×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א י״גתנ״ך
א֣
אָ
(א) בֶּן⁠־שָׁנָ֖ה שָׁא֣וּל בְּמׇלְכ֑וֹ וּשְׁתֵּ֣י שָׁנִ֔ים מָלַ֖ךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיִּבְחַר⁠־ל֨וֹ שָׁא֜וּל שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִים֮ מִיִּשְׂרָאֵל֒ וַיִּהְי֨וּ עִם⁠־שָׁא֜וּל אַלְפַּ֗יִם בְּמִכְמָשׂ֙ וּבְהַ֣ר בֵּֽית⁠־אֵ֔ל וְאֶ֗לֶף הָיוּ֙ עִם⁠־י֣וֹנָתָ֔ן בְּגִבְעַ֖ת בִּנְיָמִ֑ין וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם שִׁלַּ֖ח אִ֥ישׁ לְאֹהָלָֽיו׃ (ג) וַיַּ֣ךְ יוֹנָתָ֗ן אֵ֣ת נְצִ֤יב פְּלִשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בְּגֶ֔בַע וַֽיִּשְׁמְע֖וּ פְּלִשְׁתִּ֑ים וְשָׁאוּל֩ תָּקַ֨ע בַּשּׁוֹפָ֤ר בְּכׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר יִשְׁמְע֖וּ הָעִבְרִֽים׃ (ד) וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֞ל שָׁמְע֣וּ לֵאמֹ֗ר הִכָּ֤ה שָׁאוּל֙ אֶת⁠־נְצִ֣יב פְּלִשְׁתִּ֔ים וְגַם⁠־נִבְאַ֥שׁ יִשְׂרָאֵ֖ל בַּפְּלִשְׁתִּ֑ים וַיִּצָּעֲק֥וּ הָעָ֛ם אַחֲרֵ֥י שָׁא֖וּל הַגִּלְגָּֽל׃ (ה) וּפְלִשְׁתִּ֞ים נֶאֶסְפ֣וּ׀ לְהִלָּחֵ֣ם עִם⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁלֹשִׁ֨ים אֶ֤לֶף רֶ֙כֶב֙ וְשֵׁ֤שֶׁת אֲלָפִים֙ פָּרָשִׁ֔ים וְעָ֕ם כַּח֛וֹל אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־שְׂפַֽת⁠־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב וַֽיַּעֲלוּ֙ וַיַּחֲנ֣וּ בְמִכְמָ֔שׂ קִדְמַ֖ת בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ (ו) וְאִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֤ל רָאוּ֙ כִּ֣י צַר⁠־ל֔וֹ כִּ֥י נִגַּ֖שׂ הָעָ֑ם וַיִּֽתְחַבְּא֣וּ הָעָ֗ם בַּמְּעָר֤וֹת וּבַֽחֲוָחִים֙ וּבַסְּלָעִ֔ים וּבַצְּרִחִ֖ים וּבַבֹּרֽוֹת׃ (ז) וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכׇל⁠־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃ (ח) [וַיּ֣וֹחֶל׀] (וייחל) שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא⁠־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃ (ט) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֔וּל הַגִּ֣שׁוּ אֵלַ֔י הָעֹלָ֖ה וְהַשְּׁלָמִ֑ים וַיַּ֖עַל הָעֹלָֽה׃ (י) וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרְכֽוֹא׃ (יא) וַיֹּ֥אמֶר שְׁמוּאֵ֖ל מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֡וּל כִּֽי⁠־רָאִ֩יתִי֩ כִֽי⁠־נָפַ֨ץ הָעָ֜ם מֵעָלַ֗י וְאַתָּה֙ לֹֽא⁠־בָ֙אתָ֙ לְמוֹעֵ֣ד הַיָּמִ֔ים וּפְלִשְׁתִּ֖ים נֶאֱסָפִ֥ים מִכְמָֽשׂ׃ (יב) וָאֹמַ֗ר עַ֠תָּ֠ה יֵרְד֨וּ פְלִשְׁתִּ֤ים אֵלַי֙ הַגִּלְגָּ֔ל וּפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ לֹ֣א חִלִּ֑יתִי וָֽאֶתְאַפַּ֔ק וָאַעֲלֶ֖ה הָעֹלָֽה׃ (יג) וַיֹּ֧אמֶר שְׁמוּאֵ֛ל אֶל⁠־שָׁא֖וּל נִסְכָּ֑לְתָּ לֹ֣א שָׁמַ֗רְתָּ אֶת⁠־מִצְוַ֞ת יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔ךְ כִּ֣י עַתָּ֗ה הֵכִ֨ין יְהֹוָ֧הי״י֧ אֶת⁠־מַֽמְלַכְתְּךָ֛ אֶל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (יד) וְעַתָּ֖ה מַמְלַכְתְּךָ֣ לֹֽא⁠־תָק֑וּם בִּקֵּשׁ֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ ל֜וֹ אִ֣ישׁ כִּלְבָב֗וֹ וַיְצַוֵּ֨הוּ יְהֹוָ֤הי״י֤ לְנָגִיד֙ עַל⁠־עַמּ֔וֹ כִּ֚י לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֥ת אֲשֶֽׁר⁠־צִוְּךָ֖ יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (טו) וַיָּ֣קׇם שְׁמוּאֵ֗ל וַיַּ֛עַל מִן⁠־הַגִּלְגָּ֖ל גִּבְעַ֣ת בִּנְיָמִ֑ן וַיִּפְקֹ֣ד שָׁא֗וּל אֶת⁠־הָעָם֙ הַנִּמְצְאִ֣ים עִמּ֔וֹ כְּשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אִֽישׁ׃ (טז) וְשָׁא֞וּל וְיוֹנָתָ֣ן בְּנ֗וֹ וְהָעָם֙ הַנִּמְצָ֣א עִמָּ֔ם יֹשְׁבִ֖ים בְּגֶ֣בַע בִּנְיָמִ֑ן וּפְלִשְׁתִּ֖ים חָנ֥וּ בְמִכְמָֽשׂ׃ (יז) וַיֵּצֵ֧א הַמַּשְׁחִ֛ית מִמַּחֲנֵ֥ה פְלִשְׁתִּ֖ים שְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֑ים הָרֹ֨אשׁ אֶחָ֥ד יִפְנֶ֛ה אֶל⁠־דֶּ֥רֶךְ עׇפְרָ֖ה אֶל⁠־אֶ֥רֶץ שׁוּעָֽל׃ (יח) וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל⁠־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃ (יט) וְחָרָשׁ֙ לֹ֣א יִמָּצֵ֔א בְּכֹ֖ל אֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֑ל כִּֽי⁠־[אָמְר֣וּ] (אמר) פְלִשְׁתִּ֔ים פֶּ֚ן יַעֲשׂ֣וּ הָעִבְרִ֔ים חֶ֖רֶב א֥וֹ חֲנִֽית׃ (כ) וַיֵּרְד֥וּ כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל הַפְּלִשְׁתִּ֑ים לִ֠לְט֠וֹשׁ אִ֣ישׁ אֶת⁠־מַחֲרַשְׁתּ֤וֹ וְאֶת⁠־אֵתוֹ֙ וְאֶת⁠־קַרְדֻּמּ֔וֹ וְאֵ֖ת מַחֲרֵשָׁתֽוֹ׃ (כא) וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃ (כב) וְהָיָה֙ בְּי֣וֹם מִלְחֶ֔מֶת וְלֹ֨א נִמְצָ֜א חֶ֤רֶב וַֽחֲנִית֙ בְּיַ֣ד כׇּל⁠־הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֶת⁠־שָׁא֖וּל וְאֶת⁠־יוֹנָתָ֑ן וַתִּמָּצֵ֣א לְשָׁא֔וּל וּלְיוֹנָתָ֖ן בְּנֽוֹ׃ (כג) וַיֵּצֵא֙ מַצַּ֣ב פְּלִשְׁתִּ֔ים אֶֽל⁠־מַעֲבַ֖ר מִכְמָֽשׂ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לְבָרְכֽוֹ א=לְבָרֲכֽוֹ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) בן שנה שאול במלכו – שנינו בסדר עולם: שמואל אמר לשאול בשעה שמשחו: וירדת לפני הגלגל (שמואל א י׳:ח׳) עד ויחזק בכנף מעילו ויקרע (שמואל א ט״ו:כ״ז), ואומר קרע י״י את ממלכות ישראל מעליך היום (שמואל א ט״ו:כ״ח), ואחר כך ויקח את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו ותצלח רוח י״יא אל דוד ויקם שמואל וילך הרמתה (שמואל א ט״ז:י״ג). והוא בן כ״ה שנה. וזהו בן שנה שאול במלכו – כל זה עשה בשנה ראשונה שבא לשמואל ומשחו והכה לנחש העמוני.
בן שנה – עניין זכר.
ומדרש: בן שנה – כבן שנה נקי מן החט⁠{א}, ושתי שנים מלך – ובשנה שנייה למלכו ויבחר לו שלשת אלפים. הלכך לא יתכן לפרש שבשנה ראשונה מיד ויבחר לו שאול (שמואל א י״ג:ב׳).
(ב) ואלף היו עם יונתן – לשבר מה שאומר למטה: תביא לשר האלף (שמואל א י״ז:י״ח).
ויתר העם – שנשארו מג׳ אלפים הנבחרים החזירו לבתיהן, שהיו תשושי כח.
(ג) נציב פלשתים אשר בגבע – נראה לי שמוסב לעיל על אחר כן תבא על גבעת האלהים אשר שם נציבי פלשתים (שמואל א י׳:ה׳).
ישמעו העברים – שמרדנו בפלשתים.
(ד) שמעו לאמר – שמעו אשר נבאש.
נבאש – כתרגומו: איתגרי, כגון להבאישנו ביושב הארץ (בראשית ל״ד:ל׳), ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך (שמואל ב ט״ז:כ״א) דאבשלום.
ויצעקו – נתקבצו.
אחרי שאול הגלגל – מוסב על וירדת לפני הגלגל (שמואל א י׳:ח׳).
(ה) קדמת בית און – יש אומר בית און הוא בית אל ועל שם שעבדו לאון עבודה זרה נקרא סופו כך, ולעיל אמר במכמש ובהר בית אל (שמואל א י״ג:ב׳), ואמר תקעו שופר בגבעה חצוצרה ברמה (הושע ה׳:ח׳). ולא נראה לי כי בית און מקום אחר קרוב למזרחה של בית אל, וקרוב לו במקצת שנאמר ביהושע וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל, ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את-הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי (יהושע ז׳:ב׳). (ו) כי נגש – כמו נוגש, ניתן מן נותן. ומצינו במסורת שמנו נגש עם נגש אל הערפל (שמות כ׳:י״ז), יען כי נגש העם הזה (ישעיהו כ״ט:י״ג), לשון הגשה והקרבה, כי נגשו פלשתים להלחם בישראל.
ובחוחים – מתחלק לב׳ חלקים, ובחוחים כמו כשושנה בין החוחים (שיר השירים ב׳:ב׳). ופירש מנחם חוחים הם הפחתים ושיחים. והשיבו דונש כי חווחים וחוחים אחד הן כמו דודים ודוודים, וישימו את ראשיהם בדודים (מלכים ב י׳:ז׳), ובצלחת (דברי הימים ב ל״ה:י״ג) והוא מקום אסיפת קוצים.
ובחוחים – תרגומו: ובמצדתא, ובצריחים – תרגומו: ובמערת טינרא, ובבורות – גומות. ובצריחים – פליישריץ בלעז.
(ז) עברו את הירדן – בורחים להמלט בארץ גד וגלעד – מפני פלשתים.
עודנו בגלגל – מצפה לשמואל שיבא ביום השביעי בזמנו.
חרדו אחריו – מיהרו ללכת אחריו. ותרגומו: ואיתכנשו.
ולי נראה: ששאול עצמו חרד ופחד מאוד כשקרבו פלשתים ויחנו במכמש מקום ששאול שם, שנאמר לעיל ויהיו עם שאול אלפים במכמש (שמואל א י״ג:ב׳) לכן חרד הוא תחילה וגם העם – אשר עמו חרדו אחריו – ראו כי נגש העם ויתחבאו (שמואל א י״ג:ו׳) וגם עברו הירדן.
(ח) ויוחל – אאוד אטינדור בלעז.
שבעת ימים – כאשר אמר לו שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך (שמואל א י׳:ח׳).
למועד אשר שמואל – זה המקרא קצר אשר – שם שמואל – לשאול.
ורבינו פירש: אשר לשמואל – כמו ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול (שמואל ב ד׳:ב׳), לבן שאול.
ויפץ – מן הפיץ.
(ט) ויעל העולה – קרא לכהן והעלה העולה, ועבר על ציויו של שמואל. (י) לברכו – להקביל פניו ולשאול בשלומו. (יא) מה עשית – הרגיש שהעלה העולה וכעס.
כי נפץ – כמו מפץ אתה לי (ירמיהו נ״א:כ׳).
נאספים מכמש – והשעה דחוקה לכך.
(יב) ופני י״י לא חליתי – עדיין לא התפללתי.
ואתאפק – התאפק כבר מהעלות. נראה לי זהו תמיד השחר העולה לחלות את פני י״י1 שיקח ברצון מידי ויצליחני. ושמא עולת נדבה היתה.
חליתי – מן חלה.
ולשון מתאפק לשון חיזוק הוא שאדם מתגבר על יצרו, כמו גאוה אפיקי מגינים (איוב מ״א:ז׳).
(יג) הכין י״י – אוריית אפייטיר בלעז. אילו שמרת מצותו.
ורבותינו אמרו: הכין – לפני עשותך זאת.
עד עולם – כשפוסקין גדולה לאדם פוסקין לו ולדורותיו.
(יד) ועתה – שלא זכית ממלכתך לא תקום – כמו שאמרתי: ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו (שמואל א י״ב:כ״ה), ואומר לבלתי סור מן המצוה ימין ושמאל (דברים י״ז:כ׳) – אפילו מצות נביא. (יד) בקש י״י לו – כבר ביקש ומצא לו מלך כרצונו. (טו) הנמצאים עמו – מן הנציבים. (יז) אל ארץ שועל – תרגומו: לארע דרומא. (יח) גי הצבעים – פי׳ שמע׳: מין נחשים, כתרגומו: אפעיא, אפעה – שרף מעופף. וזהו ששנינו בבבא קמא: ר׳ מאיר אומר אף הצבוע, צבוע זה אפעה. ופירש רבינו שרץ רע ומזיק. ונראה לי אפא זו אפעה, כגון שלפה דצה כמו דעצה ודעיץ את חוטריא. (יט) וחרש לא ימצא בכל גבול ישראל – דברי הסופר. מגיד שהפלשתים הערימו לבטל כל אומן עושה כלי זיין מעשותו לישראל משמלך שאול. (כ) מחרשתו – שחופרין בו שדות, קולניר בלעז.
ואת אתו – שו״ק בלעז. ושמעוןב חיברו עיניין חרבותם לאיתים – ופירושו כלי ברזל העשוי כמין כף.
קרדומו – כשאגור בלעז.
ואת מחרשתו – מרא פושוייר בלעז. ושמ׳ פירשו: כלי שמהפך בו חפירת שדה.
(כא) והיתה הפצירה פים – לימא בלעז שיש לה הפצר פיות וחידודין הרבה, היא היתה להם לחדד המחדשות והאיתים.
ושמע׳ פירש שחכמי מקומו מחלקים התיבה כגון מילות דכתיבן חדא וקריין תרי כמו: בגד, הנה מתלאה לגאיונים.
הפצירה – ברזל חזק, אציר בלעז. שמשימין בכלי ברזל להיות חדין. פצירה – לשון חוזק.
פים – כמו ויעש פימה עלי כסל (איוב ט״ו:כ״ז), לשון עזר ותוספת.
ואני מצאתי בספר מדוייק הפצירה פים כתוב בב׳ תיבות, ומסורת הפצירה לית פים. ואף יונתן תירגמו לשתי תיבות: הפצירה שופינא. ונראה לי כגון ושפית יתיה בשופינא כלומר הרחיים היו ללטוש פיות כלי ברזל של מחרשות ושל אתים וכיוצא בהם.
פים – לשון פיות.
קלשון – פירש שמע׳: כלי מחרישה שיש לה ג׳ שינים כעין מזלג.
הדרבן – תרגומו: לאנצא זקת. וכן כמה זיקיא אית בהדן לחדד הדרבן בראשו לנעצו ולהציבו במרדע.
ואני אומר מסמרות נקראו קלשון שהוא כמו ג׳ שינים, כגון דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים (קהלת י״ב:י״א), תרגומו: פתגמי חכימין לסריקי ומנדעא היך מאן דמילף זקת לתורתא.
ותמצא לשאול – שהיו שומרין כלי זיינן להיות מזומנין לעת הצורך.
דבר אחר: על ידי שאול נמצאו.
(כג) מצב פלשתים – דרך אנשי הצבא לעשות מצב ומשחית, הם הפושטים ורצין אחר השלל ועל העיר. שקורין צנבל זהו משחית, מצב הם הנצבים לשמור שלא יצאו מן העיר משחיתים בהם.
אל מעבר מכמש – פלשתים היו חונין במכמש, ומכמש היה בהר שנאמר ויעלו ויחנו במכמש (שמואל א י״ג:ה׳), ועיר ששמה גבע היתה בראש ההר, ב׳ הרים זה כנגד זה והגיא ביניהם. ומצב פלשתים ניגש ובא אל עבר מכמש של צד גבע.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בזכריה ז׳:ב׳.
א כן בפסוק. בכ״י: אלהים.
ב כן בכ״י ברסלאו 104, פריס 163. בכ״י פריס 162: ושמואל.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×