Divrei HaYamim II 10 – דברי הימים ב י‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיֵּ֥לֶךְ רְחַבְעָ֖ם שְׁכֶ֑מָה כִּ֥י שְׁכֶ֛ם בָּ֥אוּ כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְהַמְלִ֥יךְ אֹתֽוֹ׃

And Rehoboam went to Shechem; for all Israel had come to Shechem to make him king.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

(א-יט) המלכת רחבעם * – מלכים א י״ב:א׳-י״ט

וַאֲזַל רְחַבְעָם לִשְׁכֶם אֲרוּם בִּשְׁכֶם אֲתוֹ כָּל יִשְרָאֵל לְאַמְלָכָא יָתֵיהּ.

כי שכם באו כל ישראל להמליך אותו – בשכם שהוא מקום ירבעם שבחלק אפרים וירבעם אפרתי וכל זאת היתה סיבה מאת הקדוש ברוך הוא לקיים דברו קרוע אקרע הממלכה.

for all Israel had come to Shechem to make him king In Shechem, which was Jeroboam's place, which was in the territory of Ephraim. And Jeroboam was an Ephrathite, and all this was brought about by the Holy One, blessed be He, to fulfill His word, (I Kings 11:11): "I will surely tear the kingdom.⁠"

כי שכם וכו׳ – בחשבם אשר בירושלים בהיות מקומו יתחזק למלוך מבלי למלאות שאלתם.

וילך – כל סימן זה הועתק ממלכים סימן י״ב.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַיְהִ֞י כִּשְׁמֹ֨עַ יָרׇבְעָ֤ם בֶּן⁠־נְבָט֙ וְה֣וּא בְמִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֣ר בָּרַ֔ח מִפְּנֵ֖י שְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֑לֶךְ וַיָּ֥שׇׁב יָרׇבְעָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃

And it came to pass, when Jeroboam the son of Nebat heard of it — for he was in Egypt, where he had fled from the presence of King Solomon — that Jeroboam returned out of Egypt.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַהֲוָה כַּד שְׁמַע יָרָבְעָם בַּר נְבָט וְהוּא שָׁרֵי בְמִצְרַיִם דִי עֲרַק מִן קֳדָם שְׁלמה (ס״א שְׁלמה מַלְכָּא) וְתָב יָרָבְעָם מִמִצְרָיִם.

ויהי כשמוע – פתרון ויהי כשמוע מקודם לכן שבאו להמליכו בשכם כשהוא עודנו במצרים.

And it was when... heard The meaning is: And it was when he heard – prior to this, when they came to make him [Rehoboam] king in Shechem, when he [Jeroboam] was still in Egypt.

כשמוע – שמת שלמה.

והוא במצרים – כשעוד היה במצרים.

וישב ירבעם – שם כתוב וישב ירבעם במצרים, ר״ל תחלה נשאר יושב שם, ולא שב מעצמו עד שקראו לו ושב ממצרים, זה ספר במלכים, ועזרא הוסיף ששב ממצרים (אחרי שקראוהו לשוב) ואז קראו לו ללכת בראשם אל רחבעם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודמלבי״םהכל

(ג) וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ⁠־ל֔וֹ וַיָּבֹ֥א יָרׇבְעָ֖ם וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל⁠־רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

And they sent and called him; and Jeroboam and all Israel came, and they spoke to Rehoboam, saying,

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁדָרוּ וּקְרוֹ לֵיהּ וְאֲתָא יָרָבְעָם וְכָל יִשְרָאֵל וּמַלִילוּ עִם רְחַבְעָם לְמֵימַר.

וישלחו ויקראו לו ויבא – וכל זה להודיענו רצונו של מלך מלכי המלכים הקב״ה שאפילו ירבעם עצמו בא להמליכו לרחבעם והסב הקב״ה אחר דבריו עד שמלך ירבעם.

And they sent and called him, and...came All this was to let us know the will of the Holy One, blessed be He, that even Jeroboam himself came to make Rehoboam king, but the Holy One, blessed be He, reversed his words [i.e., Jeroboam's intention,] until Jeroboam reigned.

