Yirmeyahu 26 – ירמיהו כו‏ – Mikraot Gedolot

(א) בְּרֵאשִׁ֗ית מַמְלְכ֛וּת יְהוֹיָקִ֥ים בֶּן⁠־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה הָיָה֙ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

In the beginning of the reign of Jehoiakim the son of Josiah, king of Judah, came this word from Hashem, saying,

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאברבנאלעודהכל

בְּרֵישׁ מַלְכוּת יְהוֹיָקִים בַּר יֹאשִׁיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה הֲוָה פִּתְגָמָא הָדֵין מִן קֳדָם יְיָ לְמֵימָר.

בראשית ממלכות יהויקים – א״ר יוחנן בש״ר שמעון בן יוחאי מאי דכתיב בראשית ממלכות יהויקים – בראשית ממלכות צדקיה. בקש הקב״ה להחזיר את כל העולם כלו לתהו ובהו בשביל יהויקים וכיון שנסתכל בצדקיהו נתישבה דעתו.

בראשית ממלכות – פרשה זו תחתונה קדמה לעליונה ארבע^א שנים.

א. כן בכ״י אוקספורד 165, אוקספורד 34, ועוד עדי נוסח. בר״י קרא: ״שלוש״.

In the beginning of the reign This chapter below preceded the above chapter by four years.

(א-ג) בראשית ממלכות וגו׳ אשר אנכי חשב לעשות – שכבר עלה במחשבתי להמליך נבוכדנצר וליתן את ירושלם בידו. נבואה זו נאמרה ג׳ שנים לפני מלכות נבוכדנצר סטנו של יהויקים.

(הקדמה) הנבואה העשירית תחלתה בראשית ממלכות יהויקים וכו׳ כה אמר ה׳ עמוד בחצר וכו׳ עד הדבר אשר היה אל ירמיהו וכו׳ כתב לך את הדברים האלה. ויש בה ט״ו פרשיות. הראשונה, בראשית ממלכות יהויקים. השנית, וישמעו הכהנים. השלישית, ויאמרו הכהנים והנביאים. הרביעית, ויאמרו השרים. החמישית, בראשית ממלכות יהויקים. השישית, כי כה אמר ה׳ צבאות אל העמודים. הז׳, כי כה אמר ה׳ צבאות אלהי ישראל על הכלים. הח׳, ויהי בשנה ההיא. הט׳, ויהי דבר ה׳ אל ירמיה אחרי שבור וגו׳. הי׳, ואלה דברי הספר. הי״א, כי כה אמר ה׳ צבאות אלהי ישראל אל ישיא לכם. הי״ב, כי כה אמר ה׳ כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה כי כה אמר ה׳ אל המלך היושב על כסא דוד. הי״ג, כה אמר ה׳ צבאות אלהי ישראל אל אחאב. הי״ד, ואל שמעיהו הנחלמי. הט״ו, ויהי דבר ה׳ אל ירמיהו לאמר שלח אל כל הגולה. והנני שואל בנבואה הזאת ששה שאלות:

השאלה הראשונה למה זה תפשו הכהנים והנביאים וכל העם את ירמי׳ בעבור שניבא שיהיה בית ה׳ כשילה ותחרב העיר ואמרו שהיה בן מות מפני זה, והלא כבר באה לירמיהו הנבו׳ הזא׳ פעם אחרת וצוהו ה׳ שיעמוד בחצר בית ה׳ ויקרא זה אל כל יהודה הבאי׳ בשערים ההם להשתחוות ושם היו הכהנים והעם ולא עשו אז דבר מהחרדה הזאת:

השאלה השנית בדברי הזקנים שדברו כדי להציל את ירמיהו ולפוטרו מעונש המות והוא כי הם אמרו ראשונה מיכה המורשתי וכו׳ ההמת המיתהו חזקיהו וכו׳ וזו היה טענה לפוטרו מן המות, עוד אמרו וגם איש היה מתנבא בשם ה׳ אוריהו וכו׳ ויבקש המלך המיתו וכו׳ ויביאוהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וזו היתה טענה ומשל להרוג את ירמיהו לא להצילו מהמות, ומפרשים כתבו כי אומרו וגם איש וכולי היו דברי הכהנים והעם כנגד דברי הזקנים והיה ראוי לדבריהם שיאמר הכתוב ויאמרו הכהנים והעם לא שיוחס זה לזקנים:

השאלה השלישית אם הספור הזה קרה בראשית ממלכת יהויקים איך יגיד עליו ענין אוריה ממה שקרהו עם יהויקים ושלח יהויקים למצרים והביאוהו משם והכהו ולא היה בענין ירמיהו שקרה אחריו ימים רבים בראשית מלכות יהויקים כי קודם לזה היה ענין אוריה:

השאלה הרביעית בפרשת בראשית ממלכת יהויקים מענין המוסרות והמוטות שצוהו השם שישלחם אל מלך אדום ומואב עמון וצור וצידון ביד המלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה כי הנה בראשית יהויקים לא היה עדיין צדקיהו מלך יהודה כי אם אחר כך י״א שנה, ויקשה עם זה אומרו כאן ואל צדקיהו מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה כי הנה בראשית ממלכת יהויקים לא היה צדקיהו מלך ואיך יקראהו כן וידבר אליו:

השאלה החמישית באומרו ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו מלך יהוד׳ בשנ׳ הרביעי׳, והיא כי אם היה בשנה הרביעית למלכותו לא היה בראשית מלכותו כי הוא לא מלך אלא י״א שנה וראשית מלכותו תהיה השנה הראשונה לא ארבעה שנים, ובסדר עולם אומרו כי השנה הרביעית היתה למלכותו ולפי שיהויקים הגלה ע״י נבוכדנצר והוליכו לבבל ומשם הושיבו על אדמתו נחשבה לו אותה ההשבה כאלו היתה ראשית מלכותו ואין פשט הכתוב סובל זה, והרד״ק פירש בראשית שהית׳ השנה הא׳ שבשנה הד׳ היא ד׳ לשמיטה וגם זה אינו נכון:

השאלה השישית במה שאמר אחרי שיעדם בפקידה ושובם לירושלם כי אנכי ידעתי את המחשבות אשר אנכי חושב עליכם נאם ה׳ מחשבות שלום וגומר, כי מה המה המחשבות האלה אם להשיבם לארצם כבר נאמר ועל מה אמר וקראתם אותי והלכתם והתפללתם לפני ובהיותם בארצם אין שטן ואין פגע רע למה יקראו ויתפללו, גם אומרו ושבתי את שבותכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם והשבותי אתכם אל המקום הזה הוא קשה מאד להולמו לפי שלא שבו כל היהודים הנדחים לבית שני לא עשרת השבטים ולא בני יהודה אשר במצרים ובעמון ומואב וביון ובספרד וצרפת וגם אותם שבבבל לא שבו כלם ואיך אמר אם כן וקבצתי אתכם מכל הגוים, והנני מפרש הפסוקים באופן יותרו השאלות האלה כולם:

הכוונה הכוללת בנבואה הזאת היא לספר שצוה השם לירמיהו שינבא בחצר בית ה׳ שיהיה בית ה׳ כשילה ושתפשו בו הכהנים ונביאי השקר וכל עם הארץ לאמר שהיה חייב מיתה מפני הדברים האלה אשר דיבר, ושבאו השרים והצילוהו מידם באמרם שבשם ה׳ דיבר, ושמיד אח״ז צוה השם כדי לפרסם עוד יעודיו שיעשה מוטות ומוסרות וישלחם אל כל המלכים אשר סביב ירושלם לאמר שיעבדו את מלך בבל וייטב להם ואם לא שיחרימם, ושכן דיבר לצדקיהו ועמו ושלא ישמעו אל דברי נביאי השקר המנבאים להם שכלי בית ה׳ המובאים בבלה ישובו מהרה לירושלם, כי הנה יהיה הדבר בהפך ששאר הכלים הנשארי׳ בירושלם יוליכו לבבל, ושחנניה בן עזור ניבא כנגד זה שישבור השם עול מלך בבל בעוד שנתים ימים וישיבו את כלי בית ה׳ אשר בבבל לירושלם, ושירמיהו א״ל על זה שאין דבריו מתקבלים בעוד שלא יתקיימו כי אין שלמות היעוד אלא באמתתו ויציאתו לפועל במציאות, ולפי שחנניה באף ובחמה לקחש המוטה מעל צואר ירמיהו וישברה ניבא עליו ירמיהו שימות בשנה ההיא ושיעשה השם מוטות ברזל תחת מוטות העץ אשר שבר, וכתב ירמיהו אל הגולה שהלכה עם המלך יהויכין אל בבל שיבנו בתים ויטעו כרמים שמה כי הנה גזר השם כי ישבו שם עד מלאת לבבל ע׳ שנה, והנשארים בירושלם ירדפם החרב והרעב והדבר ואחאב בן קוליה וצדקיהו בן מעשיה נביאי השקר ישרפם מלך בבל ואת שמעיהו הנחלמי שהיה כמוהם וכמו שיתבאר בפסוקים:

(א) בראשית ממלכות יהויקים וגו׳ עד בראשית ממלכת יהויקים. עתה יספר הנביא מה שקרהו בראשית והתחלת מלכות יהויקים

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קראאברבנאלהכל

(ב) כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה עֲמֹד֮ בַּחֲצַ֣ר בֵּית⁠־יְהֹוָה֒יְ⁠־⁠הֹוָה֒ וְדִבַּרְתָּ֞ עַל⁠־כׇּל⁠־עָרֵ֣י יְהוּדָ֗ה הַבָּאִים֙ לְהִשְׁתַּחֲוֺ֣ת בֵּית⁠־יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֵ֚ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖יךָ לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֑ם אַל⁠־תִּגְרַ֖ע דָּבָֽר׃

"Thus says Hashem, 'Stand in the court of Hashem's house, and speak to all the cities of Judah, which come to worship in Hashem's house, all the words that I command you to speak to them; don't diminish a word.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ קוּם בְּדָרַת בֵּית מִקְדָשָׁא דַייָ וְתִתְנַבֵּי עַל כָּל קִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה דְעָלִין לְמִסְגַד בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ יַת כָּל פִּתְגָמַיָא דְפַקֵידְתָּךְ לְאִתְנַבָּאָה לְהוֹן לָא תִמְנַע פִּתְגָם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

והוא שצוהו השם שיעמוד בחצר בית ה׳ וידבר על כל ערי יהודה רוצה לומר אל כללות אנשי ערי יהודה הבאים להשתחוות בית ה׳ את הדברים האלה והזהירו שלא יגרע מהם דבר אעפ״י שהיה הנביא ירא את העם והייעודים היו רעים עכ״ז לא יגרע מהם דבר.

תגרע – מלשון גרעון.

על כל ערי יהודה – אל כל יושבי ערי יהודה.

אל תגרע דבר – אל תפחת מלדבר דבר אחד מכל הדברים.

על כל ערי יהודה הבאים להשתחוות בית ה׳ – אולי היה זה באחד משלש רגלים (תלמידי מוהר״ר משה עהרענרייך).

על כל ערי – על במקום אל (כמו למעלה כ״ה:א׳); אל כל יושבי ערי יהודה.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל

(ג) אוּלַ֣י יִשְׁמְע֔וּ וְיָשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ מִדַּרְכּ֣וֹ הָרָעָ֑ה וְנִחַמְתִּ֣י אֶל⁠־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י חֹשֵׁב֙ לַעֲשׂ֣וֹת לָהֶ֔ם מִפְּנֵ֖י רֹ֥עַ מַעַלְלֵיהֶֽם׃

It may be they will listen, and turn every man from his evil way; that I may repent of the evil which I purpose to do to them because of the evil of their doings.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

מָאִים יִשְׁמְעוּן וִיתוּבוּן גְבַר מֵאוֹרְחֵיהּ בִּישָׁא וַאֲתֵיב מִן בִּישְׁתָּא דַאֲנָא חָשֵׁיב לְמֶעְבַּד לְהוֹן מִקֳדָם בִּישׁוּת עוֹבָדֵיהוֹן.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ושהיה תכלית הדבור הזה אולי ישמעו וישובו בתשובה כדי שישוב חרון אף ה׳ מהם.

ונחמתי – ענין הפוך מחשבה.

אולי ישמעו – אולי יקבלו הדברים וישובו כל איש מדרכו הרעה.

ונחמתי אל הרעה – אז אנחם על הרעה.

אולי ישובו ונחמתי אל הרעה אחר שמה שאנכי חושב לעשות להם הרעה הוא מפני רוע מעלליהם – וממילא כשישובו ממעשיהם הרעים אנחם על הרעה.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ד) וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה אִם⁠־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֵלַ֔י לָלֶ֙כֶת֙ בְּת֣וֹרָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶֽם׃

You shall tell them, 'Thus says Hashem, 'If you will not listen to Me, to walk in My law, which I have set before you,

תרגום יונתןאברבנאלמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וְתֵימַר לְהוֹן כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אִם לָא תְקַבְּלוּן לְמֵימְרִי לִמְהַךְ בְּאוֹרַיְתִי דִיהָבֵית קֳדָמֵיכוֹן.

והדברים אשר ידבר הם שאם לא יאבו ללכת בתורת ה׳.

(ד-ה) ללכת בתורתי התנה שישמעו לדברי התורה ושישמעו לדברי הנביאים ואם לאו יחרב הבית.

תרגום יונתןאברבנאלמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ה) לִשְׁמֹ֗עַ עַל⁠־דִּבְרֵי֙ עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁלֵ֣חַ אֲלֵיכֶ֑ם וְהַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּֽם׃

to listen to the words of My servants the prophets, whom I send to you, even rising up early and sending them, but you have not listened;

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

לְקַבְּלָא לְפִּתְגָמֵי עַבְדֵי נְבִיַיָא דַאֲנָא שְׁלַח לְוַתְכוֹן מַקְדֵם וּמַשְׁלַח וְלָא קַבֵּילְתּוּן.

על דברי עבדי הנביאים – כמו אל דברי וכן וילך אלקנה הרמתה על ביתו (שמואל א ב׳:י״א) כמו אל ביתו והדומין לו.

לשמוע על דברי הנביאים רוצה לומר את דברי הנביאים שהיה שולח אליהם כל היום השכם ושלוח כמו שלא שמעו עד כה.

לשמוע על דברי – מוסב על המקרא שלפניו והוא כמו ולשמוע אל דברי וכו׳.

והשכם ושלוח – ואני הייתי משכים ומשלח ועכ״ז לא שמעתם ור״ל א״כ תעשו כמו שעשיתם עד כה.

לשמוע על דברי – על במקום אל, כמו: למעלה כ״ג:ט״ז ולמטה ל״ה:י״ח.

והשכם ושלוח – מליצה אחרת לחזק הענין. כלומר: וגם אני שולח אותם השכם ושלוח בתמידות, ולא שמעתם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(ו) וְנָתַתִּ֛י אֶת⁠־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה כְּשִׁלֹ֑ה וְאֶת⁠־הָעִ֤יר [הַזֹּאת֙] (הזאתה) אֶתֵּ֣ן לִקְלָלָ֔ה לְכֹ֖ל גּוֹיֵ֥ הָאָֽרֶץ׃

then I will make this house like Shiloh, and will make this city a curse to all the nations of the earth.'"

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

וְאֶתֵּן יַת בֵּיתָא הָדֵין כְּשִׁלוֹ וְיַת קַרְתָּא הָדָא אֶתֵּן לִלְוָטָא לְכָל עַמְמֵי אַרְעָא.

כשלה – כשלקחו פלשתים את הארון במלחמה אז חרב משכן שילה.

יתן את הבית הזה כשילה כשלקחו הפלשתים את ארון ברית ה׳ במלחמה שאז נחרב משכן שילה, והיה זה משורת הדין כי כיון שאין בארון רק שני לוחות הברית וספר התורה שהי׳ מונח בצדו והם לא היו רוצים ללכת בדרכי התורה מה להם עם הארון והלוחות והתורה ראוי שיסתלקו מהם, ומפני שלא נחרב עיר שילה כשנלקח הארון לכן הוצרך לומר כאן ואת העיר הזאת אתן לקללה לכל גויי הארץ, והייעוד הזה כבר ניבא אותו ירמיהו פעם אחרת כמו שנזכר בנבואה הד׳ וזהו ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בוטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשילה והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים.

הבית הזה כשלה – כתוב בה״א והשני שבפרשה בוא״ו ושניהם חסרים יו״ד מסורת ורד״ק.

הזאתה – הזאת קרי.

לכל גויי הארץ – במקצת ספרים כ״י מדוייקים ביו״ד אחת בלבד ומסורת מסייעא להו שנמסר בירמיה סימן ל״ג גויי ג׳ מלאים ולית דין מנהון.

ונתתי – אז אתן את הבית הזה להיות חרבה כמו שחרבה משכן שילה בימי עלי.

אתן לקללה – שיהיו מקללים בה לומר בקללתם שתהיה כירושלים.

כשילה – עיין למעלה ז׳:י״ב וי״ד.

כשלה – עיין מה שכתבתי למעלה ז׳:י״ב.

לקללה – לטופס קללה; שאם ירצו לקלל עיר, יאמרו תהיי כירושלים.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת דודשד״להואיל משההכל

(ז) וַֽיִּשְׁמְע֛וּ הַכֹּהֲנִ֥ים וְהַנְּבִאִ֖ים וְכׇל⁠־הָעָ֑ם אֶֽת⁠־יִרְמְיָ֔הוּ מְדַבֵּ֛ר אֶת⁠־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

The priests and the prophets and all the people heard Jeremiah speaking these words in the house of Hashem.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודעודהכל

וּשְׁמָעוּ כַּהֲנַיָא וְסַפְרַיָא וְכָל עַמָא דְיִרְמְיָה מִתְנַבֵּי יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.

וישמעו הכהנים והנבאים – חסר יו״ד קדמאה שאין זה משנין ח׳ מלאים בהאי ספרא וסימן נמסר כאן במ״ג אבל ויתפשו אותי הכהנים והנביאים שבסמוך הוא א׳ מהמלאים.

הכהנים – כהני הבעל.

והנביאים – נביאי השקר.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודהכל

(ח) וַיְהִ֣י׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִיאִ֛ים וְכׇל⁠־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃

It happened, when Jeremiah had made an end of speaking all that Hashem had commanded him to speak to all the people, that the priests and the prophets and all the people laid hold on him, saying, "You shall surely die.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַהֲוָה כַּד שֵׁיצֵי יִרְמְיָה לְאִתְנַבָּאָה יַת כָּל דְפַקֵיד יְיָ לְמַלָלָא עִם כָּל עַמָא וַאֲחָדוּ יָתֵיהּ כַּהֲנַיָא וְסַפְרַיָא וְכָל עַמָא לְמֵימַר מֵימַת תְּמוּת.

והנה לא עשו שם בני יהודה שום רעה אל ירמיהו על היותו מנבא היעוד הרע הזה כמו שעשו בכאן שאמרו מות תמות.

ויתפשו – ענין האחיזה בחזקה כמו ותפשו בו אביו ואמו (דברים כ״א:י״ט).

ויתפשו – אחזו בו בחזקה ואמרו הנה נמית אותך.

השאלות:

תחלה אמרו כל העם מות תמות ויקהלו עליו, ואח״ז אמרו כל העם אין משפט מות לאיש הזה?, תחלה תפשוהו העם להמיתו ובבוא השרים נעשו כשופטים עם השרים, כמ״ש ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם? אחר שהחליטו השרים והעם שאין לו משפט מות מה רצו האנשים מזקני העם בספור של מיכה המורשתי שהיה למותר אחרי שיצא זכאי בדינו? ואיך אמר תכף ספור הסותר לזה מאוריה שנהרג?, ואיך סיים שאך יד אחיקם בן שפן וכו׳ לבלתי תת אותו ביד העם להמיתו, שמשמע שהעם רצו להמיתו, וזה סותר להנאמר למעלה שהעם המליצו בעדו?

ויתפשו אותו הכהנים והנביאים וכל העם – תחלה השתתפו גם העם עם הכהנים להמיתו, ולא בעבור שחשבו שהוא נביא שקר ושבדה הנבואה מלבו, כי באמת האמינו שה׳ שלחו וא״כ אין לו משפט מות כפי הדין, רק שרצו להמיתו שלא ע״פ הדין כדי שלא ימצא מוכיח להוכיחם ולהודיעם דברי ה׳, שאחר שלא רצו לשמוע לדברי ה׳ רצו שלא ימצא נביא שלוח אליהם ומתרה בם, וז״ש מות תמות.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ט) מַדּ֩וּעַ֩ נִבֵּ֨יתָ בְשֵׁם⁠־יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה לֵאמֹ֗ר כְּשִׁלוֹ֙ יִֽהְיֶה֙ הַבַּ֣יִת הַזֶּ֔ה וְהָעִ֥יר הַזֹּ֛את תֶּחֱרַ֖ב מֵאֵ֣ין יוֹשֵׁ֑ב וַיִּקָּהֵ֧ל כׇּל⁠־הָעָ֛ם אֶֽל⁠־יִרְמְיָ֖הוּ בְּבֵ֥ית יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Why have you prophesied in the name of Hashem, saying, 'This house shall be like Shiloh, and this city shall be desolate, without inhabitant?'" All the people were gathered to Jeremiah in the house of Hashem.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

מַדֵין אִתְנַבֵּיתָא בִּשְׁמָא דַייָ לְמֵימָר כְּשִׁלוֹ יְהֵי בֵיתָא הָדֵין וְקַרְתָּא הָדָא תֶּחֱרוֹב מִבְּלִי יָתֵיב וְאִתְכְּנֵישׁ כָּל עַמָא עַל יִרְמְיָה בְּבֵית מַקְדְשָׁא דַיָי.

מדוע נבית – בלא אל״ף כבעלי הה״א.

כשלו יהיה הבית הזה – הראשון כתוב בה״א וזה בוי״ו ושניהם חסרים.

מדוע נבאת בשם ה׳ רוצה לומר שכך היה גזור לפניו הנה הוא לפי שהיו אז שמה המלך והשרים בעת הנבאו ולכן לא העלילו עליו כלל לא הם ולא הכהנים בראותם את המלך והשרים שותקים, אבל עתה שלא היו שמה המלך והשרים אבל בהפך שהיו בבית ה׳ נביאי השקר המבקשים את דמו המה הסיתו את הכהנים וכלם עשו החרדה הזאת, והמורה על זה הוא שכאשר באו השרים מבית המלך וידעו הדבר הם הצילו את ירמיהו מידיהם. ואפשר עוד לומר שהנבואה הזאת היא עצמה אשר נאמרה אז לירמיהו שיעמוד בחצר בית ה׳ ויאמר כל זה אבל שהוא לא עשאו בפועל עד אשר צוה לו השם עתה שילך להנבא הנבואה ההיא, והיה זה מפני שלא ניבא אותה עדיין והמורה על זה הוא מ״ש לו כאן אל תגרע דבר כאילו אומר אל תעלם דבר כמו שעשית עד כה, ולכן באה הנבואה הזאת באותם המלות עצמם שבאה שמה, וגם יורה על זה שהשרים והזקנים כאשר דברו להציל את ירמיהו וספרו ענין מיכה המורשתי אילו היה אמת שירמיהו כבר היה מנבא הנבואה הזאת פעם אחרת היו הם וגם ירמיהו מליצים זה רוצה לומר שכבר נאמרה הנבואה הזאת פעם אחרת בפני המלך ולא ענשו את ירמיהו עליה. והותרה בזה השאלה הא׳.

תחרב – החי״ת בשוא וסגול.

מאין יושב – בספרים מדוייקים מלא וא״ו וכן ראוי על פי המסורת שנמסר בסימן ב׳ ה׳ חסר בסיפרא ואין זה מהם.

תחרב – מלשון חורבן.

ויקהל – ענין קבוץ כמו ויקהל משה (שמות ל״ה:א׳).

אל ירמיה – אל המקום שעמד שם ירמיה.

מדוע נבית – איך יכֹלתָ להנבא כזאת? כי לא יתכן שיאמר האל כזה על מקדשו ועל עירו. אם כן מלבבך אתה בודה הדברים האלה. וירמיה הצטדק באמרו אליהם (פסוק י״ב וי״ג) שעדיין יש בידם לעשות תשובה וינחם ה׳ מאשר דבר. אז האמינו בו העם והשרים, ואמרו: אין לאיש הזה משפט מות {ירמיהו כ״ו:ט״ז}.

מדוע נבאת בשם ה׳ – שהגם שהנבואה אמת לא היה לך לנבאות נגד רצוננו, כי אין אנו רוצים בנבואה כזאת הגם שהיא מאת ה׳.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(י) וַֽיִּשְׁמְע֣וּ׀ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיַּעֲל֥וּ מִבֵּית⁠־הַמֶּ֖לֶךְ בֵּ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיֵּ֥שְׁב֛וּ בְּפֶ֥תַח שַֽׁעַר⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה הֶחָדָֽשׁ׃

When the princes of Judah heard these things, they came up from the king's house to the house of Hashem; and they sat in the entry of the new gate of Hashem's house.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּשְׁמָעוּ רַבְרְבֵי יְהוּדָה יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וּסְלִיקוּ מִבֵּית מַלְכָּא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וְתִיבוּ בְּמַעֲלָנָא דִתְרַע בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ מַדִינְחָאָה.

וישמעו שרי יהודה – שתפשו נביאי השקר והכהנים את ירמיהו.

בפתח שער י״י החדש – אחרים הגיהו כשגלה יהויכין וקצת כל בית אלהינו עמו שברו חילו של נבוכדנצר שער המזרחי וחזר צדקיהו ותקנו וחדשו לכך נקרא חדש.

And the princes of Judah heard that the false prophets and the priests had seized Yirmeyahu.

at the entrance of the new gate of the Lord Others annotated: When Jehoiachin went in exile and some of the vessels of the house of our God went with him, Nebuchadnezzar's army breached the eastern gate, and Zedekiah subsequently repaired it and renewed it. It is therefore called 'new.'

בפתח שער^א בית י״י החדש – ת״י: מדינחאה.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י פריס 163: ״השער״.

בפתח שער י״י החדש – הוא שער המזרחית כמו שתרגם יונתן במעלנא דתרעא בית מקדשא די״י מדינחאה ופירשו רז״ל כי נקרא החדש כי שם חדשו סופרים את ההלכה ושבעה שמות נקראו לו ויתכן לפרש שחדשוהו או חדשו בו שום בנין לפיכך נקראו חדש.

וסיפר הכתוב שהשרים שהיו בבית המלך שמעו הצעקה קול נתנו בבית ה׳ וילכו שמה אבל לא נכנסו למקום אסור להם כי הם עמדו שער ה׳ החדש. ות״י שהוא שער המזרחי וחכמים ז״ל אמרו ששם חדשו סופרים את ההלכה, וע״ד הפשט ראוי לומר שנתחדש בשער ההוא דבר שבעבורו קראו הכתוב החדש.

וישמעו – בעבור רגשת המון העם שמעו את הדברים האלה.

בית ה׳ – אל בית ה׳.

בפתח שער – ר״ל בחלל השער.

החדש – יתכן שנפל וחדשו אותו בבנין (ואולי זהו שבנה יותם כמ״ש הוא בנה את שער בית ה׳ העליון, מ״ב טו).

שער ה׳ – בספרים כ״י רבים כתוב: שער בית ה׳ (כמו למטה ל״ו:י׳), וכן תרגמו הקדמונים. גם רש״י העתיק כך וכתב: בפתח שער בית ה׳ החדש – כשגלה יהויכין וכו׳. ואחרים שמצאו בפירושו מילת ״בית״ שלא היתה בספריהם בלשון הפסוק, כתבו בגליון: ״אחרים הגיהו״, וכוונתם לומר: כי מלת ״בית״ לא כתבה רש״י, אלא אחרים הוסיפוה. ואחר כך באו המעתיקים והכניסו המלות האלה בפירוש רש״י.

וישמעו שרי יהודה – אמנם השרים באו לבחון הדבר אם הוא חייב מיתה ע״פ הדין, כי להשרים לא יאות להמית נקי חנם, ואז נסתלקו העם, כי העם האמינו שהוא שליח מאת ה׳, וא״א להמיתו ע״פ המשפט והדין.

שער – בית ה׳; או שער הוראתו מקום ישיבת השופטים למשפט, כמו ואל תדכא עני בשער (משלי כ״ב:כ״ב), ועמדו שם לדון את ירמיה.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יא) וַיֹּ֨אמְר֜וּ הַכֹּהֲנִ֤ים וְהַנְּבִאִים֙ אֶל⁠־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִשְׁפַּט⁠־מָ֙וֶת֙ לָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה כִּ֤י נִבָּא֙ אֶל⁠־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את כַּאֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּאׇזְנֵיכֶֽם׃

Then the priests and the prophets spoke to the princes and to all the people, saying, "This man is worthy of death; for he has prophesied against this city, as you have heard with your ears.⁠"

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲמָרוּ כַּהֲנַיָא וְסַפְרַיָא לְרַבְרְבַיָא וּלְכָל עַמָא לְמֵימַר חוֹבַת דִין דִקְטוֹל לְגַבְרָא הָדֵין אֲרֵי אִתְנַבֵּי עַל קַרְתָּא הָדָא כְּמָה דִשְׁמַעְתּוּן בְּאוּדְנֵיכוֹן.

והנה הכהנים והנביאים באו לפני השרים וספרו להם תוכן הענין ואמרו שהי׳ לירמיהו משפט מות על הנבואה ההיא שניבא כי היה דעתם שהוא מעצמו היה אומר זה ולא דבר השם הוא ולכן בהיותו נביא שקר ומנבא רעות במרמה וכזב היה בן מות.

ויאמרו הכהנים והנבאים – חסר יו״ד קדמאה דליתיה מן המלאים אבל ויאמרו השרים וגו׳ דלקמן בסמוך מלא כמ״ש במסורת.

משפט מות – כי חשדוהו שמלבו נבא הדבר ולכן אמרו שיש לו דין חיוב מיתה.

אל העיר – על העיר.

כאשר שמעתם – העם שמעו מפי ירמיה והשרים מפי המספרים.

ויאמרו הכהנים והנביאים אל השרים ואל כל העם – אמנם הכהנים והנביאים לא האמינו בנבואתו ורצו להרגו מצד שמנבא שקר בשם ה׳ (כי נביאי השקר היו מכחישים נבואתו והיו מנבאים בהפך), וע״כ טענו הם אל השרים ואל העם ואמרו משפט מות לאיש הזה היינו שיש להמיתו ע״פ המשפט והדין,

כי נבא על העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם והיא נבואת שקר כי לא שלחו ה׳, ובפרט זה לא הסכימו העם לפ״ז הנביאים רצו להרגו כפי המשפט מצד שהוא נביא שקר, ורצו שהשרים ידונו אותו בדין, והעם לא הסכימו על פרט זה ובכ״ז רצו להרגו אף שהוא נביא אמת כדי לסלק הנזק שיש להם מנבואתו שמנבא פורעניות.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יב) וַיֹּ֤אמֶר יִרְמְיָ֙הוּ֙ אֶל⁠־כׇּל⁠־הַשָּׂרִ֔ים וְאֶל⁠־כׇּל⁠־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה שְׁלָחַ֗נִי לְהִנָּבֵ֞א אֶל⁠־הַבַּ֤יִת הַזֶּה֙ וְאֶל⁠־הָעִ֣יר הַזֹּ֔את אֵ֥ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר שְׁמַעְתֶּֽם׃

Then Jeremiah spoke to all the princes and to all the people, saying, "Hashem sent me to prophesy against this house and against this city all the words that you have heard.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲמַר יִרְמְיָה לְכָל רַבְרְבַיָא וּלְכָל עַמָא לְמֵימַר יְיָ שַׁלְחַנִי לְאִתְנַבָּאָה עַל בֵּיתָא הָדֵין וְעַל קַרְתָּא הָדָא יַת כָּל פִּתְגָמַיָא דִשְׁמַעֲתּוּן.

(יב-יג) ויאמר ירמיהו^א אל כל השרים – עד שאתם דנין אותי משפט מות על שאני מתנבא על העיר הזאת לרעה אם רצונכם לבטל הרעה מעליכם היטיבו מעלליכם וינחם על הרעה.

א. כן בפסוק ובכ״י מינכן 5. בכ״י פריס 163, פרמא 2994: ״ירמיה״.

וירמיהו השיב לפני השרים והעם שאין הדבר כן כי ה׳ שלחו להנבא כל מה שניבא ואם כן לא היה נביא שקר.

ה׳ שלחני – ולא מלבי אמרתי הדברים.

ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם – ירמיה השיב לשני הצדדים, בין להשרים שרוצים לדונו משפט מות ע״פ הדין, בין להעם שרוצים להמיתו לסלק הנזק שמגיע להם מנבואתו, על הצד שרצו להרגו במשפט מצד שהוא נביא שקר, השיב ה׳ שלחני להנבא על הבית הזה והוא נבואת אמת, ועל הצד שהעם רוצים להרגו לסלק הנזק, אמר,

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יג) וְעַתָּ֗ה הֵיטִ֤יבוּ דַרְכֵיכֶם֙ וּמַ֣עַלְלֵיכֶ֔ם וְשִׁמְע֕וּ בְּק֖וֹל יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְיִנָּחֵ֣ם יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶל⁠־הָ֣רָעָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃

Now therefore amend your ways and your doings, and obey the voice of Hashem your God; and Hashem will repent of the evil that He has pronounced against you.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וּכְעַן אַתְקִינוּ אוֹרְחַתְכוֹן וְעוֹבָדֵיכוֹן וְקַבִּילוּ לְמֵימְרָא דַייָ אֱלָהָכוֹן וִיתוּב יְיָ מִן בִּישְׁתָּא דְמַלֵיל עֲלֵיכוֹן.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

ועוד שלא ניבא הרעות בהחלט כדבריהם אבל אמר שאם ירצו וייטיבו מעלליהם ודרכיהם וישמעו בקול ה׳ ינחם על הרעה ולא תבא, ושלכן לא היה בן מות כי הוא לא ניבא שקר בשם ה׳ ולא ניבא רעות כי אם טובות אם ישובו ושאם ה׳ אלהים דיבר מי לא ינבא ושלכן היה נקי מכל פשע.

דרכיכם – הכפי״ן רפין.

היטיבו – ענין תקון כמו מה תיטיבי דרכך (ירמיהו ב׳:ל״ג).

ועתה – הואיל ומה׳ המה היטיבו ותקנו דרכיכם וכו׳ ואז ינחם ה׳ על הרעה וכו׳.

ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם – אדרבה בזה ששלחני ה׳ להודיעכם זאת הוא סימן שרוצה שתיטיבו דרכיכם ושאז ינחם אל הרעה אשר דבר עליכם – וא״כ לא יגיע לכם נזק מנבואתי.

ועתה וגו׳ – הנה בידכם להפוך נבואתי מרעה לטובה.

תרגום יונתןר״י קראאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יד) וַאֲנִ֖י הִנְנִ֣י בְיֶדְכֶ֑ם עֲשׂוּ⁠־לִ֛י כַּטּ֥וֹב וְכַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵיכֶֽם׃

But as for me, behold, I am in your hand. Do with me as is good and right in your eyes.

תרגום יונתןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲנָא הָאֲנָא מְסִיר בְּיֶדְכוֹן עֲבִידוּ לִי כְּמָה דְתַקִין וּכְמָה דְכָשַׁר בְּעֵינֵיכוֹן.

כטוב וכו׳ – ר״ל כפי הנראה לכם.

ואני הנני בידכם אם תרצו להמית אותי,

עשו לי כטוב וכישר בעיניכם – ר״ל בין על הצד שתחשבו שמגיע לי משפט מות ע״פ הדין והוא דבר טוב בעיניכם, ובין על הצד שאתם רוצים להמית אותי שלא ע״פ דין רק לסלק נזק שזה אינו דבר טוב רק שכן ישר בעיניכם, בכל אופן הנני בידכם.

תרגום יונתןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(טו) אַ֣ךְ׀ יָדֹ֣עַ תֵּדְע֗וּ כִּ֣י אִם⁠־מְמִתִ֣ים אַתֶּם֮ אֹתִי֒ כִּי⁠־דָ֣ם נָקִ֗י אַתֶּם֙ נֹתְנִ֣ים עֲלֵיכֶ֔ם וְאֶל⁠־הָעִ֥יר הַזֹּ֖את וְאֶל⁠־יֹשְׁבֶ֑יהָ כִּ֣י בֶאֱמֶ֗ת שְׁלָחַ֤נִי יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ עֲלֵיכֶ֔ם לְדַבֵּר֙ בְּאׇזְנֵיכֶ֔ם אֵ֥ת כׇּל⁠־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃

Only know for certain that, if you put me to death, you will bring innocent blood on yourselves, and on this city, and on the inhabitants of it; for of a truth Hashem has sent me to you to speak all these words in your ears.⁠"

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּרַם מֵידַע תֵּידְעוּן אֲרֵי אִם קַטְלִין אַתּוּן יָתִי אֲרֵי דַם זַכַּאי אַתּוּן יָהֲבִין עֲלֵיכוֹן וְעַל קַרְתָּא הָדָא וְעַל יַתְבָהָא אֲרֵי בִקְשׁוֹט שַׁלְחַנִי יְיָ עֲלֵיכוֹן לְאִתְנַבָּאָה קֳדָמֵיכוֹן יַת כָּל פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין.

שלחני ה׳ עליכם – כל האומר אליכם אינו אלא טועה.

כי דם נקי – עון דם נקי.

אך ידוע תדעו שבזה לא תסלקו היזק מעליכם,

כי דם נקי אתם נותנים עליכם ועל העיר הזאת ותוסיפו חרון אף ה׳ עליכם, וכן אינו דבר טוב ע״פ הדין כי באמת שלחני ה׳ עליכם לדבר באזניכם וכו׳.

כי – עון שפיכת דם נקי.

תרגום יונתןמנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(טז) וַיֹּאמְר֤וּ הַשָּׂרִים֙ וְכׇל⁠־הָעָ֔ם אֶל⁠־הַכֹּהֲנִ֖ים וְאֶל⁠־הַנְּבִיאִ֑ים אֵין⁠־לָאִ֤ישׁ הַזֶּה֙ מִשְׁפַּט⁠־מָ֔וֶת כִּ֗י בְּשֵׁ֛ם יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵֽינוּ׃

Then the princes and all the people said to the priests and to the prophets, "This man is not worthy of death; for he has spoken to us in the name of Hashem our God.⁠"

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וַאֲמָרוּ רַבְרְבַיָא וְכָל עַמָא לְכַהֲנַיָא וּלְסַפְרַיָא לֵית לְגַבְרָא הָדֵין חוֹבַת דִין דִקְטוֹל אֲרֵי בִשְׁמָא דַייָ אֱלָהָנָא מַלֵיל עִמָנָא.

אבל השרים לא נפתו בדברי הכהנים ונביאי השקר כמו שנפתה העם הסכל כי הם פסקו את הדין ואמרו אף שנודה שלא ניבא כי אם רעות אין לאיש הזה ירמיהו משפט מות כיוון שבשם ה׳ אלהינו דבר אלינו ומה חטאת השליח בדברו דברי שליחותו, מדברי השרים יראה שיראי אלהים המה כי הם הצדיקו את הדין כראוי ואמרו כי בשם ה׳ אלהינו כדברי מאמינים.

וכל העם – עם כי מתחלה היתה ידם עם הכהנים והנביאים עתה בשמעם דברי ירמיה שדבר בשליחות ה׳ חזרו בהם.

כי בשם ה׳ – ולא אמר מלבו.

דבר אלינו – לטובתנו, להחזירנו למוטב, באמרו: ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם וגו׳. ונראה כי זאת היתה בעיניהם ראיה על אמתת שליחותו. וגם כן מה שראוהו עומד בדבורו, ולא נִחם, ולא מְכַחֵד, ולא מודה ועוזב. ואולי גם כן השרים היו יודעים כי ירמיה היה מתנבא זה י״ט שנה בימי יאשיהו, (עיין למעלה כ״ה:ג׳ וא׳:ב׳) והיה מוחזק לנביא אמת.

ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים – אז הסכימו השרים עם העם נגד טענת הכהנים והנביאים, ויאמרו אין משפט מות לאיש הזה ר״ל שא״א להמיתו במשפט ובדין,

כי בשם ה׳ אלהינו דבר ונבואתו אמת אולם בכל זה עדיין היה דעת העם להמית אותו שלא במשפט כדי לסלק ההיזק שמגיע להם לפי דעתם מנבואתו.

תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(יז) וַיָּקֻ֣מוּ אֲנָשִׁ֔ים מִזִּקְנֵ֖י הָאָ֑רֶץ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶֽל⁠־כׇּל⁠־קְהַ֥ל הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

Then rose up certain of the elders of the land, and spoke to all the assembly of the people, saying,

תרגום יונתןר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וְקָמוּ גַבְרַיָא מִסָבֵי אַרְעָא וַאֲמָרוּ לְכָל קְהָלָא דְעַמָא לְמֵימָר.

ויקומו אנשים מזקני הארץ – שהיו זכורין מה שניבא מיכה המורשתי בימי חזקיה ציון שדה תחרש וגו׳.

ויקומו אנשים מזקני הארץ – אלה הזקנים היו צדיקים וספרו זה הענין שהיה בימי חזקיהו שנתנבא מיכה ציון שדה תחרש וכן כתוב בנבואת מיכה (מיכה ג׳:י״ב).

וכאשר ראו זקני ירושלם שהשרים דברו בעד ירמיהו עצרו כח גם הם לדבר בעדו ואמרו לעם כי לא רצו לדבר לכהנים ולא לנביאי השקר אלא אל העם.

ויאמרו וכו׳ – הביאו ראיה לפטור את ירמיה מן המיתה.

ויקמו – אז קמו אנשים מזקני העם להשתיק את העם ולברר שאין להרגו בשביל יראת נזק שיגיע מנבואותיו, כי הלא (יח-יט) מיכה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו ג״כ כדברים האלה ההמת המיתוהו – הלא לא המיתוהו, כי ע״י שחלו את פני ה׳ נחם ה׳ על הרעה ונתבטלה הגזירה ע״י תשובה ותפלה ולא הגיעו נזק מנבואתו, ובהפך אנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו – ובזה לא נסלק הנזק כי תגדל הרעה ע״י חטא הריגתו.

תרגום יונתןר״י קרארד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(יח) [מִיכָה֙] (מיכיה) הַמּ֣וֹרַשְׁתִּ֔י הָיָ֣ה נִבָּ֔א בִּימֵ֖י חִזְקִיָּ֣הוּ מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֶל⁠־כׇּל⁠־עַם֩ יְהוּדָ֨ה לֵאמֹ֜ר כֹּה⁠־אָמַ֣ר׀ יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת צִיּ֞וֹן שָׂדֶ֤ה תֵחָרֵשׁ֙ וִירוּשָׁלַ֙יִם֙ עִיִּ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה וְהַ֥ר הַבַּ֖יִת לְבָמ֥וֹת יָֽעַר׃

"Micah the Morashtite prophesied in the days of Hezekiah king of Judah; and he spoke to all the people of Judah, saying, 'Thus says Hashem of Hosts, 'Zion shall be plowed as a field, and Jerusalem shall become heaps, and the mountain of the house as the high places of a forest.'

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

מִיכָה דְמִמָרֵישָׁא הֲוָה מִתְנַבֵּי בְּיוֹמֵי חִזְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה וַאֲמַר לְכָל עַמָא דְבֵית יְהוּדָה לְמֵימָר כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת צִיוֹן חֲקַל תִּתְרְדֵי וִירוּשְׁלֵם לְיַגְרִין תְּהֵי וְטוּר בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ לְחִישַׁת חוּרְשָׁא.

מיכה המורשתי – (כתוב ברמז צ״ח).

מיכה המורשתי – דמן מרישה.

עיים – גלים.

Mikhah the Morashtite Who was from Maresha.

heaps עִיִּים, heaps.

מיכה המורשתי שנקרא כן לפי שהיה מעיר מרשה היה נביא בימי חזקיהו ואמר ציון שדה תחרש וירושלם עיים תהיה והר הבית תהיה לבמות יער.

מיכיה – מיכה קרי.

עיים – ענין גלים ותלים כמו שמו את ירושלים לעיים (תהלים ע״ט:א׳).

לבמות – גבשושית גבוהות כי במה ענין גבהות כמו במתי עב (ישעיהו י״ד:י״ד).

שדה תחרש – ר״ל תחרש להיות שדה לזרוע בה.

עיים תהיה – תהיה מלאה גלים כדרך הבתים החרבים מנפילת הקירות.

לבמות יער – יהיה מלא מגלי אבנים דומה לבמות המצויים ביער.

ציון וגו׳ – כן כתוב במיכה ג׳:י״ב.

המורשתי – מעיר מָרֵשָׁה, בנחלת יהודה (יהושע ט״ו:מ״ד).

שדה תחרש – יעבירו המחרישה על קרקעה אחר נתצם בתיה, כדי שתהיה לשדה תבואה ולא תִבָּנֶה עוד.

עיים – תִּלֵּי שממה; ומקור התיבה נעלם ממני.

לבמות יער – אבני הבתים הנתוצים ועפרם במשך הדורות יהיו לבמות (גבעות שְׁפָלוֹת), ועליהן יעלו אילנות ויעשו יער.

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל

(יט) הֶהָמֵ֣ת הֱ֠מִתֻ֠הוּ חִזְקִיָּ֨הוּ מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֜ה וְכׇל⁠־יְהוּדָ֗ה הֲלֹא֮ יָרֵ֣א אֶת⁠־יְהֹוָה֒יְ⁠־⁠הֹוָה֒ וַיְחַל֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיִּנָּ֣חֶם יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אֶל⁠־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם וַאֲנַ֗חְנוּ עֹשִׂ֛ים רָעָ֥ה גְדוֹלָ֖ה עַל⁠־נַפְשׁוֹתֵֽינוּ׃

Did Hezekiah king of Judah and all Judah put him to death? Didn't he fear Hashem, and entreat the favor of Hashem, and Hashem repented of the evil which He had pronounced against them? Thus should we commit great evil against our own souls.⁠"

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משהעודהכל

הֲמִקְטַל קַטְלוֹהִי חִזְקִיָה מְלַךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה הֲלֹא דָחִיל מִן קֳדָם יְיָ וְצַלֵי קֳדָם יְיָ וְתַב יְיָ מִן בִּישְׁתָא דְמַלֵיל עֲלֵיהוֹן וַאֲנַחְנָא גַרְמִין לְאַיְתָאָה בִישְׁתָא רַבְּתָא עַל נַפְשָׁתָא.

ויחל – לשון תפלה.

ואנחנו עושים רעה גדולה – אם נהרוג אותו.

and he entreated Heb. וַיְחַל, an expression of prayer.

but we are doing great harm to ourselves if we kill him.

הלא ירא את י״י ויחל את פני י״י וינחם י״י על^א הרעה אשר דבר – ואותו הדור כשהיה מיכה המורשתי מתנבא עליהם לרעה כששמעו את דבריו שבו מדרכם הרעה וגם הקב״ה ניחם על הרעה.

אבל אנחנו גורמין לנו את הרעה על נפשותינו – שאנו שומעין שמתנבא על הבית הזה להיות כשילה ועל יושבי העיר הזאת לקללה לכל גויי הארץ ואין אנו חוזרין בנו כדי שינחם י״י על הרעה כשניחם על הראשונים.

א. כן בכ״י פריס 163, פרמא 2994, מינכן 5, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו: ״אל״.

הלא ירא את י״י – כמו שכתוב בדברי הימים ויכנע חזקיהו בגובה לבו וגו׳, ענו אותם העם שרצו להמית את ירמיהו.

ההמת המיתוהו חזקיהו וכל עם יהודה לא המיתוהו באמת אבל חזקיהו שהיה ירא את ה׳ חלה פניו באופן שנחם ה׳ על הרעה וכמו שאמר בדברי הימים (דברי הימים ב לב, כו) ויכנע חזקיהו וגומר, ואנחנו עושים רעה גדולה על נפשותינו שלא די שלא נשוב בתשובה אלא שנהרוג את הנביא המדבר בשם ה׳ ומזהיר אותנו לטובתינו.

ויחל – ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות ל״ב:י״א).

ההמת – וכי המית אותו חזקיה וכו׳ בעבור שנבא כזאת.

הלא ירא – הלא המלך חזקיהו היה ירא את ה׳ והתפלל לפניו לבטל הגזירה ואז נחם ה׳ על הרעה וכו׳.

ואנחנו – אבל אנחנו כשנמית אותו נעשה עוד רעה גדולה על נפשותינו ולא די שלא ינחם על הרעה אלא שיוסיף עוד על הרעה.

ואנחנו עושים וגו׳ – עתה שהעם אומרים לירמיה: מות תמות, אנחנו עושים רעה גדולה וחטא גדול אם אנו ממיתים אותו.

והעון הזה הוא על נפשותינו – כלומר יפול על ראשנו.

על נפשותינו – רעה שענשה יפול על ראשנו.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״להואיל משההכל

(כ) וְגַם⁠־אִ֗ישׁ הָיָ֤ה מִתְנַבֵּא֙ בְּשֵׁ֣ם יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה אוּרִיָּ֙הוּ֙ בֶּֽן⁠־שְׁמַעְיָ֔הוּ מִקִּרְיַ֖ת הַיְּעָרִ֑ים וַיִּנָּבֵ֞א עַל⁠־הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ וְעַל⁠־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את כְּכֹ֖ל דִּבְרֵ֥י יִרְמְיָֽהוּ׃

"There was also a man who prophesied in the name of Hashem, Uriah the son of Shemaiah of Kiriath Jearim; and he prophesied against this city and against this land according to all the words of Jeremiah,

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְאַף גַבְרָא הֲוָה מִתְנַבֵּי בִּשְׁמָא דַייָ אוּרִיָה בַּר שְׁמַעְיָה מִקִרְיַת יְעָרִים וְאִתְנַבֵּי עַל קַרְתָּא הָדָא וְעַל אַרְעָא הָדָא כְּכֹל פִּתְגָמֵי יִרְמְיָה.

וגם איש היה מתנבא – (כתוב ברמז רצ״ח).

וגם איש היה מתנבא – מי שאמר זו לא אמר זו עד כאן דברי צדיקים ועמדו רשעים שהיו שם ואמרו גם איש מתנבא וגו׳ כשם שאוריה נהרג יהרג ירמיה כך מפורש בספרי (ספרי במדבר י״א:ו׳).

Also a man was prophesying The one who said this did not say this. I.e., those who related the incident of Mikhah did not relate the incident concerning Uriah. Up to here are the words of the righteous. Now the wicked who were there arose and said, "Also a man was prophesying, etc.⁠" Just as Uriah was killed, so shall Yirmeyahu be killed. In this way it is explained in Sifrei (Bemidbar 11:7).

וגם איש היה מתנבא וגו׳ – אין מקרא זה דברי זקני העיר אלא מעשה הוא שאירע בימי יהויקים שבאותו פרק היה מתנבא ירמיהו היה גם אוריהו בן שמעיהו מתנבא ככל דברי ירמיה והכוהו בחרב כמו שמפרש והולך. ומה שלא הרגו את ירמיהו לפי שיד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אותו ביד העם (ירמיהו כ״ו:כ״ד) להורגו.

וגם איש היה מתנבא וגו׳ – כלומר מה עדות זו שאתם מעידים כי חזקיהו לא המיתו כשהיה מתנבא רעה הנה יהויקים מלך יהודה כמוהו ובזאת השנה הרג אוריהו לפי שהיה מתנבא רע כמו ירמיהו גם ירמיהו יהרג.

גם איש היה מתנבא וגו׳ – גם זה מדברי הזקנים להראות מה בין חזקיהו החכם ובין יהויקים זה בנו הסכל.

אמנם מה שאמרו עוד וגם איש היה מתנבא וגומר יראה סותר למה שדברו הזקנים כי סופו הוא שבעבור נבואתו הרגו המלך יהויקים ואיך יחשבו הזקנים להציל את ירמיהו עם זה, ולכן כתבו המפרשים שמאמר גם איש היה מתנבא וגומר לא היו דברי הזקנים אשר זכר אלא דברי הכהנים והנביאים שבראותם טענת הזקנים לפטור את ירמיהו מספור מה שקרה למיכה המורשתי עם חזקיהו השיבו הם על דבריהם וגם איש היה מתנבא בשם ה׳ כמו שמנבא ירמיהו וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו רוצה לומר לא נבא דבר על בית ה׳ שהוא דבר יותר חמור כי אם על עיר ירושלם ועל ארץ יהודה.

וגם איש היה מתנבא – אלה דברי הכהנים והנביאים שאמרו מה זו עדות וראיה הנה גם איש היה מתנבא בשם ה׳ ר״ל שהיה מוחזק לנביא ה׳.

וינבא – ר״ל שהיה מתנבא כדרכו בשם ה׳.

וגם איש היה מתנבא – הספור הזה איננו לא דברי הזקנים¹ ולא דברי שונאי ירמיה,⁠² אלא ספור שירמיהו מספר להודיע גודל הסכנה אשר היה בה, ויצילהו ה׳ (וכן מצאתי אחר כך שהיתה דעת Grotius, ואחריו שנוררער וראזנמילר).

ולא יתכן לומר שכן סֻפר הספור הזה באותו מעמד, כי לא היה המגיד מאריך כל כך בספור כל פרטי המאורע הזה שהיה באותה שנה או קרוב לה, כי בראשית ממלכות יהויקים נאמר הסימן הזה, וענין השלכת נבלת הנביא אל קברי בני העם {ירמיהו כ״ו:כ״ג} היה דבר מפורסם.

ואל תתמה על מליצת: העיר הזאת והארץ הזאת, כי כן למטה (ירמיהו כ״ז:ט״ז): ואל כל העם הזה, אף על פי שאינו אלא ספור.

ולפי דעתי: היה המעשה הזה אחר מעשה ירמיה, ואוריה לא היה נביא ה׳ באמת, אך היה אומר מה שהיה שומע מפי ירמיה, וכשראה עצמו בסכנה ברח.

1. כך פירש ר״י אבן כספי.

2. כך בספרי במדבר, רש״י, ורד״ק.

(כ-כא) וגם – עתה מודיע כותב הספר שטענת זקני העם לא היתה מועילה להציל את ירמיה ממות, כי בזמן ההוא בעצמו התנבא אוריה ג״כ כדברי ירמיה, וגם הוא נבא בשם ה׳, ובכ״ז נהרג ע״י המלך, ולא תאמר שהיה הדבר פתאום בלא ישוב הדעת כי הלא ברח למצרים.

וגם וגו׳ – מכאן מתחיל ספור מעשה על ידי ירמיהו, ואינם דברי הזקנים.

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״יר״י קרארד״קר״י אבן כספיאברבנאלמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כא) וַיִּשְׁמַ֣ע הַמֶּֽלֶךְ⁠־יְ֠הוֹיָקִ֠ים וְכׇל⁠־גִּבּוֹרָ֤יו וְכׇל⁠־הַשָּׂרִים֙ אֶת⁠־דְּבָרָ֔יו וַיְבַקֵּ֥שׁ הַמֶּ֖לֶךְ הֲמִית֑וֹ וַיִּשְׁמַ֤ע אוּרִיָּ֙הוּ֙ וַיִּרָ֔א וַיִּבְרַ֖ח וַיָּבֹ֥א מִצְרָֽיִם׃

and when Jehoiakim the king, with all his mighty men, and all the princes, heard his words, the king sought to put him to death; but when Uriah heard it, he was afraid, and fled, and went into Egypt,

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וּשְׁמַע מַלְכָּא יְהוֹיָקִים וְכָל גִבָּרוֹהִי וְכָל רַבְרְבֵיָא יַת פִּתְגָמוֹהִי וּבְעָא מַלְכָּא לְמִקְטְלֵיהּ וּשְׁמַע אוּרִיָה וּדְחִיל וַעֲרַק וַאֲתָא לְמִצְרָיִם.

וירא – ביו״ד איתן ויו״ד השרש נעלמת מהמכתב.

ויבקש המלך המיתו וברח מצרים.

ויבקש המלך המיתו – כי לא האמין לו שהוא דבר ה׳.

וישמע אוריה – אשר המלך חפץ להמיתו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהכל

(כב) וַיִּשְׁלַ֞ח הַמֶּ֧לֶךְ יְהוֹיָקִ֛ים אֲנָשִׁ֖ים מִצְרָ֑יִם אֵ֣ת אֶלְנָתָ֧ן בֶּן⁠־עַכְבּ֛וֹר וַאֲנָשִׁ֥ים אִתּ֖וֹ אֶל⁠־מִצְרָֽיִם׃

and Jehoiakim the king sent men into Egypt, Elnathan the son of Achbor, and certain men with him, into Egypt;

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שישד״למלבי״ם ביאור העניןעודהכל

וּשְׁלַח מַלְכָּא יְהוֹיָקִים גַבְרִין לְמִצְרָיִם יַת אֶלְנָתָן בַּר עַכְבּוֹר וְגַבְרִין עִמֵיהּ לְמִצְרָיִם.

אלנתן – מלה אחת היא.

ושלח המלך אחריו

אלנתן – מלה א׳ היא. רד״ק.

אלנתן בן עכבור – אחד מן השרים, ונזכר למטה ל״ו:י״ב וכ״ה.

(כב-כג) וישלח המלך ויבאהו ממצרים – והלא היה לו עת לחשוב על הדבר, ולא תאמר שנהרג ע״פ ב״ד כי החזיקוהו לנביא שקר, כי הלא הכהו בחרב ומיתת נביא שקר הוא בחנק, והלא השליך את נבלתו אל קברי בני העם והנהרג בדין נקבר בבית הקברות המיוחד לחייבי מיתה, וכן היה עולה לירמיהו.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמנחת שישד״למלבי״ם ביאור העניןהכל

(כג) וַיּוֹצִ֨יאוּ אֶת⁠־אוּרִיָּ֜הוּ מִמִּצְרַ֗יִם וַיְבִאֻ֙הוּ֙ אֶל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ יְהוֹיָקִ֔ים וַיַּכֵּ֖הוּ בֶּחָ֑רֶב וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶת⁠־נִבְלָת֔וֹ אֶל⁠־קִבְרֵ֖י בְּנֵ֥י הָעָֽם׃

and they fetched forth Uriah out of Egypt, and brought him to Jehoiakim the king, who killed him with the sword, and cast his dead body into the graves of the common people.⁠"

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

וְאַפִיקוּ יַת אוּרִיָה מִמִצְרַיִם וְאַיְתִיוּהִי לְוַת מַלְכָּא יְהוֹיָקִים וְקַטְלֵיהּ בְּחַרְבָּא וּרְמָא יַת נְבֵלְתֵּיהּ לְקִבְרֵי גָלַיָא.

והוציאוהו משם והביאוהו לפניו ויהרגהו בחרב ולכן הוא מהראוי שגם ירמיהו יהרג במצות המלך יהויקים שצוה להרוג את אוריה, ולפי שהיו חלוקים בדעותיהם השרים והזקנים לפוטרו והכהנים והנביאים והעם להורגו

ויבאהו – בספרים מדוייקים חסר יו״ד אחר הבי״ת ומסורת שלנו מהדפוס סתומה ולא ביארה כל הצורך והספרים מתחלפים. האמנם מצאתי מסורה אחת כ״י ברורה כהוגן וזו נוסחה ויבאהו ז׳ וסימנהון ויאמר אדני בזק ריש שופטים ופלשתים לקחו את ארון (שמואל א ה׳) וירכבהו עבדיו את ממגידו (מלכים ב כ״ג) ויוציאו את אוריהו וישמעו אליו גוים (יחזקאל י״ט) ויתנהו בסוגר בחחים (שם) ויבקש את אחזיהו (דברי הימים ב׳ כ״ב) קדמאה ויביאהו כתיב ושארא ויבאהו כתיב ע״כ. וגם במקרא גדולה על ויביאהו ירושלים דריש שופטים נמסר עליו ז׳ ולית כן כתיב.

נבלתו – גם גוף אדם המת יקרא נבלה.

וישלך – דרך בזיון השליך את נבלתו אל קברי בני העם ולא קברו בקבורת הנביאים כי חשבו למדבר סרה אשר לא צוה ה׳ וכאלו יאמרו הנה גם ירמיה כמוהו וראוי להמיתו כמוהו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כב]

נבלתו – שם גריעות לגופת אוריהו, וגם מספר שלא קברוהו במקום מיוחד כראוי לנביא רק בקברי בני העם.

תרגום יונתןאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כד) אַ֗ךְ יַ֚ד אֲחִיקָ֣ם בֶּן⁠־שָׁפָ֔ן הָיְתָ֖ה אֶֽת⁠־יִרְמְיָ֑הוּ לְבִלְתִּ֛י תֵּת⁠־אֹת֥וֹ בְיַד⁠־הָעָ֖ם לַהֲמִיתֽוֹ׃

But the hand of Ahikam the son of Shaphan was with Jeremiah, that they should not give him into the hand of the people to put him to death.

תרגום יונתןר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּרַם יַד אֲחִיקָם בַּר שָׁפָן הֲוָת עִם יִרְמְיָה בְּדִיל דְלָא לְמִמְסַר יָתֵיהּ בִּידָא דְעַמָא לְמִקְטְלֵיהּ.

אך יד אחיקם וגו׳ – הטעם כמו הזקנים.

התחזק השר אחיקם בן שפן בגבורתו וחזקו והציל את ירמיהו מידיהם.

והפירוש הזה לא יתכן לפי שאם היה מאמר וגם איש היה מתנבא וגומר מהכהנים והנביאים והעם לא מהזקנים היה ראוי שיאמר הכתוב ויאמרו הכהנים והעם וגם איש היה מתנבא וגומר, כי איך ניחס להכהנים ולנביאים מה שנתיחס ונתקשר בכתוב עם דברי הזקנים, ולכן נראה לי לומר בזה שהאמת שהנבואה הזאת נאמרה לירמיהו בראשית ממלכת יהויקים אבל כאשר ירמיהו עשאה בפועל כבר היה בימי צדקיהו וכן הוא אומר אחר זה ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיהו כי אז נכתב כל זה, ולכן נזכרה כאן אחרי שכבר כתב הנביא למעלה ייעודים על צדקיהו במראת דודאי התאני׳, ולהיות הדבר הזה מתפישת ירמיהו בבית ה׳ בימי צדקיהו לכן זקני יהודה בדברם אל העם הביאו שני משלים, האחד ממיכה המורשתי שנבא רעות לפני חזקיהו ולא המיתו חזקיהו אבל חלה פני אלהיו וינחם ה׳ על הרעה ומפני זה שלום ואמת היה בימיו, והמשל השני עשו מאוריה שנבא גם כן רעות בימי יהויקים והוא לא חלה פניו אלהיו לא שב בתשובה אבל רדף אחרי הנביא עד שהרגו בחרב, ולכן היה תכלית חזקיהו למלוך שנים רבות ולמות בכבוד והצלחה, והיה תכלית יהויקים שמלך קצר ימים ושבע רוגז והגלה בבלה ומת בדרך וקבורת חמור נקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם, ולכן ראוי שנקח מזה לימוד ולא נרע לירמיהו אבל נשוב בתשובה כדבריו, הנה אם כן עשו בדבר שתי טענות המשליות הא׳ מחזקיהו שעשה טוב כמלך כשר שהיה ולכן הנה שכרו אתו, והב׳ מיהויקים שעשה כמלך רשע ופושע ופעולתו לפניו, והיו אם כן הדברים כולם דברי הזקנים וסיפר הכתוב כי לא היו מספיקים דברי השרים והזקנים להציל את ירמיהו אם לא שיד אחיקם בן שפן וגבורתו היה להצילו מיד הכהנים הנביאים וכל העם והותרו בזה השאלות השנית והשלישית:

יד – ענין כח והתאמצות.

אך יד אחיקם – כשמעם דברי הכהנים והנביאים לא אמרו עוד השרים דבר והעם חזרו להיות נמשכים אחר דעת הכהנים והנביאים ואך יד אחיקם היתה עם ירמיה לבלי למסרו ביד העם להמית אותו ובכח ידו גבר על כולם והצילו.

אחיקם בן שפן – הוא ששלח יאשיהו לדרוש את ה׳ בעדו (מלכים ב כ״ב:י״ב), ואולי הוא בנו של שפן הסופר הנזכר שם. ובנו של אחיקם זה היה גדליה.

לבלתי תת אותו ביד העם – אין הכוונה על אותו היום, כי כבר אמרו השרים וכל העם: אין לאיש הזה משפט מות {ירמיהו כ״ו:ט״ז}. אך הכוונה: משם והלאה היתה יד אחיקם בן שפן את ירמיהו להצילו, בכל פעם שהיה העם מתפתה אחרי נביאי השקר ומבקש להמית את ירמיהו.⁠^א

ואין לתמוה למה כתב: היתה את ירמיהו, ולא אמר: היתה אתי, כי כן אחר זה מיד מצאנו: היה הדבר הזה אל ירמיה {ירמיהו כ״ז:א׳}.

א. במהדורה קמא (כ״י לוצקי 675ב, קולומביה) מופיע ביאור חילופי: ״והנה למעלה אמר דרך כלל כי השרים הצילו את ירמיהו, וכאן מפרש כי אחיקם הוא שפתח בהצלה תחלה, ואחריו נגררו שאר השרים (אח״מ).⁠״ בכ״י שוקן הועבר קולמוס על ביאור זה. אולם בכ״י לוצקי 675א מופיע ביאור זה בגיליון והועבר קולמוס על ביאור ״לבלתי תת״ המופיע במהדורתנו בגוף הטקסט.

אך יד אחיקם בן שפן הוא לבדו הצילו מיד העם וההמון, שלולא שעמד למגן בעדו היו העם ממיתים אותו בחמתם.

להמיתו – שבודאי היו ממיתים אותו; ואחיקם אביו של גדליה היה.

תרגום יונתןר״י אבן כספיאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודשד״למלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון