תנ״ך
פירוש
(א) {רביעי} בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסׇל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤תא אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲר֥וֹן עֵֽץ׃ (ב) וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔יםב אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֽוֹן׃ (ג) וָאַ֤עַשׂ אֲרוֹן֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ (ד) וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהֹוָ֨היְ־הֹוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖היְ־הֹוָ֖ה אֵלָֽי׃ (ה) וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָֽהיְ־הֹוָֽה׃ (ו) וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָ֥סְע֛וּג מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מוֹסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃ (ז) מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יׇטְבָ֔תָהד אֶ֖רֶץ נַ֥חֲלֵי מָֽיִם׃ (ח) בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲר֣וֹן בְּרִית־יְהֹוָ֑היְ־הֹוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהֹוָ֤היְ־הֹוָ֤ה לְשָֽׁרְתוֹ֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמ֔וֹ עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ (ט) עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָת֔וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֽוֹ׃ (י) וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים י֔וֹם וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהֹוָ֜היְ־הֹוָ֜ה אֵלַ֗י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖היְ־הֹוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ (יא) וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽירְשׁ֣וּה אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ (יב) {חמישי} וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־יְהֹוָ֨היְ־הֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכׇל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹת֔וֹ וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (יג) לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לְט֖וֹב לָֽךְ׃ (יד) הֵ֚ן לַיהֹוָ֣הי־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכׇל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ (טו) רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהֹוָ֖היְ־הֹוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אוֹתָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכׇּל־הָעַמִּ֖ים כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽהו׃ (טז) וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עׇרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעׇ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֽוֹד׃ (יז) כִּ֚י יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנּוֹרָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ (יח) עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָת֖וֹם וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת ל֖וֹ לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ (יט) וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (כ) אֶת־יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ (כא) ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ (כב) בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָהז וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת =ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת (בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי״ו) ובאופן ברור לגמרי; אבל דותן הדפיס לוּחֹ֤ת בלי להעיר, וגם ברויאר לא העיר.
• ל!=שְׁנֵֽי־לֻוחֹ֤ת (בנקודות שורוק למרות הכתיב המלא וי״ו) ובאופן ברור לגמרי; אבל דותן הדפיס לוּחֹ֤ת בלי להעיר, וגם ברויאר לא העיר.
ב אֶ֨ת־הַדְּבָרִ֔ים =ק3,ו ושיטת-א ומ״ש
• ל,ש,ש1,ל3,ל9=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה)
• ל1=אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)
• ל,ש,ש1,ל3,ל9=אֶת־הַדְּבָרִ֔ים (אין מתיגה)
• ל1=אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים (מקום המתיגה)
ג נָ֥סְע֛וּ =ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל=נָֽסְע֛וּ (געיה ותביר), וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל=נָֽסְע֛וּ (געיה ותביר), וכמו כן בדפוסים וקורן
ד יׇטְבָ֔תָה לגבי הקמץ ראו בהערה על במדבר לג,לג.
ה וְיִֽירְשׁ֣וּ =ל1,ש,ש1,ק3[תיקון],ו,ל3,ל9 ומסורת-ל וטברנית ורמ״ה (כתיב יו״ד מלא דמלא)
• ל!=וְיִֽרְשׁ֣וּ (כתיב באות יו״ד אחת)
• ל!=וְיִֽרְשׁ֣וּ (כתיב באות יו״ד אחת)
ו הַזֶּֽה =ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=הַזֶּה (חסר סילוק)
• הערת דותן
• ל!=הַזֶּה (חסר סילוק)
• הערת דותן
ז מִצְרָ֑יְמָה =ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ (נקודת מפיק באות ה״א)
• ל!=מִצְרָ֑יְמָהּ (נקודת מפיק באות ה״א)
(א) 
בעת ההיא – לסוף ארבעים יום נתרצה לי. ואמר אליא פסל לך, ואחר כך: ועשיתב ארון, ואני עשיתי ארון תחילה, שכשאבא והלוחות בידי היכן אתנם. ולא זהו הארן שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחילה ואחר כך ארון וכלים. נמצא זה ארון אחר, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה. (ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה – מה עניין זה לכאן? ועוד: וכי מבארות בני יעקן למוסרה נסעו,ג והלא ממוסירותד באו לבני יעקן, שנאמר: ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן וגו׳ (במדבר ל״ג:ל״א). ועוד: שם מת אהרן – והלא בהר ההר מת? וצאה וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר. אלא אף זה מן התוכיחה: עוד עשיתם את זאת, כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם מן מלחמת מלך ערד ונתתם לבו לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכםז שמונה מסעות עד בני יעקן, ומשם למוסירה, שם נלחמו לכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם. (ז) ומשם חזרתם הגדגדה – הוא חר הגדגד (במדבר ל״ג:ל״ב). ומן הגדגדה יטבתה וגומ׳ – ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה לכם כאילו מת שם. וסמך משה תוכיחה זו לשיבור הלוחות, לומר: שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב״ה כיום שנשתברו הלוחות. ולהודיעך: שהוקשה לו מה שנתנוח ראש לפרוש הימנו, כיום שעשו בו את העגל. (ח) בעת ההיא הבדיל וגומ׳ – מוסב לעיניין ראשון. בעת ההיא – בשנה ראשונה לצאתכםט ממצרים ותעיתםי בעגל, ובני לוי לא טעו,יא הבדילם המקום מכם. וסמך את מקרא זה לחזרת בני יעקן, לומר: שאף בזו לא טעו בה בני לוי, אלא עמדו באמונתם. לשאת את ארון – הלוים. לעמד ולשרתיב ולברך – הכהנים, והוא נשיאות כפים. (ט) על כן לא היה ללוי חלק – לפי שהובדלו לעבודת המזבח, ואינו פנוי לחרוש ולזרוע,יג ונוטל פתויד מזומן מבית המלך. (י) ואנכי עמדתי בהר – לקבל לוחות האחרונות. ולפי שלא פירש למעלה (דברים י׳:ג׳-ה׳) כמה עמד בהרטו בעלייה אחרונה זו, חזר והתחיל בה. כימים הראשנים – של לוחות הראשונות. ומה הם ברצון, אף אילו ברצון, אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליהםטז היו בכעס. (יא) ויאמר י״י אלי וגו׳ – אף על פי שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל, אמר לי: לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וגומ׳ (שמות ל״ב:ל״ד). (יב) ועתה ישראל – אף על פי שעשיתםיז כל זאת, עודנו רחמיו וחיבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם: כי אם ליראה וגומ׳. ודרשו רבותינו (בבלי ברכות ל״ג:) מכאן: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (יג) לשמור את מצות י״י – ואף היא לא לחינם, אלא: לטוב לך – שתקבלו שכר. (יד) הן לי״י אלהיך – הכל.יח (טו) ואף על פי כן,יט רק באבותיך חשק – מן הכל. בכם – כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היוםכ הזה. (טז) ערלת לבבכם – אוטם לבבכם וכיסויו. (יז) ואדוני האדונים – לא יוכל שום אדון להצילכם מידו. לא ישא פנים – אם תפרקו עולו. ולא יקח שוחד – לפייסו בממון. (יח) עושה משפטכא יתום ואלמנה – הרי גבורתו,כב ואצל גבורתו ענוותנותו. ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו נתפלל על זה:כג ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש (בראשית כ״ח:כ׳). (יט) כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך. (כ) את י״י אלהיךכד תירא – ותעבודכה ותדבק בו. ולאחר שיהו בך כל המדות הללו, אז: בשמו תשבע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
בעת ההיא – לסוף ארבעים יום נתרצה לי. ואמר אליא פסל לך, ואחר כך: ועשיתב ארון, ואני עשיתי ארון תחילה, שכשאבא והלוחות בידי היכן אתנם. ולא זהו הארן שעשה בצלאל, שהרי משכן לא נתעסקו בו עד לאחר יום הכפורים, כי ברדתו מן ההר צוה להם על מלאכת המשכן, ובצלאל עשה משכן תחילה ואחר כך ארון וכלים. נמצא זה ארון אחר, וזהו שהיה יוצא עמהם למלחמה. ואותו שעשה בצלאל לא יצא למלחמה אלא בימי עלי, ונענשו עליו ונשבה. (ו) ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן מוסרה – מה עניין זה לכאן? ועוד: וכי מבארות בני יעקן למוסרה נסעו,ג והלא ממוסירותד באו לבני יעקן, שנאמר: ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן וגו׳ (במדבר ל״ג:ל״א). ועוד: שם מת אהרן – והלא בהר ההר מת? וצאה וחשוב ותמצא שמונה מסעות ממוסרות להר ההר. אלא אף זה מן התוכיחה: עוד עשיתם את זאת, כשמת אהרן בהר ההר לסוף ארבעים שנה ונסתלקו ענני כבוד, יראתם לכם מן מלחמת מלך ערד ונתתם לבו לחזור למצרים, וחזרתם לאחוריכםז שמונה מסעות עד בני יעקן, ומשם למוסירה, שם נלחמו לכם בני לוי והרגו מכם ואתם מהם, עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם. (ז) ומשם חזרתם הגדגדה – הוא חר הגדגד (במדבר ל״ג:ל״ב). ומן הגדגדה יטבתה וגומ׳ – ובמוסרה עשיתם אבל כבד על מיתתו של אהרן שגרמה לכם זאת, ונדמה לכם כאילו מת שם. וסמך משה תוכיחה זו לשיבור הלוחות, לומר: שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב״ה כיום שנשתברו הלוחות. ולהודיעך: שהוקשה לו מה שנתנוח ראש לפרוש הימנו, כיום שעשו בו את העגל. (ח) בעת ההיא הבדיל וגומ׳ – מוסב לעיניין ראשון. בעת ההיא – בשנה ראשונה לצאתכםט ממצרים ותעיתםי בעגל, ובני לוי לא טעו,יא הבדילם המקום מכם. וסמך את מקרא זה לחזרת בני יעקן, לומר: שאף בזו לא טעו בה בני לוי, אלא עמדו באמונתם. לשאת את ארון – הלוים. לעמד ולשרתיב ולברך – הכהנים, והוא נשיאות כפים. (ט) על כן לא היה ללוי חלק – לפי שהובדלו לעבודת המזבח, ואינו פנוי לחרוש ולזרוע,יג ונוטל פתויד מזומן מבית המלך. (י) ואנכי עמדתי בהר – לקבל לוחות האחרונות. ולפי שלא פירש למעלה (דברים י׳:ג׳-ה׳) כמה עמד בהרטו בעלייה אחרונה זו, חזר והתחיל בה. כימים הראשנים – של לוחות הראשונות. ומה הם ברצון, אף אילו ברצון, אבל האמצעיים שעמדתי שם להתפלל עליהםטז היו בכעס. (יא) ויאמר י״י אלי וגו׳ – אף על פי שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל, אמר לי: לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וגומ׳ (שמות ל״ב:ל״ד). (יב) ועתה ישראל – אף על פי שעשיתםיז כל זאת, עודנו רחמיו וחיבתו עליכם, ומכל מה שחטאתם לפניו אינו שואל מכם: כי אם ליראה וגומ׳. ודרשו רבותינו (בבלי ברכות ל״ג:) מכאן: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. (יג) לשמור את מצות י״י – ואף היא לא לחינם, אלא: לטוב לך – שתקבלו שכר. (יד) הן לי״י אלהיך – הכל.יח (טו) ואף על פי כן,יט רק באבותיך חשק – מן הכל. בכם – כמו שאתם רואים אתכם חשוקים מכל העמים היוםכ הזה. (טז) ערלת לבבכם – אוטם לבבכם וכיסויו. (יז) ואדוני האדונים – לא יוכל שום אדון להצילכם מידו. לא ישא פנים – אם תפרקו עולו. ולא יקח שוחד – לפייסו בממון. (יח) עושה משפטכא יתום ואלמנה – הרי גבורתו,כב ואצל גבורתו ענוותנותו. ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו נתפלל על זה:כג ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש (בראשית כ״ח:כ׳). (יט) כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך. (כ) את י״י אלהיךכד תירא – ותעבודכה ותדבק בו. ולאחר שיהו בך כל המדות הללו, אז: בשמו תשבע.רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5: ״לי״.
ב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים נוסף כאן כלשון הפסוק: ״לך״.
ג כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״נסעו למוסרה״.
ד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165. בכ״י מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״ממוסרה״.
ה כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34. בכ״י ליידן 1, דפוס רומא: ״צא״.
ו כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״ראש״.
ז כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״לאחוריהם״.
ח כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים: ״מה שאמרו נתנה״.
ט כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״לצאתם״.
י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י מינכן 5, ליידן 1: ״וטעיתם״.
יא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1, לונדון 26917. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״תעו״. בכ״י מינכן 5 נוסף כאן: ״לכך״.
יב כן בכ״י לייפציג 1, לונדון 26917, פריס 157, וטיקן 94. בפסוק ובדפוס סביונטה 1557: ״ולשרתו״.
יג כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, לונדון 26917 נוסף כאן: ״י״י הוא נחלתו״.
יד כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, לונדון 26917: ״פרס״.
טו כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״בה״.
טז כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״עליכם״.
יז כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״שעשיתי״.
יח כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י וטיקן 94 נוסף כאן: ״ואינו צריך מכם לכלום כי אם ליראה את שמו מבקש הוא מכם״.
יט כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 חסרה מלת: ״כן״.
כ כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34. בפסוק ובכ״י לונדון 26917: ״כיום״.
כא כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 נוספה כאן (בהשפעת דברים כ״ז:י״ט) מלת: ״גר״.
כב כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״גבורה״.
כג כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34: ״על זה נתפלל״.
כד כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34 חסרה מלת: ״אלהיך״.
כה כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״לו״.
הערות
Tanakh
Peirush