תנ״ך
פירוש
(א) {פרשת לך לך} אוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם לֶךְ־לְךָ֛ מֵאַרְצְךָ֥ וּמִמּֽוֹלַדְתְּךָ֖ וּמִבֵּ֣ית אָבִ֑יךָ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַרְאֶֽךָּ׃ (ב) וְאֶֽעֶשְׂךָ֙ לְג֣וֹי גָּד֔וֹל וַאֲבָ֣רֶכְךָ֔ וַאֲגַדְּלָ֖ה שְׁמֶ֑ךָ וֶהְיֵ֖ה בְּרָכָֽה׃ (ג) וַאֲבָֽרְכָה֙ב מְבָ֣רְכֶ֔יךָ וּמְקַלֶּלְךָ֖ אָאֹ֑ר וְנִבְרְכ֣וּ בְךָ֔ כֹּ֖ל מִשְׁפְּחֹ֥ת הָאֲדָמָֽה׃ (ד) וַיֵּ֣לֶךְ אַבְרָ֗ם כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔היְ־הֹוָ֔ה וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ ל֑וֹט וְאַבְרָ֗ם בֶּן־חָמֵ֤שׁ שָׁנִים֙ וְשִׁבְעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּצֵאת֖וֹ מֵחָרָֽן׃ (ה) וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כׇּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ (ו) וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖יג אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃ (ז) וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙יְ־הֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖הי־הֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃ (ח) וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖לד וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי־הֹוָ֔הה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽהיְ־הֹוָֽה׃ (ט) וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃ (י) וַיְהִ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ וַיֵּ֨רֶד אַבְרָ֤ם מִצְרַ֙יְמָה֙ לָג֣וּר שָׁ֔ם כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב בָּאָֽרֶץ׃ (יא) וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יב לָב֣וֹא מִצְרָ֑יְמָה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־שָׂרַ֣י אִשְׁתּ֔וֹ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛יו אִשָּׁ֥ה יְפַת־מַרְאֶ֖ה אָֽתְּ׃ (יב) וְהָיָ֗ה כִּֽי־יִרְא֤וּ אֹתָךְ֙ הַמִּצְרִ֔ים וְאָמְר֖וּ אִשְׁתּ֣וֹ זֹ֑את וְהָרְג֥וּ אֹתִ֖י וְאֹתָ֥ךְ יְחַיּֽוּ׃ (יג) אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃ (יד) {שני} וַיְהִ֕י כְּב֥וֹא אַבְרָ֖ם מִצְרָ֑יְמָה וַיִּרְא֤וּ הַמִּצְרִים֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה כִּֽי־יָפָ֥ה הִ֖וא מְאֹֽד׃ (טו) וַיִּרְא֤וּ אֹתָהּ֙ שָׂרֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיְהַֽלְל֥וּ אֹתָ֖הּ אֶל־פַּרְעֹ֑ה וַתֻּקַּ֥ח הָאִשָּׁ֖ה בֵּ֥ית פַּרְעֹֽה׃ (טז) וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ וַֽיְהִי־ל֤וֹז צֹאן־וּבָקָר֙ וַחֲמֹרִ֔ים וַעֲבָדִים֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וַאֲתֹנֹ֖ת וּגְמַלִּֽים׃ (יז) וַיְנַגַּ֨ע יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה ׀ אֶת־פַּרְעֹ֛ה נְגָעִ֥ים גְּדֹלִ֖ים וְאֶת־בֵּית֑וֹ עַל־דְּבַ֥ר שָׂרַ֖י אֵ֥שֶׁת אַבְרָֽם׃ (יח) וַיִּקְרָ֤א פַרְעֹה֙ לְאַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר מַה־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לִּ֑י לָ֚מָּה לֹא־הִגַּ֣דְתָּ לִּ֔י כִּ֥י אִשְׁתְּךָ֖ הִֽוא׃ (יט) לָמָ֤ה אָמַ֙רְתָּ֙ אֲחֹ֣תִי הִ֔וא וָאֶקַּ֥ח אֹתָ֛הּ לִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וְעַתָּ֕ה הִנֵּ֥ה אִשְׁתְּךָ֖ קַ֥ח וָלֵֽךְ׃ (כ) וַיְצַ֥ו עָלָ֛יו פַּרְעֹ֖ה אֲנָשִׁ֑ים וַֽיְשַׁלְּח֥וּח אֹת֛וֹ וְאֶת־אִשְׁתּ֖וֹ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ב וַאֲבָֽרְכָה֙ =ו,ל1,ש,ש1 וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל,ק3?=וַאֲבָֽרֲכָה֙ (חטף); בכתי״ק3 נראה שיד שניה הוסיפה קו של פתח בחלל של האות.
• הערת ברויאר
• ל,ק3?=וַאֲבָֽרֲכָה֙ (חטף); בכתי״ק3 נראה שיד שניה הוסיפה קו של פתח בחלל של האות.
• הערת ברויאר
ג וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י ל=וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י בגעיה ימנית
ד לְבֵֽית־אֵ֖ל =א(ס),ל <א(ס)=כל בֵּיתְאֵל שוא נא ותיבה אחת (עיין משאת בנימין והגר״א באה״ע)? אינו כן אלא שני תיבות>
ה לַֽיהֹוָ֔הי־הֹוָ֔ה ל=לַֽיהוָ֔הי־הוָ֔ה בגעיה ימנית
ו כִּ֛י =א(ס),ל <א(ס)=כ֛י אשה תביר? כן>
ז וַֽיְהִי־ל֤וֹ וַֽיְהִי־ל֤וֹ בגעיה ימנית
ח וַֽיְשַׁלְּח֥וּ ל=וַֽיְשַׁלְּח֥וּ בגעיה ימנית
(א-ב) 
לך לך – להנאתך, לטובתך, שם אעשך לגוי,א וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שתודיעב טיבעך בעולם. ואעשך לגוי גדול וגו׳ – לפי שהדרך מגרמתג לשלשה דברים: ממעטת פריה ורביה, וממעטת אתד הממון, וממעטת את השם, הוזקק לשלש ברכות הללו: שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם. ואברכך – בממון, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:י״א).ה והיה ברכה – הברכות נתונות בידך. עד עכשיו היו בידי, ברכתי לנח ואדם,ו ומעכשיוז אתה מברךח את אשר תחפוץ, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:י״א). דבר אחר: ואעשך לגוי גדול – זה שאומרים: אלהי אברהם, ואברכך – זה שאומרים: אלהי יצחק, ואגדלה שמך – זה שאומרים: אלהי יעקב. יכול יהו חותמין בכולן, תלמוד לומר: והיה ברכה – בך חותמין ולא בהם. מארצך – והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן. אלא כך אמר לו: התרחק עודט וצא מבית אביך. אל הארץ אשר אראך – ולא גלה לוי מיד, כדי לחבבה בעיניו ולתת שכר על כל דיבור.יא כיוצא בו: את בנך את יחידך אשר אהבתיב (בראשית כ״ב:ב׳). כיוצא בו: אחד ההריםיג (בראשית כ״ב:ב׳). כיוצא בו: וקרא עליה את הקריאה אשר אנייד דובר אליך (יונה ג׳:ב׳). (ג) ונברכו בך – יש אגדות רבות, וזה פשוטו: אדם אומר לבנו: תהא כאברם. וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח: בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהיםטו כאפרים וכמנשה (בראשית מ״ח:כ׳). (ה) אשר עשו – [שהכניסן תחת כנפי השכינה,]טז אברהם מגייר האנשים, ושרהיז הנשים, ומעלה עליהםיח כאילו עשאום. ופשוטו של מקרא: עבדים ושפחות שקנו להם, כמו: עשה את כל הכבודיט (בראשית ל״א:א׳), וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח) – לשון קונה וכונס. (ו) ויעבר אברם בארץ – נכנס לתוכה. עד מקום שכם – להתפלל על בני יעקב כשיבאו בשכם.כ אלון מורה – כאהראהו הר גריזים והר עיבל, ששם קיבלו ישראל שבועת התורה.כב (ו-ז) והכנעני אז בארץ – היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר:כג ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ח). לפיכך ויאמר אל אברהם: לזרעך אתןכדכה – עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. (ז) ויבן שם מזבח – על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל. (ח) ויעתק – את אהלו. מקדם לבית-אל – במזרחה של בית-אל, נמצאת בית-אל במערבו, הוא שנאמר: בית-אל מים. אהלו – אהלה כתיב, כתחלהכו נוטה את אהל אשתו ואחר כך את שלו, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:ט״ו). ויבןכז מזבח – נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן, והתפלל עליהם. (ט) הלוך ונסוע – לפרקים, יושב כאן חדש או יותר, ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר. וכל מסעיו הנגבה – ללכת לדרומה של ארץ ישראל, והוא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומה של ארץ ישראל, והוא לצד ירושלםכח הר המוריה, בראשית רבה (בראשית רבה ל״ט:ט״ז). (י) רעב בארץ – באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של מקום,כט שאמר לו ללכת לארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת הימינה. (יא) הנה נא ידעתי – מדרש אגדה: שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות שבשניהם,ל ועכשיולא על ידי מעשה. דבר אחר:לב שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזו עמדה ביופיה. ופשוטו:לג הנה נא – הגיעה שעה שיש לדאג על יופייך, ידעתי – זה ימיםלד כי יפת מראה את – ועכשיו אנו באין בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושיים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו: הנה נא אדוני סורו נא (בראשית י״ט:ב׳). (יג) למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות. (יד) ויהי כבא אברם מצרימה – היה לו לומר: ויהי כבאם מצרימה. אלא לימד שהטמינה בתיבה, ועל ידי שתבעו המכס פתחו וראו אותה. (טו) אל פרעהלה – היללוה ביניהם לומר: הגונה זו אל המלך. (טז) ולאברם היטיב – פרעה בעבורה.לו (יז) וינגע – במין ראתן לקה, שתשמיש קשה לו, בראשית רבה (בראשית רבה מ״א:ב׳).לז על דבר שרי – על פי דיבורה, אומרת למלאך: הך, והוא מכה. (יט) קח ולך – לחואל תעמוד, שהמצרים שטופי זימה, שנאמר: וזרמת סוסים זרמתם (יחזקאל כ״ג:כ׳). (כ) ויצו עליו – על אודותיו, לשלחו ולשמרו. וישלחו – ואלויאו, כתרגומו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
לך לך – להנאתך, לטובתך, שם אעשך לגוי,א וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שתודיעב טיבעך בעולם. ואעשך לגוי גדול וגו׳ – לפי שהדרך מגרמתג לשלשה דברים: ממעטת פריה ורביה, וממעטת אתד הממון, וממעטת את השם, הוזקק לשלש ברכות הללו: שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם. ואברכך – בממון, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:י״א).ה והיה ברכה – הברכות נתונות בידך. עד עכשיו היו בידי, ברכתי לנח ואדם,ו ומעכשיוז אתה מברךח את אשר תחפוץ, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:י״א). דבר אחר: ואעשך לגוי גדול – זה שאומרים: אלהי אברהם, ואברכך – זה שאומרים: אלהי יצחק, ואגדלה שמך – זה שאומרים: אלהי יעקב. יכול יהו חותמין בכולן, תלמוד לומר: והיה ברכה – בך חותמין ולא בהם. מארצך – והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד חרן. אלא כך אמר לו: התרחק עודט וצא מבית אביך. אל הארץ אשר אראך – ולא גלה לוי מיד, כדי לחבבה בעיניו ולתת שכר על כל דיבור.יא כיוצא בו: את בנך את יחידך אשר אהבתיב (בראשית כ״ב:ב׳). כיוצא בו: אחד ההריםיג (בראשית כ״ב:ב׳). כיוצא בו: וקרא עליה את הקריאה אשר אנייד דובר אליך (יונה ג׳:ב׳). (ג) ונברכו בך – יש אגדות רבות, וזה פשוטו: אדם אומר לבנו: תהא כאברם. וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח: בך יברך ישראל לאמר ישימך אלהיםטו כאפרים וכמנשה (בראשית מ״ח:כ׳). (ה) אשר עשו – [שהכניסן תחת כנפי השכינה,]טז אברהם מגייר האנשים, ושרהיז הנשים, ומעלה עליהםיח כאילו עשאום. ופשוטו של מקרא: עבדים ושפחות שקנו להם, כמו: עשה את כל הכבודיט (בראשית ל״א:א׳), וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח) – לשון קונה וכונס. (ו) ויעבר אברם בארץ – נכנס לתוכה. עד מקום שכם – להתפלל על בני יעקב כשיבאו בשכם.כ אלון מורה – כאהראהו הר גריזים והר עיבל, ששם קיבלו ישראל שבועת התורה.כב (ו-ז) והכנעני אז בארץ – היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר:כג ומלכי צדק מלך שלם (בראשית י״ד:י״ח). לפיכך ויאמר אל אברהם: לזרעך אתןכדכה – עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם. (ז) ויבן שם מזבח – על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל. (ח) ויעתק – את אהלו. מקדם לבית-אל – במזרחה של בית-אל, נמצאת בית-אל במערבו, הוא שנאמר: בית-אל מים. אהלו – אהלה כתיב, כתחלהכו נוטה את אהל אשתו ואחר כך את שלו, בראשית רבא (בראשית רבה ל״ט:ט״ו). ויבןכז מזבח – נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן, והתפלל עליהם. (ט) הלוך ונסוע – לפרקים, יושב כאן חדש או יותר, ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר. וכל מסעיו הנגבה – ללכת לדרומה של ארץ ישראל, והוא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומה של ארץ ישראל, והוא לצד ירושלםכח הר המוריה, בראשית רבה (בראשית רבה ל״ט:ט״ז). (י) רעב בארץ – באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של מקום,כט שאמר לו ללכת לארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת הימינה. (יא) הנה נא ידעתי – מדרש אגדה: שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות שבשניהם,ל ועכשיולא על ידי מעשה. דבר אחר:לב שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזו עמדה ביופיה. ופשוטו:לג הנה נא – הגיעה שעה שיש לדאג על יופייך, ידעתי – זה ימיםלד כי יפת מראה את – ועכשיו אנו באין בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושיים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו: הנה נא אדוני סורו נא (בראשית י״ט:ב׳). (יג) למען ייטב לי בעבורך – יתנו לי מתנות. (יד) ויהי כבא אברם מצרימה – היה לו לומר: ויהי כבאם מצרימה. אלא לימד שהטמינה בתיבה, ועל ידי שתבעו המכס פתחו וראו אותה. (טו) אל פרעהלה – היללוה ביניהם לומר: הגונה זו אל המלך. (טז) ולאברם היטיב – פרעה בעבורה.לו (יז) וינגע – במין ראתן לקה, שתשמיש קשה לו, בראשית רבה (בראשית רבה מ״א:ב׳).לז על דבר שרי – על פי דיבורה, אומרת למלאך: הך, והוא מכה. (יט) קח ולך – לחואל תעמוד, שהמצרים שטופי זימה, שנאמר: וזרמת סוסים זרמתם (יחזקאל כ״ג:כ׳). (כ) ויצו עליו – על אודותיו, לשלחו ולשמרו. וישלחו – ואלויאו, כתרגומו.רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917 נוסף כאן: ״גדול״.
ב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ויימר 651. בכ״י המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״אודיע״.
ג כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5: ״מגרעת״. בכ״י לונדון 26917, דפוס רומא: ״גורמת״.
ד בכ״י לייפציג 1 נמחקה כאן מילת ״הוצאה״ או ״היצאה״, וכן בדומה גם בכ״י פרמא 3204. בכ״י מינכן 5 מופיע: ״הוצאת הממון״, ובכ״י ברלין 1221 רק ״היציאה״ (בלי ״הממון״).
ה בכ״י פריס 157 ובדפוס אלקבץ נוסף כאן: ״וזהו ואגדלה שמך שיצא לך טבע מוניטון בעולם. דבר אחר: ואגדלה שמך – הריני מוסיף אות על שמך, שעד עכשיו שמך אברם ומכאן ואילך אברהם, ועולה אברהם בנוטריקון רמ״ח כנגד איבריו של אדם שהן רמ״ח.״ הביאורים חסרים בכל כ״י האחרים שבדקנו.
ו כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 34. בכ״י המבורג 13, ליידן 1: ״ברכתי נח ואדם״. בכ״י אוקספורד 165: ״ברכתי את אדם ואת נח ואותך״. בכ״י מינכן 5: ״שבירכתי את אדם וחוה ואת נח ואת בניו״.
ז כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5, אוקספורד 165, ליידן 1, לונדון 26917: ״ומעתה״.
ח כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165: ״תהי מברך״. בכ״י מינכן 5, לונדון 26917, דפוס רומא: ״תברך״.
ט כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5 נוסף כאן: ״משם״.
י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״הארץ״.
יא כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13. בכ״י אוקספורד 165, דפוס רומא נוסף כאן: ״ודבור״. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917 נוסף כאן: ״ודיבור״.
יב כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בכ״י ליידן 1 נוסף כאן: ״את יצחק״.
יג כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, לונדון 26917, דפוס רומא: ״על אחד ההרים אשר אומר אליך״.
יד בפסוק: ״אנכי״.
טו כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״אלהים״.
טז המלים בסוגריים המרובעים מופיעות בכ״י מינכן 5, לונדון 26917, ברלין 1221, פרמא 3204, ס״פ 118, דפוס רומא. הן חסרות בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34.
יז כן בכ״י לייפציג, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5 נוסף כאן: ״מגיירת״.
יח כן בכ״י לייפציג, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י לונדון 26917, דפוס רומא נוסף כאן: ״הכתוב״.
יט כן בכ״י לייפציג, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5, המבורג 13, לונדון 26917, דפוס רומא נוסף כאן: ״הזה״.
כ כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, דפוס רומא: ״לשכם״. בכ״י לונדון 26917: ״להיכנס בשכם״. בדפוס סביונטה: ״להלחם לשכם״.
כא כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, ברלין 1221, ס״פ 118, נוסף כאן: ״הוא שכם״. מלים אלה מופיעות בגיליון בכ״י פרמא 3204 ובין השיטין בכ״י פריס 156.
כב כן בכ״י המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165: ״שקיבלו עליהם שם ישראל את שבועת התורה״. בכ״י מינכן 5, פרמא 3204: ״שקיבלו עליהם ישראל שם שבועת״. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״ישראל שבועת״ וכתוב רק: ״ששם קיבלו התורה״.
כג כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״שנאמר״.
כד כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917 (שם תוקן בין השיטין ל״נתתי״), דפוס רומא, וכן בפסוק כאן. בכ״י לייפציג 1, המבורג 13: ״נתתי״, והשוו ללשון הפסוק בבראשית ט״ו:י״ח.
כה בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5 נוסף כאן: ״את הארץ״. המלים חסרות בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1.
כו כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5. לשון ״כתחילה״ מתועדת גם פעמים רבות בכ״י קאופמן של המשנה, בכ״י של עוד ספרות חז״ל, במספר מקומות אחרים ברש״י כ״י לייפציג 1 (בראשית מ״ט:ח׳, דברים י״א:י׳, ועוד), ובמספר מקומות בכ״י לוצקי 778 של פירושי רש״י ור״י קרא על ישעיהו, ועיינו י׳ אפשטיין, מבוא לנוסח המשנה, עמ׳ 1260–1261.
כז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, אוקספורד 34, לונדון 26917 נוסף כאן כלשון הכתוב: ״שם״.
כח כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917, ברלין 1221, פרמא 3204, המלים ״והוא לצד ירושלם״ מופיעות לעיל לאחר ״לדרומה של ארץ ישראל״. המלים חסרות לגמרי בכ״י המבורג 13.
כט כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1. בכ״י מינכן 5, אוקספורד 34: ״הק׳ ״. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917: ״הקב״ה״.
ל כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5: ״מתוך צניעותה״.
לא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, פרמא 3204, דפוס רומא. בכ״י מינכן 5, ברלין 1221 נוסף כאן: ״הכיר בה״.
לב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״מנהג העולם״.
לג כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״ולפי פשוטו״. בדפוסי שונצינו, סביונטה נוסף כאן: ״של מקרא״.
לד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י המבורג 13 נוסף כאן: ״רבים״.
לה כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, לונדון 26917: ״ויהללו אותה אל פרעה״.
לו כן בכ״י לייפציג 1, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י מינכן 5 מופיע ניסוח יותר מורחב: ״ולאברם היטיב בעבורה – הרי זה מקרא קצר ולא הגיד מי המטיב. אלא סרס את המקרא ודרשהו ולאברם הטיב פרעה בעבורה.״ בכ״י לונדון 26917, דפוס רומא: ״ולאברם היטיב בעבורה – נתנו לו מתנות״.
לז בכ״י לייפציג 1 מופיע תוספת של ר׳ שמעיה בסוף הפרק: ״נגעים גדלים – גדולים מכל שבאו ועתידין לבא על בני אדם. ואת ביתו – ועל אינש ביתיה. ומדרש: ואת – לרבות כתלים עמודים וכלים.״ ביאורים אלו חסרים בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא, אך הם מופיעים כאן כחלק מן הטקסט של רש״י בדפוס ריגייו (ובדפוס אלקבץ מופיע רק ד״ה ״ואת ביתו״). בכ״י ויימר 651 מופיע במקומם ביאור אחר המצויין אף הוא כתוספת.
לח בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, פירנצה III.3 , פרמא 3204, ס״פ 118, דפוס רומא נוסף כאן: ״לא כאבימלך שאמר: הנה ארצי לפניך״ (בראשית כ׳:ט״ו). בכ״י לייפציג 1, המלים חסרות. בכ״י ויימר 651 כל הביאור מצויין כתוספת, ובכ״י מינכן 5, ברלין 1221, ברלין 1222 כל הביאור חסר.
הערות
Tanakh
Peirush