×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים בִּימֵ֣י קְצִיר⁠־חִטִּ֗ים וַיִּפְקֹ֨ד שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת⁠־אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י עִזִּ֔ים וַיֹּ֕אמֶר אָבֹ֥אָה אֶל⁠־אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה וְלֹֽא⁠־נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא׃
It happened after a while, in the time of wheat harvest, that Samson visited his wife with a kid; and he said, "I will go in to my wife into the chamber.⁠" But her father wouldn't allow him to go in.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוָה לִזְמַן יוֹמִין בְּיוֹמֵי חֲצַד חִטִין וְאַדְכַּר שִׁמְשׁוֹן יַת אִתְּתֵיהּ בְּגַדְיָא בַר עִזֵי וַאֲמַר אֵיעוּל לְוַת אִתְּתִי לְאִדְרוֹן בֵּית מִשְׁכְּבָא וְלָא שַׁבְקֵיהּ אֲבוּהָא לְמֵיעַל.
וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים – מאי שנא שועלים, א״ר איבו בר נגדי א״ר חייא בר אבא א״ר שמעון יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו משבועתם.
ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת – א״ר יצחק דבי רבי אמי הוא אוה לדבר טומאה לכך נתלו חייו בדבר טמא.
ויהי מימים בימי קציר חטים – לכך הוצרך להזכיר כאן ימי קציר חטים לפי שבאותו הפרק הבעיר אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים (שופטים ט״ו:ה׳).
(א-ה) ויהי מימים – פתרונו: מקץ שנה שלקחה.
בימי קציר חטים – שלא תתמה כשאתה קורא ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית (שופטים ט״ו:ה׳), ותאמר שמא אותו הפרק זמן שאין הארץ מוציאה פירות עדיין היה. לכך נאמר: בימי קציר חיטים – ללמדך שכבר הארץ מוציאה את תבואתה, המבער באותו זמן גדיש או כרם – היזק גדול הוא.
ואחר זה בימי קציר חטים היה שב שמשון לפקוד את אשתו בגדי עזים וחשב לבוא אליה והגיד לו אביה כי נתנה למרעהו לאשה לחשבו שכבר שנאה ורצה לתת לו לפייסו אחותה הקטנה אשר היתה טובה ממנה והתפעל מזה שמשון ורצה להנקם מפלשתים ואמר שהוא נקי אם יעשה עמם רעה ולא יוכלו לגנותו על זה כי בדין היה לו להרע להם על מה שעשו כנגדו מזה הפועל.
וכאשר שמשון אחר ימים רבים הלך לפקוד את אשתו בגדי העזים ואמר לבוא עמה החדרה (והיה זה לשכב אצלה להיות אצלה) לא אבה אביה ולא רצה לגלות זנוניה, אבל תלה העון בעצמו.
מימים – מסוף ימים, או מסוף שנה.
ויפקד – ענין זכירה והשגחה, כמו: פקוד פקדתי (שמות ג׳:י״ז).
בגדי עזים – זכר בה בהבאת גדי עזים לה, למנה.
אבאה וגו׳ – לשכב עמה, להיות אצלה.
בימי קציר חטים – זימן ה׳ שיהיה בעת שהתבואה בקמותיה וישרף הכל.
בגדי – שמשון פקד את אשתו ע״י גדי, זכר אותה לטוב בזה שהביא לה דורון.
החדרה – חדר ענינו בית נסתר ומכוסה מן העין והוא מקום השכיבה, ושרשו קרוב לשרש חתר.
וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים לאחר שחלפו ימים רבים1, והיה זה בִּימֵ֣י קְצִיר-חִטִּ֗ים2, וַיִּפְקֹ֨ד זכר3 שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת-אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י בהבאת גדי4 עִזִּ֔ים למנת אוכל5, וַיֹּ֕אמֶר שמשון בליבו6, אָבֹ֥אָה אֶל-אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה אל תוך החדר, לשכב עמה להיות אצלה7, וְלֹֽא-נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא אליה, כי לא רצה לגלות זנוניה, ותלה את העוון בעצמו8:
1. אברבנאל. ויתכן שחלפה שנה, מצודת ציון.
2. וזימן הקב״ה שיהיה בעת שהתבואה בקמותיה וישרף הכל, מלבי״ם. וכן משמע גם מר״י קרא.
3. מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. רלב״ג, כלי יקר.
7. מצודת דוד.
8. אברבנאל.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ב) וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי⁠־שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ וָאֶתְּנֶ֖נָּה לְמֵרֵעֶ֑ךָ הֲלֹ֨א אֲחוֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה מִמֶּ֔נָּה תְּהִי⁠־נָ֥א לְךָ֖ תַּחְתֶּֽיהָ׃
Her father said, "I most certainly thought that you had utterly hated her; therefore I gave her to your companion. Isn't her younger sister more beautiful than she? Please take her, instead.⁠"
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר אֲבוּהָא מֵימַר אֲמַרִית אֲרֵי מִסְנָא סְנֵיתָהּ וִיהָבִיתָהּ לְחַבְרָךְ הֲלָא אֲחָתָהּ זְעֶרְתָּא שַׁפִירָא מִנָהּ תְּהֵי כְעַן לָךְ חִלוּפָא.
הלא אחותה הקטנה טובה ממנה – פתרונו: יפה ממנה, כמו ונשבע לחם ונהיה טובים (ירמיהו מ״ד:י״ז), שעל כורחך אי אפשר אנשים צדיקים וטובים שהרבה בני אדם ששבעים בלחם ומעשיהם רעים אלא על כורחך פתרו׳: ונהיה יפים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

למרעך – לשושבינך.
הלא אחותהא הקטנה טובה ממנהב – פתרונו: יפה הימנה, כמו ונשבע לחם ונהיה [טו]⁠ביםג (ירמיהו מ״ד:י״ז), שעל כרחך אין ביאורו: ונהיה צדיקים, שהרבה בני אדם תמצא {ששבעים בלחם ומעשיהם רעים. אלא על כורחך פתרונו: ונהיה יפים}.⁠ד
א. כן בפסוק. בכ״י: אותה.
ב. כן בפסוק. בכ״י: הימנה.
ג. האותיות ״טו״ הושלמו במקום פגימה בכתב היד.
ד. ההשלמה על פי פירוש ר׳ יוסף קרא. והשוו פירוש ר׳ יוסף קרא על הפסוק בירמיהו מ״ד:י״ז: ׳ונהיה טובים – טובי מראה׳.
והנה התחכם שמשון להרע להם בזה האופן והוא שכבר לכד שלש מאות שועלים ולקח לפידים ושם פני זנב אל זנב מהשועלים וקשר בין הזנבות לפיד אחד והוא עץ ידלק בו האש בקלות ולאיחור תנועת השועלים היה בוער האש בכל מקום שיעברו בו טרם עברם ממנו ובזה האופן הבעיר שמשון בקמות פלשתים מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ר״ל השדה שהוא נטוע זתים כדמות כרם כי לאיחור תנועת השועלים בהם בער בהם האש קודם עברם מהם וכאשר ידעו פלשתים כי שמשון עשה זה מצד מה שעשה כנגדו אב אשתו ורצו להנקם מאבי אשתו ומאשתו ולא התפעלו כנגד שמשון כי כבר התבאר להם כי בדין עשה מה שעשה.
באמרו אמור אמרתי כי שנא שנאתיה ולכן נתתיה למרעך, ר״ל לא עשיתי זה לכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השוה לך, ולהורות זה אמר הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא אליך תחתיה, ר״ל היא אחותה וגם יש לה יתרון עליה שהיא יותר קטנה וגם כי היא טובה ויפה ממנה קחה לך. ויען היתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים.
תחתיה – במקומה.
כי שנא שנאתה – בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך.
טובה ממנה – רמז כי אשתו נתנה עיניה באחרים משא״כ הקטנה תהי לך לבדך.
וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ לשמשון, בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך1, אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי-שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ שנאת אותה, וָאֶתְּנֶ֖נָּה לאישה לְמֵרֵעֶ֑ךָ לאחד מהשושבינין שלך2, ולא עשיתי זאת בכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השווה לך, ולהוכחת דבריו אמר3, הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה יפה4 מִמֶּ֔נָּה5, תְּהִי-נָ֥א לְךָ֖ לאישה תַּחְתֶּֽיהָ במקומה6. ומפני שהיתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים7:
1. מצודת דוד.
2. ראה ביאורים בפס׳ כ׳ פרק יד לעיל.
3. אברבנאל.
4. ר״י קרא.
5. ויש לה יתרון כפול גם היותה קטנה וגם יפה ממנה, אברבנאל. ובאומרו ״טובה ממנה״ רמז לו כי אשתו נתנה עיניה באחרים משא״כ הקטנה שתהיה לו לבדו, מלבי״ם.
6. מצודת ציון.
7. אברבנאל.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
 
(ג) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן נִקֵּ֥יתִי הַפַּ֖עַם מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּי⁠־עֹשֶׂ֥ה אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה׃
Samson said to them, "This time I shall be blameless before the Philistines when I do them a mischief.⁠"
תרגום יונתןרש״יפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר לְהוֹן שִׁמְשׁוֹן זַכַּאי אֲנָא זִמְנָא הָדָא מִפְּלִשְׁתָּאֵי אֲרֵי עָבִיד אֲנָא עִמְהוֹן בִּישָׁא.
נקיתי הפעם – בדין אעשה להם הרעה.
At this time I am innocent. I shall be justified in inflicting injury upon them.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

נקיתי הפעם – הפעם הזאת אני נקי מהם, כי בדין אעשה עמם רעה.
אמר נקיתי הפעם מפלשתים, ר״ל הפעם אמצא תואנה להרע עמהם ולא ימצאו לי עון אשר חטא כי אהיה נקי מאשמה:
נקיתי וגו׳ – הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה, כי לא יחשבו לי לאשמה, על כי מהראוי להרע עמהם.
נקיתי הפעם – כי בודאי נעשו הנשואין בפרהסיא ולמה לא מיחו לתת אשת איש לאחר?!
מפלשתים – אני והם רשעים זה לזה, אך מ״מ אני נקי מהם בכל הרעה שאעשה עמם.
כי – עתה שאני עושה.
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן, נִקֵּ֥יתִי אהיה נקי1 הַפַּ֖עַם הזאת2 מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי כאשר3 -עֹשֶׂ֥ה אעשה4 אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה, ולא תהיה לי אשמה5, כי מן הראוי להרע עמהם6, ובדין אעשה זאת7, כי בוודאי נעשו הנשואין בפרהסיא ולא מיחו לתת אשת איש לאחר8:
1. מצודת דוד.
2. שם.
3. מצודת דוד.
4. שם.
5. אברבנאל.
6. מצודת דוד.
7. רש״י, רד״ק.
8. מלבי״ם.
תרגום יונתןרש״יפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ד) וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ⁠־מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים וַיֶּ֤פֶן זָנָב֙ אֶל⁠־זָנָ֔ב וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין⁠־שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ׃
Samson went and caught three hundred foxes, and he took firebrands and turned tail to tail, and he put a firebrand in the midst between every two tails.
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲזַל שִׁמְשׁוֹן וַאֲחַד תְּלַת מֵאָה תַעֲלִין וּנְסִיב בְּעוּרַיָא וּקְטַר דַנְבָא בְּרֵישׁ דַנְבָא וְשַׁוִי בְעוּרָא חָד בֵּין תְּרֵין דִנְבַיָא בִּמְצִיעָן.
ויפן – את הזנבות זנב אל זנב. ויִפן (שמות ל״ב:ט״ו) – משמע הוא עצמו פונה עצמו. ויֶפן – משמע הפנה את אחרים, וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה״א; וירב העם (שמות א׳:כ׳), וירב בבת יהודה תאניה (איכה ב׳:ה׳), ויגל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א) – גלה, ויגל מלך אשור את ישראל אשורה (מלכים ב י״ח:י״א) – הגלה.
Twisted. The tails, each into the next. וַיִפֶן implies that he himself turned, וַיֶפֶן that he turned, or twisted, others. This usage applies with every word whose verbal root ends with ה.⁠1 "The people increased;⁠"2 "He increased, in the people of Yehudah, lamentation….⁠"3 "Yehudah went into exile from his homeland"4–went into exile. "The king [of Ashur] exiled Yisroel to Ashur" 5–exiled others.
1. Such as גָלָה, רָבָה, פָנָה.
2. Shemot, 1:20.
3. Eikhah, 2:5. Cf. Rashi there.
4. Melachim 2, 25:21.
5. Melachim 2, 17:6.
ויפן זנב אל זנב – ויפן משמע הוא עצמו פנה, כמו ויפן כה וכה (שמות ב׳:י״ב), ויפן פרעה (שמות ז׳:כ״ג) אבל ויֶפן משמע הִפְנָהא את אחרים, וכן שימוש כל תיבה ותיבה שפעל שלה בה״י כמו וירב בבת יהודה (איכה ב׳:ה׳), וירב העם (שמות א׳:כ׳), ויגל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א), ויגל מלך אשור את ישראל אשורה (מלכים ב י״ח:י״א) – הֶגְלָה.
א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״הפונה״.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

שועלים – למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפי׳ בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו, ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן היה זה הולך לפניו וזה לפניו, והלפיד נופל מביניהם.
ורז״ל דרשו: מאי שנא שועלים? אמר שמשון יבא שועל שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם, והיא שבועת אבימלך לאברהם.
ויפן זנב אל זנב – מבנין הפעיל, כי הוא בשש נקודות.
(ד-ה) ולקח שלש מאות שועלים והדביק זנביהם וירם הלפידים בין שתי זנבות ותבער אש בכל כרמי פלשתים ומגדיש ועד קמה ועד זית. וחז״ל (סוטה י׳ ע״א) דרשו מאי שנא שועלים? אמר שמשון יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן שעשה אבימלך:
ויקח לפדים – חסר יו״ד קדמאה ומלא יו״ד תניינא.
ויפן אל זנב – בספרים שלנו היו״ד בסגול וכן דעת רד״ק כמ״ש במכלול דף קנ״ח וכ״כ בעל פתח דברי דף ק׳ והראב״ע בס׳ מאזני לשון הקדש דף ר״ד וכ״כ רבי יונה בספר הרקמה שאות העתידות מן המחסרים מן הפעלים הקלים תהיה בצירי כמו וַתֵּכֶל כל עבודת וַתֵּכה מכעס עיני ותלך וַתֵּתע כי הם והדומה להם בצירי ואות העתידות מן המחסרים מן הפעלים הכבדים תהיה בסגול כמו וַיֶפֶן זנב וַיֶקֶש את ערפו וַיֶזֶן את יושבי ירושלם והדומה להם ורש״י בפרשת ואלה שמות ובאיכה ב׳ כתב שהוא בצירי ובמלכים ב׳ י״ז כתב שהוא בסגול.
לפידים – כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת, וכן: כלפיד יבער (ישעיהו ס״ב:א׳), וקראם על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים.
ויפן – הפנה.
בתוך – באמצע, כמו: והעיר בתוך (במדבר ל״ה:ה׳).
בין שני הזנבות בתוך – רמז להם כי כן שמו לפיד בין שני רעים, כמו שאמר: היחתה איש אש בחיקו וכו׳ כן הבא אל אשת רעהו.
שועלים – אולי הם החיות הנקראות שקאל בלשונותינו, והם מין שועל ועורם צהוב ויוצאים בלילה למאות יחד למצא טרף והם עזים וקלים ברגליהם מאד, ושמשון טמן רשת ולכדם בבת אחת.
והנה התחכם שמשון להרע להם1, וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ-מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים2, וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים3, וַיֶּ֤פֶן והפנה4 את הזנבות של השועלים5 זָנָב֙ אֶל-זָנָ֔ב, וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין-שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ באמצע6, וקשר אותן באמצעות הלפיד7:
1. רלב״ג.
2. למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן, היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם, רד״ק. ורז״ל דרשו (סוטה י.) מאי שנא שועלים? אמר שמשון, יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם, והיא שבועת אבימלך לאברהם, רד״ק, אברבנאל.
3. וקראם ״לפידים״ על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים, מצודת ציון.
4. מצודת ציון.
5. רש״י.
6. מצודת ציון. ובכך רמז להם כי כן שמו לפיד בין שני רעים, מלבי״ם.
7. רלב״ג, אברבנאל.
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ה) וַיַּבְעֶר⁠־אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים וַיְשַׁלַּ֖ח בְּקָמ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיַּבְעֵ֛ר מִגָּדִ֥ישׁ וְעַד⁠־קָמָ֖ה וְעַד⁠־כֶּ֥רֶם זָֽיִת׃
When he had set the brands on fire, he let them go into the standing grain of the Philistines, and burnt up both the shocks and the standing grain, and also the olive groves.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְאַדְלֵיק אֶשְׁתָּא בִּבְעוּרַיָא וּשְׁלַח בְּקָמַת פְּלִשְׁתָּאֵי וְאַדְלֵיק מִגָדִישַׁיָא וְעַד כַּרְמַיָא וְעַד זֵיתָא.
ועד כרם זית – תרג׳ ועד כרמיא ועד זיתיא.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ועד כרם זית – ועד כרם, ועד זתים, הכל הבעיר. וכן תרגם יונתן: ועד כרמיא ועד זיתיא.
ויש לפרש: כרם סמוך לזית, ויקרא כרם זית הזיתים הנטועים ביחד הרבה, כמו שנקרא כרם הגפנים הנטועים ביחד הרבה. וכן אמרו רז״ל: כרם זית איקרי כרם סתמא לא איקרי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

