×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) לַמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לְדָוִ֥ד שִֽׁיר׃ א
For the leader. A Psalm. A Song of David.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
לְשַׁבָּחָא תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד שִׁירְתָא.
For praise, a psalm of David, a song.

רמז תשפח

למנצח מזמור לדוד שיר לך דומיה תהלה אלהים. זה שאמר הכתוב החשיתי מעולם אחריש אתאפק וגו׳ ואומר העל אלה תתאפק ה׳ וגו׳ ערי קדשך היו מדבר, א״ר נחמן אמר הקב״ה חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אני יכול לעות, אלא מה אעשה מדת הדין נותנת שאחריש לכך אמר דוד לך דומיה תהלה אתה יכול לידום והכל נותנין לך תהלה על שדוממת (במה שעשו בציון) על הקול שנתנו בציון שנאמר קול נתנו בבית ה׳ ומהו ומהו הקול פן יאמרו ידנו רמה, ואומר אי אלהינו צור חסיר בו, אתה דומם ואנו דוממים דום לה׳ והתחולל לו טוב ויחיל ודומם לתשועת ה׳. אר״א בר רבי ירמיה בוא וראה שלא כמדת הקב״ה מדת ב״ו, מדת ב״ו נתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו שלא יקלל את המלך, אבל מדת הקב״ה אינו כן נתחייב אדם הריגה למלכות מטילין לו חכה לתוך פיו שלא יקלל את המלך, אבל מדת הקב״ה אינו כן נתחייב אדם הריגה למלך שותק שנאמר לך דומיה תהלה, ולא עוד אלא שמשבח שנאמר תהלה, ולא עוד אלא שמביא קרבן שנאמר ולך ישולם נדר.
מג׳ד לדאוד יסבח בה אלמואט׳בין.
הלל לדוד שבו משבח את המתמידים.
מזמור לדוד ישירו בו המתמידים במשמרומם.
למנצח מזמור לדוד
למנצח מזמור לדוד שיר.
(הקדמה)
זה המזמור תפילה על הגאולה העתידה. ואמר:
(א-ב) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר, לְךָ דֻמִיָּה וגו׳. זה המזמור עשאו דוד על ישראל בעודם בגלות. ואמר, בעודנו בגלות, לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, ואף על פי שנושענו ממחשבת המן הרשע, אפילו הכי אין אנו אומרים שירה, שעדיין ׳עבדי אחשורוש אנן׳ (מגילה יד.), אבל נמתין לשיר עד ציון שהיא קרית מועדנו1, ואז לְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר הנידר בגלות מצדיקי הדור בבית המקדש:
1. ע״פ ישעיה (לג כ) ׳חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן׳. במגילה שם: ׳אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה, ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה – ממיתה לחיים לא כל שכן, אי הכי הלל נמי נימא, לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ וכו׳, רב נחמן אמר קרייתא זו הלילא, רבא אמר, בשלמא התם הללו עבדי ה׳ – ולא עבדי פרעה, אלא הכא – הללו עבדי ה׳ ולא עבדי אחשורוש, אכתי עבדי אחשורוש אנן׳. ובנדפס: ׳התהילה צופיה וממתנת לך שתיגלה בציון׳.
למנצח – הוסד על ברכת הגשמים אשר נתן ה׳ אחרי הרעב, ויוכל להיות שהיה על הרעב שהיה בימי דוד שלש שנים כמ״ש בסוף שמואל.
למנצח וגו׳ – נראים דברי החכם פיליפפזאָן שמזמור זה חובר להודות לה׳ על גשמי ברכה שנפלו בעתם בימות הגשמים באופן שהיה לבני ישראל לבטוח שהשנה תהיה שנת שבע.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן וּ֝לְךָ֗ יְשֻׁלַּם⁠־נֶֽדֶר׃
Praise waits for You, O God, in Zion; and to You the vow is performed.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
קֳדָמָךְ מִתְחַשְׁבָא הֵיךְ שְׁתִיקוּתָא תּוּשְׁבַּחְתָּא אֱלָהָא דִי שְׁכִנְתֵּיהּ בְּצִיוֹן וְלָךְ יִשְׁתַּלְמוּן נִדְרַיָא.
Before you praise1 is considered as silence, O God, whose presence is in Zion, and vows will be paid to you.
1. Silence: + of angels.
למנצח מזמור לדוד שיר לך דומיה תהלה אלהים בציון – זה שאמר הכתוב (ישעיהו מ״ב:י״ד) החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה. ואומר (שם ס״ד:י״א) העל אלה תתאפק ה׳ (שם ט-י) ערי קדשך היו מדבר וגו׳ בית קדשנו ותפארתנו. אמר להם (שם כ״ז:ד׳) חמה אין לי איני יכול לעשות אלא מה אעשה מדת הדין נותנת שאחריש. (שם) מי יתנני שמיר ושית במלחמה כך אמר הקב״ה יכול אני לעשות אלא מדת הדין אינה נותנת. לכך אמר דוד לך דומיה תהלה יכול אתה לידום הכל נותנין לך תהלה על שדממת על הקול שנתנו בציון שנאמר (איכה ב׳:ז׳) קול נתנו בבית ה׳ ומהו הקול שנתנו שאמרו ידינו רמה (דברים ל״ב:ל״ז) ואמר אי אלהימו צור חסיו בו. לך דומיה תהלה אתה דומם ואני דומם שנאמר (תהלים ל״ז:ז׳) דום לה׳ והתחולל לו. (איכה ג׳:כ״ו) טוב ויחיל ודומם לתשועת ה׳.
דבר אחר: לך דומיה תהלה – דרש רבי יהודה איש כפר גבוריא סמא דכולא משתוקא, במערבא אמרי מלה (בחדא) [בסלע] משתוקא בתרי.
אללהם בך תלק אלמדיחה פי ציון, ולך יג׳ב אן תסלם אלנד׳ור.
ה׳! לך מתאימה התהילה בציון. ואליך צריך שישלמו את הנדרים.
דומיה פי קו׳ לך דומיה תחלה פועילה והו מן מעני אלמתֺל ואלשביה (ישעיה נב:ב) או משאכלה ומואפקה סלים מתֺל נאלמתי דומיה (תהלים לט:ג) ולא דומיה לי (תהלים כב:ג) לאנ⁠[ה]⁠מא [82 א] מן מעני אלסכות ואלאמסאך.
‘Dūmiyyāh’ in the verse “Praise befits You” is Pūʾîlāh. It comes from the meaning similar and “O captive one” (Sheviyyāh) (Is. 52:2) (D-M-H) or its morphological form and its stem are strong’ as in “I wsa dumb, silent” (Dūmiyyāh) (Ps. 39:3) and “and have no respite” (Dūmiyyāh) (Ps. 22:3) meaning silent and restraint.
לך דומייה תהילה – השתיקה תהילה לך לפי שאין קץ לשבחך והמרבה בשבח אינו אלא כגורע.
אלהים בציון – אלהים השוכן בציון.
[מצאתי: שימו כבוד תהלתו, לא יותר מדאי, אך דומיה תהלה וכמדומה הללוהו באימה בלשון הללויה שם בן שתי אותיות מתורגם דחילא עזי וזמרת יה (תהלים קי״ח:י״ד) ויד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) ולשון וגילו ברעדה דומה לזה.]
דבר אחר: לך דומיה תהלה אלהים בציון – את אשר דוממתה והחרשתה על מה שעשה אויביך בציון תהלה היא לך שאתה מאריך אף והיכולת בידך להנקם.
Silence is praise to You Silence is praise to You; because there is no end to Your praise, the more one praises, the more one detracts.
O God in Zion God, Who dwells in Zion. [I found the following: make glorious His praise Not effusion, but silence is praise. It appears that דמיה means "praise God with awe,⁠" with the expression "praise Ya-h.⁠" The name consisting of two letters is translated (Shemot 15:2) as, the fear of God, for "My strength and my praise is God (י-ה).⁠" Also, "For a hand is on the throne of God (י-ה)" (Shemot 17:16). And the expression: "and rejoice with quaking" (Tehillim 2:11) resembles this. Shem Ephraim comments: It appears to me that Rashi should read as follows: Make glorious, etc. But silence to God is praise, and its interpretation is: Praise Him with awe, etc.⁠" The intention is that the word דמיה is divided into two words. For it was difficult for him to understand why it should appear that one is to recite any praise of the Holy One, blessed be He. Therefore he says, "Make glorious His praise,⁠" but not excessively, for that is equivalent to detracting. Therefore he says, "To You is silence (דום),⁠" meaning that silence is fitting, but י-ה is praise, i.e., with the name consisting of two letters. His statement that the expression, "rejoice with quaking" resembles this, should read: "Worship the Lord with awe and rejoice with quaking.⁠" His intention is that both verses mean that one may worship the Lord with awe; that is, one may worship the Holy One, blessed be He, with the name י-ה. Otherwise, worship with love is superior. It is also possible that the reading, "and it appears that, etc.⁠" is a copyist's error. It should read instead: "But be silent and praise Him with the name י-ה, in the expression Hallelujah. But this needs study. Later I found (Tehillim 68:5) that Rashi writes something similar. There, for him to write that the expression "and rejoice with quaking" resembles this is more appropriate, because there it says: "and rejoice before Him.⁠" Compare. Therefore, it appears to me that this entire statement was erroneously copied here.) The gloss belongs below 66:2.] Another explanation: To You is silence praise, O God, in Zion That You were silent and still concerning Your enemies' deeds in Zion is praise to You, for You are able to take revenge, yet You are slow to anger.
לך דומיה תהלה – אינו כשאר דומיה, אלא: דומיה לך התהלה, כלומר: נאה לך התהלה, והגונה ודומיה לך. רשנבילונשא.
למנצחלך דומיה תהלה – זה המזמור חברו דוד בהיות הארון.
או חברו אחד המשוררים בהבנות בית המקדש והוא הנכון בעיני.
דומיה – מגזרת דמות.
או הוא, כמו: אך לאלהים דומיה נפשי, כטעם דום לי״י והתחולל לו (תהלים ל״ז:ז׳), דומו עד הגיענו אליכם (שמואל א י״ד:ט׳).
והטעם כי התהלה ממתנת לך בציון מן הבאים שמה להלל במקום הארון, ושמה לך ישולם נדר.
PRAISE WAITETH FOR THEE. David composed this psalm when the ark was [in Zion].⁠1 On the other hand it is possible that one of the poets composed it when the temple was built.⁠2 The latter appears correct to me. The word dumiyyah (waiteth) is related to the word demut (image).⁠3 It is also possible that dumiyyah is related to the word dumiyyah (wait) in Only for God doth my soul wait in stillness (Psalms 62:2).⁠4 It has the meaning of dom (wait) in Wait for the Lord and fear him5 (Psalms 37:7) and dommu (tarry) in Tarry until we come to you (Samuel I14:9). The meaning of our verse is: Praise waits for You in Zion, from the people who come there to praise You, in the place of the ark. There will a vow be paid untoYou.
1. Hence the psalm speaks of God being praised in Zion.
2. During the reign of King Solomon.
3. According to Ibn Ezra, lekha dumiyyah tehillah Elohim, be-tziyon (Praise waiteth for Thee, O God in Zion) should be rendered: Praise which describes You is in Zion.
4. In this case lekha dumiyyah tehillah means, Praise waiteth for Thee.
5. Translated according to Ibn Ezra See Ibn Ezra on Ps. 37:7.
לך דמיה תהלה – המזמור הזה נאמר על הגלות.
דמיה – ענין תוחלת כמו דמינו אלהים חסדך (תהלים מ״ח:י׳) משרש דמה וכן משרש דמם דומו עד הגיענו אליכם (שמואל א י״ד:ט׳) אך לאלהים דומי נפשי (תהלים ס״ב:ו׳). אמר לך מיחלת התהלה שתאמר לך בציון בקיבוץ גליות.
ולך ישלם נדר – נדר הזבחים שנודרים בני הגלות אם ישיבם האל לציון ישלמו לך שם בבית המקדש.
נדר – כולו סגול בסוף פסוק, כי לא ישתנה.
(ב-ג) ואדוני אבי ז״ל פירש לך דמיה מן לא דמה אליו (יחזקאל ל״א:ח׳) כלומר לך לבדך תאות התהלה שמהללים לך כי יותר יש בך ממה שמהללים בה אבל מה שמהללים בן אדם בגבורתו או בעשרו או בחכמתו אין התהלה שלמה בו כי אין התהלה לבן אדם בלא כזב.
ויש מפרשים: דמיה ענין שתיקה מן אל דמי לך (תהלים פ״ג:ב׳) ואל תתנו דמי לו (ישעיהו ס״ב:ז׳) ר״ל נשתתקה התהלה לך נגד פעליך העצומים שלא תשיגך התהלה והרי היא כאלו נשתתקה וכאלו אינה. וטעם בציון כי שם היתה רוב התהלה בשיר ובנבלים ובכנורות. וטעם ולך ישלם נדר (תהלים ס״ה:ב׳) על כן כי לא תשיגך תהלתם ישלמו נדריהם בזבחים להוסיף על המהללים.
ובדרש מפרש אותו דרך תמיהה: אמר דוד לך דמיה תהלה (תהלים ס״ה:ב׳) יכול אתה לדום. הכל נותנים לך תהלה ואתה דומם שדוממת בציון שנאמר קול נתנו בבית י״י כיום מועד (איכה ב׳:ז׳). ומהו הקול? שאמרו ידינו רמה ולא י״י פעל כל זאת (דברים ל״ב:כ״ז), ואמר אי אלהימו צור חסיו בו (דברים ל״ב:ל״ז). הם נתנו קול ואתם דומם? אתה דומם ואני דומם שנאמר דום לי״י והתחולל לו (תהלים ל״ז:ז׳).
שומע תפלה עדיך כל בשר יבוא – תפלות כל בשר אתה שומע ושלנו אין אתה שומע.
ולך ישלם נדר – מלך בשר ודם יכול לשמוע מן שנים או שלשה ואינו יוכל לשמוע מן הכל אבל אתה שומע תפלת כל בשר כאחד וכל אחד מתפלל את שלו. תפלת כל בשר אתה שומע ושלנו אין אתה שומע. גם כי אזעק ואשוע סתם תפלתי (איכה ג׳:ח׳), סכות בענן לך מעבור תפלה (איכה ג׳:מ״ד). אמר להם הקב״ה מה אתם מבקשים שאמחול שגגות או זדונות? אמרו לפניו אין אנו מבקשים לא שגגות ולא זדונות ולא תעלומות לב אלא דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם (תהלים ס״ה:ד׳).
לך דומיה תהילה אלקים בציון. הנה, ה׳תהילה׳ צופיה וממתנת לך שתיגלה ׳בציון׳1: ולך ישולם נדר. של ׳נעשה ונשמע׳ (שמות כד ז)2:
1. אבע״ז: ׳כמו אך לאלהים דומיה נפשי כטעם דום לה׳ והתחולל לו, דומו עד הגיענו אליכם, והטעם כי התהלה ממתנת לך בציון מן הבאים שמה להלל במקום הארון, ושמה לך ישולם נדר׳.
2. כן הוא לעיל (נ יד), ולהלן (קטז יד).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

לך דומי׳ – במסורת תילים סימן מ״ב דומי׳ ד׳ א׳ חסר וסימן ולילה ולא דמי׳ לי. נאלמתי דומי׳. אך אל אלהים דומי׳ נפשי. לך דומי׳ תהלה קדמאה חסר ע״כ. ואולם לפי מה שנמצאו בכתובים ברוב הספרים המדויקים כולם מלאים חוץ מהאחרון וא״כ היה ראוי להגיה במסורת בתראה חסר ואיכא דמסרי ד׳ ב׳ מלאים וב׳ חסרים ולא מסיימי ואי קושטא הכי צריכינן למימר דקדמאה ובתראה חסר.
לך דמיה תהלה – רפה התי״ו.
דומיה – שתיקה.
לך דומיה תהלה וגו׳ – ר״ל אתה ה׳ השוכן בציון הדומיה נחשבת לך לתהלה כי להגביל את תהלתך ולכן אין להרבות בתארים.
ולך ישולם נדר – כי תושיע להנודרים בעת צרה וישולם א״כ הנדר.
לך דומיה תהלה – מצייר את התהלה כעצם מופשט, ואומר שלפניך תעמוד התהלה דוממת באין דבר בפיה, שהגם שענין התהלה הוא הדבור שתדבר ותהלל, לפניך נצבת דומיה, והמליצה שמה שלא תמצא דבר במה להלל אותך היא תהלתך, כי אתה מרומם מכל ברכה ותהלה,
ולך ישולם נדר – הנדר הוא תמיד קבלה שמקבל על עצמו על תנאי שאם יתמלא התנאי ישולם הנדר, אבל לך אין הנדר על תנאי רק ישולם תיכף, כי תשועתך בודאי תבא כי אתה מוכן לכל דורשיך וישולם הנדר תיכף גם לפני מלאת התנאי.
דמיה תהלה – מלשון אך לאלהים דומי נפשי (למעלה ס״ב:ו׳) לשון בטחון, בך יבטחו בני אדם ותוחלתם לא תִכָזֵב ויבא יום בו יהללוך, ובו ישלמו לך נדריהם, וביום אחרון של חג הפסח, ויותר מזה ביום אחרון של חג הסכות טרם הפרד בני ישראל מירושלים ומן המקדש היו מתפללים על תבואת שדה ובפרט על מטר יורה ומלקוש, ונודרים נדר אם ישלח ה׳ ברכה במעשה ידיהם, ע״כ נקראו שני ימים אלה בשם עצרת כלומר יום תחנה ובקשה, ואולי נתקן מזמור זה לזמרו בבית המקדש ביום אחרון של פסח להודות על גשמי הסתו שירדו בשופע, ולבשו כרים הצאן ועמקים עטפו בר.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה עָ֝דֶ֗יךָ כׇּל⁠־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ׃
O You that hear prayer, to You all flesh comes.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מְקַבֵּל צְלוֹתָא לְוָתָךְ כָּל בְּנֵי בִסְרָא יֵיתוּן.
O receiver of prayer, unto you all the sons of flesh will come.
שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו – תפלת כל בשר אתה שומע ושלנו אי אתה שומע. (לך ישולם נדר לכך נאמר) שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו מלך בשר ודם אינו יכול לשמוע מן שנים ושלשה בני אדם כאחד וכל שכן מן הכל והקב״ה אינו כן הכל מתפללין ולוחשין לפניו ומן הכל הוא שומע שנאמר שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו. בשר ודם מתמלאת אזנו משמוע והקב״ה אינו כן אלא (קהלת א׳:ח׳) לא תמלא אזן משמוע. הוי שומע תפלה. בשר ודם נכנס לבית הכנסת ורואה אותן מתפללין מתפלל עמהן והקב״ה שומע. (אל תפלת כל אתה שומע ושלנו אין אתה שומע). (איכה ג׳:ח׳) גם כי אזעק ואשוע. (שם מ״ד) סכותה בענן. אמר להם מה אתם מבקשים שאמחול שגגות או זדונות. אמרו לפניו אין אנו מבקשין לא שגגות ולא זדונות ולא תעלומות אלא דברי עונות גברו מנו פשעינו אתה תכפרם.
שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו – (כתוב לעיל בפסוק אחת דבר אלהים ברמז תשפ״ג).
יא סאמע אלצלואת, אליך ג׳מיע אלבשריון יקבלון.
שומע התפילות! אליך פונים כל בני האדם.
שומע – כי בית המקדש בית תפלה נקרא לכל העמים כאשר הזכיר שלמה בתפלתו, על כן יבואו כל בשר עדיך – עד מקומך.
O THOU THAT HEAREST PRAYER. For the Holy Temple, as Solomon mentioned in his prayer was called a house of prayer for all people.⁠1 The psalmist therefore says unto Thee, that is, unto Your place2 doth all flesh come.
1. Kings I 8:41-43.
2. Your temple.
שומע תפלה עדיך כל בשר יבואו – ושם תהיה שומע התפלה כי על הגלות נאמר סתם תפלתי ושם עדיך כל בשר יבואו כמו שאמר יבואו כל בשר להשתחוות לפני אמר י״י (ישעיהו ס״ו:כ״ג).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

עדיך כל בשר יבואו. יהי רצון ש׳יבואו כל בשר׳ לעבדך, כאמרו (צפניה ג ט) ׳כי אז אהפוך אל (ה)⁠עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה״⁠ ⁠׳1:
1. כ״כ הרד״ק.
שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ. במה שאתה אמרת להיות ׳שומע תפילה׳, יהי רצון ש׳עדיך׳ ובתשובה שלימה ׳כל בשר יבואו׳, ותשיב שבותם1:
1. בדברים (ל א-ג) כתב: ׳והשבות אל לבבך בכל הגוים – בעודך בגלות, ושבת עד ה׳ אלהיך – תהיה תשובתך כדי לעשות רצון קונך בלבד, וזו היא התשובה שאמרו ז״ל שמגעת עד כסא הכבוד וכו׳, ושב וקבצך – בקבוץ גליות׳.
עדיך – אליך כמו תיגע עדיך (איוב ד׳:ה׳).
שומע תפלה – על כי אתה שומע תפלה לזה יבואו אליך כל בשר להתפלל לפניך.
שומע תפלה – לעומת מה שבמלך ב״ו רוב המבקשים דבר ממנו יקריבו בקשתם אל שריו, כי לא יבואו כולם לפני המלך, אבל אתה שומע תפלה בעצמך, עד שעדיך כל בשר יבואו כי אתה לבדך שומע בקשתם, ור״ל ששמעת תפלתם על הגשם, והם שלמו לך נדריהם.
שמע תפלה – אם אדם ידין דין בעצמו וימצא חטאתו ויתחרט עליה ויבקש ממך מחילה טרם יתחנן אליך על צרכיו (שכל זה נשמע בשם תפלה מגזירת פלילים) אתה תשמע לו ותעשה חפצו, ע״כ ימצא איש את לבו לבא עדיך לחלות פניך.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֺנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם׃
The tale of iniquities is too heavy for me. As for our transgressions, You will pardon them.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
פִּתְגָמֵי עַוְיָן תְּקַפוּ מִנִי סוּרְחָנָנָא אַנְתְּ תְּכַפְּרִנוּן.
Words of iniquity have overcome me; you will atone for our sins.
יקולון אן חכאיה ד׳נובנא קד עט׳מת עלינא, פנסאלך אן תגפר לנא ג׳רומנא.
הם אומרים: שספור העונות שלנו כבר עצמו מאותנו ולכן אנחנו מבקשים ממך שתסלח לנו על הפשעים שלנו.
דברי, יאמרו כי לספר את עונותינו כבר עצמו ממנו לכן נבקש מלפניו שתכפר פשעינו כלומר אם כי לפי ההלכה המתודה צריך לפרט הנדר אבל מרוב עונותינו קשה לנו לפרטם.
[דברי עונות גברו מני – ואין אנו יכולים להספיק לסדר כולם לפניך לפי שהם רב אלא בכלל אחד אנו מתפללים לפניך שפשעינו אתה תכפרם.]
Words of iniquities have overcome me and we cannot manage to arrange them all before You because they are many. However, we offer a general prayer before You that You atone for our transgressions.
דברי – קשור וכתוב למעלה שכל בשר יבאו עדיך כי אתה שומע תפילה – ששמעת תפילתי בהתודותי עוונותיי וכפרת כל פשעינו.
וזה המזמור חברו המשורר בשנת בצורת והתפללו אל השם ושמע תפלתם.
וטעם גברו מני – דברי המשורר המתפלל כי אני הודיתי כי הייתי רב עוונות ואני ועמי פשענו, על כן באה צרת הבצורת.
THE TALE OF INIQUITIES. This is tied [to the preceding verse].⁠1 It is written above: Unto thee doth all flesh come because Thou hearest prayer (v. 3), for You heard my prayer when I confessed my sins2 and You pardoned all of our transgressions.⁠3
This psalm was composed by the poet in a year of drought. They prayed to God and God heard their prayer.
The tale of iniquities is too heavy for me are the words of the poet who prays. The poet says: I confess that I committed many sins.⁠4 I and my people transgressed.⁠5 Therefore the straits of the drought came upon us.
1. Verses 3 and 4 are to be interpreted as one verse.
2. Ibn Ezra’s interpretation of: The tale of iniquities is too heavy for me.
3. Ibn Ezra’s interpretation of: as for our transgressions, Thou wilt pardon them.
4. Ibn Ezra’s explanation of The tale of iniquities is too heavy for me.
5. Ibn Ezra’s interpretation of As for our transgressions, Thou wilt pardon them.
דברי עונות גברו מני – לשון יחיד.
פשעינו אתה תכפרם – לשון רבים כי על בני הגלות ידבר בכלל ופרט. אמר עונות שגברו ממנו ופשעינו כמו כן אתה תכפרם כי הם האריכו אותנו בגלות ומתחננים אנו אליך שתכפרם אתה כי אין זולתך לכפר כמו שאמר כי עמך הסליחה (תהלים ק״ל:ד׳) לפיכך אמר אתה.
דברי עוונות גברו מני. ואיני ראוי להתפלל על הציבור ושתשא פני: פשענו. שלי ושל ציבור1: אתה תכפרם. ׳אתה׳ כרוב רחמיך, לא בזכותי:
1. ׳דברי עונות גברו מני, לשון יחיד. פשעינו אתה תכפרם, לשון רבים. כי על בני הגלות ידבר בכלל ופרט׳ (רד״ק).
יאמר צדיק הדור, דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי – דברי העוונות במה שאני רואה עוונות ההמון ואיני מוחה בידם – ׳גברו מני׳, מכל מקום, פְּשָׁעֵינוּ של שנינו יחדיו1, אַתָּה לבדך מצד חסדך תְכַפְּרֵם:
1. ׳שלי ושל ציבור׳ (נדפס).
גברו מני – ר״ל עם כי אין בהזכיות להכריע את העונות עכ״ז תכפרם בחסדך.
דברי – הוא נוסח התפלה שהתפללו, אמרו, הגם שאנו חוטאים ובלתי ראויים, הן העונות אשר גברו מני דבריהם הוא שפשענו אתה תכפרם – מצייר כאלו העונות אשר הם גברו וחזקו מן האדם והאדם אין יכול להתגבר עליהם, הם עצמם ידברו וימליצו לפני ה׳ שיכפר הפשעים, והמליצה, שאחר שכח העונות חזק יותר מכח האדם, ר״ל שהאדם בטבעו מוכן אל החטא וקשה לו להתגבר על העון הנטוע בטבעו, וא״כ העונות בעצמם אחר שהם גברו מני בטבע דבריהם הוא שראוי שתכפר פשעינו, כי אתה ידעת את יצר האדם ורוע טבעו.
מני – אולי היה ראוי מנו כשאר כל הכנוים במזמור זה שכולם בלשון רבים.
גברו – יש לפתרו בב׳ אופנים, או שהיצר גבר עלינו והחטיאנו בעל כרחנו והעבירנו על רצונך (פשעינו מלשון כפשע ביני ובין המות, שמואל א׳ כ׳:ג׳) או שגדול ענשם ולא היה בנו כח לסבול היסורים הראוים לנו.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) אַשְׁרֵ֤י׀ תִּ֥בְחַ֣רא וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֢ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃
Happy is the man whom You choose and bring near that he may dwell in Your courts. May we be satisfied with the goodness of Your house, the holy place of Your temple!
א. תִּ֥בְחַ֣ר א=תִּ֥בֲחַ֣ר (חטף)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
טוּבוֹי דְתִבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁרֵי דָרָתָךְ יֵימְרוּן צַדִיקֵי נִשְׂבַּע בְּטוּב בֵּיתָךְ קוּדְשָׁא דְהֵיכָלָךְ.
How happy the one you will choose and bring near;1 he will abide in your courts. The righteous will say, “We will be satisfied in the goodness of your house, the holiness of your temple.”
1. Bring near: + to your worship.
אשרי תבחר ותקרב אשריו מי שאתה מקרב בחצריך ולא בחצר אלא במרום (תהלים לו ח-ט) מה יקר חסדך אלהים וגו׳ ירויון מדשן ביתך. וגם בני קרח אומרים (שם פ״ד:י״א) כי טוב יום בחצריך מאלף. וכן הוא אומר (שם ה׳) אשרי יושבי ביתך.
אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך – אמר רבי חלבו אשריו מי שאתה מקרבו לפניך בחצריך, ולא בחצר אלא במרום שנאמר מה יקר חסדך וגו׳, וגם בני קרח אמרו כי טוב יום בחצריך ואומר אשרי יושבי ביתך. אשרי תבחר ותקרב. אשרי מי שבחרו הקב״ה אע״פ שלא קרבו ואשרי מי שקרבו אע״פ שלא בחרו, אי זהו שבחרו זה אברהם שנאמר אתה הוא ה׳ האלהים אשר בחרת בארבם אבל הוא לא קרבו וקרב את עצמו. יעקב בחרו הקב״ה שנאמר וישראל בחרתי בו ואומר כי יעקב בחר לו יה והוא לא קרבו וקרב את עצמו. דוד בחרו שנאמר ויבחר בדוד עבדו וקרב את עצמו שנאמר חבר אני לכל אשר יראוך, אשריהן אלו שבחרן הקב״ה אע״פ שלא קרבן. ויש שקרבן ולא בחרן, יתרו קרבו הקב״ה ולא בחרו. רחב הזונה קרבה הקב״ה ולא בחרה, אשרי אהרן בכפלים שבחרו הקב״ה וקרבו שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן ואתיב ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך, לכך דוד משבחו אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך.
פאנה טובא מן תכ׳תארה ותקדמה אלי אן יסכן פי צחונך, וישבע מן כ׳יר ביתך, וקדס היכלך.
ואם כך אשרי מי שאתה בוחר בו ומקרב אותו [אליך] על ידי כך שיגור בחצרות שלך. וגם ישבע מטוב ביתך וגם [ישבע] מקדושת היכלך.
אשרי, כי אשרי אשר תבחרהו ותקרבהו לשכון בחצריך וישבע מטוב ביתך וקדש היכלך.
וקו׳ ישכן חצריך במעני לשכון חצריך ועלי מא ערפתך אן כל פעלין מתואליין יכון אלתֺאני פי גיר מעני אלאול אן אלתֺאני מנהמא פי מעני אלמצדר מתֺל אל תרבו תדברו (שמואל א ב:ג) כי לא אוסיף עוד ארחם (הושע א:ו).
וקו׳ קדוש היכלך בדל מן קו׳ בטוב ביתך. וזעם בעץׄ אלמפסרין אנה במעני היכלך הקדוש וכדֺלך יקול פי בגדול1 זרועך (שמות טו:טז) יריד בזרועך הגדול ופי על דל שפתי (תהלים קמא:ג) אנה יעני שפתי הדלות.
1. גודל
The verse “to dwell in Your courts,” means ‘I have already made known to You’ all verbs are infinitives in which the second does not have the same meaning as the first. For the second of them is the infinitive as in “Talk no more” (1 Sam. 2:3 and “for I will not longer accept(Hos. 1:6).
The phrase “Your sacred temple” is a substitution for [badal min] “blessings of Your house.” A commentator claims that the meaning [maʿnâ] is ‘Your temple the sacred (heḵāl Ha-Qôḏęš)’ Similarly, “might of Your arm(Ex. 15:16), that is to say ‘Your mighty arm’ and “the door of my lips(Ps. 141:3) meaning [maʿnâ] is ‘my lips the doors.’
אשרי – מי אשר תבחר ותקרב אשר ישכן חצריך.
[נשבעה בטוב – שבביתך ומקדושת היכלך ששכינתך שורה שם.]
Praiseworthy is he whom You choose and draw near, who will dwell in Your courts.
let us be sated with the goodness that is in Your house and of the sanctity of Your Temple, in which Your Shechinah dwells.
(ה-ו) קדש היכלך – הראנו בצדק נוראות.
כל קצוי ארץ – השכני ארץ, ורחקים בקצה הים.
מזמור זה נעשה על עצירת גשמים.
תבחר – בחסרון מלת אשר, כמו: לכל יבוא גבורתך (תהלים ע״א:י״ח), וככה הוא: אשרי אשר תבחר ותקרב שישכן חציריך.
וטעם נשבעה – תענוג הנשמה בעבודת השם בבית המקדש.
וישרת בטוב גם אחר עמו – בטוב קדוש היכלך.
והטעם בטוב – הכבוד שהוא הקדוש.
ויש אומרים: בטוב ביתך – אתה הקדוש בהיכלך.
HAPPY IS THE MAN WHOM THOU CHOOSEST.⁠1 The word asher (whom) is missing.⁠2 Compare, le-khol yavo gevuratekha (to all will come Your might) (Psalms 71:18).⁠3 The aforementioned is to be read as if written le-khol asher yavo gevuratekha] (to all who will come, Your might). Our verse is to be interpreted as if written ashre asher tivchar bo (happy is the man whom Thou choosest). The clause is to be understood as follows: Happy is he, whom You choose and bring near, that he may dwell in Your courts.
May we be satisfied refers to the pleasure that the soul experiences in the service of God in the Holy Temple.
The word be-tuv (with the goodness) is to be read as if written twice.⁠4 The end of our verse is to be read as if written, with the goodness of the holy of Thy temple.⁠5 The meaning of the latter is, with the goodness of the glory,⁠6 for that is what holy refers to.⁠7 Others interpret our verse as follows: May we be satisfied in the goodness of Your house, You who are the holy one in Your Temple.⁠8
1. Literally, Happy Thou choosest. See next note.
2. Our verse opens ashre tivchar (happy is the man whom Thou choosest). Ashre tivchar literally means happy Thou choosest. This makes no sense. Hence Ibn Ezra points out that it should be read as if written ashre asher tivchar happy is the one whom Thou choosest.
3. Translated literally.
4. Literally, be-tuv also serves another word.
5. The end of our verse literally reads: the holy of Thy temple.
6. God’s glory (the shekihnah) which was manifest in the temple.
7. Literally, for that is what is holy. According to this interpretation our verse concludes: May we be satisfied with the goodness of Thy house, with the goodness of the holy of Thy Temple, that is, with the goodness of the glory which rests in Thy Temple.
8. According to this interpretation, the holy of Thy temple means, You who are the holy one in Your Temple.
אשרי תבחר ותקרב – אשרי מי שאתה מקרב ישכן חצריך אשרי מי שיגיע לזמן הישועה אותו שתבחר בו ותקרב אותו אליך להעלותו מהגלות ויזכה שישכון בחצריך.
נשבעה – אמר על אותם שיהיו אז בעת הישועה נשבעה בטוב ביתך כלומר בכבוד שישכון שם במקום שהוא קדוש היכלך כלומר המקום המקודש שבהיכלך והוא הדביר ששם הכבוד חונה היא אשרי תבחר ותקרב אשרי מי שאתה מקרב ישכן חצריך ולא בחצר לבד אלא במרום קדוש היכלך.
אשרי תבחר ותקרב. ׳השרידים אשר ה׳ קורא׳1: ישכון חצריך. שלא כל אדם יזכה לזה2: נשבעה בטוב ביתך. יהי רצון שאנחנו הבלתי ראוים לשכון בחצריך, ׳נשבעה בטוב ביתך׳, שתצא תורה משם גם לנו: קדוש היכלך. וכמו כן ׳נשבעה בטוב קדוש היכלך׳3, שתהיה העבודה שם לרצון גם בעדנו:
1. לשה״כ ביואל (ג ה) ׳כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה׳ ובשרידים אשר ה׳ קורא׳, והם שיישארו בעקב ובסוף, ויהיו כהני ה׳.
2. שאין הכל מזומנים.
3. כ״כ הרד״ק: ׳וישרת בטוב גם אחר עמו, בטוב קדוש היכלך, והטעם בטוב הכבוד שהוא הקדוש׳.
(ה-ז) יאמר, יודע אני שאַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב שיִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ בעולם הבא, אפילו הכי, יהי רצון בעולם הזה שנִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ – שהוא התלמוד תורה הנעשה בבית ה׳, ושנשבעה בקְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ – שהוא העבודה הנעשית בבית המקדש, יהי רצון שבאלו השני דברים, היינו בתורה ועבודה, נשבעה נוֹרָאוֹת בְּ׳צֶדֶק׳ – שהוא לפנים משורת הדין1. ו׳נוראות׳ – הם הניסים שעושה ה׳ להיפרע מאומה אחת ולשמור שנזק לא יגיע לישראל. ועוד, יהי רצון שתַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, לא מצד זכותנו, אלא במה שאתה מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים, כי כל ישראל הפזורים בגלות ב׳קצוי ארץ וים׳2 בוטחים בשמך הגדול, שהרי כך עשית לשעבר, שהיית מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ, ר״ל, מכין המלכים נגד הכנת רצונם3, כי בצאת ישראל ממצרים – חיל אחז מלכים רבים: נֶאְזָר בִּגְבוּרָה. כי לא בגבורת ישראל ניצחו סיחון ועוג:
1. ראה לעיל (תהלים מ׳:י״א) והמצויין שם.
2. ׳וקצוי שזכר עומד במקום שנים, כאילו אמר קצוי ארץ וקצוי ים, והם איי הים׳ (רד״ק).
3. ׳הר׳ – מלך.
תבחר – התי״ו במאריך כמו למען תמחץ רגלך ובקצת ספרים הבי״ת (והמ״ם) בחטף פתח בשניהם שחשבו לתת להם דין הגעיא ואין זה הדעת מחוור אצלי כמ״ש במאמר המאריך בס״ד.
אשרי תבחר – אשרי להעם אשר תבחר ותקרב להיות שוכן בחצריך והנה נשבעה בהטוב וההשפעה הבאה מביתך והיכלך הקדוש.
חצריך, ביתך, היכלך – הבית לפנים מן החצר וממנו בא הטוב, וההיכל לפנים מן הבית וקדוש ממנו, וממנו בא הקדושה.
אשרי – ואחר שלפי הטבע קשה לו לאדם להתגבר על יצרו וצריך לזה עזר אלהים כמ״ש חז״ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלא הקב״ה עוזרו אינו יכול לו, א״כ אשרי מי שתבחר ותקרב אותו עד שיוכל לשכן חצריך ולא ימוש מבית ה׳ כל ימי חייו, וא״כ מבקשים אנו נשבעה מטוב ביתך – שלא תמנע טובך מאתנו ותריק הגשם בעתו, וגם נשבעה מקדש היכלך – להתמיד בעבודתך ולהתקדש בקדושתך עד כאן נוסח התפלה, מעתה יספר מענה ה׳ על זאת.
אשרי תבחר וגו׳ – אחרי שאמר עדיך כל בשר יבאו, הוסיף מה טוב חלקנו אנחנו בני ישראל שקרבתנו לעבודתך.
נשבעה בטוב ביתך – בעונג הנשמה שבו תתענג בבואנו אל ביתך.
קדש – ע״ד גְבֹהַּ קומתו (שמואל א׳ ט״ז:ז׳) במקום גובה, אף כאן במקום שם והיה ראוי לינקד קֹדֶשׁ.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) נ֤וֹרָא֨וֹת׀ בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝֗רֶץא וְיָ֣ם רְחֹקִֽים׃
With wondrous works You answer us in righteousness, O God of our salvation. You are the confidence of all the ends of the earth and of the far distant seas,
א. כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝֗רֶץ א=כׇּל⁠־קַצְוֵי⁠־אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְחִילָן בְּצִדְקָתָא תְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן אֱלָהָא פּוּרְקָנָא סִבְרָא דְכָל סְיָפֵי אַרְעַָא וְנַגְוָת יַמָא דִרְחִיקִין מִן יַבֶּשְׁתָּא.
Accept our prayer [with] fearful deeds in righteousness, O God our redemption, the hope of all the ends of the earth, and the islands of the sea far from dry land.
נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו – ר׳ חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר נחמני ואמר לו מהו (איכה ג׳:מ״ד) סכותה בענן לך. אמר לו שערי תפלה פעמים פתוחים ופעמים נעולים אבל שערי תשובה אינן ננעלין לעולם שנאמר מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים. מה הים הזה אינו ננעל לעולם אלא כל מי שמבקש לרחוץ בו רוחץ בכל שעה שהוא רוצה כך התשובה בכל שעה שאדם רוצה לעשות תשובה עושה והקב״ה מקבלו אבל לתפלה עתים יש לה. רבי יוסי בר חלפתא אומר (תהלים ס״ט:י״ד) ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון אלהים ברב חסדך. עתים הם לתפלה. ר׳ ברכיה ור׳ חלבו ורב ענן בר יוסף בשם רב אידי אמר אף שערי תפלה אינן ננעלין לעולם. בן עזאי ורבי עקיבא. חד מנהון אמר מי שהוא גומל חסדים יהא מבושר שנשמעת תפלתו שנאמר (הושע י׳:י״ב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד מה כתיב אחריו עת לדרוש את ה׳ שהוא מתפלל להקב״ה והוא נענה ויהא מבושר שתפלתו נשמעת. ואחרינא אומר איני כמבטל דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו. (תהלים ה׳:ח׳) ואני ברוב חסדך אבא ביתך מיד (שם ס״ט:י״ד) ענני באמת ישעך.

רמז תשפט

נוראות בצדק תעננו – ר׳ יהודה בשם ר׳ יצחק נוראות שעשית עמנו בעולם הזה בשביל יסורין שאתה מביא עלינו בעולם הזה. רבי חגי בשם רבי יצחק נוראות שאתה עתיד לעשות בעולם הבא בשביל יסורין שאתה מביא עלינו בעוה״ב.
מבטח כל קצוי ארץ – אתה הוא בטחון של בעלי זרועות בשמך הם בטוחים, יוצאי דרכים בשמך הם בטוחים, מפרשי ימים בשמך הם בטוחים, יוצאי בשיירא בשמך הם בטוחים. וים רחוקים, רבי חנינא בר פפא שאל את רבי שמואל בר נחמני מהו וים רחוקים, אמר ליה נמשלה התשובה לים מה הים הזה לעולם פתוח אף שערי תשובה לעולם פתוחים, ונמשלה התפלה למקוה מה מקוה פעמים פתוחה פעמיים נעולה כך שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים דכתיב ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון, מה המקוה הזו אדם מבקש לטבול ומצא שם אביו או רבו מתבייש והולך לו אבל הים הז מפליג קימעא ויורד וטובל.
באחסאנך אג׳בנא במכ׳יפאת יא רב גיאת׳נא, מית׳אק ג׳מיע אהל אקאצי אלארץ׳ ואלבחאר אלבעידה.
ה׳ אלוהי הנוראות! תענה לנו בהטבה שלך אלוהי ישועתנו מבטח כל יושבי קצוות העולם והימים הרחוקים.
נוראות, בטובך עננו בנוראות אלהי ישענו מבטח כל יושבי קצוי הארץ והימים הרחוקים.
ומעני קול נוראות בצדק תעננו יקתצֺי אלדעא אלי אללה פי מעגזה מן אלנצר י⁠[פ]⁠ידהא ויכון אלקום מסתחקון להא עמﹼﹶא ילתזמוא מן טאעה רבהם והו במעני צדק.
וקו׳ רחוקים צפה למוצון מחדֺוף עלי מעני איים רחוקים.
The meaning of the verse “Answer us with victory through awesome deeds.” Prayer to God for miraculous assistance with which is helpful to them. The people are meritorious of it when they careful not to disobey their Master, which is the meaning of Ṣ-D-Q (because of righteousness).
It states, “the distant,” an adjective whose (plural nominal) qualifier is missing as in ‘the distant Islands.’
נוראות בצדק תענינו – בצדקתך תעננו לעשות נוראות בגוים.
[מבטח – אתה ומנוס לכל יושבי קצות ארץ מקצה הארץ ועד קצהו.
וים רחוקים – אפילו לרחוקים שבים אתה מבטח שבכל מקום ממשלתך.]
With awesome deeds, through [Your] charity You shall answer us Through Your charity, You shall answer us by performing awesome deeds upon the heathens.
the trust You are [the trust] and the refuge of all the dwellers of the ends of the earth, from one end of the earth to the other.
distant...and the sea Even to the distant ones in the sea You are the trust, for Your rule is everywhere.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

