Melakhim II 15 – מלכים ב טו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וָשֶׁ֙בַע֙ שָׁנָ֔ה לְיָרׇבְעָ֖ם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ עֲזַרְיָ֥ה בֶן⁠־אֲמַצְיָ֖ה מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ (ב) בֶּן⁠־שֵׁ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וַחֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְכׇלְיָ֖הוּ מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ג) וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֖ה אֲמַצְיָ֥הוּ אָבִֽיו׃ (ד) רַ֥ק הַבָּמ֖וֹת לֹא⁠־סָ֑רוּ ע֥וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמֽוֹת׃ (ה) וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֜היְ⁠־⁠הֹוָ֜ה אֶת⁠־הַמֶּ֗לֶךְ וַיְהִ֤י מְצֹרָע֙ עַד⁠־י֣וֹם מֹת֔וֹ וַיֵּ֖שֶׁב בְּבֵ֣ית הַחׇפְשִׁ֑ית וְיוֹתָ֤ם בֶּן⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל⁠־הַבַּ֔יִת שֹׁפֵ֖ט אֶת⁠־עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ (ו) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י עֲזַרְיָ֖הוּ וְכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא⁠־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (ז) וַיִּשְׁכַּ֤ב עֲזַרְיָה֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקְבְּר֥וּ אֹת֛וֹ עִם⁠־אֲבֹתָ֖יו בְּעִ֣יר דָּוִ֑ד וַיִּמְלֹ֛ךְ יוֹתָ֥ם בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ (ח) בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וּשְׁמֹנֶה֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ זְכַרְיָ֨הוּ בֶן⁠־יָרׇבְעָ֧ם עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שִׁשָּׁ֥ה חֳדָשִֽׁים׃ (ט) וַיַּ֤עַשׂ הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ אֲבֹתָ֑יו לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן⁠־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) וַיִּקְשֹׁ֤ר עָלָיו֙ שַׁלֻּ֣ם בֶּן⁠־יָבֵ֔שׁ וַיַּכֵּ֥הוּ קׇֽבׇל⁠־עָ֖ם⁠^א וַיְמִיתֵ֑הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּֽיו׃ (יא) וְיֶ֖תֶר דִּבְרֵ֣י זְכַרְיָ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יב) ה֣וּא דְבַר⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֶל⁠־יֵהוּא֙ לֵאמֹ֔ר בְּנֵ֣י רְבִיעִ֔ים יֵשְׁב֥וּ לְךָ֖ עַל⁠־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְהִי⁠־כֵֽן^ב׃ (יג) שַׁלּ֤וּם בֶּן⁠־יָבֵישׁ֙ מָלַ֔ךְ בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לְעֻזִּיָּ֖ה^ג מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה וַיִּמְלֹ֥ךְ יֶֽרַח⁠־יָמִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ (יד) וַיַּ֩עַל֩ מְנַחֵ֨ם בֶּן⁠־גָּדִ֜י מִתִּרְצָ֗ה וַיָּבֹא֙ שֹׁמְר֔וֹן וַיַּ֛ךְ אֶת⁠־שַׁלּ֥וּם בֶּן⁠־יָבֵ֖ישׁ בְּשֹׁמְר֑וֹן וַיְמִיתֵ֖הוּ וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ (טו) וְיֶ֙תֶר֙ דִּבְרֵ֣י שַׁלּ֔וּם וְקִשְׁר֖וֹ אֲשֶׁ֣ר קָשָׁ֑ר הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים^ד עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (טז) ^האָ֣ז יַכֶּֽה⁠־מְ֠נַחֵ֠ם אֶת⁠־תִּפְסַ֨ח וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־בָּ֤הּ וְאֶת⁠־גְּבוּלֶ֙יהָ֙ מִתִּרְצָ֔ה כִּ֛י לֹ֥א פָתַ֖ח וַיַּ֑ךְ אֵ֛ת כׇּל⁠־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ בִּקֵּֽעַ׃ (יז) בִּשְׁנַ֨ת שְׁלֹשִׁ֤ים וָתֵ֙שַׁע֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ מְנַחֵ֨ם בֶּן⁠־גָּדִ֧י עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִ֖ים בְּשֹׁמְרֽוֹן׃ (יח) וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֠ר מֵעַ֨ל חַטֹּ֜אות יָרׇבְעָ֧ם בֶּן⁠־נְבָ֛ט אֲשֶׁר⁠־הֶחֱטִ֥יא אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל כׇּל⁠־יָמָֽיו׃ (יט) בָּ֣א פ֤וּל מֶֽלֶךְ⁠־אַשּׁוּר֙ עַל⁠־הָאָ֔רֶץ וַיִּתֵּ֤ן מְנַחֵם֙ לְפ֔וּל אֶ֖לֶף כִּכַּר⁠־כָּ֑סֶף לִהְי֤וֹת יָדָיו֙ אִתּ֔וֹ לְהַחֲזִ֥יק הַמַּמְלָכָ֖ה בְּיָדֽוֹ׃ (כ) וַיֹּצֵא֩ מְנַחֵ֨ם אֶת⁠־הַכֶּ֜סֶף עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל כׇּל⁠־גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל לָתֵת֙ לְמֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר חֲמִשִּׁ֧ים שְׁקָלִ֛ים כֶּ֖סֶף לְאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וַיָּ֙שׇׁב֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר וְלֹא⁠־עָ֥מַד שָׁ֖ם בָּאָֽרֶץ׃ (כא) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י מְנַחֵ֖ם וְכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלוֹא⁠־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כב) וַיִּשְׁכַּ֥ב מְנַחֵ֖ם עִם⁠־אֲבֹתָ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ פְּקַחְיָ֥ה בְנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ (כג) בִּשְׁנַת֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פְּקַֽחְיָ֨ה בֶן⁠־מְנַחֵ֧ם עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן שְׁנָתָֽיִם׃ (כד) וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מֵֽחַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן⁠־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כה) וַיִּקְשֹׁ֣ר עָלָיו֩ פֶּ֨קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָ֜הוּ שָׁלִישׁ֗וֹ וַיַּכֵּ֨הוּ בְשֹׁמְר֜וֹן בְּאַרְמ֤וֹן בֵּית⁠־[הַמֶּ֙לֶךְ֙] (מלך) אֶת⁠־אַרְגֹּ֣ב וְאֶת⁠־הָאַרְיֵ֔ה וְעִמּ֛וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אִ֖ישׁ מִבְּנֵ֣י גִלְעָדִ֑ים וַיְמִתֵ֖הוּ^ו וַיִּמְלֹ֥ךְ תַּחְתָּֽיו׃ (כו) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י פְקַחְיָ֖ה וְכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (כז) בִּשְׁנַ֨ת חֲמִשִּׁ֤ים וּשְׁתַּ֙יִם֙ שָׁנָ֔ה לַעֲזַרְיָ֖ה מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַ֠ךְ פֶּ֣קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָ֧הוּ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּשֹׁמְר֖וֹן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃ (כח) וַיַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה לֹ֣א סָ֗ר מִן⁠־חַטֹּאות֙ יָרׇבְעָ֣ם בֶּן⁠־נְבָ֔ט אֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כט) בִּימֵ֞י פֶּ֣קַח מֶֽלֶךְ⁠־יִשְׂרָאֵ֗ל בָּא֮ תִּגְלַ֣ת פִּלְאֶ֘סֶר֮ מֶ֣לֶךְ אַשּׁוּר֒ וַיִּקַּ֣ח אֶת⁠־עִיּ֡וֹן וְאֶת⁠־אָבֵ֣ל בֵּֽית⁠־מַעֲכָ֡ה וְאֶת⁠־יָ֠נ֠וֹחַ וְאֶת⁠־קֶ֨דֶשׁ וְאֶת⁠־חָצ֤וֹר וְאֶת⁠־הַגִּלְעָד֙ וְאֶת⁠־הַגָּלִ֔ילָה כֹּ֖ל אֶ֣רֶץ נַפְתָּלִ֑י וַיַּגְלֵ֖ם אַשּֽׁוּרָה׃ (ל) וַיִּקְשׇׁר⁠־קֶ֜שֶׁר הוֹשֵׁ֣עַ בֶּן⁠־אֵלָ֗ה עַל⁠־פֶּ֙קַח֙ בֶּן⁠־רְמַלְיָ֔הוּ וַיַּכֵּ֙הוּ֙ וַיְמִיתֵ֔הוּ וַיִּמְלֹ֖ךְ תַּחְתָּ֑יו בִּשְׁנַ֣ת עֶשְׂרִ֔ים לְיוֹתָ֖ם בֶּן⁠־עֻזִּיָּֽה^ז׃ (לא) וְיֶ֥תֶר דִּבְרֵי⁠־פֶ֖קַח וְכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הִנָּ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (לב) בִּשְׁנַ֣ת שְׁתַּ֔יִם לְפֶ֥קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל מָלַ֛ךְ יוֹתָ֥ם בֶּן⁠־עֻזִּיָּ֖הוּ^ח מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ (לג) בֶּן⁠־עֶשְׂרִ֨ים וְחָמֵ֤שׁ שָׁנָה֙ הָיָ֣ה בְמׇלְכ֔וֹ וְשֵׁשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה מָלַ֖ךְ בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְשֵׁ֣ם אִמּ֔וֹ יְרוּשָׁ֖א בַּת⁠־צָדֽוֹק׃ (לד) וַיַּ֥עַשׂ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה כְּכֹ֧ל אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֛ה עֻזִּיָּ֥הוּ^ט אָבִ֖יו עָשָֽׂה׃ (לה) רַ֤ק הַבָּמוֹת֙ לֹ֣א סָ֔רוּ ע֗וֹד הָעָ֛ם מְזַבְּחִ֥ים וּֽמְקַטְּרִ֖ים בַּבָּמ֑וֹת ה֗וּא בָּנָ֛ה אֶת⁠־שַׁ֥עַר בֵּית⁠־יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה הָעֶלְיֽוֹן׃ (לו) וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יוֹתָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא⁠־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל⁠־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ (לז) בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם הֵחֵ֣ל יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה לְהַשְׁלִ֙יחַ֙ בִּֽיהוּדָ֔ה רְצִ֖ין מֶ֣לֶךְ אֲרָ֑ם וְאֵ֖ת פֶּ֥קַח בֶּן⁠־רְמַלְיָֽהוּ׃ (לח) וַיִּשְׁכַּ֤ב יוֹתָם֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו וַיִּקָּבֵר֙ עִם⁠־אֲבֹתָ֔יו בְּעִ֖יר דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַיִּמְלֹ֛ךְ אָחָ֥ז בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א קׇֽבׇל⁠־עָ֖ם =ש1 ובדפוסים
• ל!=קָֽבָלְ⁠־עָ֖ם (למ״ד שווּאה ומוקפת)
• הערות דותן וברויאר (וכן הכריעו במג״ה)
• לגבי הקמצים הקטנים ראו ויינברג 3.6.8.4 שנשאר בספק לגבי תיבה זו, והשוו יחזקאל כו,ט (ויינברג 3.1.1 ושם בקמץ חטוף בדפוסים). הכרענו לגבי הקמץ בבי״ת לפי מסורת הקריאה הספרדית (וכך בסימנים).

^ב וַֽיְהִי⁠־כֵֽן ל=וַֽיְהִי⁠־כֵֽן בגעיה ימנית

^ג לְעֻזִּיָּ֖ה =ק ושיטת-א ובדפוסים (זי״ן דגושה
• ל=לְעֻזִיָּ֖ה (חסר דגש בזי״ן)
• הערות דותן וברויאר

^ד כְּתוּבִ֗ים =ק,ש1 ומסורות-א,ל וטברניות ובדפוסים
• ל!=כְּתֻבִ֗ים (כתיב חסר וי״ו)

^ה ‹רווח› =א⁠(ק) אין פרשה
• ל=פרשה סתומה וכן הוא בכתי״ק, וכן ציין פינפר במקצת ספרים. אבל יהושע קמחי סימן במפורש שאין פרשה בכתר במקום הזה (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה). והשוו ״וישלח אחז מלאכים״ (טז, ז).

^ו וַיְמִתֵ֖הוּ =ק ומסורות-א,ל וטברניות (וכן בקורן)
• ל!=וַיְמִיתֵ֖הוּ (כתיב מלא יו״ד)

^ז בֶּן⁠־עֻזִּיָּֽה =ק ובדפסוים (זי״ן דגושה)
• ל=בֶּן⁠־עֻזִיָּֽה (חסר דגש בזי״ן)
• הערות דותן וברויאר

^ח בֶּן⁠־עֻזִּיָּ֖הוּ =ק ובדפוסים (זי״ן דגושה)
• ל=בֶּן⁠־עֻזִיָּ֖הוּ (חסר דגש בזי״ן)
• הערות דותן וברויאר

^ט עֻזִּיָּ֥הוּ =ק ובדפוסים (זי״ן דגושה)
• ל=עֻזִיָּ֥הוּ (חסר דגש בזי״ן)
• הערות דותן וברויאר

(א) בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם וגו׳ – אפשר לומר כן? והלא עוזיה וירבעם מלכו כאחת, כמו שפירש בסמוך. אלא, מה תלמוד לומר: בשנת עשרים ושבע לירבעם מלך עזריה – שמלך מלכות מנוגעת, למדנו שנתנגע בשנת עשרים ושבע למלכותו. (ה) וינגע י״י את המלך – מפורש בדברי הימים שנכנס להיכל להקטיר על המזבח הקטורת (דברי הימים ב כ״ו:ט״ז-כ״א). בבית החפשית – עשה לו בית בבית הקברות, כמה דאת אמר: במתים חפשי (תהלים פ״ח:ו׳). בירושלמי. (ח) בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו – אף מכאן יש ללמוד שמלך עזריה משמת יואש מלך ישראל חמש עשרה שנה בחיי אמציה אביו, שאם לא עמד עד שמת אביו, נמצא שלא עמד עד בשנת חמש עשרה לירבעם בן יואש, וירבעם מלך ארבעים ואחת, נמצא שמת ירבעם בשנת עשרים ושבע לעוזיה, והיאך הוא אומר: בשנת שלשים ושמונה? אלא על כרחך, עוזיה וירבעם מלכו כאחת, אלא שירבעם מלך בחיי אביו יהואש שלש שנים, לכך הוא אומר: וירבעם ישב על כסאו (מלכים ב י״ג:י״ג) – שישב כבר, ועוזיה עמד משמת יואש ומלך ירבעם מלכות שלמה. ובסדר עולם (סדר עולם רבה י״ט) ראיתי שירבעם מלך בחיי אביו שנה, ואיני יודע אם שבוש הסופרים הוא, שאינו יכול ליישב בשנת שלשים ושמונה לעזריה מלך זכריה אלא בענין זה. (י) ויכהו קבל עם – ומחהי קדם עמא, לעיני העם. (יב) ויהי כן – לא שהיתה כדאי מלכותו לימשך כל כך, אלא לקיים דבר מלך, שנאמר: כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו׳ (ישעיהו נ״ה:י״א). (טז) כי לא פתח – שר העיר לא פתח לו את העיר לקבלו למלך עליהם. ההרותיה – את הנשים ההרות שבה, בקע. (כה) שלישו – גבור שלו. את ארגוב ואת האריה – כל ארגוב לשון פלטין החשובין, וכל טרכונין בלשון ארמי – פלטין החשובין למלכות, בארמון הגדול אשר אצל הארגוב. ואת האריה – יש לומר שהיה אריה של זהב עומד באותו ארמון. (ל) בשנת עשרים ליותם – היה לו לומר: בשנת ארבע לאחז, שהרי כל ימי מלכות יותם שש עשרה שנה. אלא, לפי שהיה אחז רשע, רצה הכתוב למנותם ליותם בקבר, ולא לאחז בחיים. כך הוא בסדר עולם (סדר עולם רבה כ״ב). (לז) בימים ההם – בסוף ימיו של יותם. להשליח – לגרות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון