שמות כ' ודברים ה'

יחידת לימוד אינטראקטיבית

משה ולוחות הברית / גווידו רני

• For the English version of this module, click here.‏
• נוסח עשרת הדברים שנמצא בתיאור ההתגלות בסיני בשמות כ' אינו זהה לחלוטין לזה שנמצא בדברים ה' כאשר משה מתאר את האירוע מחדש.
• מדוע יש שתי גרסאות של עשרת הדברים? כיצד עלינו להבין את טיב ההבדלים ביניהן?
• ניתן למצוא ניתוח מעמיק של סוגיה זו בנושא הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים. תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שמופיע שם.

• נתחיל בהשוואה בין שתי הגרסאות של עשרת הדברים כדי לזהות היכן הן שונות. לחצו כאן לגשת אל מעבדת התנ"ך. כלי זה יאפשר לנו לראות בקלות את שתי היחידות זו לצד זו.
• המעבדה מדגישה את כל ההקבלות הלשוניות בין שתי הנוסחאות של עשרת הדברים. אם מעדיפים, ישנה גם אפשרות לחפש באופן עצמאי את ההקבלות וההבדלים.
• כדי לחקור בעצמכם, פשוט מחקו את ההקבלות המודגשות על ידי לחיצה על אייקון פח האשפה בפינה הימנית העליונה של המעבדה. לאחר מכן, הדגישו את הביטוי הרצוי, ומהתפריט הנפתח בחרו באפשרות "סמן כל המופעים" כך שביטויים מקבילים יסומנו, או לחצו על "צבע" כדי לסמן ביטויים ייחודיים בצבע שתבחרו.

• נתחו את הממצאים שלכם. היכן שני הטקסטים חופפים מילה במילה? היכן ספר דברים משתמש במילה נרדפת במקום המילה שמופיעה בספר שמות? אילו מילים או ביטויים נמצאים רק באחד מן החומשים? היכן יש שינוי בסדר?
• לתרשים אינטראקטיבי המדגיש את ההבדלים, ראו: הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים.
• כיצד ניתן להסביר את ההבדלים הללו?
• יתר על כך, מדוע בכלל קיימים שני נוסחים של עשרת הדברים? אם ה' אמר את שניהם, מה גרם לו ליצור את ההבדלים בין השניים? אם משה הוא זה אשר ערך את הטקסט בספר דברים, מה הניע אותו ובאיזו סמכות עשה זאת?
• איזה מן הנוסחים הוא זה שנאמר על ידי ה' במעמד הר סיני? איזה מהם נחקק על לוחות הברית? האם לשני המקורות מעמד שווה, או שמא רק אחד מייצג את האידיאל (ואם כך, איזה מהם)?
• נעבור למקראות גדולות על דברים ה' כדי לראות כיצד פרשני המקרא התייחסו לשאלות האלה.

• הגישה הראשונה מציעה כי כל גרסה של עשרת הדברים נועדה לזמן או לקהל שונה. נסיבות חדשות הצריכו שינויים לנוסח המקורי שנמצא בספר שמות.
• נעיין בפירושו של רד"צ הופמן לדברים ה':י"ג. כיצד רד"צ הופמן מבין את התוספת "ושורך וחמורך" ברשימה של אלו שצריכים לנוח בשבת? גללו למטה לעיין גם בתחילת פירושו לפסוק י"ז. מדוע, רק בספר דברים, מופיעה המילה "שָׂדֵהו" ברשימת הדברים שאסור לחמוד?
• כיצד ניתן ליישם גישה זו בקשר להבדלים האחרים בין שתי הגרסאות של עשרת הדברים?
• מדוע שעבוד מצרים ניתן כסיבה לשמירת השבת רק בספר דברים כשהמען הוא הדור שנכנס לארץ, אך לא בספר שמות כשפונים אל אלו שיצאו ממצרים?

• רד"צ הופמן רואה ברבים מהשינויים בספר דברים עדכונים מכוונים שהוצגו על ידי משה בשנת הארבעים, והוא מעלה את האפשרות שמשה, בסמכות עצמו, החליט לשנות את דברי ה' כדי להבהירם ולהתאימם לדור חדש. מה נתן למשה את הזכות לעשות זאת?
• במקומות אחרים בספר דברים נראה שמשה פועל בדומה ומתאר מחדש את אירועי העבר תוך כדי הוספת או השמטת פרטים במגמה להעביר מסר מסוים לאומה. ראו, למשל, איך משה חוזר על סיפור המרגלים או מלחמות שנת הארבעים. האם המקרים האלו דומים, או שמא סטייה מהנוסח המדויק של עשרת הדברים שונה באופן מהותי משינוי פרטים מסוימים באזכור של אירוע מהעבר?
• בדרך כלל, האם יש לנביא סמכות לדבר או לפעול בכוחות עצמו, במיוחד אם הוא אומר את דבריו בשם ה'? ראו: פעילות בשם ה' ללא צו מפורש של ה'.

• וריאציה של גישה זו מסכימה כי השינויים בספר דברים היו עדכון מהותי, אך טוענת כי שינויים אלו הוצגו על ידי ה' עצמו ולא על ידי משה.
• ניגש לספריית על-התורה לעיין בפסיקתא רבתי כ"ג. נקרא את הפיסקה שמתחילה במלים "זכור את יום השבת לקדשו".
• כיצד מסביר ריש לקיש מדוע היה צורך בשתי גרסאות של עשרת הדברים? מתי הוכנסו השינויים? לדעתו, מה נכתב על כל לוח מלוחות הברית?

• למרות שריש לקיש אינו אומר כך במפורש, נראה שהוא מרמז כי חטא העגל ביטל את הלוחות הראשונות, והצריך נוסח מחודש של עשרת הדברים ששילב שינויים מסוימים בתגובה לחטא.
• כיצד יכולה גישה זו להסביר מדוע ה' החליט לקבוע את זכירת יציאת מצרים במקום בריאת העולם כסיבה לקיום השבת? איך זה היה יכול לשמש כמוטיבציה טובה יותר לאומה שהיו לה ספקות באמונה?
• אילו שינויים אחרים ניתן להסביר באופן דומה כתגובה לחטא העגל?
• עם אילו קשיים צריכה גישה זו להתמודד?

• נפנה לגישה שונה מאוד לשאלתנו, זו שרואה את רוב ההבדלים כנטולי משמעות.
• אחד מן התומכים העיקריים בגישה זו הוא אבן עזרא. נעיין בפירושו השני לשמות כ':א'. מאחר ודבריו ארוכים, נתבונן בהם בתצוגת החלונית הכפולה של המקראות גדולות. גללו לקראת סוף דבריו, לפיסקה המתחילה "ועתה אדבר על זכור ושמור".
• כיצד אבן עזרא מבין את ההבדלים בין שתי הגרסאות של עשרת הדברים? איזה נוסח הוא זה שנכתב על הלוחות? מה גרם לשינויים בספר דברים?
• לפי אבן עזרא, מדוע סטיית משה מדברי ה' לא הייתה בעייתית? מה פירוש הסברו של אבן עזרא, "כי הטעמים הם שמורות לא המלות"?
• לקריאה נוספת על עיקרון זה וכיצד אבן עזרא מיישם אותו בסיפורים אחרים בתנ"ך, גללו למעלה בפירושו, לפסקה המתחילה "אמר אברהם המחבר". אילו דוגמאות נוספות לתופעה הוא מביא שם?

• לפי אבן עזרא, נוסח עשרת הדברים הנמצא בספר דברים מהווה פרפרזה של משה של דברי ה' בספר שמות. כפי טבע הדברים כשאדם חוזר על דברים שכבר נאמרו, גם משה שמר רק על משמעות המקור, אך לא על הלשון המדויקת.
• גישה זו, אפוא, מכלכלת בקלות את ההוספות והשינויים הקטנים, אבל כיצד היא תסביר את ההבדל בין ההנמקות שניתנו לשמירת השבת? כיצד איזכור של יציאת מצרים מהווה שמירה על כוונת המקור שדיבר על בריאת העולם?
• מה מציע רמב"ן בפירושו לדברים ה':י"ד (ניתן להתחיל במילים "והראוי יותר לומר")?
• לדעת רמב"ן, על מה מעידים גם שבת וגם יציאת מצרים? איך מהווה "השבת זכר ליציאת מצרים, ויציאת מצרים זכר לשבת"?

• גישה אחרונה דוחה את הרעיון שוריאציות בטקסט עשויות להיות חסרי חשיבות. היא מציעה ששתי הגרסאות של עשרת הדברים למעשה הועברו על ידי ה' בו זמנית בהר סיני.
• גללו למעלה במקראות גדולות לפירושו של רש"י על דברים ה':י"א. רש"י שואב ממקורות קדומים יותר כמו המכילתא ובבלי ראש השנה כ"ז. כיצד גישתו מסבירה מדוע בגרסא אחת ה' משתמש בניסוח "זכור" ובגרסא השנייה בניסוח "שמור"?
• נראה כי רש"י והבבלי מבינים את האימרה של "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" באופן מילולי, ומציעים שה' אמר את שני הניסוחים של עשרת הדברים בו זמנית מכיוון שהוא רצה להעביר מסרים כפולים לאומה, אחד דרך כל ניסוח.
• אילו מהשינויים מובנים בקלות באמצעות גישה זו? אילו מהם קשה יותר להסביר בדרך זו?
• לפי גישה זו, מה אולי היה כתוב על כל לוח מלוחות הברית?

• הפרשנים מציעים מגוון של גישות כדי להסביר את ההבדלים בין שתי הנוסחאות של עשרת הדברים.
• גישה ראשונה טוענת כי גירסת עשרת הדברים בספר דברים היוותה עדכון מכוון של הנוסח המקורי שבספר שמות. רד"צ הופמן מציע כי השינויים הוצגו על ידי משה כדי להתאים את דברי ה' לדור החדש ערב כניסתם לארץ ישראל. לעומת זאת, מפסיקתא רבתי משתמע כי השינויים הוצגו על ידי ה' עצמו בעקבות חטא העגל.
• גישה שנייה, שאומצה ע"י אבן עזרא, טוענת כי ההבדלים אינם משמעותיים והם פשוט תוצאה טבעית מכך שדברי משה מהווים רק פרפרזה של דברי ה'. משה שמר על משמעות דברי ה', אך לא על לשונו.
• בצד השני של הספקטרום, מקורות מדרשיים, המבינים שלכל מילה במקרא יש משמעות מהותית, מניחים ששתי הגרסאות של עשרת הדברים ניתנו בו-זמנית בשנה הראשונה, וששתיהן בעלות רלוונטיות משפטית לכל הדורות.
• הגישות השונות מעלות שאלות חשובות ביחס לפרמטרים של סמכות נבואית, יכולת תוכנית א-לוהית להשתנות, ומידת המשמעות שחייבים לייחס לכל שינוי מילה בתורה.

• לדיון נוסף בנושא זה, כולל תרשים אינטראקטיבי המדגיש את ההבדלים בין שתי הגרסאות של עשרת הדברים, ראו: הבדלים בעשרת הדברים בין שמות ודברים.
• לנושאים אחרים הקשורים לחג השבועות, ראו: נושאים לשולחן – שבועות.
• חזרו לתחילת יחידה זו.
• גשו ליחידות לימוד אינטראקטיביות נוספות.