ויבער אש בלפידים – במדוייקים מלא דמלא כמ״ש בסוף פרשת יתרו.
בקמות – היא התבואה המחוברת לקרקע.
מגדיש – תבואה קצורה מונחים זה על גב זה.
כרם זית – פרדס מאילני זית.
וישלח – שלחם לנפשם בין הקמות.
גדיש – בלשון חכמים גדוש ענינו מלא על כל גדותיו ומחזיק בקושי ע״י דישה, ואולי גדיש (מלשון גדות ומלשון דוש) שנדושה התבואה.
וַיַּבְעֶר והבעיר שמשון -אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים, וַיְשַׁלַּ֖ח ושלח את השועלים לנפשם1 בְּקָמ֣וֹת בין קמות2 הַפְּלִשְׁתִּ֑ים, וַיַּבְעֵ֛ר והבעיר האש מִגָּדִ֥ישׁ מן התבואה הקצורה המונחת זה על גב זה3 וְעַד-קָמָ֖ה התבואה שבקרקע4 וְעַד-כֶּ֥רֶם ועד5 זָֽיִת, את הכל הבעיר6:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד. היא התבואה המחוברת לקרקע, מצודת ציון.
3. מצודת ציון.
4. מצודת ציון.
5. תרגום יונתן, רד״ק. ויש מרבותינו שביארו פרדס מאילני זית, מצודת ציון. וקרוי כך כי השדה נטוע זתים כדמות כרם, רלב״ג. וכלי יקר ביאר כרם סמוך לזית.
6. מצודת ציון.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ו) וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒ וַיֹּאמְר֗וּ שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן הַתִּמְנִ֔י כִּ֚י לָקַ֣ח אֶת⁠־אִשְׁתּ֔וֹ וַֽיִּתְּנָ֖הּ לְמֵרֵעֵ֑הוּ וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת⁠־אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ׃
Then the Philistines said, "Who has done this?⁠" They said, "Samson, the son-in-law of the Timnite, because he has taken his wife and given her to his companion. The Philistines came up and burnt her and her father with fire.
תרגום יונתןרש״ירי״דאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרוּ פְלִשְׁתָּאֵי מַן עֲבַד דָא וַאֲמַרוּ שִׁמְשׁוֹן חֲתָנֵיהּ דְתִמְנִי אֲרֵי נְסִיב יַת אִתְּתֵיהּ וְיַהֲבָהּ לְחַבְרֵיהּ וּסְלִיקוּ פְלִשְׁתָּאֵי וְאוֹקִידוּ יָתָהּ וְיַת אֲבוּהָא בְּנוּרָא.
חתן התמני – חתן הפלשתי אשר בתמנה (שופטים י״ד:א׳).
The son-in-law of the Timnite. The son-in-law of the Pelishtite from Timnah.
חתן התימני – מן הדין היה ראוי להיות תמנתי כי שם המקום תמנת, וכיוצא בו צרפית האלמנה שהיה משפטו צרפתית כי שם צרפת.
וזכר שאמרו פלשתים מי עשה זה? ואמרו שמצאו שעשה אותו שמשון וידעו סבת חרון אפו מחמיו שהשיא אשתו של שמשון לאחר, ועליו שרפו את אשתו ואת בית אביה באש כדי שתשוב חרון אפו, כי לא היו חפצים להנקם ממנו כי אם לפייסו מיראתם אותו, וגם שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין.
ויאמרו – הרואים אותו שעשהו.
וישרפו – לפייס את שמשון.
וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒? וַיֹּאמְר֗וּ אלה שראו את שמשון עושה זאת1, שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן חתנו של הַתִּמְנִ֔י הפלשתי אשר בתמנה2 עשה זאת, כִּ֚י לָקַ֣ח התמני את, אֶת בתו היא -אִשְׁתּ֔וֹ של שמשון, וַֽיִּתְּנָ֖הּ והשיא אותה לְמֵרֵעֵ֑הוּ לאחד מהשושבינין של שמשון3, וכדי לפייס את שמשון4, וַיַּעֲל֣וּ עלו פְלִשְׁתִּ֔ים, וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת-אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ, שכן בנוסף לכך שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין, מיראתם אותו לא היו חפצים להנקם ממנו אלא לפייסו5:
1. מצודת דוד.
2. רש״י.
3. ראה ביאורים בפס׳ כ׳ פרק יד לעיל.
4. מצודת דוד.
5. אברבנאל.
תרגום יונתןרש״ירי״דאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותהכל
 
(ז) וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִֽם⁠־תַּעֲשׂ֖וּן כָּזֹ֑את כִּ֛י אִם⁠־נִקַּ֥מְתִּי בָכֶ֖ם וְאַחַ֥ר אֶחְדָּֽל׃
Samson said to them, "If you do after this manner, surely I will be avenged of you, and after that I will cease.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר לְהוֹן שִׁמְשׁוֹן אִם תַּעְבְדוּן כַּהֲדָא אֱלָהֵן כַּד אֶתְפְּרַע מִנְכוֹן וּבָתַר כֵּן אֶתְמְנָע.
אם תעשון כזאת – ושמא רגילין אתם בכך, לתת אשתו של זה לזה.
Is this the way you behave. Perhaps you are accustomed to this – shifting wives from one to another.
אם תעשון כזאת – מאחר שעשיתם כזאת.
כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל – לא אשקוט עד אשר אקח מכם נקם ולאחר שאקח מכם נקם אחדל.
אם תעשון – בלעז שי אוו״ש פייט1 בתמיה.
1. בלעז: si vous faites.
אם תעשון כזאת – אם מתחלה כשגזלו אשתי עשיתם זאת, ששרפתם אותה ואת בית אביה, היה טוב, אבל עתה שלא חששתם מתחילה עד שבקשתי אני דיני מכם, לא אחדל עדיין, אלא אם כן נקמתי בכם פעם אחרת, ואחר כן אחדל.
אם תעשון {כזאת} כי אם נקמתי בכם – פירוש: אם תעשון כזאת שתשרפו את אשתי ולא תקחו אותה מבעלה ותשיבוה לי לא אשקֹט כי אם נקמתי בכם.
ויאמר להם שמשון – הראוי שתעשו כזאת להוסיף לעשות כנגדי הנה אם נקמתי בכם מענין הראשון ואחר אחדל מהרע לכם אך עתה ששבתם לעשות כנגדי הנה אני עושה עמכם רעה.
ועל זה אמר שמשון אליהם אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל, ופירושו ששמשון חרה אפו עוד על ששרפו את אשתו כי היה אוהב אותה, ולכן אמר אם תעשון כזאת, ר״ל הראוי שתעשו כזאת לשרוף את האשה כי אם נקמתי בכם על שנשאת לאחר? ואחר אחדל על ששרפתם אותה? באמת לא אחדל, כי הוספתם רעה על רעה, ולכן ויך אותם שוק על ירך. ורש״י פי׳ אם תעשון כזאת, רוצה לומר הרגילים אתם לעשות כזה לקחת אשת זה ולתתה לאחר? לכן אנקם מכם ואחר אחדל, והנקמה היה אשר יזכור אחר זה. ורד״ק פי׳ אם תעשון כזאת, ר״ל אם הייתם עושים זאת הנקמה קודם שאנקם אני היה טוב, אבל אחרי שאני בידי נקמתי בכם האם ראוי שאחר זה אחדל? אינו ראוי אלא שאנקם מכם עוד פעם אחרת. ואני אחשוב בפירושו שאין ראוי לאדם הנכבד שינקם מקלון הנעשה אליו כי אם בעצמו, וידיו רב לו להנקם ממנו לא ע״י אחר, ולכן אמר שמשון אם תעשון כזאת, רוצה לומר האם ראוי שאתם תעשון כזאת? רוצה לומר הנקמה על הקלון אשר עשו לי, אינו ראוי באמת אלא שאנקם בכם בעצמי ואחר אחדל, אבל בנקמה שתעשו אתם לא אחדל. והנה היתה הכאת שמשון לפלשתים ולא היה מטמא בהם להיותו כדרך מלחמה. וקבלו רבותינו (נזיר ד׳ ע״ב) שמותר היה להטמא למתים אעפ״י שהיה נזיר, לפי שהוא לא נדר נזירות, והמלאך שנדרו ויעדו בנזירות לא הזהירו על דבר כי אם באכילה ובשתיה ובשער, ועם זה הותרה השאלה השלישית:
אם תעשון כזאת – רצה לומר, לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, רק אנקום בכם פעם אחת, ואחר זה אחדול מלנקום.
אם תעשון כזאת – רצה לומר כי מה ששרפו אותה לא היה בעבור המעשה שזנתה רק להשקיט כעס שמשון, אמר אני חשבתי שדי בעונש ממון, אבל אחר שאתם תעשון כזאת להעניש בעונש נפשות, א״כ גם אני אבקש מכם נפשות כמנהגכם, וזה שאמר כי אם נקמתי בכם.
אם תעשון כזאת – אם לשון תימה – כאלה תעשו? א״כ לא אחדל עד שאנקם בכם. שד״ל.
וחרה אפו של שמשון על כי הרגו את אשתו, כי עדיין היה אוהב אותה1, וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן, אִֽם-תַּעֲשׂ֖וּן הייתם עושים זאת2 בהתחלה לפני שאני נקמתי, לא הייתי נוקם בכם3, אולם כנראה שאתם רגילים לעשות4 כָּזֹ֑את לתת אשתו של זה לזה5 ולכן לא דאגתם אז להשיב לי אותה, ורק כאשר ראיתם את כעסי שרפתם אותה6, ומשכך לא אחדל עדיין7 מלנקום בכם בעצמי8 כִּ֛י אִם עד אשר -נִקַּ֥מְתִּי אנקום9 בָכֶ֖ם פעם נוספת10, ואולם כיוון שסוף סוף נקמתם נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, אלא רק אנקום בכם פעם אחת11 בנפשותכם12, וְאַחַ֥ר ולאחר מכן אֶחְדָּֽל מלנקום בכם:
1. אברבנאל.
2. לע״ז רש״י, ר״י קרא.
3. רד״ק.
4. רש״י.
5. שם.
6. רי״ד.
7. רד״ק, רי״ד.
8. שאין ראוי לאדם הנכבד שינקם מקלון הנעשה אליו כי אם בעצמו, אברבנאל.
9. ר״י קרא, רד״ק.
10. רד״ק.
11. מצודת דוד.
12. מלבי״ם ביאר כי כיוון ששרפו אותה לא בגלל המעשה שזנתה אלא רק להשקיט כעס שמשון, אמר שמשון אני חשבתי שדי בעונש ממון, אבל אחר שאתם עשיתם כזאת להעניש בעונש נפשות, א״כ גם אני אבקש מכם נפשות כמנהגכם, מלבי״ם.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ח) וַיַּ֨ךְ אוֹתָ֥ם שׁ֛וֹק עַל⁠־יָרֵ֖ךְ מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַיֵּ֣רֶד וַיֵּ֔שֶׁב בִּסְעִ֖יף סֶ֥לַע עֵיטָֽם׃
He struck them hip and thigh with a great slaughter. And he went down and lived in the cleft of the rock of Etam.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּמְחָא יָתְהוֹן פָּרָשִׁין עִם רִגְלָאִין מְחָא סַגִיאָה וּנְחַת וִיתֵיב בִּשְׁקֵיף כֵּיף עֵיטָם.
שוק על ירך – פרשין עם רגלאין, רוכב סוס אינו נשען על ירכו כי אם על שוקו, רגל אחד נתון בברזל התלוי במרכבת.
בסעיף – בנקרת סלע עיטם, וחברו סעיפי הסלעים (ישעיהו נ״ז:ה׳), מסעף פארה (שם י׳:ל״ג).
Cavalry and infantry [lit. calf and thigh]. "Horsemen and foot soldiers.⁠"1 The horseman is not supported by the thigh, but by the calf of the foot inserted into the metal stirrup hanging from the saddle.
On the promontory of a crevice of the Eitam cliff. Similarly, "The promontories of the cliffs,⁠"2 "[He] shall remove its branches.⁠"3
1. This is Targum Yonatan’s translation. “Calf” refers to the horseman, supported by the calf, as Rashi explains, and “thigh” refers to the footsoldier, whose weight is supported by the thigh.
2. Yeshaya, 2:21
3. Ibid, 10:33.
שוק על ירך – פתרונו: שוק עם הירך, כמו והקרבתם על הלחם (ויקרא כ״ג:י״ח) שפתרונו: עם הלחם.
ויונתן תרגם: פרשין עם ריגלאין.
בסעיף – כמו סעיפי הסלעים (ישעיהו נ״ז:ה׳).
שוק על ירך – תירגם יונתן: פרשין עם רגלאין. שוק – הוא הרגלי, וירך – הוא הרוכב.
ויש לפרש: שוק על ירך – על הנופלים בנוסם, כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כלם נסו מפניו, והכה אותם בנוסם, ונופלים שוק על ירך, כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו.
ויך אותם שוק על ירך – תרג׳: פרשין עם רגלאין.
סעיף סלע עיטם – כמו סעיפי הסלעים.
והכה אותם שמשון שוק על ירך מכה גדולה ר״ל שוק אצל ירך ודמה הרגלים לשוק והפרשים הרוכבים בסוסים לירך כי השוק הוא למטה מהירך ואחר ירד שמשון וישב בסעיף סלע עיטם מפני פלשתים שהיו אורבים לו.
והנה זכר שהכה אותם שוק על ירך, דמה הרגלים לשוק והפרשים רוכבים על סוסים לירך, כאלו אמר פרשים ואנשי רגלי הכה כלם, וירד וישב בסעיף סלע עיטם כי היו פלשתים רבים אורבים לו:
שוק – הוא פרק האמצעי מן הרגל.
ירך – הוא פרק העליון.
בסעיף – הוא שן הסלע, כמו: ובסעיפי הסלעים (ישעיהו ב׳:כ״א), והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי ׳סעיף׳, כמו שכתוב: בסעיפיה פוריה (ישעיהו י״ז:ו׳), ועל שם שבולטת מהסלע, כענף מן האילן.
שוק על ירך – תרגם יונתן, פרשין עם רגלאין, דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל, והולכי רגלי, דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל.
שוק על ירך – הרץ מרים רגליו יותר מן המהלך וכופלן מאחוריהן, וכן וישא יעקב רגליו מהר לחרן אחרי הבטחת האל, ובתחלה הלך לאט כי דואג היה על עתידותיו; וכל הרץ יותר מרים רגליו יותר מן הארץ וכופלן יותר כלפי הירך. וכאן שמשון הכם והפחידם עד שנסו בבהלה עצומה ורצו כ״כ עד שהרימו שוקם על ירכם.
בסעיף – סלע עיתם היה נחלק לסעיפים הרבה, ובאחד מהם ישב שמשון.
וַיַּ֨ךְ והיכה אוֹתָ֥ם שמשון באופן שלא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כולם נסו מפניו וכך הכה אותם1, שׁ֛וֹק2 עַל-יָרֵ֖ךְ3 מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה, וַיֵּ֣רֶד משם שמשון וַיֵּ֔שֶׁב והתיישב בִּסְעִ֖יף בשן4 סֶ֥לַע עֵיטָֽם כי היו פלשתים רבים אורבים לו5: (ס)
1. רד״ק.
2. הוא הפרק האמצעי מן הרגל, מצודת ציון.
3. ירך הוא פרק העליון, מצודת ציון. כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו, רד״ק. ויש מרבותינו שביארו שהיכה ״שוק״ הם הולכי הרגל ו״ירך״ הם הפרשים רוכבי הסוסים, תרגום יונתן, רלב״ג, אברבנאל, מצודת דוד. ויש מרבותינו שביארו הפוך בהביאם את תרגום יונתן המבאר כי שוק זה פרשים וירך זה הולכי רגל, רש״י, רי״ד, (רד״ק ומצודת דוד אף הביאו את התרגום ואולם ביארו הפוך, ראה כלי יקר).
4. ונקראת כך על כי היא בולטת מהסלע, מצודת ציון.
5. אברבנאל.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(ט) וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּֽיהוּדָ֑ה וַיִּנָּטְשׁ֖וּ בַּלֶּֽחִי׃
Then the Philistines went up and encamped in Judah, and spread themselves in Lehi.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת ציוןהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּסְלִיקוּ פְלִשְׁתָּאֵי וּשְׁרוֹ בְּאַרְעָא דְבֵית יְהוּדָה וְאִתְרְטִישׁוּ עַל לֶחִי.
וינטשו – ויתפזרו.
בלחי – שם מקום.
They fanned out. They dispersed.
At Lechi. The name of a place1
1. Not literally “cheek”.
וינטשו בלחי – על שם סופו, דכת׳: לבסוף על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי (שופטים ט״ו:י״ט).
וינטשו בלחי – על שם סופו, כי על דבר לחי החמור נקרא המקום לחי.
ופי׳ וינטשו – לשון שטיחה, כמו: והנם נטושים על פני (שמואל א ל׳:ט״ז) האדמה.
וינטשו בלחי – רוצה לומר: שהתפזרו והתפשטו במקום ההוא מענין והנם נטושים.
וזכר שעלו הפלשתים בעבור זה וחנו ביהודה וינטשו ויתפשטו במקום שנקרא אח״כ לחי, והוא מענין (שמואל א ל׳ ט״ז) והגם נטושים על פני כל הארץ, רוצה לומר מתפשטים.
וינטשו – ענין פזור, כמו: וינטשו בעמק רפאים (שמואל ב ה׳:כ״ב).
בלחי – אמר על שם סופו, שקראו רמת לחי.
וינטשו – שרש נטה וטוש יחד.
וַיַּעֲל֣וּ פְלִשְׁתִּ֔ים, וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּיהוּדָ֑ה, וַיִּנָּטְשׁ֖וּ והתפזרו1 בַּמקום הנקרא2 לֶּֽחִי:
1. רש״י, רד״ק, רלב״ג, מצודת ציון.
2. רש״י. ואמר כך על שם סופו, שקראו רמת לחי, ר״י קרא, רד״ק, מצודת ציון.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת ציוןהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(י) וַיֹּֽאמְרוּ֙ אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ וַיֹּאמְר֗וּ לֶאֱס֤וֹר אֶת⁠־שִׁמְשׁוֹן֙ עָלִ֔ינוּ לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר עָ֥שָׂה לָֽנוּ׃
The men of Judah said, "Why have you come up against us?⁠" They said, "To bind Samson we have come up, to do to him as he has done to us.⁠"
תרגום יונתןרש״ירלב״ג תועלותמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרוּ אֱנָשֵׁי יְהוּדָה לְמָא סְלֵקְתּוּן עֲלָנָא וַאֲמַרוּ לְמֵיסַר יַת שִׁמְשׁוֹן סְלִיקְנָא לְמֶעְבַּד לֵיהּ כְּמָא דַעֲבַד לָנָא.
למה עליתם עלינו – הלא עבדים אנחנו לכם.
לאסור את שמשון – שתאסרוהו ותסגירוהו לנו.
Why have you ascended against us. Are we not enslaved by you?
To tie down Shimshon. In order that you tie him down and deliver him to us.
(י-יג) התועלת הי״ט – הוא להודיע שראוי למנהיג שישמור עמו ולא יספיק לו שמירת עצמו. והלא תראה כי שמשון, עם מה שנתפרסם לו מגבורתו שלא יוכלו רבים להזיק לו אם יהיה בידו כלי מלחמה, כי גם בלא כלי מלחמה היה מנצח רבים – כמו שבא בזה הספור – הנה לא רצה להזיק בבני יהודה בבואם לאסרו לתתו ביד פלשתים, וסבל שיאסרוהו, בראותו שאם לא יסבול זה יריבו בני יהודה על זה עמו בחזקה, למלט נפשם מיד פלשתים, ותתחדש בזה מריבה בינו ובין בני יהודה, ואולי יפול מהם רב, ולזאת הסיבה שאל מהם כשהסכים לסבול שיאסרוהו, שלא יפגעו בו הם, כי אולי אם יראה כוונתם לבא לפגוע בו, לא יוכל לסבול שלא יקים כנגדם, ויפיל מהם רב.
והנה ג״כ סבל שמשון שיאסרוהו בני יהודה לאהבתו אותם, כדי שיעשה להם התנצלות עם פלשתים במה שהיה משחית בהם, כי הם הראו עצמם עוזרים לפלשתים לאסרו בידם, ולזה נודע להם כי לא מלבם היה עושה שמשון הרע להם.
וַיֹּֽאמְרוּ֙ להם אִ֣ישׁ אנשי יְהוּדָ֔ה, לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ? הלא עבדים אנחנו לכם1, וַיֹּאמְר֗וּ פלשתים לאנשי יהודה, לֶאֱס֤וֹר כדי שתאסרו2 אֶת-שִׁמְשׁוֹן֙ ממקום מושבו בסלע העיטם3, ותסגירו אותו אלינו4, לכך עָלִ֔ינוּ אליכם, כדי לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר כפי שֶׁעָ֥שָׂה לָֽנוּ:
1. רש״י.
2. רש״י.
3. כלי יקר.
4. רש״י.
תרגום יונתןרש״ירלב״ג תועלותמקראות שלובותהכל
 
(יא) וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹ֩שֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ מִֽיהוּדָ֗ה אֶל⁠־סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒ וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן הֲלֹ֤א יָדַ֙עְתָּ֙ כִּֽי⁠־מֹשְׁלִ֥ים בָּ֙נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה⁠־זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י כֵּ֖ן עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם׃
Then three thousand men of Judah went down to the cleft of the rock of Etam, and said to Samson, "Don't you know that the Philistines are rulers over us? What then is this that you have done to us?⁠" He said to them, "As they did to me, so have I done to them.⁠"
מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וּנְחָתוּ תְּלָתָא אַלְפִין גַבְרָא מִדְבֵית יְהוּדָה לִשְׁקֵיף כֵּיף עֵיטָם וַאֲמַרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלָא יְדַעְתָּא אֲרֵי שַׁלְטִין בָּנָא פְּלִשְׁתָּאֵי וּמַה דָא עֲבַדְתְּ לָנָא וַאֲמַר לְהוֹן כְּמָא דַעֲבַדוּ לִי כֵּן עַבְדֵית לְהוֹן.
כאשר עשו לי – רע עשו לי, ורע עשיתי להם. וכן: כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו (ויקרא כ״ד:כ׳).
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

(יא-יב) וכאשר ידעו זה בני יהודה ירדו למקום שהיה שמשון בו ואסרוהו ברצונו להביאו לתתו ביד פלשתים, וכאשר בא אצלם שבר העבותים כאלו היו פשתים אשר בערו באש.
וירדו שלשת אלפים איש מיהודה – בספרים מדוייקים כ״י ודפוסים ישנים היו״ד נחה וברובן של כ״י המ״ם בלא מאריך.
משלים – בלא מאריך במ״ם.
עשית לנו – כי הלא ינקמו בנו.
כאשר עשו לי – שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר.
הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים – כי הדין הוא (לדעת הרמב״ם) שעכו״ם שאמרו תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא ימסרוהו אא״כ חייב מיתה כשבע בן בכרי, רצה לומר אף שאינו חייב מד״ת רק מדין המלכות, וכן אם היה רודף רבים שע״י יגיע סכנה לכלל ישראל שאז מוסרים אותו אף שלא יחדוהו (כמו שאמר הט״ז ביו״ד סי׳ קנ״ז).
ותחלה אמרו: הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים ומה זאת עשית וא״כ אתה רודף את הכלל, והשיב אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק כי כאשר עשו לי כן עשיתי להם, והוא דברים שביני לבינם בלתי נוגעים אל הכלל.
וכאשר ידעו זאת בני יהודה1, וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ אנשים מִֽשבט יהוּדָ֗ה, אֶל-סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒, וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן, הֲלֹ֤א יָדַ֙עְתָּ֙ כִּֽי-מֹשְׁלִ֥ים בָּ֙נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה-זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ?! כי הלא ינקמו בנו2, וא״כ רודף אתה את הכלל!⁠3 וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם שמשון, אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק מזה כי4 כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י רע5, שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר6, כֵּ֖ן כך עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם אני רע7, וחשבתי שהם דברים שביני לבינם שלא נוגעים אל הכלל8:
1. אברבנאל.
2. מצודת דוד.
3. מלבי״ם.
4. מלבי״ם.
5. רד״ק.
6. מצודת דוד.
7. רד״ק.
8. מלבי״ם.
מקבילות במקראתרגום יונתןרד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
 
(יב) וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֶאֱסׇרְךָ֣ יָרַ֔דְנוּ לְתִתְּךָ֖ בְּיַד⁠־פְּלִשְׁתִּ֑ים וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י פֶּֽן⁠־תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם׃
They said to him, "We have come down to bind you, that we may deliver you into the hand of the Philistines.⁠" Samson said to them, "Swear to me that you will not fall on me yourselves.⁠"
תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְמֵיסְרָךְ נְחַתְנָא לְמִמְסְרָךְ בִּידָא דִפְלִשְׁתָּאֵי וַאֲמַר לְהוֹן שִׁמְשׁוֹן קַיִימוּ לִי דִלְמָא תִשְׁלְטוּן בִּי אַתּוּן.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יא]

לאסרך – בס״ס הלמ״ד בלא מאריך וכן כל כיוצא בזה קודם אותיות אחה״ע וכן נאסרך דבסמוך ושניהם הסמ״ך בקמץ לבד והוא חטוף.
תפגעון – ענין מכת מות, כמו: גש פגע בו (שמואל ב א׳:ט״ו).
לאסרך ירדנו – כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו.
השבעו לי – רצה לומר, אמסור עצמי בידכם אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי כי ירא אני פן תפגעון בי.
ויאמרו לו לאסרך ירדנו – כי ייחדוך ואתה חייב אצלם מיתה מחוק המלכות.
פן תפגעון בי אתם – לא שירא מהם רק היה מיצר אולי בראותם אותו אסור יואילו לפגוע בו הם למצוא חן בעיני הפלשתים ויחרה אפו גם עליהם.
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙, לֶאֱסָרְךָ֣1 יָרַ֔דְנוּ כדי לְתִתְּךָ֖ בְּיַד-פְּלִשְׁתִּ֑ים, כי בגלל חוקי מלכותם אתה חייב מיתה2, והפלשתים גזרו עלינו לאסור אותך ולהביאך אליהם3, וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אמסור עצמי בידכם אך4 הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י שרק תאסרו אותי, כי ירא אני5 פֶּֽן-תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם מכת מוות6:
1. ונראה כי בני יהודה ידעו כי בכוחו יהיה להשתחרר מהעבותים, כלי יקר.
2. כי הדין הוא שעכו״ם שאמרו תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא ימסרוהו (לדעת הרמב״ם) אא״כ חייב מיתה כשבע בן בכרי, או שחייב מיתה על פי דין המלכות, מלבי״ם.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מצודת ציון.
תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(יג) וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר לֹ֚א כִּֽי⁠־אָסֹ֤ר נֶאֱסׇרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ בְיָדָ֔ם וְהָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בִּשְׁנַ֙יִם֙ עֲבֹתִ֣ים חֲדָשִׁ֔ים וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן⁠־הַסָּֽלַע׃
They spoke to him, saying, "No; but we will bind you fast, and deliver you into their hand. But surely we will not kill you.⁠" They bound him with two new ropes, and brought him up from the rock.
תרגום יונתןרש״ירד״קרי״דרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְמֵימָר לָא אֲרֵי מֵיסַר נִיסְרִינָךְ וְנִמְסְרִינָךְ בִּידֵיהוֹן וּמִקְטַל לָא נִקְטְלִנָךְ וְאַסְרוּהִי בְּתַרְתֵּין גְדִילַן חַדְתִּין וְאַסְקוּהִי מִן כֵּיפָא.
לא כי אסור נאסרך – לא נהרוג אותך, כי אם אסור נאסרך.
No! We shall merely tie you down. We shall not execute you, but merely tie you down.
ויעלוהו מן הסלע – כי מקום בני יהודה היה גבוה מן הסלע, כמו שאמר למעלה: וירדו אל סעיף סלע עיטם (שופטים ט״ו:י״א).
ונתנוך – הדגש להביא נו״ן אחר.
והנה אסרו בני יהודה את שמשון בשנים עבותים חדשים לתתו ביד פלשתים הוא בא עד לחי שהיו שם פלשתים רבים.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק י]

עבתים – חבלים, עבות, שזורים בשלשה כפולים.
וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר, לֹ֤א נהרוג אותך1 כִּֽי אם2 -אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ ונתן אותך בְיָדָ֔ם, וְאולם הָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ לא כעת ולא בפעם אחרת3, וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בהסכמתו4 בִּשְׁנַ֙יִם֙ בשני עֲבֹתִ֣ים חבלים5 חֲדָשִׁ֔ים, ובהיות מקום בני יהודה גבוה מן הסלע6, וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן-הַסָּֽלַע אליהם, לתתו ביד פלשתים7:
1. רש״י.
2. רש״י.
3. כלי יקר.
4. אברבנאל.
5. עבות, שזורים בשלשה כפלים, מצודת ציון.
6. רד״ק.
7. מצודת ציון.
תרגום יונתןרש״ירד״קרי״דרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמקראות שלובותהכל
 
(יד) הוּא⁠־בָ֣א עַד⁠־לֶ֔חִי וּפְלִשְׁתִּ֖ים הֵרִ֣יעוּ לִקְרָאת֑וֹ וַתִּצְלַ֨ח עָלָ֜יו ר֣וּחַ יְהֹוָ֗הי״י֗ וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים אֲשֶׁ֣ר עַל⁠־זְרוֹעוֹתָ֗יו כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ וַיִּמַּ֥סּוּ אֱסוּרָ֖יו מֵעַ֥ל יָדָֽיו׃
When he came to Lehi, the Philistines shouted as they met him. The Spirit of Hashem came mightily on him, and the ropes that were on his arms became as flax that was burnt with fire, and his bands dropped from off his hands.
תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותעודהכל
הוּא אֲתָא עַד לֶחִי וּפְלִשְׁתָּאֵי יַבִּיבוּ לָקֳדָמוּתֵיהּ וּשְׁרַת עֲלוֹהִי רוּחַ גְבוּרָא מִן קֳדָם יְיָ וַהֲוָאָה גְדִילָתָא דְעַל דַרְעוֹהִי כְּכִתָּנָא דְאָרַח בֵּיהּ נוּרָא וְאִתְמְסִיוּ אֱסָרוֹהִי מֵעַל יְדוֹהִי.
רוח י״י – רוח גבורה מן קדם י״י.
אסוריו – קשוריו.
The spirit of Adonoy. A spirit of power, emanating from Adonoy.⁠1
His bonds which tied him down.
1. This is Targum Yonatan’s translation.
בערו באש – תירגם יונתן: ככיתנא דאחד ביה נורא.
וימסו – מבנין נפעל, והוא כמו: וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳).
אסוריו – שם, והאחד ממנו אסור. והם היתרים אשר נאסר בהם.
ותצלח עליו רוח גבורה מאת י״י ושבו העבותים אשר על זרועותיו אצל גבורתו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח מרגיש לנתק העבותים ואפשר עם זה שהיו שאר הדברים יחד ר״ל שהש״י החליש על דרך המופת העבותו׳ ההם ושמם בחולשם כפשתים אשר בערו באש, ורוח הגבורה ששרתה עליו היתה בהריגתו אז אלף איש בלחי החמור שמצא ואמר שמשון בלחי החמור החרשתי צבור וצבורין מהרוגים ואמר חמור חמורתים לזווג שם עם חמור על צד הצחות.
זרועתיו – בספרים מדוייקים מלא דמלא.
וימסו אֱסוּרָיו – בספרים כ״י מדוייקים האל״ף בחטף סגול וכן משמע מהשרשים ובדפוסים בשוא ופתח.
ותצלח – ועברה.
וימסו – מלשון המסה והמגה.
אסוריו – קשוריו שנאסר בהם.
הוא בא – כי לא אסרו כי אם ידיו, ולא רגליו.
הריעו – תרועת שמחה.
כפשתים – חלושים כפשתים אשר נחרכו באש.
וימסו – כאלו נמסו מעל ידיו העבותים שנאסר בהם.
וכיוון שאסרוהו רק בידיו1, הוּא-בָ֣א ברגליו2 עַד- מקום בשם3 לֶ֔חִי, וּפְלִשְׁתִּ֖ים אשר היו שם4 הֵרִ֣יעוּ תרועת שמחה5 לִקְרָאת֑וֹ, וַתִּצְלַ֨ח ועברה6 עָלָ֜יו ר֣וּחַ גבורה מאת7 יְהוָ֗ה, וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים החבלים8 אֲשֶׁ֣ר עַל-זְרוֹעוֹתָ֗יו חלושים9 כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ, וַיִּמַּ֥סּוּ וְנָמַסּוּ10 אֱסוּרָ֖יו קשוריו11 מֵעַ֥ל יָדָֽיו הם החבלים אשר נאסר בהם12:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. כלי יקר וראה הערות בפס׳ ט׳ לעיל.
4. כלי יקר.
5. מצודת דוד.
6. מצודת ציון.
7. תרגום יונתן, רש״י, רלב״ג.
8. ראה הערות בפס׳ י״ג.
9. מצודת דוד.
10. רד״ק, מצודת ציון. ונהיו העבותים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח לנתק את העבותים, רלב״ג.
11. רש״י, מצודת ציון.
12. רד״ק.
תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותהכל
 
(טו) וַיִּמְצָ֥א לְחִי⁠־חֲמ֖וֹר טְרִיָּ֑ה וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ וַיַּךְ⁠־בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃
He found a fresh jawbone of a donkey, and put forth his hand, and took it, and struck a thousand men with it.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וְאַשְׁכַּח לוֹעָא דַחֲמָרָא בְּטִינָתָא וְאוֹשִׁיט יְדֵיהּ וְנַסְבָהּ וּקְטַל בָּהּ אֲלַף גַבְרָא.
טריה – לחה, וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה. ׳טריה׳.
Moist. Wet. I saw a medical lexicon which refers to pus oozing from a wound as טְרִיָה.
וימצא לחי חמור טרייה – לחה כמו מכה טרייה (ישעיהו א׳:ו׳) שהיא מכה לחה, שאם היתה הלחי יבשה לא היה יכול להרוג בה לפי שהיתה נשברת אבל עכשיו לא נשברה.
טריה – לחה. וכן: מכה טריה (ישעיהו א׳:ו׳), וכן יקראו לה בערבי טרי.
ויונתן תרגם: בטינתא, ואם הבי״ת שמוש פירוש בלחותה. מדברי רז״ל: אם היתה שדה מטוננת מותר – פי׳ לחה.
טריה – מוסרחת כמו מכה טריה.
(טו-טז) וימצא לחי החמור טריה ויך בה אלף איש ואמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו׳, ר״ל בלחי חמור אחד עשיתי צבור וצבורין של מתים, כמו (שמות ח׳ י׳) חמרים חמרים. והביא הנמשל בזה ואמר בלחי החמור הכיתי אלף איש שהם הצבורין שזכר שעשה:
לחי – כך שם עצם מה מעצמות הראש.
טריה – לחה, כמו: ומכה טריה (ישעיהו א׳:ו׳).
לחי חמור טריה – לחי לחה מן חמור.
טריה – שדמה זב ממנה עוד, ובל״א טרא לשון נדנוד, עיין ערוך ערך טר.
ויך בה – הניס אלף איש והרג הרבה מהם.
וַיִּמְצָ֥א שם שמשון לְחִֽי1 של -חֲמ֖וֹר שהיתה טְרִיָּ֑ה לחה2, וַיִּשְׁלַ֤ח יָדוֹ֙ וַיִּקָּחֶ֔הָ, וַיַּךְ והיכה -בָּ֖הּ אֶ֥לֶף אִֽישׁ מהפלשתים:
1. כך הוא שמה של עצם מעצמות הראש, מצודת ציון.
2. רש״י, רד״ק, מצודת דוד. ר״י קרא ביאר כי אם היתה הלחי יבשה לא היה יכול שמשון להרוג בה לפי שהיתה נשברת.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(טז) וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי אֶ֥לֶף אִֽישׁ׃
Samson said, "With the jawbone of a donkey, heaps on heaps, With the jawbone of a donkey I have struck a thousand men.⁠"
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַר שִׁמְשׁוֹן בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא רְמִיתִנוּן דְגוֹרִין בְּלוֹעָא דַחֲמָרָא קְטָלִית אֲלַף גַבְרָא.
חמור חמרתים – בלחי החמור לצבור צברים רבים, בלועא דחמרא רמיתינון דגורין.
I amassed mounds with the jawbone of a donkey, amassing numerous mounds. "With the jawbone of a donkey I hurled them into mounds.⁠"1
1. This is Targum Yonatan’s translation.
(טז-יז) בלחי החמור חמור חמורותים – תרג׳ בלועא דחמרא רמיתינין דגורין דגורין חמרים חמרים. רמת לחי.
חמור חמורתים – צבור וצבורים, כמו: חמר חמרים (שמות ח׳:י׳), והם שלשה משקלים בזה הענין: חמור משקל אחד, בשקל: שאור, יאור, וחומר מן חומרים משקל אחר, בשקל: קדש, חדש, וחמורתים מן חמורה משקל אחר, משקל: דבורה, חגורה.
חמור חמורתים – תרג׳: רמיתינון דגורין דגורין אמר לשון נופל על הלשון, חמרים, מלשון חמור.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טו]

חמור חמרתים – צבור צבורים, כמו: חמרים חמרים (שמות ח׳:י׳).
בלחי החמור – בלחי של חמור עשיתי חמרים, והוא לשון הנופל על לשון.
הכיתי – הרגתי, הוסיף לפרש דבריו.
חמור חמורתים – נפלו חמרים מעם הדומה לחמור, ופי׳ דבריו הכיתי אלף איש.
חמור – הוא מקור והיה ראוי להנקד קמץ רחב, והלשון לשון תמיהה, ראו נא בלחי החמור חמרתי שני חמרים הרוגים!
חמרתים – ראויה הרי״ש לנקודת חולם מלשון חומר שענינו פרי צבור או תל, ויש משקל אחר שהוא חמור ורבויו חמורות להפרידו מן חמורים, ע״ד ידות הכלים, בנות צעדה; והחומר היה כלי מדה שאזניו כאזני חמור כדרך כלי עץ למלאת מים, ובהשפך מילואו הדגן נעשה תל שנקרא ג״כ חומר; וכמה״רר אברהם ריגיר הגיד לי שדעת רבו שד״ל היתה שראוי לנקדו חֲמַרְתִים, עשיתי בם חומר ותל.
וַיֹּ֣אמֶר שִׁמְשׁ֔וֹן, הנה בעזרת הקב״ה1, בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר, חֲמ֖וֹר חֲמֹרָתָ֑יִם עשיתי חֳמָרִים חֳמָרִים2 של מתים3, והוסיף שמשון לבאר דבריו ואמר4, בִּלְחִ֣י הַחֲמ֔וֹר הִכֵּ֖יתִי הרגתי5 אֶ֥לֶף אִֽישׁ:
1. כלי יקר.
2. והוא לשון הנופל על לשון, מצודת דוד. דהיינו צבור צבורים קרי ערמה של ערמות, רש״י, רד״ק, מצודת ציון. ומלבי״ם ביאר. נפלו חמרים מעם הדומה לחמור.
3. אברבנאל.
4. מצודת דוד.
5. תרגום יונתן, מצודת דוד.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(יז) וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר וַיַּשְׁלֵ֥ךְ הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא רָ֥מַת לֶֽחִי׃
It happened, when he had made an end of speaking, that he cast away the jawbone out of his hand; and that place was called Ramath Lehi.
תרגום יונתןר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וַהֲוָה כְּשֵׁיצָיוּתֵיהּ לְמַלָלָא וּרְמָא לוֹעָא מִן יְדֵיהּ וּקְרָא לְאַתְרָא הַהוּא רָמַת לְחִי.
[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק טז]

רמת לחי – תרגום: וישלך – ורמת, ולפי שהשליך הלחי שם קראו רמת לחי.
הלחי בידוא – בא בשבא בלא דבק, כמו קול בכי.
א. כן בכ״י לייפציג 41, פריס 217, לונדון 24896. בנוסח שלנו: ״מידו״.
ויהי ככלותו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי. כי נעשית שם גבורה נפלאה באמצעות לחי החמור עם שהמקום ההוא שאצלו היתה המלחמה היה שמו לחי וידמה שהוא היה מקום גבוה ולזה ג״כ קראו רמת לחי.
ויהי ככלותו לדבר וישלך הלחי מידו, ר״ל שאחרי הדבור הזה השליך הלחי מידו כאומר איני צריך ללחי או לכלי אחר כי ידי רב לי להנקם בם מאויבי ה׳, וקרא לאותו מקום לזכרון זה רמת לחי, כלומר השלכת הלחי:
רמת לחי – על שם שהשליך שם את הלחי, כי התרגום של ׳וישלך׳, הוא ׳ורמא׳.
ויקרא – שמשון.
וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר, וַיַּשְׁלֵ֥ךְ השליך1 שמשון את הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ2, וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ״רָ֥מַת לֶֽחִי״ כלומר השלכת הלחי3 וקרא לו כך על שם שהשליך שם את הלחי4:
1. תרגום יונתן.
2. כאילו אומר, איני צריך ללחי או לכלי אחר כי ידי רב לי להנקם בם מאויבי ה׳, אברבנאל.
3. אברבנאל.
4. כי תרגום של ״וישלך״ הוא ״ורמא״, רד״ק, מצודת דוד. ולמרות שהמקום עצמו נקרא לחי, לא על שם המקום קרא אלא על שם לחי החמור שבאמצעותו נעשתה גבורה נפלאה, רלב״ג.
תרגום יונתןר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(יח) וַיִּצְמָא֮ מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ וַיֹּאמַ֔ר אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד⁠־עַבְדְּךָ֔ אֶת⁠־הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את וְעַתָּה֙ אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א וְנָפַלְתִּ֖י בְּיַ֥ד הָעֲרֵלִֽים׃
He was very thirsty, and called on Hashem, and said, "You have given this great deliverance by the hand of your servant; and now shall I die for thirst, and fall into the hand of the uncircumcised?⁠"
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וּצְחִי לַחֲדָא וְצַלִי קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אַתְּ עֲבַדְתָּ עַל יַד עַבְדָךְ יַת פּוּרְקָנָא רַבָּא הָדָא וּכְעַן אֵימוּת בְּצָחוּתָא וְאִתְמְסַר בִּידָא דַעֲרֵלַיָא.
וזכר שצמא שם למים והתפלל אל ה׳ ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי, ואחשוב שהאמת בדברי רש״י ז״ל שהגומא אשר הלחי יושבת בה עשויה כמכתש, ויהיה הענין שכאשר השליך את הלחי כאשר נפל עשה גומא כמין מכתש ושם יצאו המים בנס לשתות שמשון.
ועתה אמות בצמא – אם אשב פה.
ונפלתי – אז אפול ביד הפלשתים הערלים, אם אבוא העיר לרוות צמאוני.
אתה נתת וכו׳ ועתה אמות בצמא – וכלל הוא שלא יעשה ה׳ נס לבטלה ולבלי הועיל, אחר שעכ״פ אפול בידם עתה.
וַיִּצְמָא֮ שמשון מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל-יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר, אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד-עַבְדְּךָ֔ אֶת-הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את, וכלל הוא שלא תעשה נס לבטלה1, וְעַתָּה֙ אם אשב פה2 אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א, וְאם אבוא אל העיר לרוות צמאוני3 כי אז נָפַלְתִּ֖י אפול בְּיַ֥ד הפלשתים4 הָעֲרֵלִֽים:
1. מלבי״ם.
2. מצודת דוד.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
 
(יט) וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת⁠־הַמַּכְתֵּ֣שׁ אֲשֶׁר⁠־בַּלֶּ֗חִי וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֙יִם֙ וַיֵּ֔שְׁתְּ וַתָּ֥שׇׁב רוּח֖וֹ וַיֶּ֑חִי עַל⁠־כֵּ֣ן׀ קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
But God split the hollow place that is in Lehi, and water came out of it. When he had drunk, his spirit came again, and he revived. Therefore the name of it was called En Hakkore, which is in Lehi, to this day.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וּבְזַע יְיָ יַת כֵּיפָא דִי בְּלוֹעָא וּנְפַקוּ מִנֵיהּ מַיָא וּשְׁתִי וְתָבַת רוּחֵיהּ וַחֲיָא עַל כֵּן אִתְקְרֵי שְׁמָהּ עֵינָא דְאִתְיְהִיבַת בִּצְלוֹתָא דְשִׁמְשׁוֹן הִיא קַיְמָא בַּלֶחִי עַד יוֹמָא הָדֵין.
את המכתש – גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת.
עין הקורא – מעין שבא על ידי זעקת הקורא אל י״י.
The socket [lit. "the mortar"]. The socket where the tooth is set is shaped like a mortar.
Ein Hakorei. "The wellspring which materialized through the cry of the one who called out to Adonoy.⁠"
המכתש – מקום השן על שם שעשוי כמכתשת.
על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי – תרג׳ על כן איתקרי שמה עינא דאיתיהיבת בצלותיה דשמשון היא קימא בלחי.
אל המכתש אשר בלחי – יונתן תרגם: ית כיפא דבלועא. יראה דעת התרגום כי סלע היה תחת הלחי, והיה הסלע עשוי כמו מכתש, לפיכך קראו מכתש. ובנסחא אחרת מצאתי: ית ככא דבלועה, והיא הגומא שהשן תקועה בתוכה. ובנוסחא אחרת מצאתי: רומזא דבלעא, ולא ידעתי מה.
עין הקורא – כתרגומו: עינא דאתיהיבת בצלותיה דשמשון.
את המכתש אשר בלחי – תרג׳: ית ככא דבלועא, והוא נקב השן, שאחר שיפול השן ישאר מקומה גומא עשוייה כמכתש.
המכתש אשר בלחי – אחשוב שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי וע״ד המופת בקע אותו הש״י ויצאו ממנו מים וישת ולהזכיר זה הנס קרא שמו עין הקורא אשר בלחי הרצון בזה ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים.
וז״ש ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים על כן קרא אותו עין הקורא אשר בלחי, ר״ל מעין שבא על ידי הקורא לה׳. ואפשר לפרש עין הקורא ששם היה עין השי״ת אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו מים בלחי כמו שפירש רלב״ג:
המכתש – הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת, והוא שם כלי שדוכין בו בשמים.
עין – מעין.
ויצאו ממנו – בנס, נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע.
ותשב רוחו ויחי – אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי.
שמה – של המעין ההוא.
עין הקורא – רצה לומר, מעין הבא על ידי הקורא לה׳, אשר היא במקום לחי, רצה לומר, רמת לחי.
עד היום הזה – היא שמה אשר נקרא לה.
המכתש – מקום עשוי כתבנית מכתש.
על כן קרא שמה – לזכר שהקורא לה׳ יענהו בנס, ונס של אדם מצויין חייבים לברך כשמגיע למקום ההוא לדעת קצת, ועכ״פ חייב בעל הנס לברך ולכן יחדוהו בשם, ותחלה קראה בשם לחי כדי לזכור נס הלחי וכשנעשה עוד נס הוסיף שם עין הקורא לברך על שתיהן. כמעשה דמר בריה דרבינא פרק הרואה שצריך לכלול שני הנסים.
המכתש – סלע עשוי דמות מכתש הפוכה על פניה שהיה במקום הנקרא לחי אח״כ או סלע שתוכו ריקן כמין מכתש, והמים הזבים בקרב הסלע היו הולכים ומבלים פניו לאט לאט עד שמהשגחת ה׳ נבקעו להשקות שמשון ומהיום היו לא חדלו לזוב.
קרא שמה – מי שיהיה קרא לה שם זה, ע״ד ויאמר ליוסף, ויגד ליעקב (ריש ויחי).
וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת-הַמַּכְתֵּ֣שׁ הסלע1 אֲשֶׁר היה -בַּלֶּ֗חִי מתחת ללחי2, וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֙יִם֙ בנס3, וַיֵּ֔שְׁתְּ שמשון וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ אליו וַיֶּ֑חִי4, עַל-כֵּ֣ן | קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ של המעיין5 עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙6 אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי7, וכך נקרא המקום8 עַ֖ד הַיּ֥וֹם בו כתב הספר הַזֶּֽה9:
1. תרגום יונתן, רד״ק.
2. תרגום יונתן. והיה הסלע עשוי כמו מכתש לפיכך קראו מכתש, רד״ק. רש״י ור״י קרא ביארו גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת, דהיינו שהגומא אשר הלחי יושבת בה עשויה כמכתש. שכאשר השליך שמשון את הלחי ונפל, עשה גומא בלחי כמין מכתש ושם יצאו המים בנס, אברבנאל, כלי יקר. רלב״ג ביאר שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי, ועל דרך מופת בקע אותו השי״ת ויצאו ממנו מים ושתה שמשון, ולהזכיר נס זה, קרא שמשון את שמו ״עין הקורא אשר בלחי״ דהיינו ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים. ועל פי המדרש הנזכר בב״ר (פרשת ויחי פ׳ צח המובא בכלי יקר) הקב״ה ברא לשמשון מעיין מבין שיניו ומשם שתה.
3. מצודת דוד.
4. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי, מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מעיין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה׳, רש״י. ותחלה קראה בשם ״לחי״ כדי להזכיר נס הלחי, וכשנעשה עוד נס הוסיף שם ״עין הקורא״ לברך על שתיהן, מלבי״ם.
7. אשר היא במקום לחי, דהיינו רמת לחי, מצודת דוד.
8. מצודת דוד.
9. ראה ביאור בשמואל א׳ פרק ה׳ פסוק ה׳.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
 
(כ) וַיִּשְׁפֹּ֧ט אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י פְלִשְׁתִּ֖ים עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה׃
He judged Israel in the days of the Philistines twenty years.
תרגום יונתןרד״קרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת דודמקראות שלובותעודהכל
וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמֵי פְּלִשְׁתָּאֵי עַסְרִין שְׁנִין.
וישפט את ישראל בימי פלשתים – טעם: בימי פלשתים – הימים שפלשתים מושלים בישראל, והוא הושיעם מהם אע״פ שלא היתה תשועתם שלימה.
והנה זכר שכבר שפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה ואמר בימי פלשתים להורות שבימי שמשון בכללם היו פלשתים מושלים בישראל אלא שהוא הושיעם מידם תשועת מה.
והנה אמר אחר זה: וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה, להגיד שמה שעשה שמשון בזה מהנקמה והתשועה והפלא העצום היה סבה ששמוהו ישראל לשופט בימים שהיו פלשתים מושלים בישראל עשרים שנה:
וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה – עיין מ״ש בשמואל א׳ ב׳ על פסוק מעברים עם ה׳.
בימי פלשתים – בימים שמשלו פלשתים בישראל.
וַיִּשְׁפֹּ֧ט שמשון אֶת-יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י ממשלת1 פְלִשְׁתִּ֖ים בישראל2 עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה, והוא הושיעם מהם, ואע״פ שלא היתה תשועתם שלימה3, כשראו ישראל את הנקמה והתשועה והפלא העצום שעשה, שמוהו לשופט עליהם בימים שהיו פלשתים מושלים בהם4: פ
1. רד״ק.
2. שם.
3. רד״ק, רלב״ג.
4. אברבנאל.
תרגום יונתןרד״קרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת דודמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

שופטים טו – נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על⁠־התורה, מקבילות במקרא שופטים טו, תרגום יונתן שופטים טו, ילקוט שמעוני שופטים טו, רש"י שופטים טו, ר"י קרא שופטים טו, פירוש מחכמי צרפת ב׳ שופטים טו – מהדורת פרופ' שמחה עמנואל, מגנזי אירופה א (ירושלים, תשע"ה), ברשותם האדיבה של המהדיר והוצאת מקיצי נרדמים (כל הזכויות שמורות למוציא לאור), רד"ק שופטים טו, רי"ד שופטים טו, רלב"ג שופטים טו, רלב"ג תועלות שופטים טו, אברבנאל שופטים טו, מנחת שי שופטים טו, מצודת ציון שופטים טו, מצודת דוד שופטים טו, מלבי"ם שופטים טו, הואיל משה שופטים טו, מקראות שלובות שופטים טו – מקראות שלובות על נביאים וכתובים, באדיבות המהדיר הרב אליהו חדד

Shofetim 15, Biblical Parallels Shofetim 15, Targum Yonatan Shofetim 15, Yalkut Shimoni Shofetim 15, Rashi Shofetim 15 – The Metsudah Tanach Series (Lakewood, NJ) (CC BY 3.0), R. Yosef Kara Shofetim 15, Anonymous Northern French Commentary 2 Shofetim 15, Radak Shofetim 15, Rid Shofetim 15, Ralbag Shofetim 15, Ralbag Toalot Shofetim 15, Abarbanel Shofetim 15, Minchat Shai Shofetim 15, Metzudat Zion Shofetim 15, Metzudat David Shofetim 15, Malbim Shofetim 15, Hoil Moshe Shofetim 15, Mikraot Sheluvot Shofetim 15

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×