×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל מ״דתנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַיָּ֣שֶׁב אֹתִ֗י דֶּ֣רֶךְ שַׁ֤עַר הַמִּקְדָּשׁ֙ הַחִיצ֔וֹן הַפֹּנֶ֖ה קָדִ֑ים וְה֖וּא סָגֽוּר׃ (ב) וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה הַשַּׁ֣עַר הַזֶּה֩ סָג֨וּר יִֽהְיֶ֜ה לֹ֣א יִפָּתֵ֗חַ וְאִישׁ֙ לֹא⁠־יָ֣בֹא ב֔וֹ כִּ֛י יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בָּ֣א ב֑וֹ וְהָיָ֖ה סָגֽוּר׃ (ג) אֶֽת⁠־הַנָּשִׂ֗יא נָ֥שִׂיא ה֛וּא יֵשֶׁב⁠־בּ֥וֹ (לאכול) [לֶאֱכׇל⁠־]לֶ֖חֶםא לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה מִדֶּ֨רֶךְ אוּלָ֤ם הַשַּׁ֙עַר֙ יָב֔וֹא וּמִדַּרְכּ֖וֹ יֵצֵֽא׃ (ד) וַיְבִיאֵ֜נִי דֶּרֶךְ⁠־שַׁ֣עַר הַצָּפוֹן֮ אֶל⁠־פְּנֵ֣י הַבַּ֒יִת֒ וָאֵ֕רֶא וְהִנֵּ֛ה מָלֵ֥א כְבוֹד⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶת⁠־בֵּ֣ית יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וָאֶפֹּ֖ל אֶל⁠־פָּנָֽי׃ (ה) וַיֹּ֨אמֶר אֵלַ֜י יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה בֶּן⁠־אָדָ֡ם שִׂ֣ים לִבְּךָ֩ וּרְאֵ֨ה בְעֵינֶ֜יךָ וּבְאׇזְנֶ֣יךָ שְּׁמָ֗ע אֵ֣ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מְדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ לְכׇל⁠־חֻקּ֥וֹת בֵּית⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה וּלְכׇל⁠־תּוֹרֹתָ֑ו וְשַׂמְתָּ֤ לִבְּךָ֙ לִמְב֣וֹא הַבַּ֔יִת בְּכֹ֖ל מוֹצָאֵ֥י הַמִּקְדָּֽשׁ׃ (ו) וְאָמַרְתָּ֤ אֶל⁠־מֶ֙רִי֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑היֱ⁠־⁠הֹוִ֑ה רַב⁠־לָכֶ֛ם מִֽכׇּל⁠־תּוֹעֲב֥וֹתֵיכֶ֖ם בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ (ז) בַּהֲבִיאֲכֶ֣ם בְּנֵי⁠־נֵכָ֗ר עַרְלֵי⁠־לֵב֙ וְעַרְלֵ֣י בָשָׂ֔ר לִהְי֥וֹת בְּמִקְדָּשִׁ֖י לְחַלְּל֣וֹ אֶת⁠־בֵּיתִ֑י בְּהַקְרִֽיבְכֶ֤ם אֶת⁠־לַחְמִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם וַיָּפֵ֙רוּ֙ אֶת⁠־בְּרִיתִ֔י אֶ֖ל כׇּל⁠־תּוֹעֲבוֹתֵיכֶֽם׃ (ח) וְלֹ֥א שְׁמַרְתֶּ֖ם מִשְׁמֶ֣רֶת קׇדָשָׁ֑י וַתְּשִׂימ֗וּן לְשֹׁמְרֵ֧י מִשְׁמַרְתִּ֛י בְּמִקְדָּשִׁ֖י לָכֶֽם׃ (ט)  כֹּה⁠־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒יֱ⁠־⁠הֹוִה֒ כׇּל⁠־בֶּן⁠־נֵכָ֗ר עֶ֤רֶל לֵב֙ וְעֶ֣רֶל בָּשָׂ֔ר לֹ֥א יָב֖וֹא אֶל⁠־מִקְדָּשִׁ֑י לְכׇ֨ל⁠־בֶּן⁠־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֕ר בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) כִּ֣י אִם⁠־הַלְוִיִּ֗ם אֲשֶׁ֤ר רָחֲקוּ֙ מֵעָלַ֔י בִּתְע֤וֹת יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר תָּע֣וּ מֵעָלַ֔י אַחֲרֵ֖י גִּלּוּלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃ (יא) וְהָי֤וּ בְמִקְדָּשִׁי֙ מְשָׁ֣רְתִ֔ים פְּקֻדּוֹת֙ אֶל⁠־שַׁעֲרֵ֣י הַבַּ֔יִת וּֽמְשָׁרְתִ֖ים אֶת⁠־הַבָּ֑יִת הֵ֠מָּה יִשְׁחֲט֨וּ אֶת⁠־הָעוֹלָ֤ה וְאֶת⁠־הַזֶּ֙בַח֙ לָעָ֔ם וְהֵ֛מָּה יַעַמְד֥וּ לִפְנֵיהֶ֖ם לְשָׁרְתָֽם׃ (יב) יַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר יְשָׁרְת֤וּ אוֹתָם֙ לִפְנֵ֣י גִלּוּלֵיהֶ֔םב וְהָי֥וּ לְבֵֽית⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל לְמִכְשׁ֣וֹל עָוֺ֑ן עַל⁠־כֵּן֩ נָשָׂ֨אתִי יָדִ֜י עֲלֵיהֶ֗ם נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔היֱ⁠־⁠הֹוִ֔ה וְנָשְׂא֖וּ עֲוֺנָֽם׃ (יג) וְלֹֽא⁠־יִגְּשׁ֤וּ אֵלַי֙ לְכַהֵ֣ן לִ֔י וְלָגֶ֙שֶׁת֙ עַל⁠־כׇּל⁠־קׇ֣דָשַׁ֔י אֶל⁠־קׇדְשֵׁ֖י הַקֳּדָשִׁ֑ים וְנָֽשְׂאוּ֙ כְּלִמָּתָ֔ם וְתוֹעֲבוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ (יד) וְנָתַתִּ֣י אוֹתָ֔ם שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֣רֶת הַבָּ֑יִת לְכֹל֙ עֲבֹ֣דָת֔וֹ וּלְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר יֵעָשֶׂ֖ה בּֽוֹ׃ (טו)  וְהַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם בְּנֵ֣י צָד֗וֹק אֲשֶׁ֨ר שָׁמְר֜וּ אֶת⁠־מִשְׁמֶ֤רֶת מִקְדָּשִׁי֙ בִּתְע֤וֹת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ מֵֽעָלַ֔י הֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֵלַ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְעָמְד֣וּ לְפָנַ֗י לְהַקְרִ֥יב לִי֙ חֵ֣לֶב וָדָ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־⁠הֹוִֽה׃ (טז) הֵ֜מָּה יָבֹ֣אוּ אֶל⁠־מִקְדָּשִׁ֗י וְהֵ֛מָּה יִקְרְב֥וּ אֶל⁠־שֻׁלְחָנִ֖י לְשָׁרְתֵ֑נִי וְשָׁמְר֖וּ אֶת⁠־מִשְׁמַרְתִּֽי׃ (יז) וְהָיָ֗ה בְּבוֹאָם֙ אֶֽל⁠־שַׁעֲרֵי֙ הֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔ית בִּגְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים יִלְבָּ֑שׁוּ וְלֹֽא⁠־יַעֲלֶ֤ה עֲלֵיהֶם֙ צֶ֔מֶר בְּשָׁרְתָ֗ם בְּשַׁעֲרֵ֛י הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִ֖ית וָבָֽיְתָה׃ (יח) פַּאֲרֵ֤י פִשְׁתִּים֙ יִהְי֣וּ עַל⁠־רֹאשָׁ֔ם וּמִכְנְסֵ֣י פִשְׁתִּ֔ים יִֽהְי֖וּ עַל⁠־מׇתְנֵיהֶ֑ם לֹ֥א יַחְגְּר֖וּ בַּיָּֽזַע׃ (יט) וּ֠בְצֵאתָ֠ם אֶל⁠־הֶחָצֵ֨ר הַחִיצוֹנָ֜ה אֶל⁠־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָה֮ אֶל⁠־הָעָם֒ יִפְשְׁט֣וּ אֶת⁠־בִּגְדֵיהֶ֗ם אֲשֶׁר⁠־הֵ֙מָּה֙ מְשָׁרְתִ֣ם בָּ֔ם וְהִנִּ֥יחוּ אוֹתָ֖ם בְּלִֽשְׁכֹ֣ת הַקֹּ֑דֶשׁ וְלָֽבְשׁוּ֙ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְלֹא⁠־יְקַדְּשׁ֥וּ אֶת⁠־הָעָ֖ם בְּבִגְדֵיהֶֽם׃ (כ) וְרֹאשָׁם֙ לֹ֣א יְגַלֵּ֔חוּ וּפֶ֖רַע לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑חוּ כָּס֥וֹם יִכְסְמ֖וּ אֶת⁠־רָאשֵׁיהֶֽם׃ (כא) וְיַ֥יִן לֹא⁠־יִשְׁתּ֖וּ כׇּל⁠־כֹּהֵ֑ן בְּבוֹאָ֖ם אֶל⁠־הֶחָצֵ֥ר הַפְּנִימִֽית׃ (כב) וְאַלְמָנָה֙ וּגְרוּשָׁ֔ה לֹא⁠־יִקְח֥וּ לָהֶ֖ם לְנָשִׁ֑ים כִּ֣י אִם⁠־בְּתוּלֹ֗ת מִזֶּ֙רַע֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר תִּֽהְיֶ֣ה אַלְמָנָ֔ה מִכֹּהֵ֖ן יִקָּֽחוּ׃ (כג) וְאֶת⁠־עַמִּ֣י יוֹר֔וּ בֵּ֥ין קֹ֖דֶשׁ לְחֹ֑ל וּבֵין⁠־טָמֵ֥א לְטָה֖וֹר יוֹדִעֻֽם׃ (כד) וְעַל⁠־רִ֗יב הֵ֚מָּה יַעַמְד֣וּ [לְמִשְׁפָּ֔ט] (לשפט) בְּמִשְׁפָּטַ֖י [יִשְׁפְּט֑וּהוּ] (ושפטהו) וְאֶת⁠־תּוֹרֹתַ֤י וְאֶת⁠־חֻקֹּתַי֙ בְּכׇל⁠־מוֹעֲדַ֣י יִשְׁמֹ֔רוּ וְאֶת⁠־שַׁבְּתוֹתַ֖י יְקַדֵּֽשׁוּ׃ (כה) וְאֶל⁠־מֵ֣ת אָדָ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא לְטׇמְאָ֑ה כִּ֣י אִם⁠־לְאָ֡ב וּ֠לְאֵ֠ם וּלְבֵ֨ן וּלְבַ֜ת לְאָ֗ח וּלְאָח֛וֹת אֲשֶֽׁר⁠־לֹא⁠־הָיְתָ֥ה לְאִ֖ישׁ יִטַּמָּֽאוּ׃ (כו) וְאַחֲרֵ֖י טׇהֳרָת֑וֹ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים יִסְפְּרוּ⁠־לֽוֹ׃ (כז) וּבְיוֹם֩ בֹּא֨וֹ אֶל⁠־הַקֹּ֜דֶשׁ אֶל⁠־הֶחָצֵ֤ר הַפְּנִימִית֙ לְשָׁרֵ֣ת בַּקֹּ֔דֶשׁ יַקְרִ֖יב חַטָּאת֑וֹ נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יֱהֹוִֽהיֱ⁠־⁠הֹוִֽה׃ (כח) וְהָיְתָ֤ה לָהֶם֙ לְֽנַחֲלָ֔ה אֲנִ֖י נַחֲלָתָ֑ם וַאֲחֻזָּ֗ה לֹֽא⁠־תִתְּנ֤וּ לָהֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל אֲנִ֖י אֲחֻזָּתָֽם׃ (כט) הַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם הֵ֖מָּה יֹאכְל֑וּם וְכׇל⁠־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לָהֶ֥ם יִהְיֶֽה׃ (ל) וְרֵאשִׁית֩ כׇּל⁠־בִּכּ֨וּרֵי כֹ֜ל וְכׇל⁠־תְּר֣וּמַת כֹּ֗ל מִכֹּל֙ תְּרוּמ֣וֹתֵיכֶ֔ם לַכֹּהֲנִ֖ים יִהְיֶ֑ה וְרֵאשִׁ֤ית עֲרִסֽוֹתֵיכֶם֙ תִּתְּנ֣וּ לַכֹּהֵ֔ן לְהָנִ֥יחַ בְּרָכָ֖ה אֶל⁠־בֵּיתֶֽךָ׃ (לא) כׇּל⁠־נְבֵלָה֙ וּטְרֵפָ֔ה מִן⁠־הָע֖וֹף וּמִן⁠־הַבְּהֵמָ֑ה לֹ֥א יֹאכְל֖וּ הַכֹּהֲנִֽים׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א [לֶאֱכׇל⁠־] (לאכול)לֶ֖חֶם =ל ובדפוסים (וכן בברויאר)
• א=לֶאֱכׇול⁠־לֶ֖חֶם (אין הערת קרי) וכן במג״ה
• מ״ק-א=<י״ג מל׳>
ב גִלּוּלֵיהֶ֔ם =א? (אין געיה?) וכך דעתו של ברויאר; קשה להבחין בגעיה אבל המקום מטושטש מאוד.
• א?,ל=גִלּֽוּלֵיהֶ֔ם (געיה) וכך במג״ה.
E/ע
הערותNotes
(ב) סגור יהיה – רבותינו העמידו המקרא הזה בפשפש הדרומי שהיה לשער ההיכל פשפש פתח קטן כך שנינו במסכת מדות שני פשפשין היו לו לשער הגדול אחד בצפון ואחד בדרום שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם עליו מפורש על ידי יחזקאל השער הזה יהיה סגור. בא בו – לעתיד לבא. (ג) את הנשיא נשיא הוא וגו׳ – את הנשיא אני נותן רשות נשיא הוא וחשוב ואין דרכו לישב ולאכול עם שאר הכהנים בלשכות. הוא ישב בו – לאכל לחם בתוך חללו. מדרך אולם השער יבוא – כשהוא נכנס לתוך החצר הפנימית כדי ליכנס לשער קטן זה לאכול בו דרך אולם השער העזרה שבמזרח יכנס לתוך העזרה ובו בדרך ישוב כשישוב יצא באותו הדרך שנכנס ולפי שהוא אומר למטה בעיניין: ובבא עם הארץ לפני י״י במועדים הבא דרך וגו׳ (יחזקאל מ״ו:ט׳) שצוה לעשות העזרה קפנדריא לפי שאותה ביאה לראיית פנים וצריך להיראות יפה הוצרך לומר כאן בביאות של כל ימות השנה שלא יעשנה קפנדריא לפי שאין ביאה זו לראיית פנים כמו של רגלים וכן העיד עוד למטה בעיניין פעמים רבות. [מצאתי: את הנשיא – כ״ג נשיא הוא ומחשיבותו יהא רשאי לאכול בשר ולחם קדשים באותו שער שפותחין לו בשעת אכילתו. מדרך אולם השער יבוא – דרך אולם שער מזרחי יכנס לעזרה ויבוא עד אותו פשפש לאכול בו לחמו. ומדרכו יצא – שאין זה ראוי לקפנדריא כשאר שערים וכל היום שלא בשעת אכילת הנשיא יהיה סגור.] (ז) בני נכר – שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים, זהו משומד, והן ערלי לב. וערלי בשר – כהן שמתו אחיו מחמת מילה. (ח) ותשימון לשומרי משמרתי במקדשי לכם – ותשימון לכם לדעתכם במקדשי אנשים שאינן ראויין להיות שומרי משמרתי. (י) כי אם הלוים אשר רחקו וגו׳ – כי אם כה תעשו להם הלוים אשר רחקו מעלי ונעשו משומדים לעבודה זרה ועכשיו חזרו בהם. ונשאו עונם – מגשת עוד אל מזבחי אל פקודות של שערי הבית, פקודות קומנדישאש בלעז שומרים ושוערים יהיו. (יא) המה ישחטו את העולה – עבודה הכשירה בזרים ובעבדים ובנשים. (יב) למכשול עון – כומרים לעבודה זרה להמשיכם לכך. (טו) והכהנים הלוים – משבט לוי. בני צדוק – לפי שהיה כ״ג ששימש ראשון במקדש בימי שלמה נקראו על שמו. בתעות – קנאינשרר בלעז. (יז) אל שערי החצר הפנימית – לפניי ולפנים ביום הכפורים. ולא יעלה עליהם צמר – תכלת שהיה במעיל ובאבנט לא ילבשנו ביום הכפורים בעבודת פנים. וביתה – ולפנים. (יח) פארי – קאפיילש בלעז. לא יחגרו ביזע – שנינו בבריתא אין חוגרין במקום שמזיעין לא למעלה מאציליהן ולא למטה ממתניהם שהוא מקום זיעה אנלאשויירא בלעז. לשון אחר: אסרה התורה לכהנים מלבושי הצמר כי הצמר מזיע הגוף ומזיע את הבשר. (יט) אל החצר החיצונה – לפי שהיה מדבר בהיכל לפני ולפנים וקראם חצר הפנימית ואצלם יש לו לקרות עזרת ישראל חצר החיצונה לכך הוצרך לכפול שתי פעמים לומר שעל עזרת נשים הוא אומר מקום שכל ישראל נכנסין. והניחו אותם בלשכות הקודש – כמו שאמר משה רבינו: ופשט את בגדי הבד וגו׳ והניחם שם (ויקרא ט״ז:כ״ג). ולא יקדשו את העם – תרגם יונתן: ולא יתערבון עם עמא בלבושיהון, כלומר לא יגעו אל העם בבגדיהם הקדושים שאין בגדי חול טהורים אצל בגדי הקודש. (כ) וראשם לא יגלחו – להעביר את כל השער. ופרע לא ישלחו – גידול שער לא ירבו. כסום יכסמו – ככוסמת הזו שסדורים בשבולת ראשו של זה לצד עיקרו של זה כך שמעתי משמו של רבי מנחם זצ״ל. ויתכן לפותרו לשון מדת דבר השוה לא גזיזת ראש ולא גידול שיער אלא במדה שוה אמוליר בלעז. (כא) בבואם אל החצר הפנימית – אל ההיכל. (כב) כי אם בתולות – יקחו הכהנים הגדולים אבל יש מן הכהנים אשר יקחו את האלמנה כגון הדיוטים וזהו מכהן יקחו יש מן הכהן שמותרים באלמנה. [מצאתי: אשר תהיה אלמנה – גמורה פרט לגרושה וחלוצה אע״פ שפנויה היא אסורה אף להדיוט.] (כו) ואחרי טהרתו – אחר פרישתו מן המת כך שנויה במועד קטן. (כז) וביום בואו – תחילה אל הקודש להתחנך לעבודה יקריב חטאתו זו עשירית האיפה שלו כך שנויה במועד קטן שהכהן הדיוט טעון עשירית האיפה ביום חינוכו כעיניין שנאמר: זה קרבן אהרן ובניו וגו׳ (ויקרא ו׳:י״ג) וכמו שמפרש במסכת מנחות. (כח) והיתה להם – הכהונה לנחלה. (כט) חרם – לשון קדש וכן כל לשון חרמה שהוא על הקדש. (ל) להניח – אפושיר בלעז כמו: וינח בכל גבול מצרים (שמות י׳:י״ד). (לא) כל נבלה וטרפה וגו׳ – לפי שהותרה להם מליקת חטאת העוף שהיא נבלה וטרפה הוצרך להזהירם על שאר נבלות וטרפות כך פירשו רבותינו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144