נוראות – הטעם כאשר יעבוד הגוי את השם, ישב בטח בלי פחד אויב ולא רעב. והטעם כאשר אנו יריאים אז תעננו להושיענו.
וטעם בצדק – כאלו כתוב בצדקך.
או בצדק שעשינו תשובה וכפרת פשעינו.⁠א
אמר ר׳ משה: מבטח כל קצוי ארץ – כל אנשי, כמו: וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ״א:נ״ז), ואנשים רחוקים. והטעם כי תושיע שהם בקצות הארץ ובים ואין יכולת באדם להושיעם.
ולפי דעתי: בעבור היות קצות כל גוף, אינם גופות, כמו: בורא קצות הארץ (ישעיהו מ׳:כ״ח).
וטעם וים רחוקים – בעבור חצי כדור הארץ ימים. ואמר רחוקים בעבור היותם רבים.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״נפשינו״.
WITH WONDROUS WORKS. The meaning of [the last part of our verse] is,⁠1 when a nation serves God then it will live in security, without hunger or fear of any enemy. The meaning of [the first part of our verse] is, when we fear You then You will answer us to save us.⁠2 The meaning of be-tzedek (in righteousness) is to be interpreted as if written be-tzidkadekha (in Your righteousness). On the other hand be-tzedek (in righteousness) might mean because of the righteousness3 which we practiced, that is, we repented and you forgave our transgressions.⁠4
Rabbi Moses says that The confidence of all the ends of the earth means, the confidence of all people.⁠5 It is similar to, And all countries came into Egypt to Joseph to buy corn (Gen. 42:57).⁠6
[All ends of the earth refers] to people in the far distance. The meaning of our clause is: You will save those who live at the ends of the earth and those who are on the seas7 whom no human being has the power to save.
According to my opinion,⁠8 katzve (ends of) does not speak of physical entities for katzve refers to [what lies] beyond that which is physical. Hence it does not refer to anything physical.⁠9 Compare, The creator of the ends of the earth (Isaiah 40:28).
Scripture reads and of the far distant seas because half of the earth’s globe is covered by seas. Scripture reads rechokim (far distant),⁠10 because there are many seas.
1. Thou the confidence of all the ends of the earth, and of the far distant seas.
2. Ibn Ezra renders our verse: [When we are] greatly fearful, You answer us in righteousness O God of our salvation.
3. In other words be-tzedek (in righteousness) means, because of the righteousness.
4. The order of the words in our text is, in righteousness dost Thou answer us. This interpretation interprets the aforementioned as follows: Because of the righteousness [which we practiced] You forgave our sins (dost thou answer us).
5. In other words of the earth means, the inhabitants of the earth.
6. And all countries came into Egypt means, and all the inhabitants of the countries came to Egypt.
7. So Radak.
8. According to this interpretation, the end of verse 6 does not deal with people living at the ends of the earth but speaks of God’s power over nature. It speaks of God being the support of the horizon and the far seas. It then goes on to speak of God as supporting the mountains.
9. Literally: Because they (katzve) are the ends of all bodies; they are not bodies. In other words, katzve refers to that which lies beyond the earth. According to Ibn Ezra “the ends” refers to the lines (the spheres) that surround the earth. See Ibn Ezra and Radak on Isaiah 40:28.
10. Rechokim is a plural. Hence Ibn Ezra’s comment.
נוראות בצדק – בצדקתך תעננו בנוראות ובנפלאות שתעשה עמנו אתה אלהי ישענו.
וקרא הפעולות שהן בפלא והיוצאים מטבע נוראות בעבור כי י״י נורא על בני אדם בעבורם.
מבטח כל קצוי ארץ וים רחוקים – ואתה מבטח כל ישראל הפזורים בקצוי הארץ וקצוי הים הרחוקים מירושלם בך בטחו שתקבצם לירושלם.
וקצוי שזכר עומד במקום שנים כאלו אמר קצוי הארץ וקצוי ים והם איי הים וכן מצפון ומים (ישעיהו מ״ט:י״ב, תהלים ק״ז:ג׳) ר״ל ומאיי הים כי מערב זכרו.
נוראות בצדק תעננו. יהי רצון ש׳תעננו׳ ותקבל תפילתנו בזה שתעשה לנו ׳נוראות׳ להכניע האומות ׳בצדק׳1 - מטה כלפי חסד בעדנו, שלא נלקה עמהם: מבטח כל קצוי ארץ. אתה האל שאתה מבטח כל ישראל הנדחים ב׳קצוי ארץ׳2:
1. כ״כ רש״י.
2. ׳אתה מבטח כל ישראל הפזורים בקצוי ארץ וקצוי הים הרחוקים מירושלים׳ (רד״ק).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

נוראות בצדק – בצדקתך תעננו בדבר הנוראות והנפלאות אשר תעשה עמנו.
מבטח – הלא אתה המבטח של כל היושבים בקצות הארץ ועל הימים הרחוקים כי כולם יבטחו בך.
נוראות – שיעור הכתוב תעננו אלהי ישענו נוראות בצדק מבטח כל קצוי ארץ – שתעננו על תפלתנו ענית אותנו ע״י האו״ת נוראות – תשובה נוראה מאד, (ורומז על מה שהשיב אל שאול ואל בית הדמים על אשר הרג את הגבעונים), ענית אותנו תשובה נוראה ואמרת, כי בצדק מבטח כל קצוי ארץ – המבטח של כל העולם תלוי בצדק, שאם יעשו צדק בין אדם לחברו בזה יהיה להם מבטח, (ורומז על מה שנענשו על מה שעשו עולה להגבעונים ונתרצה להם ע״י שעשו צדק לפייס את הגרים, ובמה שהומתו אז זרע שאול היה בזה נוראות שכולם אחזם מורא ופחד).
נוראות בצדק תעננו – נוראות היא שם מופשט משמש במקום תאר הפעל, אתה עונה אותנו באופן שיאמץ לבנו ליראתך יראת הרוממות, ועניתך זאת לא מכשרון מעשינו רק מצדקתך, כלומר מחסדך, וידוע ששם צדק וצדקה ישמשו פעמים רבות להוראת חסד.
מבטח וגו׳ – אנחנו בני ישראל לבדנו משועים אליו והוא מושיענו, רק ראוי שכל יושבי ארץ עד קצותיה האחרונים יבטחו בך כי רק מאתך ישועתם, או ר״ל בעבודתם לאליליהם ובבטחונם בם הלא יעבדו אותך ובך יבטחו, כי כונתם לאל בורא ומשגיח, ואין בורא ומשגיח אלא אתה.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃
who establishes the mountains by his strength, who is girded with might;
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
דְאַתְקֵן מְזוֹנַיָא לְיַעֲלֵי טוּרַיָא בְּכֹחַ גְבוּרְתֵּיהּ מְזַרֵז קָמוּר בִּגְבוּרְתֵּיהּ.
Who established food for the ibexes of the mountains in the strength of his might, who is girded with a belt in might.
מכין הרים בכחו נאזר בגבורה – אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב בעשרה דברים נברא העולם, ואלו הם, בחכמה, בתבונה, בדעת, בכח, בגבורה, בגערה, בדק, במשפט, בחסד, וברחמים. בחכמה ובתבונה שנאמר ה׳ בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה. בדעת דכתיב בדעתו תהומות נבקעו. בכח וגבורה דכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה. בגערה דכתיב עמודי שמים ורופפו ויתמהו מגערתו. בצדק ובמשפט דכתיב צדק ומשפט מכון כסאך. בחסד וברחמים דכתיב זכר רחמיך ה׳ וחסדיך כי מעולם המה.
יא מהיי אלג׳באל בקדרתה ואלמניע פי ג׳ברותה.
המסדר את ההרים ביכולותיו! אתה חסין בגבורה שלך.
[מכין הרים בכחו – שמצמיח ההרים שהם קשים בכחו ומזמן ומכין בהן מזונות ומכין מטר, כדכתיב: המכין לארץ מטר המצמיח הרים (תהלים קמ״ז:ח׳).
נאזר בגבורה – לפי שבא להזכיר גבורת גשמים אמר נאזר בגבורה.]
Who sets mountains with His strength With His strength, He makes the mountains which are hard sprout, and He prepares and readies food through them and prepares rain, as it is written: "Who prepares rain for the earth, Who makes the mountains grow grass" (Tehillim 147:8).
Who is girded with might Because he wishes to mention the mighty deeds of the rains, he says, "Who is girded with might.⁠"
מכין – בעבור שהזכיר הארץ הזכיר ההרים בעבור שהם כמו עמודים.
וטעם נאזר בגבורה – שנראתה גבורת השם בהרים הגבוהים שברא, על כן נקראוא הררי אל.
ולפי דעתי: שהזכיר שהוא מבטח הדבר שאיננו נראה, וגבורתו נראית בגופות הגדולות.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״נקרא״.
WHO… SETTEST FAST. Scripture mentions the mountains, because it earlier mentioned the earth. It mentions the mountains,⁠1 because they are like pillars.
Scripture reads Who art girded about with might, because God’s strength is seen in the high mountains which He created. They are therefore called the mountains of God (Psalms 36:7). In my opinion Scripture first says Thou the confidence of all the ends of the earth (v. 6).⁠2 The meaning of the aforementioned is; You are the confidence of that which is not seen.⁠3 It [then goes on to say] Your might is seen in the great bodies.⁠4
1. Rather than any other aspect of the earth.
2. Hebrew mivtach. The word may be taken to mean the security, or the support.
3. See note 31. The reference might also be to the distant seas.
4. The mountains.
מכין הרים בכחו – ואם יאמרו הגוים איך יתכן שיצאו ישראל מהגלות שהם עם דל ושפל מפוזר ומפורד מי יוציאם מתוכם. כמ״ש הכתוב שיאמרו העמים היקח מגבור מלקוח (ישעיהו מ״ט:כ״ד) והקב״ה אומר גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב (ישעיהו מ״ט:כ״ה) ואני גבור מהם כן אמר הנה מכין הרים מי שעושה הגבורות והנפלאות האלה יוכל להוציאנו מתוכם. וזכר ההרים כי ההרים הגבוהים מנפלאות האל יתברך לפיכך סמך אותם אל אל שאמר כהררי אל (תהלים ל״ו:ז׳) שבהם נראה כחו.
נאזר בגבורה – והוא בכל עת נאזר בגבורה, כי אינו קונה גבורתו מאחר לעת הצורך אלא מראה גבורתו בכל עת שירצה כי הגבורה אזורו.
מכין הרים בכחו. אתה שהכינות ׳הרים׳ לצרכי עמך, כאמרו (להלן עח טו) ׳יבקע צורים במדבר׳1: נאזר בגבורה. להאריך אפים2 לעוברי רצונך:
1. ראה רד״ק: ׳ואם יאמרו הגוים: איך יתכן שיצאו ישראל מהגלות שהם עַם דל ושפל, מפוזר ומפורד, מי יוציאם מתוכם..., מי שעושה הגבורות והנפלאות האלה הוא יוכל להוציאנו מתוכם. וזָכַר הרים, כי ההרים הגבוהים מנפלאות האל יתברך.
2. בדפו״ר: ׳אפילו׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

נאזר – האלף בשוא לבדו כמ״ש בריש ירמיה וכן במכלול דף ע״ב.
מכין – הוא מכין מטר רב לרוות ההרים ברב כחו כי הוא נאזר וחגור בגבורה.
מכין – לפירוש המפרש התחיל אל ה׳ בנכח, ואח״כ בנסתר מכין משביח, ושוב בנוכח מאותותיך, וע״כ פירשתיו על הצדק, ובא בדרך המליצה, שדרכה לדבר על עצמיים הגיונים בדרך ההפשטה, כמו שתראה במקומות אין חקר לפי פירושי.
מכין – מוסב על הצדק, הצדק הוא מכין הרים בכחו, כי עליו העולם עומד, וגם שמכינם על ידי טל ומטר ומצמיח הרים חציר, והוא נאזר בגבורה וכחו גדול מאד.
מכין הרים וגו׳ – מתחיל לדבר בכללות מפלאות הבריאה, ואח״כ שדבר בפרטים.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) מַשְׁבִּ֤יחַ׀ שְׁא֣וֹן יַ֭מִּים שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם וַהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים׃
who stills the roaring of the seas, the roaring of their waves and the tumult of the peoples;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַמְאֵךְ רְגוּשׁ יַמַיָא וְרִגוּשׁ גַלֵיהוֹן וְרִכְפַּת אוּמַיָא.
Who quiets the commotion of the seas and the commotion of their waves, and the hubbub of the nations.
מהדי דוי אלבחאר ואמואג׳הא, ומסכן היאם אלאמם.
המרגיע את רעש הימים והגלים שלהם! וגם משכך את רעש האומות.
משביח, משקיט שאון הימים וגליהם ומשקיט המיית העמים. תרגם משביח ״מהדי״ השקטה ושכור, וכך תרגם גם לקמן פט י. והמון ״היאם״ המייה שאון וגעש.
וגא משביח [ב]⁠מעני אלתהדין ואלתקריר וקד אסתעמאל פיה נעת אן מן אלתֺקיל בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פט:י).
who stills” comes with the meaning of ‘calm and settled’. It is habitual usage in a the Piʿēl modifier; “when its waves urge, You still them(Ps. 89:10)
משביח – משפיל, וכן וחכם באחור ישבחנה (משלי כ״ט:י״א), [בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳)].
Who humbles Heb. משביח, He humbles. Similarly: "but afterwards, a wise man will quiet it (ישבחנה)" (Mishlei 29:11); "When it raises its waves, You humble them (תשבחם)" (Tehillim 89:10).
משביח – משפיל, כמו: בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳).⁠1
1. בדומה ברש״י.
משביח – כמו: תשבחם, משקיט, כדרך: אתה מושל בגאות הים (תהלים פ״ט:י׳), בעבור שהזכיר וים רחוקים (תהלים ס״ה:ו׳).
וטעם והמון לאומים – הנמשלים למים, כמו: אתא מי הנהר העצומים (ישעיהו ח׳:ז׳). והנה השם יושיעם מהבצורת ומהצר.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״את״.
WHO STILLEST. The word mashbi’ach (stillest) is similar to the word teshabbechem (Thou stillest them) (Psalms 89:10). Mashbi’ach means, “stills.”1 Our clause is similar to
Thou rulest the proud swelling of the sea (ibid).
[Scripture says Who stillest the roaring of the seas, because] it earlier spoke of the far distant seas.⁠2
The tumult of the peoples means the tumult of the people who are compared to the seas.⁠3 Compare, The waters of the River, mighty and many4 (Isaiah 8:7). God will deliver them from the drought and from the enemy.
1. Or, who stillest.
2. V. 6.
3. In other words, The tumult of the peoples refers to the enemies of Israel.
4. The reference is to the Assyrian army.
וכן מגבורותיו משביח שאון ימים – הוא שאון גלי הים. והוא משביח אותם כלומר משקיט אותם, וכן בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳).
והמון לאומים – וכמו שהוא משקיט שאון ימים כן הוא ישקיט המון לאומים ושאונם וי״ו והמון היא וי״ו ההשואה כלומר כמו זה כן זה. וכן מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק (משלי כ״ה:כ״ה) על ישראל גאותו ועזו בשחקים (תהלים ס״ח:ל״ה).
(ח-ט) ולפי דעתי כי השני הפסוקים האלה על ישראל ידבר. אמר משביח שאון ימים – אמר מי שמשביח שאון ימים לפני ישראל שבקע להם את הים והעבירם בתוכו הוא ישביח המון לאומים ושאונם ויעלה ישראל מתוכם. ואמר כמו שייראו יושבי קצוות מאותותיך שעשית להם בקריעת ים סוף כמו שאמר שמעו עמים ירגזון (שמות ט״ו:י״ד) כן יראו עוד ממך בקיבוץ גליות. ומאותותיך עוד כמו שעשית להם שהיית מרנן לבם במוצאי בקר וערב והוא שהיית מוצא עמוד ענן יומם ועמוד האש לילה (שמות י״ג:כ״ב) כן תעשה עמהם בקיבוץ גליות.
משביח. משקיט1: שאון ימים. ׳שאון׳ וגאות האומות: שאון גליהם. גאות מלכיהם: והמון לאומים. וגאות ההמון:
1. כ״כ רד״ק: ׳כלומר, משקיט אותם, וכן (מזמור פט, י): בשוא גליו אתה תשבחם׳.
מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים. כי לא קמה עוד רוח באיש מהמלכים שהיו עומדים בארץ ישראל1, ושְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם – שהיו החזקים, וַהֲמוֹן לְאֻמִּים – ההמון:
1. ע״פ יהושע (ב יא) ׳ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם׳. ואולי מפרש ׳משביח׳ – משפיל, ראה רש״י.
משביח – משקיט ומשפיל כמו בשוא גליו אתה תשבחם (תהלים פ״ט:י׳).
שאון – המיית.
משביח – משקיט ומשפיל המיית הים וגליו וכ״כ משביח המיית לאומים ההומים.
משביח – משקיט.
משביח הצדק משביח שאון ימים והמון לאומים שע״י הצדק יתהפכו לשבח, ולא יזיקו עד כאן תשובת ה׳ אל המתפללים שאם יעשו צדק ינצלו מכל רעות בין טבעיות כשאון ימים, בין בחיריות כשאון לאומים, ויתהפך הכל לטובה.
משביח – אולי מקור שבח הוא שב⁠־אחור השב אחור התנשאות גלי הים בהתרוממם, והשב אחור חמת איש בהלל מעלליו.
והמון לאמים – שהמיתם ושאונם דומים להמית מי הים בהתרוממם, והדמיון מובן מעצמו ואין צורך להאריך, והקב״ה משקיט שניהם.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) וַיִּ֤ירְא֨וּ׀ יֹשְׁבֵ֣י קְ֭צָוֺת מֵאוֹתֹתֶ֑יךָ מ֤וֹצָֽאֵי בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין׃
Those that dwell in the uttermost parts stand in awe of Your signs; You make the rising and setting of the morning and evening rejoice.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּדְחִילוּ יָתְבֵי סְיָפִין מֵאַתְוָתָךְ מַפְקָנֵי צְפַר וּרְמַשׁ תְּסַדַר בְּפוּמְהוֹן שְׁבָחָא.
And those who dwell at the borders1 were afraid at your signs; [at the] extremities of morning and evening you will set praise in their mouth.
1. Borders: ends of the deeps.
חתי כ׳אף אהל אקאציהא מן איאתך, פהם פי גרה כל גדוה ועשיה ירננון.
עד שיפחדו כל יושבי קצוות האומות מהאותות שלך. והם כל בוקר וערב ירננו.
וייראו, עד שיראו אנשי קצוותיה מאותותיך והרי הם בהשפעת כך כל בקר וערב ירננו.
ושרחו ויראו ישבי קצוות מאותותך כׄאף אהל אלאקאצי מן איאתך אדֺ געלתהם אן יסבחוך צבאח ומסא יעני אנהם כמא שהאﹶדוא עטֺים [82 ב] אעגובאתך ברﹼﹶאﹰ ובחרא ועא⁠[..]⁠א בחאר איאתך בכרה ואצילא צארוא מﹸתﹼﹶקיין לך ומסבחין [לך] ותקדירה ויראו מאותותיך יושבי קוצוות אשר מוצאי בקר וערב תרנין.
וקע ביינא וקוע תרנין מתעדיא וגיר מתעד.
They explain “Those who live at the ends of the earth are awed by Your signs” as; the most distant inhabitants are afraid of Your signs which you perform so they praise You morning and evening. Meaning as if they witnessed Your, mighty, enormous, Godly and … miracles. Vast are Your miracles as morning and night which they are afraid of You and praised (You). It is ‘Those who dwell at the ends of the earth are awed by Your signs, You make the lands of sunrise and sunsets shout for joy.’
An event, I have explained as having happened of “you shout of joy.” It is transitive and intransitive.
מוצאי בקר וערב תרנִין – לך את הבריות יושבי הקצוות בבקר אומרים ברוך יוצר המאורות ובערב ברוך מעריב ערבים.
with the emergence of the morning and evening, You cause [them] to sing praises [You cause] the creatures who dwell at the extremes to sing praises. In the morning, they say, "Blessed is He Who formed the luminaries,⁠" and in the evening "Blessed is He Who brings about evening.⁠"
מאותתיך – שבשמים, דכתיב: {ו}⁠מאותות השמים אל תחתו (ירמיהו י׳:ב׳).
מוצאי בקר וערב אתה מרנין – וזהו הרנן, שבכל יום נכנסים ויוצאים, שנאמר: והוא כחתן יוצא מחפתו (תהלים י״ט:ו׳).
וייראוא יושבי קצוות – כנגד בית המקדש.
מאותותיך – והם גבורות המטר, כמו: עושה גדולות עד אין חקר (איוב ט׳:י׳).
וטעם מוצאי בקר – האותות היוצאות הנראות בבקר ובערב בעבורם ירננו בני אדם. והנה יהיה מלת תרנין יוצאה לשנים פעולים.
ור׳ משה אמר: כי תחלת היום והלילה, שסוף זה תחלת זה, הם סבת הרננה.
א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״ויראו״.
SO THAT THEY THAT DWELL IN THE UTTERMOST PARTS. [They that dwell in the uttermost parts] is in contrast to the Holy Temple.⁠1
OF THY SIGNS. The reference is to the power of the rain. Compare, Who doeth great things past finding out (Job 9:10).⁠2
The meaning of Thou makest the outgoings of the morning [and evening to rejoice] is people rejoice because the signs3 which go out and are seen in the morning4 and evening.⁠5 The word tarnin (Thou makest to rejoice) is thus a verb governing two actions.⁠6 Rabbi Moses says that Thou makest the outgoings of the morning [and evening to rejoice] speaks of the beginning of the day and night.⁠7 The end of one is the beginning of the other. This is the cause of the joy.
1. Not only those who are in the Holy Temple will stand in awe of Your signs, but also those who dwell in the outermost parts of the earth shall do so.
2. This is the way the Talmud interprets the verse. See Ta’anit 2a.
3. The heavenly bodies.
4. The sun.
5. The moon and stars.
6. That is, tarnin is a hifil. It applies to God and to the signs, that is, God causes the signs to rejoice.
7. In other words, The outgoings of the morning and evening does not speak of the signs which appear during the day and night, but to the beginning of the day and night.
וייראו יושבי קצות מאותותיך – ו״ו וייראו פתוחה. אמר מנפלאות הבורא שמראה בכל יום עד שיש לבני אדם לירא ממנו כי אינם מבלתי מנהיג ינהיגם ויסדירם ביום ובלילה. והאותות הם מוציאי בקר וערב. והירח וככבים בלילה ושמש ביום ובהם תרנן ותשמח לב בני האדם או פירושו תרנן במוצאי בוקר וערב כי הם מרננים ביציאותם כמ״ש ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים (איוב ל״ח:ז׳) ואתה תרנן אותם כי אתה המוציאים ואמר יושבי קצוות. כי בכל מקום יראו האותות ההם בכל קצוות הארץ אין נסתר כמ״ש בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם (תהלים י״ט:ה׳) ואמר ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו (תהלים י״ט:ז׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

מוצאי בוקר וערב תרנין. יהי רצון שתשיב ׳בוקר וערב׳ לאופן שהיה קודם המבול, שהיו קטבי השמש מסכימים עם קטבי העולם, ובכן היה לעולם זמן אביב:
וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֹת מֵאוֹתֹתֶיךָ. שאף על פי שאחזו ישראל ארץ ישראל, לולא ששכניהם יושבי קצוות יראו אותות ה׳ – היו באים באגודה אחת להוציאם מארץ ישראל, כי היו עומדים שם כטלה בין זאבי טרף. אם כן, לפי שעשית זאת פעמים אחרות, יהי רצון שגם עתה מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב – שהם כל אומות העולם – תַּרְנִין ישראל, שישראל ינצחום במלחמות גוג ומגוג. ו׳מוצאי בוקר וערב׳ – הם כל נקודה ונקודה שבשמים, כי נבדלו ׳מוצאי בוקר וערב׳ בכל נקודה ונקודה בערך חלקים שונים מהארץ, נמצא שיהיו כל האומות העומדות על הארץ ניצחות מישראל1:
1. ׳מוצאי ערב ובוקר׳ הוא המקום ממנו יוצאים השמש והירח, והרי בכל יום ובכל מקום יוצאים מנקודה אחרת.
מוצאי בקר – רפי הבי״ת.
מאותותיך – ע״י אותות הברקים והרעמים יפחדו ממך יושבי קצות הארץ.
מוצאי – המאורות היוצאים להאיר בבוקר ובערב, היציאה ההיא תעורר לב הבריות לרנן לך כאשר יראו שלא ישנו את תפקידם.
וייראו – מסב פניו אל ה׳, עתה ייראו היושבים בקצוי ארץ מן אותותיך אשר תרנין מוצאי בקר וערב – ר״ל פאת מזרח וים, שכולם ראו אותותיך ורננו לשמך, ועי״ז התיראו כולם מלפניך, והכונה כפולה על אות הגשמים והעננים, ועל אות הצדק ומשפט שהראה ה׳ במעשה של הגבעונים, שעי״ז יראו כולם מה׳ ולמדו מוסר.
מוצאי בקר וערב – מקום מוצא הבקר והערב, והזכיר המקום תחת היושבים בו.
תרנין – שרש רנן ממקור רן הקרוב לרם (כון⁠־קום, מוט⁠־נוט) ר״ל הרים קול בתפלה או בצעקה או בשמחה.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) פָּ֤קַֽדְתָּ הָאָ֨רֶץ וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָא רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי⁠־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃
You have remembered the earth, and watered her, greatly enriching her with the river of God that is full of water. You prepare them grain, for so you prepare her.
א. וַתְּשֹׁ֪קְקֶ֡הָ א=וַתְּשֹׁ֪קֲקֶ֡הָ (חטף)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אַדְכַּרְתָּא אַרְעָא וְאַשְׁקִיתָהּ סוּגֵי עֲלַלְתָּא תַעְתְּרִנָה מִן קוּבְתָא דֶאֱלָהָא דִי בִשְׁמַיָא מַלְיָא מִטְרָא תְּתַקֵן עִבּוּרְהוֹן אֲרוּם הֵיכְנָא תְּשַׁכְלְלִנָהּ.
You have remembered the land1 and watered it; you will enrich it with much produce from the vault of God which is in heaven, full of rain;2 you will form their grain, for thus you will consummate it.
1. Land: + of Israel.
2. Rain: +of blessing.
פלג אלהים מלא מים – תאנא כמין קובה יש בשמים שמשם גשמים יורדין. כותי אחד שאל את ר׳ מאיר אפשר פלג אלהים מלא מים מששת ימי בראשית ולא חסר כלום, א״ל כל אותה זיעה שיצאה לא ממך יצאה, א״ל הן, א״ל ומה אתה שאתה בשר ודם לא חסר ממעינך כלום ממעינו של הקב״ה עאכ״ו. אמר רבי יוחנן נטל הקב״ה כל מימי בראשית ונתנם חצים ברקיע וחצים באוקינוס שנאמר פלג אלהים מלא מים, ועוד שאלו, אפשר המים העליונים תלוים במאמר, אמר לו הבא לי אפרכס, הביא לו אפרכס ונתן עליו טס של ברזל ושל זהב ולא עמדו המים, כיון שנתן אצבעו עמדו המים, א״ל אצבעך אתה נותן, א״ל ומה אני שאני בשר ודם אצבעי משמרה המים, אצבעו של הקב״ה עאכ״ו הוי המים העליונים תלוין במאמר.
כמא רחמת בלאדך פאסקיתהא, כמא טאלמא אגניתהא, וג׳עלת קסם צפוהֵ אללה ממלי מאא, ואצלחת דג׳נהם וסאיר מא בה תת׳בתהם.
כפי שרחמת על הארץ והשקית אותה ארץ וכפי שרבות העשרת אותה [את הארץ] ושמת החלקים ששייכים לנחלת ה׳ [מה ששיך לישראל] מלאים מים. וגם סדרת את התבואה שלהם [כפי שצריך] ו⁠[גם] שאר הדברים שיש בה [בנחלת ה׳ (האדמה שלהם)] שמקיימים אותם [את נחלת ה׳ (עם ישראל)].
פקדת, כשם שריחמת את ארצו והשקיתה, וכמו שרבות העשרת אותה, ונתת חלק נחלת ה׳ מלא מים והצלחת דגנם ושאר כל אשר בו תרצכם כלומר יתר יבולם אשר על ידו ישארו נכונים ויציבים בארצם. ותיבת ותשוקקיה לשון השקיה.
פירשתי פלג אלהים, חלק בחירי ה׳ תרגום נחלת אלהים.
פסרת פלג אלהים, קסם צפות אללה תרגום נחלת אלהים.
וקו׳ ותשוקקה יע׳ אפצֺתהא נעמאﹰ והו מצֺאעﹶף מן והשיקו היקבים (יואל ב:כד) ומתֺלה שוקק בו (ישעיהו לג:ד) והו מתעדﹴ אלי פלג אלהים.
ושרחה מע מא יתלוה אלי אٓכׄר אלמזמור תפקדת אלארץׄ ואפצֺתהא מצֺוול וכתֺירא מא אגנית אהלהא וחיﹼﹶית אקואתהא באנה כדֺלך תרתבהא ותוגת סנה נעמתך פתקר אלסﹸבﹸל דסמא ואדֺהאל אלברﹼﹶ ותשמל אלרפאע אלסרור ותחיט אלגנם באלמרוג ותלתחף אלב⁠[.]⁠אח באלבﹸרﹼﹶ פתגלﹺב טרבאﹰ ותגﹼﹶנﹺי פרחא.
וקולה תכין דגנם לאנה אעתקד פי אעאדה אלצֺמיר עלי הארץ אהל אלארץׄ מתֺל וכל [זקני ארץ] מצרים (בראשית נ:ז) עלי גיר מא הו פי פקדת הארץ.
וקו׳ כי כן תכינה יעני אנה עלי הדֺה אלרתבה רתבתהא מן אנזאל גﹶיתֺהא ואٕרואיהא ואٕנמﹶי נבאתהא ורﹶיק [...]⁠אנה.
It states, “and irrigate it” meaning had gained God’s blessing.’ It is a geminate “and vats shall overflow(Joel 2:24) and similar “are amassed” (Is. 33:4). It is transitive, (governing) “the channel of God”.
And he translated (RASAG?) it in light of what follows afterwards in the Psalm; You examined the earth and You bestowed upon it scarcity but enriched its people and invigorated their strength with abundance. Thus, You arranged it. You crowned the year with your bounty. The paths are distilled with riches and the outstanding pasture lands. The hills are girdled with joy. The meadows are enclosed with sheep. The (valleys) wrapped with wheat. They shout for joy and sing merrily
It states, “Your prepare it.” He believes the suffix refers back to “the land” as in the people of the earth like; “and all of the Egypt’s dignitaries(Gen. 50:7) unlike “You take care of the earth.
It states, “for so do You prepare it” According to the follow sequence; rainfall, irrigation and cultivation of plants and the blooming of ….
פקדת הארץ – כשאתה חפץ להיטיב אתה פוקד את הארץ ומשקה אותה.
רבת תעשרנה – הרבה אתה מעשרה מפלג שלך שהוא מלא מים ותכין בו דגנם של ישבי קצוות כי בכן אתה מכין אותם.
You remember the earth When You wish to do good, You remember the earth and water it.
You enrich it greatly You enrich it greatly from Your stream, which is full of water, and You prepare therewith the corn of the dwellers of "the ends,⁠" for therewith You prepare it.
פקדת ארץ ותשקקיה – השקית אותה.
דבר אחר: למלא תשוקתה.
פקדת – זה הפסוק לאות על שנת בצורת היתה בציון, וחשב האויב לבא על ציון להביאה במצור. והשם פקד ארצו שהוא ארץ ישראל.
ויש אומרים: תשוקקיה – כמו: ותשקיה ואין זה נכון. והעד: ונפשו שוקקה, רק הוא, כמו: וירם תולעים ויבאש (שמות ט״ז:כ׳), וכבר באש, וככה רבים.
וכן הוא פקדת הארץ – וכבר שוקקתה, ובעבור זה הזכיר פקדת.
רבת – התי״ו כמו: ושבת לנשיא (יחזקאל מ״ו:י״ז), והתואר חסר כטעם דברה רבה.
תעשרנה – היה ראוי להיות תחת השי״ן חירק אם המלה מהבניין הכבד. ואם מהקל יהיה הפועל יוצא, כדרך יעשר, שהוא שי״ן, שימצא ככה על השלשה בביניינים.
פלג – המחובר מהמטר.
ומ״ם דגנם שב אל פקדת הארץ.
כי כן תכינה – שב אל הארץ.
THOU HAST REMEMBERED. This verse is proof that Zion suffered a year of drought and the enemy contemplated coming to Zion, to besiege her. However, God remembered the Land of Israel which is His land.⁠1
Some say that the meaning of va-teshokakeha means, and watered her. However, this is incorrect.⁠2 The phrase ve-nafesho shokekah3 (and his soul hath appetite) (Isaiah 29:8) is proof.⁠4 On the contrary, our verse is like va-yarum tola’im va-yivash (Exodus 16:20). The meaning of the latter is, and it had bred worms and rotted.⁠5 There are many such instances.⁠6 Our verse is to be understood as follows: You remembered the earth which had desired [water].⁠7 This is the reason why our psalm reads: You remembered.
GREATLY. The tav of rabbat (greatly) is like the tav of ve-shavat8 (then it shall return) in then it shall return to the prince (Ezek. 46:17). The term being described is missing.⁠9 “Great (rabbah)” is similar in meaning, to a great thing.⁠10
ENRICHING HER. If tashrennah (enriching her) belongs to the heavy conjugation11 then a chirik should have been placed beneath the shin.⁠12 However, if tashrennah is a kal then it is a transitive verb.⁠13 It is like yasor (he will take the tenth) (Samuel I 8:17) which is spelled with a sin.⁠14 We find this to be the case in the three forms.⁠15
THE RIVER. Which is made up of rain.
The mem of deganam (them corn)⁠16 refers to Thou hast remembered the earth (v. 10).⁠17
FOR SO PREPARES THOU HER. The reference is to the earth.
1. And watered it.
2. For the root of the Hebrew word for watered is shin, kof, heh. However, the root of va-teshokakeha is shin, kof, kof.
3. From the root, shin, kof, kof.
4. The phrase ve-nafesho shokekah shows that the word va-teshokakeha does not mean, watered. On the contrary it shows that it means, to desire.
5. According to Ibn Ezra va-yarem (bred) is a pluperfect. See Ibn Ezra on Exodus 16:20.
6. Of the use of the pluperfect in Scripture.
7. Ibn Ezra renders va-teshokakeha, and desired it (water). Our verse literally reads Thou hast remembered the earth, and she desired it (water). Now if God remembered the earth: Why would it desire water? Hence, Ibn Ezra takes va-teshokakeha as pluperfect meaning, she had desired it. Our verse is to be understood as follows: Thou hast remembered the earth; [before You remembered her] she had desired it (water).
8. Ve-shavat is a variant of ve-shavah. Similarly, rabbat is a variant of rabbah.
9. Rabbat is an adjective. According to Ibn Ezra rabbat (greatly) is not in the construct with tashrennah (enriching her). Hence he believes the word which it is describing is not in the text.
10. In other words great is short for “a great thing.” Ibn Ezra reads our verse as follows: Thou hast remembered the earth… enriching her with a great thing, with the river of God, that is full of water.
11. The hifil.
12. The word should have read ta’ashirennah.
13. The root ayin, shin, resh (rich) in the kal is usually intransitive. Hence Ibn Ezra’s comment.
14. Not with a shin. There are no vowels in the text of Ibn Ezra Hence Ibn Ezra is telling us how the word is to be read. See Filwarg.
15. The root ayin, sin, resh (ten) comes in the kal, piel and hifil. In all of these forms it is transitive. Hence it is possible that the root ayin, shin, resh (rich) is transitive in both the kal and hifil.
16. Deganam (them corn) literally means, their corn. According to Ibn Ezra the reference is to the corn of the people of the earth.
17. The meaning of which according to Ibn Ezra is, Thou hast remembered the people of the earth.
פקדת הארץ – ועוד זכר המטר כי הוא מנפלאות האל הגדולות. כמו שזכר אליהוא ועוד כי בם ידין (איוב ל״ו:ל״א) העמים המורדים ואמר פקדת הארץ.
ותשקקה – ו״ו ותשקקה כענין כבר היה זה או אחר שהיה זה וכן הן אתה קצפת ונחטא (ישעיהו ס״ד:ד׳) וכבר חטאנו ואחר שחטאנו קצפת אתה וכן ויבקעו המים (שמות י״ד:כ״א) וירם תולעים ויבאש (שמות ט״ז:כ׳) והדומים להם וכן פירוש וכן פירוש ותשוקקיה וכבר שוקקת כלומר מאחר ששוקקת פקדת אותה במטר והוא מענין ואל אישך תשוקתך (בראשית ג׳:ט״ז) כלומר גזרת עליה מניעת גשמים עד שהתאותה מאד למטר ואחר כן בחסדך אתה פוקד אותה כן אנחנו בגלות מיחלים למטר הישועה.
רבת תעשרנה – כמו תעשירנה. וכן וידבקו וידרכו כמו וידביקו וידריכו ופירושו לרוב תעשרי אותה במטר.
פלג אלהים מלא מים – ואחר שתשבע הארץ ישארו מהמטר פלגים גדולים מלאים מים להשקות אדם ובהמה. וזכר אלהים הוא כינוי לדבר הגדול והנפלא לפי שהגדולה והפלא יבא מאתו כמו עיר גדולה לאלהים (יונה ג׳:ג׳) כהררי אל (תהלים ל״ו:ז׳), ושלהבתיה (שיר השירים ח׳:ו׳), מאפליה (ירמיהו ב׳:ל״א).
תכין דגנם – אחר שתשביע הארץ ותצמח תכין הארץ ברוחות טובות להצמיח הצמחים כלומר שתציל התבואה משדפון ומירקון.
כי כן תכינה – כלומר כי בזה תכין הארץ כי אם תשבע הארץ ממטר ותצמח התבואה ותלקה אחר כך משדפון ומירקון מה יועיל להם המטר.
פקדת הארץ ותשוקקה. הנה, קודם חטאו של אדם הראשון, ׳פקדת הארץ ותשקה׳1, כאמרו (בראשית ב ו) ׳ואיד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׳: רבת תעשרנה. והעשרת אותה בלתי שום עבודת אדם2, כאמרו (שם פסוק ה) ׳והאדם אין לעבוד את האדמה׳, ׳ויצמח ה׳ אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל׳ (שם פסוק ט): פלג אלקים מלא מים תכין דגנם. אתה, ב׳פלג אלקים׳ שהעלית אז3, והוא אותו האיד שהוא לעולם מלא מים, שאין הטל נעצר, תעשה שיספיק להכין דגן המים והארץ4 בלתי מטר ובלתי עבודת האדמה: כי כן תכינה. כי בזה תכין הארץ ויושביה5 לעבודתך בטוב מזון הפירות למין האנושי, בלתי צורך עבודת האדמה, ולא יהיה האדם טרוד בה, וכן בתיקון הזריחה והשקיעה אשר בו יארכו חיי האדם כמאז:
1. וי״א תשוקקיה כמו ותשקיה (אבע״ז, ע״ש).
2. רבת תעשרנה, כמו: תעשירנה, ופירושו, לרוב תעשיר אותה במטר (רד״ק).
3. ׳פלג אלהים - אמת המים הבאה לה מאלהים׳ (מצדות), אך לרבינו אינו אמה אלא איד.
4. שהמים והארץ יספיקו להכין דגן.
5. ׳תכינה - שב אל הארץ׳ (אבע״ז).
פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ. פעמים אחרות. ׳ותשוקקה׳ – מלשון ׳וישק את הצאן׳ (שמות ב׳:י״ט), והיא מבעלי הכפל. ויהי רצון שגם עתה רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה לאותה הארץ, ש׳רבת׳ העם תעשיר אותה הארץ1, שהיא פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם: ויהי רצון שתָּכִין דְּגָנָם – שתוציא יבולה בעתו, כִּי כֵן – באופן הזה, תְּכִינֶהָ לאותה הארץ:
1. ׳רבת׳ – העיר רבתי העם, ירושלים, וחסר הנסמך.
ותשקקה – במקצת מדויקים ותשקקיה ביו״ד ועמ״ש בצפניה א׳ על אחפש.
פקדת – ענין זכרון והשגחה.
ותשוקקיה – מלשון השקה.
פלג – אמת המים.
פקדת – בעת תשגיח בארץ להשקותה אז תעשר אותה בהרבה מטר.
פלג אלהים – אמת המים הבאה לה מאלהים היא מלאה מים.
תכין – ובזה תכין דגנם כי כן דרכך להכין הדגן ע״י רבוי המטר.
ותשקקה – מענין משקה, וכבר בארתי (יואל ב׳ כ״ד) שפעל שוק ושקה משתתפים, והשיקו היקבים, וכן כמשק גבים שוקק בו (ישעיהו ל״ג) לפירושי.
תעשרנה – כמו תעשירנה.
תכין – נסתר לנקבה על הארץ.
פקדת – ועתה פקדת את הארץ שהיה בה רעב שלש שנים,
והשקית אותה בגשמי ברכה, ובזה תעשרנה עושר רב, כי בזה תכין הארץ את דגנם של יושביה,
כי כן תכינה – שהכינות אותה על אופן זה שתכין דגן לתת אוכל למכביר, ומפרש איך הכין את הארץ לזה, כי
ותשקקה – מגזרת משקה ונכפלה הקו״ף ע״ד ירחק חק, פקח קוח, אדמדם, ירקרק, להוראת רבוי ההשקאה, או הוא מגזרת נפש שוקקה (למטה ק״ז:ט׳) מתאוה כאדמה הצמאה למים, ור״ל פקדת ארץ שמקודם עשיתה שוקקה בימי הקיץ.
פלג אלהים – תעשרנה ע״י פלגים גדולים, ע״ד שלהבת יה, עצי ה׳ ודומיהם.
דגנם – יושבי הארץ מקצה אל קצה.
כי כן תכינה – כאשר תכין הארץ כן ע״י הגשם, מגמתך היא להכין דגנם.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּהא צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃
Watering her ridges abundantly, settling down her furrows, You make her soft with showers; You bless her growth.
א. תְּ֝מֹגְגֶ֗נָּה א=תְּ֝מֹגֲגֶ֗נָּה (חטף)
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
מַרְבְּיָנֵי צִמְחָהָא רַוֵי אַשְׁדִיךְ גַיְסָהָא צִמְחָהָא תְּבָרֵךְ.
He has drenched those raised on its plants; he has given rest to its troops; you will bless its blossoms.1
1. You will bless its blossoms: with showers you will soften it, you will bless its plants.
תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך – אמר ר׳ יוחנן גדול (מאד) יום ירודת גשמים שאפילו גייסות פוסקות בו שנאמר תלמיה רוה נחת גדודיה וגו׳. מטר משקה מרוה מזבל מעדן וממשיך, מאי קראה תלמיה רוה נחת גדודיה וגו׳. שנו רבותינו רמ״א באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, ר״א ור״ש אומרים באחד בתשרי, אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו, ר׳ מאיר סבר אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שעמקים יעטפו בר, ואימתי עמקים יעטפו בר באדר, מתעברות באדר ויולדות באב ראש השנה שלהם אלול, רבי אליעזר ור׳ שמעון סברי אימתי לבשו כרים הצאן בזמן שיתרועעו אף ישירו, ואימתי שבלים אומרות שירה בניסן, מתעברות בניסן ויולדות באלול ראש השנה שלהם תשרי, ואידך נמי הכתיב יתרועעו אף ישירו, ההוא באפלייתא דהוו בניסן, ואידך נמי הכתיב ועמקים יעטפו בר, ההוא בחרפייתא דהוו מאדר.

רמז תשצ

אמר ר׳ יצחק קשה ירידת גשמים שהיא מרצה כקרבנות שנאמר רצית ה׳ ארצך. רבי סימון אומר שהיא מכנסת את הגליות שנאמר שבת שבית יעקב. ר׳ יוחנן בן פדיה אומר שהיא אוספת את העברה שנאמר אספת כל עברתך, רבי תנחום בן חנילאי אומר ומכפרת על החטאים שנאמר נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, רבי חייא בר אבא אמר אף חכמים קבעו אותה בתחית המתים, בזו יד היתה עלי יד ה׳ ובזו יד פותח את ידך, בזו פתיחה יפתח ה׳ לך את אוצרו, ובזו פתיחה הנני פותח את קברותיכם. רבי יודן בשם רבי אלעזר בר אבינא בזו שירה ירונו יושבי סלע ובזו שירה יתרועעו אף ישירו. ר׳ חייא בר רבי אמר גדולה מתחית המתים שתחית המתים לישראל וזו לעו״א ולישראל. כותי אחד שאל את רבי יהושע בן קרחה אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים וכשאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים, ביום ירידת גשמים מה טעם לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר, מה כתיב אחריו הריעו לאלהים, כהנים לוים וישראלים אין כתיב כאן אלא כל הארץ. אמר רבי יהושע בן לוי בשעה שהמטר יורד בהמה מבקשת תפקידה מה טעם לבשו כרים הצאן לבשו דכריא ענא (לשון נקיה).
כד׳אך פארוי אתלאמהא, ונזל אלגית׳ עלי כ׳טטהא וג׳רעהא מן נדאיך ובארך פי נבאתהא.
באותו אופן שתרווה את תלמיה ותוריד את הגשמים על תלמי חרישתה ותשקה אותה מהטלים שלך ותברך את המצחים שלה.
תלמיה, כך רוה תלמיח והורד הגשם על קוויה קווים שהמחרשה חורצת באדמה. ודשננה ממלך וברך צמחייתה. ולתרגום תמוגגנה ראה לקמן קז כו.
פירשתי נחת גדודיה ״נזל אלגית״ תרגום הוריד מטר.
פסרת נחת גדודיה נזל אלג׳ית׳ תרגום הורד מטר.
תלמיה – הם שורות המחרישה.
רַוֵה – כמו לרוֵוה.
נחֵת גדודיה – כמו לנחֵת, להניח לגדודיה לעשות נַחַת לבריות אתה ממוגגה ברביבים של מטר.
תמוגגנה – לשון המסה.
its furrows Heb. תלמיה. They are the rows of the plowshare.
To sate Heb. רוה, like לרוה.
to afford pleasure to its troops Heb. נחת גדודה, like לְנַחֵת גְדוּדֶהָ, to give rest to its troops. To afford pleasure to its creatures, You dissolve it with drops of rain.
You dissolve it Heb. תמגגנה, an expression of melting.
תלמיה – שורות המחרשה.⁠1
תרוה נחת גדודיה – אילו הגדודים שבמחרישה על השורה. שהשורה עמוקה, וצדדיה גבוהים, והמישור מלא. וירוה עומק השדה, והגדודים שבצדיה.
נחת – משוה.
1. בדומה ברש״י.
תלמיה – כמו: בתלם עבותו (איוב ל״ט:י׳).
ויש אומרים: נחת גדודיה – הורד גדודותיה, כמו: על כל ידיים גדודות (ירמיהו מ״ח:ל״ז), והם קוים לחריש, דמם הכתוב לגדודות. והטעם שירום.
ויש אומרים: מגזרת גדוד יגודנו. והטעם על הגשמים והטעם על הזרמים.
HER RIDGES. Telameha (her ridges) is similar to telem (furrow) in with his band in the furrow (Job 39:10).⁠1
Some say that the meaning of nachet gedudeha (settling down the furrows thereof) is, bring down the furrows thereof.⁠2 Compare gedudot (cuttings) in Upon all the hands are cuttings (Jer. 48:37). Gedudot refers to the lines made by the plow. Scripture compares them to cuttings. The meaning of bring down the furrows thereof is, saturate the furrows with water.⁠3
Some say that the word gedudeha is related to gedud yegudenu (a troop shall troop upon him) (Gen. 49:19). The reference is to the rain,⁠4 that is, to the streams.⁠5
1. Telem refers to the ridges of the furrows.
2. That is, bring down the rain into the furrows.
3. God will bring down the rain into the furrows. Radak.
4. According to this interpretation nachet gedudeha (settling down the furrows thereof) is, bring down her troops (of water).
5. The streams produced by the rains.
תלמיה רוה – שב עוד לספר טובות המטר שתרוה במטר תלמי הארץ והם גבשושית הארץ.
נחת גדודיה – ותוריד המטר בגדוד הארץ. והם העמקים שבין תלם לתלם והוא חפירת המחרישה.
ברביבים תמוגגנה – במטר הגדול תשוב הארץ נמוגה ולחה שהיתה יבשה קודם המטר.
צמחה תברך – ואחר כן תברך צמחה ותבא התבואה לברכה והצלחה.
תלמיה רוה. באותו הטל, ׳רוה תלמיה׳ עתה בימינו: נחת גדודיה. וצַוֵה שיעמיק בחפירות1 המחרישה: ברביבים תמוגגנה. ושיספיקו רביבי הטל למוגג2 את הארץ ולהשקותה3, ועם זה צמחה תברך - שיעשה פרי יותר מן המורגל:
1. אולי צ״ל ׳כחפירות׳ – שהטל יחרוש את האדמה כאילו הוא מחרשה.
2. להמיס (רש״י).
3. תשיב הארץ נמוגה ולחה, שהיתה יְבֵשָׁה קודם (רד״ק) ע״י הרביבים תמוגג ותרטב את האדמה ובזה תברך צמחה (מצודות).
תְּלָמֶיהָ רַוֵּה. תלמים הם הגבוה מן החרוש1: נַחֵת גְּדוּדֶיהָ. שהם החלק השפל מהחרוש2. ׳נחת׳ – מלשון ׳ונחתה קשת׳ (תהלים י״ח:ל״ה): בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה. שהם כמו הטל של ברכה, ובזה האופן צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ:
1. ׳הם גבשושיות הארץ׳ (רד״ק). וכ״כ בפירוש ר״א מנולה: ׳תלמיה – הגבוהים במחרישה׳.
2. ׳נחת גדודיה – והורד המטר בגדודי הארץ, והם העמקים שבין תלם לתלם, והיא חפירת המחרישה׳ (רד״ק).
צמחה – אין במ״ם דגש.
תלמיה – ערוגות כמו על תלמי שדי (הושע י׳:ד׳).
רוה – ענין שביעה.
ברביבים – הוא המטר הדק כמו וכרביבים עלי עשב (דברים ל״ב:ב׳).
תמוגגנה – מלשון המגה והמסה.
תלמיה רוה – במה שתשביע תלמי השדה יהיה נחת לגדודיה הם הבריות המתהלכים בארץ.
ברביבים – ע״י הרביבים תמוגג ותרטב את האדמה ובזה תברך צמחה.
תלמיה, גדודה – הגבוה נקרא תלם, והעמקים שבין תלם לתלם נקראים גדודים, מלשון לא תתגודדו, שריטות וחרישות באדמה, ונחת מענין ירידה כמו כי חציך נחתו בי (למעלה ל״ח).
תלמיה רוה – שהכינות אותה לרוות את תלמיה בגשם,
נחת גדודיה – שירד הגשם מן התלמים אל הגדודים והחריצים שבין התלמים, ומשם ירוו את התלמים, ואחר כך כשהתבואה החלה לצמוח ברביבים תמוגגנה – ברביבים דקים, עד שצמחה תברך.
תלמיה רוה – בתחלה תשביע תלמיה הם תלי אדמת עפר הנעשים ע״י המחרישה ובהם יכנסו תחלה המים, ואח״כ תתן נַחַת או תַנְחֵת ותוריד המים בגדודיה (ממקור גד או גז לשון כריתה) הם החריצים שבין תלם ותלם.
ברביבים – גשמים היורדים בנחת ומועילים להרבות ולהפרות התבואה, וכשאתה עושה אלה מה היא כונתך? צמחה תברך.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃
You crown the year with Your goodness; and Your paths drip fatness.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הַכְלֵלְתָּא שְׁנַת טוּב בִּרְכָתָךְ וְכִבְשֵׁי אוֹרְחָךְ יְבַסְמוּן דִיהֲנָא.
You have crowned the year with the goodness of your blessings; and the paths of your way will give an odor of richness.
פאד׳א תיג׳ת אלסנה בכ׳יראתך, וצארת מסאלכהם תדר דסמא.
ואם עטרת את השנה בטובות שלך ונהיו דרכיהם שלהם מרעיפים שומן [רבויי טובות].
עטרת, וכאשר תעטר את השנה בטובותיך ויהיו כל מסלותיחם נוטפים דשן.
עטרת – שנת טובתך, ועל ידי הגשמים אתה מעטר בכל טוב את השנה שאתה חפץ להיטיב.
ומעגליך – הם השמים שהם אבק רגליך.
ירעפון – יטפון.
דשן – שומן.
You crowned a year of Your goodness Through the rains, You crown with total goodness the year that You wish to benefit.
and Your paths They are the heavens, which are the dust of Your feet.
מעגליך – פסיעתיך שבארץ ישראל.
ירעפון – יטיף.
עטרת – עד שתהיה זאת השנה בקרב שנים כמו המלכה בעלת העטרת בתוך הבנות.
וטעם ומעגליך – דרך משל, והמעגל הם המקומות העשויות להתחבר מי גשמי הגלות.
[Thou crownest the year with Thy goodness] so that this year stands out from other years,⁠1 like a queen wearing a crown is distinguished from the rest of the women.⁠2
And Thy paths is metaphoric.⁠3 The word me’agel (path) refers to the places where the rain water of the pools gathers.⁠4
1. Literally, is among the other years.
2. Literally, like a queen wearing a crown among the women.
3. Paths are a metaphor for the pools of rain water. They are described as God’s paths for the rain comes from the clouds which are, metaphorically speaking, God’s paths. Radak.
4. See Joshua 15:19.
עטרת שנת טובתך – שנה שתשבע היא שנת טובתיך עטרת אותה בכל דבר טוב, ע״ד כצנה רצון תעטרנו (תהלים ה׳:י״ג).
ומעגליך ירעפון דשן – העננים הם מעגלי השם יתעלה כמו שקראם ג״כ סוסי אל כאמרו דרכת בים סוסיך (חבקוק ג׳:ט״ו), ואמר מרכבותיך ישועה. והעננים יזלו מטר שיהיה בהם הדשן והשומן.
כי אמנם עטרת שנת טובתך, גם בימינו1 כשהיתה ׳שנת׳ רצון, ׳עיטרת׳ אותה בפירות יותר מן המורגל2, כמו בימי שמעון בן שטח שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, כמו שסיפרו ז״ל (תענית כג.)3:
1. כלומר, לפני התיקון העתיד, אך אין הכוונה לזמיננו ממש אלא לזמן שביהמ״ק היה קיים.
2. ׳עטרת שנת טובתך, ע״י הגשמים אתה מעטר בכל טוב את השנה שאתה חפץ להטיב׳ (רש״י). שנת הַשֹּׂבַע שהיא ׳שנת טובתך׳, עִטַּרְתָּ אותה בכל דבר טוב (רד״ק).
3. ׳שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב וצררו מהם דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם׳.
עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ. פעמים אחרות, שהרי פעם אחת ירדו גשמים בעיתם, והיו חיטים ככוליא שור (תענית כג.)1: וּמַעְגָּלֶיךָ. היינו דרכיך ונתיבותיך שבם יעגל האדם בהליכתו – יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן:
1. ׳בעתם – בלילי רביעיות ובלילי שבתות, שכן מצינו בימי שמעון בן שטח שירדו להם גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות, עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב׳.
ומעגליך – מלשון מעגל ודרך והם העננים שהם לצד השמים ונאמר וחוג שמים יתהלך (איוב כ״ב:י״ד) ולזה יקראו העננים מעגליו.
ירעפון – ענין הזלה והטפה כמו יערוף כמטר לקחי (דברים ל״ב:ב׳).
דשן – שומן.
עטרת – תעטר את השנה שהשפעת בה טובתך כי תהיה מעוטרת בתבואה ופירות.
ומעגליך – העננים יזלו גשמי ברכה.
מעגליך – מורה על הדרך הסבובי בכ״מ, וזה הבדלו מן דרך ארח נתיב (כנ״ל י״ז).
עטרת – זה מוסב עמ״ש יתרועעו אף ישירו, אז ישירו לאמר עטרת שנת טובתך היינו שהלבשת את השנה בעטרת צבי,
ומעגליך ירעפון דשן מעגל הוא הדרך הסבובי, ומצייר כשהמטר יורד במדבריות ששם מרעה צאן הולך במעגל נוטה מן הדרך הישר שהוא בישוב, ואז גם שם ירעפון דשן, ומפרש נגד מ״ש ומעגליך ירעפון דשן
עטרת – סביב סביב במתנותיך שנה זו שגזרת עליה להיות שנה טובה.
ומעגליך – השמים שבהם דרכיך; מעגל הוראתו דרך ישר שאדם יכול למהר בו הליכתו, עגל בלשון ארמי מהירות.
ירעפו – יורידו בכח גשם המוליד דשן באדמה, רעף בחילוף אותיות ערף, וכ״כ יערף כמטר (פרשת האזינו).
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יג) יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃
The pastures of the wilderness drip; and the hills are girded with joy.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְבַסְמוּן תּוּשְׁבְּחָת מַדְבְּרָא וְדִיצָא גַלְמָתָא תְּקַמְרָן לְהוֹן.
They will make sweet the psalms of the wilderness, and the hills will gird themselves with joy.
וכד׳אך נואר אלבר תדר באלכלא, ואהל אליפאע יתקלדון באלסרור מת׳לא.
באותו אופן נאות המדבר יהיו מוציאים דשא. ובני הגבעות כאילו יהיו חגורים בששון [כאילו הם מקושטים בה].
ירעפו, וכן נאות המדבר יהיו שופעים דשאים ואנשי הגבעות יחגרו גיל דרך משל, נאות ״נואר״ נראה לי שכוונתו הנוודים יושבי המדברות ודומה למה שפירש גבעות אנשי הגבעות, ולפי זה נאות לשון נוה שהוא הבית והמעון, ור״ל שאפילו שוכני המדברות שהמחסור מנת חלקם יהיו שבעי רצון. ולפי כ״י כ.ו.מ.ה. ״נואמיר״ מראות, וצריך לפרש שהכוונה מקומות שמראן נאה בשלל צמחייתן הדשנה והעבותה. והראשון נראה עיקר. ומה שהוסיף בסוף הפסוק ״דרך משל״ ר״ל שהאמירה על הגבעות חוגרות הוא רק דרך משל וכ״כ בספרו אמו״ד מאמר ב פ״י.
ירעפו – השמים בנאות המדבר.
They drip The heavens [drip] upon the dwellings of the desert.
ירעפו – הנה מעגליך ביישוב.
ונאות מדבר – כמו: נות רועים.
והגבעות תחגרנה גיל – בהראות הדשא והעשב.
The1 pools2 are in inhabited places. Ne’ot midbar (the pastures of the wilderness) is similar to ne’ot ha-ro’im (the pastures of the shepherds) (Amos.1:2).
[AND THE HILLS ARE GIRDED WITH JOY.] The hills will be girded with joy when the herbage and the grass are seen.
1. Lit. Your.
2. The pools (paths) mentioned in the previous verse.
ירעפו – כמו שירעפו ביישוב כן ירעפו על נאות מדבר בעבור החיות שימצאו מאכל ומשקה.
וגיל גבעות תחגורנה – על דרך משל כשימלאו פני הגבעות תנובה כאלו יחגרו גיל תחת אשר חגרו שקים בהעצר המטר.
(יג-יד) ירעפו נאות מדבר. יהי רצון שגם עתה ׳ירעפו׳ - יתנו מזון בריבוי1, גם ׳נאות מדבר׳, ששם מרעה הצאן, ובזה גיל גבעות תחגורנה - שיהיה סביב להם הצאן בריבוי, כי אמנם בריבוי המרעה, לבשו כרים הצאן - יהיו2 לעולם הבקעות מכוסות בצאן, ועמקים - שהם מוכנים לתבואת דגן, יעטפו בר - יהי רצון שיתעטפו ויתכסו במיני דגן3, ובזה יתרועעו יושבי הארץ - ימלאו תרועת שמחה4: אף ישירו. שישבחו ויתנו תודה לאל יתברך:
1. אולי כמו ׳יערוף כמטר לקחי׳, בהיפוך אותיות.
2. י״ג היו.
3. כ״כ הרד״ק: והעמקים כמו כן יהיו מעוטפים ומכוסים מרוב תבואה, ׳יהיו מכוסים בתבואה מבלי מקום פנוי׳ (מצודות).
4. רד״ק בפירושו השלישי: ויש מפרשים: יתרועעו אף ישירו כל בני האדם עם הבהמות והחיות. ובשיעורים פירש כפירוש ראשון של הרד״ק.
יִרְעֲפוּ אפילו נְאוֹת מִדְבָּר, כאמרם ז״ל (כתובות קיב:) ׳עתידין אילני סרק שבארץ ישראל להוציא פירות׳ וכו׳, וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה:
נאות – ענין מדור.
נאות מדבר – המקומות היבשות כמדבר יזלו גם המה דשן להצמיח הרבה תבואה.
וגיל וגו׳ – הגבעות תהיינה חגורות בגיל ר״ל רב תבואה יגדל בהן.
נאות – בא תמיד על מרעה צאן ובקר.
ירעפו נאות מדבר – מקום מרעה צאן ונאות דשא, ונגד מ״ש עטרת שנת טובתך אומר וגיל גבעות תחגורנה בישוב.
גאות – מקומות נאים במדבר, מחוץ לעיר, בשדה.
תחגרנה – תבואה תסובב הגבעות מכל צד כחגורה, ובני אדם יגילו עליה, ולשון קצרה דבר.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יד) לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים׀ הַצֹּ֗אן וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ⁠־בָ֑ר יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף⁠־יָשִֽׁירוּ׃
The meadows are clothed with flocks; the valleys also are covered over with grain. They shout for joy, yes, they sing.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יַעֲלוּן דִכְרַיָא עִלַוֵי עָנָא וּמֵישְׁרַיָא יִתְחַפְיָן עִבּוּרָא יִתְיַבְּבוּן בְּרַם יְשַׁבְּחוּן.
The rams will copulate with the flock, and the plains will be covered with grain; they will shout, indeed, they will rejoice.
ואלמרוג׳ קד אלבסתהא אלכ׳ראף מן כת׳רהם, ואלאעמאק קד אשתמלת באלבר, פאלג׳מיע יג׳לבון ממא לך יסבחון.
והמישורים כבר לבשו הצאן אותם [כאילו הדשא עטוף בצאן] מרוב כבשים. והעמיקים הדגן כבר מילא אותם. וכך כולם מרעישים במה שמשבחים אותך (משבחים בקול גדול).
לבשו, ושטחי האדמה הנרחבים כבר כסו אותם הצאן מרבוים והעמקים נתעטפו ונתכסו בחטה והכל יריעו מתוך שהם שרים לפניך. תרגם כרים ״מרוג׳⁠ ⁠⁠״ וכן תרגם ככר הירדן בבראשית יג י.
[83 א] וכָר מן אלאסמא אלמשתרכה פיכון שרחהא מרגא מתֺל לבשו כרים כר נרחב (ישעיהו ל:כג). וחמﹶלא וחﹸמלאן עם חלב כרים (דברים לב:יד). ונגיבא שלחו כר מושל ארץ (ישעיהו טז:א). וקיל יתצֺאעף ובכרכרות (ישעיהו סו:כ). יעתקד סכׄפא אלנצארי פי שלחו כר (ישעיהו טז:א) כׄרופא יכנון בה ען אלמסיח והדֺא כבאטל וקתב אלגמל בכר הגמל (בראשית לא:לד). וקד אצֺאף אליה אלאואיל אסם אלפראס פקאלו ולא כר מבית הכרר (תלמוד בבלי מועד קטן יג:ב).
And ‘KāR’ is an amphibolous noun, and can be translated as ‘meadow’, as in “the meadows clothed’ (KāRîm)” (Ps. 65:14) and “broad meadow” (Kar)” (Is. 30:23). And lamb and lambs with “choicest lamb” (Kārîm) (Deut. 32:14). And ‘noblest’, “Dispatch a noble (Kar), ruler of the land” (Is. 16:1). Our sages add to it the noun horse (i.e., saddle cloth), and say, “jug from a jug maker” (Baylonian Talmud Môʾēdh Qāṭān 13b) It might also include “dromedaries (Kirkārôṯ)” (Is. 66:20). The Christians foolishly believes that “dispatch a noble” (Is. 16:1), means a lamb, alludes to the Messiah. This is nonsense, rather the hump of the camel, “camel’s hump(Gen. 31:34). Our sages add to it the noun horse (i.e., saddle cloth), and say, “jug from a jug maker” (Babylonian Talmud Môʾēḏ Qāṭān 13b)
לבשו כרים הצאן – יתלבשו השרון והערבה מן הצאן הבאים לרעות את הדשא אשר הצמיח המטר.
ועמקים יעטפו בר – על ידי המטר יהיו מעוטפים העמקים בתבואה ואז יתרועעו הבריות תרועת שמחה וישירו מרוב הברכה.
Meadows are clothed with flocks The Sharon and the Arabah are clothed with the flocks that come to graze on the grass that the rain causes to grow.
and valleys are enwrapped with corn Through the rain, the valleys will be enwrapped with grain. Then the creatures will shout with shouts of joy and sing because of the abundant blessing.
כרים – אכרים, כמו: כיקר כרים (תהלים ל״ז:כ׳).
יתרעעוישירו ויריעו. {כמו:} יתקממו – יקומו, וכן: יתבננו (ישעיהו י״ד:ט״ז) – יבינו.
לבשו – כמוא עם חלב כרים (דברים ל״ב:י״ד), שיהיו רבים. וקדמונינו ז״ל פירשוהו לשון נקייה.
והנכון בעיני: כי כרים – כמו: כר נרחב (ישעיהו ל׳:כ״ג). והעד: והעמקים.
יעטפו – מגזרת המעטפותב (ישעיהו ג׳:כ״ב), כמו: ילבשו.
ויתרועעו – מגזרת תרועה, כדרך: ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה (ישעיהו נ״ה:י״ב).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״כמו״.
ב. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י פרמא 1870: ״המתעט״. בכ״י מנטובה 13: ״התמעט׳⁠ ⁠⁠״.
CLOTHED. [Laveshu karim ha-tzon (the meadows are clothed with flocks)] is similar to im chelev karim (with fat of lambs) (Deut. 32:14).⁠1 The flocks will be numerous. The Rabbis said that our clause is a euphemism.⁠2 However, it appears to me that the word karim (flocks) is similar to the word kar (pastures) in, in large pastures (Isaiah 30:23).⁠3 The fact that Scripture reads the valleys is proof of this.⁠4
COVERED. The word ya’atfu (covered) is related to the word mitattef (cover). It means will be clothed. The word yitro’a’u (they shout for joy) is related to the word teru’ah (shouting) (Job 8:21). Our verse is similar to The mountains and the hills shall break forth before you into singing (Isaiah 55:12).
1. Karim in Deut. 32:14 means, lambs. So too the word karim in our verse. Furthermore, Deut. speaks of fat lambs. So does our verse, for according to this interpretation laveshu karim ha-tzon means, the sheep are clothed in fat.
2. The Rabbis interpret our verse as referring to the coupling of sheep. They render our verse; the sheep are clothed with rams.
3. In other words karim means, meadows and not sheep.
4. The fact that the valleys also are covered over with corn follows the clause dealing with karim, indicates that karim is to be rendered, meadows.
לבשו כרים הצאן – כמו כר נרחב (ישעיהו ל׳:כ״ג), פירושו מישור. וזכר המישרים והעמקים כי כבר זכר הגבעות. ואמר כי הכרים הם מלאים צאן כאלו מלובשים בצאן כצמר שרועין על פני המישור והם מכסים את עין הארץ וזה מרוב התבואות ישלחו הצאן בשדות לרעות כמ״ש משלחי רגל השור והחמור (ישעיהו ל״ב:כ׳).
והעמקים יעטפו בר – והעמקים כמו כן יהיו מלובשים ומעוטפין ומכוסים מרוב התבואה. וזכר העמקים אעפ״י שזכר הגבעות ואם הגבעות שבעים כל שכן העמקים וזכרם לומר שלא יזיקם רוב המטר.
יתרועעו אף ישירו – שבלי הבר יתרועעו אף ישירו כי השבלים המלאים בנשוב בהן הרוח ישמיעו קול כאלו יתרועעו אף ישירו או הוא דרך משל כמו וגיל גבעות תחגרנה (תהלים ס״ה:י״ג) וכל עצי השדה ימחאו כף (ישעיהו נ״ה:י״ב).
ויש מפרשים: יתרועעו אף ישירו כל בני האדם עם הבהמות והחיות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן. פעמים אחרות. ׳הכרים׳ – היינו העמקים, מלשון ׳(על) כר נרחב׳ (ישעיה ל׳:כ״ג)1. ׳לבשו׳ מצאן, לפי שהצאן היו רועים בהם מרוב הדשא והעשבים שהיו מוציאים2: וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר. שיפה תבואת העמקים מתבואת ההרים3: וגם עתה, יהי רצון שיִתְרוֹעֲעוּ יחדיו – ר״ל שיתחברו יחדיו, מלשון ׳איש רעים להתרועע׳ (משלי י״ח:כ״ד): אַף יָשִׁירוּ. כמו שאמרו ז״ל (ר״ה ח.) ׳אימתי שיבלין אומרים שירה׳ וכו׳4:
1. שפירושו מישור. וכ״כ רד״ק.
2. ראה רד״ק.
3. ׳אם הגבעות שְׂבֵעִים – כל שכן העמקים׳ (רד״ק), אלא שהזכיר פירות העמקים שהם המובחרים.
4. כלשון זה כתב ר״א מנולה.
כרים – כבשים.
יעטפו – מלשון עטיפה ולבישה.
בר – תבואה כמו לשבור בר ממצרים (בראשית מ״ב:ג׳).
יתרועעו – מלשון תרועה.
לבשו כרים הצאן – הכבשים שבצאן ילבשו בשר ושומן בעבור המרעה הטוב.
יעטפו בר – יהיו מכוסים בתבואה מבלי מקום פנוי.
יתרועעו – כל הבריות יריעו תרועת שמחה.
כרים – כמו ירעה מקנך כר נרחב (ישעיהו ל׳).
לבשו – נגד מ״ש ירעפו נאות מדבר אמר לבשו כרים הצאן, שהם מלאים צאן הרועות במדבר, ונגד מ״ש וגיל גבעות תחגורנה בישוב, אמר ועמקים עטפו בר בישוב, כל זה מן עטרת שנת טובתך יתרועעו אף ישירו – כל זה נוסח השיר על הגשם.
כרים – כר משמש לחמש הוראות, ראשונה להם כר הגמל (פרשת ויצא) דבר רך ושב אחור במשש אדם בו, ואח״כ הושאל להוראת שמני הצאן הרכים מחמת שמנם (מאה אלף כרים, מלכים ב׳ ג׳:ד׳) ואח״כ לאצילים היושבים במעדני עולם (ואת הכרי ואת הרצים, מלכים ב׳ י״א:י״ט) שנקראו ג״כ שמנים, כל שמן וכל איש חיל (שופטים ג׳:כ״ט), ואח״כ הושאל למרעה הצאן הרך ע״י עשבים רבים העולים בו, וזה לשון לבשו כרים הצאן, מקומות מרעה השמנים מכוסים הם מרוב צאן, ולפי דברי שד״ל מזה שם ככר למחוז הירדן, ואח״כ הושאל לכלי נגיחת חומות העיר במלחמה שראשם היה בדמות ראש איל, ושים עליה כרים (יחזקאל ד׳:ב׳).
יתרועעו אף ישירו – הכרים והעמקים, כלומר במשמן תבואתם גורמים תרועה ושיר שבני אדם מריעים ומשוררים.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג'יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

תהלים סה – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, תרגום כתובים תהלים סה, מדרש תהלים תהלים סה, ילקוט שמעוני תהלים סה, רס"ג תפסיר ערבית תהלים סה, רס"ג תפסיר תרגום לעברית תהלים סה, הערות הרב קאפח על תפסיר רס"ג תהלים סה, רס"ג פירוש תהלים סה – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות), רס"ג פירוש ערבית תהלים סה – מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות), ר׳ משה אבן ג'יקטילה תהלים סה – ההדיר ותרגם ד"ר דניאל יצחק, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות). לדוקטורט שלו על הפירוש, הקליקו כאן., רש"י תהלים סה, מיוחס לרשב"ם תהלים סה, אבן עזרא ב׳ תהלים סה, רד"ק תהלים סה, ר"ע ספורנו תהלים סה – מהדורת הרב משה קרביץ (בהכנה), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), שיעורי ספורנו תהלים סה – מהדורת הרב משה קרביץ, ספר אמר הגאון: שיעורי רבינו עובדיה ספורנו מכתב יד תלמידו על ספר תהלים (בית שמש, תש"פ), ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), מנחת שי תהלים סה, מצודת ציון תהלים סה, מצודת דוד תהלים סה, מלבי"ם ביאור המילות תהלים סה, מלבי"ם ביאור הענין תהלים סה, הואיל משה תהלים סה

Tehillim 65 – Translated and annotated by Neima Novetsky (all rights reserved), Targum Ketuvim Tehillim 65 – The Psalms Targum: An English Translation, by Prof. Edward M. Cook, with the gracious permission of the copyright holder, © 2001 Edward M. Cook, Midrash Tehillim Tehillim 65, Yalkut Shimoni Tehillim 65, R. Saadia Gaon Tafsir Arabic Tehillim 65, R. Saadia Gaon Tafsir Hebrew Translation Tehillim 65, Rav Kapach Notes on Tafsir Rasag Tehillim 65, R. Saadia Gaon Commentary Tehillim 65, R. Saadia Gaon Commentary Arabic Tehillim 65, R. Moshe ibn Chiquitilla Tehillim 65 – Translated and annotated by Dr. Daniel Isaac (all rights reserved). This is a first draft of a forthcoming critical edition – all comments and corrections are greatly appreciated. For his dissertation about this commentary, click here., Rashi Tehillim 65 – The Judaica Press complete Tanach with Rashi, translated by Rabbi A.J. Rosenberg (CC BY 3.0), Attributed to Rashbam Tehillim 65, Ibn Ezra Second Commentary Tehillim 65 – Translated and annotated by Rabbi Chaim (H. Norman) Strickman, with the gracious permission of Academic Studies Press (all rights reserved) and Touro University Press (all rights reserved), Radak Tehillim 65, Sforno Tehillim 65, Shiurei Sforno Tehillim 65, Minchat Shai Tehillim 65, Metzudat Zion Tehillim 65, Metzudat David Tehillim 65, Malbim Beur HaMilot Tehillim 65, Malbim Beur HaInyan Tehillim 65, Hoil Moshe Tehillim 65

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×