×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יחזקאל א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִ֣י׀ בִּשְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֗ה בָּֽרְבִיעִי֙ בַּחֲמִשָּׁ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַאֲנִ֥י בְתֽוֹךְ⁠־הַגּוֹלָ֖ה עַל⁠־נְהַר⁠־כְּבָ֑ר נִפְתְּחוּ֙ הַשָּׁמַ֔יִם וָאֶרְאֶ֖ה מַרְא֥וֹת אֱלֹהִֽים׃ (ב) בַּחֲמִשָּׁ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ הִ֚יא הַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֔ית לְגָל֖וּת הַמֶּ֥לֶךְ יוֹיָכִֽין׃ (ג) הָיֹ֣ה הָיָ֣ה דְבַר⁠־יְ֠הֹוָ֠היְ֠⁠־⁠הֹוָ֠ה אֶל⁠־יְחֶזְקֵ֨אל בֶּן⁠־בּוּזִ֧י הַכֹּהֵ֛ן בְּאֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים עַל⁠־נְהַר⁠־כְּבָ֑ר וַתְּהִ֥י עָלָ֛יו שָׁ֖ם יַד⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (ד) וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן⁠־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ⁠־ל֖וֹא סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃ (ה) וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ דְּמ֖וּת אַרְבַּ֣ע חַיּ֑וֹת וְזֶה֙ מַרְאֵיהֶ֔ן דְּמ֥וּת אָדָ֖ם לָהֵֽנָּה׃ (ו) וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ת וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאַחַ֥ת לָהֶֽם׃ (ז) וְרַגְלֵיהֶ֖ם רֶ֣גֶל יְשָׁרָ֑ה וְכַ֣ף רַגְלֵיהֶ֗ם כְּכַף֙ רֶ֣גֶל עֵ֔גֶל וְנֹ֣צְצִ֔יםב כְּעֵ֖ין נְחֹ֥שֶׁת קָלָֽל׃ (ח) [וִידֵ֣י] (וידו) אָדָ֗ם מִתַּ֙חַת֙ כַּנְפֵיהֶ֔ם עַ֖ל אַרְבַּ֣עַת רִבְעֵיהֶ֑ם וּפְנֵיהֶ֥ם וְכַנְפֵיהֶ֖ם לְאַרְבַּעְתָּֽם׃ (ט) חֹ֥בְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל⁠־אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹא⁠־יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל⁠־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃ (י) וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶם֮ פְּנֵ֣י אָדָם֒ וּפְנֵ֨י אַרְיֵ֤ה אֶל⁠־הַיָּמִין֙ לְאַרְבַּעְתָּ֔ם וּפְנֵי⁠־שׁ֥וֹר מֵהַשְּׂמֹ֖אול לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּפְנֵי⁠־נֶ֖שֶׁר לְאַרְבַּעְתָּֽן׃ (יא) וּפְנֵיהֶ֕ם וְכַנְפֵיהֶ֥ם פְּרֻד֖וֹת מִלְמָ֑עְלָה לְאִ֗ישׁ שְׁ֚תַּיִם חֹבְר֣וֹת אִ֔ישׁ וּשְׁתַּ֣יִם מְכַסּ֔וֹת אֵ֖ת גְּוִיֹּתֵיהֶֽנָה׃ (יב) וְאִ֛ישׁ אֶל⁠־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵ֑כוּ אֶ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה⁠־שָּׁ֨מָּה הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן׃ (יג) וּדְמ֨וּת הַחַיּ֜וֹת מַרְאֵיהֶ֣ם כְּגַחֲלֵי⁠־אֵ֗שׁ בֹּֽעֲרוֹת֙ כְּמַרְאֵ֣ה הַלַּפִּדִ֔ים הִ֕יא מִתְהַלֶּ֖כֶת בֵּ֣ין הַחַיּ֑וֹת וְנֹ֣גַהּ לָאֵ֔שׁ וּמִן⁠־הָאֵ֖שׁ יוֹצֵ֥א בָרָֽק׃ (יד) וְהַחַיּ֖וֹת רָצ֣וֹא וָשׁ֑וֹב כְּמַרְאֵ֖ה הַבָּזָֽק׃ (טו) וָאֵ֖רֶא הַחַיּ֑וֹת וְהִנֵּה֩ אוֹפַ֨ן אֶחָ֥ד בָּאָ֛רֶץ אֵ֥צֶל הַחַיּ֖וֹת לְאַרְבַּ֥עַת פָּנָֽיו׃ (טז) מַרְאֵ֨ה הָאוֹפַנִּ֤ים וּמַֽעֲשֵׂיהֶם֙ כְּעֵ֣ין תַּרְשִׁ֔ישׁ וּדְמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ן וּמַרְאֵיהֶם֙ וּמַ֣עֲשֵׂיהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן׃ (יז) עַל⁠־אַרְבַּ֥עַת רִבְעֵיהֶ֖ן בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֑כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽן׃ (יח) וְגַ֨בֵּיהֶ֔ן וְגֹ֥בַהּ לָהֶ֖ם וְיִרְאָ֣ה לָהֶ֑ם וְגַבֹּתָ֗ם מְלֵאֹ֥ת עֵינַ֛יִם סָבִ֖יב לְאַרְבַּעְתָּֽן׃ (יט) וּבְלֶ֙כֶת֙ הַחַיּ֔וֹת יֵלְכ֥וּ הָאוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבְהִנָּשֵׂ֤א הַחַיּוֹת֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ יִנָּשְׂא֖וּ הָאוֹפַנִּֽים׃ (כ) עַ֣ל אֲשֶׁר֩ יִֽהְיֶה⁠־שָּׁ֨ם הָר֤וּחַ לָלֶ֙כֶת֙ יֵלֵ֔כוּ שָׁ֥מָּה הָר֖וּחַ לָלֶ֑כֶת וְהָאוֹפַנִּ֗ים יִנָּֽשְׂאוּ֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃ (כא) בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעׇמְדָ֖ם יַעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃ (כב) וּדְמ֞וּת עַל⁠־רָאשֵׁ֤י הַחַיָּה֙ רָקִ֔יעַ כְּעֵ֖ין הַקֶּ֣רַח הַנּוֹרָ֑א נָט֥וּי עַל⁠־רָאשֵׁיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃ (כג) וְתַ֙חַת֙ הָרָקִ֔יעַ כַּנְפֵיהֶ֣ם יְשָׁר֔וֹת אִשָּׁ֖ה אֶל⁠־אֲחוֹתָ֑הּ לְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה וּלְאִ֗ישׁ שְׁתַּ֤יִם מְכַסּוֹת֙ לָהֵ֔נָּה אֵ֖ת גְּוִיֹּתֵיהֶֽם׃ (כד) וָאֶשְׁמַ֣ע אֶת⁠־ק֣וֹל כַּנְפֵיהֶ֡ם כְּקוֹל֩ מַ֨יִם רַבִּ֤ים כְּקוֹל⁠־שַׁדַּי֙ בְּלֶכְתָּ֔ם ק֥וֹל הֲמֻלָּ֖ה כְּק֣וֹל מַחֲנֶ֑ה בְּעׇמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן׃ (כה) וַיְהִי⁠־ק֕וֹל מֵעַ֕ל לָרָקִ֖יעַ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־רֹאשָׁ֑ם בְּעׇמְדָ֖ם תְּרַפֶּ֥ינָה כַנְפֵיהֶֽן׃ (כו) וּמִמַּ֗עַל לָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־רֹאשָׁ֔ם כְּמַרְאֵ֥ה אֶבֶן⁠־סַפִּ֖יר דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א וְעַל֙ דְּמ֣וּת הַכִּסֵּ֔א דְּמ֞וּת כְּמַרְאֵ֥ה אָדָ֛ם עָלָ֖יו מִלְמָֽעְלָה׃ (כז) וָאֵ֣רֶא׀ כְּעֵ֣ין חַשְׁמַ֗ל כְּמַרְאֵה⁠־אֵ֤שׁ בֵּֽית⁠־לָהּ֙ סָבִ֔יב מִמַּרְאֵ֥ה מׇתְנָ֖יו וּלְמָ֑עְלָה וּמִמַּרְאֵ֤ה מׇתְנָיו֙ וּלְמַ֔טָּה רָאִ֙יתִי֙ כְּמַרְאֵה⁠־אֵ֔שׁ וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹג סָבִֽיב׃ (כח) כְּמַרְאֵ֣ה הַקֶּ֡שֶׁת אֲשֶׁר֩ יִהְיֶ֨ה בֶעָנָ֜ן בְּי֣וֹם הַגֶּ֗שֶׁם כֵּ֣ן מַרְאֵ֤ה הַנֹּ֙גַהּ֙ סָבִ֔יב ה֕וּא מַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כְּבוֹד⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וָֽאֶרְאֶה֙ וָאֶפֹּ֣ל עַל⁠־פָּנַ֔י וָאֶשְׁמַ֖ע ק֥וֹל מְדַבֵּֽר׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְנֹ֥גַֽהּ⁠־ל֖וֹ =א (מקף בתיבת משרת); והשוו להלן פסוק כ״ז (שם אין מקף).
• ל=וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ (אין מקף)
ב וְנֹ֣צְצִ֔ים א=וְנֹ֣צֲצִ֔ים (חטף)
ג וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ =א,ל (אין מקף בתיבת משרת); השוו לעיל פסוק ד׳ (שם יש מקף בכתר).
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי בשלשים שנה – סתם הנביא דבריו ולא פי׳ שמו מי הוא ולא פירש למנין מה מנה לפיכך הפסיקה רוח הקודש את דבריו בשני מקראות הסמוכין לזה ללמד מי הוא הנביא וללמד למנין מה מנה שנאמר בחמשה לחודש היא השנה החמישית וגו׳ (יחזקאל א׳:ב׳) אין אלה דברי הנביא שהרי כבר אמר שבחמשה לחדש היה עומד ועוד שמתחלה אמר נבואתו בלשון עצמו ואני בתוך הגולה, ואראה מראות אלהים וכן בסוף: וארא והנה רוח סערה וגו׳ (יחזקאל א׳:ד׳). ואלו שני מקראות מפסיקין דבריו כאילו אחר מדבר עליו היה היה דבר י״י אל יחזקאל ותהי עליו שם יד י״י (יחזקאל א׳:ג׳). ואני בתוך הגולה – כלומר חוץ לארץ ישראל. על נהר כבר – שם הנהר. מראות אלהים – על שם שלא היה רואה באספקלריא מאירה קורא אותה מראות אלהים כעין חלום ולא ממש וכל הנביאים אף הם מתוך אספקלריא שאינה מאירה ראו חוץ ממשה רבינו הוא שנאמר וביד הנביאים אדמה (הושע י״ב:י״א). (ב) היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין – נמצינו למדין ששלשים שנה שמנה לתחלת היובל מנה שהיובל האחרון התחיל בתחלת י״ח ליאשיהו היא השנה שמצא חלקיהו את הספר (מלכים ב כ״ב:ח׳) וכן שנינו בסדר עולם (סדר עולם רבה כ״ו) שהיא היתה תחלת היובל יאשיהו מלך ל״א שנה צא מהן י״ז שעברו כבר נשתיירו י״ד שנה יהויקים מלך י״א שנה הרי עשרים וחמש ויכניה בנו לא מלך אלא ג׳ חדשי׳ וגלה ושנה שניבא יחזקאל היתה חמישית לגלותו הרי שנת שלשים ביובל וכן מצינו בסוף נבואתו שנתן סימן למנין היובל שנאמר ויהי בכ״ה שנה לגלותנו בראש השנ׳ בעשור לחדש (יחזקאל מ׳:א׳). ואמרו רבותינו (ערכין יב.): איזהו שנה שראש השנה שלה בעשור לחודש הוי אומר זו שנת היובל. (ג) היה היה דבר י״י – אמרו רבותינו: היה כבר לפי שאין השכינה שורה על נביא בחוצה לארץ אלא ע״י ששרתה עליו תחלה בארץ ושנינו בברייתא דמכילתא בן אדם עמוד על רגלך (יחזקאל ב׳:א׳) הוא היה תחלת הספר אלא שאין מוקדם ומאוחר ויש אומרים בן אדם חוד חידה (יחזקאל י״ז:ב׳) הוא תחלת הספר ואומר אני שאותה נבואה נאמרה לו קודם שגלו שהיא ראויה ליאמר לו בארץ שאין מפורש בה גולה והיא נכרת תחלת שליחתו אליהם ויונתן אף הוא כך תירגם מהוי הוי פתגם נבואה מן קדם י״י עם יחזקאל בר בוזי כהנא בארעא דישראל תב תניינות אתמלל עמיה במדינת ארעא כשדאי ויחזקאל גלה עם החרש והמסגר שגלו עם יהויכין. יד י״י – כל לשון יד האמורה בספר זה ובכל לשון נבואה אינה אלא לשון תוקף שהנבואה תוקפת על כרחו כאדם משתגע, דיישטריצא בלעז. (ד) והנה רוח סערה באה מן הצפון – היא מרכבת כסא כבוד השכינה כמה שנאמר בענין ולפי שבאה בחימה להשחית את ישראל לכך נדמית לרוח סערה וענן. באה מן הצפון – חוזרת היתה מארץ כשדים שהיא בצפון שנאמר מצפון תפתח הרעה (ירמיהו א׳:י״ד) ולמה הלכה שם כדי לכבוש את כל העולם תחת נבוכדנצר שלא יאמרו הבבליים ביד אומה שפלה מסר את בניו שכשדים אומה שפלה היו שנאמר זה העם לא היה (ישעיהו כ״ג:י״ג) כך דרשו רבותינו במסכת חגיגה (בבלי חגיגה י״ג:). ונגה לו – לענן סביבו מבחוץ רמז הוא שעתידין ישראל ליגאל משם. א[כעין החשמל – חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש. וכך אמרו רבותינו: מעשה בתינוק אחד שהיה דורש במעשה מרכבה והיה מבין בחשמל ויצאה אש מחשמל ואכלתו ועוד אמרו כי המלה מורכבת באמרם מאי חשמל א״ר יהודה חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות ועתים ממללות בשעה שהדבור יוצא מפי הקב״ה חשות בשעה שאין הדבור יוצא מפי הקב״ה ממללות כלומ׳ משבחות ומהללות את השם ויתכן שיהא חשמל שם העין שהוא קרוב לעין האש כי אמר חשמל מתוך האש ואמר כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה (יחזקאל א׳:כ״ז) ואמר במראה השניה וממתניו ולמעלה כמראה זוהר כעין החשמל (יחזקאל ח׳:ב׳).] ומתוכה – של אותה האש ראיתי כעין חשמל הנראה מתוך האש ולא נודע מהו. ומדרש שדרשו בו רבותינו: חיות אש ממללות אינו מיושב על הענין. (ה) דמות אדם להנה – יש לתמוה שהרי אף דמות שור ואריה ונשר להנה ונראה בעיני לפי שזה אב לכולם קילס הנביא את המרכבה בו והוא דמות פרצופו של יעקב אבינו. (ו) וארבעה פנים לאחת – לאחת זו לפרצוף האדם לבדה היו ארבעה פנים וכן לאריה ולנשר ולשור הרי שש עשרה לחיה וכן לכל חיה וחיה וארבע כנפים לכל אחד מן הפנים הרי ששים וארבע כנפים לחיה והוא שתרגם יונתן מאתן וחמשין ושיתא גפין. (ז) רגל ישרה – רגלין כיונן מכוונין זה כנגד זה. דבר אחר: ישרה שאין להם קפיצים ארכובות לכוף את שוקיהם לפי שאין להם ישיבה ולא שכיבה ואין צריכין להיות קפיצין כעין שיש לבהמה קפץ עליון וקפץ תחתון שבהם היא כופפת שוקיה לשכב. רגל עגל – רגל עגול וכן תרגם יונתן רגלין סגלגלין. ונוצצים – מתוך זהרוריתם דומה כאלו יוצאות מהם נצוצות כדאמרינן במסכת יומא אף היא עשתה נברשת של זהב וכו׳ בשע׳ שהחמה זורחת נצוצות יוצאין הימנה וכו׳. כעין – כמו כמראה. נחושת קלל – מזוקק ומאיר ומנחם חברו עם קלוי באש (ויקרא ב׳:י״ד). (ח) וידי אדם מתחת כנפיהם – כתרגומו למחתי בהון גומרין דאשא וגו׳ וכן אנו מוצאים בספר זה וישלח הכרוב את ידו אל האש אשר בינות לכרובים וישא ויתן אל מפני לבוש הבדים וכן אחריו ויראו לכרובים תבנית יד אדם וגו׳ (יחזקאל י׳:ח׳) ידי אדם חותות את האש ונותנות לכרוב והכרוב לשליח כדי שיצטננו הגחלים מיד אל יד להקל הפורעניות מעל ישראל. על ארבעת רבעיהם – לארבעה רוחות העולם שהרי יש להם פנים וכנפים לכל רוח. ופניהם וכנפיהם לארבעתם – כתרגומו שוה לארבעתן. (ט) חוברת אשה אל אחותה כנפיהם – כנפה של זו פרושה לצד כנפה של זו לכאן וכן לכאן עד שחוברות ומגיעות זו לזו ובכך הם מכסות פניהם שהכנפים פרושות למעלה מן הפנים. לא יסבו בלכתן – אם רוצות ללכת לאיזה רוח שירצו אין צריכות להסב פניהם שהרי יש להם פנים לכל צד לפיכך איש אל עבר פניו ילכו לצד פניו של אותה רוח שהם רוצים ללכת ילכו. (יא) ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה – אלמלא שראיתי טעם זקף גדול נקוד על ופניהם לא הייתי יודע לפרשו אבל הניקוד למדני להבדילם זו מזו ולהעמיד תיבת ופניהם בפני עצמה וכן פירושו ופניהם להם וכנפיהם היו פרודות למעלה מפניהם ומכסות אותם כיצד לאיש שתים חוברות איש לכל פנים ופנים שתים כנפיהם חוברות לכל אחת כנף חיה זו פרושה לצד כנף חיה זו ושל זו לצד זו והפנים שבינתים מכוסים בהם ודוגמת לשון מקרא זה יש עוד בפרשה זו וגביהם וגובה להם ויראה להם (יחזקאל א׳:י״ח) תיבת וגביהם עומדת בעצמה. ושתים מכסות – וב׳ כנפים הנותרות מכסות את גויותיהנה. (יב) אל אשר יהיה שמה הרוח – הרצון ללכת. (יג) היא מתהלכת בין החיות – המראה הזאת מתהלכת בכל החיות. ונגה לאש – יותר מאש שלנו. ברק – פלנדורש בלעז. (יד) רצוא ושוב כמראה הבזק – פירשו רבותינו: רצוא ושוב כלהבת הכבשן שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרות לחזור וליכנס כך כשמוציאות ראשן מתחת הרקיע הנטויה למעלה מהן כמו שמפורש בענין נרתעות מפני השכינה שלמעלה מן הרקיע וממהרות להשיב את ראשן. כמראה הבזק – דלאטנצילא בלעז וגוון אש להם כגוון אש היוצא מבין החרסין שמזקקין זהב בכור בתוכן והאש שיוצא׳ משם צבועה בגוונים. ב[וי״מ הבזק לשון פיזור כפי שפרשוהו רבותינו: כמראה הבזק ר״י אומר בשם ר׳ סימון בשם ר׳ לוי בן פרטא כזה שבוזק גפת בכירה כלומר שמפזר גפת שהוא פסולת הזתי׳ בכירה שהוא מתלהט במהרה ומעלה להב והלהב עולה ויורד וזהו פירוש רצוא ושוב ועוד יש בדבריהם בזק לשון פיזור בזק בהו עפרא והוו חרבי כלומר פזר וכן במשנה בוזקין מלח ע״ג הכבש בשביל שלא יחליקו ויש משמע בזק כמו ברק והוא לשון חפוש.] (טו) אופן אחד בארץ – ברצפת הרקיע. לארבעת פניו – של כל חיה או האופן יש לו ד׳ פנים, רבותינו אמרו: זה סנדלפון העומד בארץ וראשו מגיע לבין החיות אבל לפי הענין אנו למדין שהאופנים ד׳ הם. (טז) כעין תרשיש – כמו אבן טובה ששמה תרשיש קרישטאל בלעז. כאשר יהיה האופן – קבוע בתוך האופן שתי וערב לפי שהן הולכות לכל עבר פניהם לד׳ רוחות צריך שיהא האופן מגלגל לד׳ רוחות. (יז) על ארבעת רבעיהן וגו׳ – בשביל מעשה האופנים הוצרך לשנותן לומר שאין האופנים מעכבין עליהם שאף הם עשויין לכך. (יח) וגביהן – וגב יש להם. וגובה להם ויראה להם – מאוימים הם לרואה אותם ויש פותרין ויראה להם במורא עומדי׳. וגבותם – אילוירשורצילי בלעז. מלאות עינים סביב – לראות לכל רוח שהרי לא יסבו בלכתם.⁠1 (יט) מעל הארץ – מעל רצפת הרקיע וכת״י מלרע לרום שמיא כלומר בהנשאם מלמטה למעלה. (כ) הרוח – הרצון של הקב״ה. שמה הרוח ללכת – אין צריך לומר להם לצד זה לכו שרוחו של הקב״ה בחיות ורוח החיה באופנים. (כא) בלכתם – החיות. ילכו – האופנים. (כב) הקרח הנורא – ת״י גליד חסין גליא״ה פורט בלעז. (כג) ישרות – מכוונות. (כד) כקול מים רבים – יכול קול נמוך ת״ל כקול שדי כקול המפורש בכתובים קול י״י בכח, קול י״י שובר ארזים (תהלים כ״ט:ד׳-ה׳). קול המולה כקול מחנה – קל מלוליהן כד מודן ומברכין קדם רבוניהון כקל משריית מלאכי מרומ׳. בעמדם תרפינה כנפיהן – מלהשמיע קול. ויונתן תרגם: במקומיהן משתקן גפיהן מן קדם דבורא דיבורו של מקום היוצא ממעל לראשן להשמיע לנביאים שליחותו כמו שמסיים והולך ויהי קול וגו׳ ומ״א בעמדם מלקלס בשביל צדיקים שיקלסו תחילה. (כה) ויהי קול מעל לרקיע – ת״י לזמן דהוה רעוא קדמוהי לאשמעתא דבורא לעבדוהי נביאי היה קלא משתמע מעילוי רקיע מבין כרוביא מתחות רקיעא דעל רישיהון. תרפינה כנפיהן – מאימת הדבור. (כז) וארא כעין חשמל – לא נתן רשות להתבונן במקרא זה. בית לה – מלפנים לה כמראה אש. (כח) ואפול על פני – ואישתטחית. ואשמע קול מדבר – ומה דבר. ויאמר אלי בן אדם וגו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק ביחזקאל י׳:י״א.
א ביאור זה הינו תוספת מספר השרשים לרד״ק ״חשמל״. הוא חסר בכ״י אוקספורד 165, ס״פ I.11, אוקספורד 34, ברלין 122, לונדון 26879, פרמא 3260, וטיקן 94. הוא נשתרבב לתוך פירוש רש״י כבר במקראות גדולות דפוס רפ״ו עם החתימה: ״תו׳ שמ׳⁠ ⁠״.
ב ביאור זה הינו תוספת מספר השרשים לרד״ק ״בזק״ שנשתרבבה לתוך פירוש רש״י בדפוסים. הוא חסר בכתבי היד.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144