It happened after a while, in the time of wheat harvest, that Samson visited his wife with a kid; and he said, "I will go in to my wife into the chamber." But her father wouldn't allow him to go in.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים – מאי שנא שועלים, א״ר איבו בר נגדי א״ר חייא בר אבא א״ר שמעון יבא מי שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו משבועתם.
ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת – א״ר יצחק דבי רבי אמי הוא אוה לדבר טומאה לכך נתלו חייו בדבר טמא.
ויהי מימים בימי קציר חטים – לכך הוצרך להזכיר כאן ימי קציר חטים לפי שבאותו הפרק הבעיר אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים (שופטים ט״ו:ה׳).
(א-ה)ויהי מימים – פתרונו: מקץ שנה שלקחה.
בימי קציר חטים – שלא תתמה כשאתה קורא ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית(שופטים ט״ו:ה׳), ותאמר שמא אותו הפרק זמן שאין הארץ מוציאה פירות עדיין היה. לכך נאמר: בימי קציר חיטים – ללמדך שכבר הארץ מוציאה את תבואתה, המבער באותו זמן גדיש או כרם – היזק גדול הוא.
ואחר זה בימי קציר חטים היה שב שמשון לפקוד את אשתו בגדי עזים וחשב לבוא אליה והגיד לו אביה כי נתנה למרעהו לאשה לחשבו שכבר שנאה ורצה לתת לו לפייסו אחותה הקטנה אשר היתה טובה ממנה והתפעל מזה שמשון ורצה להנקם מפלשתים ואמר שהוא נקי אם יעשה עמם רעה ולא יוכלו לגנותו על זה כי בדין היה לו להרע להם על מה שעשו כנגדו מזה הפועל.
וכאשר שמשון אחר ימים רבים הלך לפקוד את אשתו בגדי העזים ואמר לבוא עמה החדרה (והיה זה לשכב אצלה להיות אצלה) לא אבה אביה ולא רצה לגלות זנוניה, אבל תלה העון בעצמו.
בימי קציר חטים – זימן ה׳ שיהיה בעת שהתבואה בקמותיה וישרף הכל.
בגדי – שמשון פקד את אשתו ע״י גדי, זכר אותה לטוב בזה שהביא לה דורון.
החדרה – חדר ענינו בית נסתר ומכוסה מן העין והוא מקום השכיבה, ושרשו קרוב לשרש חתר.
וַיְהִ֨י מִיָּמִ֜ים לאחר שחלפו ימים רבים1, והיה זה בִּימֵ֣י קְצִיר-חִטִּ֗ים2, וַיִּפְקֹ֨ד זכר3שִׁמְשׁ֤וֹן אֶת-אִשְׁתּוֹ֙ בִּגְדִ֣י בהבאת גדי4עִזִּ֔ים למנת אוכל5, וַיֹּ֕אמֶר שמשון בליבו6, אָבֹ֥אָה אֶל-אִשְׁתִּ֖י הֶחָ֑דְרָה אל תוך החדר, לשכב עמה להיות אצלה7, וְלֹֽא-נְתָנ֥וֹ אָבִ֖יהָ לָבֽוֹא אליה, כי לא רצה לגלות זנוניה, ותלה את העוון בעצמו8:
1. אברבנאל. ויתכן שחלפה שנה, מצודת ציון.
2. וזימן הקב״ה שיהיה בעת שהתבואה בקמותיה וישרף הכל, מלבי״ם. וכן משמע גם מר״י קרא.
3. מצודת ציון.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. רלב״ג, כלי יקר.
7. מצודת דוד.
8. אברבנאל.
תרגום יונתןילקוט שמעוניר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
Her father said, "I most certainly thought that you had utterly hated her; therefore I gave her to your companion. Isn't her younger sister more beautiful than she? Please take her, instead."
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
הלא אחותה הקטנה טובה ממנה – פתרונו: יפה ממנה, כמו ונשבע לחם ונהיה טובים (ירמיהו מ״ד:י״ז), שעל כורחך אי אפשר אנשים צדיקים וטובים שהרבה בני אדם ששבעים בלחם ומעשיהם רעים אלא על כורחך פתרו׳: ונהיה יפים.
הלא אחותהאהקטנה טובה ממנהב – פתרונו: יפה הימנה, כמו ונשבע לחם ונהיה [טו]ביםג(ירמיהו מ״ד:י״ז), שעל כרחך אין ביאורו: ונהיה צדיקים, שהרבה בני אדם תמצא {ששבעים בלחם ומעשיהם רעים. אלא על כורחך פתרונו: ונהיה יפים}.ד
א. כן בפסוק. בכ״י: אותה.
ב. כן בפסוק. בכ״י: הימנה.
ג. האותיות ״טו״ הושלמו במקום פגימה בכתב היד.
ד. ההשלמה על פי פירוש ר׳ יוסף קרא. והשוו פירוש ר׳ יוסף קרא על הפסוק בירמיהו מ״ד:י״ז: ׳ונהיה טובים – טובי מראה׳.
והנה התחכם שמשון להרע להם בזה האופן והוא שכבר לכד שלש מאות שועלים ולקח לפידים ושם פני זנב אל זנב מהשועלים וקשר בין הזנבות לפיד אחד והוא עץ ידלק בו האש בקלות ולאיחור תנועת השועלים היה בוער האש בכל מקום שיעברו בו טרם עברם ממנו ובזה האופן הבעיר שמשון בקמות פלשתים מגדיש ועד קמה ועד כרם זית ר״ל השדה שהוא נטוע זתים כדמות כרם כי לאיחור תנועת השועלים בהם בער בהם האש קודם עברם מהם וכאשר ידעו פלשתים כי שמשון עשה זה מצד מה שעשה כנגדו אב אשתו ורצו להנקם מאבי אשתו ומאשתו ולא התפעלו כנגד שמשון כי כבר התבאר להם כי בדין עשה מה שעשה.
באמרו אמור אמרתי כי שנא שנאתיה ולכן נתתיה למרעך, ר״ל לא עשיתי זה לכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השוה לך, ולהורות זה אמר הלא אחותה הקטנה טובה ממנה תהי נא אליך תחתיה, ר״ל היא אחותה וגם יש לה יתרון עליה שהיא יותר קטנה וגם כי היא טובה ויפה ממנה קחה לך. ויען היתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים.
תחתיה – במקומה.
כי שנא שנאתה – בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך.
טובה ממנה – רמז כי אשתו נתנה עיניה באחרים משא״כ הקטנה תהי לך לבדך.