וישלחו ויקראו לו – ללכת עמהם אל רחבעם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(ד) אָבִ֖יךָ הִקְשָׁ֣ה אֶת⁠־עֻלֵּ֑נוּ וְעַתָּ֡ה הָקֵל֩ מֵעֲבוֹדַ֨ת אָבִ֜יךָ הַקָּשָׁ֗ה וּמֵעֻלּ֧וֹ הַכָּבֵ֛ד אֲשֶׁר⁠־נָתַ֥ן עָלֵ֖ינוּ וְנַעַבְדֶֽךָּ׃

"Your father made our yoke hard; now therefore lighten the hard service of your father and his heavy yoke which he put upon us and we will serve you.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אָבוּךְ אַקְשֵׁי יַת נִירָנָא וְכַדוּן אָקֵיל אַנְתְּ מִן פּוּלְחָנָא דְאָבוּךְ קַשְׁיָן וּמִן נִירֵיהּ תַּקִיפָא דִי יְהַב עֲלָנָא וְנִפְלְחִנָךְ.

אביך הקשה את עלנו – כי איש טורח במלאכה היה ועלינו הטיל לפרנס פועליו והמס כדכתיב במלכים ויעל המלך שלמה מס וגומר (מלכים א ה׳:כ״ז).

Your father made our yoke hard because he was a man who toiled at work, and he made it incumbent upon us to sustain his laborers with the tax, as it is written in I Kings (5:27): "And King Solomon raised a levy, etc.⁠"

הקשה את עולנו – לכלכל בני ביתו הרב ומרבית הסוסים ואמרו במשל מעול כבד ההושם על צואר הבהמה.

ועתה – הואיל ואינך בגודל מעלת אביך אשר באו לראות פניו מאפסי ארץ א״כ מה לך להרבות באנשי בית וסוסים עזוב אותם והקל עולנו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת דודהכל

(ה) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם ע֛וֹד שְׁלֹ֥שֶׁת יָמִ֖ים וְשׁ֣וּבוּ אֵלָ֑י וַיֵּ֖לֶךְ הָעָֽם׃

And he said to them, "Come again to me after three days.⁠" And the people departed.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר לְהוֹן עַד זְמַן תְּלָתָא יוֹמִין אוֹרִיכוּ וְתוּבוּ לְוָתִי וַאֲזָלוּ עַמָא.

ויאמר אליהם עוד שלשת ימים – ובספר (שמואל) [מלכים א יב] לכו עוד שלשה ימים וכתב רבי יונה בספר הרקמה שאף כאן הכוונה לומר לכו עוד כאשר נאמר בנוסחא השנית.

עוד שלשת ימים – התעכבו עוד שלשת ימים ואח״ז שובו אלי.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמנחת שימצודת דודהכל

(ו) וַיִּוָּעַ֞ץ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת⁠־הַזְּקֵנִים֙ אֲשֶׁר⁠־הָי֣וּ עֹמְדִ֗ים לִפְנֵי֙ שְׁלֹמֹ֣ה אָבִ֔יו בִּהְיֹת֥וֹ חַ֖י לֵאמֹ֑ר אֵ֚יךְ אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים לְהָשִׁ֥יב לָעָם⁠־הַזֶּ֖ה דָּבָֽר׃

And king Rehoboam took counsel with the old men that had stood before Solomon his father while he yet lived, saying, "What counsel do you give me to reply to this people?⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאִתְמְלִיךְ מַלְכָּא רְחַבְעָם עִם סָבַיָא דִהֲווֹ קָיְמִין וּמְשַׁמְשִׁין קֳדָם שְׁלמה אֲבוֹי בְּמֶהֱוֵיהּ קַיָם לְמֵימָר אֵכְדֵין אַתּוּן מִתְמַלְכִין לְאָתָבָא לְעַמָא הָדֵין פִּתְגָמָא.

נועצים – כמו יועצים וכן יאמר מן יודעים נודעים אך יועצים להבא נועצים נתיעצים כבר.

How do you advise – Heb. נוֹעָצִים, [in the passive voice], like יוֹעֲצִים [in the active voice], and so he says from יוֹדְעִים, נוֹדָעִים. יוֹעֲצִים means the future, and נוֹעָצִים means that which they already counseled.

איך אתם נועצים – פי׳: ¹איך אתם נועצים בעצמכם לתת לי עצה?.

1. איך אתם נועצים בעצמכם. הוא מגיב לצורה הסבילה ״נועצים״. בדבריו למלכים א י״ב:ו׳ ד״ה ״איך אתם נועצים״: ״איך אתם נועצים בעצמכם איש באחיו לתת לי עצה״.

How are you advised. This means: [When deliberating] among yourselves, what advice occurs to you to relay to me?

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קהכל

(ז) וַיְדַבְּר֨וּ אֵלָ֜יו לֵאמֹ֗ר אִם⁠־תִּהְיֶ֨ה לְט֜וֹב לְהָעָ֤ם הַזֶּה֙ וּרְצִיתָ֔ם וְדִבַּרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם דְּבָרִ֣ים טוֹבִ֑ים וְהָי֥וּ לְךָ֛ עֲבָדִ֖ים כׇּל⁠־הַיָּמִֽים׃

And they spoke to him, saying, "'If you be kind to this people, and please them, and speak good words to them, then they will be your servants forever.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַלִילוּ עִמֵיהּ לְמֵימָר אִין תְּהֵא לְטָב לְעַמָא הָדֵין וְתִתְרְעֵי בְהוֹן וִיהוֹן לָךְ לְעַבְדִין כָּל יוֹמַיָא.

ורציתם ודברת אל׳. יש שתרגם אותה רצית אותם, ויש אומרים: רצת אתם לפי דרכם.

להעם הזה – עם ה״א הידיעה כמשפט; ¹וברב היא חסרה להקל.

1. וברב היא חסרה להקל. ר״ל: בדרך כלל הה״א חסירה כדי להקל על הדיבור (״לָעָם״); השוו מכלול מ״א.

Le-ha-‘am ha-zeh (=to this nation)— with a definite hei, as is warranted, even though it is usually omitted to ease [pronunciation].

לטוב – לאיש טוב לדבר רכות.

ורציתם – תרצה אותם בדברי רצוי ופיוס.

והיו לך – אז יהיו לך לעבדים לעולם כי תמלוך בכל אשר תאוה נפשך.

אם תהיה לטוב – זה פי׳ מש״ש אם היום תהיה עבד לעם הזה, עי׳ בפי׳ שם. ויתר דברי הסימן הזה התבאר בפי׳ מלכים בארך.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(ח) וַֽיַּעֲזֹ֛ב אֶת⁠־עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר יְעָצֻ֑הוּ וַיִּוָּעַ֗ץ אֶת⁠־הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֣ר גָּדְל֣וּ אִתּ֔וֹ הָעֹמְדִ֖ים לְפָנָֽיו׃

But he forsook the counsel of the old men which they had given him, and took counsel with the young men that had grown up with him, that stood before him.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁבַק יַת מִלְכַּת סָבַיָא דִמְלָכוֹהִי וְאִתְמְלִיךְ בְּטָלַיָא דִי רַבִּיאוּ עִמֵיהּ דִי קַיְמִין וּמְשַׁמְשִׁין קֳדָמוֹי.

ויעזב – כי לא ישרה בעיניו.

גדלו אתו – יחד מקטנותם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(ט) וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם מָ֚ה אַתֶּ֣ם נֽוֹעָצִ֔ים וְנָשִׁ֥יב דָּבָ֖ר אֶת⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁ֨ר דִּבְּר֤וּ אֵלַי֙ לֵאמֹ֔ר הָקֵל֙ מִן⁠־הָעֹ֔ל אֲשֶׁר⁠־נָתַ֥ן אָבִ֖יךָ עָלֵֽינוּ׃

And he said to them, "What counsel do you give that we may reply to this people who have spoken to me, saying, "Lighten the yoke that your father put upon us?⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲמַר לְהוֹן מָה אַתּוּן מִתְמַלְכִין וְנָתִיב פִּתְגָמָא יַת עַמָא הָדֵין דִי מַלִילוּ לְוָתִי לְמֵימַר (ס״א עִמִי) אַקֵיל מִן נִירָא דִי יְהַב אָבוּךְ עֲלָנָא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(י) וַיְדַבְּר֣וּ אִתּ֗וֹ הַיְלָדִים֙ אֲשֶׁ֨ר גָּדְל֣וּ אִתּוֹ֮ לֵאמֹר֒ כֹּה⁠־תֹאמַ֡ר לָעָם֩ אֲשֶׁר⁠־דִּבְּר֨וּ אֵלֶ֜יךָ^א לֵאמֹ֗ר אָבִ֙יךָ֙ הִכְבִּ֣יד אֶת⁠־עֻלֵּ֔נוּ וְאַתָּ֖ה הָקֵ֣ל מֵעָלֵ֑ינוּ כֹּ֚ה תֹּאמַ֣ר אֲלֵהֶ֔ם קָֽטׇנִּ֥י עָבָ֖ה מִמׇּתְנֵ֥י אָבִֽי׃

And the young men that had grown up with him spoke to him, saying, "Thus shall you say to the people that spoke to you, saying, 'Your father made our yoke heavy, but you make it lighter to us;' thus shall you say to them, 'My little finger is thicker than my father's loins.

א. אֵלֶ֜יךָ א!=אֵלֶ֜יךְ (שווא במקום קמץ בכ"ף סופית)
• הערת ייבין

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַלִילוּ עִמֵיהּ טָלַיָא דִי רַבִּיאוּ עִמֵיהּ לְמֵימַר כִּדְנַן תֵּימַר לְעַמָא דִמַלִילוּ עִמָךְ לְמֵימַר אֲבוּךְ אַתְקֵיף יַת נִירָנָא וְאַנְתְּ אַקֵיל מִנָנָא כִּדְנַן תֵּימַר לְהוֹן חַלָשׁוּתִי תַקִיפָא מִן גְבוּרְתֵּי דְאַבָּא.

קטני עבה ממתני אבי – אצבע קטנה שלי גדולה ממתני אבי כלומר אני חזק ממנו.

My little finger is thicker than my father's loins My little finger is larger than my father's loins; i.e., I am stronger than he.

קטני – הקו״ף בקמץ והטי״ת בקמץ חטוף מפני דגשת הנו״ן וכן חברו במלכים כמ״ש שם ולית דכוותהון בקריא.

קטני – אצבעי הקטן היא עבה יותר משתי מתני אבי כאומר אני במעלה יות׳ מאבי ומהצורך להרבות סוס ובני בית.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודהכל

(יא) וְעַתָּ֗ה אָבִי֙ הֶעְמִ֤יס עֲלֵיכֶם֙ עֹ֣ל כָּבֵ֔ד וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עַֽל⁠־עֻלְּכֶ֑ם אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּעַקְרַבִּֽים׃

And now while my father loaded you with a heavy yoke, I will add to your yoke; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.'"

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכַדוּן אַבָּא רְמָא עִלָוֵיכוֹן נִיר תַּקִיף וַאֲנָא אוֹסִיף עַל נִירֵיכוֹן אַבָּא רְדָא יַתְכוֹן בְּשַׁרְבִיטִין וַאֲנָא אֵרַדֵי יַתְכוֹן בְּמַרְגָנִין.

העמיס – כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ״ד:י״ג).

בעקרבים – ברימ״ן בל׳ אשכנ״ז שעוקצין כעקרבים.

burdened – Heb. הֶעֱמִיס, loaded, like (Gen. 44:13): "and each man loaded (וַיַּעֲמס) his donkey.⁠"

with scorpions Brimmen in German, which sting like scorpions.

העמיס – ברוב ספרים כ״י מדוייקים העי״ן בשו״א לבדו וכן חברו דמלכים.

העמיס – ענין הטענת משא כמו ויעמוס איש על חמורו (בראשית מ״ד:י״ג).

יסר – מכת יסורין.

בשוטים – ענין שרביט כמו שוט לסוס (משלי כ״ו:ג׳).

בעקרבים – הם מיני קוצים וכן ואל עקרבים אתה יושב (יחזקאל ב׳:ו׳).

ועתה – הואיל וארבה סוס ובני בית עם כי אבי הכביד עליכם עול כבד הנה אני אוסיף עול כי הכל יהי׳ עליכם לכלכל.

יסר אתכם – למלאות די מחסורו.

בעקרבים – המכאיב יותר.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יב) וַיָּבֹ֨א יָרׇבְעָ֧ם וְכׇל⁠־הָעָ֛ם אֶל⁠־רְחַבְעָ֖ם בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִשִׁ֑י כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לֵאמֹ֔ר שׁ֥וּבוּ אֵלַ֖י בַּיּ֥וֹם הַשְּׁלִשִֽׁי׃

So Jeroboam and all the people came to Rehoboam the third day, as the king bade, saying, "Come to me again the third day.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וַאֲתָא יָרָבְעָם וְכָל עַמָא לְוַת רְחַבְעָם בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה הֵיכְמָא דִי מַלֵיל מַלְכָּא לְמֵימַר תּוּבוּ לְוָתִי בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(יג) וַיַּעֲנֵ֥ם הַמֶּ֖לֶךְ קָשָׁ֑ה וַֽיַּעֲזֹב֙ הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֔ם אֵ֖ת עֲצַ֥ת הַזְּקֵנִֽים׃

And the king answered them roughly; and king Rehoboam forsook the counsel of the old men,

מקבילות במקראתרגום כתוביםעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְאָתֵיבִנוּן מַלְכָּא פִּתְגָמָא קַשְׁיָן וּשְׁבַק מַלְכָּא רְחַבְעָם יַת מִלְכַּת סָבַיָא.

מקבילות במקראתרגום כתוביםהכל

(יד) וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כַּעֲצַ֤ת הַיְלָדִים֙ לֵאמֹ֔ר אַכְבִּיד֙ אֶֽת⁠־עֻלְּכֶ֔ם וַאֲנִ֖י אֹסִ֣יף עָלָ֑יו אָבִ֗י יִסַּ֤ר אֶתְכֶם֙ בַּשּׁוֹטִ֔ים וַאֲנִ֖י בָּעַקְרַבִּֽים׃

and spoke to them after the counsel of the young men, saying, "I will make your yoke heavy, and I will add to it; my father chastised you with whips, but I will chastise you with scorpions.⁠"

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמַלֵיל לְהוֹן כְּמִלְכַּת טָלַיָא לְמֵימַר אַבָּא אֲיַקֵר יַת נִירֵיכוֹן וַאֲנָא אוֹסִיף עֲלוֹהִי אַבָּא רְדָא יַתְכוֹן בְּשַׁרְבִיטִין וַאֲנָא בְּמַרְגָנִין.

וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם. השיעור: אבי הכביד את עלכם.

לאמר אכביד את עלכם – ¹היה לו לומר ״אבי הכביד את עלכם ואני אוסיף עליו״! אלא פרושו ²עם הסתר דבר, וכה משפטו: אכביד עלכם כאשר הכביד אבי, ואני אוסיף עליו. או ³אל״ף ״אכביד״ במקום ה״א, ⁴והוא מקור, ⁵כמו ״אברך״ (בראשית מ״א:מ״ג), ⁶״אשכם״ (ירמיהו כ״ה:ג׳), שהאל״ף בהם במקום ה״א; ופי׳: אבי אמ׳ להכביד עלכם, ואני אוסיף עליו.

1. היה לו לומר ״אבי הכביד את עלכם ואני אוסיף עליו״. כך נמצא לפנינו בכמה מהדפוסים, ועיינו בליקוטי חילופי-נוסחאות המקרא. וראו מלכים א י״ב:י״א על שכך המשמעות. והשוו התרגום. אין צורך להשערתו של י׳ ווייסע שבפני רד״ק היה כתוב ״אבי אכביד את עלכם״.

2. עם הסתר דבר. ר״ל: הלשון חסירה, כמו שהוא הולך ומבאר.

3. אל״ף ״אכביד״ במקום ה״א. על הצעה זו של רד״ק, מציין י׳ ייטלש בביאורו שיתכן שהתופעה הזאת היא תוצאת ההשפעה של צורת המקור בארמית, הנכתבת באל״ף.

4. והוא מקור וכו׳. ובכך, אין לדעת מצד הצורה מהו נושא הפועַל, וניתן לפרשו על אביו. באמת, ״הַכבִיד״ הוא מה שנקרא אצלנו ״שם הפועל״, בניגוד למקור, שהוא ״הַכבֵד״ בהתאם לדוגמאות שמציין רד״ק. (בעקבות אותו הבדל, היינו מצפים אמנם שהצורה כאן תהיה ״הַכבֵד״, ולא ״הַכבִיד״; אבל לעומת כן ראו הצורה ״הַעבִיר״ ביהושע ז׳:ז׳ הנזכרת במכלול ס״ה.). אבל אין רד״ק מחלק בין סוגים אלה כמונו. אדרבה, ל״שם הפועל״ אצלו יש מובן אחר; ראו מכלול ל״א.-ל״ג:, ובקשר לצורת ההפעיל שם ס״ה.-ס״ה:.

5. כמו ״אברך״. בפירושו לאותו פסוק הוא מוסיף לבאר שהכוונה: ״ראוי להבריך לפניו״. וראו שם ובספר השרשים ערך ״ברך״ פירוש נוסף למילה זו.

6. ״אשכם״. השוו פירושו שם, וספר השרשים ערך ״שכם״.

And said: Akhbid et ‘ullekhem. [Rehoboam] should have said: “My father hikhbid et ‘ullekhem (=made your yoke heavy), and I will add to what he did”! To explain [the verse], therefore, [we must assign to it] some elided material, as follows: Akhbid ‘ullekhem (=I will make your yoke heavy) just as my father did, only I will add to what he did. Alternatively, the alef in akhbid (אכביד) is in place of a hei, and this is an infinitive—similar to avrekh (אברך; =to kneel; Gen 41:43) and ashkem (אשכם; =persisting; Jer 25:3)—so that the meaning is: My father decided le-hakhbid ‘ullekhem (=to make your yoke heavy), and I will add to what he did.

וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו – בספרי הדפוס כתוב לאמר אבי הכביד את עלכם וגומר. וכבר חקרתי על הנוסחאות הישנות מספרד ושאר ארצות כתובים על הגוילים יותר משלש מאות שנה ובכולם כתוב אכביד את עלכם. וכן תמצא מפורש בפירש רד״ק הגם הלום ראיתי בספרו של החכם ר׳ מנחם די לונזאנו שהגי׳ כן וכתב שכן מצא בששה ספרים כתובי יד ובמכלל יופי כתוב אבי אכביד וצריך למחוק אבי.

אכביד – אני אכביד העול ועוד אני אוסיף עליו בכל פעם ודבר בגאוה ובגודל לבב.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר׳ יהודה אבן בלעםרד״קמנחת שימצודת דודהכל

(טו) וְלֹא⁠־שָׁמַ֥ע הַמֶּ֖לֶךְ אֶל⁠־הָעָ֑ם כִּֽי⁠־הָיְתָ֤ה נְסִבָּה֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים לְמַ֩עַן֩ הָקִ֨ים יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ בְּיַד֙ אֲחִיָּ֣הוּ הַשִּׁלוֹנִ֔י אֶל⁠־יָרׇבְעָ֖ם בֶּן⁠־נְבָֽט׃

So the king did not listen to the people; for it was brought about of God, that Hashem might establish His word which He spoke by the hand of Ahijah the Shilonite to Jeroboam the son of Nebat.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְלָא קַבִּיל מַלְכָּא מִן עַמָא אֲרוּם הֲוַת תּוּסְקְפָא מִן קֳדָם יְיָ מִן בִּגְלַל לְאָקָמָא יְיָ יַת פִּתְגָמֵיהּ דִי מַלֵיל בְּיַד אֲחִיָה דְמִן שִׁילוֹ עַל יָרָבְעָם בַּר נְבָט.

כי היתה נסבה למען הקים י״י את דברו – כמו שמפורש להסיר ממנו עשרת השבטים וליתן לירבעם וזהו לא יסור שבט מיהודה (בראשית מ״ט:י׳) לא ירד ממלכותו עד כי יבא שילה (בראשית מ״ט:י׳) פתרון עד כי יבא יהודה שילה להמליך שם רחבעם ושם לו יקהת עמים להמליכו ושם נחלקה המלכות ואבד מלכות של עשר׳ השבטים ושכם עיר קטנה סמוכה לשילה כדכתיב והנה חג לי״י בשילה מימים ימימה במסילה העולה מבית אל שכמה (שופטים כ״א:י״ט) וכתיב בירמיה משכם ומשילה (ירמיהו מ״א:ה׳) ולכבוד משכן שילה נאספים לשכם שהוא ראוי לאסיפת בני אדם וסמוכה לשילה וכשנאספים בשכם אז יסור שבט מיהודה ששם המלכות נחלקה.

because it was brought about, etc. so that the Lord God might establish His word as is delineated in I Kings (11:31–37), to remove from him the ten tribes and to give them to Jeroboam, and this is the meaning of (Gen. 49:10): "The scepter will not depart from Judah" [meaning that] he will not be banished from his kingdom, "until he comes to Shiloh,⁠" meaning until Judah comes to Shiloh to crown Rehoboam there, and there "peoples will gather to him" to crown him, and there the kingdom was divided, and the reign over the ten tribes was lost. Now Shechem is a small city adjacent to Shiloh, as it is written at the end of Judges (21:19): "Behold, there is a sacrifice before the Lord in Shiloh from time to time, etc. on the east side of the highway that goes up from Beth-El to Shechem,⁠" and it is written in Jeremiah (41:5): "from Shechem (and) from Shiloh,⁠" and in honor of the Tabernacle of Shiloh, they would gather in Shechem, which was fit for the people to assemble in, and it adjoined Shiloh. And when they would assemble in Shechem, the scepter would depart from Judah, for there the kingdom was divided.

כי היתה נסבה מעם האלהים – ובספר מלכים: ״כי היתה סבה״ (מלכים א י״ב:ט״ו); והוא שם. ¹וזה נפעל עומד, שהוא כתאר; רוצ׳ לומ׳ כי היתה ²גזרה נסבה מאת האלהים שישמע לעצת הילדים.

1. וזה נפעל עומד, שהוא כתואר. הכוונה היא שהוא בנין נפעל בצורת הבינוני, והוא ״עומד״ בזה שהוא מתאר את הנושא – בתור שם-תואר – בלי להתייחס לִפעולה; השוו מכלול קכ״ט: על שהצורה שלפנינו היא הבינוני. בספר השרשים ערך ״סבב״ הוא גם מציע שהוא שם-עצם כמו ״סבה״ שבמלכים, עם נו״ן נוספת; אבל לבסוף הוא מצדד כדבריו כאן ובמכלול.

2. גזרה נסבה. במונחים שלנו, התואר ״נסבה״ שבפסוק ישמש איפוא שם-עצם אשר משמעותו ״גזרה נסבה״.

For it was nesibbah from God. In the book of Kings [it says], “For it was sibbah (=an orchestrated occurrence)” (1 Kings 12:15), which is a noun. But nesibbah is a Niphal that does not denote an action, which is akin to an adjective: the text means to say that there was a gezerah nesibbah (=preordained decree) on the part of God that [Rehoboam] would listen to the advice of the young ones.

נסבה – מלשון סבה והוא ענין הקפת הדבר והגורם לה.

אל העם – אשר שאלו להקל העול.

כי היתה נסיבה – לא לגודל סכלותו לא שמע אל העם כ״א מה׳ היתה.

אל ירבעם – שימלוך הוא כמ״ש במ״א.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודהכל

(טז) וְכׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל כִּ֠י לֹא⁠־שָׁמַ֣ע הַמֶּ֘לֶךְ֮ לָהֶם֒ וַיָּשִׁ֣יבוּ הָעָ֣ם אֶת⁠־הַמֶּ֣לֶךְ ׀ לֵאמֹ֡ר מַה⁠־לָּ֩נוּ֩ חֵ֨לֶק בְּדָוִ֜יד וְלֹא⁠־נַחֲלָ֣ה בְּבֶן⁠־יִשַׁ֗י אִ֤ישׁ לְאֹהָלֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל עַתָּ֕ה רְאֵ֥ה בֵיתְךָ֖ דָּוִ֑יד וַיֵּ֥לֶךְ כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְאֹהָלָֽיו׃

And when all Israel saw that the king did not listen to them, the people answered the king, saying, "What portion do we have in David? Neither do we have an inheritance in the son of Jesse. Every man to your tents, O Israel! Now see to your own house, David.⁠" So all Israel departed to their tents.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וְכֻלְהוֹן יִשְרָאֵל חֲמוֹן אֲרוּם לָא קַבִּיל מַלְכָּא מִנְהוֹן וַאֲתִיבוּ עַמָא יַת מַלְכָּא לְמֵימַר מָה אִית לָנָא חוּלַק בְּדָוִד וְאַחְסַנְתָּא בִּבְרֵיהּ דְיִשַׁי גְבַר לְקִרְוָיִךְ יִשְרָאֵל כַּדוּן מְלוֹךְ עַל אַנְשֵׁי בֵיתָךְ דָוִד וַאֲזָלוּ כֻלְהוֹן יִשְרָאֵל לְקִרְוֵיהוֹן.

לאהליך ישראל – מוסב על מה לנו חלק בדוד מה לעזוב אהלינו ולילך אחריו לא כן אלא לכו כל ישראל איש לאהליו.

עתה ראה ביתך דוד – מוסב על ולא נחלה בבן ישי כלומר אין לנו בו נחלה אלא בבית המקדש שבירושלים שאנו זובחים בו ולראות בו בשלש רגלים.

ראה ביתך דוד – אין אנו צריכין לו לילך שם יהיה לך לבדך. (וכל זה לא נראה לי) אלא ראה ביתך דוד אי איפשנו לא בך ולא בבית המקדש שלך.

Each man to your homes, O Israel This refers back to, "What share do we have in David?⁠" Why should we leave our homes and follow him? Not so, but all Israel, return each man to his home.

Now see your house, David This refers back to, "And no heritage in Jesse's son,⁠" i.e., we have no heritage in him, but in the Temple in Jerusalem, where we sacrifice and appear on the three Pilgrimage Festivals.

see your house, David We do not need it to go there. Let it be yours alone. (But all this does not appeal to me) but, "See your house, David we have no desire either in you or in your Temple.⁠"

וכל ישראל כי לא שמע – בהרבה מקראות מהדפוס כתוב וכל ישראל ראו כי לא שמע וטעות גמור הוא כי בכל הספרים כ״י הקדמונים אין בהם מלת ראו כן כתב רבי יונה בספר הרקמה שר״ל וירא כל ישראל כאשר נאמר בנסחא השנית או רוצה וכל ישראל ראו.

איש לאהליך ישראל – זה אחד מן י״ח מלין תיקון סופרים וכבר בררתי ענין זה בזכר׳ ב׳ ומלכים א׳ י״ב.

וכל ישראל כי וכו׳ – ר״ל וכל ישראל כאשר לא שמע המלך להם אז השיבו העם את המלך וכו׳.

מה לנו – ר״ל מהו החלק הניתן לנו בעבור דוד לשנהיה עבדים לזרעו.

ולא נחלה – אבל לא ניתן לנו נחלה בעבור בן ישי.

איש לאהליך ישראל – אתם ישראל לכו כ״א לאהלו ולא תמליכו אותו.

עתה – ר״ל אתה רחבעם הבא מדוד מעתה ראה בהנהגת ביתך כאחד העם ואין לך עסק במלוכה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודהכל

(יז) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָרֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ עֲלֵיהֶ֖ם רְחַבְעָֽם׃

But as for the children of Israel that dwelled in the cities of Judah, Rehoboam reigned over them.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״געודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּבְנֵי יִשְרָאֵל דְיָתְבִין בְּקִרְוֵי יְהוּדָה וְאַמְלִיךְ (ס״א וּמְלַךְ) עֲלֵיהוֹן רְחַבְעָם.

ובני ישראל היושבים בערי יהודה – כי הרבה היו מהם שהיתה נחלתן מובלעת^א בתוך יהודה ובנימן, כאשר פרשנו בזבולון ונפתלי (דברי הימים א ט׳:ג׳).

א. כך בכ״י רוסטוק 32, מינכן 5. במהד׳ קירכהיים ובכ״י מוסקבה 853: ״מבולעת״

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גהכל

(יח) וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם אֶת⁠־הֲדֹרָם֙ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־הַמַּ֔ס וַיִּרְגְּמוּ⁠־ב֧וֹ בְנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶ֖בֶן וַיָּמֹ֑ת וְהַמֶּ֣לֶךְ רְחַבְעָ֗ם הִתְאַמֵּץ֙ לַעֲל֣וֹת בַּמֶּרְכָּבָ֔ה לָנ֖וּס יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

Then king Rehoboam sent Hadoram, who was over the levy; and the children of Israel stoned him with stones, so that he died. And king Rehoboam hastened to mount his chariot, to flee to Jerusalem.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּשְׁדַר מַלְכָּא רְחַבְעָם יַת הֲדוֹרָם דִמְמַנֵי עַל מַסְקֵי מִסִין וּפְתָקוּ בֵיהּ בְּנֵי יִשְרָאֵל אַבְנַיָא וּמִית וּמַלְכָּא רְחַבְעָם אִתַּקַף לְמִסַק בְּאַרְתְּכָא לְמִפַּךְ לִירוּשְׁלֵם.

הדורם – הוא אדונירם (מלכים א ד׳:ו׳) שבימי שלמה גדולתו גדולה ובימי רחבעם נשפלה גדולתו על כן נקרא הדורם.

וירגמו בו בני ישראל אבן – ולפי שרחבעם לא ידע הסבה והקשר שהסבו ממנו על כן נהרג כששאל המס שקצב עליהם שלמה.

Hadoram He is identical with Adoniram (I Kings 4:6), for during Solomon's time, he enjoyed great eminence, but in Rehoboam's time his greatness was humbled. Therefore, he was called Hadoram.

and the Children of Israel pelted him with stones and because Rehoboam did not know the cause of the rebellion in which they turned away from him, he was slain when he requested the levy that Solomon had levied upon them.

וירגמו – כן נקרא השלכת אבנים.

התאמץ – מלשון אומץ וחוזק.

וישלח – שלח את העם להחזירם בדברי רכות.

התאמץ וכו׳ – כי פחד לנפשו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל

(יט) וַיִּפְשְׁע֤וּ יִשְׂרָאֵל֙ בְּבֵ֣ית דָּוִ֔יד עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

So Israel rebelled against the house of David to this day.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

וּמְרָדוּ בֵּית יִשְרָאֵל בְּבֵית דָוִד עַד יוֹמָא (ס״א זְמַן יוֹמָא) הָדֵין.

ויפשעו ישראל בבית דוד – לשון מרדות ודוגמא בימיו פשע מואב וגו׳ (מלכים ב ח׳:כ׳), אח נפשע מקרית עוז (משלי י״ח:י״ט), אז תפשע לבנה (מלכים ב ח׳:כ״ב).

And the Israelites rebelled against the house of David – Heb. וַיִפְשְׁעוּ, an expression of rebellion. Examples are (II Kings 1:1): "Moab rebelled (וַיִפְשַׁע) against Israel"; (Prov. 18:19): "A rebellious (נִפְשַׁע) brother"; (below 27:19): "then Libnah rebelled (תִּפְשַׁע).⁠"

ויפשעו – ענין מרידה וכן ויפשע מואב (מלכים ב א׳:א׳).

עד היום הזה – ר״ל עד אשר גלו מארצם.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמיוחס לרש״ימצודת ציוןמצודת דודהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון