×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כד) יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֖הי״י֖ וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃
'May Hashem bless you and guard you.⁠1
1. May Hashem bless you and guard you | יְבָרֶכְךָ י"י וְיִשְׁמְרֶךָ – See Rashi, drawing off the Sifrei, that this is a blessing that Hashem shall both increase one's property and guard that property so that it not be stolen. Cf. R"Y Bekhor Shor that the blessing is not specific in nature, but an overarching blessing of abundance relating to all realms: health, wisdom, happiness, success etc.
מקבילות במקראמוני המצוותספרי במדברספרי זוטאתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)במדבר רבהמדרש תנחומאמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טוברשב״םאבן עזראר״י בכור שוררמב״ןר׳ בחיידעת זקניםטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנוכלי יקראור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בתורה תמימהעודהכל
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[פסקא מ]
״יְבָרֶכְךָ י״י״ – בַּבְּרָכָה הַמְפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה. וגו׳. בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו׳⁠ ⁠⁠״ (דברים כ״ח:ג׳-ו׳). ״וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגֻךָ״, אֵימָתַי? ״כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל י״י אֱלֹהֶיךָ״ (דברים כ״ח:ב׳).
״יְבָרֶכְךָ י״י״ – בִּנְכָסִים. ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: ״יְבָרֶכְךָ״, בִּנְכָסִים, ״וְיִשְׁמְרֶךָ״, בַּגּוּף. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ מִיֵּצֶר הָרָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּי י״י יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד״ (משלי ג׳:כ״ו).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה״ (תהלים קכ״א:ו׳). וְאוֹמֵר: ״הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל״ (תהלים קכ״א:ד׳). וְאוֹמֵר: ״י״י שֹׁמְרֶךָ, י״י צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ״ (תהלים קכ״א:ה׳). וְאוֹמֵר: ״י״י יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע״ (תהלים קכ״א:ז׳). וְאוֹמֵר: ״י״י יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ״ (תהלים קכ״א:ח׳).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״, מִן הַמַּזִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ, לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״ (תהלים צ״א:י״א).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יִשְׁמֹר לָךְ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְשָׁמַר י״י אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ״ (דברים ל׳:י״ב).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יִשְׁמֹר לָךְ אֶת הַקֵּץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מַשָּׂא דּוּמָה, אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל. אָמַר שֹׁמֵר: אָתָה בֹקֶר, וְגַם לָיְלָה״ (ישעיהו כ״א:י״א).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשָׁךְ בְּשָׁעַת הַמִּיתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים״ (שמואל א כ״ה:כ״ט), שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין הַצַּדִּיקִים בֵּין הָרְשָׁעִים! תִּלְמֹד לוֹמַר: ״וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע״ (שמואל א כ״ה:כ״ט).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יִשְׁמֹר רַגְלָךְ מגיהינם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״רַגְלֵי חֲסִידָו יִשְׁמֹר״ (שמואל א ב׳:ט׳).
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יִשְׁמְרֶךָ בָּעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְקוֹיֵ י״י יַחֲלִיפוּ כֹחַ, יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים״ (ישעיהו מ׳:ל״א).

Piska 40

"The Lord bless you": with the explicit blessing (28:3-6) "Blessed shall you be in the city and blessed shall you be in the field … Blessed shall be your basket and your remainder. Blessed shall you be in your coming in and blessed shall you be in your going out.⁠" "The Lord bless you": with possessions "and keep you": with possessions. R. Nathan says: May He bless you with possessions and keep you — in body. R. Yitzchak says "and keep you": from the evil inclination, as it is written (Proverbs 3:26) "For the Lord will be with you in your trust, and He will guard your feet from entrapment.⁠" Variantly: "and keep you": from all evil, viz. (Psalms 121:4-7) "He neither slumbers nor sleeps, the Keeper of Israel … at your right hand … By day the sun … The Lord will keep you from all evil.⁠" Variantly: "and keep you": from mazikkin (destructive agents), viz. (Ibid. 91:11) "For His angels will He charge for you to keep you in all your ways.⁠" Variantly: "and keep you": He will keep for you the covenant of your fathers, viz. (Devarim 7:12) "… then the Lord your G-d will keep for you the covenant and the lovingkindness which He swore to your fathers.⁠" Variantly: "and keep you": He will keep for you the "end" (i.e., the time of redemption). And thus is it written (Isaiah 21:11-12) "A prophecy concerning Duma (Edom): He (Israel) calls to Me from Seir: 'Keeper, what of the night?' 'Keeper, what of the night?' The Keeper says: 'Morning is coming and also night, etc.'" Variantly: "and keep you": He will keep your soul at the time of death, viz. (I Samuel 25:29) "and my master's soul will be bound up (after death) in the bond of life.⁠" From this I would understand both (the soul of) the righteous and the wicked to be intended. It is, therefore, written (Ibid.) "but the soul of your foes will He hurl away from the hollow of a sling.⁠" Variantly: "and keep you": He will keep your feet from Gehinnom, viz.: (Ibid. 2:9) "He will keep (from Gehennom) the feet of His pious ones.⁠" Variantly: "and keep you": He will keep you in the world to come, viz. (Isaiah 4:31) "But those who trust in the Lord will renew strength. They will lift their wings as eagles, etc.⁠"
יברכך ה׳ – זו ברכה האמורה בתורה ברוך תהיה מכל העמים (דברים ז׳:י״ד) ברוך פרי בטנך וגו׳ (דברים כ״ח:ד׳) ברוך אתה בבאיך וברוך אתה בצאתיך (דברים כ״ח:ו׳) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה הרי הן מבורכין מניין אף שמורין ת״ל וישמרך. ר׳ יצחק אומר אתה אם מבורכין הן שמורין הן ואם שמורין הן מבורכין הן ומה ת״ל וישמרך אלא וישמרך מיצר רע שלא יוציאך מן העולם. ד״א וישמרך ישמרך מן המזיקין המקיפין אותך שנא׳ יפול מצדך אלף וגו׳ (תהלים צ״א:ז׳) הרי הן מבורכין ושמורין ומניין אף שכינה תהא ביניהן ת״ל יאר ה׳ פניו אליך אף שכינה תהא ביניהן. ד״א יאר ה׳ פניו יגן עליך ממאור השכינה הרי הן מבורכין ושמורין ושכינה ביניהן ומניין אף חנונים בדעת ובבינה ת״ל ויחנך אף חנונים בדעת ובבינה. דבר אחר ויחנך יתן בהם דעת שתהו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה כענין שנאמר ונתן לך רחמים ורחמך (דברים י״ג:י״ח). ד״א יברכך בנכסים וישמרך בנכסים ר׳ נתן אומר יברכך בנכסים וישמרך בגוף. ר׳ יצחק אומר יברכך בגוף וישמרך מיצר רע וכה״א כי ה׳ יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד (משלי ג׳:כ״ו). ד״א וישמרך שלא ישליט עליך אחרים וכה״א יומם השמש לא יככה וגו׳ ה׳ ישמרך מכל רע וגו׳ (תהלים קכ״א:ו׳-ז׳). ד״א וישמרך ישמור לך ברית אבותיך שנ׳ ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית וגו׳ (דברים ז׳:י״ב). ד״א וישמרך ישמור לך את הקץ שנא׳ משא דומה אלי קורא משעיר שומר מה מלילה וגו׳ אמר שומר אתא בוקר (ישעיהו כ״א:י״א-י״ב). ד״א וישמרך ישמור את נפשך בשעת המיתה שנ׳ והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים (שמואל א׳ כ״ה:כ״ט) שומע אני בין צדיקים בין רשעים שנא׳ ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע (שמואל א׳ כ״ה:כ״ט). ד״א וישמרך ישמרך בעולם הזה וכה״א רגלי חסידיו ישמור (שמואל א׳ ב׳:ט׳). ד״א וישמרך ישמרך לעתיד לבא שנ׳ וקוי ה׳ יחליפו כח וגו׳ (ישעיהו מ׳:ל״א).
{שלושת הפסוקים של ברכת הכהנים לא מתרגמים בציבור ולא כתוב להם תרגום בספרי תימן הקדמונים.}
יְבָרְכִנָּךְ יְיָ וְיִטְּרִנָּךְ.
The Lord bless you and keep you.
יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ
[יְבָרְכִנָּךְ ה׳ וְיִטְּרִנָּךְ]1
תרגום מילולי ומדרשי
חז״ל דרשו בהרבה פנים את פסוקי ברכת כהנים. ולמשל, להבחנה בין ״יברכך״ ל״וישמרך״ דרשו בין היתר (ספרי במדבר, מ):
ר׳ נתן אומר: ״יברכך״ – בנכסים. ״וישמרך״ – בגוף. ר׳ יצחק אומר: ״וישמרך״ – מיצר הרע. דבר אחר: ״וישמרך״ – מן המזיקים.
וראה שם ובמדרש במדבר רבה דרשות נוספות. על פי זה תרגם המיוחס ליונתן: ״יְבָרְכִינָךְ ה׳ בכל עִסְקָךְ וְיִטְּרִינָךְ מן לִילֵי וּמִזַיְיעֵי״, כלומר ״יברכך״ נדרש לממון ״וישמרך״ – מן המזיקים. גם בפסוקים הבאים תרגם המיוחס ליונתן בתרגום מדרשי. כנגד זאת, אונקלוס שאינו נוטה לכלול מדרשים בתרגומו, תרגם בתרגום מילולי: ״יְבָרְכִנָּךְ ה׳ וְיִטְּרִנָּךְ״. וכבר צייינו לעיל שיש המערערים על מציאות תרגום לברכת כהנים וטוענים שאין זה משל אונקלוס.
1. בגוף הטקסט של תרגום אונקלוס שבמהדורת שפרבר באים פסוקי ברכת כהנים בעברית, כלשון המקרא. ואולם ברפאראט המדעי שבמהדורתו הובא תרגום אונקלוס לפסוקים אלה על פי כמה כתבי ידות שבהם קיים נוסח תרגום לפסוקים אלה. נוסחים אלה שיבוארו יצויינו להלן בתוך סוגריים מרובעים.
יברכך י״י וישמרך.
יברכינך י״י בכל עיסקך ויטרינך מן לילי ומזייעי ובני טיהררי ובני צפרירי ומזיקי וטלני.
The Lord bless thee in all thy business, and keep thee from demonsa of the night, and things that cause terror, and from demons of the noonb and of the morning, and from malignant spirits and phantoms.
a. Liliths.
b. Psalm 91:6. Vul. et Sept.
[ה] יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ – עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ עֶבֶד בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילוֹ, עָלָה וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִיטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ יָצָא לַדֶּרֶךְ נָפְלוּ עָלָיו לִיסְטִים וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶּׁנָּתַן לוֹ, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה אֶצְלוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל הוּא לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּיסְטִים. לְפִיכָךְ יְבָרֶכְךָ ה׳ בְּעשֶׁר, וְיִשְׁמְרֶךָ מִן הַלִּיסְטִים.
דָּבָר אַחֵר: יְבָרֶכְךָ ה׳ בְּמָמוֹן. וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁלֹא תְהֵא עָשׂוּי בַּמְּדִינָה פָּנֵיאַס וְשֶׁלֹא תָבוֹא זֵימִיָּא לַמְּדִינָה וְיֹאמְרוּ לְךָ תֵּן זָהָב, אֶלָּא יְבָרֶכְךָ וְיִשְׁמְרֶךָ. יְבָרֶכְךָ בְּבָנִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בְּבָנוֹת, שֶׁצְּרִיכוֹת שְׁמִירָה. יְבָרֶכְךָ בְּעשֶׁר וְיִשְׁמְרֶךָ שֶׁתַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ מִצְווֹת. יְבָרֶכְךָ ה׳ בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה: בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים וגו׳ (דברים ז׳:י״ד), בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וגו׳ בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וגו׳ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וגו׳ (דברים כ״ח:ג׳-ו׳), וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וגו׳ (דברים כ״ח:ב׳). רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסֶיךָ וְיִשְׁמְרֶךָ בְּגוּפֶךָ. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר וַהֲלוֹא אִם מְבֹרָכִים הֵם שְׁמוּרִים, וְאִם שְׁמוּרִים הֵם מְבֹרָכִים, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר: וְיִשְׁמְרֶךָ מִיֵּצֶר הָרָע, שֶׁלֹא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: כִּי ה׳ יִהְיֶה בְּכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד (משלי ג׳:כ״ו).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – שֶׁלֹא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וגו׳ (תהלים קכ״א:ו׳), הִנֵּה לֹא יָנוּם וגו׳ ה׳ שֹׁמְרֶךָ וגו׳ (תהלים קכ״א:ד׳-ה׳), ה׳ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע וגו׳ ה׳ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וגו׳ (תהלים קכ״א:ז׳-ח׳).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – מִן הַמַּזִּיקִים הַמַּקִּיפִים אוֹתָךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וגו׳ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ וגו׳ (תהלים צ״א:ז׳-י״א).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – יִשְׁמָר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (דברים ז׳:י״ב).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – יִשְׁמָר לְךָ אֶת הַקֵּץ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר וגו׳ (ישעיהו כ״א:י״א).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – יִשְׁמָר נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר וגו׳ (שמואל א כ״ה:כ״ט), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הַצַּדִּיק וְאֶת הָרָשָׁע, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאֶת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה וגו׳ (שמואל א כ״ה:כ״ט).
דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ – יִשְׁמָר רַגְלֶיךָ מִן גֵּיהִנֹּם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ (שמואל א ב׳:ט׳), הֲרֵי הֵם מְבֹרָכִים וּשְׁמוּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁאַף שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, תַּלְמוּד לוֹמַר: יָאֵר ה׳ פָּנָיו וגו׳ (במדבר ו׳:כ״ה), יָאֵר ה׳ וגו׳, יִתֶּן לְךָ מִן מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּמִי אוֹרִי וגו׳ (ישעיהו ס׳:א׳), וְאוֹמֵר: בְּאֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר (תהלים ל״ו:י׳), אֵל ה׳ וַיָּאֶר לָנוּ (תהלים קי״ח:כ״ז).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 23]

יברכך ה׳1בברכות האמורות בתורה, ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך (דברים כ״ח:ו׳). ברוך אתה בעולם הזה ברוך אתה בעולם הבא, ברוך תהיה מכל העמים (דברים ז׳:י״ד).
וישמרך – שנאמר ה׳ ישמרך מכל רע (תהלים קכ״א:ז׳).
1. בברכות האמורות בתורה. ספרי פיסקא מ׳, והפסוקים מובאים שלא כסדר, והכתוב ברוך תהיה הוא מוקדם, ועיין גם בספרי ובמ״ר שם.
יְבָרֶכְךָ ה׳. בַּבְּרָכָה הַמְּפֹרֶשֶׁת בַּתּוֹרָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים כ״ח:ב׳-י׳) ״בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה בָּרוּךְ טַנְאֲךָ וּמִשְׁאַרְתֶּךָ בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וְגוֹ׳ וּבָאוּ עָלֶיךָ כָּל הַבְּרָכוֹת הָאֵלֶּה וְהִשִּׂיגוּךָ״, אֵימָתַי, (שם) ״כִּי תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה׳ אֱלֹהֶיךָ״. יְבָרֶכְךָ ה׳, בִּנְכָסִים. וְיִשְׁמְרֶךָ, בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: יְבָרֶכְךָ בִּנְכָסִים, וְיִשְׁמְרֶךָ בַּגוּף. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, מִיֵּצֶר הָרַע, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״כִּי ה׳ יִהְיֶה בְכִסְלְךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד״. דָּבָר אַחֵר: וְיִשְׁמְרֶךָ, שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ אֲחֵרִים עָלֶיךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קכ״א:ו׳) ״יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה״, וְעוֹד כְּתִיב (שם ד-ח) ״הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, ה׳ שֹׁמְרֶךָ ה׳ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ, ה׳ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ ה׳ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם״.
דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״ – מִן הַמַּזִּיקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים צ״ו:י״א) ״כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״. יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְשָׁמַר ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״. יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיהו כ״א:י״ב-י״ג) ״מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי ק⁠(וֹ)⁠רֵא מִשֵׂעִיר שׁ(וֹ)⁠מֵר מַה מִלָּיְלָה״ וְגוֹ׳. דָּבָר אַחֵר: יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים״. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רְשָׁעִים בֵּין צַדִּיקִים. תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) ״וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע״. דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״. יִשְׁמֹר רַגְלֶיךָ מִגֵּהִנָּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שם ב׳:ט׳) ״רַגְלֵי חֲסִידָ(י)⁠ו יִשְׁמֹר וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ״. דָּבָר אַחֵר: ״וְיִשְׁמְרֶךָ״. לָעוֹלָם הַבָּא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וְקוֹיֵ ה׳ יַחֲלִיפוּ כֹחַ״.
דָּבָר אַחֵר: ״יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ״ – יְבָרֶכְךָ. בְּבָנִים. וְיִשְׁמְרֶךָ. בְּבָנוֹת, שֶׁהַנְּקֵבוֹת צְרִיכוֹת שְׁמִירָה. דָּבָר אַחֵר: ״יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ״. עִם הַבְּרָכָה שְׁמִירָה, מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ אוֹהֵב בְּסוּרְיָא וְהוּא יוֹשֵׁב בְּרוֹמִי, שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו עֲלֵה, וּבָא אֶצְלוֹ, נָתַן לוֹ מֵאָה לִטְרִין שֶׁל זָהָב, טְעָנוֹ, יָצָא לַדֶּרֶךְ, נָפְלוּ עָלָיו לִסְטִין וְנָטְלוּ כָּל מַה שֶׁנָּתַן לוֹ, שֶׁמָּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ מִן הַלִּסְטִין, לְכָךְ נֶאֱמַר ״יְבָרֶכְךָ ה׳ וְיִשְׁמְרֶךָ״.
יֻבַּארִכֻּךַּ אַללָּהֻ וַיַחפַטֻ׳ךַּ
יברכך ה׳ וישמר אותך.
יברכך – שיתברכו נכסיך.
וישמרך – שלא יבאו עליך שודדים ליטול ממונך, שהנותן מתנה לעבדו אינו יכול לשומרו מכל אדם, וכיון שבאין עליו ליסטין ונוטלין אותה הימנו מה הנאה יש לו במתנה, אבל הקב״ה הוא הנותן הוא השומר.
דבר אחר: יברכך – בבנים וישמרך – בבנות, שהבנות צריכות שימור.⁠א והרבה מדרשים דרשו בו בספרי (ספרי במדבר ו׳:כ״ד).
א. ביאור ״דבר אחר״ מופיע בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 34, ובשינויים בכ״י מינכן 5. הוא חסר בכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, דפוס רומא.
יברכך [HASHEM] BLESS YOU – that your property may increase (Sifre Bemidbar 6).
וישמרך AND MAY HE GUARD YOU – that no robbers come upon you to take away your property. For a human being who gives a present to his servant cannot guard him against everybody, and if a band of robbers attack him and take it away, what pleasure can he, then, derive from this present?! The Holy One, blessed be He, however, both gives and guards – against everybody (Tanchuma Nasso 10). Many Midrashic interpretations are given of this verse in the Sifre (Sifre Bemidbar 6).
פס׳: יברכך ה׳ – בברכה מפורשת (דברים כ״ח:ב׳) ברוך אתה בעיר. ברוך טנאך. ברוך אתה בבואך. ובאו עליך כל הברכות האלה.
יברכך – בנכסים. וכן הוא אומר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה׳ את בית המצרי בגלל יוסף:
טוביהו ברבי אליעזר אומר יברכך ה׳ בבנים כענין שנא׳ (תהלים קכח) הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳. יברכך ה׳ במשא ובמתן כענין (איוב א) מעשה ידיו ברכת מלמד שכל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך. יברכך ה׳ שיהו הכל מתברכין בך כענין שנאמר באבינו אברהם (בראשית כב) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ שיהו בני אדם אומרים מי שבירך את אברהם הוא יברך אותך וכן הוא אומר (שם מח) בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. יברכך ה׳ בזקנה כענין שנאמר (שם כד) ואברהם זקן בא בימים וה׳ ברך את אברהם בכל. יברכך ה׳ בתלמידים כענין שנאמר (דברי הימים א ד) אם ברך תברכני והרבית את גבולי בתלמידים.
וישמרך – כענין שנאמר (משלי ג) ושמר רגלך מלכד.
וישמרך – טוביהו אומר שמירת הנפש 1כענין שנאמר (ושמר את נפשו).
וישמרך – מן המזיקין כענין שנאמר (תהלים קכא) ה׳ ישמרך מכל רע. ואין רע אלא מזיקין שנאמר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא רע.
ד״א ישמרך מכל רע. מיצר רע כענין שנאמר (בראשית ו) וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום.
ד״א ישמרך מכל רע. מגיהנם שנאמר (משלי טז) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה.
וישמרך – מן הליסטים כענין שנאמר (תהלים צא) כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.
וישמרך – כענין שנא׳ (תהלים קכא) ה׳ ישמור צאתך ובואך. רבותינו אמרו וישמרך וישמר לך ברית אבות כענין שנאמר (דברים ז) ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך.
וישמרך – שלא יסלק שכינתו מאתך כענין שנאמר (בראשית כח) אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך וגו׳.
ד״א: וישמרך – ישמור נפשך בשעת מיתה כענין שנאמר (שמואל א כ״ה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים.
ד״א: וישמרך – שיכתוב זכותך כענין שנאמר (שם ב) רגלי חסידיו ישמור.
ד״א: וישמרך – לעולם הבא כענין שנאמר (ישעיה מ) וקוי ה׳ יחליפו כח. הרי שלש תיבות כנגד אברהם יצחק ויעקב. כך אמר טוביהו ברבי אליעזר ז״ל:
1. כענין שנאמר. אך את נפשו שמור כצ״ל (איוב ב׳:ו׳):
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 23]

יברכך – תוספת בחיים ועושר.
וטעם וישמרך – שישמר התוספת, שלא יגזול אחר מה שהוסיף.
THE LORD BLESS THEE. The Lord increase your life and your wealth.⁠1
AND KEEP THEE. God will protect what he has increased so that no one steals it.
1. According to Ibn Ezra a blessing means an increase in the good. See his comments on Gen. 2:3 (Vol. 1, p. 50).
יברכך ה׳ וישמרך – יברך השם אותך בבנים, בגוף, בחכמה, ובאורך ימים, ובגדולה, ובצאתך ובבואך, ובעיר ובשדה, ובטנאך ובמשארתך, ובשמחה – שיהא לבך שמח בחלקך, דבכולהו שייך לשון ברכה:
בגוף דכתיב: בשמשון ויגדל הנערא ויברכהו ה׳ (שופטים י״ג:כ״ד), שהיה גבור וחזק יותר משאר בני אדם.
בבנים דכתיב: ברכתיב אותו והפריתי אותו {והרביתי אותו} במאד מאד (בראשית י״ז:כ׳), וכתיב: כי ברך אברכך, והרבה ארבה את זרעך (בראשית כ״ב:י״ז).
בחכמה דכתיב: ויקרא יעבץ לאלהיג ישראל {לאמר} אם ברך תברכיני והרבית את גבולי, והיתה ידך עמי, ועשית מרעה, לבלתי {עצבי}, ויבאד אלהיםה {את} אשר שאל (דברי הימים א ד׳:י׳). ופירשו רבותינו (מכילתא דר׳ ישמעאל שמות י״ח:כ״ז): אם ברך תברכני – בחכמה, והרבית גבולי – בתלמידים, והיתה ידך עמי – שתהא הלכה כמותי בכל מקום. הא לך דלעניין חכמה שייך ברכה.
ובארך ימים: דבחכמהו תלוי אורך ימים, דכתיב: כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים (משלי ט׳:י״א).
ובגדולה ובשמחה: שתהא שמח בחלקך, שיש בני אדם שהקב״ה משפיע להם טובה, והם אינם שמחים מתוך שדעתם קצרה, ואדם שהוא שמח ברכת המקום היא, כיז יברכך ה׳ אלהיך {וגו׳} והיית אך שמח (דברים ט״ז:ט״ו).
וגדולה דכתיב: {ו}⁠ברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך (שמואל ב ז׳:כ״ט).
ובממון דכתיב: ברכת ה׳ היא תעשיר (משלי י׳:כ״ב), וכתיב: {ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו׳ ברוך טנאך ומשארתך,} ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתךח (דברים כ״ח:ג׳-ו׳). וכל אילו בכל⁠{ל} לשון ברכה.
וישמרך – שישמור אותך מכל רע, שלא יקרב אליך, כדכתיב: ה׳ ישמרך מכל רע ישמורט את נפשך, ה׳ ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם (תהלים קכ״א:ז׳-ח׳), ה׳ שומרך ה׳ צילך על יד ימינך (תהלים קכ״א:ה׳) – הרי בברכה ראשונה שמברכו בכל טוב, ושישמור אותך מכל רע.
ורבותינו דרשו: שהקב״ה נותן ושומר.
א. בכ״י מינכן 52 (בהשפעת בראשית כ״א:כ׳): ויהי ה׳ את הנער ויגדל.
ב. בכ״י מינכן 52: וברכתי.
ג. בכ״י מינכן 52: אל אלהי.
ד. בכ״י מינכן 52: ויביא.
ה. בכ״י מינכן 52: ה׳.
ו. בכ״י מינכן 52: רב חכמה.
ז. בכ״י מינכן 52 נוסף כאן: ברך.
ח. בכ״י מינכן 52: ברוך אתה בצאתך ברוך את בבואך ברוך אתה בעי׳.
ט. בכ״י מינכן 52: וישמ׳.
HASHEM BLESS YOU, AND KEEP YOU – Hashem should bless you with children, in your body, wisdom, long life, greatness, as you come and go, in the city and field, in the basket and kneading bowl and with happiness – that your heart should be happy with its portion, as in all of these, language of blessing is relevant:
• In the body, as it is written about Samson: “And the child grew, and Hashem blessed him” (Judges 13:24), that he was much stronger than other people.
• With children, as it is written: “I have blessed him and will make him fruitful and multiply him exceedingly” (Genesis 17:20), and it is written: “I will surely bless you and greatly multiply your offspring” (Genesis 22:17).
• With wisdom, as it is written: “And Jabez called on the God of Israel, saying: 'Oh that Thou wouldest bless me indeed, and enlarge my border, and that Thy hand might be with me, and that Thou wouldest work deliverance from evil, that it may not pain me!' And God granted him that which he requested” (I Chronicles 4:10). Our Rabbis explained: “Thou wouldest bless me indeed” – with wisdom, “and enlarge my border” – with students, “and that Thy hand might be with me” – that the ruling should follow [my view] in all places. This [demonstrates] that it is relevant to bless with wisdom.
• With long life: Long life is dependent on wisdom, as it is written: “For by me your days will be multiplied, and the years of your life will be increased” (Proverbs 9:11).
• With greatness and happiness: That you should be happy with your portion, as there are people upon whom the Blessed Holy One showers good, and they are not happy because they are short-minded. One who is happy is a blessing of the Omnipresent, [as it is written:] “because Hashem your God will bless you … and you shall be altogether joyful” (Deuteronomy 16:15).
• With greatness, as it is written: “bless the house of Your servant, that it may continue forever before You” (II Samuel 7:29).
• With wealth, as it is written: “Hashem's blessing brings wealth” (Proverbs 10:22), and it is written: “{You shall be blessed in the city, and you shall be blessed in the field. … Your basket and your kneading bowl shall be blessed.} You shall be blessed when you come in, and you shall be blessed when you go out” (Deuteronomy 28:3-6). All these are included in the language of blessing.
AND KEEP YOU – that he should guard you from all evil, that it not come close to you, as it is written: “Hashem shall keep you from all evil; He shall keep your soul. Hashem shall guard your going out and your coming in, from this time forth and forever.” “Hashem is your keeper. Hashem is your shade upon your right hand” (Psalms 121:7-8, 5). Thus, the first blessing is that He blesses you with all good, and guards you from all evil. Our Rabbis expounded: That the Blessed Holy One gives and guards.
(כד-כז) וטעם יברכךא וישמרך – על דרך האמת, כי הברכה מלמעלה, והשמירה שתשמור אותה,⁠ב כטעם: זכור ושמור.
ועוד: יאר השם הגדול את פניו – המביטים בך. וכך אמרו בסיפרי (ספרי במדבר ו׳:כ״ה): רבי נתן אומר: זה מאור שכינה.
ויחונך – שתשא חן בעיניו, כענין שאמרו (בראשית רבה ט׳:ד׳): עולמי עולמי, הלואי תהא מעלה חן לפני בכל שעה.
ועוד: ישא השם פניו אל השמים ממעל, וישם לך שלום הכל בביתך. וכך אמרו בסיפרי (ספרי במדבר ו׳:כ״ו): רבי נתן אומר: זה שלום מלכות בית דוד.
ושמו את שמי הגדול על בני ישראל ואני אברכם – כי אני המדבר, הנני ושלום.⁠ג
א. כן בכ״י פרמא 3255, מינכן 137, פולדה 2, פריס 222. בדפוס ליסבון נוסף כאן: ״י״י״.
ב. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, פריס 222, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״אותם״.
ג. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, פריס 222, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״שלום״.
(24-27) THE ETERNAL BLESS THEE, AND KEEP THEE. By way of the Truth, [the mystic teachings of the Cabala], the meaning thereof is because "the blessing" comes from on High [downward], and the meaning of shmirah ["keeping" — and He 'keep' thee] is that you should "keep" it, like Remember [the Sabbath-day],⁠1 and 'Shamor' (Keep) the Sabbath-day.⁠2 Furthermore, the Great Name will make His countenance that watches over you shine [upon you].⁠3 And so did the Rabbis say in the Sifre:⁠4 "Rabbi Nathan says: [The Eternal make His countenance shine upon thee.] This is a reference to the light of the Divine Presence.⁠" And He be gracious unto thee, that you may find favor in His sight, similar to that which the Rabbis have said [that when G-d completed the creation of the world He said]: "My world! My world! Would that you will find favor in My sight all the time [as at this moment]!⁠"5 Furthermore, the Eternal lift up His countenance to the heavens above and give thee peace6 — all in your house. And so the Rabbis said in the Sifre:⁠7 "[And He give thee peace.] Rabbi Nathan said: This is a reference to the peace of the kingdom of David.⁠" So shall they put My Great Name upon the children of Israel, and I will bless them,⁠8 for it is I that speaketh, behold, here I am,⁠9 and peace.⁠10
1. Exodus 20:5. See Ramban there.
2. Deuteronomy 5:12.
3. (25).
4. Sifre Naso 41.
5. Bereshith Rabbah 9:4. "That is to say: 'I wish that man would not spoil the celestial spheres through which his blessings descend after I endowed him with freedom of action'" (Beiur Ha'lvush to Ricanti, quoting the language of Ramban).
6. (26).
7. Sifre Naso 42.
8. (27).
9. Isaiah 52:6.
10. Ricanti in quoting the language of Ramban does not mention "and peace.⁠" In the commentary of Ma'or V'shamesh, however, it is explained as meaning: "with the consent of peace.⁠"
יברכך ה׳ וישמרך – ע״ד הפשט הברכה תוספת ורבוי טובה ועם הברכה שמירה מה שאי אפשר כן למלך בשר ודם שיש כח בידו להעשיר את האדם אבל אין בו כח שיהא נשמר בידו, וכן אמרו רז״ל מלך בשר ודם שיש לו אוהב בסוריא והוא יושב ברומי, שלח המלך אחריו ובא אצלו נתן לו מאה לטרין זהב טענן ויצא לדרך, נפלו עליו לסטים ונטלו כל מה שנתן לו המלך וכל מה שהיה אצלו, שמא יכול לשמרו מן הלסטים.
וע״ד המדרש יברכך ה׳ וישמרך, יברכך בעושר, וישמרך שתהא עושה המצות, יאר ה׳ פניו אליך, יעמיד בנים ממך שיהיו בני תורה שנאמר (משלי ו׳:כ״ג) כי נר מצוה ותורה אור, יאר ה׳ פניו אליך, יעמיד ממך כהנים שמאירים את המזבח שנאמר (מלאכי א׳:י׳) ולא תאירו מזבחי חנם וכתיב, (ויקרא ו׳:ה׳) והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה. ויחונך, שנה רבי חייא הגדול יחנה ה׳ אצלך. דבר אחר ויחונך, יעמיד ממך נביאים, שנאמר (זכריה י״ב:י׳) ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים. ד״א ויחנך, יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך כמו שכתוב (אסתר ב׳:י״ז) ותשא חן וחסד לפניו. ישא ה׳ פניו אליך, וכתיב (דברים י׳:י״ז-י״ח) אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, הא כיצד, עשה תשובה עד שלא נחתם גזר דין ישא ה׳ פניו, כיון שנחתם גזר דין אשר לא ישא פנים. דבר אחר יברכך ה׳ וישמרך, יברכך בבנים וישמרך בבנות, שהנקבות צריכות שמירה, וכן הוא אומר (תהלים קכ״א:ה׳) ה׳ שומרך ה׳ צלך על יד ימינך. יאר ה׳ פניו אליך, יאר לך מאור פניו, ואין יאר אלא חיים שנאמר (משלי ט״ז:ט״ו) באור פני מלך חיים, וכן הוא אומר (תהלים ס״ז:ב׳) אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה. ישא ה׳ פניו אליך בכל מקום שתפנה יהיו פניו נשואות לך לשום לך שלום ותנצל מכל פגע ומכל מקרה, וזה השגחה פרטית ויתירה, ובהפך זה (ישעיהו א׳:ט״ו) אעלים עיני מכם. ודרשו במסכת ברכות (בבלי ברכות כ׳:) ישא ה׳ פניו אליך, וכי הקב״ה נושא פנים והלא כבר נאמר (דברים י׳:י״ז) אשר לא ישא פנים אמר הקב״ה כשם שהם נושאים לי פנים כך אני עושה להם, כיצד, כתבתי בתורתי (שם ח) ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך, ואדם יושב הוא ובניו ובני ביתו ואין לפניהם כדי שביעה, והם נושאים לי פנים ומברכים ומדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, לפיכך ישא ה׳ פניו אליך. זהו שאמר הכתוב (שיר השירים ג׳:ז׳) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל, וכי שמירה היה צריך שלמה, אלא שחקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהוא ששים אותיות, ד״א הנה מטתו שלשלמה, אינו מדבר אלא במלך שהשלום שלו, מטתו זה ביהמ״ק, ולמה נמשל ביהמ״ק למטה, מה המטה הזו נתנה לפריה ורביה כך ביהמ״ק כל מה שבתוכו היה פרה ורבה, שנאמר (מלכים א ח׳:ח׳) ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש, וכן הוא אומר (שם ג) והזהב זהב פרוים, שהיה עושה פירות, וכן הוא אומר (מלכים א ז׳:ב׳) ויבן את בית יער הלבנון, למה נמשל ליער, לומר לך מה יער פרה ורבה אף ביהמ״ק כל מה שבתוכו היה פרה ורבה, לכך נאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, אלו ששים אותיות שבברכת כהנים. כלם אחוזי חרב, כל אחד ואחד שמו של הקב״ה נזכר בו, יברכך ה׳ יאר ה׳ ישא ה׳. איש חרבו על ירכו, מה ראה הירך להיותו נזכר כאן, אלא אפילו רואה אותו בחלומו והחרב שלופה בצוארו וקוטע את ירכו משכים בבקר והולך לבית הכנסת. מפחד בלילות, מפחד שראה בחלומו ורואה כהנים נושאין כפיהם והחלום רע הוא מתבטל ממנו, לכך אמר הקב״ה למשה שיזהיר לאהרן ובניו שיהו מברכין לישראל. אמר הקב״ה לשעבר הייתי זקוק לברך בריותי ברכתי לאדם ולאשתו שנאמר (בראשית א׳:כ״ח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו, ברכתי לנח ולבניו שנאמר (שם ט) ויברך אלהים את נח ואת בניו, ברכתי לאברהם שנאמר (שם כ״ד) וה׳ ברך את אברהם בכל, אמר הקב״ה לאברהם מכאן ואילך הברכות מסורות לך שנאמר (שם י״ב) והיה ברכה, מה עשה הוליד שנים יצחק וישמעאל ולא ברכן, משל למה הדבר דומה למלך שהיה לו פרדס נתנו לאריס והיה בתוך הפרדס אילן אחד של סם המות ואילן אחד של סם חיים מורכב על גביו, אמר האריס אם אני משקה לאילן של סם חיים הרי אילן של סם המות שותה, אמר אני אעבוד זמני ואשלים ומה שהמלך רוצה לעשות בפרדס עושה. המלך זה הקב״ה והפרדס זה העולם והאריס זה אברהם שמסרו לו הקב״ה אמר לו והיה ברכה היו לו שני בנים אחד צדיק ואחד רשע, יצחק וישמעאל, אמר אברהם אם אני מברך ליצחק ישמעאל מבקש להתברך והוא רשע אלא אעבוד אני לפי שאני ב״ו. וכשנפטר מן העולם נגלה הקב״ה על יצחק וברכו שנאמר (בראשית כ״ה:י״א) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו, ויצחק ברך ליעקב, ויעקב לשנים עשר בניו שנאמר (שם מ״ט) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם, מכאן ואילך אמר הקב״ה למשה הרי הברכות מסורות לכם הכהנים יהיו מברכין את בני, עד כאן במדרש.
יברכך ה' וישמרך, "may the Lord bless you and preserve you.⁠" According to the plain meaning of the text the blessing, i.e. basically any blessing, is that the recipient enjoy the blessing he enjoys already and that these blessings be increased both qualitatively and quantitatively and that they be enduring. The ability to enjoy the continuity of such a blessing can be conferred only by God, not by an earthly ruler. The latter may dispense largess but cannot ensure that the recipient keeps getting the benefit. Our sages (Tanchuma Nasso 10) illustrated this point by means of a parable when they said: when a mortal king resident in Rome has a friend who resides in Syria, he inquired after the friend's whereabouts, visited him and left a gift of 100 bars of gold. The friend loaded a couple of donkeys with the gold intending to move to Rome with his new-found wealth. On the way he was attacked and had everything he owned stolen from him. It was clearly beyond the king's power to protect all his friends against robbers world-wide.
A Midrashic approach: The word יברכך implies being blessed with material wealth; the word וישמרך implies that the recipient is preserved so that he can perform God's commandments as a result of the material wealth God has blessed him with. The words יאר ה' פניו אליך, mean that God may grant you the kind of children who are full of Torah knowledge. The Midrash bases this insight on Proverbs 6,25 כי נר מצוה ותורה אור, "for like a single candle lighting a narrow area is the performance of a single commandment, whereas the performance of the Torah in all its aspects provides great light.⁠" Furthermore, the same words include the blessing that "from you will stem priests who in turn will illuminate the Altar in the Temple,⁠" as it is written in Maleachi 1,10 ולא תאירו מזבחי חנם, "you will not light up My Altar without recompense.⁠" We have another verse supporting this point in Leviticus 6,5 where the Torah writes: "and the fire on the Altar will never be extinguished.⁠"
Concerning the precise meaning here of the word ויחונך, Rabbi Chiyah the great taught that it means that the Lord will make His camp near you (from the root חנה). Another approach holds that the word promises that God will make prophets descend from your loins; that school of thought bases itself on the verse in Zecharyah 12,10 ושפכתי על בית דוד ועל יושבי ירושלים רוח חן ותחנונים, "I will pour out over the house of David and over the people of Jerusalem a spirit of pity and compassion.⁠" These are the ingredients which we think of when we think of prophets. Still another approach sees in the word ויחונך a reference to grace in the sense of being held in esteem, being appreciated. The word appears in that meaning in Esther 2,17 where we are told that all who saw Esther, including the king, immediately formed this positive opinion of her.
On the final verse, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום, "may the Lord raise His countenance toward you and grant you peace,⁠" we must compare the meaning of this expression to Deut. 10,17 אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, "Who does not play favourites nor accept bribes.⁠" How can we reconcile these two apparently contradictory concepts of asking the very same God whom we applaud for not playing favorites in Deut. 10,17 to play favourites with the entire Jewish people in the priestly blessing formulated by the same God? [The word ישא has to be translated then as "will forgive.⁠" Ed.] If the victim of an unfavorable decree has repented before the decree has been sealed his repentance is effective. If not, such as in Deut. 17,10 it is not.
A second approach to the first verse. The word יברכך implies being blessed with sons, the word וישמרך implies being blessed with daughters who require additional protection and safeguarding on the part of their parents. This is reflected in the promise in Psalms 121,5 ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך, "the Lord is your guardian; the Lord is your protection, at your right hand.⁠"
The verse יאר ה' פניך אליך describes the element life which is associated with light, such as in באור פני מלך חיים, "in the light of the king's face there is life" (Proverbs 16,15). The word appears in a similar connotation in Psalms 67,2 אל-הים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה, "May God be gracious to us and bless us; may He illuminate us with His face, Selah.⁠"
Concerning the last verse of the blessing(s) ישא ה' פניו אליך, this means that "in every direction you turn may God arrange for you to find peace and harmony and be protected from all unpleasant happenings.⁠" This is a form of God's personal benevolent supervision of our fates generally referred to as השגחה פרטית. We find the reverse of this threatened by God as part of threats of the prophet Isaiah when he quoted God as saying: "I am going to turn My watchful eye away from you (God refusing to hear our prayers)" (Isaiah 1,15).
In Berachot 20, the sages derive from the wording ישא ה' פניו אליך that although when you look at this verse superficially you get the impression that it contradicts the verse where God says that He does not play favorites, using the word לא אשא פנים this way is misleading. All that is meant is that God will lift our countenances, i.e. respond to our first having raised our face to Him in prayer and supplication. This is not what is called "playing favorites,⁠" i.e. using double standards. This idea is even reflected in the text of the Torah. We read in Deut. 8,10: "you will eat and be satisfied and you will bless the Lord your God.⁠" Assume that father, mother, and children assemble around the family table to consume their daily meal and they find that there is not enough to sate even one of them, never mind all of them. They will turn their faces to God, and each one will hold back and help himself to a minimum making sure there will be enough to go around. When God observes such conduct, He will most certainly be affected by it and make sure that in the future this family will not be lacking for anything. This is also the deeper meaning behind the famous line in Song of Songs 3,7 that Solomon's bed was watched over by 60 guards. Did then Solomon need these guards? Was he in danger of attacks by assassins, by terrorists? What is meant by these words is that the priestly blessing which comprises 60 letters was engraved on the edge of Solomon's bed.
Another explanation of this line in Song of Songs: the bed mentioned in Song of Songs is not that of King Solomon at all. It is the "bed" of He who owns peace, i.e. God. The "bed" is the Holy Temple; The reason the Temple is compared to a bed is that just as the function of the bed is for those on it to practice the commandment of increasing the human population of the world, so it was a propensity of all the furnishings in the Temple to increase and multiply. We have a glimmer of this in Kings I 8,8: "the staves (attached to the Holy Ark) were growing longer so that they would wind up being visible in the Sanctuary in front of the Shrine. A verse indicating something similar is found in Chronicles II 3,6 where Ezra describes the gold of the Temple as זהב פרוים, understood to mean "gold which had the capacity to multiply, which produced fruit.⁠" A third scriptural verse which at least alludes to this phenomenon as far as the materials used for the Temple is concerned is found in Kings I 7,2 where the entire Temple is described as בית יער הלבנון, "The Lebanon Forest House,⁠" suggesting that just as a forest and its trees keep growing, so the Temple would keep expanding. The next words in that verse in Song of Songs, i.e. כלם אחוזי חרב, "all of them trained in warfare, i.e. "swordsmen,⁠" refer to names of the Lord. The words following i.e. איש חרבו על ירכו, "each one with his sword on his loins", beg the question what the ירך, the seat of a man's semen has to do in this verse. The answer is that these words describe that even if Solomon (symbol of the Jewish people) had frightening dreams at night, dreams during which he (they) felt in immediate danger, thanks to the encouragement derived by the proximity of all these names of God the people would rouse themselves in the morning, go to the Synagogue, and shake off any fear experienced during the night in a nightmare. They would find the effects of the dream dissolve without any further ado. In order to provide the Jewish people in the desert with this remedy, God instructed Aaron and his sons to bless the people in the way the Torah specified. God said: "in the past when I needed to extend a blessing to My creatures I would bless Adam and Chavah, as we know from Genesis 1,28 'God blessed them saying be fruitful and multiply etc.'" God blessed Noach when the latter was in need of such as blessing as we know from Genesis 9,1: "God blessed Noach and his sons.⁠" He blessed Avraham as we know from Genesis 25,1: "God had blessed Avraham with everything.⁠" From Avraham's time on, God changed His mode of administering blessings directly and assigned the task to Avraham saying to him: "become a source of blessing" (Genesis 12,2). Avraham responded by siring two sons, Ishmael and Yitzchak. Avraham failed to bless either of them. In order to understand Avraham's failure to bless either one of his sons, let us illustrate this by means of a parable. A king who owned an orchard entrusted it to a profit-sharing farmer to look after it. The orchard in question contained within it right in the center two trees, one of which contained the elixir of life whereas the second one contained a poison which would kill. The farmer was in a quandary, saying to himself that if he watered both trees he would further the growth of the deadly tree. If, on the other hand, he did not water either tree he would cause the elixir of life to die out. He decided to serve out his contract and to leave the decision of what to do to the king, the owner, after he himself had bowed out of the picture. The "king" in the parable is God. The "orchard" is earth. The "farmer" is Avraham, and the two trees, the elixir of life and the poisonous one, are Yitzchak and Ishmael respectively. Avraham said to himself: "if I bless Yitzchak, Ishmael will demand to be blessed also. Seeing that he is wicked, I cannot do that. I prefer to pass and not exercise my discretion. After all, I am only flesh and blood, not all-knowing like the Lord.⁠" What happened? After Avraham had died we find that the Torah records that God bestowed the blessing He had first given to Avraham on his son Yitzchak after his father had died (Genesis 25,11). Yitzchak in turn blessed Yaakov. Yaakov blessed all his twelve sons as we read in Genesis 49,28 "all these (aforementioned ones) are the twelve tribes of Israel and this is what he had said to them when he blessed them.⁠" From that point on, God said to Moses: "the blessings are at your (Israel collectively) disposal. The priests shall be the ones to administer them (Based on Tanchuma Nasso 9).
יברכך ה׳ וישמרך – יברכך בעושר. וישמרך שתעשה המצות כדדרשי׳ ושמרתם את המצות ד״א יברכך בבנים וישמרך בבנות שהנקיבות צריכות שמירה.
יברכך ה' וישמרך, "may the Lord bless you and keep you safe;⁠" you should be blessed with material wealth, and be able to fulfill many of the commandments of the Torah. The word שמר is interpreted in the same way in Exodus 12,17, ושמרתם את המצות, "you are to observe the commandments.⁠" (compare Mechilta there) An alternate interpretation: יברך, "may He bless you with sons;⁠" וישמרך, "and may He bless you with daughters,⁠" (who require much more protection.)
יברכך ה׳ וישמרך – התחלת התיבות עולה כ״ו כנגד השם של ד׳ אותיות וסוף התיבות כה״ך עולה מ״ה כנגד השם של מ״ה תיבות וזהו ה׳ ישמר צאתך ובואך. וג׳ תיבות בפסוק כדי להזכיר זכות ג׳ אבות ובהם ט״ו אותיות על שם האבות שראו זה את זה שלשתן ביחד ט״ו שנים וזכות השבטים עם האבות הם ט״ו. יברכך בזכות אברהם דכתיב ביה וה׳ ברך את אברהם בכל וג׳ תיבות בפ׳ כנגד ג׳ ברכות שנאמרו בו ואברכך. והיה ברכה. ואברכה מברכיך.
יברכך ה׳ – בגימטריא בנכסים ובגוף.
יברכך י״י וישמרך – הנה יש בזה שלשה פסוקים בכל פסוק שתי גזרות, והשנית נמשכת מן הקודמת, והכונה באלו השלשה להניח שלשה מדרגות, הראשונה מנהג הגדול והנכבד לקטן, והשנית מנהג השוים באחים ורעים, והשלישית מנהג הקטן לגדול, על דרך דברה תורה כלשון בני אדם, ובאור זה אמר תחלה: יברכך י״י וישמרך. והברכה הוא שלמות הקנינים החיצונים גם שלמות הגוף בבריאות ואורך חיים, והיותר נכבד מכולם שלמות הנפש, כי היא הברכה האמתית, ואם ההמון לא ישימו לה לבם. וטעם וישמרך – מנזקים, כטעם כי מלאכיו יצוה לך לשמורך בכל דרכיך (תהלים צ״א:י״א), והנה האדון והמלך לרוב תוקפו וגדולתו שומר עבדיו והעם, ואם המשרתים ישמרו המלך מאויב זה מצד רבויים, והמלך סבה להם ולא יתהפך, אם כן מבואר שהעליון שומר השפל.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

יברכך ה׳ וישמרך – הנה ענין הברכה הוא תוספת בטוב, והשמירה היא התמדת הטוב. והנה הרצון בו, לפי מה שאחשוב, שבְּעֵת החיים תבוא לנו הברכה מה׳ יתעלה בהשלמת הנפש המשכלת, אשר נבראת בזולת שום שלמות וחכמה, כמו שנתבאר בטבעיות, ומן השפע השופע לה מה׳ יתעלה תשיג המושכלות; וזה יתמיד להוסיף לה שלמות מה שהתמידו החיים האנושיים. ואחר המות יתמיד לה זה השלמות ותשאר נצחית, וזה הוא על דרך מה שאמר שלמה: ׳בשכבך תשמֹר עליך׳ (משלי ו, כב). או יהיה הרצון בזה: יברכך ה׳ בברכות הכתובות בתורה, והוא מה שאמר: ׳ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׳ (דברים כח, ג), ושאר הברכות הנמשכות לזה, וישמרך מכל רע. והביאור הראשון נראה לנו יותר.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כג]

יברכך – בעושר ונכסים, ש׳אם אין קמח אין תורה׳.
וישמרך – מן הגזלנים.
יברכך, with material wealth. The reason this is the first of the blessing is explained by our sages in Avot 3,15 אם אין קמח אין תורה, “if there is no flour, (no economic base) a Torah environment cannot flourish.”
וישמרך, and protect you from those who steal material possessions.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

יברכך ה׳ וישמרך – בביאור נוסח הברכות רבו הדעות איש לפי שכלו יפרשם ובילקוט (ו תשי) תמצא הרבה דעות יבוקש ממקומו ואין להאריך בזכרונם. אך אומר אני דרך כלל מאחר שכל הברכות מתחילים ביו״ד אשר הנעלם ממנה עולה למספר י׳ כמו הנגלה כי הנעלם מן יו״ד הוא ו׳ ד׳, ש״מ שכל הברכות כפולות כי חלק מהם אל הגוף וחלק מהם אל הנשמה הנעלמת כי שניהם באו במספרם עשרה כארז״ל (נדה לא.) ג׳ שותפים באדם אביו מזריע לובן שבו. שממנו גידין, ועצמות, ומוח שבראשו, וצפרנים, ולובן שבעינים, הרי ה׳. אמו מזרעת אודם שבו. שממנו עור, ובשר, ודם, ושערות, ושחור שבעינים, הרי ה׳. והקב״ה נותן בו י׳ דברים רוחניים והם. רוח, ונשמה, וקלסתר פנים, וראית העין, ושמיעת האוזן, ודבור פה, והלוך רגלים, ודעת, ובינה, והשכל, וכל כ׳ חלקים אלו מתברכין ע״י שישא הכהן י׳ אצבעותיו כדי שמן כל אצבע תחול הברכה על חלק גשמי הנגלה ועל חלק רוחני הנסתר, וג׳ יודי״ן היינו ס׳ כנגד ס׳ אותיות שבכל הברכות אשר עליהם דרשו (ילקוט שמעוני שיר השירים תתקפו) פסוק (שיר השירים ג׳:ז׳) ששים גבורים סביב לה. וג׳ י׳ היינו ל׳ ונסמכו לסתם נזירות ל׳ יום לומר לך שבזכות הנזירות יזכו לברכות.
ועל צד הרמז י״ל ג׳ ברכות אלו, על דרך שפרשתי למעלה פר׳ יתרו (י״ט:ד׳) המדרש (שהש״ר ג׳:כ״א) האומר שמתחילה קרא הקב״ה לישראל בת, ואח״כ אחות, ואח״כ אם, כי כל זה מורה על הממשלה כי מתחילה קראה בת שמסתמא האב מושל על הבת והוא למעלה והבת למטה ע״כ אמר יברכך ה׳ וישמרך. שתמשוך שפע הברכות מלמעלה כי הוא שומריך וכל שומר למעלה מן הנשמר כמ״ש (משלי ו׳:כ״ב) בשכבך תשמור עליך. וכן רבים, ואח״כ קראה אחות בדומה לו על מדריגה זו נאמר יאר ה׳ פניו אליך. בעמדך לנגדו פנים בפנים כדרך קבלת הלבנה אורה מן החמה בעמדה לנגדה, ואח״כ קראה אם המושלת על הבת כך צדיק מושל ביראת ה׳ כמו שעיני הבת נשואות אל האם כך ישא ה׳ פניו אליך כביכול, ואין להאריך בדברים אלו אבל נכוחים הם למוצאי דעת.
יברכך ה׳ וישמרך – הקדים הברכה ואחר כך השמירה, לומר שיצוה ה׳ שמירתו להם לפי ערך הברכה וגדולתה. עוד ירצה שכל כך תהיה גדולת הברכה עד שיצטרך ה׳ לשומרך. עוד ירצה יברכך ולא יסובב רעה מהברכה כדרך פן תאכל ושבעת וגו׳ (דברים ח׳).
יברכך וישמרך. "May the Lord bless you and preserve you.⁠" The order of 1) the blessing, 2) preserving the people who received the blessing, means that the degree of שמירה, protection, will be commensurate with the extent of the blessing previously received. Moreover, there is an implication here that the blessing will be so comprehensive that God has to make a special effort that all of it will be preserved. The wording יברכך may also imply that there should be no negative side effects to this blessing such as is referred to in Deuteronomy 8,12: "lest you eat, become sated etc…. and become haughty, forgetting the Lord your God.⁠"
יברכך ה׳ – שיתן לך תוספת חיים ועושר וכבוד:
וישמרך – שלא תאונה אליך רעה המאבדת את טובתו, אלא תהנה תמיד מהשפעתו:
יברכך וגו׳ – מכיוון שלאחר ברכת ״יברכך״ באה ברכת ״וישמרך״ להשלים אותה, מוכח מכאן שברכת ״יברכך״ מתייחסת בעיקר לנכסים הטעונים שמירה גם לאחר שניתנו. הם צריכים שמירה כדי שיישארו בידינו וכך יהיו לברכה אמיתית. כך גם אומרים חז״ל בספרי (כאן): ״⁠ ⁠׳יברכך ה׳⁠ ⁠׳ – בברכה המפורשת, וכן הוא אומר (דברים כח, ג): ׳ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה ברוך טנאך ומשארתך׳ וגו׳, ׳יברכך ה׳⁠ ⁠׳ בנכסים ׳וישמרך׳ בנכסים; ר׳ נתן אומר ׳יברכך׳ בנכסים ׳וישמרך׳ בגוף; ר׳ יצחק אומר ׳וישמרך׳ מיצר הרע וכו׳; דבר אחר ׳וישמרך׳ שלא ישלטו אחרים עליך וכו׳; דבר אחר ׳וישמרך׳ מן המזיקים״. נמצא, שהברכה הראשונה מברכת את ישראל בהצלחת כל קנייניהם הגופניים והחומריים, ובשמירה מכל דבר שעלול להזיק להם.
יברכך – הברכה הראשונה כוללת הטובות הגשמיות שהם נראים ומוחשים, ועז״א בספרי יברכך ה׳ בברכה המפורשת, כי היא מפורשת ונגלית לכל, כמו ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, והיא כוללת ברכת הקנינים, שעז״א יברכך בנכסים, ברכת בריאת הגוף שעז״א וישמרך בגוף, ברכת כחות הנפש התלוים בחומר שלא ישלטו עליו התאות ומדות הרעות עז״א וישמרך מיצה״ר, ועם הברכה צריך השמירה שתהיה הברכה מתמדת ולא תופסק הן מצד טבע קניני העוה״ז בעצמם שתחת מסבות יתהפכו, הן מצד חלישות גופו או רוע מדותיו או מצד קנאת אחרים או מצד הזקנה והקץ והמות וכ״ז כולל במ״ש וישמרך. הברכה שניה היא בענינים הנפשיים וזה מציין בהארת פנים, כמ״ש בספרי זה מאור השכינה ד״א זה מאור תורה, שהנשמה העליונה שהיא מעולם האורה הנשמה פה בבית אפל ואין נוגה לו שהוא חשכת החומר ומבקשים שיגול החשך ויאר לה באור הרוחני, כמ״ש כי אתה תאיר נרי כמש״פ שם, וזה מצד החנינה ומציאת חן שעז״א ויחנך. הברכה השלישית מצד הקשר שיש לנשמה עם הגוף שמצד זה ישא ה׳ פנים, אף שחטאו כנגדו ישא ה׳ פנים להנשמה מצד שהיא חלק אלוה ממעל ומצד שהגוף אשר היא אסורה בו במאסר עלול לחטא, כמ״ש כי לא לעולם אריב וכו׳ כי רוח מלפני יעטוף וכו׳ וכמו שפרשתי שם, ויחוס על החוטא אם ע״י תפלה כמ״ש הנה נשאתי פניך, לבלתי הפכי את העיר, ואם ע״י שישוב לעשות רצונו של מקום, או קודם שנחתם גז״ד כמ״ש בספרי, ואמר ישא ה׳ פניו ולא אמר ישא פניך, פי׳ בספרי שר״ל ג״כ שישא פנים של זעם ויאר אור פניו של רחמים וז״ש יעביר כעסו ממך. וחותם הברכה הוא וישם לך שלום, שהשלום הוא שם כולל כל ההצלחות וקיום כל העולמות שכולם נבראו ממזגים מתחלפים וכחות מתנגדים זה לזה, לא לבד עולמות החומרים כי גם בעליונים יש כחות מתנגדים זה לזה כמ״ש גדול השלום שהרי עליונים צריכים לו שנאמר המשל ופחד עמו עושה שלום במרומיו וכמ״ש בפי׳ איוב (סי׳ כ״ה) ורק האלהות המתפשט בכל העולמות כנפש המתפשטת בגויה הוא השלום הכללי המעמיד כל המציאות ומקשר את כולם ומשיבם לאחדות גמורה כגוף אחד שכל חלופי הכחות והמזגים אשר ישתערו בקרבו יתחברו לאחדות ע״י הנפש האלהית המחברת אותם להעמדת הגויה ובהיות כל כחות הגויה נתונים נתוני׳ תחת ממשלת הנפש אז ישים שלום לו, כמ״ש בריתי היתה אתו החיים והשלום, ואז יעורר השלום גם בעולם הגדול ע״י נפש העולם, ואז יזלו מי הברכה מן המקור העליון אשר לא יכזבו מימיו וכמ״ש שלא מצא הקב״ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא שלום, כי בהיות האדם והעולם נעדרי השלום הלז יהיה חורבן והשחתה בכל המציאות, וע״כ אמרו ששמו של הקב״ה קרוי שלום, כי שכינת ה׳ היא החוט החורז כל אבני חפץ הבונים את העולם והמקשר אותם לאגודה אחת כמ״ש היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו ושם הויה ב״ה שהוא שמו של הקב״ה הוא השלום המקשר כל העולמות שכולם מתנגדים זל״ז, להיות באיש אחד, ובהעדר השלום לא יש מציאות להויה רק לריב ופירוד והשחתה עד ששם הויה ושם שלום הם שם אחד בעצמו, ואמרו בשבת (דף י׳ ע״ב) אסור לאדם שיתן שלום לחברו בבית המרחץ משום שנאמר ויקרא לו ה׳ שלום, אלא מעתה הימנותא נמי אסור למימר בבית הכסא דכתיב האל הנאמן, התם שם גופיה לא אקרי הכי דמתרגמינן אלהא מהימנא, הכא שם גופיה אקרי שלום דכתיב ויקרא לו ה׳ שלום. והנה יפלא הלא כמו שמתרגם האל הנאמן אלהא מהימנא כן יל״פ ה׳ שלום ה׳ הנותן שלום, והדבר מובן עפמ״ש הרי״א בראש ס׳ בראשית בחמש סגולות שיש לשם אלהים, שאחד מהם שכאשר יסמך שם תאר מה לשם המפורש לא יסמך אלא באמצעות שם אלהים או אל, כמו ה׳ אל רחום וחנון ה׳ אלהי צבאות, ה׳ אלהי ישראל, [ומה שמצאנו ה׳ צבאות שוב נא, חסר מלת אלהים], וא״כ ממה שאמר ה׳ שלום והיל״ל ה׳ אל השלום או ה׳ אלהי השלום מבואר ששלום הוא עצמו שמו של הקב״ה, וז״ש התם שם גופי׳ לא אקרי הכי ר״ל שלא נסמך שם נאמן לשם הויה רק לשם אלהים שאינו שם גופיה ר״ל שם המפורש שהוא שמו העצמי, הכא שם גופיה אקרי שלום ר״ל שנסמך שם שלום לשם העצם, וז״ש ושמו את שמי על בני ישראל שבברכת שלום היוצא מפי כהנים שנכרת עמם ברית השלום, ישימו שם זה שהוא שמו של הקב״ה על בני ישראל ואז נמצא כלי מחזיק ברכה ואני אברכם:
יברכך ה׳: נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך. כמו שכתבתי בספר דברים (טז,טז) על הפסוק ״ולא יראה את פני ה׳ ריקם וגו׳ כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך״, הברכה תהא לפי הברכה שנתברך עד כה, לעוסק בתורה בלימודו, ולעוסק במסחור – בסחורתו, כך נכלל בזו הברכה הכללית ״יברכך ה׳⁠ ⁠⁠״ תוספת לכל אדם במה שיש לו.
וישמרך: דכל ברכה בעי שמירה שלא תיהפך לרועץ ח״ו. בעל תורה בעי שמירה מן הגאוה וחילול השם, וכדומה, וכמשמעו – שלא ישכח. בעל נכסים בעי שמירה שלא יהיה עושר לרעתו, כמו בקרח ונבות היזרעאלי, וכדומה, וכמשמעו – שמירה מגניבה ואבידה וכדומה. כל ענין הטעון ברכה נדרש לשמירה מן הגורם לצער.
יברכך ה׳ – יברכך ה׳ בברכה המפורשת, וכן הוא אומר (פ׳ תבא) ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה, ברוך טנאך ומשארתך, ברוך אתה בבואך1 (ספרי).
וישמרך – ישמר לך ברית אבותיך, שנאמר (פ׳ עקב) ושמר ה׳ אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך2. (שם)
1. מפרש ומסדר תכונת הברכות בשלש הפסוקים שהם כוללים שלשה ענינים, הפסוק הראשון כולל הברכות הגשמיות וקורא אותם ברכות המפורשות, ר״ל המפורשות בתורה כדמפרש ברוך טנאך וכו׳, והפסוק השני יאר וכו׳ כולל ברכות רוחניות כדמפרש יתן לך מאור בתורה, והפסוק השלישי כולל ברכות כאלה אשר אף כי מצד הדין ראויים לעונש בכ״ז יתברכו, וכמ״ש ישא ה׳ פניו אליך שישא פניהם להתנהג אתם לפנים משורת הדין, וכפי שיתבאר.
2. עיין מש״כ באות הקודם וצרף לכאן. ובספרי ומדרשים איתא כמה דרשות בפסוקים ואנחנו העתקנו אלה שיש להם סמוכים בפסוקים שבתורה, היכא דישנם, ודרשו שם, יברכך בעושר וישמרך שתעשה ממנו צדקה, ונראה דחדא ברכה היא, והוא ע״פ מ״ש בכתובות ס״ו ב׳ מלח ממון חסר, ופירש״י הרוצה למלוח ממונו, כלומר שיתקיימו, יחסרנו תמיד לצדקה, וזהו וישמרך שתעשה ממנו צדקה.
ועוד דרשו במ״ר יברכך בבנים וישמרך בבנות שצריכות שמירה. וי״ל הבאור עפ״י מ״ש בע״ז י״ח ב׳ שהנשים נוחות להתפתות לזנות, עי״ש ברש״י, ובסוף מנחות ק״י א׳ אמרו שהבנות אין דעתן מתיישבות עליהן, ולכן צריכות שמירה.
וכן דרשו עוד באגדות יברכך בממון וישמרך מן המזיקין, וי״ל שייכות עניני הברכה והשמירה הזאת עפ״י מ״ש בב״מ מ״ב א׳ אין הברכה מצויה לא בדבר השקול ולא בדבר המדוד ולא בדבר המנוי, וכנגד זה אמרו (חולין ק״ה.) דהמזיקים יש להם שליטה רק בדבר שאינו שקול ומנוי, וא״כ לפי״ז הלא יש חסרון בדבר שאינו שקול ומנוי, וכלפי זה אין הברכה שורה רק באינו שקול ומנוי, וא״כ הרי זה שני הפכים בנושא אחד, [ובאמת כבר תמהו בזה התוס׳ בתענית ח׳ ח׳], על זה אמר יברכך בממון – והיינו באינו מדוד ושקול, ועוד עם זה ישמרך מן המזיקים שבכזה כחם יפה, ודו״ק.
מקבילות במקראמוני המצוותספרי במדברספרי זוטאתרגום אונקלוספרשגןתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)במדבר רבהמדרש תנחומאמדרש אגדה (בובר)ילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טוברשב״םאבן עזראר״י בכור שוררמב״ןר׳ בחיידעת זקניםטור הפירוש הקצרר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותעקדת יצחק פירושאברבנאלר״ע ספורנושיעורי ספורנוכלי יקראור החייםר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״בתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×