וַיֹּ֣אמֶר אָבִ֗יהָ לשמשון, בראותי כי חרה לך על שגלתה מצפונך1, אָמֹ֤ר אָמַ֙רְתִּי֙ כִּי-שָׂנֹ֣א שְׂנֵאתָ֔הּ שנאת אותה, וָאֶתְּנֶ֖נָּה לאישה לְמֵרֵעֶ֑ךָ לאחד מהשושבינין שלך2, ולא עשיתי זאת בכוונה רעה, כי לא נתתיה לטוב ממך כי אם למרעך השווה לך, ולהוכחת דבריו אמר3, הֲלֹ֨א אֲחֹתָ֤הּ הַקְּטַנָּה֙ טוֹבָ֣ה יפה4מִמֶּ֔נָּה5, תְּהִי-נָ֥א לְךָ֖ לאישה תַּחְתֶּֽיהָ במקומה6. ומפני שהיתה כוונת שמשון להתעולל עלילות נגד פלשתים7:
1. מצודת דוד.
2. ראה ביאורים בפס׳ כ׳ פרק יד לעיל.
3. אברבנאל.
4. ר״י קרא.
5. ויש לה יתרון כפול גם היותה קטנה וגם יפה ממנה, אברבנאל. ובאומרו ״טובה ממנה״ רמז לו כי אשתו נתנה עיניה באחרים משא״כ הקטנה שתהיה לו לבדו, מלבי״ם.
6. מצודת ציון.
7. אברבנאל.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל
נקיתי הפעם – הפעם הזאת אני נקי מהם, כי בדין אעשה עמם רעה.
אמר נקיתי הפעם מפלשתים, ר״ל הפעם אמצא תואנה להרע עמהם ולא ימצאו לי עון אשר חטא כי אהיה נקי מאשמה:
נקיתי וגו׳ – הפעם הזאת אהיה נקי מפלשתים כאשר אעשה להם רעה, כי לא יחשבו לי לאשמה, על כי מהראוי להרע עמהם.
נקיתי הפעם – כי בודאי נעשו הנשואין בפרהסיא ולמה לא מיחו לתת אשת איש לאחר?!
מפלשתים – אני והם רשעים זה לזה, אך מ״מ אני נקי מהם בכל הרעה שאעשה עמם.
כי – עתה שאני עושה.
וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן, נִקֵּ֥יתִי אהיה נקי1הַפַּ֖עַם הזאת2מִפְּלִשְׁתִּ֑ים כִּֽי כאשר3-עֹשֶׂ֥ה אעשה4אֲנִ֛י עִמָּ֖ם רָעָֽה, ולא תהיה לי אשמה5, כי מן הראוי להרע עמהם6, ובדין אעשה זאת7, כי בוודאי נעשו הנשואין בפרהסיא ולא מיחו לתת אשת איש לאחר8:
1. מצודת דוד.
2. שם.
3. מצודת דוד.
4. שם.
5. אברבנאל.
6. מצודת דוד.
7. רש״י, רד״ק.
8. מלבי״ם.
תרגום יונתןרש״יפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
Samson went and caught three hundred foxes, and he took firebrands and turned tail to tail, and he put a firebrand in the midst between every two tails.
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
ויפן – את הזנבות זנב אל זנב. ויִפן (שמות ל״ב:ט״ו) – משמע הוא עצמו פונה עצמו. ויֶפן – משמע הפנה את אחרים, וכן שימוש כל תיבה שפעל שלה בה״א; וירב העם (שמות א׳:כ׳), וירב בבת יהודה תאניה (איכה ב׳:ה׳), ויגל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א) – גלה, ויגל מלך אשור את ישראל אשורה (מלכים ב י״ח:י״א) – הגלה.
Twisted. The tails, each into the next. וַיִפֶן implies that he himself turned, וַיֶפֶן that he turned, or twisted, others. This usage applies with every word whose verbal root ends with ה.1 "The people increased;"2 "He increased, in the people of Yehudah, lamentation…."3 "Yehudah went into exile from his homeland"4–went into exile. "The king [of Ashur] exiled Yisroel to Ashur" 5–exiled others.
1. Such as גָלָה, רָבָה, פָנָה.
2. Shemot, 1:20.
3. Eikhah, 2:5. Cf. Rashi there.
4. Melachim 2, 25:21.
5. Melachim 2, 17:6.
ויפן זנב אל זנב – ויפן משמע הוא עצמו פנה, כמו ויפן כה וכה (שמות ב׳:י״ב), ויפן פרעה (שמות ז׳:כ״ג) אבל ויֶפן משמע הִפְנָהא את אחרים, וכן שימוש כל תיבה ותיבה שפעל שלה בה״י כמו וירב בבת יהודה (איכה ב׳:ה׳), וירב העם (שמות א׳:כ׳), ויגל יהודה מעל אדמתו (מלכים ב כ״ה:כ״א), ויגל מלך אשור את ישראל אשורה (מלכים ב י״ח:י״א) – הֶגְלָה.
שועלים – למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפי׳ בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו, ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן היה זה הולך לפניו וזה לפניו, והלפיד נופל מביניהם.
ורז״ל דרשו: מאי שנא שועלים? אמר שמשון יבא שועל שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם, והיא שבועת אבימלך לאברהם.
ויפן זנב אל זנב – מבנין הפעיל, כי הוא בשש נקודות.
(ד-ה) ולקח שלש מאות שועלים והדביק זנביהם וירם הלפידים בין שתי זנבות ותבער אש בכל כרמי פלשתים ומגדיש ועד קמה ועד זית. וחז״ל (סוטה י׳ ע״א) דרשו מאי שנא שועלים? אמר שמשון יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן שעשה אבימלך:
ויקח לפדים – חסר יו״ד קדמאה ומלא יו״ד תניינא.
ויפן אל זנב – בספרים שלנו היו״ד בסגול וכן דעת רד״ק כמ״ש במכלול דף קנ״ח וכ״כ בעל פתח דברי דף ק׳ והראב״ע בס׳ מאזני לשון הקדש דף ר״ד וכ״כ רבי יונה בספר הרקמה שאות העתידות מן המחסרים מן הפעלים הקלים תהיה בצירי כמו וַתֵּכֶל כל עבודת וַתֵּכה מכעס עיני ותלך וַתֵּתע כי הם והדומה להם בצירי ואות העתידות מן המחסרים מן הפעלים הכבדים תהיה בסגול כמו וַיֶפֶן זנב וַיֶקֶש את ערפו וַיֶזֶן את יושבי ירושלם והדומה להם ורש״י בפרשת ואלה שמות ובאיכה ב׳ כתב שהוא בצירי ובמלכים ב׳ י״ז כתב שהוא בסגול.
לפידים – כן נקרא העץ אשר יקשר בו שלהבת, וכן: כלפיד יבער (ישעיהו ס״ב:א׳), וקראם על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים.
בין שני הזנבות בתוך – רמז להם כי כן שמו לפיד בין שני רעים, כמו שאמר: היחתה איש אש בחיקו וכו׳ כן הבא אל אשת רעהו.
שועלים – אולי הם החיות הנקראות שקאל בלשונותינו, והם מין שועל ועורם צהוב ויוצאים בלילה למאות יחד למצא טרף והם עזים וקלים ברגליהם מאד, ושמשון טמן רשת ולכדם בבת אחת.
והנה התחכם שמשון להרע להם1, וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְשׁ֔וֹן וַיִּלְכֹּ֖ד שְׁלֹשׁ-מֵא֣וֹת שׁוּעָלִ֑ים2, וַיִּקַּ֣ח לַפִּדִ֗ים3, וַיֶּ֤פֶן והפנה4 את הזנבות של השועלים5זָנָב֙ אֶל-זָנָ֔ב, וַיָּ֨שֶׂם לַפִּ֥יד אֶחָ֛ד בֵּין-שְׁנֵ֥י הַזְּנָב֖וֹת בַּתָּֽוֶךְ באמצע6, וקשר אותן באמצעות הלפיד7:
1. רלב״ג.
2. למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם, ואלולי כן, היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם, רד״ק. ורז״ל דרשו (סוטה י.) מאי שנא שועלים? אמר שמשון, יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם, והיא שבועת אבימלך לאברהם, רד״ק, אברבנאל.
3. וקראם ״לפידים״ על שם סופם, כי כשהבעיר בהם האש נעשו לפידים, מצודת ציון.
4. מצודת ציון.
5. רש״י.
6. מצודת ציון. ובכך רמז להם כי כן שמו לפיד בין שני רעים, מלבי״ם.
7. רלב״ג, אברבנאל.
תרגום יונתןרש״יר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
When he had set the brands on fire, he let them go into the standing grain of the Philistines, and burnt up both the shocks and the standing grain, and also the olive groves.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
ועד כרם זית – ועד כרם, ועד זתים, הכל הבעיר. וכן תרגם יונתן: ועד כרמיא ועד זיתיא.
ויש לפרש: כרם סמוך לזית, ויקרא כרם זית הזיתים הנטועים ביחד הרבה, כמו שנקרא כרם הגפנים הנטועים ביחד הרבה. וכן אמרו רז״ל: כרם זית איקרי כרם סתמא לא איקרי.
ויבער אש בלפידים – במדוייקים מלא דמלא כמ״ש בסוף פרשת יתרו.
בקמות – היא התבואה המחוברת לקרקע.
מגדיש – תבואה קצורה מונחים זה על גב זה.
כרם זית – פרדס מאילני זית.
וישלח – שלחם לנפשם בין הקמות.
גדיש – בלשון חכמים גדוש ענינו מלא על כל גדותיו ומחזיק בקושי ע״י דישה, ואולי גדיש (מלשון גדות ומלשון דוש) שנדושה התבואה.
וַיַּבְעֶר והבעיר שמשון -אֵשׁ֙ בַּלַּפִּידִ֔ים, וַיְשַׁלַּ֖ח ושלח את השועלים לנפשם1בְּקָמ֣וֹת בין קמות2 הַפְּלִשְׁתִּ֑ים, וַיַּבְעֵ֛ר והבעיר האש מִגָּדִ֥ישׁ מן התבואה הקצורה המונחת זה על גב זה3וְעַד-קָמָ֖ה התבואה שבקרקע4וְעַד-כֶּ֥רֶם ועד5זָֽיִת, את הכל הבעיר6:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד. היא התבואה המחוברת לקרקע, מצודת ציון.
3. מצודת ציון.
4. מצודת ציון.
5. תרגום יונתן, רד״ק. ויש מרבותינו שביארו פרדס מאילני זית, מצודת ציון. וקרוי כך כי השדה נטוע זתים כדמות כרם, רלב״ג. וכלי יקר ביאר כרם סמוך לזית.
6. מצודת ציון.
תרגום יונתןר״י קראפירוש מחכמי צרפת ב׳רד״קאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
Then the Philistines said, "Who has done this?" They said, "Samson, the son-in-law of the Timnite, because he has taken his wife and given her to his companion. The Philistines came up and burnt her and her father with fire.
תרגום יונתןרש״ירי״דאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותעודהכל
The son-in-law of the Timnite. The son-in-law of the Pelishtite from Timnah.
חתן התימני – מן הדין היה ראוי להיות תמנתי כי שם המקום תמנת, וכיוצא בו צרפית האלמנה שהיה משפטו צרפתית כי שם צרפת.
וזכר שאמרו פלשתים מי עשה זה? ואמרו שמצאו שעשה אותו שמשון וידעו סבת חרון אפו מחמיו שהשיא אשתו של שמשון לאחר, ועליו שרפו את אשתו ואת בית אביה באש כדי שתשוב חרון אפו, כי לא היו חפצים להנקם ממנו כי אם לפייסו מיראתם אותו, וגם שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין.
ויאמרו – הרואים אותו שעשהו.
וישרפו – לפייס את שמשון.
וַיֹּאמְר֣וּ פְלִשְׁתִּים֮ מִ֣י עָ֣שָׂה זֹאת֒? וַיֹּאמְר֗וּ אלה שראו את שמשון עושה זאת1, שִׁמְשׁוֹן֙ חֲתַ֣ן חתנו של הַתִּמְנִ֔י הפלשתי אשר בתמנה2 עשה זאת, כִּ֚י לָקַ֣ח התמני את, אֶת בתו היא -אִשְׁתּ֔וֹ של שמשון, וַֽיִּתְּנָ֖הּ והשיא אותה לְמֵרֵעֵ֑הוּ לאחד מהשושבינין של שמשון3, וכדי לפייס את שמשון4, וַיַּעֲל֣וּ עלו פְלִשְׁתִּ֔ים, וַיִּשְׂרְפ֥וּ אוֹתָ֛הּ וְאֶת-אָבִ֖יהָ בָּאֵֽשׁ, שכן בנוסף לכך שראו ששמשון עשה מה שעשה בדין, מיראתם אותו לא היו חפצים להנקם ממנו אלא לפייסו5:
1. מצודת דוד.
2. רש״י.
3. ראה ביאורים בפס׳ כ׳ פרק יד לעיל.
4. מצודת דוד.
5. אברבנאל.
תרגום יונתןרש״ירי״דאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותהכל
אם תעשון כזאת – ושמא רגילין אתם בכך, לתת אשתו של זה לזה.
Is this the way you behave. Perhaps you are accustomed to this – shifting wives from one to another.
אם תעשון כזאת – מאחר שעשיתם כזאת.
כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל – לא אשקוט עד אשר אקח מכם נקם ולאחר שאקח מכם נקם אחדל.
אם תעשון – בלעז שי אוו״ש פייט1 בתמיה.
1. בלעז: si vous faites.
אם תעשון כזאת – אם מתחלה כשגזלו אשתי עשיתם זאת, ששרפתם אותה ואת בית אביה, היה טוב, אבל עתה שלא חששתם מתחילה עד שבקשתי אני דיני מכם, לא אחדל עדיין, אלא אם כן נקמתי בכם פעם אחרת, ואחר כן אחדל.
אם תעשון {כזאת} כי אם נקמתי בכם – פירוש: אם תעשון כזאת שתשרפו את אשתי ולא תקחו אותה מבעלה ותשיבוה לי לא אשקֹט כי אם נקמתי בכם.
ויאמר להם שמשון – הראוי שתעשו כזאת להוסיף לעשות כנגדי הנה אם נקמתי בכם מענין הראשון ואחר אחדל מהרע לכם אך עתה ששבתם לעשות כנגדי הנה אני עושה עמכם רעה.
ועל זה אמר שמשון אליהם אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל, ופירושו ששמשון חרה אפו עוד על ששרפו את אשתו כי היה אוהב אותה, ולכן אמר אם תעשון כזאת, ר״ל הראוי שתעשו כזאת לשרוף את האשה כי אם נקמתי בכם על שנשאת לאחר? ואחר אחדל על ששרפתם אותה? באמת לא אחדל, כי הוספתם רעה על רעה, ולכן ויך אותם שוק על ירך. ורש״י פי׳ אם תעשון כזאת, רוצה לומר הרגילים אתם לעשות כזה לקחת אשת זה ולתתה לאחר? לכן אנקם מכם ואחר אחדל, והנקמה היה אשר יזכור אחר זה. ורד״ק פי׳ אם תעשון כזאת, ר״ל אם הייתם עושים זאת הנקמה קודם שאנקם אני היה טוב, אבל אחרי שאני בידי נקמתי בכם האם ראוי שאחר זה אחדל? אינו ראוי אלא שאנקם מכם עוד פעם אחרת. ואני אחשוב בפירושו שאין ראוי לאדם הנכבד שינקם מקלון הנעשה אליו כי אם בעצמו, וידיו רב לו להנקם ממנו לא ע״י אחר, ולכן אמר שמשון אם תעשון כזאת, רוצה לומר האם ראוי שאתם תעשון כזאת? רוצה לומר הנקמה על הקלון אשר עשו לי, אינו ראוי באמת אלא שאנקם בכם בעצמי ואחר אחדל, אבל בנקמה שתעשו אתם לא אחדל. והנה היתה הכאת שמשון לפלשתים ולא היה מטמא בהם להיותו כדרך מלחמה. וקבלו רבותינו (נזיר ד׳ ע״ב) שמותר היה להטמא למתים אעפ״י שהיה נזיר, לפי שהוא לא נדר נזירות, והמלאך שנדרו ויעדו בנזירות לא הזהירו על דבר כי אם באכילה ובשתיה ובשער, ועם זה הותרה השאלה השלישית:
אם תעשון כזאת – רצה לומר, לכן אשר עשיתם כזאת לנקום נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, רק אנקום בכם פעם אחת, ואחר זה אחדול מלנקום.
אם תעשון כזאת – רצה לומר כי מה ששרפו אותה לא היה בעבור המעשה שזנתה רק להשקיט כעס שמשון, אמר אני חשבתי שדי בעונש ממון, אבל אחר שאתם תעשון כזאת להעניש בעונש נפשות, א״כ גם אני אבקש מכם נפשות כמנהגכם, וזה שאמר כי אם נקמתי בכם.
אם תעשון כזאת – אם לשון תימה – כאלה תעשו? א״כ לא אחדל עד שאנקם בכם. שד״ל.
וחרה אפו של שמשון על כי הרגו את אשתו, כי עדיין היה אוהב אותה1, וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן, אִֽם-תַּעֲשׂ֖וּן הייתם עושים זאת2 בהתחלה לפני שאני נקמתי, לא הייתי נוקם בכם3, אולם כנראה שאתם רגילים לעשות4כָּזֹ֑את לתת אשתו של זה לזה5 ולכן לא דאגתם אז להשיב לי אותה, ורק כאשר ראיתם את כעסי שרפתם אותה6, ומשכך לא אחדל עדיין7 מלנקום בכם בעצמי8כִּ֛י אִם עד אשר -נִקַּ֥מְתִּי אנקום9בָכֶ֖ם פעם נוספת10, ואולם כיוון שסוף סוף נקמתם נקמתי, לא יהיה לי עמכם איבת עולם, אלא רק אנקום בכם פעם אחת11 בנפשותכם12, וְאַחַ֥ר ולאחר מכן אֶחְדָּֽל מלנקום בכם:
1. אברבנאל.
2. לע״ז רש״י, ר״י קרא.
3. רד״ק.
4. רש״י.
5. שם.
6. רי״ד.
7. רד״ק, רי״ד.
8. שאין ראוי לאדם הנכבד שינקם מקלון הנעשה אליו כי אם בעצמו, אברבנאל.
9. ר״י קרא, רד״ק.
10. רד״ק.
11. מצודת דוד.
12. מלבי״ם ביאר כי כיוון ששרפו אותה לא בגלל המעשה שזנתה אלא רק להשקיט כעס שמשון, אמר שמשון אני חשבתי שדי בעונש ממון, אבל אחר שאתם עשיתם כזאת להעניש בעונש נפשות, א״כ גם אני אבקש מכם נפשות כמנהגכם, מלבי״ם.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
Cavalry and infantry [lit. calf and thigh]. "Horsemen and foot soldiers."1 The horseman is not supported by the thigh, but by the calf of the foot inserted into the metal stirrup hanging from the saddle.
On the promontory of a crevice of the Eitam cliff. Similarly, "The promontories of the cliffs,"2 "[He] shall remove its branches."3
1. This is Targum Yonatan’s translation. “Calf” refers to the horseman, supported by the calf, as Rashi explains, and “thigh” refers to the footsoldier, whose weight is supported by the thigh.
2. Yeshaya, 2:21
3. Ibid, 10:33.
שוק על ירך – פתרונו: שוק עם הירך, כמו והקרבתם על הלחם (ויקרא כ״ג:י״ח) שפתרונו: עם הלחם.
שוק על ירך – תירגם יונתן: פרשין עם רגלאין. שוק – הוא הרגלי, וירך – הוא הרוכב.
ויש לפרש: שוק על ירך – על הנופלים בנוסם, כלומר כי לא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כלם נסו מפניו, והכה אותם בנוסם, ונופלים שוק על ירך, כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו.
ויך אותם שוק על ירך – תרג׳: פרשין עם רגלאין.
סעיף סלע עיטם – כמו סעיפי הסלעים.
והכה אותם שמשון שוק על ירך מכה גדולה ר״ל שוק אצל ירך ודמה הרגלים לשוק והפרשים הרוכבים בסוסים לירך כי השוק הוא למטה מהירך ואחר ירד שמשון וישב בסעיף סלע עיטם מפני פלשתים שהיו אורבים לו.
והנה זכר שהכה אותם שוק על ירך, דמה הרגלים לשוק והפרשים רוכבים על סוסים לירך, כאלו אמר פרשים ואנשי רגלי הכה כלם, וירד וישב בסעיף סלע עיטם כי היו פלשתים רבים אורבים לו:
שוק – הוא פרק האמצעי מן הרגל.
ירך – הוא פרק העליון.
בסעיף – הוא שן הסלע, כמו: ובסעיפי הסלעים (ישעיהו ב׳:כ״א), והוא לשון מושאל מענף האילן הקרוי ׳סעיף׳, כמו שכתוב: בסעיפיה פוריה (ישעיהו י״ז:ו׳), ועל שם שבולטת מהסלע, כענף מן האילן.
שוק על ירך – תרגם יונתן, פרשין עם רגלאין, דימה את הפרשים רוכבי סוסים אל הירך שהוא בגובה הרגל, והולכי רגלי, דימה לשוק שהיא בתחתית הרגל.
שוק על ירך – הרץ מרים רגליו יותר מן המהלך וכופלן מאחוריהן, וכן וישא יעקב רגליו מהר לחרן אחרי הבטחת האל, ובתחלה הלך לאט כי דואג היה על עתידותיו; וכל הרץ יותר מרים רגליו יותר מן הארץ וכופלן יותר כלפי הירך. וכאן שמשון הכם והפחידם עד שנסו בבהלה עצומה ורצו כ״כ עד שהרימו שוקם על ירכם.
בסעיף – סלע עיתם היה נחלק לסעיפים הרבה, ובאחד מהם ישב שמשון.
וַיַּ֨ךְ והיכה אוֹתָ֥ם שמשון באופן שלא הפך אחד מהם פניו אליו, ולא עמד איש בפניו, אלא כולם נסו מפניו וכך הכה אותם1, שׁ֛וֹק2עַל-יָרֵ֖ךְ3מַכָּ֣ה גְדוֹלָ֑ה, וַיֵּ֣רֶד משם שמשון וַיֵּ֔שֶׁב והתיישב בִּסְעִ֖יף בשן4סֶ֥לַע עֵיטָֽם כי היו פלשתים רבים אורבים לו5: (ס)
1. רד״ק.
2. הוא הפרק האמצעי מן הרגל, מצודת ציון.
3. ירך הוא פרק העליון, מצודת ציון. כי הנס ונופל על פניו מתהפך שוקו על יריכו, רד״ק. ויש מרבותינו שביארו שהיכה ״שוק״ הם הולכי הרגל ו״ירך״ הם הפרשים רוכבי הסוסים, תרגום יונתן, רלב״ג, אברבנאל, מצודת דוד. ויש מרבותינו שביארו הפוך בהביאם את תרגום יונתן המבאר כי שוק זה פרשים וירך זה הולכי רגל, רש״י, רי״ד, (רד״ק ומצודת דוד אף הביאו את התרגום ואולם ביארו הפוך, ראה כלי יקר).
4. ונקראת כך על כי היא בולטת מהסלע, מצודת ציון.
5. אברבנאל.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
Why have you ascended against us. Are we not enslaved by you?
To tie down Shimshon. In order that you tie him down and deliver him to us.
(י-יג) התועלת הי״ט – הוא להודיע שראוי למנהיג שישמור עמו ולא יספיק לו שמירת עצמו. והלא תראה כי שמשון, עם מה שנתפרסם לו מגבורתו שלא יוכלו רבים להזיק לו אם יהיה בידו כלי מלחמה, כי גם בלא כלי מלחמה היה מנצח רבים – כמו שבא בזה הספור – הנה לא רצה להזיק בבני יהודה בבואם לאסרו לתתו ביד פלשתים, וסבל שיאסרוהו, בראותו שאם לא יסבול זה יריבו בני יהודה על זה עמו בחזקה, למלט נפשם מיד פלשתים, ותתחדש בזה מריבה בינו ובין בני יהודה, ואולי יפול מהם רב, ולזאת הסיבה שאל מהם כשהסכים לסבול שיאסרוהו, שלא יפגעו בו הם, כי אולי אם יראה כוונתם לבא לפגוע בו, לא יוכל לסבול שלא יקים כנגדם, ויפיל מהם רב.
והנה ג״כ סבל שמשון שיאסרוהו בני יהודה לאהבתו אותם, כדי שיעשה להם התנצלות עם פלשתים במה שהיה משחית בהם, כי הם הראו עצמם עוזרים לפלשתים לאסרו בידם, ולזה נודע להם כי לא מלבם היה עושה שמשון הרע להם.
וַיֹּֽאמְרוּ֙ להם אִ֣ישׁ אנשי יְהוּדָ֔ה, לָמָ֖ה עֲלִיתֶ֣ם עָלֵ֑ינוּ? הלא עבדים אנחנו לכם1, וַיֹּאמְר֗וּ פלשתים לאנשי יהודה, לֶאֱס֤וֹר כדי שתאסרו2אֶת-שִׁמְשׁוֹן֙ ממקום מושבו בסלע העיטם3, ותסגירו אותו אלינו4, לכך עָלִ֔ינוּ אליכם, כדי לַעֲשׂ֣וֹת ל֔וֹ כַּאֲשֶׁ֖ר כפי שֶׁעָ֥שָׂה לָֽנוּ:
Then three thousand men of Judah went down to the cleft of the rock of Etam, and said to Samson, "Don't you know that the Philistines are rulers over us? What then is this that you have done to us?" He said to them, "As they did to me, so have I done to them."
(יא-יב) וכאשר ידעו זה בני יהודה ירדו למקום שהיה שמשון בו ואסרוהו ברצונו להביאו לתתו ביד פלשתים, וכאשר בא אצלם שבר העבותים כאלו היו פשתים אשר בערו באש.
וירדו שלשת אלפים איש מיהודה – בספרים מדוייקים כ״י ודפוסים ישנים היו״ד נחה וברובן של כ״י המ״ם בלא מאריך.
משלים – בלא מאריך במ״ם.
עשית לנו – כי הלא ינקמו בנו.
כאשר עשו לי – שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר.
הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים – כי הדין הוא (לדעת הרמב״ם) שעכו״ם שאמרו תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא ימסרוהו אא״כ חייב מיתה כשבע בן בכרי, רצה לומר אף שאינו חייב מד״ת רק מדין המלכות, וכן אם היה רודף רבים שע״י יגיע סכנה לכלל ישראל שאז מוסרים אותו אף שלא יחדוהו (כמו שאמר הט״ז ביו״ד סי׳ קנ״ז).
ותחלה אמרו: הלא ידעת כי מושלים בנו פלשתים ומה זאת עשית וא״כ אתה רודף את הכלל, והשיב אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק כי כאשר עשו לי כן עשיתי להם, והוא דברים שביני לבינם בלתי נוגעים אל הכלל.
וכאשר ידעו זאת בני יהודה1, וַיֵּרְד֡וּ שְׁלֹשֶׁת֩ אֲלָפִ֨ים אִ֜ישׁ אנשים מִֽשבט יהוּדָ֗ה, אֶל-סְעִיף֮ סֶ֣לַע עֵיטָם֒, וַיֹּאמְר֣וּ לְשִׁמְשׁ֗וֹן, הֲלֹ֤א יָדַ֙עְתָּ֙ כִּֽי-מֹשְׁלִ֥ים בָּ֙נוּ֙ פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמַה-זֹּ֖את עָשִׂ֣יתָ לָּ֑נוּ?! כי הלא ינקמו בנו2, וא״כ רודף אתה את הכלל!3וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם שמשון, אני לא חשבתי שיגיע לכם נזק מזה כי4כַּאֲשֶׁר֙ עָ֣שׂוּ לִ֔י רע5, שלא מיחו באשתי מלהנשא לאחר6, כֵּ֖ן כך עָשִׂ֥יתִי לָהֶֽם אני רע7, וחשבתי שהם דברים שביני לבינם שלא נוגעים אל הכלל8:
They said to him, "We have come down to bind you, that we may deliver you into the hand of the Philistines." Samson said to them, "Swear to me that you will not fall on me yourselves."
תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
לאסרך ירדנו – כי הפלשתים גזרו עליהם לאסרו ולהביאו.
השבעו לי – רצה לומר, אמסור עצמי בידכם אך השבעו לי על הדבר שרק תאסרו אותי כי ירא אני פן תפגעון בי.
ויאמרו לו לאסרך ירדנו – כי ייחדוך ואתה חייב אצלם מיתה מחוק המלכות.
פן תפגעון בי אתם – לא שירא מהם רק היה מיצר אולי בראותם אותו אסור יואילו לפגוע בו הם למצוא חן בעיני הפלשתים ויחרה אפו גם עליהם.
וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙, לֶאֱסָרְךָ֣1יָרַ֔דְנוּ כדי לְתִתְּךָ֖ בְּיַד-פְּלִשְׁתִּ֑ים, כי בגלל חוקי מלכותם אתה חייב מיתה2, והפלשתים גזרו עלינו לאסור אותך ולהביאך אליהם3, וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אמסור עצמי בידכם אך4הִשָּׁבְע֣וּ לִ֔י שרק תאסרו אותי, כי ירא אני5פֶּֽן-תִּפְגְּע֥וּן בִּ֖י אַתֶּֽם מכת מוות6:
1. ונראה כי בני יהודה ידעו כי בכוחו יהיה להשתחרר מהעבותים, כלי יקר.
2. כי הדין הוא שעכו״ם שאמרו תנו לנו אחד מכם ונהרגנו לא ימסרוהו (לדעת הרמב״ם) אא״כ חייב מיתה כשבע בן בכרי, או שחייב מיתה על פי דין המלכות, מלבי״ם.
3. מצודת דוד.
4. מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מצודת ציון.
תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל
They spoke to him, saying, "No; but we will bind you fast, and deliver you into their hand. But surely we will not kill you." They bound him with two new ropes, and brought him up from the rock.
תרגום יונתןרש״ירד״קרי״דרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמקראות שלובותעודהכל
וַיֹּ֧אמְרוּ ל֣וֹ לֵאמֹ֗ר, לֹ֤א נהרוג אותך1כִּֽי אם2-אָסֹ֤ר נֶֽאֱסָרְךָ֙ וּנְתַנּ֣וּךָ ונתן אותך בְיָדָ֔ם, וְאולם הָמֵ֖ת לֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ לא כעת ולא בפעם אחרת3, וַיַּאַסְרֻ֗הוּ בהסכמתו4בִּשְׁנַ֙יִם֙ בשני עֲבֹתִ֣ים חבלים5חֲדָשִׁ֔ים, ובהיות מקום בני יהודה גבוה מן הסלע6, וַֽיַּעֲל֖וּהוּ מִן-הַסָּֽלַע אליהם, לתתו ביד פלשתים7:
1. רש״י.
2. רש״י.
3. כלי יקר.
4. אברבנאל.
5. עבות, שזורים בשלשה כפלים, מצודת ציון.
6. רד״ק.
7. מצודת ציון.
תרגום יונתןרש״ירד״קרי״דרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמקראות שלובותהכל
When he came to Lehi, the Philistines shouted as they met him. The Spirit of Hashem came mightily on him, and the ropes that were on his arms became as flax that was burnt with fire, and his bands dropped from off his hands.
תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותעודהכל
The spirit of Adonoy. A spirit of power, emanating from Adonoy.1
His bonds which tied him down.
1. This is Targum Yonatan’s translation.
בערו באש – תירגם יונתן: ככיתנא דאחד ביה נורא.
וימסו – מבנין נפעל, והוא כמו: וימס לבב העם (יהושע ז׳:ה׳).
אסוריו – שם, והאחד ממנו אסור. והם היתרים אשר נאסר בהם.
ותצלח עליו רוח גבורה מאת י״י ושבו העבותים אשר על זרועותיו אצל גבורתו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח מרגיש לנתק העבותים ואפשר עם זה שהיו שאר הדברים יחד ר״ל שהש״י החליש על דרך המופת העבותו׳ ההם ושמם בחולשם כפשתים אשר בערו באש, ורוח הגבורה ששרתה עליו היתה בהריגתו אז אלף איש בלחי החמור שמצא ואמר שמשון בלחי החמור החרשתי צבור וצבורין מהרוגים ואמר חמור חמורתים לזווג שם עם חמור על צד הצחות.
וכיוון שאסרוהו רק בידיו1, הוּא-בָ֣א ברגליו2עַד- מקום בשם3לֶ֔חִי, וּפְלִשְׁתִּ֖ים אשר היו שם4הֵרִ֣יעוּ תרועת שמחה5לִקְרָאת֑וֹ, וַתִּצְלַ֨ח ועברה6עָלָ֜יו ר֣וּחַ גבורה מאת7יְהוָ֗ה, וַתִּהְיֶ֨ינָה הָעֲבֹתִ֜ים החבלים8אֲשֶׁ֣ר עַל-זְרוֹעוֹתָ֗יו חלושים9כַּפִּשְׁתִּים֙ אֲשֶׁ֣ר בָּעֲר֣וּ בָאֵ֔שׁ, וַיִּמַּ֥סּוּ וְנָמַסּוּ10אֱסוּרָ֖יו קשוריו11מֵעַ֥ל יָדָֽיו הם החבלים אשר נאסר בהם12:
1. מצודת דוד.
2. מצודת דוד.
3. כלי יקר וראה הערות בפס׳ ט׳ לעיל.
4. כלי יקר.
5. מצודת דוד.
6. מצודת ציון.
7. תרגום יונתן, רש״י, רלב״ג.
8. ראה הערות בפס׳ י״ג.
9. מצודת דוד.
10. רד״ק, מצודת ציון. ונהיו העבותים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש באופן שנדמה לו כאלו נמסו אסוריו מעל ידיו כי לא נצטרך לכח לנתק את העבותים, רלב״ג.
11. רש״י, מצודת ציון.
12. רד״ק.
תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותהכל
טריה – לחה, וראיתי בספר רפואות שקורא ללחה שיוצא מן המכה. ׳טריה׳.
Moist. Wet. I saw a medical lexicon which refers to pus oozing from a wound as טְרִיָה.
וימצא לחי חמור טרייה – לחה כמו מכה טרייה (ישעיהו א׳:ו׳) שהיא מכה לחה, שאם היתה הלחי יבשה לא היה יכול להרוג בה לפי שהיתה נשברת אבל עכשיו לא נשברה.
טריה – לחה. וכן: מכה טריה (ישעיהו א׳:ו׳), וכן יקראו לה בערבי טרי.
ויונתן תרגם: בטינתא, ואם הבי״ת שמוש פירוש בלחותה. מדברי רז״ל: אם היתה שדה מטוננת מותר – פי׳ לחה.
טריה – מוסרחת כמו מכה טריה.
(טו-טז)וימצא לחי החמור טריה ויך בה אלף איש ואמר בלחי החמור חמור חמורתים וגו׳, ר״ל בלחי חמור אחד עשיתי צבור וצבורין של מתים, כמו (שמות ח׳ י׳) חמרים חמרים. והביא הנמשל בזה ואמר בלחי החמור הכיתי אלף איש שהם הצבורין שזכר שעשה:
חמור חמורתים – צבור וצבורים, כמו: חמר חמרים (שמות ח׳:י׳), והם שלשה משקלים בזה הענין: חמור משקל אחד, בשקל: שאור, יאור, וחומר מן חומרים משקל אחר, בשקל: קדש, חדש, וחמורתים מן חמורה משקל אחר, משקל: דבורה, חגורה.
חמור חמורתים – תרג׳: רמיתינון דגורין דגורין אמר לשון נופל על הלשון, חמרים, מלשון חמור.
בלחי החמור – בלחי של חמור עשיתי חמרים, והוא לשון הנופל על לשון.
הכיתי – הרגתי, הוסיף לפרש דבריו.
חמור חמורתים – נפלו חמרים מעם הדומה לחמור, ופי׳ דבריו הכיתי אלף איש.
חמור – הוא מקור והיה ראוי להנקד קמץ רחב, והלשון לשון תמיהה, ראו נא בלחי החמור חמרתי שני חמרים הרוגים!
חמרתים – ראויה הרי״ש לנקודת חולם מלשון חומר שענינו פרי צבור או תל, ויש משקל אחר שהוא חמור ורבויו חמורות להפרידו מן חמורים, ע״ד ידות הכלים, בנות צעדה; והחומר היה כלי מדה שאזניו כאזני חמור כדרך כלי עץ למלאת מים, ובהשפך מילואו הדגן נעשה תל שנקרא ג״כ חומר; וכמה״רר אברהם ריגיר הגיד לי שדעת רבו שד״ל היתה שראוי לנקדו חֲמַרְתִים, עשיתי בם חומר ותל.
רמת לחי – תרגום: וישלך – ורמת, ולפי שהשליך הלחי שם קראו רמת לחי.
הלחי בידוא – בא בשבא בלא דבק, כמו קול בכי.
א. כן בכ״י לייפציג 41, פריס 217, לונדון 24896. בנוסח שלנו: ״מידו״.
ויהי ככלותו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי. כי נעשית שם גבורה נפלאה באמצעות לחי החמור עם שהמקום ההוא שאצלו היתה המלחמה היה שמו לחי וידמה שהוא היה מקום גבוה ולזה ג״כ קראו רמת לחי.
ויהי ככלותו לדבר וישלך הלחי מידו, ר״ל שאחרי הדבור הזה השליך הלחי מידו כאומר איני צריך ללחי או לכלי אחר כי ידי רב לי להנקם בם מאויבי ה׳, וקרא לאותו מקום לזכרון זה רמת לחי, כלומר השלכת הלחי:
רמת לחי – על שם שהשליך שם את הלחי, כי התרגום של ׳וישלך׳, הוא ׳ורמא׳.
ויקרא – שמשון.
וַֽיְהִי֙ כְּכַלֹּת֣וֹ לְדַבֵּ֔ר, וַיַּשְׁלֵ֥ךְ השליך1 שמשון את הַלְּחִ֖י מִיָּד֑וֹ2, וַיִּקְרָ֛א לַמָּק֥וֹם הַה֖וּא ״רָ֥מַת לֶֽחִי״ כלומר השלכת הלחי3 וקרא לו כך על שם שהשליך שם את הלחי4:
1. תרגום יונתן.
2. כאילו אומר, איני צריך ללחי או לכלי אחר כי ידי רב לי להנקם בם מאויבי ה׳, אברבנאל.
3. אברבנאל.
4. כי תרגום של ״וישלך״ הוא ״ורמא״, רד״ק, מצודת דוד. ולמרות שהמקום עצמו נקרא לחי, לא על שם המקום קרא אלא על שם לחי החמור שבאמצעותו נעשתה גבורה נפלאה, רלב״ג.
תרגום יונתןר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל
He was very thirsty, and called on Hashem, and said, "You have given this great deliverance by the hand of your servant; and now shall I die for thirst, and fall into the hand of the uncircumcised?"
תרגום יונתןאברבנאלמצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל
וזכר שצמא שם למים והתפלל אל ה׳ ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי, ואחשוב שהאמת בדברי רש״י ז״ל שהגומא אשר הלחי יושבת בה עשויה כמכתש, ויהיה הענין שכאשר השליך את הלחי כאשר נפל עשה גומא כמין מכתש ושם יצאו המים בנס לשתות שמשון.
ועתה אמות בצמא – אם אשב פה.
ונפלתי – אז אפול ביד הפלשתים הערלים, אם אבוא העיר לרוות צמאוני.
אתה נתת וכו׳ ועתה אמות בצמא – וכלל הוא שלא יעשה ה׳ נס לבטלה ולבלי הועיל, אחר שעכ״פ אפול בידם עתה.
וַיִּצְמָא֮ שמשון מְאֹד֒ וַיִּקְרָ֤א אֶל-יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר, אַתָּה֙ נָתַ֣תָּ בְיַֽד-עַבְדְּךָ֔ אֶת-הַתְּשׁוּעָ֥ה הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את, וכלל הוא שלא תעשה נס לבטלה1, וְעַתָּה֙ אם אשב פה2אָמ֣וּת בַּצָּמָ֔א, וְאם אבוא אל העיר לרוות צמאוני3 כי אז נָפַלְתִּ֖י אפול בְּיַ֥ד הפלשתים4הָעֲרֵלִֽים:
But God split the hollow place that is in Lehi, and water came out of it. When he had drunk, his spirit came again, and he revived. Therefore the name of it was called En Hakkore, which is in Lehi, to this day.
תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״גאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל
The socket [lit. "the mortar"]. The socket where the tooth is set is shaped like a mortar.
Ein Hakorei. "The wellspring which materialized through the cry of the one who called out to Adonoy."
המכתש – מקום השן על שם שעשוי כמכתשת.
על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי – תרג׳ על כן איתקרי שמה עינא דאיתיהיבת בצלותיה דשמשון היא קימא בלחי.
אל המכתש אשר בלחי – יונתן תרגם: ית כיפא דבלועא. יראה דעת התרגום כי סלע היה תחת הלחי, והיה הסלע עשוי כמו מכתש, לפיכך קראו מכתש. ובנסחא אחרת מצאתי: ית ככא דבלועה, והיא הגומא שהשן תקועה בתוכה. ובנוסחא אחרת מצאתי: רומזא דבלעא, ולא ידעתי מה.
עין הקורא – כתרגומו: עינא דאתיהיבת בצלותיה דשמשון.
את המכתש אשר בלחי – תרג׳: ית ככא דבלועא, והוא נקב השן, שאחר שיפול השן ישאר מקומה גומא עשוייה כמכתש.
המכתש אשר בלחי – אחשוב שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי וע״ד המופת בקע אותו הש״י ויצאו ממנו מים וישת ולהזכיר זה הנס קרא שמו עין הקורא אשר בלחי הרצון בזה ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים.
וז״ש ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים על כן קרא אותו עין הקורא אשר בלחי, ר״ל מעין שבא על ידי הקורא לה׳. ואפשר לפרש עין הקורא ששם היה עין השי״ת אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו מים בלחי כמו שפירש רלב״ג:
המכתש – הגומא שהשן יושב בה עשוי כמכתשת, והוא שם כלי שדוכין בו בשמים.
עין – מעין.
ויצאו ממנו – בנס, נעשה מעין תחת המכתש ויצאו המים דרך הבקע.
ותשב רוחו ויחי – אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי.
שמה – של המעין ההוא.
עין הקורא – רצה לומר, מעין הבא על ידי הקורא לה׳, אשר היא במקום לחי, רצה לומר, רמת לחי.
עד היום הזה – היא שמה אשר נקרא לה.
המכתש – מקום עשוי כתבנית מכתש.
על כן קרא שמה – לזכר שהקורא לה׳ יענהו בנס, ונס של אדם מצויין חייבים לברך כשמגיע למקום ההוא לדעת קצת, ועכ״פ חייב בעל הנס לברך ולכן יחדוהו בשם, ותחלה קראה בשם לחי כדי לזכור נס הלחי וכשנעשה עוד נס הוסיף שם עין הקורא לברך על שתיהן. כמעשה דמר בריה דרבינא פרק הרואה שצריך לכלול שני הנסים.
המכתש – סלע עשוי דמות מכתש הפוכה על פניה שהיה במקום הנקרא לחי אח״כ או סלע שתוכו ריקן כמין מכתש, והמים הזבים בקרב הסלע היו הולכים ומבלים פניו לאט לאט עד שמהשגחת ה׳ נבקעו להשקות שמשון ומהיום היו לא חדלו לזוב.
קרא שמה – מי שיהיה קרא לה שם זה, ע״ד ויאמר ליוסף, ויגד ליעקב (ריש ויחי).
וַיִּבְקַ֨ע אֱלֹהִ֜ים אֶת-הַמַּכְתֵּ֣שׁ הסלע1אֲשֶׁר היה -בַּלֶּ֗חִי מתחת ללחי2, וַיֵּצְא֨וּ מִמֶּ֤נּוּ מַ֙יִם֙ בנס3, וַיֵּ֔שְׁתְּ שמשון וַתָּ֥שָׁב רוּח֖וֹ אליו וַיֶּ֑חִי4, עַל-כֵּ֣ן | קָרָ֣א שְׁמָ֗הּ של המעיין5עֵ֤ין הַקּוֹרֵא֙6אֲשֶׁ֣ר בַּלֶּ֔חִי7, וכך נקרא המקום8עַ֖ד הַיּ֥וֹם בו כתב הספר הַזֶּֽה9:
1. תרגום יונתן, רד״ק.
2. תרגום יונתן. והיה הסלע עשוי כמו מכתש לפיכך קראו מכתש, רד״ק. רש״י ור״י קרא ביארו גומא שהשן יושבת בה, עשויה כעין מכתשת, דהיינו שהגומא אשר הלחי יושבת בה עשויה כמכתש. שכאשר השליך שמשון את הלחי ונפל, עשה גומא בלחי כמין מכתש ושם יצאו המים בנס, אברבנאל, כלי יקר. רלב״ג ביאר שהיה שן סלע דומה למכתש במקום שהיה שמו לחי, ועל דרך מופת בקע אותו השי״ת ויצאו ממנו מים ושתה שמשון, ולהזכיר נס זה, קרא שמשון את שמו ״עין הקורא אשר בלחי״ דהיינו ששם היה עין השם אל הקורא לו שהוא שמשון להוציא לו משם מים. ועל פי המדרש הנזכר בב״ר (פרשת ויחי פ׳ צח המובא בכלי יקר) הקב״ה ברא לשמשון מעיין מבין שיניו ומשם שתה.
3. מצודת דוד.
4. אמר בדרך גוזמא והפלגה, כאלו יצאה רוחו ושבה אחרי זה ונעשה חי, מצודת דוד.
5. מצודת דוד.
6. מעיין שבא על ידי זעקת הקורא אל ה׳, רש״י. ותחלה קראה בשם ״לחי״ כדי להזכיר נס הלחי, וכשנעשה עוד נס הוסיף שם ״עין הקורא״ לברך על שתיהן, מלבי״ם.
וישפט את ישראל בימי פלשתים – טעם: בימי פלשתים – הימים שפלשתים מושלים בישראל, והוא הושיעם מהם אע״פ שלא היתה תשועתם שלימה.
והנה זכר שכבר שפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה ואמר בימי פלשתים להורות שבימי שמשון בכללם היו פלשתים מושלים בישראל אלא שהוא הושיעם מידם תשועת מה.
והנה אמר אחר זה: וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה, להגיד שמה שעשה שמשון בזה מהנקמה והתשועה והפלא העצום היה סבה ששמוהו ישראל לשופט בימים שהיו פלשתים מושלים בישראל עשרים שנה:
וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה – עיין מ״ש בשמואל א׳ ב׳ על פסוק מעברים עם ה׳.
בימי פלשתים – בימים שמשלו פלשתים בישראל.
וַיִּשְׁפֹּ֧ט שמשון אֶת-יִשְׂרָאֵ֛ל בִּימֵ֥י ממשלת1פְלִשְׁתִּ֖ים בישראל2עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָֽה, והוא הושיעם מהם, ואע״פ שלא היתה תשועתם שלימה3, כשראו ישראל את הנקמה והתשועה והפלא העצום שעשה, שמוהו לשופט עליהם בימים שהיו פלשתים מושלים בהם4: פ
1. רד״ק.
2. שם.
3. רד״ק, רלב״ג.
4. אברבנאל.
תרגום יונתןרד״קרלב״גאברבנאלמנחת שימצודת דודמקראות שלובותהכל