ודריוש – דע כי זה דריוש המדי אינו דריוש הפרסי שנבנה הבית בשנת שתים למלכותו והנה על דעת הקדמונים והגאונים כאשר אפרש שטעה דניאל בחשבונו. הנה אמרו בשנת שבע לאחשורוש נלקחה אסתר ונולד דריוש שהוא בנה בשנת שמונה לאחשורוש וכל מלכותו שלש עשרה שנה והנה מלך והוא בן שש שנים כי בשנת שתים למלכותו נבנה הבית. והנה כתוב בן שבע שנים יהואש במלכו, וקרוב מזה המספר יאשיהו המלך. והנה כתוב על זה דריוש שהיה זקן במלכו על כשדים ששים ושתים שנה וידוע כי כורש תפש בבל כאשר כתוב בספר ישעיהו. וכתוב כורש מלך בבל ואחריו מלך אחשורוש ואחר אחשורוש על דעת חכמינו מלך דריוש הפרסי שהוא בן אסתר על כן אף על פי שכתוב בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי איננו זה אחשורוש שלקח אסתר רק הוא אחר וככה היה אבי דריוש הזקן שהוא המלך הראשון ממלכי מדי ופרס שמלך על הכשדים כאשר נתפסה בבל ונפסקה מלכות כשדים במות בלשצר. ואין צריך להאריך כי הדבר ברור הוא ואין ספק בו ובספרי מלכי פרס כי דריוש זה הזקן היה חותן כורש ושניהם תפשו בבל כי כורש היה מלך פרס וזה דריוש היה מלך מדי וכתוב הנני מעיר עליהם את מדי והנה כורש הניח חתנו על מלכות כשדים כי כורש המליכו כי כורש אמר כל ממלכות הארץ נתן אלהים בידי והנה בזמן אחד מלכו על כן בנפול כשדים עלו ישראל מבבל עם זרובבל כאשר צוה כורש שהוא המלך הגדול על כן כתוב ויהי לו ולבניו לעבדים עד מלוך מלכות פרס ופירוש בשנת אחת לכורש שמלך על בבל שהיו שם ישראל כי מלך היה בתחלה על כן נקרא כורש מלך בבל.

שפר – בכל מלכותא – הטעם מלכות כשדים.

ועלה – סרכין – גדולים מהאחשדרפנים.

נזיק – כמו בנזק המלך.

אדין – מתנצח – כמו מנצח.

עשית – חשב כמו עשתנותיו. וככה עשתי עשרה כאשר פירשתי בספר המספר.

אדין – בדת – מנהג וכן בלשון ישמעאל.

הרגישו – התחברו, כמו נהלך ברגש, למה רגשו גוים.

ולתקפה אסר – כמו וכל אסר אשר אסרה על נפשה.

לגוב – לבור.

די לא תעדא – חוק ולא תעבר.

וכוין – חלונות וכן בלשון ישמעאל.

נגד ירושלם – כמו שכתוב והתפללו אליך דרך ארצם.

וזמנין תלתא – הם השלש תפילות שהעתיקו קדמונינו.

בריך על ברכוהי – כמו ויברך על ברכיו.

ומצלא – ומתפלל וכן בלשון ישמעאל.

באדין – לגוב אריותא – בור היה מלא אריות ושם משליכים טרפם וכל מי שהיה בן מות.

באש עלוהי – רע בעיניו.

שם בל – לבו, כמו בלשון ישמעאל בל – לב, להצילו ועד בוא השמש.

משתדר – אין לו חבר ופירושו כמו מחשב בכל יכולתו ומבקש עלילות.

בעיזקתיה – בטבעתו.

ויש אומרים כי כן ויעזקהו.

ובת – לן.

טות – צם, וכן בלשון ישמעאל.

ודחון – נגינות ושירות.

בשפרפרא – בעלות השחר.

עציב – כמו עצבון.

בתדירא – תמיד.

חבולה – השחתה.

והוסק – כמו אסק שמים.

ולא מטו לארעית גובא – ולא הגיעו לתחתית הבור.

גרמיהון – עצמותם חמור גרם.

ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסאה – והנה יורה כי לא חיה יותר כי זקן היה וששבצר הוא זרובבל ולא דניאל בשתים ראיות שאמר על זרובבל פחת יהודה ויהי לו לששבצר שמיה כי פחה שמיה. וראיה אחרת גדולה וחזקה מזאת שאמר זכריה ידי זרובבל יסדו הבית הזה וככה כתוב בספר עזרא ושם כתוב אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם.