Tehillim 149 – תהלים קמט‏ – Mikraot Gedolot

(א) הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ ^א ^בשִׁ֣ירוּ לַֽ֭יהֹוָהי⁠־⁠הֹוָה שִׁ֣יר חָדָ֑שׁ תְּ֝הִלָּת֗וֹ בִּקְהַ֥ל חֲסִידִֽים׃

Praise Hashem.⁠¹ Sing to Hashem a new song, His praise² in the assembly of the faithful.

1. Praise Hashem | הַלְלוּ יָהּ – Regarding the proper name "Yah", here translated as: "Hashem", see the note on Tehillim 104:35. This psalm calls on the "faithful" to praise God for victory in war, though the historical backdrop of the battle is not specified. See Sforno that the psalm speaks of Messianic times, but it is also possible that it speaks of a war that took place at the time of the hymn's composition. Alternatively, the psalm was meant to be said as the nation embarked on war, as a prayer for God's assistance.

2. His praise | תְּהִלָּתוֹ – In other words, "Sing His praise...⁠"

א. הַ֥לְלוּ יָ֨הּ׀ א=<הַ֥לֲלוּ יָ֨הּ ׀> (חטף)

ב. ‹ר3› פרשה פתוחה

תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

שַׁבַּחוּ קֳדָם יְיָ שְׁבַח חֲדָת תּוּשְׁבַּחְתֵּיהּ בִּקְהָלָא דַחֲסִידֵי.

Sing in the presence of the LORD a new psalm; his praise is in the assembly of the pious.

הללויה שירו לה׳ שיר חדש וגו׳ – אמר ישעיה (ישעיהו מ״ג:י״ח) אל תזכרו ראשונות וגו׳. (שם כ׳) תכבדני חית השדה וגו׳. (שם כ״א) עם זו יצרתי לי וגו׳. אמר הקב״ה כשם שעשיתי אני כל החדשות אף אתם תאמרו שיר חדש לי. שנאמר שירו לה׳ שיר חדש. ומי הם החסידים אלו ישראל. מה כתיב למעלה מן הפרשה (תהלים קמ״ח:י״ד) וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו. כל זמן שישראל רואין את הקב״ה הם נעשו חסידים. ראוהו בים נעשו חסידים ואמרו שירה. שנאמר (שמות ט״ו:א׳) אז ישיר משה וגו׳. ראוהו בסיני נעשו ישרים. וכן הוא אומר (משלי ב׳:ז׳) יצפון לישרים. ומה אמר שם ישקני וגו׳. ראוהו באהל מועד נעשו צדיקים. שנאמר (ויקרא ט כג-כד) ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם. ותצא אש מלפני ה׳ וגו׳ וירא כל העם וירונו. שנאמר (תהלים ל״ג:א׳) רננו צדיקים וגו׳. וכשיראו אותו לעולם הבא הם נעשים חסידים. שנאמר תהלתו בקהל חסידים. וכל כך למה שהן רואין ושמחים ועוד שמחים עמו. אש וברד שלג וקיטור. מכאן אתה למד שאין בשמים כלום רע לא אש ולא ברד ולא שלג ולא קיטור. אלא מן הארץ הן. שנאמר הללו את ה׳ מן הארץ וגו׳. וכן הוא אומר (שם ה׳:ה׳) לא יגורך רע. אין דבר רע אצלו. הכל בארץ. ואם כן למה נאמר (בראשית י״ט:כ״ד) וה׳ המטיר על סדום וגו׳ מן השמים. אמר הקב״ה גזירה מן השמים ולמטה הן נעשין אש. רוח סערה עושה דברו ההרים וכל גבעות. אמר דוד יקלסוהו ההרים שהוא יודע משקלם. שנאמר (ישעיהו מ׳:י״ב) ושקל בפלס הרים. וכן הוא אומר (תהלים קי״ד:ד׳) ההרים רקדו כאלים וגו׳. לכך נאמר ההרים וכל גבעות וגו׳. אמר דוד הכל מקלסין להקב״ה. אלו האדם לא ירצה להודות ולקלס לבוראו רמש וצפור כנף מודה לו ואינה כבוד לו. וכן הוא אומר (ישעיהו מ״ג:כ׳) תכבדני חית השדה. לכך נאמר החיה וכל בהמה. מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ הוה ליה למימר תחלה ואחר כך תנינים וכל תהומות. אלא (משהוא) [מה שהוא] מזכיר את הרמש ואחר כך מלכי ארץ למה אמר הקב״ה זקנים (נכנסו) [יכנסו] תחלה. לכך נאמר תנינים וכל תהומות וגו׳ ואחר כך מלכי ארץ וכל לאומים עד בחורים וגם בתולות. מהו נערים הוא הבחור הוא הנער. אלא אמר הקב״ה זקנים שהם נערים. שנאמר (תהלים ק״ג:ה׳) תתחדש כנשר נעוריכי. (ישעיהו מ׳:ל״א) וקוי ה׳ יחליפו כח. לכך נאמר זקנים עם נערים. יהללו את שם ה׳ כי נשגב וגו׳. והלא כבר נאמר יהללו את שם ה׳ וגו׳. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם דוכוס יש לו לוקיטינינטוס והם נושאים עמו במשאוי המלכות וכשהם שרים נושאין אף בכבוד שהוא מתכבד מתכבדין עמו. אבל הקב״ה אינו כן אין לו לא דוכוס ולא אפרכוס ולא משנה. שנאמר (דברים ג׳:כ״ד) אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וגו׳. אין אחר עושה מלאכתו אלא הוא. וכן הוא אומר (ישעיהו מ״ד:כ״ד) אני ה׳ עושה כל וגו׳ רוקע הארץ וגו׳. אין אחד נושא עמו משאו אלא הוא. שנאמר (שם מ״ו:ד׳) ואני עשיתי ואני אשא וגו׳. לפיכך הוא מתקלס לבדו. שנאמר יהללו את שם ה׳ וגו׳. בנוהג שבעולם מלך בשר ודם דר במדינה אין בני מדינה אחרת יראים כשם שמתיראין בני מדינתו שהוא דר בתוכה למה שהוא רחוק ממנה. אבל הקב״ה אינו כן אלא יושב בשמים והארץ יראה ממנו. שנאמר הודו על ארץ ושמים. אימתי כשהוא מרומם קרנן של ישראל. שנאמר וירם קרן לעמו וגו׳ שירו לה׳ שיר חדש. ואמר במתן תורה (תהלים קל״ח:ד׳) יודוך ה׳ כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. שמא שמעו ורצו לקבל תורתך. לאו. עד שבא מיכה המורשתי ופירש שנאמר (מיכה ה׳:י״ד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו. הא למדת ששמעו ולא קבלו. בא דוד ונתן עליה הודאה שנאמר (תהלים ע״ז:ט״ו) אתה האל עושה פלא וגו׳. אמר דוד מודה אני לך פלאים שעשית בעולם שהודעת תורתך לכל האומות שבעולם ולא רצו לקבל שאין עוזך הכתוב כאן אלא תורה. שנאמר (שם כ״ט:י״א) ה׳ עוז לעמו יתן. אמר רבי אבהו גלוי היה לפני הקב״ה שאין אומות העולם מקבלין את התורה ומפני מה יצא ידיהן. כך הם מדותיו של הקב״ה לצאת ידי בריותיו ואחר כך הוא טורדן מן העולם. לפי שאין הקב״ה בא בטרוניא עם בריותיו. לכך נאמר כי נשגב שמו לבדו.

דבר אחר: שירו לה׳ – (ישעיהו מ״ג:י״ח) אל תזכרו ראשונות וגו׳. (שם י״ט) הנני עושה חדשה וגו׳. (שם כ״א) עם זו יצרתי לי וגו׳. כך אמר הקב״ה כשם שאני עושה חדשות האלו כך אמרו לי שיר חדש. לכך נאמר שירו לה׳ שיר חדש. ומה ראו לומר שירה בשמחה שהן רואין ושמחין עמו. שנאמר (תהלים ק״ד:ל״א) ישמח ה׳ במעשיו. וכתיב (שם ק״ה:ג׳) התהללו בשם קדשו. וכתיב (שם ל״ג:כ׳) נפשנו חכתה לה׳ וגו׳. אמר הקב״ה אתם רואים אותי ושמחים וגלים וגם אני רואה אתכם ואני גל ושמח. שנאמר (ישעיהו ס״ה:י״ט) וגלתי בירושלים וששתי בעמי. לכך נאמר ישמח ה׳ במעשיו. יהללו שמו במחול וגו׳. (מיכה ז׳:ט״ו) כימי צאתך מארץ מצרים וגו׳. שנאמר (שמות ט״ו:כ׳) ותצאנה כל הנשים וגו׳.

הללויה שירו לה׳ שיר חדש – דוד מלך ישראל לא פתח בצרכן של ישראל תחלה עד שפתח בשבח של מקום תחלה שנאמר הללויה שירו לה׳ שיר חדש וחור ופתח בצרכן של ישראל שנאמר כי רוצה ה׳ בעמו יפאר ענוים בישועה וחזר וחתם בשבחו של מקום הדר הוא לכל חסידיו הללויה, אף שלמה המלך פתח תחלה בשבחו של מקום שנאמר אין כמוך אלהים וגו׳ שומר הברית והחסד לעבדיך ההולכים לפניך בכל לבם, ואחר כך פתח בצרכם של ישראל רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה, וחזר וחתם בשבחו של מקום שנא׳ ה׳ מסיני בא, ואחר כך בצרכן של ישראל שנאמר ויהיה בישורון מלך, וחזר וחתם בשבחו של מקום שנאמר אין כאל ישורון, ואף שמונה עשרה שתקנו חכמים הראשונים שיהיו ישראל מתפללין לא פתחו בצרכן של ישראל תחלה עד שפתחו בשבחו של מקום האל הגדול הגבור והנורא קדוש אתה ונורא שמך ואחר כך מתיר אסורים רופא חולים ואח״כ מודים אנחנו לך, משל למה הדבר דומה וכו׳ (כתוב ברמז קצ״ט וביהושע ברמז כ׳).

וסבחוא אלאזלי וקולוא סבחוא אללה תסביחא ג׳דידא, פאן מדחיתה פי ג׳וק אלאבראר.

תשבחו את האלוהים הנצחי ותאמרו: תשבחו את ה׳ שבח חדש לפי שהתהילה שלו בקהל החסידים.

והללו את יה ואמרו שירו לה׳ שיר חדש כי תהלתו בקהל החסידים. לפירוש שיר חדש ראה לעיל צח.

הללויה – בעבור זאת התפארת שנתן לכם השם לבדכם שירו לו שיר חדש.

HALLELUJAH. Sing a new song unto the Lord because of the glory¹ which the Lord has given to you alone.

1. The gift of immortality mentioned at the end of Psalm 148. – R. Sherem.

הללויה – ואמר לכל עמו שירו שיר חדש.

הללויה שירו לי״י שיר חדש תהלתו בקהל חסידים – אמר כנגד ישראל.

שירו לי״י שיר חדש – כלומר, שלא יהיה לכם די בשירים האלה הכתובים, אלא תחדשו לו אתם שיר נפלאות שעשה עמכם.

תהלתו בקהל חסידים – תהלתו נאמרת בקהל חסידים, והם ישראל.

הללויה שירו לה׳ שיר חדש. זה המזמור כולו נאמר על לשון הגאולה ועל סגולת העם הנבחר והיותו מיוחד לסגולה לאל יתברך. ואמר שירו לה׳ שיר חדש כי הזמן ההוא יקרא אז חדש בנפלאות, ובהראות גבורותיו, וכח מעשיו לעמו. ואמר תהלתו בקהל חסידים כי אז תמלא הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים, ויקרא כלל העם חסידים.

(הקדמה) זה המזמור חיבר המשורר על ימות המשיח. ואמר:

(א) הללויה שירו לה׳ שיר חדש. כאמרו (ישעיה סה יז-יח) ׳כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות וגו׳, כי אם שישו וגילו עדי עד׳¹: תהילתו בקהל חסידים. הכתובים לחיים בירושלים²:

1. הרי שהשירה תהיה על שהכל ׳חדש׳, ולכן נקרא ׳שיר חדש׳, וראה לעיל צו א. או הכוונה, שתהיה שמחה שאין אחריה תוגה, וזה לשון זכר, כפי שהתבאר באיזה מקום, ולעומת השירה בגלות לשון נקבה כי יש אחריה תוגה.

2. המשך הכתוב בישעיה שם ׳כִּי הִנְנִי בוֹרֵא אֶת יְרוּשָׁלִַם גִּילָה וְעַמָּהּ מָשׂוֹשׂ׳.

הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה׳ שִׁיר חָדָשׁ. אז בימות המשיח¹ ותְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:

1. שרק אז יש ׳שיר חדש׳, כמבואר במדרשים, וצויינו לעיל (תהלים ל״ג:ג׳).

תהלתו – שבחו יסופר בקהל חסידים.

שירו לה׳ שיר חדש – אחר שהזכיר תהלת החסידים על שהם קרובים לה׳ והוא מתהלך בתוכם, אומר שישירו לה׳ שיר חדש על תהלתו אשר הוא בקהל חסידים שישיר השיר על מה שהם עם קרובו שזה תהלת החסידים שהם קרובים אל ה׳.

תהלתו – המשך מזמור הקודם המסיים תהלה לכל חסידיו.

בעשיו – יש להניח שהיו״ד איננה להוראת הרבוי רק היא חלף ה״א ל׳ הפועל, או ג״כ שהיא יו״ד הרבוי, ע״ד אדוניו בעליו, שלפעמים הרבוי מורה האחדות היותר גמורה ומוחלטת מי הם עושי ישראל כלומר סבות שלומם וגדולתם? מלכם שבשמים.

(ב) יִשְׂמַ֣ח יִשְׂרָאֵ֣ל בְּעֹשָׂ֑יו⁠ בְּנֵֽי⁠־צִ֝יּ֗וֹן יָגִ֥ילוּ בְמַלְכָּֽם׃

Israel will rejoice¹ in its Maker;⁠² the sons of Zion will exult in their king.

1. Israel will rejoice | יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל – Alternatively, this and many of the other verbs of the chapter should be understood as jussives, a grammatical form which implies a wish or request: "Let Israel rejoice".

2. in his Maker | בְּעֹשָׂיו – Though the verse refers to the single entity, God, the Hebrew "עֹשָׂיו" (his Maker) is a plural form. See Ibn Ezra, Radak, and Meiri, that elsewhere too, Hashem (and other figures of authority) are sometimes referred to in the plural (see Yeshayahu 54:5 and Iyyov 35:10). Cf. the anonymous Northern French commentary who suggests that "its makers" refers not to Hashem, but to all those who do for Israel, fixing her faults and helping her improve.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יֶחְדוּן דְבֵית יִשְׂרָאֵל בְּעוֹבְדֵיהוֹן בְּנֵי צִיוֹן יְדוּצוּן בְּמַלְכֵהוֹן.

They of the house of Israel will rejoice in their maker;⁠¹ the children of Zion will exult in their kings.

1. Maker: or, “deeds.”

ישמח ישראל בעושיו – (כתבו בפסוק אמרתי להוללים ברמז תתי״ב).

ויפרח אלאסראיל בת׳ואב צאנעה, ובני ציון יסרון במלכהם.

וישמחו בית ישראל בשכר [גמול] של עושם [ה׳ יתברך] ובני ציון ישישו במלכם.

ישמח, וישמח ישראל כגמול עושו ובני ציון יגילו במלכם.

ישמח ישראל בעושיו – לשון רבים, כדרך: כי בועליך עושיך (ישעיהו נ״ד:ה׳) כמלת אלהים וכבר פירשתיה בפרשת בראשית.

LET ISRAEL REJOICE IN HIS MAKER. Be-osav (in his maker) is a plural.⁠¹ It is like bo’alayikh (thy husband)⁠² in For thy Maker is thy husband (Isaiah 54:5). It is similar to the word Elohim (God).⁠³ I have already explained the term Elohim in the Torah portion Genesis (Gen. 1:1).⁠⁴

1. Be’osav literally means, in his makers. Ibn Ezra’s point is that the plural is at times employed out of respect for God. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.

2. Bo’alayikh literally means, your husbands.

3. Elohim is a plural. See Ibn Ezra on Gen. 1:1.

4. Ibn Ezra on Gen. 1:1 explains that elohim means, “the angels.” God is called Elohim because He works through the angels.

ישמח ישראל – כל ישראל תהיו שמחים בשרים שלכם.

בעושיו – אותם שעושים ומתקנים אתכם לטובה, ומקבצים אתכם כדי לייסר אתכם.

בני ציון יגילו במלכם – שנתן להם הקב״ה מלך טוב וצדיק, ולפיכך נתנו לכם.

ישמח ישראל בעושיו – בלשון תפארת, וכן: איה אלוה עושי (איוב ל״ה:י׳), כי בועליך עושיך (ישעיהו נ״ד:ה׳).

ואמר ישמח ישראל בעושיו לשון רבים, כי ברוב מקומות כלל לשון אלהות ואדנות, ואמר בלשון אלהים אלהיו, אדונים אדוניו, ואחר שמילת בעושיו שבה אל האל יתברך, נאמר בלשון רבים. וכן כי בועליך עושיך (ישעיה נד, ה), איה אלוה עושי (איוב לה, י). וכפל הענין באמרו בני ציון יגילו במלכם.

ישמח ישראל. ההמון: בעושיו. שעשה אותו עמו וצאן מרעיתו¹, כאמרו (דברים כו יח) ׳וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגולה׳²: בני ציון. רואי פני מלך המשיח³: יגילו במלכם. שציוה האל יתברך לנגיד, כמלאך ה׳ לפניהם⁴:

1. ראה הוספה על ישמח ישראל בעושיו. ראה אבע״ז ש׳עושיו׳ לשון רבים כמו ׳בועלייך׳ וכדומה, אך ראה שיעורים באופ״א.

2. במה שהוא נכנס בברית עמך ולֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי, נתן לך מעלה בזה להיות לו לעם סגולה. כדי שישיג בכם מה שחפץ להשיג מן המין האנושי (רבינו שם).

3. ׳ציון׳ – המעולים שבישראל.

4. ׳מלכם׳ אין הכוונה לה׳ אלא למלך המשיח, ולכן אין כפילות כי ׳בעושיו׳ הוא ה׳, ו׳במלכם׳ המשיח.

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו. כי בתוך ׳עושיו׳ יש הקב״ה, כי שלושה שותפים יש בו באדם (קידושין ל:)¹, ובְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:

1. ׳ת״ר, שלשה שותפין הן באדם, הקב״ה ואביו ואמו׳. ובנדפס פירש ׳שעשה אותו עמו וצאן מרעיתו, כאמרו ׳וה׳ האמירך היום להיות לו לעם סגולה׳⁠ ⁠׳.

בעושיו – בהמגדל ומרומם אותנו כמו הוא עשנו (תהלים ק׳:ג׳).

יגילו – ישמחו.

בעושיו – בעזר מי שהגדיל אותו.

ישמח, יגילו – עיין הבדלם למעלה (כ״ב ב׳)

ישמח – ואז בעת שישמח ישראל בעושיו – ר״ל שישמח בה׳ מצד שעשהו לו לעם כמ״ש הוא עשנו ולו אנחנו, אז בני ציון שהם החסידים והקרובים אל ה׳ יגילו במלכם – ומבואר אצלי שיש הבדל בין גיל ובין שמחה, שגיל מורה השמחה על דבר חדש, ובני ציון יגילו תמיד גילה חדשה, כי מלכם יתהלך בקרבם, וישיגו אותו בכל פעם מדרגה אחר מדרגה, ילכו מחיל אל חיל יראו אל אלהים בציון.

(ג) יְהַלְל֣וּ^א שְׁמ֣וֹ בְמָח֑וֹל⁠ בְּתֹ֥ף וְ֝כִנּ֗וֹר יְזַמְּרוּ⁠־לֽוֹ׃

They will praise His name with dance; with tambourine¹ and lyre they will sing to Him.

1. tambourine | בְּתֹף – The noun "תֹּף" relates to the root "תפפ", to beat, suggesting that this is some type of percussion instrument.

א. יְהַלְל֣וּ א=יְהַלֲל֣וּ (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

יְשַׁבְּחוּן שְׁמֵיהּ בְּחִנְגִין בְּתוּפִין וְכִנָרִין יְזַמְרוּן לֵיהּ.

They will praise his name with dances, with drums and harps they will make music to him.

ויסבחון אסמה באלטבל פי קדסה, ובדפפא ועידאנא ימג׳דונה.

וישבחו את שמו על ידי התופים במקום הקודש. ובתופים וכלי המיתר שלו יהללו אותו.

יהללו, ויהללו שמו במחול במקדשו ובתופים וכנורות יזמרו לו. תרגם מחול ״טבל״ כדרכו בכל מקום והוא ממיני התוף רחב לזבזין ועור מתוח משני עבריו ומקישים עליו בשתי ידיות של עץ. והתף לזבזו צר יותר ועור פתוח עליו מצד אחד בלבד. וכנור ״עוד״ וראה לעיל לג ב.

יהללו – שאין לו רצון בכל הארץ רק בעמו לבדו.

LET THEM PRAISE HIS NAME. For He does not take pleasure in anything in all of the world, with the sole exception of His people.⁠¹

1. Literally, “except for His people alone.”

יהללו שמו – בפה ובכלי שיר יהללוהו שמו.

יהללו שמו במחול בתוף וכנור יזמרו לו, משל לזמר לפניו בתשוקה גדולה ובתאוה נמרצת, וכלי הניגון להעיר לב בני אדם לכך.

ובכן יהללו שמו של האל יתברך¹ בפה: במחול. בקיבוץ²: יזמרו לו. בכלי שיר³:

1. לפי שפירש ׳מלכם׳ המשיח הוצרך לומר ׳יהללו שמו׳ אינו של משיח.

2. ראה לעיל פז ז: ׳ושרים כחוללים - כמו החוללים שמספרים ׳כל מעיני׳ הנזכרים במחול ובקיבוץ של רבים׳.

3. כ״כ הרד״ק: ׳בפה ובכלי שיר יהללו שמו׳.

(ג-ה) יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל ובְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ, ׳יהללוהו׳ על כִּי רוֹצֶה ה׳ בְּעַמּוֹ ויְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה¹, ו׳יזמרו לו׳ על כי יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד ויְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:

1. כ״כ אבע״ז: ׳יהללו – שאין לו רצון בכל הארץ רק בעמו לבדו׳.

במחול בתוף וכנור – שמות כלי נגון.

יהללו שמו במחול ובעת שיעשו מחול וינגנו לפני המחול בתף וכנור (שבו רגילים לזמר בעת שמחת המחול, כמ״ש ותצאנה כל הנשים בתפים ובמחולות), אז יהללו שמו בעת המחול, (כי המחול רומז על מ״ש שעתיד הקב״ה להיות ראש חולה לצדיקים שהוא יהיה ראש המחול והם יסבבו את המחולה עד יגיעו לפניו להיות עם קרובו).

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמלבי״ם ביאור העניןהכל

(ד) כִּֽי⁠־רוֹצֶ֣ה יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה בְּעַמּ֑וֹ יְפָאֵ֥ר עֲ֝נָוִ֗ים בִּישׁוּעָֽה׃

For Hashem favors His people; He will adorn the humble¹ with salvation.

1. the humble | עֲנָוִים – See the note on Tehillim 147:6 that the word might refers to the weak and lowly, or the oppressed.

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גפירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

אֲרוּם רְעוּתָא דַייָ בְּעַמֵיהּ יְשַׁבְּחוּן עִנְוְתָנַיָא בְּפוּרְקָנָא.

For the pleasure of the LORD is in his people; he will glorify the humble with redemption.

כי רוצה ה׳ בעמו וגו׳ – כך אמר דוד הכל מקלסין לפניו שנאמר הללו את ה׳ מן השמים וגו׳ כל הפרשה. ואומר הללו את ה׳ מן הארץ וגו׳. ואחר כולן מקלסין אותו אומות העולם שנאמר מלכי ארץ וגו׳. הכל מקלסין להקב״ה. אמר הקב״ה אף על פי שהכל מקלסין אותי איני מבקש קילוס אלא מישראל. לכך נאמר כי רוצה ה׳ בעמו. למה. אמר הקב״ה ערב עלי קילוס של ישראל שמקלסין אותי. שנאמר (שיר השירים ב׳:י״ד) השמיעני את קולך וגו׳. (שם ד׳:י״א) דבש וחלב תחת לשונך. ואומר (תהלים ק״ד:ל״ג-ל״ד) אשירה לה׳ בחיי וגו׳. יערב עליו שיחי. לכך נאמר כי רוצה ה׳ בעמו וגו׳. אמר רבי שבתאי בא וראה היאך הצדיקים מתענגים בשעה שעוברים בגן עדן וגוזר ומציעין תחתיהן מצעות והם מתענגים ואומרים כי אי אפשר לישן במטה הזאת אלא בזו והקב״ה אומר בני התעוררו עלי לפי רצונכם. שנאמר (שם ל״ז:ד׳) והתענג על ה׳ וגו׳. ומנין שהן אומרים אי אפשר לישן בזו. שנאמר (ישעיהו נ״ז:ב׳) יבוא שלום ינוחו על משכבותם. ולא נאמר אלא על משכבותם משכבות הרבה כשהן מציעין להם בגן עדן משכבות יפים. וכיון שהן רואין אותו הן מרננין למה על מה שהתקין להם. לכך נאמר ירננו על משכבותם. מרננין ומקלסין ומרוממין אותו. שנאמר רוממות אל בגרונם. אמר להם הקב״ה אף על פי שקלסתם אותי בנבלים ובכנורות אינו ערב לפני אלא בגרונם. אוי להם לרשעים מה הם שומעים באזניהם. אמר הקב״ה לא יקלסו אותי הרשעים בגרונם למה שריחם רע. שנאמר (תהלים ה׳:י׳) קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון. אבל הצדיקים קלוסן ערב לפני ביותר. שנאמר (שיר השירים ב׳:י״ד) כי קולך ערב ומראך נאוה. וכתיב (תהלים ק״ד:ל״ד) יערב עליו שיחי. לכך נאמר רוממות אל בגרונם. אמר הקב״ה אתם מרוממין אותי ואני עושה מלחמה בעדכם כדי להצילכם מן הגליות ומן השעבוד. וכן אמר הכתוב פיהם של ישראל הוא חרבם. שנאמר וחרב פיפיות בידם.

פאן אללה רצ׳י ען קומה, יפכ׳ר אלכ׳אשעין במגות׳תה.

הרי ה׳ רצה את אומתו ולכן הוא יתן פאר לענוים בישועה שלו.

כי, כי ה׳ רצה את עמו יפאר ענוים בישועתו. בעמו ״עז קומה״ כמו כראות פני אלהים ותרצני בבראשית לג י, ה׳ אלהיך ירצך שמואל ב׳ כד כג.

כי רוצה י״י בעמו – לפיכך יעלזו.

כי רוצה י״י בעמו – להם נאוה להלל יותר מכל עם בישועה שהושיעם, כי בהם רצה מכל עם.⁠^א והם, שהם ענוים מכל עם, פארם מכל עם בישועה שהושיעם.

א. כן בכ״י ס״פ C31, ברלין 547, מינכן 363. בדפוסים נוסף: ״מפני שהם ענוים מכל עם״.

כי רוצה ה׳ בעמו כלומר, שיבחר בהם ויוציאם מן הגלות. ויפאר ענוים בישועה שיושיעם.

ויאמרו בזמירותם¹, כי רוצה ה׳ בעמו בהמליכו עליהם מלך כזה, כענין חירום שאמר לשלמה ׳באהבת ה׳ את עמו נתנך עליהם מלך׳ (דה״י ב׳ ב י): יפאר ענוים בישועה. שיעשו הם בשונאיהם שפטים:

1. במוה״ק ׳ויאמר בזמירות׳, ודפו״ר אינו תח״י, אל בדפוס לונדון הוא כמו שעשיתי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

כי רוצה – ב׳ מלא ואידך רוצה ה׳ את יראיו ובס״ס שניהם הצד״י בצירי.

יפאר – מלשון פאר ויופי.

כי רוצה – עתה נראה לכל כי רוצה ה׳ בעמו ואת הענוים יפאר בישועה.

כי רוצה ה׳ בעמו – שירצה בכלל העם, ואת הענוים שהם הצדיקים יפאר בישועה – עד שהוא יהיה להם לפאר ולכבוד, כמ״ש ולכבוד אהיה בתוכה.

יפאר ענוים בישועה – מחמת ענותם הם נבזים, וע״י ישועה מאתו יתברך שמו יקנו להם פאר וגדולה, ופאר מלשון ותשלח פארות (יחזקאל י״ז:ו׳) משרש פרה, שרוב הענפים הם פאר האילן.

(ה) יַעְלְז֣וּ חֲסִידִ֣ים בְּכָב֑וֹד⁠ יְ֝רַנְּנ֗וּ עַל⁠־מִשְׁכְּבוֹתָֽם׃

The faithful will exult in glory; they will sing from upon their beds.⁠¹

1. on their beds | עַל מִשְׁכְּבוֹתָם – When times are hard, night is often a time for crying (see Tehillim 6:7, "Every night... I melt away my couch with my tears"). Our verse, in contrast, notes that when the faithful go to bed, they will be full of song and praise. Cf. Radak who understands "עַל" to mean "about" rather than "on", translating: "about their repose". According to him, "beds" are a metaphor for peace and tranquility, for which the faithful express gratitude. A third reading is brought by Malbim, who suggests that the verse is referring to death. The pious, having no fear of death, can sing on their deathbeds.

תרגום כתוביםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

יַבּוּעוּן חֲסִידֵי בִּיקָרָא יְרַנְנוּן עַל דִמְכֵיהוֹן.

The pious will revel in glory; they will meditate upon their beds.

יעלזו חסידים בכבוד – (כתבו ברמז קס״ט).

יעלזו חסידים בכבוד – א״ר תנחומא בכבוד שהקב״ה עושה לצדיקים בשעת פטירתן מן העולם, בנוהג שבעולם אדם מת בניו מטפלין בו אבל הצדיקים הקב״ה מטפל בהם שנאמר והלך לפניך צדקך זה צדיקו של עולם.

רמז תתפט

כבוד ה׳ יאספך. א״ר חייא הגדול בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כתות של מלאכים מטפלין בו אחת אומרת יבא שלום ואחת אומרת ינוחו על משכבותם ואחת הולכת לפניו ודוממת שנאמר הולך נכוחו. א״ר יודא ב״ר סימון בשם ר׳ יאשיה כביכול הקב״ה אומר לו יבא שלום, מן הרשעים אתה למד שהקב״ה אומר אין שלום אמר ה׳ לרשעים קל וחומר לצדיקים שיאמר להם יבא שלום. ינוחו על משכבותם שהם מקלסין להקב״ה שם, א״ר חייא בר׳ יוסי אין בין צדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור בלבד והם מקלסין להקב״ה שם שנפשותם בצרור החיים, ואין ירננו אלא קלוס שנאמר קול רנה וישועה באהלי צדיקים. ד״א ירננו א״ר יוחנן בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר כך א״ר עקיבא כך א״ר שמעון בן יוחאי שפתותיו דובבות ורוחשות כמו שנאמר דובב שפתי ישנים ואומר אגורה באהלך עולמים (כדכתוב ברמז קפ״ט וברמז תרי״ג), וכן הוא אומר ויקרבו ימי דוד למות. א״ר אלעזר כל הקורא קריאת שמע על מטתו כאלו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וגו׳. מאי משמע, אמר מר זוטרא ואי תימא רב אשי מרישא דענינא יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם. רבי יהודה ור׳ נחמיה ורבנן. ר׳ יהודה אומר פה פיות שתי תורת תורה שבכתב ותורה שבעל פה. ור׳ נחמיה אומר חרב שהיא אוכלת משני צדדיה ונותנת חיים בעולם הזה ובעולם הבא. א״ר אחא גבורים הם דברי תורה [לפרוע] למי שאינו עמל בהם כל צרכן, וכה״א הלא כתבתי לך שלישים ונאמר ושלישים על כלו.

ויסר אלאבראר באלכראמה, וירננון פי מקאמהם.

וישישיו החסידים על ידי הכבוד. וירננו במקומותם.

ירננו, ירננו במקומותם.

יעלזו – בכבוד הזה שיעמדו לנצח. והטעם על נשמותם.

או לעתיד לבא.

וטעם ירננו^א על משכבותם – בהתבודדם בלילה.

א. כן בפסוק ובכ״י לונדון 24896, פרמא 1870. בכ״י מנטובה 13: ״ירונו״.

LET THE PIOUS EXULT IN GLORY. Let the pious exalt in this glory – that is, in knowing that they will exist forever. The reference is to their souls,⁠¹ or to the world that is to come.⁠²

Let them sing for joy upon their beds means, “Let them sing for joy upon their beds when they are alone at night.”

1. Glory refers to the soul.

2. Following death.

יעלזו חסידים בכבוד – יעלזו ישראל שהם חסידים. יעלזו בכבודם שיעמדו לעולם.

ירננו על משכבותם – ירננו לאל על מנוחתם, שתהיה קיימת. משכבותם – מנוחתם, כמו: ושכבתם ואין מחריד (ויקרא כ״ו:ו׳), גם בלילה לא שכב לבו (קהלת ב׳:כ״ג), ועורקי לא ישכבון (איוב ל׳:י״ז).

והמפרשים פירשו: על משכבותם – על מטותם, בהתבודדם בלילה.

ויעלזו חסידים בכבוד ר״ל בכבודם הנתון להם מאת האל ית׳. ויש לפרש בכבוד, בנפש, כי הנפש יקרא כבוד כאמרו עורה כבודי (תהלים נז, ט). ואמר בישועה על התשועה הנצחית. ואמר יעלזו חסידים בנפשם וירננו על משכבותם, ר״ל אחר מנוחתם הוא אחר המוות, כי השכיבה תאמר לפעמים במקום מנוחה, גם בלילה לא שכב לבו (קהלת ב, כג), ועורקי לא ישכבון (איוב ל, יז). וי״מ על משכבותם, על מטותיהם, שהשינה מקום זכות המחשבה וההשגה.

(ה-ו) כי אמנם יעלזו חסידים בכבוד בלתי שום פחד מלחמה, ובזה ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם - בהיותם ׳על משכבותם, ירננו רוממות אל בגרונם׳¹, ועם זה חרב פיפיות בידם לעשות נקמה בגוים, כאמרו (יחזקאל כה יד) ׳ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל׳:

1. ירננו על משכבותם בהתבודדם בלילה (אבע״ז).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ג]

יעלזו – בשני שוואין.

יעלזו – ישמחו.

בכבוד – בעבור כבוד הבא לה׳.

על משכבותם – על מנוחתם כי על המשכב ינוח האדם ור״ל ירננו לה׳ כשיהיו בארצם במנוחה.

יעלזו, וחסידים יעלזו בכבוד הזה הגדול ובכבוד ה׳ החופף עליהם, עד שירננו על משכבותם – שגם אחר המחול שישכבו לנוח ירננו עוד מרוב השמחה, ורומז שגם בעת הגויה והשכיבה בקבר ירננו, כי מי שדבקה נפשו בה׳ בחיים ימות מיתת נשיקה ודבק בו ברננה ושמחה והלולא רבה כנודע.

יעלזו וגו׳ – וחסידיו אלה הענוים לא בגבורתם יושעו רק שוכבים על משכבותם ובוטחים על ה׳ ומזכירים רומממותו וזה יועיל להכניע אויביהם כאילו אחזו בידם חרב פיפיות להלחם בהם.

(ו) רוֹמְמ֣וֹת^א אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם⁠ וְחֶ֖רֶב פִּיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם׃

Exaltations of God¹ in their throat, and a double edged sword in their hand,

1. the exaltation of God | רוֹמְמוֹת אֵל – The people go to war with both prayer and sword. Though equipped for battle, they know that victory lies in God's hands. The language of "praise" (rather than beseeching) implies that the people, with their faith in God, enter battle secure of victory, already praising God. Cf. Malbim who reads the verse to say that the people's prayers are as a sword in their hand.

א. רוֹמְמ֣וֹת א=רוֹמֲמ֣וֹת (חטף)

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןעודהכל

תּוּשְׁבְּחָן דֶאֱלָהָא בְּעוּנְקֵהוֹן וְהֵיךְ סַיְפָא דְיוּסְטְרָא בְּאַיְדֵיהוֹן.

The psalms of God are in their throats, and in their hands like a two-edged sword.

ותרפיע אללה ינבת׳ פי חלוקהם, וסיף פמיין בין ידיהם.

ורוממות האל יהיה בגרון שלהם. וחרב בעל שתי פיות בידים שלהם.

רוממות, רוממות ה׳ ישמע מגרונם וחרב בעל שתי פיות לפניהם.

רוממות אל בגרונם – והם לחרב פיפיות בידם.

Lofty praises of God in their throats and they will be for them a double-edged sword.

רוממות – אמר ר׳ משה: כי ישבחו השם בבואם למלחמה.

ור׳ ישועה אמר: רוממות אל בגרונם כמו חרב פיפיות בידם.

LET THE HIGH PRAISES OF GOD BE IN THEIR MOUTH. Rabbi Moses says the verse means, “They will praise God when they come to wage war.”¹

R. Yeshuah says [that the meaning of our verse is,] “The high praises of the Lord are in their mouth as a two-edged sword in their hand.”²

1. Rabbi Moses reads our verse as follows: “The high praises of God are in their mouth when they hold a two-edged sword in their hand; that is, when they wage war.”

2. R. Yeshuah understands our verse as follows: “The high praises of God that are their mouth are as effective as the two-edged sword that is in their hand.” In other words, their praise of God is as effective as a two-edged sword.

רוממות אל בגרונם – על שנתן לכם חרב פיפיות, שחותך משני צדדין.

רוממות אל בגרונם – כשיצאו למלחמה עם גוג מגוג יתפללו לאל, וירוממוהו שהוציאם מן הגלות, כן יתן להם כח על האויבים לכלותם. התפלה תהיה בפיהם וחרב בידם.

ופירש פיפיות – חרב בעלת שתי פיות שממיתה משני צדדים.

ואמר בגרונם – כי תחלה יוצא הקול מהגרון, ויגמר הדבור בפה.

או אומר בגרונם – לפי שיצעקו בתפילתם, כמו: קרא בגרון (ישעיהו נ״ח:א׳).

רוממות אל בגרונם ר״ל סיפורם נפלאות האל והתעסק בהם, והוא בידם כחרב פיפיות להגן עליהם מכל נזק, ובגרונם כמו בפיהם. כי תחילה יצא הקול מהגרון ואחר מהפה. או שהדבור בקול רם ייחס לגרון כמו קרא בגרון אל תחשוך (ישעיה נח, א). ובעל פיפיות ר״ל בעל שתי פיות, כלומר, משני צדדין, ואולי רמז על שתי האומות הידועות להיות רוב גלותנו בתוכם.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ה]

(ו-ז) [וכי] בעוד שרוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם להשכיל וללמוד בתורת ה׳, בעת ההיא חֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם וגו׳, כלומר בעודם עומדים להלל ה׳, ה׳ ילחם להם עם עַם חרמם¹, כי יתן ה׳ נקמתו ביד ישראל, דכתיב (יחזקאל כ״ה:י״ד) ׳ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל׳²:

1. ע״פ בישעיה (לד ה), והוא אדום. וראה מש״כ בשיעורים לבראשית (לו א-ט) ולעיל (תהלים כ״א:ט׳).

2. ראה מש״כ בבמדבר (כד יז), ובכת״י מהדו״ק שם, וראה גם נוסח מהדו״ק לבראשית (כה כו). וראה מש״כ בישעיה (כו ו) והמצויין שם.

פיפיות – ב׳ ואידך בישעיה סימן מ״א ועיין מ״ש שם.

בגרונם – בצוארם.

פיפיות – חדוד החרב נקרא פה כמו ולה שתי פיות (שופטים ג׳:ט״ז).

רוממות אל בגרונם – בגרונם יספרו רוממות האל וזה תהיה לחרב פיפיות בידם ר״ל עי״ז תגברו על האויב כאלו אחזו בידם חרב בעלת שתי פיות חדודה משתי הצדדים.

(ו-ז) רוממות, בגרונם יהיה רוממות אל, ובידם יהיה חרב פיפיות – ומפרש שחרב פיפיות יהיה בידם לעשות נקמה בגוים – ורוממות אל בגרונם תוכחות בלאומים שע״י רוממות אל יתוכחו עם הלאומים ויבררו להם אמתת האמונה בהראותם להם רוממות אל וגבורותיו, ומבואר אצלנו תמיד שלאומים מציין אומות בעלי הדת והם יבואו להתוכח על האמונה, והגוים יבואו להלחם ויעשו בם נקמה בחרב פיפיות.

(ז) לַעֲשׂ֣וֹת נְ֭קָמָה בַּגּוֹיִ֑ם⁠ תּ֝וֹכֵח֗וֹת בַּלְאֻמִּֽים׃

to execute vengeance on the nations, rebukes¹ on the peoples,

1. rebukes | תּוֹכֵחוֹת – See Hoil Moshe that they will chastise the nations for the injustice they inflicted on Israel. Alternatively, "תּוֹכֵחוֹת" is a synonym for vengeance, as per its usage in Yechezkel 5:15 and 25:17. Cf. Radak, who suggests that here the word means: "proofs" or "arguments", explaining that the verse refers to arguments made against the nations who came to battle without justification. [See Iyyov 13:6, where "תוכחה" is parallel to "ריב", a fight or argument.]

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאירישיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמלבי״ם ביאור המילותמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְמֶעְבַּד נִקְמְתָא בְּעַמַיָא מִכְסָנוּתָא בְאוּמַיָא.

To wreak vengeance on the Gentiles, rebuke among the nations.

לעשות נקמה בגוים – אי זו היא נקמה. אמר הקב״ה מה שנקמו לישראל. שנאמר (תהלים ע״ט:י׳) נקמת דם עבדיך השפוך. ולא נקמת אדם אלא (שם צ״ד:א׳) אל נקמות ה׳ וגו׳. ואומר (דברים ל״ב:מ״ג) הרנינו גוים עמו וגו׳. וכתיב (נחום א׳:ב׳) אל קנא ונוקם ה׳. כל הנקמות האלה יש לרשעים אצל הקב״ה. לכך נאמר לעשות נקמה בגוים וגו׳. ושמא תאמר כל ההדיוטות. אמר הקב״ה לאו אלא למלכי עכו״ם. שנאמר לאסור מלכיהם וגו׳. ולמה שמלכים באו עלי. שנאמר (תהלים ב׳:א׳) למה רגשו גוים וגו׳. לכך נאמר לאסור מלכיהם וגו׳. אמר הקב״ה (שם קל״ז:ח׳) אשרי שישלם לך את גמולך. ומה גמלו להם לישראל מלכים ב כ״ה:ז׳) ועיני צדקיהו עור. וגם אני כך אעשה להם. שנאמר ונכבדיהם בכבלי ברזל. אמר הקב״ה מה הם סבורים ששכחתי מה שעשו. כתובה היא לפני שנאמר לעשות בהם משפט כתוב. ואיזהו משפט כתוב (מלאכי ג׳:י״ט) הנה היום בא בוער כתנור. וכתיב (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים.

ליעמלון בה נקמה פי אלאמם, ומועט׳את פי אלאחזאב.

כדי לעשות על ידם (על ידי החרבות) נקמה באומות ולעשות מוסר במפלגות.

לעשות, לעשות בו בחרב נקמה בגוים.

לעשות – הטעם להשיבם לעבוד השם שכם אחד וזה בימי המשיח.

TO EXECUTE VENGEANCE UPON THE NATIONS. The meaning of this is, “To turn them to serve God.” This will take place in the days of the Messiah.

לעשות נקמה – כלומר, נתן לכם מלך שיעשה נקמה באומות.

לעשות נקמה בגוים – שהם באים עליהם להלחם, והם יעשו נקמתם בהם.

תוכחות – שיתוכחו עם מלכיהם למה באו עליהם למלחמה. ועם כל זה, לא ימנעו מלהלחם עליהם, לפיכך יעשו בהם נקמה, ויהרגו כל העמים הבאים להלחם עליהם.

ואמר לעשות נקמה בגוים ר״ל שבזכות התעסקם בעבודת האל יראם נקמה בגוים ותוכחות בכל לאומים.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

בלאמים – קל הלמ״ד ולא מצאנוהו דגש כי אם בספר אחד כ״י.

תוכחות – ענין משפט יסורים כמו והוכח במכאוב (איוב ל״ג:י״ט).

בגוים, בלאומים – למעלה (ב׳ ב׳).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ו]

תוכחות – להוכיח על פניהם כי עול פעלו בשנאתם לישראל.

(ח) לֶאְסֹ֣ר מַלְכֵיהֶ֣ם בְּזִקִּ֑ים⁠ וְ֝נִכְבְּדֵיהֶ֗ם בְּכַבְלֵ֥י בַרְזֶֽל׃

to bind their kings with chains,⁠¹ and their nobles with fetters of iron,

1. chains | בְּזִקִּים – See Hoil Moshe that the word is equivalent to "בָּאזִקִּים", chains (Yirmeyahu 40:3), related to the Aramaic "עזקא" which refers to a ring.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאירימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְמֵיסַר מַלְכֵיהוֹן בְּשִׁירִין וְיַקִירֵיהוֹן בְּכַבְלֵי דְפַרְזְלָא.

To bind their kings with chains, and their nobles with fetters of iron.

ליאסרון מלוכהם באלאגלאל, ואג׳לאהם בכבול אלחדיד.

וכדי לאסור את המלכים שלהם באזיקים ואת הנכבדים שלהם בכבלי מברזל.

בזקים – שרשראות.

with chains Heb. בזקים, chains.

לאסור – אחר שהזכיר לעשות נקמה בגוים (תהלים קמ״ט:ז׳), הזכיר גם מלכיהם^א על דרך ומלכיהם נהוגים^ב (ישעיהו ס׳:י״א).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13: ״מלכותו״.

ב. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״על דרך ומלכיהם נהוגים״.

TO BIND THEIR KINGS WITH CHAINS. After saying to execute vengeance upon the nations, the psalmist mentions their kings.⁠¹ Compare this to and their kings in procession (Isaiah 60:11).⁠²

1. Their kings will be bound in chains.

2. The kings of the nations will be led captive.

לאסור מלכיהם בזיקים – כדכתיב: בני נכר יבולו ויחגרו ממסגרותיהם (שמואל ב כ״ב:מ״ו).

ונכבדיהם – שרים הנכבדים בהם.

לאסר מלכיהם ונכבדיהם – יתפשום חיים, ויאסרום בזקים ובכבלי ברזל להנקם מהם חיים.

וכן לאסור מלכיהם בזיקים ר״ל שלשלאות.

לאסור – האל״ף בשוא לבדו.

הללויה – שבסוף וריש המזמור שלאחריו חדא מלה.

לאסור – ענין קשירת המאסר.

בזקים – מין כבלים ושלשלאות כמו והוא אסור בזקים (ירמיהו מ׳:א׳).

בכבלי – כעין שלשלאות.

ונכבדיהם – המכובדים שבהם.

(ח-ט) לאסור – שיאסרו מלכי ז׳ אומות כנען בזקים, לעשות בהם משפט הכתוב בתורה, ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם, ולא יתראה זה כאכזריות, כי הדר הוא לכל חסידיו שקיימו כפי מצות ה׳ ולא הלכו אחרי חקירת השכל האנושי ומשפטיו, כשאול שחמל על אגג ועל מיטב הצאן והבקר.

בזקים – בירמיה מ׳:א׳, ד׳) מצאנו פתחתיך היום מן האזיקים אשר על ידך, ומכאן נראה שמקור השם הוא אזק בחלוף אותיות הגרון עזקא, שהיא טבעת בלשון ארמית, עגילי ברזל שהם על פס היד והרגל.

בכבלי ברזל – עיין מה שכתבתי למעלה סימן ק״ה:י״ח.

תרגום כתוביםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאירימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל

(ט) לַעֲשׂ֤וֹת בָּהֶ֨ם׀ מִשְׁפָּ֬ט כָּת֗וּב⁠ הָדָ֣ר ה֭וּא⁠ לְכׇל⁠־חֲסִידָ֗יו⁠ הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ^א׃

to exact from them the prescribed judgment.⁠¹ That² will be splendor for all His faithful. Praise Hashem.

1. the prescribed judgment | מִשְׁפָּט כָּתוּב – As many verses speak of executing judgment on enemies, commentators debate to which one this verse is alluding. Rashi points to Yechezkel 25:14 ("I will lay vengeance on Edom"), the commentary attributed to Rashbam points to Devarim 20:17 ("You shall utterly destroy them"), while Radak suggests Devarim 32:41 ("I will render vengeance to My adversaries").

2. That | הוּא – The enactment of justice will bring splendor to the faithful (Hoil Moshe). Alternatively, "הוּא" means "He" and refers to God, who is the splendor of Israel's pious ones.

א. הַֽלְלוּ⁠־יָֽהּ א=הַֽלֲלוּ⁠־יָֽהּ (חטף)

תרגום כתוביםמדרש תהליםרס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ימיוחס לרשב״םאבן עזרא ב׳פירוש מחכמי צרפתרד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל

לְמֶעְבַּד בְּהוֹן דִין דִכְתִיב בְּאוֹרַיְתָא שִׁבְהוֹרָא הוּא לְכָל חֲסִידוֹי הַלְלוּיָהּ.

To execute on them the judgment written in the Torah; this is glory for all his pious ones. Hallelujah!⁠¹

1. Hallelujah: Praise God.

לעשות בהם משפט כתוב – ואיזהו משפט כתוב (תהלים ק״ד:ל״ה) יתמו חטאים מן הארץ. לכך נאמר לעשות בהם משפט כתוב.

פיעמלון בהם אלחכם אלמכתוב, והו בהג׳ה לג׳מיע אברארה, כד׳לך סבחוא אלאזלי.

כדי שיתקיים בהם לפי המשפט הכתוב. לפי שהוא [ה׳ יתברך] בעל ההדר וההוד לחסידיו (ה׳ הוא הנותן לחסידיו הוד והדר) כך (שהוא בעל ההוד וההדר לחסידיו) תשבחו את האלוהים הנצחי.

הללויה, ככה הללו את יה.

משפט כתוב – ונתתי את נקמתי באדום וגו׳ (יחזקאל כ״ה:י״ד). ואם תאמר עדיין לא נולד יחזקאל כשאמר דוד זאת נתנבא דוד על קץ הגאולה וכשיבוא הקץ כבר כתוב הוא המשפט זה ימים רבים.

a written judgment "And I shall lay My vengeance, etc.⁠" (Yechezkel 2:14). If you ask [challenge] that Yechezkel was not yet born when David said this, [I will answer that] David prophesied about the end of the redemption, and when the end comes, the judgment will have been written for a long time.

לעשות בהם משפט כתוב – בתורה כתוב: כי החרם תחרימם^א (דברים כ׳:י״ז). (כ״י מינכן 393 דף 24ב בשם: כך פי׳ רבנא שמואל בן הרב ר׳ מאיר)⁠¹

1. השוו כ״י וטיקן 274 דף 191א: ״ע״א: לעשות בהם משפט כתוב – כמו שכתבת כבר: לא תחיה כל נשמה (דברים כ׳:ט״ז). כך פי׳ רבי׳ שמואל בה״ר מאיר זצ״ל.⁠״

א. בכ״י וטיקן 274 מובא הפסוק שלפניו: לא תחיה כל נשמה.

לעשות בהם^א – יעשו בהם משפט שהיה כתוב לדור אחר להיות הדר לכל חסידיו.

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״לעשות בהם״.

TO EXECUTE UPON THEM THE JUDGMENT WRITTEN. They will execute upon them the judgment that was written for another generation [to execute].⁠¹ It² will be the glory of all His pious.

1. They will be the ones who will execute the judgment that was written in scripture; namely, that a future generation will execute judgment upon the nations. – Radak.

2. The judgment that Israel executes upon its enemies.

לעשות בהם משפט כתוב – דכתיב בתורה: והכית את כל זכורה לפי חרב (דברים כ׳:י״ג).⁠¹

1. פירוש זה תואם את הביאור שמובא בשם רשב״ם בכ״י מינכן 393 (דף 24ב) ומנוגד לפירוש רש״י שמדובר בפסוק ביחזקאל כ״ה:י״ד, ומסביר שאע״פ שעוד לא נולד יחזקאל דוד אמר מזמור זה ברוח הקודש על שם העתיד.

לעשות בהם משפט כתוב – המשפט הנגזר עליהם, או הכתוב בתורה: אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי (דברים ל״ב:מ״א), או הכתוב הנה, וביחזקאל, ובנבואת זכריה.

הדר הוא לכל חסידיו – ואותו היום, יהיה הדר לכל חסידיו, והם ישראל. ועל היום ההוא הללויה.

לעשות בהם משפט כתוב כלומר, כמו שייעדו הנביאים. ואמר על אותו זמן הדר הוא לכל חסידיו ר״ל לעם הנבחר, ולכן יאמרו הללויה.

משפט כתוב. כאמרו (דברים לב מא) ׳ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי׳¹: הדר הוא לכל חסידיו. להנקם מאויבי ה׳, כאמרו (לעיל קלט כא) ׳הלא משנאיך ה׳ אשנא׳:

1. כ״כ הרד״ק: ׳לעשות בהם משפט כתוב, המשפט הנגזר עליהם, כמו שכתוב בתורה (דברים לב, מא): אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי, והוא הכתוב הֵנָּה, וביחזקאל (לח - לט), ובנבואת זכריה (יד, יב - יג). ורש״י כתב: (ט) משפט כתוב - ונתתי את נקמתי באדום וגומר (יחזקאל כ״ה), ואם תאמר עדיין לא נולד יחזקאל כשאמר דוד זאת נתנבא דוד על קץ הגאולה וכשיבא הקץ כבר כתוב הוא המשפט זה ימים רבים.

ולַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הוא הָדָר וכבוד לְכָל חֲסִידָיו, ואין חיסרון להם¹, לכן הַלְלוּיָהּ:

1. ׳כי את משנאיך ה׳ אשנא׳ (נדפס), וראה מש״כ בשמות (יח ט.

הדר – ענין יופי.

משפט כתוב – המשפט הכתוב ואף שבימי דוד עדיין לא היה כתוב מ״מ אמר כתוב שבימי הגאולה כבר יהיה כתוב.

הדר הוא – המשפט הזה יהיה להדר לכל חסידיו.

הללויה – לכן הללו את יה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ח]

משפט כתוב – עליהם בשמים.

הדר וגו׳ – וזה יגרום שכל יתר הגוים יהדרו בני ישראל, כלומר יכבדום כי פחדו מהם.

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון