×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מִזְמ֥וֹר לְדָוִ֑דאבִּ֝הְיוֹת֗וֹ בְּמִדְבַּ֥ר יְהוּדָֽה׃
A Psalm of David, when he was in the wilderness of Judah.
א. ‹ר1› פרשה סתומה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תּוּשְׁבַּחְתָּא לְדָוִד בְּעִדָן מֶהֱוֵי בְּמַדְבְּרָא דִי בִּתְחוּם שֵׁבֶט יְהוּדָה.
A psalm of David, when he was in the wilderness in the territory of the tribe of Judah.
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה – זה שאמר הכתוב (ישעיהו כ״ו:ט״ז) בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו. אימתי ישראל מבקשים להקב״ה בזמן שהם בצרה. שנאמר (תהלים י״ח:ז׳) בצר לי אקרא ה׳. כשנכנסין בצרה מבקשין להקב״ה. שנאמר (שם ג׳:א׳) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. ואומר (שם נ״ד:ב׳) בבוא הזיפים. ואומר (תהלים נ״ב:ב׳) בבוא דואג. ואומר (שם נ״ז:א׳) בברחו מפני שאול. ואף כאן בהיותו במדבר יהודה. וכן הוא אומר (שם קי״ח:ה׳) מן המצר קראתי יה. (ואומר יום אירא אני אליך אקרא) ואומר (שם קי״ט:ע״א) טוב לי כי עניתי. לכך נאמר במדבר יהודה.

רמז תשפה

מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה – זה שאמר הכתוב ה׳ בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו אימתי ישראל מבקשין אותך בצרה שנאמר בצר לי אקרא ה׳, כן דוד כשנכנס לצרה הייה מבקש להקב״ה שנאמר מזמור לדוד בברחו מפני שאול, בבא הזיפים, בבוא דואג האדומי, אף כאן מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה וכן הוא אומר מן המצר קראתי יה ואומר יום אירא אני אליך (אקרא) [אבטח].
מג׳ד לדאוד יסבח בה אד׳ כאן פי בריהֵ יהודה.
הלל לדוד בו שבח כאשר היה במדבר יהודה.
מזמור לדוד שר אותו כאשר היה במדבר יהודה.
מזמור לדוד בהיותו במדמר יהודה
במדבר יהודה – בורח מפני שאול.
in the desert of Judah when he was fleeing from Saul.
מזמור לדוד – טעם זה המזמור שהיה נכסף ללכת אל קרית יערים מקום הארון, בעבור הסתתרו מפני שאול.
IN THE WILDERNESS OF JUDAH. The following is the theme of this psalm: David greatly desired to go to kiryat-ye’arim the place of the Ark.⁠1 [However; he could not do so,] because he was hiding from Saul.
1. The Ark had as of yet not been brought to Jerusalem. It was in kiryat-ye’arim. See Samuel I 7:1 and 1 Chron. 1:54.
מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה – כשהיה בורח מפני שאול.
ומדבר יהודה – הוא מדבר זיף.
[זה המזמור התפלל]⁠1 בהיותו במדבר יהודה, בורח מפני שאול2, והיה מתאווה להסתפח בנחלת ה׳3 לעסוק בתורה ובמצוות. ואמר:
1. אינו בדפו״ר.
2. כלשון רש״י כאן. ומדבר יהודה הוא מדבר זיף (רד״ק).
3. ע״פ לשה״כ בשמואל א׳ (כו יט) ׳כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה׳⁠ ⁠׳׳ על רדיפת שאול שגרם לו לצאת לחו״ל.
(א-ג) מִזְמוֹר לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בְּמִדְבַּר יְהוּדָה, אֱלֹהִים אֵלִי אַתָּה וגו׳. במזמור הזה, יורה דוד כמה היה דבק בה׳ יתברך לא בלבד בעת טובתו, אבל אפילו בעת בורחו מפני אויביו. ואמר, אֱלֹהִים, אֵלִי אַתָּה, לפי שבכל צרת האדם, ירוץ לעזרה אל היותר תקיף וחזק שיהיה, לכך אמר דוד, ׳אלקים׳, אתה הוא אותו היותר חזק שאני נס אליו לעזרה1. ולזה אינו חייב העובד עבודה זרה עד שיקבלו עליו לאלוה ויאמר ׳אלי אתה׳2. ובכל אלה הג׳ מזמורים הבאים, יקרא שם ׳אלקים׳ שהוא מידת הדין, לפי שהיה בעת צרות, שהיה מקבל דין ומשפט מה׳ יתברך על כל חטאותיו: אֲשַׁחֲרֶךָּ. ר״ל, אפילו בעת צרתי שאני טרוד בה, [אני] זוכר ממך ומשחרך, ולא כמו שעושים רבים שבעת צרותיהם אינם זוכרים את ה׳. ׳אשחרך׳ – אבקשך שחר שחר3: צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי. השכלית: כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי. היינו נפשי הבהמית4, ואפילו בהיותי בְּאֶרֶץ צִיָּה ובהיות ׳בשרי׳ עָיֵף בְּלִי מָיִם, כֵּן – כלומר, כך אפילו בהיותי בצרות, בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ, כלומר השכלתיך בעין שכלי להשכיל ממך כדי לִרְאוֹת ולהשיג עֻזְּךָ – מלכותך, וּכְבוֹדֶךָ – הטבתך לזולת על צד החסד5:
1. בשיעורים לשמות (טו ב): ׳לפי שמי שיש לו אדון, יצטרך שבכל מקריו ינוס לו לעזרה, ואם אין – יאבד חזקו, וזהו מבואר בחוש, ועוד צריך שירומם אותו על האחרים, לכן אמרו ישראל עתה על שני אלה החלקים ׳זה אלי ואנוהו׳, כלומר, ׳זה׳ הוא ה׳אל׳ שלי, כי כל האומים מחזיקים אלוהם לעזרתם, ואני ׳זה אלי ואנוהו׳ – אעשה לו נוה ומשכן ששם אנוס לעזרה להתפלל תמיד בכל צרותי׳.
2. במשנה (סנהדרין ס:) ׳העובד עבודה זרה, אחד העובד וכו׳ ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה׳.
3. ראה מש״כ בישעיה (כו ט).
4. ראה רד״ק.
5. ראה מש״כ בשמות (לג יח) עה״פ ׳הראני נא את כבודך׳. ובנדפס פירש על הבריאה שהיא ׳כבוד ה׳⁠ ⁠׳, וראה לעיל (תהלים יט א-ב).
במדבר יהודה – להסתר מפני שאול.
מזמור – קוטב המזמור להגיד בו רוב תשוקתו אל הדבקות האלהי, עד שעזב מלזכור כל ענינים החומריים רק באלהים דבקה נפשו.
והמלך – נראה שמלך זה הוא שאול שהאשם איננו בראשו מתוך רוח רעה המעתת אותו והוא כשוטה שלא ידע רוע מעשהו, רק האשם על יועציו המעירים קנאתו על דוד, ועל שריו הממלאים רצונו ורודפים אחריו.
יתהלל כל הנשבע בו – כל הנאמנים אליו ומראים אהבתם אותו בהשבעם בשמו, כמו יוסף שהיה נשבע חי פרעה.
כי יסכר – כאשר יסגר (ויסכרו מעינות תהום, פרשת נח) פי דוברי שקר אז יהיה טוב לשאול וישמח באלהים, כי ישוב ונחם על אשר עשה ורוח ה׳ תשוב אליו.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ב) אֱלֹהִ֤ים׀ אֵלִ֥י אַתָּ֗האֲֽשַׁ֫חֲרֶ֥ךָּ צָמְאָ֬ה לְךָ֨׀ נַפְשִׁ֗י כָּמַ֣הּ לְךָ֣ בְשָׂרִ֑יבְּאֶרֶץ⁠־צִיָּ֖ה וְעָיֵ֣ף בְּלִי⁠־מָֽיִם׃
O God, You are my God; I will seek You earnestly. My soul thirsts for You, my flesh longs for You. In a dry and weary land, where there is no water.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֱלָהָא תּוּקְפִי אַנְתְּ אֲקוּם בְּצַפְרָא קֳדָמָךְ צַחֲיָת לָךְ נַפְשִׁי רָגִיג לָךְ בִּסְרִי בְּאַרְעָא צַדְיָא וּמְשַׁלְהֵי מִדְלֵית מוֹי.
O God, you are my strength; I will arise in the morning in your presence; my soul thirsts for you, my flesh yearns for you, in a barren and weary land, without water.
אלהים אלי אתה אשחרך – זה שאמר הכתוב (משלי ח׳:י״ז) אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני. אמרה תורה אני אוהבי אהב שכל מי שהוא אוהבני אני אוהב אותו. דוד על ידי שאהב אותי אהבתיו ועל ידי ששחרני אני שחרתיו ונמצאתי לו. הוי אלהים אלי אתה אשחרך.
צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה – זו אדום. נחש יש לו חבר. שרף יש לו חבר. צמאון אשר אין מים אין לו חבר. כך לרשעה הזו אין לה חבר. לכך בארץ ציה ועיף. נפשנו עיפה לדברי תורה ואין מניחין אותנו. שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ז) העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה׳ אענם אלהי ישראל לא אעזבם.
אלהים אלי אתה אשחרך – זה שאמר הכתוב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאוני, אמרה תורה אני אוהבי אהב שכל מי שאוהבני אני אוהב אותו אמר דוד ע״י שאהב אותי אהבתיו ועל ידי ששחרני אני שחרתי ונמצאתי לו הוי אלהים אלי אתה אשחרך.
דבר אחר: אלהים אלי אתה – על הים הכרתיך ואמרתי זה אלי ואנוהו ושחרתי אותך ולא נזקתי, צמאה לך נפשי במדבר לראותך, כן בקדש חזיתיך כמו שראיתי אותך בים כך ראיתי אותך בסיני ואין קדש אלא סיני שנאמר ה׳ בם סיני בקדש, ולא נזקתי שנאמר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים, כן בקדש חזיתיך וגו׳ מהו לראות עוזך וכבודך אמר אהרן ישראל שהיו הדיוטים ראו אותך על הים ובסיני ולא הוזקו ואני שהשריתני אצלך במשכן שנאמר ומפתח אהל מועד לא תצאו והזהרת את ישראל והזר הקרב יומת ונכנסו בני לראות עוזך וכבודך ומתו, א״ל הקב״ה למשה אמור אמור לאהרן כל מי שנכנס לאהל מועד שלא ברשות מצטרע וכן אתה מוצא בעוזיהו ואם אתה מבקש שיהיו בניך מצורעים אותם שהם יושבים לפנים מכל המחיצות היית מבקש שיהיו יושבים לעצמן חוץ לכל המחנות שנאמר בדד ישב מחוץ למחנה, כיון ששמע אהרן אמר טוב חסדך שמתו בני מחיים מצורעים, שפתי ישבחונך על כן אני מחוייב להודות לך ולשבחך ובאהרן הכתוב מדבר מה כתיב אחריו כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי וכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם.
צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים – א״ר יהושע בן לוי אמר משה המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש זה בבל, שרף זה מדי, ועקרב זה יון, וצמאון אשר אין מים זה ארם, נחש יש לו חבר ושרף יש לו חבר ועקרב יש לו חבר וצמאון אשר אין שם מים אין לו חבר, כך ארם אין לה חבר לכך נאמר בארץ ציה ועיף בלי מים שנפשנו עיפה לד״ת ואין אנו מוצאים שנאמר העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני ה׳ אענם אלהי ישראל לא אעזבם. רבי אליעזר ברבי יוסי בן זימרא פתר קריא ביעקב, צמאה לך נפשי כאמבטאות הללו שהם מצפים למים, רבנן אמרין כשם שנפשי צמאה לך כך רמ״ח אברים שבי צמאים לך, היכן בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודך והנה ה׳ נצב עליו.
אללהם אנת רבי אטלב רחמתך, וקד עטשת לך נפסי וכמד לך בדני פי ארץ׳ מפאזה לגבה בלא מא.
ה׳! אתה אלוהי אני מבקש את רחמיך. נפשי כבר מצאה אליך והגוף שלי כבר נהיה באפיסת כוחות [נ״א: נהיו בו כוויות] בארץ נדחת ומעייפת ללא מים.
אשחרך, אבקש רחמיך וכבר צמאה לך נפשי ודאב לך גופי בארץ ציה וצמאה בלי מים. כמה ״כמד״ והוא צער גדול שבלב מדאבון ודאגה.
[80 א] מעני כמה לך אלצֺנא ואלנחול.
ועיף אסם אלפעל ואלצפה מתֺלה כתֺיר וכדֺלך הולך יחף (שמואל ב טו:ל) צפה מנעי רגלך מיחף (ירמיהו ב:כה) אסם אלחפא ואלגרץׄ פי הדֺא אלקול אנה כאן פי מדבר יהודה מתשוקא אלי מוצֺע אלקדם פמע שוקה דֺאך כאן יראה בעין אלבצירה ואן לם ירה בעין אלבצר.
The meaning of “thirst for You” is emaciated and thin.
thirsty” is a verbal noun and adverb/adjective as like Kathîr (a lot) and also “he walked barefoot(2 Sam. 15:30), a description of “Save your foot from going bare),(Jer. 2:25) a noun for barefoot. The intention of this statement is his longing to be in the Judean Hills, his former place. Along with that desire, he has in a mental image. He does not see with his eyes the vision.
[אשחרך – אבקש ואדרוש לך, כמו: ושחרתני ואינני (איוב ז׳:כ״א), אם אתה תשחר אל אל (איוב ח׳:ה׳).
צמאה לך נפשי – צמא ותאב אני לבוא אליך בבית תפלתך.]
כמה לך בשרי – לשון תאוה ואין לו דמיון.
בארץ ציה – במדבר.
I seek You Heb. אשחרך, I seek and search for You, as: "and You shall seek me (ושחרתני), but I am not here" (Iyyov 7:21); "If you seek (תשחר) God" (Iyyov 8:5).
My soul thirsts for You I thirst and long to come to You in Your house of prayer.
my flesh longs for You Heb. כמה, an expression of desire. There is no similar [Scriptural expression].
in an arid land in the desert.
(ב-ג) כמה – מפיק ה״י, לשון: כמיהים ערוגים.
כן בקדש – כאשר בקדש.
מקדם כשהייתי בארץ ישראל לראות עוזך, כך כמהתי עתה.
אלהיםאשחרך – כמו: שוחר טוב (משלי י״א:כ״ז).
או מגזרת שחר, כמו: ולבקר בהיכלו (תהלים כ״ז:ד׳) מגזרת בקר.
צמאה לך – והנה נפשי כצמא אל מים ובשרי יבש, כי אין למלת כמה חבר במקרא.
בארץ – כאלו הייתי בארץ ציה שאין שם מים.
וארץעיף כי נמצא ארץ לשון זכר, נעתם ארץ, ורבים כמוהו.
O GOD, THOU ART MY GOD, EARNESTLY WILL I SEEK THEE. Ashachareka (earnestly will I seek thee) is similar to the word shochar (dilligently seeketh) in diligently seeketh good (Prov. 11:27). On the other hand it might be similar to shachar (morning) (Psalms 57:9). It is like the word le-vakker (to visit early) in and to visit early in His temple (Psalms 27:4) which is related to the word boker (morning).⁠1
MY FLESH LONGETH FOR THEE. My soul thirsts for You, as one thirsts for water. My flesh is dry (kamah).⁠2 Kamah (longeth) is to be rendered dry, for the word has no “neighbor” in Scripture.⁠3
IN A DRY AND WEARY LAND. I am, as it were, in a dry and weary land that has no water. Scripture reads eretz ayef (weary land), for the word eretz (land)⁠4 is found in the masculine.⁠5 Compare, netam6 aretz (the land burnt up) (Isaiah 9:18). There are many such instances.⁠7
1. Similarly ashachareka means, I will seek you in the morning.
2. Ibn Ezra renders, kammah lekha besari (my flesh longeth for Thee) as, my flesh is dry for You, that is, my flesh thirsts for You.
3. Kamah is not found elsewhere in Scripture. It is to be translated in accordance with its context.
4. Ayef is masculine. Hence Ibn Ezra’s comment.
5. Hence it can be modified by an adjective (ayef) that is in the masculine.
6. Netam is in the masculine.
7. Where eretz is treated as a masculine.
אלהים אלי אתה – צורי וחזקי אתה בעוד שאני בורח כי אין מפלט ומשען זולתך ואותך אשחר בתפלתי בכל בקר ובקר כאשר אני מטלטל ממקום למקום. ואמר שהוא תאב להיותו בארץ ישראל בוטח שיוכל לבוא בגלוי אל מקום הקדש או בקרית יערים שהיה שם הארון או בגבעון שהיה שם אהל מועד כי בשני מקומות אלה נאספים כל מבקשי י״י ושם היו רגילין חכמי ישראל והיה מתאוה שיהיה ביניהם וילמד מהם כאדם מצמא והוא בארץ ציה ועיף שמתאוה מאד להיותו במקום המים כי בטלטולו לא היו עמו החכמים כי אם איש מצוק ומר נפש שהקבצו אליו.
ואמר צמאה על נפש וכמה על הגוף, כי הצמאה היא תכלית התאוה והנפש המשכלת תתאוה בתכלית התאוה אל החכמה וקרבת אלהים והבשר שהוא הגוף עם רוח החיים יתאוה לשכון במקום בטח.
ומלת כמה – במפיק ה״א ואין לה חבר במקרא ופירושה כמו תאב.
ועיף – כמו צמא כלומר בארץ הצמאה למים וכן בארץ עיפה (ישעיהו ל״ב:ב׳). וזכר ארץ בלשון זכר כמו ולא נשא אותם הארץ (בראשית י״ג:ו׳), נעתם ארץ (ישעיהו ט׳:י״ח).
(ב-ג) אלהים אלי אתה. שאני מתפלל אליך בכל עת צרה: אשחרך. ובכל שחר אני מקדם פניך בתהילה והודאה1, הנה עתה צמאה לך נפשי, ׳[נפשי] צמאה׳ ומתאווה להתבונן בך2: כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כמו מה ש׳בשרי׳ היה תאב ׳לך׳ שתיגלה להושיע בהיותו ׳בארץ ציה׳3, והוא ׳עיף׳ וצמא4 שם ׳בלי מים׳5, כן בקודש חזיתיך - כמו שהייתי אז צמא6 בצמא חומרית, ׳כן׳ בצמא של ׳קודש׳ חזיתיך ודרשתיך בתפילתי לראות עזך וכבודך - שאוכל להתבונן אל ׳עוזך׳ ומלכותך7 על הכל, שהוא חפץ בקיומו כראוי למלך, ו׳לראות׳ ולהתבונן אל ׳כבודך׳ בכח הבריאה, שלא ייוחס לזולתך8:
1. לדעת המפרשים הכוונה ׳אבקש ואדרוש לך׳ (רש״י, אך רבינו מפרש שזה משורש בוקר, כי הכוונה שיעשה זה כל בוקר, ראה בישעיה (כו ט) מש״כ בזה. וכ״כ רד״ק: אלהים אלי אתה. צורי וחזקי אתה בעוד שאני בורח, כי אין לי מפלט ומשען זולתך ואותך אשחר בתפלתי בכל בוקר ובוקר כאשר אני מִטלטל ממקום למקום.
2. כן עולה הפירוש מדברי הרמב״ם (יסוה״ת פ״ב ה״ב) ׳ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי׳.
3. במדבר (רש״י).
4. בשמות (יז ח) כתב רבינו ׳ויבוא עמלק, לקול מריבה וצמאון, כאמרו (דברים כה יח) וְאַתָּה ׳עָיֵף׳ וְיָגֵעַ, כענין לֹא מַיִם ׳עָיֵף׳ תַּשְׁקֶה (איוב כב ז), וכענין בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה (ישעיה לב ב)׳.
5. לא שבשרי כמה לך, אלא שנפשי צמאה לך כמו שבשרי היה כמה כאשר היה בארץ צחיח מבלי מים.
6. ועייף בלי מים׳.
7. אין עוז אלא מלכות
8. כן מצינו לרבינו בשמות (לג יח) על בקשת משה ׳הראני נא את כבודך׳, שפירש ׳איך ישפע מציאות כל נמצא ממציאותך עם רוחק היחס ביניהם, כאמרו (ישעיה ו ג) מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳. ובכוונות התורה כתב רבינו: ׳אמנם הכבוד הוא אצלנו בהשיגנו מעלה על זולתנו, וזה הדרך ייחס המשורר את הכבוד בהחלט לאל יתברך בהיות לו מעלה בהחלט על כל זולתו, כאמרו (תהלים כד י) ׳ה׳ צבאות הוא מלך הכבוד׳⁠ ⁠׳. ובתהלים שם פירש רבינו (פסוק ז-ט): ׳מלך הכבוד, אשר לו לבדו בלבד זה הכבוד, שהוא מסבב וממציא כל נמצא ואינו מסובב כלל׳. וכעי״ז כתב רבינו באור עמים (פרק אחדות), ע״ש. נמצא ש׳כבוד׳ מורה על עליונות ה׳ שהמציא את הבריאה, וכאשר שאל משה שיראה לו ה׳ את כבודו, כוונתו היתה שיראה איך השפיעה מציאותו יתברך, אשר היא רוחנית ושלימה ומובדלת מכל השגה גשמית, לברוא את כל הנבראים, עד הקטנים ביותר. ובדרשת עם קדוש אצתה כתב: ועל זה האופן אמר הנביא (ישעיה ו ג) ׳וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות׳. כלומר שעם היות המִקְדָש קדוש אשר שם היה מראה הנבואה, כאמרו (שם פסוק א) ושוליו מלאים את ההיכל, הנה הוא קרא את עולם הגלגלים ׳קדוש׳, ועולם הגלגלים לעולם המלאכים קדוש בערכם, אמנם ׳קדוש ה׳ צבאות׳, הוא ׳קדוש׳ במוחלט, אשר ממנו נצחיות כל נצחי וקיום כל הווה, כאמרו (שם) ׳מלוא כל הארץ כבודו׳.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אלהים אלי אתה אשחרך – אל״ף אשחרך בגעיא בס״ס.
כמה – במפיק הה״א ואין לו חבר במקרא.
אשחרך – ענין דרישה כמו שוחר טוב (משלי י״א:כ״ז).
כמה – ענין חשק ותאוה ואין לו דומה.
ציה – שממה.
ועיף – ר״ל יבשה וכאלו תתאוה למים כאדם היעף.
אלי אתה – מעולם אתה אלי לכן אדרשך.
צמאה – מתאוה אני לך כצמא אל המים.
בארץ ציה – כמו ההולך בארץ ציה ועיף מקום שאין שם מים כי אז מאוד יתאוה להם.
נפשי – בהגבלה אל בשרי תורה על נפש הרוחניית (כנ״ל ג׳).
כמה – לא נמצא לו דוגמא, והוא מענין תשוקה, וי״ל שהיא פעל ממלת כמה המורה על שיעור הכמות, או הדוגמא כמו, שתשוקת הבשר הוא כמו תשוקת הנפש.
בארץ ציה ועיף בלי מים – ציה ע״י חום השמש, ועיף ע״י האויר הארסי, ובלי מים, העדר מקורות ומעינות (ישעיהו ל״ה).
אלהים – יען אשר אלי אתה אשחרך – רק אותך אשחר ואדרוש,
צמאה – כמו שצמאה לך נפשי כן כמה ותאב לך בשרי – שגם החומר שלי מתאוה אל ה׳, פה בארץ ציה ועיף בלי מים – הגם שהוא ארץ ציה שהבשר מתאוה למים והנפש צמאה למים, ואני איני צמא למים רק לך אני צמא ונפשי שוקקה.
אשחרך – אתחיל מעלות השחר לבקשך.
כמה – לפי מקומו ביחוס אל צמאה שלפניו הוראתו חשק ותאוה, ובלשון משנה מצאנו שם כמהין שהוא פרי קטן נמצא תחת רגבי האדמה, ואולי כך שמו מפני טעמו כי נעים ואדם מתאוה לו, ואולי יש לפעל זה קורבה עם כוכב כימה (איוב ל״ח:ל״א) שהוראת שמו בלשון ערבי קבוץ וקשר (געזעניוס), א״כ כמה לך בשרי, נקשר ונצמת יחד מגודל התשוקה ומפיק שבה״א מורה שהוא מגזרת השלמים כמו גבה, וזמן עבר שלו כמהתי כמהת וכו׳.
ועיף – שם דבר מופשט כמו ציה שלפניו, ואולי היה ראוי לנקדו עַיִף או עֹיֶף, מ״מ מצאנו שם ארץ לשון זכר, ולא נשא אותם הארץ (פרשת לך לך) ומהמקום שהיה שם לקח דוד דמיון להודיע תשוקתו לה׳ כתשוקת הצמא למים במדבר, וכן למעלה (תהלים מ״ב:א׳) כאיל תערג על אפיקי מים וגו׳.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ג) כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑ךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃
So have I looked for You in the sanctuary, to see Your power and Your glory.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיכְנָא בַּאֲתַר קוּדְשָׁא חֲמִיתָךְ זַכֵּי יָתִי לְמֶחֱמֵי עוּשְׁנָךְ וִיקָרָךְ.
Thus I have seen you in the holy place; purify me to see your strength and your glory.
כד׳אך שאהדתהא פי אלקדס, כמא ראית עזך וכרמך.
כך ראינו מהקודש את רחמיך כפי שראיתי את ההעוז שלך ואת הכבוד שלך.
כן, כן חזיתיה חזיתי רחמיך בקדש כמו שראיתי עזך וכבודך.
כן בקדש חזיתיך וגו׳ – כמו כאשר צמאתי לראות עזך וכבודך כדרך שחזיתיך במקדש במשכן שילה תשבע נפשי במראית עזך וכבודך.
As I saw You in the Sanctuary, etc. Heb. כן, like כאשר, as. I thirst to see Your strength and Your glory as I saw You in the Sanctuary, the Tabernacle of Shiloh. My soul will be sated with the visions of Your strength and Your glory.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

כן – הנה אחשב בלבי ואראך. והטעם כאילו הייתי בקדש ואני רואה עוזך שהוא הארון, כמו: ויתן לשבי עזו (תהלים ע״ח:ס״א).
וכבודך – השכינה.
SO. I contemplate in my heart1 and I see You.⁠2 I picture myself in the sanctuary and I see Your power, that is, the ark. Compare, And delivered His strength3 into captivity (Psalms 78:61).
AND THY GLORY. The manifestation of God’s presence.⁠4
1. I think about You.
2. I picture You in my mind.
3. The reference is to the ark.
4. Hebrew, shekhinah. God’s presence over the ark. So Radak.
כן בקדש חזיתיך – כמו הצמא כן אתאוה לחזותך במקום הקדש ולראות עוזך שהוא הארון והוא הכבוד כי שם שכן הכבוד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

חזיתיך – ראיתיך.
עוזך – על הארון יאמר וכמ״ש וארון עוזך (תהלים קל״ב:ח׳) על שהראה בפלשתים עוז כח המקום כמ״ש בש״א.
כן בקודש – כמו הצמא כן אתאוה לחזות אותך במקום הקודש ולראות עוזך שהוא הארון עם הכבוד אשר ישכון עליו.
חזיתך לראות – פעל חזה בא על חזיון הרוח והלב תמיד ומזה מחזה הנביאים וחזון ופעל ראה על ראות העין, עמ״ש ישעיה (ל׳ י׳, ל״ג כ׳, למעלה נ״ח י״א).
כן – והגם שנפשי חוזה אותך בקדש, כי בחזיון הנפש במחזה השכל והרוח הקודש אחזה גדולתך ושכינתך ברוח ובמחזה, אבל אני צמא ותאב שכמו שחזיתיך בקדש במחזה הרוח, כן אראה אותך בעין בשר בעירך ובהיכלך, ועז״א לראות עוזך וכבודך שהראיה הוא בעינים ממש, שאראה עוזך וכבודך בעינים, לא רק במחזה ובצפיית הלב.
כן בקדש חזיתיך – מתוך צרתי נשאתי עיני אליך וקדשתי נפשי למען תהיה ראויה לראות ולהבין יכלתך, ומלת כן ענינה במצבי זה, כמו לא כן הרשעים (למעלה א׳:ד׳) מענין כן ובסיס.
ועוד יש לומר, כמו שצמאה לך נפשי עתה כן לשעבר שקדתי על דלתות משכן קדשך (כל הרע איוב בקדש, למטה ע״ד:ג׳) כי צמאתי לראות משכן עזך וכבודך, וכן ויתן לשבי עזו (למטה ע״ח:ס״א) דרשו ה׳ ועזו (ק״ה:ד׳) ר״ל מקדשו.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ד) כִּי⁠־ט֣וֹב חַ֭סְדְּךָ מֵחַיִּ֗יםשְׂפָתַ֥י יְשַׁבְּחֽוּנְךָ׃
For Your loving kindness is better than life; my lips shall praise You.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם טָב הוּא חַסְדָךְ דְתַעְבֵּד לְצַדִיקַיָא לְעַלְמָא דְאָתֵי מִן חַיֵי דִיהַבְתָּא לְרַשִׁיעַיָא בְּעַלְמָא הָדֵין בְגִין כֵּן סִפְוָתִי יְשַׁבְּחוּנָךְ.
For better is the favor that you show to the righteous in the age to come than the life you have given to the wicked in this age; therefore my lips will praise you.

רמז תשפו

כי טוב חסדך מחיים – אמר הקב״ה כך הבטחתי את אברהם ואמרתי לו ואתה תבוא אל אבותיך בשלום והדא סיבו טבא רואה בן בנו עובד עבודה זרה מגלה עריות ושופך דמים מוטב לו שיפטר מן העולם, אתה מוצא אברהם חי קע״ה שנים ויצחק חי ק״פ אלא אותם הק׳ שנים שמנע הקב״ה מחייו הוי כי טוב חסדך מחיים.
לאן פצ׳לך כ׳יר מן חיוהֵ אלדניא, פלד׳לך שפתי תסבחך.
והרי החסד שלך יותר טוב מהחיים בעולם הזה. ועל זאת השפתיים שלי משבחים אותך.
כי, כי טוב חסדך מחיי העולם ולפיכך שפתי ישבחוך.
וק׳ מחיים שפתי ישבחונך מנפצל ען כי טוב חסדך יעני אפﹶצֺל תסביחך עלי אלחיאה. וקד יגוז אן יריד מדה חיאתי.
It states, “is better than life my lips declare Your praise” is separated from “Truly Your faithfulness.” It means (Mēm of the superlative not the particle Min) worthy than life is praising You (God). Or possibly, that is to say, ‘duration of my life.’
כי טוב חסדך – אפילו בקצר ימים, מחיים ארוכים בלא חסדך.
כי טוב – הוא בעיני לראות חסדך שאתה שוכן בקרב ישראל מחיים,⁠א על כן שפתי ישבחונך.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״מחיי״.
FOR THY LOVINGKINDNESS IS BETTER THAN LIFE. It is more precious than life for me to behold Your loving kindness, that is, Your resting among Israel. My lips shall therefore praise You.
כי טוב חסדך מחיים – כי טוב החסד שעשית עם בן אדם שחננתו השכל וההבנה יותר מחיי הגוף כי חיי הגוף כן נתת אותם לכל חי על האדמה אבל השכל לא נתת אלא לבן אדם לפיכך שפתי ישבחונך ויודו לך על החסד הגדול הזה. ולפי שזכר שהיה תאב אל דרך הנשמה שהיא החכמה לפיכך אמר זה. וכן פרש אאז״ל ג״כ חיים וחסד עשית עמדי (איוב י׳:י״ב) חיים כמו חיות הבהמות וחסד בנשמה העליונית.
ויש לפרש: כי טוב חסדך מחיים – מחסד חיים, כמו כסאך אלהים (תהלים מ״ה:ז׳) שפירושו כסאך כסא אלהים. ופירוש חיים בני אדם העשירים גומלי חסד כמו להלך נגד החיים (קהלת ו׳:ח׳) אמר כי חסדך טוב מחסדם כי הנה שאול אספני אליו ושמני ראש ושר ונתן לי בתו והטיב לי ועתה הוא רודף אחרי ומבקש את נפשי ע״כ ראוי לשפתי שישבחונך ויודו חסדך לבד לא חסד בני אדם.
כי טוב חסדך מחיים. ומה שהתאויתי להתבונן אל ׳עוז׳ מלכותך החפץ בקיום עולמך הוא, כי בזה התבוננתי ׳כי טוב חסדך׳ שעשית האדם ׳בצלם אלהים׳ שנתת למין האנושי, כי בו היה בשלימותו1 נמצא ונצחי, יותר מן ה׳חיים׳ שנתת לו בעולם הזה2, וכמו כן התאויתי להתבונן אל ׳כבודך׳ - שהוא כח הבריאה3, ובזה שפתי ישבחונך על כל זולתך4:
1. כאשר ישלים אותה, את הצלם א׳ ויהפוך אותה להיות בפועל.
2. רד״ק: כי טוב החסד שעשית עם בן אדם שחננתו השכל וההבנה יותר מחיי הגוף, כי חיי הגוף כן נתת אותם לכל חי על האדמה, אבל השכל לא נתת אלא לבן אדם, לפיכך שפתי ישבחונך ויודו לך על החסד הגדול הזה.
3. שהוא הכבוד שאין זולתו יכול לעשותו, ראה מ״מ.
4. ׳הכבוד הוא בהשיגנו מעלה על זולתנו, ועל זה הדרך ייחס המשורר את הכבוד בהחלט לאל יתברך בהיות לו מעלה בהחלט על כל זולתו׳: כוונות ה ז, תהלים כד ז-י, כט א-ב, צו ג, אור עמים אחדות י. והביאה היא הפעולה המיוחדת אל ה׳, שעל שמה נקרא בשם ׳המיוחד׳, ודו״ק.
וזה כִּי טוֹב חַסְדְּךָ מאלה החַיִּים הנפסדים והתאוות הגשמיות, ודי לי ששְׂפָתַי יְשַׁבְּחוּנְךָ, אף על פי שאין לי הנאות העולם:
כי טוב חסדך מחיים – ר״ל כי כל טובת חסדך מנתינת החיים הוא למען ישבחונך שפתי בעודי כי לולא זאת למה לי חיים ולזה אתאוה להיות במקום המקודש למען אשבחך שם.
כי טוב חסדך מחיים – שחסדך במתנת החיים נבדל מכל חסד שיעשה זולתך, שכל חסד שנשיג מזולתנו אין החסד טוב מצד עצמו רק מצד התועלת שהשגנו ממנו, למשל מלך ב״ו שעשה חסד לחייב מיתה והניחו בחיים, הטוב של החסד הוא החיים שנתן לו, אבל אצלך החסד בעצמו טוב יותר מן החיים, כי החיים אינם תכלית לעצמם, רק שהם אמצעיים שעל ידם שפתי ישבחונך – שבלעדי החיים א״א שאשבח אותך בשפה (כי הנפש המופשטת מן הגוף אין לה פה ושפה לשבח ה׳, והיא רק שכל ומשכלת), וא״כ אחר שעקר תכלית החיים וטובם הוא מה שיכול להודות לה׳ על החסד שנתן לנו חיים, א״כ החסד הוא הטוב והתכלית של החיים, והוא טוב מן החיים עצמם שהוא רק אמצעי אליו, כי ע״י החסד שפתי ישבחונך וזאת היא תכלית החיים.
מחיים – בהרבה מקומות חיים ר״ל הצלחה, והדבר ידוע ואכמ״ל, אע״פי שאני בצרה בהֵרָאות לי חסדך שהצלתני פעם ושתים מכף רודפי, טוב לי זה ממעדני עולם, ולכן שפתי ישבחונך.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ה) כֵּ֣ן אֲבָרֶכְךָ֣ בְחַיָּ֑יבְּ֝שִׁמְךָ֗ אֶשָּׂ֥א כַפָּֽי׃
So I will bless You as long as I live; in Your name I will lift up my hands.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיכְנָא אֲבָרְכִנָךְ בְּחַיַי בְּעַלְמָא הָדֵין בְּשׁוּם מֵימְרָךְ אֶפְרוֹס יְדַי בִּצְלוֹ לְעַלְמָא דְאָתֵי.
Thus will I bless you in my life in this age; in the name of your word I will spread my hands in prayer in the age to come.
אמר רבי אלעזר מאי דכתיב כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי – כן אברכך בחיי זו קריאת שמע, בשמך אשא כפי זו תפלה, אם אדם עושה כן (אמר רבי אלעזר) עליו הכתוב אומר כמו חלב ודשן תשבע נפשי, ולא עוד אלא שנוחל שני עולמים שנאמר ושפתי רננות יהלל פי, [שתי רננות הללו למה, אחד בעוה״ז ואחד בעוה״ב].
ועלי ד׳אך אבארכך פי חיותי, וארפע ידי ואדעו באסמך.
ועל זאת [שהחסד שלך יותר טוב וכו׳] אני מברך אותך בחיים שלי ואשא את כפי ואקרא בשם שלך.
כן, ועל כן אברכך בחיי ואשא ידי ואקרא בשמך.
[כן אברכך בחיי – כמו אז כי אז מתרגמינן ובכן, כלומר אז כשאבא לפניך אברכך כל ימי חיי.
בשמך אשא כפי – להתפלל ולהלל.]
Then I shall bless You in my lifetime Heb. כן, like אָז, then, because אָז is translated ובכן. That is to say: Then, when I come before You, I shall bless You all the days of my life.
in Your name I shall lift my hands to pray and laud.
כן אברכך – כשהייתי עושה בקדש חזיתיך (תהלים ס״ג:ג׳).
כן – ככה אברכך בעודי, ובברכת שמך אשא כפי, וכמוהו רבים.
SO WILL I BLESS THEE. I will bless You in this manner, as long as I exist. I will lift up my hands while blessing Your name. There are many such instances in Scripture.⁠1
1. Where the raising of the hands is tied to a blessing. See Num. 9:22.
כן אברכך בחיי – כמו שאני משבח לך כל היום כן אברכך ואשבחך כל ימי חיי.
בשמך אשא כפי – בעזרתך, כלומר בעזרתך אשא ידי לנלחמים אותי. כמו בשמך נבוס קמינו (תהלים מ״ד:ו׳) כמו בעזרתך כלומר שאקרא שמך, והוא ע״ד המלמד ידי לקרב (תהלים קמ״ד:א׳).
כן אברכך בחיי. ובהתבונני אל שתי אלה1, אני מברך ואומר לכל שאתה ברוך בטוב נוסף2 על המציאות אשר שלימותו עליון ונורא: בשמך אשא כפי. להתפלל, בהיותך רב חסד3:
1. עוזך, מלכותך, וכבודך, כח הבריאה.
2. ברכה תוספת טובה.
3. כפי שמורה ׳שמך׳.
כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי. יאמר, כך אפילו בהיותי בצרות ׳אברכך בחיי׳, כלומר אקיים מצוותיך בבחירתי להשלים מכוונך1, ואדרוש ברבים יכולתך וחסדך, שעל זה הצד נברך את ה׳, כי מה נוסיף ומה ניתן לו תוספת טובה2: בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי. יאמר, ׳אשא כפי׳ לעשות מעשים טובים ׳בשמך׳ – לתכלית כוונתך, על דרך ׳בכל דרכיך דעהו׳ (משלי ג׳:ו׳):
1. ׳בחיי׳ – בבחירתי, ראה מש״כ בקהלת (ג יב) ׳כי אין טוב בם וכו׳ כי אם לשמוח ולעשות טוב – במעשיות להידמות לבוראו, בחייו – שהוא יכול על זה׳.
2. ביאור העניין ע״פ פירושו בנדפס ושיעורים לבראשית (יב ב) ׳והיה ברכה׳, וראה לעיל (תהלים כ״א:ז׳). ובפירוש ר״א מנולה: ׳וכבר ידוע כי הברכה לה׳ היא ע״ד ישמח ה׳ במעשיו, שהייתי עושה הטוב בעיניך וזהו ברכתך׳.
כן אברכך בחיי – ר״ל וכאשר אשב במקום המקודש אעשה כן ואברכך כל ימי חיי ואשא כפי בהזכרת שמך להתפלל אליך.
כן – כן הוא הברכה אשר אברכך בחיי – לא אברך אותך על החיים, רק על החסד מה שאוכל לשבח אותך, וכן רק בשמך אשא כפי – מה שאשא כפי לתפלה לא אתפלל על חיים הגשמיים וצרכי העולם רק בשמך, שאוכל להודות לך ולברך את שמך.
כן – כמו שאני מברכך לעת כתה שאך נצלתי וסכנתי לנגדי, כן אברכך כל ימי חיי, גם מתוך חיי שקט ומנוחה, ואדם עלול לשכוח את ה׳ ואת טובותיו מתוך חיי עונג.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ו) כְּמ֤וֹ חֵ֣לֶב וָ֭דֶשֶׁן תִּשְׂבַּ֣ע נַפְשִׁ֑יוְשִׂפְתֵ֥י רְ֝נָנ֗וֹת יְהַלֶּל⁠־פִּֽי׃
My soul is satisfied as with marrow and fatness; and my mouth praises You with joyful lips;
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
הֵיךְ תְּרַב וּדְהַן תִּסְבַּע נַפְשִׁי וְסִפְוָן דְתוּשְׁבְּחָן יְשַׁבַּח פּוּמִי.
My soul will be satisfied as with fat and oil, and my mouth shall sing [with] lips of praise.
בנשאט כמת׳ל מא תשבע נפסי מן אלשחם ואלדסם, כד׳אך בנטק רנין ימדחך פאי.
בנמרצות כמו שנפשי שבעה מהחלב והשומן [באותו זמן שנפשו אוכלת את זה] כך [באותה נמרצות] בהגיית רינה הפה שלי מהלל אותך.
כמו, בחשק וברצון כמו שתשבע נפשי מחלב ודשן כך בשפתי רננות יהללו פי.
(ו-ז) ויעני בקו׳ כמו חלב ודשן תשבע נפשי כמו בחלב פחדֺף אלבא אי אנמא אٴנעם בדֺכר אסמך ואלתדֺי בה כנעמתי ולדֺתי באדסם אלאגדֺיה ואעדֺבהא.
וקו׳ ושפתי רננות יהלל פי גואב שרח יתקדם אם זכרתיך עלי יצועי יעני אדֺא דֺכרתך עלי מצֺגעי ולהגת בדֺכרך פי אלאסחאר לדדת בהא לדֺה אלגﹸנא ותהללת מעה תחלל אלמסרור.
(6-7) The meaning of the verse “I am sated as with suet and fate,” is ‘like suet’. It omits the Beṯ as in, ‘I take joy in praising your name as my pleasure as my delight and joy is in my sweetest fats and victuals.’
It states, “I sing praises with joyful lips,” an apodosis to the protasis of the coming “when I call You to mind upon my bed.” Meaning, therefore, I call You to mind upon my bed, whilst they (the wicked) repeat Your name for the purpose of witchcraft, which they delight in, the sensual pleasure of wealth and alongside it praises unbridled joy.
[ושפתי רננות – לשונות של רננות, כמו: ויהי כל הארץ שפה אחת (בראשית י״א:א׳), דמתרגמינן לישן חד.]
when my mouth praises with expressions of song Heb. ושפתי, languages of songs, as: "And all the earth was of one language (שפה)" (Bereshit 11:1), which is translated: לישן חד.
כמו חלב – כמו: את חלב הארץ (בראשית מ״ה:י״ח), ובא חסר בי״ת, שבעתי עולותא אלים.
וטעם ושפתי רננות – שארנן לך בכל שפה שאדענה.
או פי שיהללך יהיה סבה שתרנן לך כל שפה, וזה קשור עם הבא אחריו.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״עולות״.
AS WITH …FATNESS. The world chelev (marrow) is similar to the word chelev (fat of) in the fat of the land (Gen. 44:18). A bet1 is missing from the word chelev.⁠2 Compare savati... elim (I am full of... rams) (Isaiah 1:11).⁠3
The meaning of with joyful lips4 is, I will sing to You in all languages that I know.⁠5 The meaning of And my mouth doth praise thee with joyful lips might also be: My mouth which shall praise You, will be the cause of all lips praising You.⁠6 Our verse is connected with that which follows.
1. An inseparable prepositional prefix.
2. Our verse literally reads, as marrow and fatness. With a bet before chelev our verse reads, as with marrow and fatness.
3. Savati... elim literally means, I am full rams. Ibn Ezra believes that the phrase should be interpreted as if written savati... ve-elim, I am full of rams.
4. Hebrew, sifte renanot.
5. Ibn Ezra renders sifte (lips) as languages. See Gen 11:1; safah echat (one language). He renders renanot as, singing. Our verse literary reads: And joyful lips (languages) my mouth doth (or will) praise Thee. Ibn Ezra renders this as: My mouth shall sing praises to You joyfully, in all languages that I know.
6. This interpretation renders sifte as lips. It explains: And joyful lips my mouth doth (or will) praise Thee as follows: And singing lips will result because my mouth will praise You.
כמו חלב ודשן – ו״ו ושפתי במקום כאשר וכן אם לא ישבעו וילינו (תהלים נ״ט:ט״ז) כמו כאשר ילינו. אמר כאשר שפתי רננות יהללו פי – יערב לי, כמו אם תשבע נפשי המתאוה חלב ודשן כי המאכל השמן יערב לכל אדם.
וחלב ודשן – כפל ענין במלות שונות.
ופירוש שפתי רננות – דברי רננות, כמו שפה אחת ודברים אחדים (בראשית י״א:א׳).
כמו חלב ודשן. כמו תענוג מושג ב׳חלב ודשן׳, כן תשבע נפשי בתענוג התבונני אל ׳עוזך וכבודך׳1: ושפתי רננות יהלל פי. ו׳יהלל פי׳ את ׳עוזך וכבודך׳ ב׳שפתי רננות׳2, שמח על רוב מעלתך:
1. בישעיה (נג יא) פירש רבינו ׳יראה ישבע בדעתו׳, שיראה הרבה חכמה ודעת עד ש׳ישְבע בדעתו׳ ועסקו בתורה, על דרך ׳כמו חלב ודשן תשבע [נפשי]׳ וגו׳. וראה קרוב לזה ברד״ק: ׳כאשר שפתי רננות יהלל פי יערב לי כמו אם תשׂבע נפשי המתאוה אל חֵלֶב ודשן, כי המאכל השָׁמֵן יערב לכל אדם׳.
2. ופירוש שפתי רננות, דברי רננות (רד״ק).
(ו-ח) יאמר אחר כך, כְּמוֹ אנשי החֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי, אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי שהוא מן העיתים הנכבדים לעיין האדם בשכלו1. יאמר אם כן, כמדומה אני לשבע חלב ודשן בזמן שאני זוכר אותך2: בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ. יאמר, אחר העיון של המיטה בלילה, באשמורות הבוקר3 אחר כך אהגה בך בלבי ואומר כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי תמיד – לשעבר, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן – לעתיד:
1. כ״כ לעיל (תהלים ט״ז:ז׳), וראה במצויין שם. וכ״כ בפירוש ר״א מנולה: ׳אם זכרתיך על יצועי – אם העמקתי העיון בך בהיותי ער על מיטתי בלילות שהוא מן העיתים הנכבדים׳.
2. בישעיה (נג יא) כתב: ׳יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ ועסקו בתורה, על דרך ׳כמו חלב ודשן תשבע נפשי׳⁠ ⁠׳, וראה מש״כ שם. ובנדפס: ׳כמו חלב ודשן – כמו תענוג מושג בחלב ודשן, כן תשבע נפשי בתענוג התבונני אל עוזך וכבודך׳. וראה רד״ק.
3. נראה כדעת רבי בברכות (ג:) ׳ארבע משמרות הוי הלילה׳, וא״כ שתי האשמורות הן אשמורות הבוקר, ושם גם הוכיחו מן הכתוב בדוד (תהלים קיט קמח) ׳קדמו עיני אשמורות׳.
חלב – מיטב כמו ואכלו את חלב הארץ (בראשית מ״ה:י״ח).
ודשן – ושמן.
ושפתי – ענין אמירה כמו שפה אחת (בראשית י״א:א׳).
כמו חלב ודשן – כמו שתשבע הנפש ממאכלי חלב ודשן כן תשבע נפשי אם יהלל פי את ה׳ בהרבה לשונות של רננות.
ושפתי רננות – הוי״ו במקום כאשר.
כמו חלב ודשן שישבע הגוף ויהיה לו למזון, כן תשבע נפשי – שאתן לה מזונה הרוחני ג׳ פעמים בכל יום בג׳ תפלות כמו שיתנו ג׳ פעמים להגוף מזונו הגשמי, ומפרש במה תשבע נפשי במה ששפתי רננות יהלל פי – שזה מזון הנפש, וכמ״ש הכוזרי שכמו שהגוף הגשמי צריך הוא אל המזון ולא יחיה בלעדיו כן מזון הנפש היא התפלה שתדבק אל שרשה הרוחני, וכמו שמזון הגוף הוא שלש פעמים ביום כן ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה.
כמו חלב ודשן וגו׳ – כאילו שבעתי תחלה בשר שמן, כלומר הייתי חי במעדנים.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ז) אִם⁠־זְכַרְתִּ֥יךָ עַל⁠־יְצוּעָ֑יבְּ֝אַשְׁמֻר֗וֹת אֶהְגֶּה⁠־בָּֽךְ׃
When I remember You upon my couch, I meditate on You in the night watches.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִין אִדְכַּרְתִּיךְ עַל דַרְגָשִׁי בְּמַטַרְתָּ אֲרַנֵן בְּמֵימְרָךְ.
If I have remembered you on my bed, in the night-watch I will meditate on your word.
אד׳א ד׳כרתך עלי פראשי, ודרסת ד׳לך פי נוב אלליל.
אם זכרתי אותך על מטתי והגית בכל זה באשמורות הלילה.
אם, כאשר אני זוכרך על יצועי והוגה בכך באשמורות הלילה. תרגם כאן אשמורות ״נוב״ וראה לקמן צ, ד. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ב פי״ג ונעשה אותו העבד זוכרו בעסקיו ביומו ובהתהפכו על יצועו וכמו שאמר אם זכרתיך על יצועי באשמורות אהגה בך. ואף כמעט שתדבר כלומר הרוח בהמיתה בעת שזוכרתו מרוב התשוקה כמו שאמר אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי (לקמן עז ד) ואף יענגנה זכרו יותר מן הדשן וירונה שמו יותר מכל מרוה כמו שאמר כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

[על יצועי – כשאני שוכב על משכבי אני זוכר אהבתך.
באשמורות – הלילה.
אהגה בך – אחשב בך.]
on my couch When I lie on my couch, I remember Your love.
in the watches of the night.
I meditate about You Heb. אהגה. I think about You.
אם זכרתיך – אם אני זוכר אותך על יצועי.
(ז-ח) אם – כאשר אזכרך תתענג אז נפשי.
באשמורות – הם שלש כי אני חייב להודות כי עזרתני.
ובהיותי בצל כנפיך, ארנן – כעוף המנגן.
(7-8) WHEN. When I remember You, my soul is satisfied with pleasure.
NIGHTWATCHES. There are three night watches.⁠1 I am obligated to render thanks to You, for You have been my help (v. 8). I chant like a singing bird when I am in the shadow of Your wings (ibid.)
1. Berakhot 3a.
אם זכרתיך על יצועי – וכן כאשר זכרתיך על יצועי בלבי וכאשר אהגה בך באשמורת הלילה אני דשן ושמן ושבע, ואם במקום כאשר, כמו אם יהיה היובל לבני ישראל (במדבר ל״ו:ד׳), ואם מזבח אבנים תעשה לי (שמות כ׳:כ״א).
ואמר יצועי – בלשון רבים לפי שלא היה שוכב במקום אחד אלא במקומות רבים שהיה בורח מקום למקום.
ואשמורת – הם שלש עתי הלילה שאדם מקיץ בהם משנתו והם שלש, כמו שכתוב באשמורת הבקר (שמות י״ד:כ״ד), ונאמר ראש האשמורת התיכונה (שופטים ז׳:י״ט), וכן ארז״ל שלש משמרות הוי הלילה.
(ז-ט) אם זכרתיך על יצועי. בעת השינה1, הנה [ב]⁠אשמורות הלילה אהגה בך, כי איקץ משנתי וארנן2 כי היית עזרתה לי3, ובזה דבקה נפשי אחריך ללכת בדרכיך ולבלתי סור מזה, ובזה בי תמכה ימינך, שלא ימנעוני מזה מונעים או תגבורת יצר הרע, כאמרם ז״ל (שבת קד.) ׳בא ליטהר מסייעין אותו׳:
1. ואמר: יצועי, בלשון רבים, לפי שלא היה שוכב במקום אחד אלא במקומות רבים, שהיה בורח ממקום למקום (רד״ק).
2. ׳יאמר, אחר העיון של המיטה בלילה, באשמורות הבוקר אחר כך אהגה בך בלבי׳ (שיעורים). ונראה שאשמורות הלילה והבוקר אחד הם, ויל״ע כת״י. ואשמרות הם עתי הלילה שאדם מקיץ בהם משנתו, והם שלש, כמו שכתוב (שם יד, כד): באשמורת הבֹקר, ונאמר (שופטים ז, יט): ראש האשמורת התיכונה (רד״ק).
3. ׳הדין עלי שאזכרך תמיד וארנן לך, כי היית עזרתה לי ובכל אשר רודפים אחרי לא נְתַתָּם להשיגני ולהרע לי׳ (רד״ק).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

אם – ר״ל באמת כמו כי אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח).
יצועי – מלשון מצעות המטה.
באשמורת – הם שלש חלקי הלילה ודרך האדם להקיץ אז משינתו.
אם זכרתיך – באמת זכרתיך בהיותי על יצועי ובאשמורות הלילה כשאני מקיץ מהשינה מחשב אני בך.
אשמרות – עתות הלילה שנחלקו לג׳ אשמורות כמ״ש חז״ל
(ז-ח) אם – וכן גם אם זכרתיך על יצועי בעת אשר אהגה בך באשמורות הלילה, ואזכור אז מה שהיית עזרתה לי – שעזרתני מן האויבים,
וארנן על שחסיתי בצל כנפיך – לא היה זה מפני ששמחתי על הצלחת הזמן והתועלת שהשגתי מאתך בחיים הגשמיים, רק מצד שעי״ז
אם זכרתיך – כאשר זכרתי ע״ד ואם יהיה היובל לפבני ישראל (סוף פרשת מסעי).
באשמרות – אני נעור תמיד תוך הלילה, ואז כל מחשבותי אליך ולא לדברי ריק ועון.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ח) כִּֽי⁠־הָיִ֣יתָ עֶזְרָ֣תָה לִּ֑יוּבְצֵ֖ל כְּנָפֶ֣יךָ אֲרַנֵּֽן׃
For You have been my help, and in the shadow of Your wings I rejoice.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אֲרוּם הֲוֵיתָא סָעִיד לִי וּבִטְלַל שְׁכִנְתָּךְ אֲבוּעַ.
For you were a helper to me, and in the shade of your presence I will be glad.
פאנת כנת לי מעינא, ואנא פי ט׳ל כנפך ארנן.
לפי שאתה היית מוקיר אותי. ואני בצל הכנף שלך [במחיצה שלך] ארנן.
כי היית עוז⁠{ר} לי מיד.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 7]

כי היית עזרתה לי – הדין עלי שאזכרך תמיד וארנן לך כי היית עזרתה לי ובכל אשר רודפים אחרי לא נתתם להשיגני ולהרע לי.
ובצל כנפיך ארנן – ובצל כנפיך אני חוסה וארנן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

כי היית – על כי היית לי לעזרה ובעבור חסיון צל כנפך ארנן לך.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

ובצל כנפיך ארנן – אע״פי שיחסר לי כל.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתמיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(ט) דָּבְקָ֣ה נַפְשִׁ֣י אַחֲרֶ֑יךָ בִּ֝֗יא תָּמְכָ֥ה יְמִינֶֽךָ׃
My soul clings to You. Your right hand holds me fast.
א. בִּ֝֗י א=בִּ֝י (השמטת נקודת הרביע)
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
אִדְבָקַת נַפְשִׁי בָּתַר אוֹרַיְיתָךְ בִּי סַעֲדַת יְמִינָךְ.
My soul has followed close behind your Torah; your right hand has supported me.
וכמא לזמת נפסי טאעתך, ואדעמתני ימינך.
וכפי שנפשי נדבקה ביראתך והימין שלך תמכה בי.
דבקה, וכאשר דבקה נפשי במשמעתך תמכה בי ימינך.
וקו׳ בי תמכה ימינך גזא מא תקדם מן קו׳ דבקה נפשי אחריך אי עמא לצקת נפסי בטאעתלך אסמכתני ימינך.
It states; “Your right hand supports me” may be connected to the previous section; “My soul is attached to You.” My life cleaves to You for support and with Your right hand You support me.
בי תמכה ימינך – שלא אפול.
Your right hand has supported me that I should not fall.
מתוך חבתא אהבתך דבקה נפשי אחריך.
א. בכ״י: רחבת, עם סימן מחיקה מעל האות ר׳.
דבקה – אין אהבה לנפשי רק אחריך, גם אתה עזרתני להדבק בך, וזה טעם בי תמכהא ימינך.
א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896: ״דבקה״.
CLEAVETH. My soul has no love but You. You too have helped me to cleave unto You.
The latter is the meaning of Thy right hand holdeth me fast.
דבקה נפשי אחריך – והדין עלי כי בי תמכה ימינך שלא אפול לפני אויבי ורודפי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ. שכל מה שאני עושה ממצוותיך, עושה בדביקות גדול. יאמר אחר כך, בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ תמיד לשעבר:
דבקה – על כי דבקה נפשי ללכת אחריך לזה תמכה בי ימינך לבל אמוט.
דבקה נפשי אחריך – שעי״ז נזכרתי איך יש לי דבקות בה׳ משני צדדים, אם מצדי, שנפשי דבקה אחריך, ואם מצדך, כי בי תמכה ימינך – והיה עקר שמחתי על שראיתי עי״ז שאני דבק בה׳ והשגחתו מתמדת עלי וזאת היא עקר מאויי, לא התועלת הגשמי והצלחות העולמיים.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(י) וְהֵ֗מָּה לְ֭שׁוֹאָה יְבַקְשׁ֣וּ נַפְשִׁ֑ייָ֝בֹ֗אוּ בְּֽתַחְתִּיּ֥וֹת הָאָֽרֶץ׃
But those that seek my soul, to destroy it, shall go into the depths of the earth.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וְהִנוּן לִקְבוּרְתָּא יִתְבְּעוּן נַפְשִׁי יַעֲלוּן בְּאַרְעִית אַרְעָא.
But they will seek my soul for the grave; they will enter the lowest part of the earth.
ואלאעדא פהם יטלבון נפסי לכ׳וא, ידכ׳לון פי טלבהא תחת ג׳באל אלארץ׳.
והאויבים הם מבקשים את נפשי לחסל אותה עד הסוף. ונכנסים מתחת להרי עולם בשביל לבקש אותה.
והמה, והאויבים הרי הם מבקשים לנפשי השואה ונכנסים כדי להשיג זאת אל תחת הרי הארץ.
(י-יא) וק׳ יגירוהו על ידי חרב פצֺמיר אלמפעול בה [80 ב] עאיד עלי אלמקול ענהם והמה לשואה יבקשו נפשי. ואמא אלפאעלון פגמאעה לם ידֺכרהם מתֺל יבקשו למלך (אסתר ב:ב) ויגידו למלך (מלכים א א:כג) ויעבירו קול במחנה (שמות לו:ו).
וקו׳ פי תמאם והמה לשואה יבקשו נפשי יבואו בתחתיות (ה)⁠ארץ יחתמל וגהין אן יריד אנהם יסתכׄפון פי אעמאק אלארץׄ חתי יגדוא אלפרצה פי כמא יקול יארב במסתר כאריה בסכה (תהלים י:ט)
ואן יבתגי אלדעא עליהם מן כמא קאל ואתה אלהים תורדם לבאר שחת (תהלים נה:כד).
(10-11) It states, “May they be gutted by the sword.” The subject of the predicate refers to the statement; “May those who seek to destroy my life.” Whilst the agents of the verse are a group of unmentioned people as “sought out the King” (Est. 2:2), “They announced to the King” (I Kings 1:23 and “pass throughout the camp(Ex. 36:6).
In the end, “May those who seek to destroy my life enter the depths of the earth” it has two explanations, which is, they hide in the far reaches of the land, until they chance upon an opportunity, as stated, “He waits in a covert like a lion in his lair.
He expects that fulfillment of the prayer against them, as stated, “For You, O God, will bring them down to the nethermost Pit(Ps. 55:24).
והמה – אויביי.
לשואה יבקשו נפשי – באים עלי במארב ביום אפילה שלא ארגיש בהם.
[יבאו בתחתיות הארץ – במקום שפל שאול ושוחה יבאו ויפלו.]
But they My enemies.
seek my soul to make it desolate They come upon me in ambush on a dark day so that I should not sense their presence.
may they come into the depths of the earth In a low place; let them come and fall into the grave and the pit.
(י-יא) לשואה יבא⁠{ו} – במערות ובמחילות עלי פתאום.
יגירהו – יורידהו הרשע על ידי חרב.
מנת שועלים יהיו – על ידי שבאים בתחתיות הארץ כך יהיו מנת שועלים.
והמה – והנה לא הזכיר שם המלשינים והמגלים סודוא לשאול. רק רמז במלת והמה לשואה, כמו: תבואהו שואה (תהלים ל״ה:ח׳).
יבואו – המה בתחתיות ארץ, כמו: שואה ושפלה ממנה.
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 חסר: ״והמגלים לסודו״.
BUT THOSE. David does not mention the name of the slanderers and those who reveal his secrets to Saul. He merely alludes to them with the words But those that seek my soul. The word sho’ah (destruction) is similar to sho’ah (destruction) in Let destruction come upon him (Psalms 35:8).
SHALL GO. They shall go unto the nethermost parts of the earth, to destruction and below it.
והמה – המה רודפי שמבקשים נפשי.
לשואה – כלומר לעשותה שואה ומשואה.
יבואו בתחתיות ארץ – דרך תפלה כלומר יבואו לשאול שהיא תחתיות ארץ הם שמבקשים נפשי להורידה לשאול.
(י-יא) והמה לשואה יבקשו נפשי. ואותם שמבקשים נפשי להרע לה באופן שישתאו וישומו עליה רבים1, כמו הזיפים וזולתם2, יגירוהו על ידי חרב. הנה כש׳יהלל פי׳ ב׳שפתי רננות׳, המה ׳יגירו׳ ויסחבו3 את פיהם בתחתיות ארץ ׳על ידי חרב׳ שתכרות את לשונם ופיהם4: מנת שועלים יהיו. שתהיה נבלתם מאכל לחיות5:
1. כעי״ז כתב רד״ק: שמבקשים נפשי לשואה, כלומר, לעשותה שואה ושממה.
2. אבע״ז: ׳והנה לא הזכיר שם המלשיני׳ והמגלי׳ סודו לשאול רק רמז במלת והמה׳.
3. לשון גרירה, ונראה שאינו מפרש לשון ׳מים ניגרים׳ כבשיעורים ובמפרשים.
4. לא כרש״י שפירש ומקרא קצר הוא זה שלא פי׳ מי יגירוהו׳.
5. רד״ק: שאר השונאים שהם עם שאול הרודפים אותי יהיו חֵלֶק השועלים שאוכלים החללים, והם יהיו חללי חרב ויאכלום השועלים והחיות.
(י-יא) ואפילו הכי, אלה אנשי ה׳חלב ודשן׳ הרודפים אותי ומלשינים עלי למלך, לְשׁוֹאָה יְבַקְשׁוּ נַפְשִׁי, יהי רצון שיָבֹאוּ בְּתַחְתִּיּוֹת הָאָרֶץ, כלומר, שירדו למלחמה על האומות העומדות תחת ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות, ובמלחמות ההמה יַגִּירֻהוּ לאותו החלב ודשן עַל יְדֵי חָרֶב. ׳יגירוהו׳ – מלשון ׳כמים (הנגרים) [מוגרים] במורד׳ (מיכה א׳:ד׳)1: מְנָת שֻׁעָלִים יִהְיוּ. שלא יהיו עבדים למלכים, אלא אפילו עבדים לעבדים2:
1. כ״כ רש״י.
2. ׳זנב לשועלים׳, ראה אבות (פ״ד מט״ו).
בתחתיות – געיא בס״ס.
לשואה – ענין שממה.
והמה – ושאול ואנשיו מבקשים להשמיד את נפשי ולהמיתה כאלו הייתי רשע וחוטא.
יבאו – לזה יבאו בתחתיות הארץ מושפלים עד עפר.
והמה – אבל אויבי הם לשואה יבקשו נפשי – נפשי היקרה הזאת אשר עקר מגמתה הוא הדבקות בה׳, יבקשו המה לשואה וחשך, כי יבקשו לעקרה מארצות החיים, וגם יבואו בתחתיות הארץ – הם המערות והמחילות שבמדבר שבקשו שם את דוד כנזכר בספר שמואל.
והמה – אשר ע״י שואה (צרה פתאומית שאדם משיא על חברו וכן למעלה ל״ה:ח׳ תבואהו שואה לא ידע) יבקשו להמיתני.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יא) יַגִּירֻ֥הוּ עַל⁠־יְדֵי⁠־חָ֑רֶבמְנָ֖ת שֻׁעָלִ֣ים יִהְיֽוּ׃
They shall be hurled to the power of the sword; they shall be a portion for foxes.
תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
יְדַחֲלוּנֵיהּ מְטוּל מְחַת סַיְפָא מוֹהֲבֵית תְּעָלַיָא יֶהֱווּן.
They will fear him on account of the blow of the sword; they will be the portion of jackals.
יגירוהו על ידי חרב מנת שועלים יהיו – מדבר במצרים כל הבן הילוד, א״ר שמואל בר נחמני בערמה באו מצרים על ישראל אמרו אם משעבדים אנו אותם באש יכול אלהיהם להביא אש מלמעלה כשם שהביא על הסדומיים, אלא נשבע שאינו מביא מבול לעולם בואו נשעבדם במים, א״ל הקב״ה אני נשבעתי שאיני מביא מבול לעולם חייכם אותם האנשים הולכים למבול שנאמר יגירוהו על ידיד חרב אותם האנשים נגרין והולכין מעצמן לים.
מנת שועלים יהיו – אמר רבי שמואל בר נחמני שעל ים, וכן אמר שלמה בחכמתו אחזו לנו שועלים וגו׳.
יקצדון אן יג׳רונהא אלי חד אלסיף, ויג׳עלונהא נציבא ללת׳עאלב.
הם מתכוונים לסחוב את נפשי אל חוד הסיף. ויעשו את נפשי חלק לשועלים.
יגירהו, מטרתם למשכה אל פי חרב ויעשוה מנה לשועלים. כלומר מביאים עצמם בסכנות ובמאמצים עצומים כדי למשוך את נפשי לפי חרב. ותרגם יגירהו ״יג׳רונהא״ ענינו משיכה וכשמוש חז״ל גורר אדם מטה בשבת כב א.
אמרו מנת שועלים, הרי כוונתו בכך שהם זממו להרגו ולתת את בשרי לחיות השדה למאכל.
אמא קולה מנת שועלים, פאנה אראד בה אנהם קצדוא אן יקתלונה ויטרחון בדנה לאלוחוש ליאכלונה.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

(יא) וקו׳ מנת שועלים יהיו יעני בעד קתלהם באלסיף יכונון טעאם אלוחוש.
[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 10]

(11) It states, “may they be prey to jackals,” meaning after killing them with a sword they became the food of wild animals.
יגירוהו על ידי חרב – יבאו על רודפי אויבים ויגירוהו כל אחד מהם על ידי חרב שימיתו אותו ומקרא קצר הוא זה שלא פירש מי יגירוהו, יגירוהו לשון גרירה, כמו: מוגרים במורד (מיכה א׳:ד׳) פרץ נחל מעם גר (איוב כ״ח:ד׳).
[מצאתי: מנת שועלים – ישובם חרב שועלים ילכו בו.]
May he be dragged by the sword May enemies come upon my pursuers and drag each one of them with a sword, killing him. This is an elliptical verse, since it does not explain who will drag him. יגירהוּ is an expression of dragging, as: "as water poured down (המוגרים) a steep place" (Mikhah 1:4); "A stream bursts forth from the place of its flow (גר)" (Iyyov 28:4).
the portion of foxes (I found: the portion of foxes May their dwellings be destroyed, that foxes should walk there.)
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

יגירוהו – יגירו המגירים, כמו: ויאמר ליוסף (בראשית מ״ח:א׳), כל אחד מהם.
THEY SHALL BE HURLED.⁠1 The hurlers shall hurl2 each one of them them.⁠3 Compare, And he said to Joseph4 (Gen. 48:1).
1. Hebrew, yaggiruhu. Literally, they shall hurl him.
2. Our verse literally reads: They shall hurl him (yaggiruhu) by the power of the sword. The subject of the verb yaggiruhu is missing. Hence Ibn Ezra’s comment.
3. Yaggiruhu (they shall be hurled) has a singular suffix. It literally means, they shall hurl him. However, the verse speaks of David’s enemies. Hence Ibn Ezra’s comment.
4. Translated literally. Here too the subject of va-yomer is missing. The verse should be interpreted as follows: and the one who said, said to Joseph. See Ibn Ezra on Gen. 48:1.
יגירהו על ידי חרביגירוהו – לשון יחיד על שאול. וענין יגירוהו – יפילוהו המגירים. וענין ההגרה הוא ענין התכה, כמו וכמים הנגרים (שמואל ב י״ד:י״ד), עיני נגרה. ובא זה הלשון בענין ההריגה מפני הדם הניגר על ידי חרב. וכן ותגר את בני ישראל (יחזקאל ל״ה:ה׳) ע״י חרב והושאל זה הלשון גם בדברים היבשים כשמתגלגלין מגבוה לעמוק כמו והגרתי לגי אבניה (מיכה א׳:ו׳).
מנת שועלים יהיו – שאר השונאים שהם עבדי שאול הרודפים אותי יהיו חלק השועלים שאוכלים החללים כלומר יהיו חללי חרב ויאכלום השועלים והחיות.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

מנת שעלים – ר׳ יונה בספר הרקמה כתב מלת מנת עם הזרים שבאו קמוצים בסמיכות וכן ומנת המלך מן רכושו (דברי הימים ב ל״א).
יגירוהו – ענין הזלה ושפיכה כמו וכמים הנגרים (שמואל ב י״ד:י״ד).
מנת – מלשון מנה ומתן.
יגירוהו – המגירי׳ יגירו וישפכו דמם ע״י חרב ויהיו למנה לשועלים ולחיות השדה.
יגירהו – וכן הגירם ע״י חרב (ירמיהו כ׳).
(יא-יב) יגירוהו – מאמר זה נמשך על יתהלל כל הנשבע בו, ושיעור הכתוב, אבל כל הנשבע בשם ה׳ באמת, (שעבדי המלך כולם נשבעו לו בה׳ בל ימרדו, וכן כל אנשי דוד נשבעו לו בעת נפלו עליו, או ר״ל כל הנשבע בשם דוד כי היה דרכם להשבע בשם המלך כמו חי פרעה), הם יתהללו לאמר, שגם אם יגירוהו על ידי חרב – הגם ששאול ואנשיו יגירו את דוד ע״י חרב, ויגרשו אותו מן המערות אשר הוא מתחבא שם להתגורר בארצות אחרות, עד שהמערות ותחתיות ארץ אלה יהיו מנת שועלים – ששועלים יגורו שם, בכ״ז המלך ישמח בה׳ – כי ה׳ יושיעהו מכל צרותיו, כי יודע בטח כי יסכר פי דוברי שקר – הדוברים שיגירהו על ידי חרב, כי בודאי מלך ימלוך כמו שהבטיח לו ה׳.
יגירוהו – יגירו דמו אחד אחד והרשע יותר, יראה בהריגת חברו.
מנת שעלים – אולי היא החיה הנקראת שאקאל ואוכלת פגרי האדם והבהמה ונדות בלילה למאות יחד, ושמשון טמן רשתות ולכד ג׳ מאות מהן בבת אחת.
[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
 
(יב) וְהַמֶּלֶךְ֮ יִשְׂמַ֢ח בֵּאלֹ֫הִ֥יםיִ֭תְהַלֵּל כׇּל⁠־הַנִּשְׁבָּ֣ע בּ֑וֹ כִּ֥י יִ֝סָּכֵ֗ר פִּ֣י דוֹבְרֵי⁠־שָֽׁקֶר׃
But the king shall rejoice in God; everyone that swears by Him shall glory; For the mouth of those that speak lies shall be stopped.
תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
וּמַלְכָּא יֶחְדֵי בְּמֵימַר אֱלָהָא יְשַׁבַּח כָּל דִי מְקַיֵים בְּמֵימְרֵיהּ אֲרוּם יְסַרְנֵק פּוּמְהוֹן כָּל דְמַלְלֵי שִׁקְרָא.
And the king will rejoice in the word of God; all who swear by his word will sing praise, for the mouth of those who speak deceit will be stifled.
ואלמלך פהו יפרח באללה, ובה ימתדח ג׳מיע מן באיע לה, אד׳א אנסד פם אלמתכלמין באלבאטל.
והמלך הוא ישמח בה׳ ובו יתהללו כל הנשבע אמונים למלך כאשר יסתם כל פה של הדוברים שקר.
והמלך, והמלך הרי הוא ישמח בה׳, ובו יתהללו כל אשר כרתו לו ברית כאשר יסתם פי דוברי השקר.
ואמרו והמלך כלומר הוא עצמו. ופירשתי הנשבע בו, הכורת לו ברית כעין אמרו ביהוידע וישבע אותם בבית ה׳1.
1. מלכים ב׳ יא ד.
וקולה והמלך, יעני נפסה ופסרת הנשבע בו אלמבאיע לה, מת׳ל קולה פי יהוידע וישבע אותם בבית ה׳.
ואמא קו׳ והמלך ישמח באלהים פיבעד ענדי אן יעני בה נפסה והו ליס במלך בעד. ואלאٴולי אן יעני בה שאול לאנה דעא אולא עלי מטאלביה מן שיעה שאול ואלואשין בה אליה תֺם יברא שאול מן מתֺל פעלהם ובה ערץׄ פי קו׳ יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דברי שקר לאנה אדֺא סדת אפואה אלכאדֺבין ואנקטע אלס⁠[אן] ואשין ברת ימין שאול לדוד חי ייי אם יומת (שמואל א יט:ו) ובאן לה אלפכר מן חיתֺ יחדר עליה אלחנתֺ בתר אלי אלוש⁠[א] [81 א] ותואתר אלנםﹼﹶ.
It states “But the king shall rejoice in God.” He is far from me, as in himself. However, he is not the far off king. The first (prayer) was meant for at Saul, as in he initially prayer for assistance against Saul’s supports and the slanderers. Then Saul was free from similar behavior as demonstrated in “all who swear by Him shall exult, when the mouth of liars is stopped.” Therefore, the mouth of the liars was stopped up and tongues of the slanderous cut off who had dutifully honored Saul’s oath against David חי ייי אם יומת (1 Sam. I 19:6). He (only) had the thought, whereby he uttered the sin, following the slander and repetition of the betrayal.
והמלך ישמח – על עצמו היה אומר שהרי כבר היה נמשח.
יתהלל כל הנשבע בו – כשיראו שתושיעני יתהללו ויתפארו כל הדבקים בך ונשבעים בשמך.
כי יסכר – יִסתם, כמו: ויסכרו כל מעינות תהום (בראשית ח׳:ב׳).
And may the king rejoice He says this about himself because he had already been anointed.
may all who swear by Him boast When they see that You will save me, all those who cleave to You and swear by Your name will boast and praise themselves.
for...will be closed Heb. יסכר, will be closed up, as (Bereshit 8:2). "The fountains of the great deep...were closed (ויסכרו).⁠"
והמלך – שהיה משוח כבר, ישמח באלהים – שבטח בו.
והמלך – יש אומרים: כי הוא שאול.
והנכון בעיני: כי הוא דוד.
וטעם כל הנשבע בו – באמת, כמו: תשבע כל לשון (ישעיהו מ״ה:כ״ג). והעד: פי דוברי שקר.
יש אומרים: כי טעם הנשבע בו – בעבור שבועת שאול.
BUT THE KING. Some say that the king refers to Saul.⁠1 However, I believe that the reference is to David. The meaning of every one that sweareth by Him is, everyone that swears by Him2 in truth. Compare, Every tongue shall swear (Isaiah 45:23). Them that speak lies (v. 12) is proof of this. Some say that David says that sweareth by Him because of the oath taken by Saul.⁠3
1. David hoped that after those who spoke evil of him to Saul would perish, Saul would become righteous and cease persecuting. Filwarg.
2. God.
3. Not to harm David. See Samuel I 19:6. However, Saul broke his word.
והמלך – אמר על עצמו כי הם חושבים להרגני שלא תהיה לי המלכות והם יאבדו ומי שראוי להיות מלך ישמח באלהים.
יתהלל כל הנשבע בו – כל הראוי להשבע בשמו והוא מי שהוא ירא אלהים ואיש אמת לא דוברי שקר כי הם פיהם יסכר שמוציאים מפיהם שם האל לשקר פיהם יסגר ויאלמו. ואמר זה כנגד שאול שנשבע בי״י שלא ימית את דוד כמו שכתוב וישבע שאול חי י״י אם יומת (שמואל א י״ט:ו׳) ואח״כ רדפו כמה פעמים להמיתו. ויסכר כמו יסגר וכן ויסכרו מעינות תהום (בראשית ח׳:ב׳).
והמלך. אף על פי שהוא רודף1, לא אקללנו, אבל אומר שישמח באלקים שילחם באויבי ישראל, ולא ישמח בזה שיוכל להרע עמדי: יתהלל. לעתיד: כל הנשבע בו. שהוא כל עם ישראל הנשבעים בשם ה׳, וזה, כי יסכר פי כל דוברי שקר המלשינים אותי, שיכרתו או יעשו תשובה:
1. הכוונה לשאול.
וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים. על עצמו אמר1: ויִתְהַלֵּל כָּל הַנִּשְׁבָּע בּוֹ. יאמר, ׳ויתהלל׳ אז ׳הנשבע׳ בשמו, [ששבועתו] תהיה קיימת, לפי ששאול ודוד ויהונתן נשבעו זה את זה שלא להרע זה את זה2, ואיך יתהלל הנשבע, בזמן שיִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר מאלה אנשי הבליעל המשסים זה עם זה:
1. כרש״י, ולא כנדפס. וראה אבע״ז.
2. בשמואל א׳ (כ מב) שבועת דוד ויהונתן, ודוד ושאול שם (כד כב). וראה אבע״ז: ׳יש אומרים כי טעם הנשבע בו בעבור שבועת שאול׳.
והמלך ישמח – כפי הנראה בחילופים הוא״ו בגעיא לב״א. וכן מצאתי בספר מדוייק מטוליטולא.
כי יסכר – תימא שבמסורת הגדולה ובפ׳ נח נמסר כל לישנא כתיב סמ״ך בר מן א׳ כי ישכר פי דוברי שקר וזהו שקר כי בכל הספרים כתוב יסכר בסמך ויראה לי דצריך לומר כל עושה שכר אגמי נפש (ישעיהו י״ט) וכן בשרשים שרש סכר כתב כי יסכר פי דוברי שקר. ויסכרו מעינות תהום ענין סגירה ומזה הענין אעפ״י שנכתב בשי״ן כל עושה שכר אגמי נפש וגם המאיר נתיב הביאו בשרש סכר ומאי דכתיב התם במסורת ואל אתרא כתיב שי״ן במ״א וסכרו עליהם יועצים צ״ל וסכרים עליהם יועצים עזרא ד׳.
יסכר – הוא כמו יסגר וכן ויסכרו מעינות (בראשית ח׳:ב׳).
והמלך – על עצמו אמר שהוא ישמח בתשועת ה׳ וגם כל הנשבע בה׳ יתהלל בישועתו כי הנשבע בה׳ הוא מאמין בו ויתהלל א״כ בהתשועה הבאה לו ממנו כי ישתבח עצמו על שהשכיל לדעת שה׳ הוא האלהים.
כי יסכר – כאשר יסגר פי המדבר עלי שקר בפני שאול בראותו שלא יוכל לי ולאנשי ואז אשמח אני ואנשי הנשבעים בה׳.
יסכר – כמו יסגר (עמ״ש ישעיה י״ט).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

[ביאור לכל הפרק כלול בביאור פסוק א]

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144