קידוש השם

קידוש השם

ויקרא כ"ב

יחידת לימוד אינטראקטיבית

חנה ושבעת בניה / גוסטב דורה

1. הקדמה

  • For the English version of this module, click here.‎
  • המושג קידוש השם נחשב בעיני רבים לאחת המצוות המרכזיות של היהדות. המקור לחיוב המצוטט לעיתים קרובות הוא ויקרא כ"ב:ל"ב, שם נאמר: "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  • מודול זה יבחן כיצד מפרשים ומוני מצוות שונים מבינים את המצווה ועד כמה ההבנות שלהם תואמות את המובן הפשוט של הפסוקים.
  • ניתן למצוא ניתוח מעמיק של סוגיה זו בנושא חובת קידוש השם. תוך כדי לימודכם, אתם מוזמנים להשוות את הניתוח שלכם עם מה שמופיע שם.

2. הפסוק בהקשרו

  • נתחיל במקראות גדולות על ויקרא כ"ב כדי לראות את הפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" בהקשרו.
  • רפרפו בפרק. מהם הנושאים המרכזיים של הפרק כולו? מהו נושא פסוקים כ"ו-ל' הבאים מיד לפני פסוקנו?
  • למי בעיקר מכוונים חוקי הפרק? האם משתמע מזה שגם הפסוק שלנו מופנה רק לקבוצה זו?
  • איפה עוד בפרק מופיעים המושגים של קידוש או חילול השם?
  • בהתבסס על העיון שלכם ביחידה, איך הייתם מסבירים את הפסוק שלנו? מה הוא מנסה לבטא?

3. תוצאה של קיום מצוות

  • נחזור לפסוק ל"ב ונעיין בפירושו של אבן עזרא על הפסוק.
  • לדעתו, למי מכוון פסוק ל"ב? למה הוא קשור?
  • האם המילים "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" הן ציווי או תוצאה?
  • מה אומר הפסוק על קידוש השם? כיצד שמו של ה' מתפאר?
  • כיצד הצורה הפסיבית של הפועל "וְנִקְדַּשְׁתִּי" תומכת בקריאתו של אבן עזרא?

4. וריאציות של פזמון חוזר

  • לפי אבן עזרא, הפסוק שלנו אינו מהווה מצווה בכלל, אלא פשוט קובע שאם הכהנים יקיימו באופן תקין את החוקים הפולחניים שזה עתה הוזכרו, הדבר יביא לקידוש השם.
  • כיוון שכך, הביטוי דומה לאחרים בפרק (ראו פסוקים ב', ט' ,ט"ו, ט"ז) המשמשים גם הם להזכיר לכהנים להקפיד בעבודתם כדי לא לחלל את שם ה' ועל ידי כך לקדשו.
  • כדי לעיין בביטויים אלו, ניגש למעבדת התנ"ך על פרקנו על ידי לחיצה כאן. [בדרך כלל ניתן לגשת אל המעבדה גם על ידי לחיצה על אייקון המיקרוסקופ שמופיע מעל הפסוק.]

5. מעבדת התנ"ך

  • בפסוק ב' לחצו על המילים "יְחַלְּלוּ" ו"מַקְדִּשִׁים" כך שיודגשו כל המילים עם שורשים אלה. איפה עוד בפרק נדונים המושגים של קידוש או חילול שם ה'?
  • שימו לב כיצד חוזרים וריאציות של הביטויים "וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קׇדְשִׁי" ו"אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם". [סמנו את הביטויים האלה בפסוקים ב' וט' ובחרו "סמן כל המופעים" מהתפריט הנפתח כך שכל ההופעות יודגשו.]
  • האם לדעתכם השימוש בביטויים אלה לאורך הפרק תומך בקריאתו של אבן עזרא, או שהפסוק שלנו שונה באופן משמעותי?

6. שמירת מצוות והתנהגות נאותה

  • נחזור אל המקראות גדולות כדי לעיין בקריאה שונה של הפסוקים שלנו.
  • רד"צ הופמן מדבר על הנושא שלנו בפירושו לפסוק ל"א. נבחן רק את החלק הראשון של פירושו, עד למילים "שהכל יהיו כפופים לו ומשועבדים לעבודתו".
  • לדבריו, למי מכוון הפסוק שלנו? האם מדובר בציווי או בתוצאה? מה ה' דורש מבני ישראל?
  • השוו את דברי רד"צ הופמן עם פסיקתו של רמב"ם במשנה תורה, הלכות יסודי התורה ה':י"א. במה דומים שני החיבורים? לפי רמב"ם, אילו סוגי התנהגות מקדשים את השם?

7. הקשר רחב

  • רד"צ הופמן ורמב"ם מציעים כי הפסוק שלנו מצווה על האומה לקיים את מצוות ה' ולהתנהג באופן שיגרום לאחרים לשבח ולקדש את השם.
  • איך הם יסבירו את העובדה שהמילה "וְנִקְדַּשְׁתִּי" לא נכתבת בצורת ציווי? האם ניתן לחשוב על פסוקים אחרים המהווים מקור למצווה שאינם מנוסחים כציווי?
  • אפשר לפקפק בקריאה זו מההקשר המיידי של חוקים פולחניים שלכאורה אין לו שום קשר להתנהגותה של האומה כולה ושמירתה את התורה.
  • כיצד מגיב רד"צ הופמן? [חזרו למקראות גדולות על ידי לחיצה כאן]. לדעתו, עבור איזו יחידה משמשים פסוקים ל"א-ל"ג כסיכום?
  • ראו את פתיחת היחידה בפרק י"ט. מה מציעות המילים "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" לגבי הנושא המאחד של כל היחידה הזו? מה המטרה של כל המצוות המופיעות בה?

8. עיון בקונקורדנציה

  • רד"צ הופמן מציע כי כל הפרקים י"ט-כ"ב מתמקדים בנושאים של קידוש וחילול השם.
  • נשתמש בקונקורדנציה כדי לבדוק את קביעתו. גשו לקונקורדנציה כאן, הקלידו: קדש בשדה החיפוש, ובחרו את צורת הפועל מהתפריט הנפתח. מתוך 74 הופעות של שורש זה בכל התורה, כמה נמצאים בארבעת הפרקים שלנו?
  • כעת הקלידו: חלל, ובחרו שוב את צורת הפועל מהתפריט הנפתח. כמה מתוך ארבעים ההופעות של השורש בתורה נמצאות ביחידה שלנו?
  • [כדי לראות בצורה גרפית כיצד ספר ויקרא עומד בהשוואה לספרים אחרים של תנ"ך בשימושו בשורשים אלה, לחצו על הקונקורדנציה הגרפית.]

9. מסירות נפש

  • נפנה כעת להבנה המפורסמת ביותר של הפסוק שלנו, שקידוש השם קשור לחובה למסור את נפשנו למען ה'.
  • חזרו למקראות גדולות על ויקרא כ"ב:ל"ב ולחצו על הכפתור "הצג פירושים נוספים" כך שיופיע הספרא, מדרש ההלכה על פסוקנו. לדעת המדרש, מה מצווה פסוקנו? באיזו נסיבות?
  • רמב"ם בהלכות יסודי התורה ה':א-ב' מרחיק לכת יותר וכולל אף את החיוב למסור נפש בצנעה במקרה שמישהו מתבקש לעבור על אחד משלושת החטאים החמורים של עבודה זרה, גילוי עריות, או שפיכות דמים.
  • עם אילו קשיים צריכה גישה זו להתמודד? [לחזור לפרק, לחצו כאן.]

10. מקורות אלטרנטיביים?

  • מכיוון שפרקנו מכוון לכהנים, עוסק בחוק פולחני, ואינו מכיל שום רמז להקרבה עצמית, צריך עיון בהבנת הגישה שמסבירה שפסוקנו מתייחסת למסירות נפש על קידוש השם. מה יכולים להיות המניעים לקריאה כזו?
  • האם יש מקור אלטרנטיבי לחיוב של מסירות נפש שאומר באופן מפורש יותר שבמקרים מסוימים יש חובה של הקרבה עצמית?
  • אם הייתם מחפשים מקור כזה, באיזה פסוק הייתם בוחרים?

11. אהבת ה'

  • ספרי דברים ו':ה' מצביע על דברים ו':ה', "וְאָהַבְתָּ אֵת י"י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ" כמקור למסירות נפש.
  • האם אתם חושבים שזו ההבנה הפשוטה של הפסוק הזה? מה עוד אפשר שפסוק זה בא לחייב? [לדיון בהבנות אלטרנטיביות של מצוות אהבת ה' ראו: אהבת ה'.]
  • מהם היתרונות בשימוש בפסוק זה כמקור לחובת מסירות נפש ולא בפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"? מהם החסרונות?
  • בונוס: גשו למאגר מוני המצוות כדי להשוות כיצד מוני המצוות השונים מגדירים כל אחת מהמצוות הללו והאם הם בכלל רואים בכל אחת מהן חובה.

12. סיפור תלמודי

  • נסיים עם סיפור אחד מן הגמרא על מסירות נפש, המספר איך עונה ר' עקיבא למוות על ידי הרומאים.
  • גשו לבבלי ברכות ס"א: בש"ס גדול.
  • כאשר הוצא ר' עקיבא להורג, הוא מקבל על עצמו את הדין. מה הוא אומר לתלמידיו כשהוא מסביר להם כיצד הוא מסוגל לעשות זאת?
  • על איזה פסוק הוא מצביע כמקור לחיוב של מסירות נפש?

13. סיכום

  • חקרנו שלוש הבנות שונות מאוד של הפסוק "וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
  • אבן עזרא מציע הסבר שהוא אולי הפשוט ביותר, ואומר כי הניסוח הפסיבי של הביטוי מלמד שהוא לא ציווי בכלל. הביטוי קשור להקשר המיידי של עבודת הכהנים ומצהיר כי התוצאה של עבודה תקינה תהיה האדרת שם ה'.
  • לעומת זאת, רד"צ הופמן רואה בפסוק שלנו סיכום של כל היחידה של "חוקי קדושה" המתחילים בפרק י"ט. האומה כולה מצווה לקדש את שמו של ה' באמצעות שמירת התורה והתנהגות נאותה, כפי שנצטוו בכל היחידה.
  • לבסוף, הספרא מציע שפסוקנו מהווה את המקור לחיוב של מסירות נפש. אולם הסבר זה אינו מוסכם על כולם, ומקורות אחרים מציגים פסוקים חלופיים לחיוב זה.
  • יהי רצון שכולנו נזכה לקדש את השם באמצעות שמירה קפדנית על מצוותיו והתנהגות נאותה בכל תחומי חיינו.

14. קריאה נוספת