Tehillim 25 – תהלים כה‏ – Mikraot Gedolot

(א) לְדָוִ֡ד⁠ ^אאֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗היְ֝⁠־⁠הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃

By David. To You Hashem, I lift up my soul.

א. ‹ר1› פרשה סתומה
• ל=פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְדָוִד קֳדָמָךְ יְיָ נַפְשִׁי אֱטוֹל בִּצְלוֹ.

Of David. Before you, O LORD, I lift up my soul in prayer.

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – זהו שאמר הכתוב (דברים כ״ד:ט״ו) ביומו תתן שכרו. אמר לו הקב״ה לדוד דוד למה אתה נושא נפשך אלי. אמר לו מפני שאני שכיר בעולמך. שנאמר (איוב ז׳:ב׳) כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו. וכתיב בתורה ביומו תתן שכרו וגו׳ ואליו הוא נושא את נפשו. אם הפועל הזה שהוא שכירו וחייב ליתן לו כתב ואליו הוא נושא את נפשו. אנו שנפשותינו תלויות בך על אחת כמה וכמה. דבר אחר אליך ה׳. זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם. כענין שנאמר (דברים כ״ד:י׳) כי תשה ברעך משאת מאומה.

דבר אחר: אליך ה׳ – זהו שאמר הכתוב (תהלים ל״א:ו׳) בידך אפקיד רוחי. בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה. אבל הקב״ה אינו כן אלא (ירמיהו י׳:י׳) וה׳ אלהים אמת. שמא עמד אחד שחרית וביקש נפשו ולא מצאה. או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו. הוי אומר וה׳ אלהים אמת. אמר רבי אלכסנדראי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים. אבל הקב״ה מפקידים בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים. תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה. וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים נפשו להקב״ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת בגופו בריה חדשה שנאמר (איכה ג׳:כ״ג) חדשים לבקרים רבה אמונתך. ר׳ שמעון בשם רבי סימון אמר ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו. בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא נושא ומביא קרבן ומתכפר לו. עכשיו שאין לנו קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך. הוי אליך ה׳ נפשי אשא. ר׳ יהודה אומר אף הקב״ה ויתר לנו סליחות הרבה משלו (ישעיהו נ״ה:ז׳) ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.

דבר אחר: אליך ה׳ – אמר שלמה (משלי כ״ה:כ״ה) מים קרים על נפש עיפה. היה דוד מתיעף והיתה נפשו משתוקקת ומבקשת להיות בבית המקדש שנאמר (תהלים כ״ו:ח׳) אהבתי מעון ביתך. (שם פ״ד:ג׳) נכספה וגם כלתה נפשי. (שם י״א) כי טוב יום בחצריך מאלף. (שם כ״ד:ג׳) מי יעלה בהר ה׳. אמר לו הקב״ה אין אתה יודע. נקי כפים ובר לבב. מי שיש בידו שתי מדות הללו. מיד שמח ואמר יש בי. וכן הוא אומר (שמואל א י״ג:י״ד) בקש ה׳ לו איש כלבבו. לכך נאמר מים קרים על נפש עיפה. ואומר (תהלים קי״ט:ק״ו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. נוטל שני שכרים שכר עשייה ושכר שבועה. לכך נאמר בך בטחתי. אמר רבי יצחק ב״ך בתורתך בעשרים ושתים אותיות.

דבר אחר: אלהי בך בטחתי – מעשה בקיסטון אחד והיה שם אדם גדול והיה לו שם במדינה. והיה שם אדם אחר והיו שומרי המדינה עוברין ומצאו אכסנאי אחד ותפסוהו ואמר אל תכוני כי בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. בבקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש. אמר לו המלך בני מכיר אתה אותי. אמר לו לאו. ואם כן היאך אתה בן ביתי. אמר לו בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי. שאלמלא לא אמרתי כן היו מכים אותי. אמר להם הואיל ובטח בי הניחו לו. וכן דוד אומר אלהי בך בטחתי. ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. ולא אני בלבד אלא גם כל קויך לא יבושו.

רמז תשא

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – זש״ה ביומו תתן שכרו, א״ל הקב״ה לדוד דוד למה אתה נושא את נפשך אלי, א״ל מפני שאני כשכיר בעולמך שנאמר כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו, וכתיב בתורתך ביומו תתן שכרו וכתיב ואליו הוא נושא את נפשו, לכך אליך ה׳ נפשי אשא, בנוהג שבעולם פועל שעושה מלאכה עם בעל הבית והוא מבקש שכרו ממנו והקב״ה אומר לו לא תבוא עליו השמש ואליו הוא נושא את נפשו, אנו שנפשנו תלויה בו על אחת כמה וכמה. ד״א אליך ה׳ נפשי אשא זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם כענין שנאמר כי תשה ברעך משאת מאומה.

רמז תשב

דבר אחר אליך ה׳ נפשי אשא – זש״ה בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות הוא מחליף את של זה בזה, אבל הקב״ה אינו כן שמא עמד אחד שחרית ובקש נפשו ולא מצאה או שמא מצא נפשו ביד אחר אלא וה׳ אלהים אמת. א״ר אלכסנדרי בשר ודם מפקידין בידו חדשים והוא מחזירן בלויין ושחוקין והקב״ה מפקידין בידו בלויין ושחוקין והוא מחזירן חדשים, תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה ושחרית היא חוזרת לגופו בריה חדשה שנאמר חדשים לבקרים. רבי סימון בשם רבי שמעון ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שרבה אמונתך לתחיית המתים, בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא ונושא קרבן ומתכפר לו, עכשו אשאין אנו נושאין קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך הוי אליך ה׳ נפשי אשא. ר׳ יהודה אומר אף הקב״ה מוותר לנו סליחה הרבה משלו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח.

קול לדאוד, אליך יא רבי ארפע ט׳ני.

מאמר לדוד: ה׳! אליך אני נושא את רעיונותיי (אני מכוין את לבי).

מאמר לדוד, אליך ה׳ אשא מחשבתי. תרגם נפשי ״טיני״ לבי, רעיוני, מחשבותי.

לדוד אליך ייי נפשי אשא

מעני קו׳ נפשי אשא אהדי נפסי מן וישא משאת (בראשית מג:לד) [33 ב] משאת המלך (שמואל ב יא:ח) ואל עונם ישאו נפשו (הושע ד:ח). יריד יהדון נפיסהם אלי דֺנובהם אי יביחונהא להא במא יגניהא מן תמאדהא.

Meaning of “I set my hope” I offer (it) myself from “Portions were served” (Gen. 43:34), “a present from the king” (2 Sam. 11:8), “And so they desire its iniquity” (Hos. 4:8). That is to say, they offered themselves on account of their sins, as in they publicly confess to them, (the sins) they profited from in excess.

[נפשי אשא – אכוין לבי.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, פריס 154.

I will lift up my soul I will direct my heart.

לדוד אליך י״י נפשי אשא – אמר ר׳ משה: טעם נפשי אשא כדרך מנחה, כמו: וישא משאות (בראשית מ״ג:ל״ד).

והנכון בעיני: שהוא, כמו: ואליו הוא נושא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו) לא לאחר.

Rabbi Moses says that nafshi essa (I lift up my soul) means, I offer my soul as a gift.⁠¹ Essa (I lift up) in our verse is similar to va-yissa² masot (and portions³ were taken) (Gen. 43:34). However, in my opinion our verse is similar to and setteth (nose) his heart upon it (Deut. 24:15).⁠⁴ The following is the meaning of our verse: Unto You O Lord do I set my soul and not to any one else.

1. Ibn Ezra renders our clause as follows: Unto Thee, O Lord, do I offer up my soul as a gift. See Metzudat David.

2. Va-yissa and essa come from the same root.

3. Gifts.

4. In other words, nafshi essa (I lift up my soul) means, I set my soul.

לדוד – זה המזמור נאמר באל״ף בי״ת, וכן יש אחרים בספר כמוהו. ויש אות אחת בראש כל פסוק, ויש שני פסוקים באות אחת, ויש בפסוק אחד שתי אותיות. ולא נודע אצלנו מפני מה באלו יותר מבאחרים אלא אם כן נזדמן לו בפיו ברוח הקדש. ויראה שכל מזמור שנאמר באל״ף בי״ת לפי גדלו ולפי הדברים הנכבדים הנאמרים בו נאמר כן. והנה אין בו בי״ת בראש פסוק ולא וא״ו ולא קו״ף, ויש בו רי״ש שתי פעמים.

ויש אומרים: כי הבי״ת היא מלת בך הסמוכה לאלהי (פסוק ב). וכן וא״ו ולמדני (פסוק ה), ולא נודע באמת. והדרש (שוחר טוב בקצת הוספה): בך עשרים ושתים אותיות.

ופירוש אליך י״י נפשי אשא – דרך תחנה כמו נשא לבבנו אל כפים (איכה ג׳:מ״א).

ויש מפרשים (רבי משה אבן גיקטילא): דרך מנחה כמו וישא משאת מאת פניו אלהם (בראשית מ״ג:ל״ד).

ובדרש (שוחר טוב בשנוים): כמו ואליו הוא נשא את נפשו (דברים כ״ד:ט״ו), כמו השכיר שמקוה שכרו כן אקוה טובך וחסדך. דבר אחר: נפשי אשא זהו שאמר: בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי י״י אל אמת (תהלים ל״א:ו׳). כשהאדם ישן מפקיד רוחו אצל הקדוש ברוך הוא שמא עמד שחרית ולא מצאה? הרי כתוב: י״י אל אמת. אמר רבי אלכסנדרי: בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חברו חדשים ומחזירם ישנים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולעת ערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומשלים נפשו אצל הקדוש ברוך הוא ובשחרית היא חוזרת לגופה חדשה ונוחה דכתיב: חדשים לבקרים רבה אמונתך (איכה ג׳:כ״ג). רבי סימון בשם רבי שמעון אומר: ממה שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שרבה אמונתך לתחית המתים.

(הקדמה) בזה המזמור התפלל על עון בת שבע, וביקש שלא ישיגו המורדים בו מישראל את חפצם נגדו. אמר:

(א) אליך ה׳ נפשי אשא. ׳אליך׳ אכוין את תפילתי בכל לב¹:

1. כ״כ רש״י: ׳נפשי אשא - אכוון לבי׳. ובשיעורים פירש שהכוונה שיהיו כל מעשיו לשמו, ולא תפילתו בלבד.

(א-ב) לְדָוִד אֵלֶיךָ ה׳ נַפְשִׁי אֶשָּׂא. אמר הגאון, כי המזמור הזה הוא כמעט סובב על נושא של מזמור ׳ה׳ רועי׳ שביארנו לעיל (תהלים כג). ואמר דוד, אֵלֶיךָ ה׳ נַפְשִׁי אֶשָּׂא, אני נושא נפשי להגביהה אליך, ר״ל, אני עושה כל מעשי לשם שמים ומגיעים עד כסא הכבוד¹, ולכן אֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה וגו׳:

1. ראה פסחים (נ:) שעל העושה לשמה נאמר ׳כי גדול מעל שמים׳, וביומא (פו.) ׳גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד׳, ובדברים (ל ב) כתב רבינו: ׳ושבת עד ה׳ אלהיך – תהיה תשובתך כדי לעשות רצון קונך בלבד, וזו היא התשובה שאמרו ז״ל שמגעת עד כסא הכבוד׳, הרי שכל הנעשה לשמה מגיע עד כסא הכבוד.

אליך ה׳ נפשי אשא – במדרש חזית פסוק השבעתי אתכם אליך ה׳ נפשי אשא אשיא כתיב שהיו משיאין עצמן על קדושת שמו של הקדוש ברוך הוא פירש מדליקין כמו וישאם דוד ואנשיו דשמואל פירש וישרפם ולא נמצא כתיב זה בספרנו.

אשא – ענין מנחה ודורון כמו וישא משאות מאת פניו (בראשית מ״ג:ל״ד).

נפשי אשא – אמסור נפשי לך למנה.

אליך נפשי אשא – כמו ואליו הוא נושא את נפשו, שכל נפשו תלויה בדבר זה.

לדוד אליך ה׳ נפשי אשא – פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה׳ לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק אליך ה׳ אשא נפשי – אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה.

לדוד אליך ה׳ וגו׳ – מזמור זה חובר לקודמו המגיד מי הוא הראוי לעלות בהר ה׳ ולקום במקום קדשו, ובזה הוא מבקש מה שילמדהו דעת להיות נקי כפים ותם דרך.

נפשי אשא – ע״ד ואליו הוא נושא את נפשו (פרשת תצא) בך בטחוני, ויש לפרשו ג״כ מלשון אם יש את נפשכם (פרשת חיי שרה) אשא תאותי, ע״ד ה׳ נגדך כל תאותי (למטה ל״ח:י׳).

(ב) אֱֽלֹהַ֗י^א בְּךָ֣ בָ֭טַחְתִּי אַל⁠־אֵב֑וֹשָׁה⁠ אַל⁠־יַעַלְצ֖וּ^ב אוֹיְבַ֣י^ג לִֽי׃

O my God, in You I trusted, let me not be ashamed. Do not let my enemies triumph over me.

א. אֱֽלֹהַ֗י כתר ארם צובה קיים מכאן ואילך

ב. אַל⁠־יַעַלְצ֖וּ =א (אין געיה)
• ל=אַל⁠־יַֽעַלְצ֖וּ (געיה)

ג. אוֹיְבַ֣י א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=אֹיְבַ֣י (כתיב חסר וי״ו)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֱלָהִי בָּךְ אִתְרַחֲצֵית לָא אֶבְהַת לָא יֶחְדוּן בַּעֲלֵי דְבָבַי עֲלָי.

O my God, in you¹ I have put my trust; I will not be disappointed; my foes will not rejoice over me.

1. You: your word.

אלהי בך בטחתי – א״ר יצחק בך בטחתי בך כ״ב אותיות. מעשה היה בקסרין והיה שם איש גדול והיה לו שם במדינה, והי שם איש אחר, והיו שומרי המדינה עוברים מצאו אכסנאי אחד תפשוהו א״ל הניחוני בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר, בבקר הביאוהו אצלו א״ל בן ביתך מצאנו אמש, א״ל בני אתה מכיר אותי, א״ל לאו, א״ל והיאך אתה בן ביתי, א״ל בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי שאלמלא אמרתי כך היו מכין אותי, א״ל בשביל שבטח בי הניחוהו, כך דוד אמר אלהי בך בטחתי בשביל שבטחתי בך אל יעלצו אויבי לי ולא אני לעצמי כל כך אלא גם כל קויך לא יבושו. רבי פנחס בשם רבי אלכסנדרי אמר דוד לפני הקב״ה רבש״ע בשעה שאני עומד בתפלה לפניך אל תהי תפלתי מאוסה לפניך מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך, אם שמעת תפלתי כאלו שמעת תפלתם, וכן אתה מוצא בתענית צבור בשעה שהצבור מתענין ש״ץ יורד לפני התבה עיניהם של צבור תלויות בו והוא עיניו תלויות להקב״ה והוא שומע תפלתם, לכך אמר דוד גם כל קויך לא יבשו ומי יבשו הבוגדים ריקם.

יא רבי עליך תוכלת פלא תכ׳יבני, ולא יפרח אעדאי בי.

ה׳! עליך בטחתי אם כך אל תאכזב אותי ואל ישמחו בי אויבי.

אל אבושה, לכן אל תאכזכני.

אלהי – יתכן להיות בי״ת בך בטחתי – תחת הבי״ת, כמו ו״ו ולמדני (תהלים כ״ה:ד׳) תחת הו״ו.

או ככה נמצא והנה בטחתי בך^א אינני ראוי שאבוש.

א. כן בכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. ״בטחתי תחת... בטחתי בך״ הושמט ע״י הדומות בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 (שם נוסף בגיליון).

O MY GOD, IN THEE HAVE I TRUSTED. It is possible that the bet of be-kha ba-tachti (In Thee have I trusted) is in place of the bet with which our verse should have opened.⁠¹ It is similar to the vav of vi-lammedeni (and teach me) (v. 5), which is in place of the vav [with which verse six should have opened]. On the other hand it is possible that such is the case.⁠²

[David said:] Behold. I have trusted in You. It is unfitting for me to be ashamed.⁠³

1. The verses in our psalm follow the order of the alphabet. However, there is no verse opening with a bet or a vav. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. That a bet and a vav do not open any verse in our psalm.

3. In other words, al evoshah (let me not be ashamed) means, it is unfitting for me to be ashamed.

אלהי בך בטחתי – ולא באחר, לפיכך תחנתי לפניך:

אל אבושה – שלא אבושה. שאם לא תתן לי שאלתי הנה יש לי בשת בבטחוני. וכן הוא אומר: בשו כי בטח (איוב ו׳:כ׳). בך בטחו ולא בשו (תהלים כ״ב:ו׳): ואם תתן לי שאלתי שבטחתי בך שתתננה לי לא אבוש.

אל יעלצו אויבי לי – ולא יעלצו אויבי לי.

אל אבושה. שלא תתעלם מתחינתי: אל יעלצו אויבי לי. מפני חילול ה׳:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

אלהי – האל״ף בגעיא בספרי ספרד בין שו״א לסגול.

בך בטחתי – הואיל ובטחתי בך ידעתי שלא אבוש ולא ישמחו אויבי במפלתי.

יעלצו – התבאר למעלה (ט׳ ג׳) שפעל עלץ בא לרוב על שמחה הרוחנית או הפך שמחה זאת, ששמחת האויבים הוא על שבטחונו בה׳ כוזב.

אלהי – (בענין צרכיו הגשמיים) הנה בכל עניני בך בטחתי – ולכן אבקש אל אבושה – כאילו אין תכלית בקשתו השגת הצרכים רק השגת הבטחון בל יתבייש על בטחונו בה׳ עת יהיה לו מקור אכזב, ובעבור תכלית זה אני מבקש אל יעלצו אויבי לי שבזה יגיע חילול ה׳.

אויבי – השומרים מצעדי לראות אם אכשל בעבירה.

(ג) גַּ֣ם כׇּל⁠־קֹ֭וֶיךָ^א לֹ֣א יֵבֹ֑שׁוּ יֵ֝בֹ֗שׁוּ הַבּוֹגְדִ֥ים רֵיקָֽם׃

Yes, none that wait for You shall be ashamed. Those that deal treacherously, without cause, shall be ashamed.

א. כׇּל⁠־קֹ֭וֶיךָ =א,ש1 ובדפוסים
• ל!=כָּל⁠־קֹ֭ויֶךָ (הסגול כנראה באות יו״ד)
• הערות ברויאר ודותן

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

בְּרַם כָּל דְסָבְרִין לָךְ לָא יִבְהֲתוּן יִבְהֲתוּן בָזוֹזִין וּסְרִיקַיָא.

Truly, all who look to you¹ will not be disappointed; robbers and rogues will be disappointed.

1. Look to you: hope in your word.

יבשו הבוגדים ריקם – רבי פנחס אמר אמר דוד רבונו של עולם בשעה שאני עומד בתפלה לפניך אל תהי תפלתי מאוסה לפניך מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך ואלו שמעת תפלתי כאילו שמעת תפלתם. וכן את מוצא בתענית צבור בשעה שהצבור מתענין שליח צבור יורד לפני התיבה ועיניהם של צבור תלויות בו והוא עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא והוא שומע תפלתם. לכך נאמר גם כל קויך לא יבשו.

וכל ראג׳יך איצ׳א לא יכ׳יבון, בל יכ׳יבון אלגדארין עלי פראג.

וגם כל המקוים אליך לא יתאכזבו. אלא (רק) הבוגדים יתאכזבו לריק.

גם, גם כל קויך אל יתאכזבו, אבל יתאכזבו הבוגדים לריק.

הבוגדים^א ריקם – הגזלנים החמסנים המושיבים את העניים ריקם מנכסיהם, כמו: ואחלצה צוררי ריקם^ב (תהלים ז׳:ה׳).

א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בנוסח שלנו. בכ״י לוצקי 778, ובהרבה כ״י של המקרא: ״הבגדים״.

ב. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154 (שם נוסף גם ״חנם״), ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778: ״חנם״.

those who betray [to the extent of] destitution Robbers and impounders, who leave the poor destitute of their property, as: "and I stripped my adversary into emptiness (ריקם)" (Tehillim 7:5).

גם – האמת והראוי שיבושו הבוגדים.

ריקם – כמו: חנם, והמ״ם נוסף.

YEA… The truth is, it is fitting that those who deal treacherously without cause be ashamed.

The word rekam means, without cause. The mem is superfluous.⁠¹

1. The mem has no meaning.

גם כל קויך לא יבשו – לא עלי לבדי אני מבקש שלא אבוש אלא גם על כל יראי שמך שמקוים לך.

יבשו הבוגדים ריקם – אבל אותם האנשים שהם בוגדים בי וביראיך ריקם וחנם אותם יבשו מסברם, כי אין סברם ובטחונם בך.

ובדרש (שוחר טוב): גם כל קויך אלו ישראל. אמר דוד: בשעה שאני עומד בתפלה לפניך, עלי ועל עמך ישראל אני מתפלל. אל תהי תפלתי מאוסה לפניך, מפני שעיני כל ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך. אם אתה שומע תפלתי כאלו שמעת תפלתם.

גם כל קויך. התלוים בי [לא יבושו]: [יבושו הבוגדים] ריקם. שלא ישיגו דבר מחפצם:

גַּם כָּל קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ. יהי רצון ש׳גם כל קוויך׳ שאינם במדרגתי, להיותם ׳קוויך׳ לא יבושו, אך יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם, כמו אותן האומות הסכלות אשר אין להן תכלית טוב לא אלוקי ולא אפילו מדיני, שהם ׳בוגדים [ריקם]׳:

ריקם – בחנם וכן ואחלצה צוררי ריקם (תהלים ז׳:ה׳).

גם – אז גם כל המקוים לך לא יבושו מן המלעיגים כי יראו כי יש תקוה.

הבוגדים – אבל הבוגדים בריעיהם חנם הם יבושו.

גם – בזה יסובב שגם כל קויך לא יבושו – משא״כ אם לא יתמלא בטחוני, וכן עי״כ יבושו הבוגדים ריקם – לפ״ז אין התכלית אצלי השגת דבר המובטח רק קיום הבטחון עצמו שיתגדל כבוד השם.

גם – יש למלה זו הוראת הלא, איני צריך להתפלל על עצמי שבבטחוני בך לא אבוש, הלא כל קויך (לא בלבד הבוטחים, רק גם הקוים, ותקוה פחותה מבטחון) לא יבושו.

ריקם – הבוגדים יבושו ריקם לא ישיגו חפצם וישאו חרפה (ר״ע ספורנו) או יהיה פירושו כמו חנם (ואחלצה צוררי ריקם, לעיל ז׳:ה׳) הבוגדים בי, שחנפו לי והבטיחוני באהבתם בעוד שהשעה משחקת לי, ועכשו שאני בצרה בגדו בי והלשינוני אל שאול בלי קבלת שכר על מלשינותם.

(ד) דְּרָכֶ֣יךָ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה הוֹדִיעֵ֑נִי⁠ אֹ֖רְחוֹתֶ֣יךָ לַמְּדֵֽנִי׃

Show me Your ways, Hashem; teach me Your paths.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אוּרְחָתָךְ יְיָ אוֹדַע יָתִי הִלְכָתָךְ אַלֵיף יָתִי.

Show me your ways, O LORD; teach me your paths.

דרכיך ה׳ הודיעני – ר׳ ברכיה בשם ר׳ יוחנן אמר משל לרופא אחד שהיה לו תלמיד ולימדו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית. אמר לו כל מיני רפואות גלית לי חוץ ממכה פלונית בבקשה ממך גלה אותה לי. כך אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות ל״ג:י״ג) הודיעני נא את דרכיך. והודיעו שנאמר (תהלים ק״ג:ז׳) יודיע דרכיו למשה. (שמות ל״ג:י״ח) הראני נא את כבודך. כלומר מנהג שאתה מנהג בעולם. אמר לו אין אתה יכול לעמוד על מדותי. רבי זעירא בשם ריש לקיש אמר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כשאמרתי לך (שם י״ז:ד׳) עוד מעט וסקלוני. אתה מפייס אותי עליהם. וכן כשהתנית עמי כשאהיה עם בני בכעס. אתה מפייס אותי עליהן. מה כתיב (שמות ל״ג:ז׳) ומשה יקח את האהל ונטה. וכן דרש מנודה לרב מנודה לתלמיד. ר׳ יהודה אומר (שם) והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא כל מבקש ה׳. מלמד שכל מי שמבקש פני זקן כאילו מקבל פני שכינה. אמר לו הקב״ה משה תרין אפין מרגזין רתחין. הרב בכעס והתלמיד בכעס. אם כן מה תהא עליהם חזור בך. נכנס למחנה שנאמר (שם י״א) ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים. איני יודע מקרא זה מהו. כשהוא אומר ושב אל המחנה. מלמד שהתיר לו נדרו והכניס את האהל למחנה. אמר רבי אחא באותה שעה מצא משה את ידו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על ישראל להודיעם דרכיו של הקב״ה. שנאמר (דברים ל״ב:ד׳) הצור תמים פעלו וגו׳. וכן מצינו בשמואל הרמתי שהיה שקול כמשה. שנאמר (ירמיהו ט״ו:א׳) אם יעמד משה ושמואל. ונאמר (תהלים צ״ט:ו׳) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ואתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה אמר שירה וזה אמר שירה. זה מלך על ישראל וזה מלך על ישראל. זה מלך מ׳ שנה וזה מלך מ׳ שנה. זה עשה מלחמות וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים וזה הרג מלכים. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה התפלל על ישראל וזה התפלל על ישראל. זה שמש בכהונה וזה שמש בכהונה. דבר אחר הודיעני נא את דרכיך. אמר לפניו הודיעני באיזו מדה אתה נוהג עם אומות העכו״ם. הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום. וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום. אלא לפי שהעולם הזה יום של אומות העכו״ם ולילה לישראל. לכך אותך קויתי כל היום.

דרכיך ה׳ הודיעני – ר׳ ברכיה בשם ר׳ יוחנן משל לרופא שהיה לו תלמיד ולמד לו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית, א״ל רבי כל רפואותיך גלית לי חוץ ממכה פלונית בבקשה ממך גלה אותה לי, כך אמר משה לפני הקב״ה הודיעני נא את דרכך והודיעו שנאמר יודיע דרכיו למשה. ד״א דרכיך ה׳ הודיעני הודיעני נא את דרכיך באי זה מדה אתה מתנהג עם עובדי אלילים.

אללהם ערפני מן טרקך, ועלמני מן סבלך.

ה׳! תודיע אותי מקצת דרכיך. ותלמד אותי מקצת אורחותיך [לפי שאין האדם יכול ללמוד את כל דרכי ה׳].

דרכיך, ה׳ הודיעני מדרכיך ולמדני מאורחותיך. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מאמר ד פ״ו ויש שיבקש העבד בהירות הבנה וטהור מחשבה על ידי אזון מזגו כדי שיבין העבד עניני האמונה והמדע והשומע את זה יחשוב שהוא הכרח והוא מה שנ׳ דרכיך ה׳ הודיעני אורחותיך למדני, וכן הורני ה׳ דרכיך אהלך באמתך (לקמן פו יא). וכן העבר עניי מראות שוא (לקמן קיט לז).

(ד-ה) מה שאמר הנביא דרכיך ה׳ הודיעני וכן הדריכני באמתיך אינו מתכוון בזה ההכרח, כי השכל מחייב שאין הבורא מכריח לא על משמעת ולא על מרי, וגם אין משמעו שהוא משולל ידיעה ולפיכך הוא מבקש אותה, אלא שאלתו שיסיר מעליו נזקי השונאים והדאגות כדי שיזדכך שכלו ותהיה ידיעתו נכונה.

(ד-ה) קול אלנבי דרכיך ה׳ הודיעני ואיצ׳א הדריכני באמתך לם יקצד פיה אלג׳בר לאן אלעקל יקצ׳י אן אלבארי לא יג׳בר עלי טאעה ולא עלי מעציה, ולם יומי איצ׳א אנה כאן מסלוב אלמערפה חתי סאל פיהא, ולכן מסאלתה כפאיהֵ אלאעדא ואלמהמאת חתי יצפו ד׳הנה ותסתקים מערפתה.

דרכיך – הם דרכי השם והתולדת שברא בדרך חכמה.

ואורחותיך – על יד הנביא והם ארחות שציוית.

THY WAYS. Thy ways refers to the ways of God and of nature that He brought into being by employing the ways of wisdom.

Teach me Thy paths means, teach me Thy paths that You revealed by the hand of the prophet.⁠¹ The reference is to the ways that God commanded us to walk in.

1. Moses.

דרכיך י״י הודיעני ארחותיך למדני – כפל הענין במלות שונות. ופירוש למדני: שתלמדני עד שאדע. ופירוש דרכיך י״י הודיעני – כמו שבקש משה רבנו, עליו השלום: הודיעני נא את דרכך ואדעך (שמות ל״ג:י״ג). כי כשידע דרכיו ידענו. ופירוש הדבר: שישכילהו הנמצאות כלם שישיג טבעם והתקשרם קצתם בקצתם, וידע הנהגתו עמהם בכלל ובפרט.

דרכיך. צדקה ומשפט¹: אורחותיך. בהנהגת עניני המלכות:

1. ע״פ בראשית יח יט ׳ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט׳.

דְּרָכֶיךָ ה׳ הוֹדִיעֵנִי. שהם המושכלות¹: אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי. שהם שתלמדני מצוות חוקי רצונך שאדרוך נתיבתך, כאמרם (שבת קלג:) ׳מה אני חנון – אף אתה חנון׳:

1. ראה רד״ק.

ארחותיך – יש ספרים שהאל״ף בקמ״ץ חטוף אבל במדוייקים בחולם וכן כתב רד״ק בשרשים והספרים מתחלפים במילוי או חיסור וא״ו קדמאה ותניינא.

דרכיך, ארחותיך – התבאר בכ״מ שהדרך הוא הגדול והארח הוא קטן ממנו ההולך מן העיר אל הכפרים (עי׳ לעיל י״ט ו׳, כ״ז י״א, קי״ט ט׳, שם י״ד).

דרכיך – (בענין צרכיו הנפשיים) אבקש לדעת דרכיך, שדרך הוא הקבוע לרבים, הדרך הגדול, והארחות הם המסתעפים מן דרך הגדול אל הצדדים, הדרכים הגדולים די בהודעה והארחות הפרטיים צריכים לימוד, כי הם רבים ואינם ניכרים כ״כ, ובנמשל דרכיך הודיעני הם הדרכים הכוללים שבהם תנהיג את עולמך כגון הרחמים והחנינה ארך אפים ורב חסד, תודיעני למען אתנהג בהם, כמ״ש והלכת בדרכיו מה הוא רחום וכו׳,

וארחותיך למדני הם הפרטים המתפרדים מדרך הגדול, שיתנהג ה׳ בעתים פרטים ובמקומות פרטים ובאנשים יחידים, וכן לדעת איך יתנהג האדם בעתים ובענינים פרטיים שילוז לפעמים מדרך הכולל, כמו להתאכזר נגד רשעים ולהתגאות ולעוז כנגדם וכדומה שזה צריך לימוד.

דרכיך ה׳ הודיעני – ההפרש בין דרך לאורח נ״ל שהדרך ידרכו בה תדיר וע״כ סלולה היא ואין צורך כי אם להודיעה לו, ואורח ילכו בו לפעמים וע״כ קשה הוא וצריך לימוד לילך, ודרכיך הם המצות שטעמם גלוי או ששמירתן קלה, ואורחותיך הם החוקים שטעמם נסתר או שמירתם קשה.

(ה) הַדְרִ֘יכֵ֤נִי בַאֲמִתֶּ֨ךָ׀ וְֽלַמְּדֵ֗נִי⁠ כִּֽי⁠־אַ֭תָּה אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעִ֑י⁠ אוֹתְךָ֥ קִ֝וִּ֗יתִי כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃

Guide me in Your truth, and teach me; for You are the God of my salvation. For You I wait all the day.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרס״ג פירושרס״ג פירוש ערביתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

דַבְּרַנִי בִּזְכוּתָךְ וְאַלְפִנַנִי אֲרוּם אַתְּ הוּא אֱלָהָא דְפוּרְקָנִי יָתָךְ סַבְּרֵית כָּל יוֹמָא.

Lead me by your merit¹ and teach me, for you are God, my redemption; in you I have placed my hope every day.

1. Lead me by your merit: guide me in your truth.

הדריכני באמתך ולמדני וגו׳ – אותך קויתי כל היום. וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום, אלא לפי שהעולם הזה יום הוא לעובדי אלילים ולילה לישראל לכך נאמר אותך קויתי כל היום.

וסלכני פי חקאיקך ועלמניהא, פאנך רב גיאת׳י, איאך ארג׳ו טול אלזמאן.

וגם תוליך אותי בדברים האמתיים שלך ותלמדני אותם. לפי שאתה אלוהי ישועתי לכן אקווה אותך כל הזמן.

הדריכני, הדריכני בדברים האמתיים לפניך ולמדני אותם כי אתה אלהי ישעי אותך אקוה כל הזמן.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

[הדריכני – אדריצמויי בלעז.]⁠^א

קויתי כל היום – הוא העולם הזה, שהוא יום לאומות ולילה לישראל.

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פריס 154.

Direct me Heb. הדריכני, adreza moy in Old French.

I hope for You all day long That is this world, which is day for the nations of the world and night for Israel.

הדריכני – זה הפסוק נכבד והטעם שיבקש שיעזרהו השם בדרך האמת עד היותו רגיל.

וזה טעם ולמדני – כמו: למוד מדבר (ירמיהו ב׳:כ״ד), כעגל לא לומד (ירמיהו ל״א:י״ז).

וטעם אלהי ישעי – שיושיעהו מכל דבר שימנעהו ללכת בדרך האמת כי אין לי מי אקוה זולתך.

GUIDE ME IN THY TRUTH. This is an important verse. In it¹ David Asks God to help him walk in the way of truth until he is habituated to walk in this way.⁠² Ve-lammedeni (and teach me) is similar in meaning to limmud (used to) in A wild ass used (limmud) to the wilderness (Jer. 2:24) and to limmud (trained) in as a calf untrained (lo lummad) (Jer. 31:18).⁠³

For Thou art the God of my salvation; For Thee do I wait all day means, You save me from all things that hinder me from walking in the path of truth, for I have no one to wait for but you.

1. Lit., “its meaning is.”

2. Without Divine aid.

3. Thus the meaning of ve-lammedeni (and teach me) is, and train me. Ibn Ezra renders our clause as follows: Guide me in Thy truth and train me [in Thy truth].

וכן כמו ששאל משה רבנו, עליו השלום: הראני נא את כבודך (שמות ל״ג:י״ח), שאל גם כן דוד ואמר: הדריכני באמתך – והוא אמתת מציאותו. אמר בשאלה ראשונה: הודיעני שהיא חכמה שיוכל האדם לדעת אותה, והיא חכמת הטבע, וממנה ידע האדם הבורא, כי היא כסלם לידיעת חכמת האלהות, וממנה ידע האדם הבורא מה שיוכל לדעת והוא גוף. אבל אמתת מציאותו כמו שתשיג הנפש לא יוכל לדעת בעודו גוף, כמו שאמר: כי לא יראני האדם וחי (שמות ל״ג:כ׳), לפיכך אמר: הדריכני באמתך כאדם המדריך הנער ללכת מעט מעט עד שירגיל וילך מעצמו.

וכן פירוש ולמדני – הרגילני כמו הדריכני. וכן: כעגל לא למד (ירמיהו ל״א:י״ז), למד מדבר (ירמיהו ב׳:כ״ד), שענינם: הרגל.

כי אתה אלהי ישעי – שתושיעני מצרות העולם הזה ותתן לי לב לקנות העולם הבא והוא ידיעת האמת.

אותך קויתי כל היום – כמו: שויתי י״י לנגדי תמיד (תהלים ט״ז:ח׳). ופירוש קויתי כל היום – כמו כל הימים. וכן: כל היום חונן ומלוה (תהלים ל״ז:כ״ו). וכן: כל היום יברכנהו (תהלים ע״ב:ט״ו).

[הדריכני] באמתך. במושכלות ואמיתה של תורה¹: [כי אתה אלהי] ישעי. להצילני מן הנזק²:

1. בפסוק הקודם מתפלל על החלק המעשי, וכאן על החלק העיוני. וכ״כ רד״ק: ׳הדריכני באמתך, והוא אמיתת מציאותו׳. ובשיעורים כתב באופ״א.

2. וברד״ק: שתושיעני מצרות העולם הזה ותתן לי לב לקנות העולם הבא, והוא ידיעת האמת.

הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי. שלא די שתלמדני מצוותיך, אבל למדני והדריכני אל הדרך אשר אלך בה ואיככה אעשה אותם¹, וכן אמר (תהלים צ׳:י״ז) ׳מעשה ידינו כוננה עלינו ומעשי ידינו כוננהו׳²:

1. בנדפס: ׳באמתך – במושכלות ואמיתה של תורה׳, וראה מש״כ בשה״ש (ז ב) ובביאור שם.

2. ראה נדפס שם.

הדריכני באמתך – הבי״ת רפה.

ולמדני – הוא״ו בגעיא.

הדריכני – מלשון דרך.

הדריכני – רוצה לומר למדני לדעת אמיתת דרכך לפי שאתה מושיעי ואליך אקוה לזה למדני דרכך ואלך בה ואהיה ראוי לתשועה.

הדריכני – אחר שבקש שיודיעהו ההנהגה במדות בקש שיודיעהו האמתיות הנעלמים משכל האדם ולא יושגו אלא בנבואה מסוד ה׳ ליראיו, והאמתיות האלה יתחלקו למעשיי ועיוני, כמו השגת עניני האלהות ודרכיו בשכל העיוני, וידיעת התורה חקיה ומצותיה בשכל המעשי, על המעשי אמר הדריכני באמתך – ועל העיוני אמר ולמדני – ובאר טעם בקשתו כי אתה אלהי ישעי המושיעי בכל צרכי הגופנים והנפשיים, וגם בזה אומר שאינו מכוון בזה תועלת עצמו, להשיג עי״כ איזה כבוד וכדומה, רק אותך קויתי כל היום שאתה תכלית תקותי, וכל יתר הדברים שאבקש הוא רק שיהיו אמצעים להשיג אותך ולעבדך שהוא תכלית תקותי, כמ״ש אליך ה׳ נפשי אשא.

באמתך – בחסדך שהבטחת משענתך לבא ליטהר, ואמת אצל בן אדם ר״ל טובה שהוא עושה לאשר היטיב לו כבר והוא כמודה על טובה שקיבל מתחלה ואומר אמת הוא שהטיבות עמי, א״כ אמת היא טובת חובה, וע״כ לא תתכן אצל האל יתברך שמו כי אם בהבטיחו על דבר, שאז כביכול מחויב הוא לקיים דברו, וכן פירש רש״י ז״ל על פסוק קטנתי מכל החסדים ומכל האמת (פרשת וישלח) אמתת דבריך ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני.

ישעי – תקותי מלשון וישע ה׳ אל הבל (פרשת בראשית) וכן הוראת שורש הושיע הצלת מי ששעה אלינו לעזרה ויתכן במכובד לנקלה, והציל יתכן בשוים במדרגתם (עיין תהלים ו׳:ב׳).

(ו) זְכֹר⁠־רַחֲמֶ֣יךָ יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה וַחֲסָדֶ֑יךָ כִּ֖י מֵעוֹלָ֣ם הֵֽמָּה׃

Remember Your mercies, Hashem, and Your kindnesses, for they are from eternity.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִדְכַּר רַחֲמָךְ יְיָ וְטַבְוָתָךְ אֲרוּם מִן עַלְמָא הִנוּן.

Remember your mercies, O LORD, and your favors, for they are eternal.

זכור רחמיך ה׳ וחסדיך – אמר רבי יהושע בן לוי חסידות שנהגת עם אדם הראשון. שכך אמרת (בראשית ב׳:י״ז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה. היאך היה נזקק להעמיד תולדות. הוי כי מעולם המה. מימות אדם הראשון.

זכור רחמיך ה׳ וחסדיך – לא מן הדין אלא כי מעולם המה. אמר רבי הושעיא בר נחמיה התנהג חסדים שהתנהגת בהם עם אדם הראשון שכך אמרת לו כי ביום אכלך ממנו מות תמות ואלולא שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנים היאך הוא יכול להעמיד תולדות שנאמר והאדם והאדם ידע את חוה אשתו.

אללהם פאד׳כרני ברחמתך ואחסאנך, פאנהמא לא יזלאן קט.

ה׳! אם כך [שאני מקוה אליך כל הזמן] תזכור אותי ברחמיך ובהטבה שלך לפי שאינם סרים אף פעם.

זכר, ה׳ זכרני ברחמיך וחסדיך כי המה לא יחדלו כלל.

כי מעולם המה – מימות אדם הראשון, שאמרת לו: ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב׳:י״ז), ונתת לו יום משלך של אלף שנים.

for they have been since time immemorial Since the days of Adam, to whom You said, "for on the day that you eat from it you must die" (Bereshit 2:17), but You gave him Your day, which is a thousand years.

(ו-ז) זכור – מבקש רחמיו וחסדיו שלא יגמלנו על מעשיו הקדמונים שמנעוהו עד עתה להבין דרכי השם באמת, על כן אחריו: חטאות ופשעי^א – הפשע שיצא הפושע מתחת הרשות. והעד: על כל דבר פשע (שמות כ״ב:ח׳).

ומטעם כחסדך – בעבור כי אתה מקור החסד ומבוע הטוב.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896 חסר: ״ופשעי״.

(6-7) REMEMBER O LORD. David seeks God’s compassions and mercies so that the Lord will not punish him for his earlier deeds that till now prevented him to truly understand the ways of God.

Hence that which follows in the next verse: THE SINS… NOR MY TRANSGRESSIONS. Pesha (transgressions) refers to acts that signify that the trespasser has removed himself from God’s authority.⁠¹ For every matter of trespass (pesha) (Exodus 22:8) is proof of this.⁠²

According to Thy mercy Remember Thou me, For Thy goodness sake O, Lord means, I ask the aforementioned of You because You are the source of mercy³ and the fountain of the good.⁠⁴ Hence that which follows [in the next verse].

1. It refers to sins committed with the intention of rebelling against God.

2. Exodus 22:28 deals with theft, the removal of property from its owners.

3. Lit., “the mercy.”

4. Ibn Ezra’s paraphrase of for Thy goodness sake.

זכר – לי עתה רחמיך י״י וחסדיך – שהיו לי תמיד.

וזהו: כי מעולם המה – כלומר בעת היצירה היו לי רחמיך וחסדיך בבטן אמי, ובגדלי אחרי צאתי. וכיון שגדלתני והבאתני עד הלום ראוי לך לחמול עלי, כי מעשה ידיך אני כמו שאמר איוב: זכר נא כי כחמר עשיתני (איוב י׳:ט׳).

וחסדיך – הראשונים זכר לי. וחטאות נעורי אל תזכר.

זכור רחמיך. שלא תענישני: וחסדיך. להיטיב:

(ו-יא) חטאות נעורי. ׳כי יצר לב האדם רע מנעוריו׳ (בראשית ח כא), ובו חטאתי בדבר בת שבע: ופשעי. בדבר אוריה [אל תזכור]¹: [כחסדך] זכר לי כי אתה מורה חטאים בדרך לשוב בתשובה², ו׳זכור׳ שכל אורחות ה׳ חסד ואמת - למען שמך. כי חפץ חסד הוא³: וסלחת לעווני. בדבר אוריה⁴:

1. נראה שחטא בת שבע שנעשה בהסתת היצר קרא ׳חטאת׳, כי היצר הסיתו ואינו נחשב למזיד, ואילו להרוג את אוריה לא היה יצרו מסיתו, ולכן נחשב ׳פשע׳. ויל״ע במקומות נוספים שמכנה חטא אוריה.

2. ׳כחסדך זכור לי אתה׳, בחסדך זכור נא לי את מידותיך, מה שאתה ׳טוב וישר ומורה חטאים בדרך׳. ׳ופירוש בַּדרך בפתחו״ת הבי״ת, הדרך הידועה, והיא דרך התשובה, והיא ידועה לבני אדם מימי בראשית שהורה האל דרך התשובה לקין החוטא׳ (רד״ק).

3. ששם שלך מורה חסדים (וכ״כ המצודות), לכן אמר זכר לי אתה, זכור הוראת שמך שבו אתה נקרא. וזהו עניין ה׳לשמה׳, לעשות חסד, כי כל רצון ה׳ להיטיב, ראה מאמר לשמה.

4. ׳למען שמך ה׳, שנקרא שמך טוב וסלח, וסלחת לעוני, העון המיוחד שהוא גדול מכל העונות שעשה, והוא עון בת שבע. אמר, אף על פי שביקשתי מלפניך מחילה וסליחה על חטאתי ופשעי, על אותו העון אני שונה לך לבקש מחילה, כי רב הוא׳ (רד״ק).

זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה׳ וַחֲסָדֶיךָ. ׳רחמים׳ – להציל האדם מעונשו הראוי לו, ו׳חינונים׳ או ׳חסדים׳ הם לגמול לחייבים טובות, ואמר כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה, כלומר זכרם לי כ⁠[מידת] דרכי טובך מעולם, כי ׳רחמיך וחסדיך׳ היו ׳מעולם׳:

זכר רחמיך – הכ״ף בחולם ובדפוס ישן מויניציאה בקמץ חטוף והוא טעות שכך במסורת איכה ג׳ נמסר זכר ג׳ קמצין וסימן כחסדך זכר לי אתה. זכר דבר לעבדך. זכר עניי ומרודי. וכל דסמיכין לעז״ן (פירש זכר עניי זכר זאת זכר נא דכוותהון קמצין).

המה – חסדיך ורחמיך.

זכור – בא בטענה כי בתחלת יצירת האדם השגיח עליו בתכלית הרחמים והחסד מבלי שהיה ראוי אליו כי הנעדר לא עבד את ה׳ עדיין, וכל הטוב שהשפיע ה׳ על האדם בראשית יצירתו היה חסד חנם מבלי קדימת מפעל ומעשה מהנוצר, וא״כ ראוי שתתמיד חסדך זה בלי הפסק אף שאיני ראוי לזה עפ״י מעשי, ואמר רחמיך נגד מה שהשלימו בכל איברי גופו בתכלית הרחמים בכל אבר ואבר,

וחסדיך נגד כחות השכל והבינה שהוא מצד החסד למען ישיג גדולתו, וזה מגביל נגד שני הבקשות שבקש על עניני הגוף ועל עניני הנפש, וכל אלה מעולם המה ר״ל מעת היצירה.

זכר רחמיך ה׳ וחסדיך – לי.

כי מעולם המה – כי כן מעולם זכרת רחמיך ולא חטאת בני אדם.

(ז) חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י׀ וּפְשָׁעַ֗י⁠ אַל⁠־תִּ֫זְכֹּ֥ר⁠ כְּחַסְדְּךָ֥ זְכׇר⁠־לִי⁠־אַ֑תָּה⁠ לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

Do not remember the sins of my youth or my transgressions. According to Your mercy remember me, for your goodness' sake, Hashem.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

חוֹבֵי טַלְיוּתִי וּמְרָדַי לָא תִדְכַּר כְּטוּבָךְ אִדְכַּר לִי אַנְתְּ מְטוּל טִיבוּתָךְ יְיָ.

The sins of my youth and my transgressions do not remember; according to your goodness remember me, because of your grace, O LORD.

חטאת נעורי ופשעי אל תזכור – אמר רבי יודן אמר דוד רבונו של עולם יהיו חטאי ופשעי כחטאת נעורי מה חטאת נעורי אין בהם ממש כך כל הפשעים שאני עושה לא יהיו בהם ממש. כחסדך זכר לי אתה. אמר רבי אלעזר משל למלך שעשה סעודה גדולה ואמר לאפטרופוס שלו זמן לי בני אדם חכמים (ולא) תגרים ולא בעלי מלאכה. אמר לו אדוני המלך סעודתך גדולה ותגרים לא יספיקו לך אלא עם בעלי מלאכה. כך אמר דוד כחסדך זכר לי אתה למה למען טובך ה׳. שנאמר (תהלים קמ״ה:ט׳) טוב ה׳ לכל. רבי יוסי בר חנינא אמר משל למלך שעשה סעודה זימן את האורחים הגיעו ארבע שעות חמש ושש ולא באו. לעתותי הערב התחילו האורחין ממשמשין ובאין. אמר להן טובה גדולה אני צריך להחזיק לכם אילולא שבאתם כל הסעודה הייתי משליך לכלבים שלא היה מי לאכול. כך אומר הקב״ה לצדיקים טובה גדולה אני מחזיק לכם שבשבילכם בראתי את עולמי. שאלמלא אתם כל הטובה שהתקנתי לעתיד לבוא למי הייתי נותנה. שנאמר (תהלים ל״א:כ׳) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך.

חטאת נעורי ופשעי אל תזכור – א״ר יודן אמר דוד רבש״ע יהיו חטאי ופשעי כחטאת נעורי מה חטאת נעורי אין בהם ממש אף פשעי לא יהיו בהם ממש.

כחסדך זכר לי אתה – אר״א משל למה הדבר דומה למלך שעשה סעודה גדולה ואמר לאפטרון שלו זמן לי בני אדם תגרים ואל תזמן לי בעלי מלאכה, א״ל אדוני המלך סעודתך גדולה היא ואין מספיקין לה התגרים אלא עם בעלי מלאכה, כך אמר דוד כחסדך זכר לי אתה למען טובך י״י שנאמר טוב ה׳ לכל. רבי יוסי בר׳ חנינא אמר למלך שעשה סעודה וזמן את האורחים הגיעו ארבע שעות ולא באו חמישית וששית ולא באו, לעת ערב התחילו האורחים ממשמשין ובאים אמר להם טובה גדולה אני צריך להחזיק לכם שאלמלא אתם כל הסעודה שתקנתי לכם לכלבים הייתי משליכה, כך אמר הקב״ה לישראל טובה גדולה אני מחזיק לכם שבשבילכם בראתי את עולמי, שאלמלא אתם כל אותה טובה שהתקנתי לעתיד לבא למי הייתי נותנה.

וכ׳טאיא צבאי וג׳רומי פלא תד׳כרהא, בל אד׳כרני באחסאנך ומא אנת לה אהל מן ג׳וד יא רב.

וחטאות נעורי ופשעי אל תזכור אותם אלא תזכור לי בהטבה שלך כפי שזה ראוי לך בטוב שלך. ה׳!.

חטאת, וחטאות נעורי ופשעי אל תזכרם אלא זכרני בחסדיו ובכל אשר אתה ראוי לו מן הטוב, כלומר זכרני ועשה עמי בכל מה שראוי לעושה חסד וטוב וסלה כפי שאתה ראוי לעשות. וראה בפירוש רבינו לקמן סט

כחסדך זכר לי אתה – הראוי לחסדך תזכור לי, אילו מעשים טובים שבידי.⁠^א

א. כן בכ״י אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104. בכ״י לוצקי 778, פריס 154: ״שבידו״.

what is worthy of Your kindness, You remember for me What is deserving of Your kindness remember for me. These are the good deeds on my record.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 6]

חטאות נעורי ופשעי אל תזכר – ופירוש: אותם, שבימי נעורים יקראו חטאות, שלא שלמה דעת האדם ואין שם פשע, כי הפשע הוא המרד. וכשיהיה האדם מזיד בבואו בימים מעשרים שנה ומעלה שהוא בדעתו יקרא פושע, כי הוא מכיר ויודע ועובר המצוה הרי הוא מורד באדון המצוה אותו.

כחסדך זכר לי אתה – והתפלל על כלם שלא יזכר לו האל לא זה ולא זה, אלא יזכר לו חסדיו ויגמלהו כחסדו ולא כמשפטו.

למען טובך י״י – לא למעני אלא למען טובך וחסדך שאתה טוב וסלח.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

(ז-ח) ואם תאמר, איך אשלם לך טובות ואתה חוטא, חַטֹּאות נְעוּרַי [וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה] לְמַעַן טוּבְךָ ה׳, לפי שטוֹב וְיָשָׁר ה׳ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ הטובה כדי להשיבם אל אביהם:

כחסדך וגו׳ – אתה ה׳ כפי מדת חסדך זכור ר״ל זכור מעשי הטובים המביאים מדת החסד.

למען טובך – עשה למען מדת טובך.

חטאות נעורי ופשעי – החטאת הוא מצד תאות הגוף ומגביל נגד רחמך בהשלמת הגוף, והפשע הוא המרד, שהוא בכחות השכל והבינה, ומגביל נגד חסדך, ומלת אתה – רצונו לומר שלא כאשר תזכור מה שעשית אתה תזכור מה שעשיתי אני.

חטאת – אולם אבקש בעת תזכר חסדיך ורחמיך שעשית לי לא תזכר כנגד זה חטאת נעורי ופשעי שאני הייתי כפוי טובה וחטאתי, שאז יגדל החטא לפי ערך החסד ויתחייב שע״י חטאתי יפסקו ממני החסד והרחמים, ושיעור הכתוב כחסדך (אשר) תזכר לי אתה (ר״ל חסד שעשית אתה) אל תזכר חטאת נעורי ופשעי שחטאתי אני, להעריך זה כנגד זה,

למען טובך ה׳ וראוי שאת הטוב תזכור ולא את הרע.

חטאת נעורי ופשעי – מה שבנעורי היה ראוי לחשוב לי כחטאת (מלשון ולא יחטיא, שופטים כ׳:ט״ז) כלומר כשגגה ברואה ובימי הבינה פשעתי עליו (מלשון כפשע ביני ובין המות, שמואל כ׳:ג׳), כדבר לא ישוה למאומה, כל זה אל תזכור אתה כמו שיזכרוהו שונאי ותמיד הוא על שפתותיהם רק אתה זכרני כחסדך, ואולי יתכן להטעים תיבת כחסדך במפסיק גדול (י֫ור֥ד), ולחלק הפסוק לשנים, חטאת נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך, זכר לי אתה למען טובך ה׳.

(ח) טוֹב⁠־וְיָשָׁ֥ר יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ עַל⁠־כֵּ֤ן יוֹרֶ֖ה חַטָּאִ֣ים בַּדָּֽרֶךְ׃

Good and upright is Hashem. Therefore He instructs sinners in the way.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

טָב וּתְרִיץ יְיָ בְּגִין כֵּן מָלִיף חַיָבַיָא בְּאוּרְחָא.

Good and upright is the LORD; therefore he teaches sinners on the path.

טוב וישר ה׳ – על כן שהוא מורה חטאים בדרך שיעשו תשובה. דבר אחר למה טוב שהוא ישר. ולמה ישר שהוא טוב. שהוא מורה דרך לשבים שנתן לרצחנים ערי מקלט. רבי אבין אמר על כל מיל ומיל היה עומד בורגן ועל כל בורגן צלם והיתה ידו עקומה ומראה להיכן ערי מקלט. הוי על כן יורה חטאים בדרך. וכן פרעה הכה אותו בברד ואמר לו (שמות ט׳:י״ט) שלח העז את מקנך.

טוב וישר ה׳ על כן יורה חטאים בדרך – רבי אליעזר בן יעקב אומר מקלט היה כתוב בפרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם. אמר רב הונא מאי קראה תכין לך הדרך עשה הכנה לדרך. רבי חמא בר חנינא פתח ליה פתחא להדא פרשתא מהכא טוב וישר י״י על כן יורה חטאים בדרך, אם לחטאים מורה כל שכן לצדיקים, וכן מצינו בפרעה שאמר ליה שלח העז את מקנך. ד״א טוב וישר ה׳. למה טוב שהוא ישר ולמה ישר שהוא טוב. שאלו לחכמה חוטא מה עונשו, א״ל חטאים תרדף רעה, שאלו לנבואה חוטא מה עונשו א״ל הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לתורה חוטא מה עונשו א״ל יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב״ה חוטא מה עונשו, א״ל יעשה תשובה ויתכפר לו, הה״ד טוב וישר י״י על כן יורה חטאים בדרך שהוא מורה לחטאים דרך שיעשו תשובה. ד״א שנתן לרצחנין ערי מקלט. רבי אבין בשם רבי יעקב אמר על כל מיל ומיל היה עומד בורגן, ועל כל בורגן ובורגן היה עומד ציון והיתה ידו של ציון עקומה והיה מראה להם להיכן הוא עיר מקלט הוי על כן יורה חטאים בדרך.

אלג׳ואד אלסהל אללה, לד׳לך ידל אלכ׳אטיין עלי טריק אלחק.

ה׳ הוא המטיב ולכן הוא מדריך את החטאים אל דרך האמת.

בדרך, בדרך האמת.

ויגוז פי קו׳ על כן יורה חטאים בדרך וגהאן אן תכון אלבא פי בדרך מתצלה ביורה ויעני בקו׳ בדרך אלסראט אלמסתקיי כמא יקול ואורך בדרך זו תלך (תהלים לב:ח) והוריתי אתכם בדרך הטובה (שמואל א יב:כג).

ויגוז כונהא מתעלקה בחטאים וחטאים מפעול יורה פקט לאנה יסתבד פיה מן דון בדרך כמא קאל אלהיו יורנו (ישעיהו כח:כו). אתה הורני (איוב לד:לב) הורוני ואם אחריש (איוב ו:כד). ויכון חטאים מתעדי אלי בדרך בראבט אלבא מתֺל ובמשפטיך חטאו בם (נחמיה ט:כט) ותעלקת אלבא הנא באלפעל מן קבל ומן בעד פאנה לו קיל ובמשפטיך חטאו לכפﹶי וליקאל איצֺא ומשפטיך חטאו בם לאגזﹶי אי יהדי אלדֺי צֺלוא אלסביל.

It is possible that the phrase “therefore He shows sinners the way” as two explanation. The B (Beṯ) of “way” links to “shows.” The intend of “upright” means the straight and narrow path, as stated “and show you which way to go” (Psalm 32:8), and “and I will continue to instruct you in the practice of what is good” (1 Sam. 12:23).

It is possible its is connected to “the sinners” and “sinners” is (the) object of “instruct” only. It is independent of “way,” as it says “His God instructs him” (Is. 28:26). “You teach me” (Job 34:32) and “Teach me; I shall be silent” (Job. 6:24). “Sinners” governs “way” with the preposition B (Beṯ), as in “and sinned against Your rules” (Neh. 9:29). The B (Beṯ) is connected with the perfect before and afterwards as if to say ‘they sinned against Your laws (ûḇmišpāṭęḵā ḥaṭʾû)’ which would have been sufficient, or ‘and they sinned against Your law (wə-mišpāṭęḵā ḥaṭʾû)’ would have been acceptable, as in He guides (those) which they stray from the path.

טוב וישר י״י – וחפץ להצדיק בריותיו.

על כן יורה חטאים בדרך – תשובה.

דבר אחר: יורה חטאים – לרוצחים, שנאמר: תכין לך הדרך וגו׳ (דברים י״ט:ג׳) – מקלט מקלט כתוב על פרשת דרכים כול׳ [כדאיתא במכות].⁠^א

א. המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הן אינן מופיעות בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

The Lord is good and upright and wishes to exonerate His creatures.

therefore, He leads sinners on the road of repentance. Another explanation: He leads sinners, meaning murderers [who flee to the cities of refuge], as it is said: "You shall prepare for yourself the road, etc.⁠" (Devarim 19:3). Refuge, refuge,⁠" was written at the crossroads, etc., as is stated in Makkoth, chapter 2 (10b).

(ח-ט) על כן אחריו: טוב ופתחות הבי״ת בדרך שהוא דרך השם כאשר החל דרכיך י״י הודיעני (תהלים כ״ה:ד׳). והנה יורה החטאים אי זה הדרך הישר והענוים ידריכם בדרכו וירגילם עד שיהיה להם חוק ומשפט.

(8-9) GOOD. The bet in the word ba-derekh (in the way) is vocalized with a pattach¹ because it refers to the ways of God.⁠²

David asks God to show him where the way of God way begins.⁠³

Note the following: God shows the sinners the right path. He guides the humble in His paths and trains them therein⁴ until it becomes their law and statute.⁠⁵

1. The pattach beneath the bet indicates the definite article.

2. In other words the way (ba-derekh) refers to the way of God.

3. Lit. “When (ka’asher) Your way Lord begins, make it known to me.” Perhaps we should read ba’asher in place of ka’asher.

4. Ibn Ezra’s interpretation of verse 9.

5. It becomes their second nature.

טוב וישר י״י על כן יורה חטאים בדרך – לפי שהוא טוב וישר לא ימאס החוטאים, אלא אם ירצו לשוב יקבלם ויורה אותם דרך הישרה. ופירוש בדרך בפתחו״ת הבי״ת: הדרך הידועה. והיא דרך התשובה. והיא ידועה לבני אדם מימי בראשית שהורה האל דרך התשובה לקין החוטא ואמר לו: אם תיטיב שאת (בראשית ד׳:ז׳).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ז]

יורה – ילמד.

טוב וישר ה׳ – ורוצה הוא להטיב לכל ע״כ מלמד הוא את החוטאים ומזהירם ללכת בדרך הנכון.

(ח-ט) יורה, ידרך, ילמד – ההוראה והלימוד הוא אל הבלתי יודעים, וההדרכה הוא להבלתי יכולים, והלימוד גדול מן ההוראה כמ״ש באילת השחר (כלל תע״א),

וחטאים – הם מצד השגגה ומצטרף עם קולע אל השערה ולא יחטיא, שלא יכונו הדרך הנכון ויורם הדרך, (עי׳ אילת השחר כלל שס״ג).

טוב וישר ה׳ – הנה מצד שהוא טוב יורה חטאים בדרך – שהם החוטאים מצד השגגה יראם הדרך, ומצד שהוא ישר.

טוב וישר ה׳ – הוא ישר ומטוב לבו ידריך גם בני אדם בדרך הידועה, היא דרך טובה.

(ט) יַדְרֵ֣ךְ עֲ֭נָוִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט⁠ וִילַמֵּ֖ד^א עֲנָוִ֣ים דַּרְכּֽוֹ׃

He guides the humble in justice; and He teaches the humble His way.

א. וִילַמֵּ֖ד =א (אין געיה)
• ל=וִֽילַמֵּ֖ד (געיה)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מַדְרֵיךְ עִנְוְתָנֵי בְּדִינָא וּמַלֵיף עִנְוְתָנֵי אוּרְחֵיהּ.

He guides the humble in judgment; and teaches the humble his way.

ויסלך אלכ׳אשעין פי סבל אלחכם, ויעלמהם מן טרקה.

וידריך את הענווים בארחות המשפט. וילמד אותם מקצת דרכיו.

ידרך, ויוליך הענוים בשבילי המשפט וילמדם מדרכיו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 8]

ידרך ענוים במשפט – אותם הנכנעים ושבים מחטאם ידריכם במשפט, יפתח להם דרך התשובה ויכין לבם לדעת משפטי האל ודרכיו. וזהו:

וילמד ענוים דרכו – והוא כפל ענין במלות שונות. וטעם במשפט בפתחו״ת הבי״ת כי הוא ידוע בתורתו.

והחכם רבי שלמה בן גבירול פרש: (תקון מדות הנפש א׳:ג׳): והענוים מגיעים אל רצון הבורא במדת הבשת ומשיגים העולם (הנועם) הקים ולומדים דרכו (דרכיו) כמו שנאמר ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ועוד, יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט לתת להם משפטים וחוקי חיים להשכירם¹, ועוד ילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ להודיע דרכיו לענווים כמו משפטו וצדקתו ופעולותיו, כמו שנאמר באברהם (בראשית י״ח:י״ט) ׳כי ידעתיו למען׳ וגו׳².

ויש הבדל בין ׳ענווים׳ ראשונים ו׳ענווים׳ שאמר באחרונה, כי האחרונים חביבים³. ואמר ׳טוב וישר׳, לפי שלכל אלה הכתות הנזכרות בלי ספק הוא מיטיב, אפס ׳ישר׳ הוא במה שמיטיב לכל כת וכת כפי מדריגתם, כי ל׳חטאים׳ יורה הדרך ישכון אור, ול׳ענוים׳ ידריכם במשפט וכו׳⁴:

1. לתת להם שכר.

2. ראה בנדפס ובשיעורים שם, שה׳ גילה לאברהם את משפטו בסדום כדי שיבין מתוכו מידת חסדו של ה׳, כדי שיוכל ללכת בדרכיו, וללמדם לבניו אחריו.

3. שלומדים את דרכי ה׳ ללכת בדרכיו, ולא משפטים וחוקים לבד כראשונים.

4. ול׳ענוים׳ האחרונים ילמד דרכו.

ידרך – מלשון דרך.

ידרך – מדריך את הענוים לאחוז בדרכיהם במשפט הראשון ולא יסורו ממנה ומלמדם עוד לאחוז בדרכי ה׳ וכמ״ש רז״ל מה הוא רחום וגו׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

ידרך ענוים – אלה שיודעים הדרך רק שיש מניעות שמעכב בעדם לעשות את הראוי כמו בקשת הצרכים ושאר סיבות יסייע אותם שילכו בדרך משפט – היינו בדרך הראוי, גם ילמד ענוים דרכו המיוחד מסוד ה׳ ליראיו.

דרכו – ע״ד ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט (פרשת וירא) בהתבוננם בדרך שה׳ מתנהג בה עם בריותיו ילמדו לעשות צדקה ומשפט.

(י) כׇּל⁠־אׇרְח֣וֹת יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֑ת⁠ לְנֹצְרֵ֥י בְ֝רִית֗וֹ וְעֵדֹתָֽיו׃

All the paths of Hashem are mercy and truth to those who keep His covenant and His testimonies.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

כָּל הִלְכָתֵיהּ דַייָ טִיבוּ וּקְשׁוֹט לְנָטְרֵי קְיָמֵיהּ וּסְהִדְוָתֵיהּ.

All the ways of the LORD are kindness and truth to those who keep his covenant and his testimony.

כל אורחות ה׳ חסד ואמת – יכול לכל תלמוד לומר לנוצרי בריתו. דבר אחר כל ארחות ה׳. בשעה שאמר להן משה לישראל (דברים י״ג:ה׳) אחרי ה׳ אלהיכם תלכו. אמרו משה רבינו מי יכול לילך אחריו. שנאמר (נחום א׳:ג׳) ה׳ בסופה ובסערה דרכו. ואומר (תהלים ע״ז:כ׳) בים דרכך ושבילך במים רבים. אמר להם אני אומר לכם דרכיו של הקב״ה כל ארחות ה׳ חסד ואמת. חסד זו גמילות חסדים. אמת זו תורה. שנאמר (משלי כ״ג:כ״ג) אמת קנה ואל תמכור. ולמי נתן לנוצרי בריתו. אמר רבי שמלאי מצינו שהקב״ה מקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים. מקשט כלות שנאמר (בראשית ב׳:כ״ב) ויבן ה׳ אלהים את הצלע. מלמד שקילעה את חוה והביאה לאדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא. מבקר חולים מאברהם. שנאמר (שם י״ח:א׳) וירא אליו ה׳. לבקר את החולה. קובר מתים ממשה. שנאמר (דברים ל״ד:ו׳) ויקבור אותו בגיא.

כל ארחות ה׳ חסד ואמת – יכול לכל תלמוד לומר לנוצרי בריתו ועדותיו.

ד״א כל ארחות ה׳ חסד ואמת – בשעה שאמר משה לישראל אחרי ה׳ אלהיכם תלכו, א״ל משה רבינו מי יוכל להלוך בדרכיו של הקב״ה דכתיב ה׳ בסופה ובשערה דרכו, וכתיב אלהים בים דרכך, וכתיב כי הנה ה׳ באש יבא, א״ל אני אומר לכם דרכיו של הקב״ה. כל ארחות ה׳ חסד ואמת. חסד זו גמילות חסדים. אמת זו תורה, ולמי נתן אותה לנוצרי בריתו ועדותיו. אמר רבי שמלאי התורה תחלתה חסד, ואמצעיתה חסד, וסופה חסד, מצינו שהקב״ה גומל חסד ומקשט כלות דכתיב ויבן ה׳ אלהים את הצלע מלמד שקשטה וקלעה לוחה והביאה לאדם. מבקר חולים דכתיב וירא אליו ה׳. וקובר מתים שנאמר ויקבור אותו בגי.

פאן כלהא פצ׳ל ואחסאן לחאפט׳י עהדה ושואהדה.

לפי שכל דרכיו חסד והטבה לשומרי בריתו ועדותיו.

כל, כי כולם חסד ואמת. וכתב רבינו בספרו אמו״ד מ״ד פ״ב וכן כל מה שיסתפק בו האדם מכל אשר יארע לו צריך לחשוב בו שהוא טוב כי בלי ספק ימצא בו מאופני החכמה כמו שאמר כל ארחות ה׳ חסד ואמת.

כל אורחות י״י – בתחלה חסד ואחרי כן אמת.

לנוצרי בריתו – על דרך נוצר חסד לאלפים (שמות ל״ד:ז׳).

ALL THE PATHS OF THE LORD ARE MERCY AND TRUTH. First mercy then truth.⁠¹ UNTO SUCH AS KEEP HIS COVENANT. The word notzere (keep) is used in the same way that notzer (keeping) is in Keeping (notzer) mercy unto the thousandth generation (Exodus 34:7).⁠²

1. Our text mentions mercy before truth because it recalls keeping mercy unto the thousandth generation. See next note.

2. In other words our verse is similar to Exodus 34:7. God will keep (notzer) mercy to those who keep (notzere) his covenant (Filwarg).

כל ארחות י״י – כי כל דרכיו חסד ואמת – והם כל הדרכים אשר צוה בתורתו ללכת בהם הן חסד ואמת אין בהן נפתל ועקש.

לנצרי בריתו ועדתיו – לא למעקשי נכונה שלא יוכלו להכיר האמת. וכן הוא אומר: כי ישרים דרכי י״י וצדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם (הושע י״ד:י׳).

והחכם הגדול הרב רבנו משה, זכרו לברכה, פרש הפסוק הזה (מורה הנבוכים ג יב ג): בהנהגת העולם. אמר החכמים החשובים כבר ידעו חכמת זה המציאות והבינוהו כמו שבאר דוד, עליו השלום, ואמר כל ארחות י״י חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו אמר שהם אשר שמרו טבע המציאות ומצות התורה וידעו תכליתם התבאר להם צד החסד והאמת בכל ולזה שמו תכליתם וזה מה שכוון בהם מאשר הם אדם והוא ההשגה מפני הכרחי הגוף יבקשו צרכיו ההכרחיים לחם לאכול ובגד ללבוש¹ מבלתי מותר.

1. השוו ללשון הפסוק בבראשית כ״ח:כ׳.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ועוד כָּל אָרְחוֹת ה׳ חֶסֶד וֶאֱמֶת. כי אין נמצא שיצדק עליו ש׳חסד׳ ו׳אמת׳ – שהוא הדין – יהיו בו אחד, רק בה׳, כי דרכיו ׳חסד ואמת׳, כאמרו (תהלים פ״ט:ג׳) ׳אמרתי עולם חסד יבנה׳, ואחר שחנן, חסדו נהפך ל׳אמת׳¹, ותכלית מה שנדע בו הוא אשר לא נדעהו²: לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ. היינו התורה: וְעֵדֹתָיו. הם החלק הסיפוריי שבתורה החונן לנער בער לא ידע נסיונות אמיתים, ויהפכהו לבעל ניסיון³:

1. אבע״ז: ׳כל ארחות ה׳ – בתחלה חסד ואחרי כן אמת׳.

2. בחינת עולם (יג לג).

3. ראה לעיל (תהלים י״ט:ח׳).

לנוצרי – לשלם חסדי לשומרי בריתו ועדותיו.

ארחות – הם היוצאים מדרך הגדול אל הכפרים, כנ״ל ד׳.

כל ארחות – והגם שתמצא לפעמים שה׳ אינו הולך בהנהגתו בדרך הזה הכולל, רק הולך בארח פרטי נפרד מדרך הכולל, כמו שיש צדיק ורע לו רשע וטוב לו, הנה גם הארחות הם חסד ואמת – שלפעמים הם מצד החסד כמו שרעות הצדיקים בא לכפר עון קל שעשו ולהגדיל שכרם בעוה״ב ולפעמים הוא מצד האמת ומה״ד להאריך אף לרשע עד שיתמלא סאתו ולהאבידו בעוה״ב, וכ״ז ידוע לנוצרי בריתו ועדותיו – הם יודעים שהארחות האלה הם חסד ואמת.

כל ארחות ה׳ וגו׳ – עיין מה שכתבתי פרק ד׳, גם מה שהוא קשה בעיני ההמון הוא חסד ואמת בעיני נוצרי בריתו ועדותיו.

(יא) לְמַֽעַן⁠־שִׁמְךָ֥ יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ וְֽסָלַחְתָּ֥ לַ֝עֲוֺנִ֗י כִּ֣י רַב⁠־הֽוּא׃

For Your name's sake, Hashem, pardon my iniquity, for it is great,

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

מִן בִּגְלַל שְׁמָךְ יְיָ וְתִשְׁבּוֹק לְחוֹבִי אֲרוּם סַגִי הוּא.

Because of your name, O LORD, you will forgive my sin, for it is great.

למען שמך ה׳ וסלחת לעוני כי רב הוא – אמר דוד ונקיתי מפשע רב, רבש״ע את הוא אלהא רבא ואנא חייב חובי רברבין, יאי לאלהא רבא דשרי ושביק לחובין רברבין למען שמך ה׳ וסלחת לעוני כי רב הוא.

אללהם למא אנת אהלא בה אגפר ד׳נבי ואן כאן כת׳ירא.

ה׳! כפי שזה ראוי לך כפר את עוני ולמרות שהוא [עוני] גדול.

למען, ה׳ כפי שראוי לך סלח נא לעוני אף כי רב הוא. בפירוש למען ראה לקמן סט.

למען שמך – הרב, סלח לעוני כי רב – נאה לרב לסלוח עון רב.

For Your name's sake [For the sake of Your] great [name], forgive my iniquity...

for it is great For it is fitting for a great One to forgive great iniquity.

למען – כי רב הוא – אף על פי שהוא רב, כדרך: כי עם קשה ערף (שמות ל״ג:ג׳), כי חטאתי לך (תהלים מ״א:ה׳).

ויש אומרים: למען אודיע שמך.

והנכון: שיודע ששמך סלח.

FOR THY NAME’S SAKE… FOR IT IS GREAT. Ki rav hu (for it is great) means even though it is great.⁠¹ It is similar to ki am keshe oref (for it is a stiff-necked people) (Exodus 34:9)² and to ki chatati lakh (for I have sinned against Thee) (Psalms 41:5).⁠³

Some say that For Thy name’s sake means, so that I will make Your name known. However its correct meaning is, so that it will come to be known that Your name is “Forgiver.”

1. Ki usually means for, if or when. Hence Ibn Ezra points out that its meaning here is even though. Ibn Ezra comments thus because he does not believe that David would say, pardon my iniquity for it is great.

2. Ibn Ezra renders Exodus 34:9, even though it is a stiff-necked people.

3. Ibn Ezra renders Ps. 41:5, even though (ki) I have sinned against Thee.

למען שמך י״י – שנקרא שמך טוב וסלח.

וסלחת לעוני – העון המיוחד שהוא גדול מכל העונות שעשה והוא עון בת שבע. אמר: אף על פי שבקשתי מלפניך מחילה וסליחה על חטאתי ופשעי, על אותו העון אני שונה לך לבקש מחילה כי רב הוא.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

ועל כן לְמַעַן שִׁמְךָ ה׳, הנה אחר שכל אלה המידות בך, עֲשֵׂה מה ששאלתי, היינו ׳זכור רחמיך ה׳ וחסדיך׳ ו׳חטאות נעוריי ופשעיי אל תזכור׳ ׳למען שמך ה׳⁠ ⁠׳ כי רחום אתה, וכדי שאעשה הישר בעיניך להפקת רצונך¹, שזהו התכלית היותר נכבד ומעולה. וכל הפסוקים מן ׳זכור רחמיך ה׳⁠ ⁠׳ (פסוק ו) ולמטה מוסבים על פסוק זה, ׳למען שמך ה׳⁠ ⁠׳:

1. ׳למען שמך׳ – שם הוי״ה המורה רחמים, וכדי שאעשה אני ׳למען שמך׳ – לשמה.

וסלחת – הוא״ו בגעיא.

למען שמך ה׳ – המורה על הרחמים.

כי רב הוא – אף שעוני גדול ורב.

לעוני – הוא אשר נעשה על ידי עוות השכל והוא גדול מחטא ופשע, והסליחה גדול מכל הלשונות המורים על נשיאות חטא כמ״ש בס׳ התו״ה (ויקרא סי׳ רע״ז), וזה תעשה למען שמך כי רב הוא.

למען – (חוזר אל התפלה), נגד מה שבקש חטאת נעורי ופשעי אל תזכור, מוסיף לבקש,

למען שמך ה׳ כי רב הוא וסלחת לעוני – שתסלח העון לגמרי, ולא לבד הפשע כי גם העון שחמור ממנו, וזה תעשה למען שמך שאתה מלא רחמים וסולח לעונות.

כי רב הוא – ואיני יכול לשלם כופר יסורים בעדו, ע״כ כתב וסלחת ולא וכפרת, וסלח קרוב לצלח מורה עבור על החטאת כדבר נעדר הערך שאדם לא ימנע מלרמסו ברגליו, ומליצת ונושא עון תתכן בדבר גדול הערך ואי אפשר לעבור עליו רק ה׳ נושאו הוא במקום החוטא ע״ד נשא עון ועובר על פשע (סוף מיכה) בשלמו לניזק מה שהפסיד, רק כאן שמדבר בחטאת נעורים א״א בתשלומים; ויש לפרש ג״כ מלת כי להוראת אע״פי כמו כי מנשה הבכור (פרשת ויחי).

(יב) מִי⁠־זֶ֣ה הָ֭אִישׁ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ י֝וֹרֶ֗נּוּ בְּדֶ֣רֶךְ יִבְחָֽר׃

What man is he that fears Hashem? He will instruct him in the way that he should choose.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

מַן הוּא דֵין גַבְרָא דְדָחִיל מִן קֳדָם יְיָ יַלְפִנֵיהּ בְּאוּרְחָא דְאִתְרְעֵי.

Who is the man who is reverent in the presence of the LORD?

He will teach him the way he has chosen.

מי זה האיש – זה אברהם. שנאמר (בראשית כ׳:ז׳) השב אשת האיש כי נביא הוא. ירא ה׳. זה אברהם. שנאמר (שם כ״ב:י״ב) כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה. יורנו בדרך יבחר. שהורהו דרך טובה להכיר את שמו. שנאמר (שם י״ז:א׳) התהלך לפני והיה תמים. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם כ״ד:ז׳) לזרעך אתן את הארץ הזאת.

דבר אחר: מי האיש – זה יוסף. שנאמר (שם ל״ז:ט״ו) וימצאהו איש. ירא ה׳ (שם מ״ב:י״ח) את האלהים אני ירא. יורנו בדרך יבחר. שלא חטא עם אשת אדוניו. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם נ׳:כ״ג) גם בני מכיר בן מנשה.

דבר אחר: מי האיש – זה לוי. שנאמר (דברים ל״ג:ח׳) לאיש חסידך. ירא ה׳ (מלאכי ב׳:ה׳) ואתנם לו מורא וייראני. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (במדבר כ״ה:י״ג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת.

מי זה האיש – זה אברהם שנאמר ועתה השב אשת האיש וגו׳, ירא ה׳ שנאמר כי ירא אלהים אתה. יורנו בדרך יבחר שהראהו דרך טובה להכיר את בוראו שנאמר התהלך לפני והיה תמים.

אי אמר כאן תקיא ללה פי מא ידלה עלי אלטריק אלד׳י אכ׳תארה.

איזה אדם היה ירא את ה׳ בכל מה שיורה אותו את הדרך שיבחר את הדרך.

מי, מי האיש שהוא ירא ה׳ במה שהורהו על הדרך שהוא בוחר

מי זה ירא י״י – הקב״ה יורנו בדרך שהוא בחר – הוא דרך הטוב.

Who is this man who fears the Lord? The Holy One, blessed be He, will guide him on the road that he chooses; that is the good road.

מי האיש – הוא הנכבד, כמו: וחזקת והיית לאיש (מלכים א ב׳:ב׳). והטעם כי יראת השם יביאנו אל הדרך שיבחר בה.

WHAT MAN IS HE. Ish (man) refers to an important man. Compare, and show thyself a man (ish)⁠¹ (Kings I 2:2). The meaning of our verse is, the fear of God will bring man² to the way that he should choose.⁠³

1. The meaning of which is, and show thyself to be a worthy man.

2. Lit., him.

3. Ibn Ezra renders our verse as follows: Who is an important Man? The fear of God will instruct him in the way that he should choose. He interprets it as meaning, who is an important man? He whom the fear of God instructs to chose the proper path.

מי זה האיש ירא י״י – מי שירצה להיות ירא י״י יכין לבבו.

יורנו בדרך יבחר – כי האל יעזר אותו ויורנו בדרך שיבחר האל שילך בה האדם והיא הדרך הטובה.

ויש מפרשים (אבן עזרא): שיבחר האדם.

(יב-יג) ואמרתי (פסוק ד-ה) ׳למדני׳, כי אמנם מי זה האיש ירא ה׳ שלא יתגבר עליו יצרו, מי שהאל יורנו בדרך יבחר ויצילהו מהתגברות יצר הרע¹, ובזה נפשו בטוב תלין לחיי עולם², וזרעו יירש ארץ, כי יצוה את בניו³:

1. כמו שאמרו ואילולא הקב״ה עוזרו אין יכול לו.

2. כשילין בקבר תלין בטובה נפשו (רש״י). וכן פירושו השני של אבע״ז. ׳אם יאחז הדרך שיורנו, נפשו בטוב תלין, במותו. וזה עיקר שכר האדם׳ (רד״ק).

3. ע״פ לשה״כ בבראשית ונזכר לעיל בזה העניין ׳כי ידעתיו וגו׳ ושמרו דרך ה׳⁠ ⁠׳.

(יב-יג) ובזה החלק האחרון מן המזמור, יודיענו המשורר שצריכים אנו בגלותנו זה לתת לב ועיניים לראות לשוב אל ה׳ בכל לבנו, ולהכין לבבנו ונפשינו לשוב אליו, כי [אין] להמתין נביא שידריכנו, או שה׳ על פיו ילמדנו הדרך, כמו שעשה על דרך משל לאברהם שהיה אב תחילה לגרים, כי כבר כתוב בתורה מה לנו לעשות, כמו שאמר משה רבינו ע״ה (דברים ל יא-יב) ׳כי המצוה הזאת אשר אנכי וגו׳ – לא בשמים היא׳, ר״ל, אינך צריך לנביא, ׳ולא מעבר לים היא׳ וגו׳ (שם פסוק יג), ר״ל, אינך צריך לחכם מעבר לים שילמדך דרך [ה׳], ׳כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו׳ (שם פסוק יד), כי אם תכין אליו לבו רוחו ונשמתו אליו תאסוף, כמבואר במקומו. לכן המשורר אמר על דרך השאלה, מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה׳, כלומר, היש עוד איש אחד כאברהם אבינו על דרך משל, שהיה ירא ה׳ כאמרו (בראשית כב) ׳עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה׳, יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר, שה׳ הורהו הדרך, כאמרו (שם יז) ׳התהלך לפני והיה תמים׳: נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין. כאמרו (שם ט״ו:א׳) ׳ושכרך הרבה מאוד׳¹: וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ. כאמרו (שם י״ב:ז׳) ׳כי לזרעך אתן את הארץ׳ וגו׳. כאילו תאמר, אין עוד איש כמוהו שיוכל להמתין שה׳ יורנו, כי כבר ה׳ הורה לנו בתורתו מה נעשה:

1. שדרשו בעולם הזה ובעולם הבא, וכ״כ רבינו שם, וראה אבע״ז כאן.

מי זה – מי שירא מה׳ ובוחר בטוב אז ה׳ מלמדו ללכת בדרך שבחר וכמ״ש רז״ל הבא לטהר מסייעין לו.

מי זה – אחר שהשלים תפלתו שיחונהו ה׳ בין בצרכיו הגשמיים בין בנפשיים, אומר שליראי ה׳ האמתיים יש עוד דרך אחר מעולה מן הדרך הזה שהתפללתי עליו עד הנה, והוא שהם ימאסו עניני עולם הזה לגמרי ולא יבקשו רק אושר הנפש הרוחני, וז״ש מי זה האיש אשר הוא ירא ה׳ באמת, ה׳ יורהו דרך אחר אשר יבחר – והוא כי

(יג) נַ֭פְשׁוֹ בְּט֣וֹב תָּלִ֑ין⁠ וְ֝זַרְע֗וֹ יִ֣ירַשׁ אָֽרֶץ׃

His soul shall abide in prosperity, and his seed shall inherit the land.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

נַפְשֵׁיהּ בְּטִיבוּתָא תְּבִית וּבְנוֹי יַחְסְנוּן אַרְעָא.

His soul will lodge in kindness,⁠¹ and his children will inherit the earth.

1. Kindness: goodness of the world to come.

נפשו בטוב תלין – בקבר.

וזרעו יירש ארץ – שנאמר לזרעך אתן את הארץ וגו׳.

דבר אחר מי זה האיש ירא י״י זה יוסף דכתיב וימצאהו איש. וכתיב את האלהים אני ירא. יורנו בדרך יבחר שלא חטא עם אשת אדניו.

נפשו בטוב תלין – בקבר.

וזרעו יירש ארץ – גם בני מכיר בן מנשה. ד״א מי זה האיש. זה שבטו של לוי שנאמר איש חסידך. ירא ה׳ ואתנם לו מורא וייראני. יורנו בדרך יבחר שהורהו בדרך טובה שלא נשתתף במעשה העגל שנאמר מי לה׳ אלי וגו׳, נפשו בטוב תלין בקבר, וזרעו יירש ארץ והיתה לו ולזרעו אחריו.

פאן נפסה תקים פי כ׳יר, ונסלה ירת׳ אלבלאד.

לפי שבזה נפשו תתיישב בטוב. וזרעו יירש את הארץ.

נפשו, הרי נפשו תהיה בטוב וזרעו ינחל הארץ, ושני הפסוקים קשורים יחד.

נפשו בטוב תלין – כשילין בקבר, תלין בטובה נפשו.

His soul shall abide in prosperity When he abides in the grave, his soul shall abide in prosperity.

נפשו – טעם נפשו, כדרך:⁠^א כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא (ויקרא י״ז:י״ד) והיא המתה בהפרד הנשמה.

וטעם תלין – כמו: תשכב, והטעם כי עד יום מותו יהיה בעולם הזה בטוב.

ויש אומרים: כי זה רמז לחיי נשמתו ותהיה בטוב.

א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13 נוסף כאן: ״כל״.

HIS SOUL. The word nafsho (his soul) is similar in meaning to the words nefesh and naf-sho in For as to the soul (nefesh) of all flesh, the blood thereof is all one with the soul thereof (nafsho) (Lev. 17:11).⁠¹ The nefesh refers to the soul that dies when the rational soul (neshamah) separates from the body.⁠²

The meaning of talin (abide) is, lie down.⁠³

The meaning of His soul shall lie down in prosperity⁴ is, he will enjoy this world until the day of his death.

Others say that His soul shall lie down in prosperity alludes to the life of the [rational] soul. It will enjoy the good.⁠⁵

1. Translated according to Ibn Ezra

2. According to Ibn Ezra there are three souls in the human body, neshamah (rational soul), ru’ach (spirit) and nefesh (life). Only one, the rational soul (neshamah) survives death. See The Secret of the Torah, p. 96.

3. Ibn Ezra renders our clause as follows: His soul shall lie down in prosperity.

4. Lit., “our verse.”

5. For eternity.

נפשו בטוב תלין – אם יאחז הדרך שיורנו, נפשו בטוב תלין במותו. וזה עקר שכר האדם.

וזרעו יירש ארץ – למען צדקתו וישרו יברך האל בניו וזרעו אחריו בגללו.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יב]

תלין – כשימות וישכב בקבר תנוח נפשו בטוב ובזכותו יצליח זרעו ויירשו ארץ.

נפשו – בא על הנפש הנצחיית, (כנ״ל ג׳ ג׳, ט״ז ט׳ י״ט ח׳, כ״ד ד׳, ובכל מקום).

נפשו בטוב תלין עקר השתדלותו יהיה על אושר נפשו האלהית שהיא תלין בטוב ושכר עוה״ב, ולא ירצה מן העוה״ז רק קיום המין שזרעו יירש ארץ – שבניו הם יצלחו בזכותו והוא די לו בקב חרובין מע״ש לע״ש.

נפשו בטוב תלין – יש לפרשו לחיי שעה ויש לפרשו לחיי עולם, בעוד שנפשו תשבע במעדני עולם זרעו יירש ארץ.

(יד) ס֣וֹד יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה לִירֵאָ֑יו⁠ וּ֝בְרִית֗וֹ לְהוֹדִיעָֽם׃

The counsel of Hashem is with those that fear Him; and His covenant, to make them know it.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

רָזָא דַייָ גַלְיָא לְדָחֲלוֹי וּקְיָמֵיהּ לְאוֹדָעוּתְהוֹן.

The mystery of the LORD is revealed to those who fear him; and his covenant is to instruct them.

סוד ה׳ ליראיו – בתחלה ליראיו ואחרי כן נתן לישרים. שנאמר (משלי ג׳:ל״ב) ואת ישרים סודו. אמר רבי סימון אין סוד לעליונים אבל לתחתונים יש סוד. מעשה בר׳ יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אליעזר בלוד ואמר לו מה חידוש היה בבית המדרש היום. אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל את עיניך. אף הוא פשט את ידיו וקבל את עיניו. בכה ר׳ אליעזר ואמר סוד ה׳ ליראיו. צא ואמור להם אל תחושו למנינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. כשנתישבה דעתו עליו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו להם.

סוד ה׳ ליראיו – אי זו היא סוד ה׳ זה המילה שלא גילה אותם מאדם ועד עשרים דור עד שעמד אברהם ונתנה לו, א״ל הקב״ה אם אתה תמול תטול. סוד ה׳ ליראיו מהו סוד, ס׳ ששים, ו׳ ששה, ד׳ ארבעה הרי שבעים, שבעים נפש אני מעמיד ממך בזכות המילה שנאמר בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, ואעמיד להם שבעים זקנים שנאמר אספה לי שבעים איש, ואעמיד מהם משה שהוא הוגה בתורה בשבעים לשון שנאמר הואיל משה באר את התורה בזכות המילה לכך נאמר סוד ה׳ ליראיו. ד״א סוד ה׳ ליראיו בתחלה היה סודו ליראיו ולבסוף לישרים שנאמר ואת ישרים סודו ואחר כך לנביאים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, אמר הקב״ה אברהם הוא נביא שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ואיני מגלה לו בתמיה, וה׳ אמר המכסה אני מאברהם סוד ה׳ וכו׳.

לאן סר אללה לאתקיאה, ויערפהם עהדה.

לפי שסוד ה׳ ליראיו [הוא מגיד] ומודיע להם את בריתו.

סוד, כי סוד ה׳ ליראיו והוא יודיעם בריתו.

סוד – סודות האלהים לא יתגלו כי אם ליריאיו ואף כי אחרי שתלין נפשו. ואמר ליריאיו כאשר החל ירא י״י.

The secrets of God are revealed¹ only to those who fear the Lord. This will certainly be the case after their² soul shall abide in prosperity.⁠³ Scripture reads: with them that fear Him. The latter means, when they begin to fear the Lord.

1. In this world.

2. Lit. “His.”

3. After their deaths. See Ibn Ezra on verse 13.

סוד י״י ליראיו סוד י״י – לא יגלה כי אם ליראיו. כי המתעסקים בחכמה אם לא יהיו יראי האל ושלמים במצותיו לא יגלה להם סוד האל.

ובריתו להודיעם: להודיעם בריתו – שגלה להם סודו. והברית היא שכורת עם הנשמה להשכילה ולאספה אל כבודו בהפרדה מהגוף. וכן קראה ברית באמרו למשה רבינו, עליו השלום: הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת (שמות ל״ד:י׳). והברית היא שחננו אור השכל ודבקה נפשו בעליונים. ואמר לו: נגד כל עמך (שמות ל״ד:י׳), לומר: זה שעשיתי עמך הוא אות רוחני שלא יכיר אדם בו זולתך, אבל אות אחר גשמי אעשה עמך נגד כל עמך והוא קרינת אור פניו. ומהאות הגשמי יכירו וידעו כי אות רוחני חוננתיך.

ולכן היה סוד ה׳ ליריאיו במעשה בראשית, ובריתו לאברהם, כאמרו (בראשית יז ז) ׳להיות לך לאלוקים ולזרעך אחריך׳, להודיעם האמת:

ואמר סוֹד ה׳ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם. ר״ל, כתבם כדי שיוודעו וש⁠[לבניהם] ינחילום, ולכן יש לנו להכין לִבֵּנוּ לראות נפלאות מתורתו ולשוב אליו בכל לבבנו:

ליריאיו – בספרי ספרד ביו״ד אחר רי״ש וס״א ליראיו חסר.

ליראיו – מגלה ליראיו.

ובריתו – התורה הנתונה בברית יגלה להם להודיעם.

סוד – מפרש נגד מ״ש נפשו בטוב תלין אומר שענין זה של נצחיית הנפש ועדונה לעוה״ב הוא סוד ה׳ ליראיו – שהם יודעים סוד הנפש וענינה ושיפה קורת רוח אחת בעוה״ב מכל חיי העוה״ז, ונגד מ״ש וזרעו יירש ארץ, מפרש ובריתו להודיעם שע״ז יודיע ה׳ ליראיו בריתו, כמו שכרת ברית עם האבות שיירשו בניו את הארץ, ועם דוד שלא תופסק המלכות מזרעו.

סוד – עצה הגונה.

ובריתו – כרת עם יראיו להודיעם עצה הגונה איך יתנהגו.

(טו) עֵינַ֣י תָּ֭מִיד אֶל⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה⁠ כִּ֤י הֽוּא⁠־יוֹצִ֖יא מֵרֶ֣שֶׁת רַגְלָֽי׃

My eyes are ever toward Hashem; for He will bring forth my feet out of the net.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עֵינַי מִסְתַּכְּלִין תְּדִירָא קֳדָם יְיָ אֲרוּם הוּא יַפֵּיק מִמְצַדְתָּא רִגְלָי.

My eyes look always before the LORD, for he will bring my feet out of the trap.

אללהם פאן עיני אליך דאימא, לאנך אלד׳י תכ׳רג׳ני מן שדאידי כאלקדם מן אלשרך.

ה׳! הרי תמיד עיני אליך. לפי שאתה תוציא אותי מהצרות שלי כפי שמוציאים את הרגל מהרשת.

עיני, ה׳ עיני אליך תמיד כי אתה אשר תוציאני מכל צרותי כרגל מן הרשת.

עיני – הנכון בעיני כי טעם מרשת רגלי – תאות היצר הרע והנשמה נתפשת ברשת התאוה, וזה דרך משל. ואם השם לא יעזרהו אין לאל ידו לצאת מהרשת, על כן: הוא יוציא.

It appears to me that the net in my feet out of the net refers to the lust of the evil inclination.

The soul (neshamah) is caught in the net of lust. The term net is used metaphorically.

The psalmist does not have the power to escape from the evil one¹ with out God’s help.

Hence our verse reads; He will bring forth [my feet out of the net].

1. The evil inclination.

עיני תמיד אל י״י – כי הוא מבטי ואליו אני נשא את עיני, ולא לעזרת אחר.

כי הוא יוציא מרשת רגלי – פירושו מרשת העונות או מרשת האיבים, לפי מחשבתם שהם חושבים ללכדני. ועל האיבים מאמות העולם דבר שהם איבי ישראל, כמו שאמר בסוף המזמור. ועד הנה דבר בצרכי הנפש. ועתה ידבר בצרכי הגוף, שיצילהו מאיביו, כמו שדבר בהם בתחלת המזמור (פסוק ב) אל יעלצו איבי לי כי גם הם מצרכי הנפש, כי אם יטרידוהו האיבים במלחמתם לא יהיה לו פנאי בצרכי הנפש.

לכן עיני תמיד מצפים [אל ה׳], כי הוא יוציא מרשת של יצר הרע [רגלי]⁠¹:

1. ׳טעם מרשת רגלי - תאות היצר הרע, והנשמה נתפשת ברשת התאוה, וזה דרך משל, ואם ה׳ לא יעזרהו אין לאל ידיו לצאת מהרשע על כן הוא יוציא׳ (אבע״ז).

ואם כן שעלי מוטל הדבר לעשות, עֵינַי תָּמִיד אֶל ה׳ כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי, שיסיר המעיקים – רשת הכינו לפעמי¹:

1. לשה״כ להלן (תהלים נ״ז:ז׳).

כי הוא וגו׳ – ולזה עיני אליו לבטוח בו כי יש תקוה.

עיני – ולכן גם אני בחרתי בדרך זה ועזבתי כל עניני העוה״ז, רק עיני נשואות תמיד אל ה׳ אל העולם העליון הרוחני, והגם שאדע שע״י שעיני נשואות למעלה אוכל ליפול בקל ברשת אשר פרשו לרגלי, בכ״ז לא אפסק מן הדביקות להסתכל בארץ, כי ידעתי כי אף שיבואו רגלי תוך הרשת הוא יוציא מרשת רגלי.

מרשת – שנלכדתי בו בחטאתי.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(טז) פְּנֵֽה⁠־אֵלַ֥י וְחׇנֵּ֑נִי⁠ כִּֽי⁠־יָחִ֖יד וְעָנִ֣י אָֽנִי׃

Turn to me, and be gracious to me; for I am alone and afflicted.

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אִסְתְּכֵּי לְוָתִי וְחוּס עֲלָי מְטוּל דִיחִידִי וְעַנְיָא אֲנָא.

Look towards me and have mercy on me, for I am alone and afflicted.

פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני – וכי יחיד [ועני] היה דוד. והלא כתיב (דברי הימים א ב׳:ט״ו) דוד השביעי. וכתיב (שם כ״ב:י״ד) והנה בעניי הכינותי לבית ה׳. אלא אמר דוד לפני הקב״ה לפי שנתמניתי מלך על בניך עיניהם תלויות בי ועיני תלויות בך שהן בניך רבים ואני יחיד כנגדן. לכך כי יחיד ועני אני. ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני. אם עשו שונא ליעקב שנטל ממנו הבכורה והדין עמו. לברבריים ולענתותים מה עשה.

פנה אלי וחנני כי – חייד ועני אני. וכי יחיד היה דוד והלא כתיב אצם הששי דויד השביעי. וכי עני היה דוד והלא כתיב והנה בעניי הכינותי וגו׳ אלא אמר דוד לפני הקב״ה לפי ששמתני למלך על בניך ועיניהם תלויות בי ואני יחיד כנגדם וכלם צריכין לי ואני עני כנגדך ועיניהם תלויות בך שהם בניך לפיכך כי יחיד ועני אני.

פולי אליי ברחמתך ורפני, כאני וחיד צ׳עיף.

ואם כן תפנה אלי ברחמיך ותחוס עלי לפי שאני יחיד ומוחלש (עני).

פנה, פנה אלי ברחמיך והנני כי יחיד וחלש אני.

כי יחיד אני – ועין רבים תלויה בי, ולנגדן אני יחיד, לפיכך פנה אלי וחנני, כי תפלתי צריכה לתשועת כל ישראל.

for I am alone and poor and the eyes of the public are directed toward me, and compared to them, I am a single person. Therefore, turn to me and be gracious to me because my prayer is necessary for the salvation of all Israel.

פנה – כי הנשמה יחידה וככה הלב.

וטעם עני – בעבור חסרון כחו לעמוד כנגד התאוה.

TURN THEE. The soul is solitary.⁠¹ So too the heart. Scripture reads and poor because the psalmist² lacks the strength to stand up to his lust.

1. Man has only one rational soul. Lit. “For the soul is solitary.”

2. Lit. “He.”

פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני – אף על פי שאני מלך ויש לי עם רב יחיד ועני אני, כי אינני בוטח ברב חיל אלא בגבורתך לבד.

ועני – פירושו נכנע כמו: יחלץ עני בעניו (איוב ל״ו:ט״ו). כלומר: אף על פי שאני מלך איני מתגאה במלכותי, אבל אני שפל ונכנע.

ובדרש (שוחר טוב בשנוי קצת): וכי יחיד היה דוד והלא כתיב: אצם הששי דוד השביעי (דברי הימים א ב׳:ט״ו), וכן: וכי עני היה דוד? והלא כתיב: והנה בעניי הכינותי לבית י״י זהב ככרים מאה אלף (דברי הימים א כ״ב:י״ד)? אלא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לפי ששמתני מלך על בניך ועיניהם תלויות בי וכולם צריכים לי. ולפי שהם רבים, ואני עיני תלויות בך אני יחיד כנגדם, לפיכך אמר: יחיד ועני אני.

יחיד. ׳צלם אלהים׳ אשר בו אני אדם¹ הוא ׳יחיד׳ להיטיב, כי יתר כוחותי מנגדים לו, לפיכך פנה אלי וחנני - לעזרני²:

1. ולא בעל חי כמו שהיה האדם לפני שניתן בו הצלם.

2. אבע״ז: ׳כי הנשמה יחידה וככה הלב וטעם עני בעבור חסרון כמו לעמוד כנגד התאוה׳.

והתפלל ואמר, פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי להאיר שכלי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי, כי בגלותי אני ׳יחיד׳ – שאין חכם ונבון בעזרי¹ ותהי האמת נעדרת², ׳ועני׳ – שצריך אני לשים נפשי לקניין צורכי מזונותי בצער, ואין לי שהות להשכיל להיטיב:

1. כיון שפירש את המזמור כתפילה לכל אחד מישראל, פירש ׳יחיד׳ על היהודי בגלות. ובנדפס שפירש על דוד, פירש שהכוונה ל׳צלם אלקים׳ שבאדם שהוא היחיד שמטה אותו לטוב נגד כל כוחות הגוף.

2. לשה״כ בישעיה (נט טו).

ועני – רצה לומר מוכנע.

כי יחיד – רצה לומר אין לי אוהב וריע כי כולם קמו עלי.

פנה אלי – בהיותו מצייר א״ע במעמד הפרישות והדביקות, יצייר א״ע שהוא נבדל מכל העולם בין משכניו וריעיו וב״ב בין מעשרו וקנינו, ומבקש פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני – כי אין לי מאומה בזה העולם.

יחיד – אין אצלי אוהב שיוכיחני וינחמני.

(יז) צָר֣וֹת לְבָבִ֣י הִרְחִ֑יבוּ מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗י^א הוֹצִיאֵֽנִי׃

The troubles of my heart are enlarged; bring me out of my distresses.

א. מִ֝מְּצוּקוֹתַ֗י =א (אין געיה)
• ל=מִ֝מְּצֽוּקוֹתַ֗י (געיה)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

עָקְתִין דִלְבָבִי פַּתְיָן מִשִׁנוּקִי אַפֵּק יָתִי.

The troubles of my heart have spread;⁠¹ bring me out of my anguish.

1. Reading Nyytp as 3^rd fem. Pl. pf.

וצ׳רור קלבי קד אתסעת עליי, פאכ׳רגני מן מצ׳איקי.

וצער לבי כבר התרחבו עלי. אם כך תוציא אותי מצרותיי.

צרות, וצרות לבבי כבר נתרחבו עלי גדלו מכדי סבלי.

וקו׳ צרות לבבי הרחיבו מגאז פי אלכתֺרה לאן אלסעה לא תכון מע אלצֺיק.

The phrase “Distress increases in my heart” is figurative [majāz] language for increased magnitude, as in the suffering cannot be confined (to such a small space).

צרות לבבי – הוא השכל הנטוע בלב, על כן נקרא בשמו.

והרחיבו – פועל עומד. והטעם שהם רבות.

ויש אומרים: כי לבבי פעול והוא רחוק כי אחריו ממצוקותי.

THE TROUBLES OF MY HEART ARE ENLARGED. My heart refers to the intelligence that is implanted in the heart. Hence intelligence is referred to as the heart.⁠¹ Hirchivu (are enlarged) is an intransitive verb.⁠² Its meaning is, they are many.⁠³ Others say that my heart is the object of hirchivu.⁠⁴ However, this interpretation is far-fetched, for the text goes on to say, O bring Thou me out of distress.⁠⁵

1. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.

2. Hirchivu (are enlarged) is generally transitive. Its usual meaning is, enlarged. Thus our clause should be literally rendered: Troubles of my heart enlarged. Hence Ibn Ezra’s comment.

3. Ibn Ezra renders our clause: The troubles of my heart are many.

4. In other words hirchivu is transitive. The meaning of our clause is as follows: The troubles have enlarged my heart, i.e. the troubles made my heart large so that it could contain a lot of pain (Filwarg).

5. Our clause literally reads: O bring Thou me out of my straits (metzukotai). Hence the psalmist does not speak of his heart being “enlarged.”

צרות לבבי הרחיבו הרחיבו הצרות – מושבם בלבי, כלומר כי רבות הן. ובאמרו כי הצרות הרחיבו הוא דרך צחות. לכן אני צועק אליך,

ממצוקותי הוציאני – שתוציאני ממצוקותי שאני נלכד בהן, כי אם לבבי נלכד במצוקות וצרות לא יהיה לבבי פנוי לעבודתך.

צרות לבבי הרחיבו. ׳הרחיבו׳ את לבי לתת לכולם מקום בתוכו¹:

1. ׳שהצרות הרחיבו את ׳לבבי׳ כאדם שמרחיב כיס אחד ומכניס בה דברים בכח גדול וביד חזקה׳ (שיעורים). ולפי זה ׳לבבי׳ הוא הפעול, ו׳הרחיבו׳ הוא פעול יוצא, וראה מה שכתב בזה אבע״ז. רד״ק: ׳הרחיבו הצרות מושבם בלבי, כלומר כי רבות הן. ובאמרו כי הצרות הרחיבו הוא דרך צחות. לכן אני צועק אליך: ממצוקותי הוציאני, שתוציאני ממצוקותי, שאני נלכד בהן, כי אם לבבי נלכד במצוקות וצרות לא יהיה לבבי פנוי לעבודתך׳.

באופן שצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, שהצרות הרחיבו את ׳לבבי׳, כאדם שמרחיב כיס אחד ומכניס בה דברים בכח גדול וביד חזקה:

ממצוקותי – מלשון צוקה וצרה.

צרות לבבי – הצרות אשר בלבבי המה מתרחבים והולכים לזה אשאל הוציאני ממצוקותי.

צרות, ממצוקותי – כבר התבאר (ישעיהו ח׳ כ״ב ובכ״מ) שצרה היא הצרה החיצונית, וצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, ויש צרה בלא צוקה אם מקבל היסורים בשמחה, ויש צוקה בלא צרה, מי שלבו אינו שמח מכל עמלו.

והרחיבו – פעל יוצא הצרות הרחיבו לי, או רצונו לומר שהרחיבו את לבבי.

צרות לבבי – גם על הצרות שיגיעוני בעולם איני משים לב, בהפך הם הרחיבו לי ואני שמח עליהם, לבד זאת אבקש ממצוקותי הוציאני – שהמצוקה היא צוקת הנפש הפנימית, מזה תוציאני כי היא תשבית אותי מעבודת ה׳, אבל על הצרה החיצונית, איני משים לב כי אני מהביל עניני העוה״ז לגמרי.

הרחיבו – לשון הלצה, הצרות נעשו רחבות והצרו לבבי. וצרת הלב היא החרטה על העונות.

(יח) רְאֵ֣ה עׇ֭נְיִי וַעֲמָלִ֑י⁠ וְ֝שָׂ֗א לְכׇל⁠־חַטֹּאותָֽי׃

See my affliction and my travail; and forgive all my sins.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

חֲמֵי סִגוּפִי וְטָרְחִי וּשְׁבוֹק לְכוּלְהוֹן חוֹבַי.

See my pain and vexation, and forgive all my sins.

ואנט׳ד אלי צ׳עפי ושקאי, ואצפח ג׳מיע כ׳טאיאי.

ותסתכל אל עניותי ויגיעתי ותסלח לכל חטאותיי.

עניי, חולשתי.

ראה עניי ועמלי – ועל ידיהם שא לכל חטאותיי.

See my affliction and my toil and through them, forgive all my sins.

ראה עניי – מן ענוי,⁠^א ורב עמלי – למנוע עצמי מן התאוה.

ושא לכל חטאתי – שעברו.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״עניי״.

SEE MINE AFFLICTION. Onyi (affliction) is derived from oni (affliction) (Psalms 107:10).⁠¹ Our clause means; see mine affliction and the much travail that I suffer in keeping myself from giving in to my lusts.

AND FORGIVE ALL MY SINS. Which I committed.⁠²

1. It, unlike the word oni in verse 16, does not mean poor.

2. Lit., “which he committed”

ראה עניי – כמו שפרשתי (פסוק טז).

ועמלי – שאני עמל במלחמות.

ושא לכל חטאותי – שיהיה עניי כפרת חטאתי, כי למצוה עמלי הוא שאני נלחם בעד ישראל.

ראה עניי. התפעלות הנפש: ועמלי. הגשמי:

רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי. יאמר, אף על פי שאיני ראוי לזה כי חוטא אני, [׳ראה׳] מצד ׳עניי ועמלי׳, כי ה׳ יתברך לא יחפוץ בזה, וקשה בעיניו עמל יתר ואפילו לרשע רע, וכן במצרים נאמר (שמות ב׳:כ״ג) ׳ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה׳:

ושא לכל חטאותי – כל חטאתי חסר וא״ו בר מן דין ושא לכל חטאותי.

ושא – ענין מחילה וסליחה.

ראה – כי העוני והעמל שיגיע לי בעולם יהיה לי לכפרת עון וע״ז בקש ראה עניי ושא לכל חטאתי – זאת שנית אבקש (יט-כ) ראה אויבי כי רבו, שמרה נפשי והצלני לבל יחטיאו את נפשי, וזאת שנית בל אבוש כי חסיתי בך ויהיה מזה חילול השם, כמ״ש בתחלה בך בטחתי אל אבושה.

עניי – שלבי נשבר ונדכא.

ועמלי – שהוצרכתי לגלות מארצי וללכת נע ונד בארץ.

ושא וגו׳ – כאן תתכן מליצת נשא לפי שמדבר בחטאת שבין אדם למרום ולמעלה שהשתמש בתיבת עון שהוא בין אדם לחברו כתב וסלחת.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(יט) רְאֵֽה⁠־אֹיְבַ֥י^א כִּי⁠־רָ֑בּוּ וְשִׂנְאַ֖ת חָמָ֣ס שְׂנֵאֽוּנִי׃

See my enemies, for they are many, and they hate me with a cruel hatred.

א. אֹיְבַ֥י =א,ש1 ומסורת-א,ל ובדפוסים (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=אוֹיְבַ֥י (כתיב מלא וי״ו)

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משהעודהכל

חֲמֵי בַּעֲלֵי דְבָבִי אֲרוּם סַגִיעוּ וְסִנְאֲתָה דְחָטוֹפִין סְנוֹ יָתִי.

See my foes, for they have become many; and the enmity that the rapacious have towards me.

ראה אויבי כי רבו – אם עשו שונא ליעקב שנטל ממנו הבכורה לטבריים מה עשה לגונתיים מה עשה.

ואנט׳ר למא כת׳ר אעדאי, ושנוני שנאת ט׳לם.

ותסתכל אל מה שכבר התרבו אויבי. ושנאו אותי שנאה של רשע.

שנאת חמס – שלא כדין.

and they hate me with unjust hatred Heb. חמס, unlawful.

ראה – ועוד שאפחד מאיבי חנם שישנאוני חמס^א שימנעוני ויהיו סבה שלא אלמד דרכיך.

א. כן בכ״י פרמא 1870. בכ״י לונדון 24896: ״שישנאוני חנם״. בכ״י מנטובה 13 המלים חסרות.

CONSIDER HOW MANY ARE MINE ENEMIES. Furthermore,⁠¹ I fear my enemies who hate me without reason. I am afraid that they might keep me from learning Your ways.

1. In addition to my affliction, my travail and my sins.

ראה איבי כי רבו, ראה איבי – פלשתים ואדום עמון מואב וארם.

ושנאת חמס שנאוני – שלא הרעותי להם והם נלחמים בי.

ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי): אם עשו שונא ליעקב לפי שנטל ממנו הברכה, לברבריים מה עשה? לפלשתים מה עשה? לגתניים מה עשה? הוי: ושנאת חמס שנאוני.

ראה אויבי [כי רבו]. האומות במלחמותם:

ועוד, עֲשֵׂה בעבור כי אוֹיְבַי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי, שזהו דבר שנאוי בעיניך שאחד ירדוף ויכה חבירו, אף על פי שהוא חייב מכת בלתי סרה, וכן אמר במצרים (שמות ג׳:ט׳) ׳וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם׳:

רבו – גדלו.

ושנאת חמס – ר״ל שונאים אותי כאלו הייתי איש חמס.

ושנאת חמס – שונא הוא השומר ונוטר בלבו איבה, והמבקש רעת איש נקרא אויב (והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו, פרשת מסעי) הם נוטרים לי איבה ואני לא הרעותי עמם.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודהואיל משההכל

(כ) שׇׁמְרָ֣ה נַ֭פְשִׁי וְהַצִּילֵ֑נִי⁠ אַל⁠־אֵ֝ב֗וֹשׁ כִּֽי⁠־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃

Guard my soul, and deliver me; let me not be ashamed, for I have taken refuge in You.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנועודהכל

טוּר נַפְשִׁי וְשֵׁזִיב יָתִי לָא אֶבְהַת מְטוּל דְסִבְרֵית לָךְ.

Keep my soul and save me; I would not be disappointed because I hoped in you.⁠¹

1. You: your word.

פאחפט׳ נפסי ונג׳ני, ולא אכ׳יב אד׳ אסתכנת אליך.

ותשמור את נפשי ותציל אותי. ולא אתאכזב כאשר ממך בקשתי מחסה.

שמרה, לכן שמרה נפשי והצילני ואל אתאכזב כי חסיתי בך.

שמרה – אל אבוש^א – מאשר אקוה להיות עבד השם.

א. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״יבוש״.

O KEEP MY SOUL… LET ME NOT BE ASHAMED. From my hope of being a servant of the Lord.

שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך: הצילני – מידם כי הם ארבים לנפשי לפי שלא הצליחו על ישראל מעת שמלכתי.

שמרה נפשי. מהנקש אחריהם¹: והצילני. מנזקיהם: אל אבוש. אל תתעלם מתפילתי:

1. בדברים (יב כט-ל) ׳כי יכרית ה׳ אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם, השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם׳.

(כ-כא) לכן שָׁמְרָה נַפְשִׁי וגו׳, תֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ. כלומר, אם אין לי זכות שבו אהיה ראוי להינצל, מכל מקום במה ש׳תום ויושר יצרוני׳, כי כל עם ישראל יודעים את ה׳ מקטנם ועד גדולם ומייחדים את שמו תמיד, כאמרם (משנה סנהדרין י׳:א׳) ׳כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא׳, מזה הצד הצילני נא מכל מצוקותי:

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנוהכל

(כא) תֹּם⁠־וָיֹ֥שֶׁר יִצְּר֑וּנִי⁠ כִּ֝֗י^א קִוִּיתִֽיךָ׃

Let integrity and uprightness preserve me because I wait for You.

א. כִּ֝֗י =א!,ל (גרש ונקודת הרביע ביחד באותה אות, בניגוד לשיטת-א אבל בהתאם לשיטת-ל

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שְׁלֵימוּתָא וּתְרֵיצוּתָא יִטְרוּנַנִי אֲרוּם סִבְרִית בְמֵימְרָךְ.

Innocence and honesty will guard me, for I hoped in your word.

ותכון אלצחה ואלאסתקאמה יחפט׳אני, אד׳ רג׳ותך.

והאמת והיושר יהיו שניהם ישמרו אותי. כאשר קויתי לך.

ויקתצֺי קו׳ תם וישר יצרוני אלﹼא יחﹺיד ען סבל אלפצל אלי סואה פיכון חקיקה באלחפטֺ מן רבה וירגו כון דֺלך בתורכה עליה כמא קאל כי קותיך.

He fixes the verse “My integrity and uprightness watch over me” as lest he turn aside from the righteous path to wickedness. The proper meaning is God preserves him. He looks, he relies upon Him for protection as stated “for I look to You.”

[יצרוני – ישמרוני.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

shall guard me Heb. יצרוני, shall watch me.

(כא-כב) תום – תום לבבו ויושר מעשיו יצרוהו שלא ילך בדרך עקש.

גם נכון הוא שיצרוהו מן האויבים, על כן אחריו: פדה. וכמו שהתפלל שהשם יצרהו ואל ימשלו בו שונאיו כן יפדה כל ישראל.

(21-22) INTEGRITY. The integrity of my heart and the uprightness of my deeds will guard me¹ so that I do not walk in a crooked way. It is also possible that the meaning of our clause is, the integrity of David’s heart and the uprightness of his deeds will protect David from his enemies. Hence what follows.

REDEEM ISRAEL. Just as David prayed that God protect him and that his enemies not rule over him so did he pray that God redeem all of Israel.

1. Lit., “will guard him.”

תם וישר יצרוני כי קויתיך – כי עמי התם והישר ועמהם העול והחמס. והתם והישר יצרוני מרעתם כי בכל צרותי קויתיך.

[תום ויושר] יצרוני. משגיאות:

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כ]

תום וישר – מעשה התום והיושר שעשיתי המה ילמדו עלי זכות להיות נשמר.

כי קויתיך – הואיל ואקוה לך א״כ מהראוי שאהיה נשמר בצרוף זכות מעשה התום והיושר.

תם – אולם אבקש שלא ע״י מלחמה ורב חיל תצרני מן האויבים, רק התם והיושר המה יצרוני ע״י שקויתיך, שתומי וישרי ישמרו אותי.

תם וישר וגו׳ – בשכר שקויתיך היה בעזרי שאקנה לי תם ויושר, ואז תומי וישרי יצרוני.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(כב) פְּדֵ֣ה אֱ֭לֹהִים אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל⁠ מִ֝כֹּ֗ל צָרוֹתָֽיו^א׃

Redeem Israel, O God, out of all his troubles.

א. צָרוֹתָֽיו =א,ש1 (אין געיה)
• ל!=צָֽרוֹתָיו (געיה וחסר סילוק)
• הערות ברויאר ודותן

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

פְּרוֹק יְיָ יַת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עָקְתוֹי.

Redeem Israel, O LORD,⁠¹ from all his troubles.

1. LORD: God.

אללהם פאפד אלאסראיל מן ג׳מיע צ׳רורהם.

ה׳! אם כך תפדה את בית ישראל מכל צרותיהם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק כא]

[An interpretation of this verse is included in the commentary on Verse 21]

פדה אלהים – בין בחיי בין במותי, הנני מתפלל שתפדה את ישראל מכל צרותיו.

פדה אלקים את ישראל. אף על פי שלא שתו לב לכל אלה:

ואמר פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו, נראה בכאן באר היטב כי על כל ישראל בגלות אמר מזמור זה לה׳ בתפילה¹, הוא יכוננו עליון ותחז בציון עינינו² נפלאות מתורתו, ונקדש בכבודו, אמן:

1. אך ראה אבע״ז: ׳וכמו שהתפלל שה׳ יצרהו ואל ימשלו בו שונאיו, כן יפדה כל ישראל׳.

2. ע״פ מיכה (ד יא).

פדה וגו׳ – כאומר לא על עצמי בלבד אני מתפלל כי אם על כלל ישראל.

פדה – לעומת מה שאמר שהוא מהביל עניני העוה״ז ואינו משים לב להתפלל על צרותיו כי הצרות הרחיבו את לבבו, אומר בכ״ז בעבור הכלל אני מבקש פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו – כי לא כל בני אדם הם במדרגה זו להתיאש מכל עניני העולם ולבל ירגישו בצרות ועוני.

פדה אלהים וגו׳ – נראה שפסוק זה נתוסף אחר כך כשקבעו לומר מזמור זה בבית המקדש, ע״ד ארחמך ה׳ חזקי (למעלה י״ח:ב׳ עיין מה שכתבתי שם), ודוק שפסוק זה מתחיל באות נוספת על א״ב.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתאבן עזרא ב׳רד״קר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון