Shofetim 12 – שופטים יב‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיִּצָּעֵק֙ אִ֣ישׁ אֶפְרַ֔יִם וַֽיַּעֲבֹ֖ר צָפ֑וֹנָה וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח מַדּ֣וּעַ׀ עָבַ֣רְתָּ׀ לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי⁠־עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ׃

The men of Ephraim gathered together and passed northward, and they said to Jephthah, "Why did you pass over to fight against the children of Ammon and didn't call us to go with you? We will burn your house on you with fire.⁠"

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וְאִתְכְּנַשׁ אֱנַשׁ אֶפְרַיִם וַעֲבַר לְצִפּוּנָא וַאֲמַרוּ לְיִפְתָּח מָא דֵין עֲבַרְתָּא לְאַגָחָא קְרָבָא בִּבְנֵי עַמוֹן וְלָנָא לָא קְרֵיתָא לְמֵיזַל עִמָךְ בֵּיתָךְ נוֹקֵד עֲלָךְ בְּנוּרָא.

אבצן מבית לחם – אמר רבה בר יצחק א״ר (יצחק) אבצן זה בעז ואמר רבה בר יצחק ק״כ משתאות עשה בועז לבניו שנאמר ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות (שלשים בנות) שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ ובכלם לא זמן את מנוח אמר כודנא עקרה במאי פרעא לי. תאנא וכלם מתו בחייו והיינו דאמרי אינשי בחייך דילדה אתתך שתין שתין מאי הנאה אית לך דילדה אכפל ואוליד חד טב דמשתין זריז.

ויעבור צפונה – ויעבור את הירדן, והלכו לצפון עבר הירדן, אל הגלעד.

And crossed northward. They crossed the Yardein and traveled north in trans-Yardein to Gilod.

וספר אחר זה שכבר הגיע מרוע בני אפרים שאמרו לשרוף בית יפתח עליו באש על אשר לא קראם בזאת המלחמה תחת מה שראוי להם לגמלו חסד על הטובה אשר עשה להם ששם נפשו בכפו ונלחם עם אויביהם והנה לא נשתדל יפתח לפייסם באופן שפייסם ירובעל או אולי לא היה יכול על זה והיה זה סבה על שנפלו מאפרים מ״ב אלף.

(א-ו) התועלת התשיעי – הוא להודיע שאין ראוי לאדם שיהיה בלתי מכיר הטובה שקבל מאחר, ויגמול רע תחת טוב. הלא תראה כי בני אפרים שהיה להם להכיר הטוב שבא להם ע״י יפתח, ולגמול לו חסד על זה, כשחשבו לגמול לו רע תחת טוב שעשה להם, נמשך להם מהרע הנפלא מה שסופר בזה הספור, עד שנפל מבני אפרים מ״ב אלף.

ויצעק איש אפרים ויעבור צפונה וגו׳. זכר שהגיעה רשעת בני אפרים, שמלבד שלא גמלו טובה ליפתח על התשועה שעשה בישראל ושהכניע את בני עמון, הנה עוד נאספו להלחם בו ולשרוף ביתו באש על אשר עבר הירדן להלחם בבני עמון ולא קרא אותם ללכת עמו, ואמנם למה עשו זה בני אפרים מכל השבטים ומה היתה טענתם בזה? הנה הוא כפי מה שאחשוב לפי שגלעד היה לחצי שבט המנשה, ומלבד היות אפרים ומנשה אחים שהיה ראוי שיעזרו איש אל אחיו, הנה עוד היה גבול אפרים סמוך אליהם, כמו שאמר בספר יהושע בנחלת בני אפרים (יהושע ט״ז ז׳) ופגע ביריחו ויצא הירדן, ולהיותם סמוכים וקרובים זה לזה ואחים, היה ראוי שבני גלעד יקראו אחיהם בני אפרים השכנים אליהם להלוך להלחם עם בני עמון, והנה חשבו בני אפרים שלא היתה בזה אשמה ועון לאנשי גלעד, וכי היה זה גאה וגאון מאת יפתח, ולכן עשו תלונתם ליפתח בלבד ואליו אמרו ביתך נשרוף באש, כלומר אם חשבת להנשא בתשועת המלחמה אשר עשית לבדך, עוד מעט תשבע קלון מכבוד כאשר ביתך נשרוף עליך.

ויצעק – ענין אסיפה.

איש אפרים – קרא כל השבט בלשון יחיד.

צפונה – אל מקום יפתח.

נשרף עליך – רצה לומר, בשעה שאתה בו, ואז תשרף גם אתה.

השאלות: (א-ג) מדוע נתקבצו בני אפרים ומה חטא להם, ותשובת יפתח יש בה עמעום וכפל דברים:

ויצעק איש אפרים – לאפרים חרה לו על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף, יען שנצחו המלחמה, והם טענו למה לא קרא אותם להלחם, ורצו לשרוף ביתו כי לא הסכימו על נשיאותו כמו שיבאר בפסוק ד׳, והיה להם הטענה שהיו גדולים ממנשה בבית יוסף, כמו שאמר וישם את אפרים לפני מנשה ועי״כ העלילו עליו.

ויעבר צפנה – אחר שוב יפתח לביתו למצפה גלעד שהיא בסוף הרי הגלעד לצד צפון לנחלת אפרים.

אחרי שהישועה נעשתה ע״י יפתח שהיה משבט מנשה, חרה לשבט אפרים על שגלעד בחרו ראש וקצין לראש בית יוסף¹, וברשעותם וכפיות טובתם² וַיִּצָּעֵק֙ נאסף³ אִ֣ישׁ שבט⁴ אֶפְרַ֔יִם, וַֽיַּעֲבֹ֖ר את הירדן⁵ צָפ֑וֹנָה אל הגלעד⁶ שם היה מקום מגורי יפתח⁷, וַיֹּאמְר֨וּ לְיִפְתָּ֜ח, מַדּ֣וּעַ | עָבַ֣רְתָּ | לְהִלָּחֵ֣ם בִּבְנֵי עַמּ֗וֹן וְלָ֙נוּ֙ לֹ֤א קָרָ֙אתָ֙ לָלֶ֣כֶת עִמָּ֔ךְ?! אם חשבת להנשא בתשועת המלחמה אשר עשית לבדך, עוד מעט תשבע קלון כי⁸, בֵּיתְךָ֕ נִשְׂרֹ֥ף עָלֶ֖יךָ בָּאֵֽשׁ בשעה שאתה בו, ואז תשרף גם אתה⁹:

1. מלבי״ם.

2. רלב״ג, אברבנאל.

3. תרגום יונתן, מצודת ציון.

4. מצודת דוד.

5. רש״י.

6. רש״י.

7. מצודת דוד.

8. אברבנאל.

9. מצודת דוד. אברבנאל מבאר כי טענתם היתה שלפי שגלעד היה לחצי שבט המנשה, והיות אפרים ומנשה אחים, היה ראוי שיעזרו איש אל אחיו, במיוחד שהיה גבול אפרים סמוך אליהם, ולכן היה ראוי שבני גלעד יקראו אחיהם בני אפרים השכנים אליהם להלוך להלחם עם בני עמון, והנה חשבו בני אפרים שלא היתה בזה אשמה לאנשי גלעד, כי אם ליפתח שהתגאה, ולכן פנו אליו בלבד ואליו אמרו ביתך נשרוף באש, כלומר אם חשבת להנשא בתשועת המלחמה אשר עשית לבדך, עוד מעט תשבע קלון כאשר ביתך נשרוף עליך. ומלבי״ם מבאר כי לא הסכימו על נשיאותו והיתה להם טענה שבבית יוסף נחשבו הם (שבט אפרים) גדולים ממנשה, כמו שנאמר (בראשית מח, כ) ״וישם את אפרים לפני מנשה״ ועי״כ העלילו עליו.

תרגום יונתןילקוט שמעונירש״ירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ב) וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם אִ֣ישׁ רִ֗יב הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי⁠־עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד וָאֶזְעַ֣ק אֶתְכֶ֔ם וְלֹא⁠־הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם׃

Jephthah said to them, "I and my people were at great strife with the children of Ammon; and when I called you, you didn't save me from their hand.

תרגום יונתןרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

וַאֲמַר יִפְתָּח לְהוֹן אֱנַשׁ דִין הֱוֵיתִי אֲנָא וְעַמִי וּבְנֵי עַמוֹן לַחֲדָא וּבְעֵית אֲנָא מִנְכוֹן וְלָא פְרַקְתּוּן יָתִי מִיֶדְהוֹן.

ואזעק אתכם – פירוש: ואקרא אתכם, ומפני שהקריאה היא על ידי זעקה כתב ואזעק.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ויפתח השיב אליהם איש ריב הייתי אני ועמי וגו׳ ואצעק אתכם וגו׳, והיה בזה שלש טענות. האחת היא לומר אל תחשבו שאני עשיתי זה לבד, כי מה שנעשה אני ועמי עשינו, וזהו איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד, רוצה לומר פעמים רבות, וגם עתה היה הריב לעמי ולי יחד, לא אלי לבדי. הטענה השנית היא ואזעק אליכם ולא הושעתם וגו׳. רוצה לומר ואף שנאמר שאני לבדי עשיתי זה, הנה היה מהראוי שאעשה אותו לבדי, לפי שאני בקשתי עזרתכם פעמים הרבה כנגד עמון ואתם לא הושעתם אותי, ואיך אקרא אתכם להלחם בם? וזהו

ואזעק אתכם – בס׳ קדמון כ״י כתוב ואצעק בצד״י וכן כתוב במקרא גדולה בגליון בשם ס״א ובשאר ספרים בזי״ן.

איש ריב – פעמים רבות הייתי אני ועמי בעלי מריבה עם בני עמון, ומאז צעקתי אליכם להושיע לי, ולא שמעתם אלי (ויתכן שהיה זה בעודו יושב בארץ טוב).

ויאמר יפתח – אמר ג׳ טענות:

א) איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון, רק אני בעל הריב כי בני עמון רעצו י״ח שנה את בני גלעד והמלחמה היה מוטל רק עלינו.

ב) ואזעק אליכם כל הימים זעקנו ולא באתם להושיענו.

וַיֹּ֤אמֶר יִפְתָּח֙ אֲלֵיהֶ֔ם, עוד בהיותי בארץ טוב¹, אִ֣ישׁ רִ֗יב בעל מריבה² הָיִ֛יתִי אֲנִ֛י וְעַמִּ֥י וּבְנֵֽי עם בני³ עַמּ֖וֹן מְאֹ֑ד פעמים רבות⁴, והם הציקו שמונה עשרה שנה לבני גלעד, כאשר המלחמה היתה מוטלת רק עלינו⁵, וָאֶזְעַ֣ק וקראתי⁶ אֶתְכֶ֔ם הרבה פעמים⁷ להושיע לי במשך כל הזמן הזה⁸, ולא שמעתם אלי⁹ וְלֹֽא הוֹשַׁעְתֶּ֥ם אוֹתִ֖י מִיָּדָֽם:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מלבי״ם.

6. רי״ד.

7. אברבנאל.

8. מלבי״ם.

9. מצודת דוד.

תרגום יונתןרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(ג) וָאֶרְאֶ֞ה כִּֽי⁠־אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל⁠־בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וַיִּתְּנֵ֥ם יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה בְּיָדִ֑י וְלָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי׃

When I saw that you didn't save me, I put my life in my hand, and passed over against the children of Ammon, and Hashem delivered them into my hand. Why then have you come up to me this day, to fight against me?⁠"

תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותעודהכל

וַחֲזֵית אֲרֵי לֵיתָךְ פָּרִיק וּמָסְרִית נַפְשִׁי כְּעַל גַב לְאִתְקְטָלָא וְעַבְרֵית לְוַת בְּנֵי עַמוֹן וּמַסְרִינוּן יְיָ בִּידִי וּלְמָא סְלֵיקְתּוּן לְוָתִי יוֹמָא דֵין לְאַגָחָא קְרָבָא בִי.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון וגו׳. גם נתן טענה שלישית, והיא אמרו ויתנם ה׳ בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי? רוצה לומר ועוד שהאל יתברך לא רצה לתת את בני עמון בידכם כי אם בידי לבד, ואם הוא הורישם מפני, איך עצרתם אתם כח להלחם על ה׳ ועל משיחו? הנה א״כ הביא שלשה טענות להתנצלותו, והשניה קשה מהראשונה, והאחרונה קשה מכלם, והם דומות בצד מה לטענות שעשה למלך בני עמון. והנה לא ראה יפתח לפייס בדברים לבני אפרים כמו שעשה גדעון אליהם, והסבה בזה אצלי לפי שהם דברו לגדעון בלשון רכה עם היותם במריבה, אבל ליפתח אמרו מיד בתחלה ביתך נשרוף עליך באש, ולכן ראה להשיבם דברים קשים מאד, והותרה השאלה הששית:

ואשימה – כן הוא בדפוסים ישנים ובספרים כ״י מדוייקים ואין כאן קרי וכתיב כלל.

ואראה – וכאשר ראיתי כי אינך מושיע לי בשום פעם, ואמרתי, מה לי לזעוק עוד.

ואשימה נפשי בכפי – רצה לומר, כמו המחזיק דבר מה בכפו, הנה, בקל יפול כאשר יפתח, כמו כן סכנתי את נפשי ׳ואעברה׳ במלחמה, עם כי היה נוח הדבר שאפול בידם, כי במתי מעט ירדתי במלחמה.

ויתנם ה׳ בידי – רצה לומר, הואיל וה׳ נתנם בידי, למה אם כן תלחמו בי היום, כי אם הייתי מנוצח, היה הדין עמכם בצד מה, כי אז יכלתם לומר, אילו קראת לנו בזה הפעם אחר שהעמידוך ראש בגלעד, היינו הולכים גם אנו ברוב עם והיינו מנצחים, אבל עתה, על מה זה תתרעמו.

ג) ואראה כי אינך מושיע שאם היית מושיע כבר היה עת לזה מזמן רב, ועי״כ ואשימה נפשי בכפי, והייתי בסכנה גדולה וה׳ נתנם בידי בדרך השגחה, ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי, רצה לומר לעזר לא עליתם כל הזמן העבר, רק להלחם בי עליתם היום הזה?!

וָֽאֶרְאֶ֞ה וכאשר ראיתי¹ כִּֽי אֵינְךָ֣ מוֹשִׁ֗יעַ בשום פעם שקראתי לך, אז אמרתי, מה לי לזעוק עוד², וָאָשִׂ֨ימָה נַפְשִׁ֤י בְכַפִּי֙ וסיכנתי את נפשי³, וָֽאֶעְבְּרָה֙ אֶל בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן להילחם בם, וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה בְּיָדִ֑י, וְהואיל וה׳ נתנם בידי⁴ לָמָ֞ה עֲלִיתֶ֥ם אֵלַ֛י הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה?! הרי לעזור לא עליתם!⁠⁵ רק לְהִלָּ֥חֶם בִּֽי עליתם?!⁠⁶ ואילו הייתי מנוצח, יכולתם לומר שאילו קראתי לכם היינו מנצחים, אבל עתה שניצחתי, על מה תתרעמו?!⁠⁷ ואם ה׳ הורישם מפני, איך עצרתם אתם כח להלחם על ה׳ ועל משיחו?!⁠⁸:

1. מצודת דוד.

2. מצודת דוד.

3. מלבי״ם.

4. מצודת דוד.

5. מלבי״ם.

6. מלבי״ם.

7. מצודת דוד.

8. והנה לא ראה יפתח לפייסם בדברים לבני אפרים כמו שעשה גדעון אליהם, והסיבה היא שלפי שהם דברו לגדעון בלשון רכה, אבל ליפתח אמרו מיד בתחלה ״ביתך נשרוף עליך באש״, ולכן ראה להשיבם דברים קשים מאד, אברבנאל. מלבי״ם מבאר שיפתח השיב להם ג׳ טענות: א׳ במשך י״ח שנה עמון הציקו לבני גלעד, ולכן עלינו היתה מוטלת המלחמה עמהם, ב׳ צעקנו לכם כל הימים שתעזרו לנו ולא באתם, ג׳ היה לכם הרבה שנים לבוא ולהלחם עמהם ולא עשיתם זאת, ומדוע עכשיו אחרי שניצחתי התעוררתם?.

תרגום יונתןרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמלבי״םמקראות שלובותהכל

(ד) וַיִּקְבֹּ֤ץ יִפְתָּח֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד וַיִּלָּ֖חֶם אֶת⁠־אֶפְרָ֑יִם וַיַּכּוּ֩ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת⁠־אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָֽמְרוּ֙ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם בְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה׃

Then Jephthah gathered together all the men of Gilead and fought with Ephraim. And the men of Gilead struck Ephraim, because they said, "You are fugitives of Ephraim, you Gileadites, in the midst of Ephraim, in the midst of Manasseh.⁠"

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וּכְנַשׁ יִפְתָּח יַת כָּל אֱנָשֵׁי גִלְעָד וְאַגִיחַ קְרָבָא עִם דְבֵית אֶפְרָיִם וּמְחוֹ אֱנָשֵׁי גִלְעָד יַת דְבֵית אֶפְרַיִם אֲרֵי אֲמַרוּ מְשֵׁיזְבַיָא דְבֵית אֶפְרַיִם מָה אַתּוּן חֲשִׁיבִין דְבֵית גִלְעָד בְּנֵי בֵית אֶפְרַיִם בְּגוֹ בֵית מְנַשֶׁה.

כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד – פחותים שבאפרים היו מבזים את הגלעד, ואומרים להם מה אתם גלעד חשובים בתוך אפרים ובתוך מנשה, כן תרגם יונתן.

Since the contemptibles of Ephraim had said, "What are you, Gilod?⁠" The lowliest in Ephraim would mock Gilod, saying, "Of what significance are you, Gilod, among Ephraim and among Menasheh?⁠" This is Targum Yonatan's interpretation.

ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה – הכתוב מלמדך מה ראו אנשי גלעד שהכו את פליטי אפרים כי אמרו פליטי אפרים, לפי שהיו מחרפין פליטי אפרים את יושבי גלעד ואומרין להם אתם יושבי גלעד האיך עלה על רוחכם להעמיד עליכם ראש וקצין שלא על פי אפרים ושלא על פי מנשה ואתם נחלקים בתוך אפרים ובתוך מנשה, וזהו גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה – כלו׳ אתם טפילה לנו ולא עיקר ולא היה לכם להעמיד שופט בלא רשותנו. ואף הניקוד מוכיח על הפתרון שגלעד ננקד בזקף גדול לפי שהוא סוף דבר והניקוד מוכיח שכך היו מונין להם בני אפרים ליושבי גלעד אתם בני גלעד בתוך אפרים ובתוך מנשה אתם יושבים מפוזר ומפורד ביניהם. וכן פירש יונתן ארי אמרו משיזביא לבית אפרים גלעד מה אתון חשיבין דבית גלעד בגו בית אפרים ובגו בית מנשה. ומניין שנחלקו בני גלעד בן מכיר בין מנשה ובין אפרים, הרי הוא אומר בחלוקי יהושע וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם (יהושע י״ג:ל״א), ומי הם בני מכיר, הם גלעד, דכת׳: ומכיר הוליד את גלעד (במדבר כ״ו:כ״ט), למדת שחצי בני גלעד נטלו חלק בעבר הירדן בין חצי שבט מנשה שבעבר הירדן, וחצי גלעד הנשאר מניין שנחלו בארץ כנען, דכת׳: ולצלפחד בן חפר בן גלעד לא היו לו בנים כי אם בנות (במדבר כ״ו:ל״ג, יהושע י״ז:ג׳) וכת׳ ותקרבנה בנות צלפחד {וגו׳} לפני אלעזר וגו׳ (במדבר כ״ז:א׳) וכת׳ ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן (יהושע י״ז:ה׳), למדנו שגלעד נחלק חציו בעבר הירדן בתוך מנשה וחציו בארץ כנען בתוך בני אפרים.

AND THE MEN OF GILEAD SMOTE EPHRAIM, BECAUSE THEY SAID: ‘YE ARE FUGITIVES OF EPHRAIM, YE GILEADITES, IN THE MIDST OF EPHRAIM, AND IN THE MIDST OF MANASSEH. This verse teaches what motivated the Gileadites to kill the fugitives of Ephraim.

BECAUSE THEY SAID. [The men of Gilead smote Ephraim] because the fugitives of Ephraim reviled the inhabitants of Gilead and said to them "How could you think of appointing a leader and officer without the consent of Ephraim and the consent of Manasseh being that you are dispersed¹ amid Ephraim and Manasseh. The latter is the meaning of [‘Ye are fugitives of Ephraim, ye Gileadites,] amid Ephraim, and amid Manasseh. In other words, you are lower in status than we who are first in rank. You should not have appointed a judge without asking our permission.

The vocalization of the word Gilead is also proof of the above interpretation, for Gilead is vocalized with a zakef gadol² which indicates a pause [in the sentence].⁠³ The vocalization proves that the Ephraimites reproached the Gileadites and said to them, "You Gileadites, you dwell amid the house of Ephraim, and amid the house of Manasseh, you are spread and scattered among them.⁠"

Targum Jonathan similarly explained our clause. He rendered it, fugitives of the house of Ephraim, “Of what importance are you, amid Ephraim, and amid Manasseh?⁠"

How do we know that the children of Gilead the son of Machir were divided between Manasseh and Ephraim?

We know this because Scripture states⁴ regarding Joshua's division of the land, and half Gilead, and Ashtaroth, and Edrei, the cities of the kingdom of Og in Bashan, were for the children of Machir the son of Manasseh, even for the half of the children of Machir according to their families…(Joshua 13:31).

Who are the children of Machir? the children of Machir are the Gileadites for Scripture says, and Machir begot Gilead (Num. 26:29). From here we see that half of the children of Gilead, took their share in Transjordan among half of the tribe of Manasseh and the remaining half of the children of Gilead took their share in the Land of Cannan.

How do we know this? We discern this because Scripture states But Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, had no sons, but daughters (Num. 17:3) and the book of Numbers writes: Then drew near the daughters of Zelophehad, And they stood before Moses, and before Eleazar the priest… (Num. 27 -1; 2.). Scripture also states And there fell ten parts to Manasseh, beside the land of Gilead and Bashan, which is beyond the Jordan (Joshua 17:5). We learn from this that [the children of] Gilead were divided into two parts one half settled in Transjordan among Manasseh and another half settled in the Land of Canaan among the children of Ephraim.

1. Literally, divided.

2. Not only does the statement "Ye are fugitives of Ephraim, ye Gileadites, in the midst of Ephraim, and in the midst of Manasseh" indicate that the meaning of ‘Ye are fugitives of Ephraim, ye Gileadites in the midst of Ephraim, and in the midst of Manasseh" is that "you are lower in status than we who are first in rank,⁠" but the the vocalization of the word Gilead is also proof of this interpretation.
A Masoretic accent.

3. Literally, "because it ends the matter.

4. Literally, We know this because Scripture states.

פליטי אפרים אתם – כלומר פליטי אפרים אתם, שאתם מחולקים בתוך אפרים ובתוך מנשה, ואין אתם חשובים לכלום. ולפי שהיו אנשי אפרים מחרפין אותם, לכך היו אנשי גלעד מכים אותם כשהיו מוצאים אותם יחידים עוברין בארצם.

ולדעת המתרגם: אותם דבק עם גלעד, לא עם אפרים. וכן תרגם יונתן: ארי אמרו משזביא דבית אפרים מה אתון חשיבין דבית גלעד בגו בית אפרים ובגו בית מנשה, ומה שאמר פליטי אפרים – ר״ל הפחותים שבאפרים היו מחרפין אותם כך. ויוכיח הפירוש הזה: והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעבורה (שופטים י״ב:ה׳), והמלחמה הזאת לא היתה להם לבני גלעד כי אם האנשים הרקים והפחותים שבאפרים, והם נקראים פליטי אפרים, והם אשר היו צריכים לעבור מפני הבהמות שהיו רועים מעבר לירדן שהיה שם מרעה לבני אפרים, כמו שאנו עתידים לבאר בספר שמואל בפסוק ביער אפרים (שמואל ב י״ח:ו׳), והפחותים הם הרועים ברוב. וההרג הרב הזה היה לעונש עונות שהיו בשבט אפרים בנסתר.⁠^א

א. ״וההרג... בנסתר״ חסר בדפוס ונציה והושלם מכ״י.

כי אמרו פליטי אפרים אתם – פירוש: כי היו מכירים בני גלעד את פליטי אפרים מפני שגלעד היתה בין אפרים ובין מנשה.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

(ד) התועלת העשירי – הוא להודיע שאין ראוי לבעלי היכולת לגנות החלושים. הלא תראה כי בני אפרים היו קורין גלעד פליטי אפרים על צד הבוז, והאבן שמאסו היתה לראש פנה, וקעקעה את בנינם החזק.

והנה זכר שנלחם עם אפרים ויכו אנשי גלעד באפרים מכה רבה, לפי שהיו אומרים בני אפרים לאנשי גלעד פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה, רוצה לומר פליטים הם אנשי גלעד בהיותם בתוך אפרים ובתוך מנשה משני עבריהם, והיה זה להיותם חשובים בעיניהם לכלום. או יהיה פירושו כדעת המתרגם שאמרו פליטי אפרים, והם האנשים הפחותים אשר בהם חרפו לאנשי גלעד ואמרו אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה, רוצה לומר אינכם עם ומחוז בפני עצמו ולמה תתנשאו? כי אתם בתוך אפרים ומנשה כגרים היושבים בין אדוני הארץ, והדברים האלה לא היו אומרים אנשי אפרים או פליטיהם קודם המלחמה, (כמו שחשבו המפרשים) אבל בשעת המלחמה וכאשר באו להלחם ביפתח זכר שהיו אז מחרפים אותם ואומרים כן.

פליטי – ענין שיור, כמו: שריד ופליט (יהושע ח׳:כ״ב), ורצונו לומר פחותים ובזוים, שאינם אלא שיריים.

כי אמרו וגו׳ – רצה לומר, מה שהגלעדים הרבו להכות בבני אפרים בשטף אף, היה על כי בני אפרים בזו אותם ואמרו להם ׳פליטי אפרים׳ וכו׳, רצה לומר, כערך הפחותים שבבני אפרים, כן אתם בני גלעד נחשבים בתוך בני אפרים ובתוך בני מנשה, ואפילו המכובדים שבכם נחשבים בעיני כל בני יוסף כהפחותים שבבני אפרים.

ויקבץ יפתח – ואחר שראה כי לא רפתה רוחם מדבריו הרכים, כי אמרו. מבאר סבת המלחמה שבני אפרים טענו על שהעיזו אנשי גלעד לבחור את השופט כאלו הם עקר בית יוסף, והם טענו לנגדם לאמר פליטי אפרים אתם, רצה לומר אפרים הוא עקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמו שאמר בספר יהושע, ואתם גלעד שלקחתם מעבר הירדן, פלטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה, רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל.

וילחם את אפרים – א״כ לא רפתה רוחם מעליו בהתנצלותו איש ריב וגו׳ ונלחמו עמו ונצחם, ובני משפחתו בראות בני אפרים מנוצחים ופלטים הכו בהם, אך לא כל המ״ב אלף הוכו על שפת הירדן, רק רובם נפלו במלחמה ופליטיהם נשחטו, ושם יפתח נזכר על המלחמה ולא על השחיטה.

פליטי אפרים אתם – היו רוצים להתחפש וליראות כיושבי גלעד ולא הודו על רשעם ולא בקשו על נפשם.

גלעד בתוך אפרים וגו׳ – שד״ל בהעתקתו מפרש וניכרים אתם ביננו כמו שניכרים בני גלעד בבואם תוך נחלת אפרים או תוך נחלת שאר שבט מנשה, או מפני הברת לשונם או מלבושיהם או דבר אחר, ונכון, אך העיקר חסר מן הספר, ונראה לי לקיים הפירוש הנהוג שתיבות אלו לא היו נכנסות בדברי בני גלעד לפליטי אפרים, רק הם מזכרת הכותב להודיענו מצב אפרים וגלעד ושאר חצי שבט מנשה; גם הוסיף שד״ל שלדברי אחרים הנופלים לא היו כי אם מ״ב מאות תחת מ״ב אלף ולא ידעתי מאין לו.

וַיִּקְבֹּ֤ץ ואסף יִפְתָּח֙ אֶת כָּל אַנְשֵׁ֣י גִלְעָ֔ד, וַיִּלָּ֖חֶם אֶת נגד שבט אֶפְרָ֑יִם, וַיַּכּוּ֩ והרבו להכות¹ אַנְשֵׁ֨י גִלְעָ֜ד אֶת אנשי אֶפְרַ֗יִם כִּ֤י אָמְרוּ֙ מפני שהיו מבזים ואומרים² פְּלִיטֵ֤י הפחותים והבזויים של שבט³ אֶפְרַ֙יִם֙ לאנשי גלעד⁴, מה⁵ אַתֶּ֔ם גִּלְעָ֕ד חשובים⁶ בְּת֥וֹךְ אֶפְרַ֖יִם וּבְּת֥וֹךְ מְנַשֶּֽׁה?! ואפילו המכובדים שבכם נחשבים בעיני כל בני יוסף כפחותים שבבני אפרים⁷:

1. מצודת דוד.

2. רש״י, מצודת דוד.

3. תרגום יונתן, רש״י, מצודת ציון. ויש מרבותינו שביארו כי היו אומרים בני אפרים לאנשי גלעד ״פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה״, דהיינו פליטים הם אנשי גלעד בהיותם בתוך אפרים ובתוך מנשה משני עבריהם, אברבנאל. כי אפרים הוא עיקר השבט ועמו חצי מנשה שלקחו נחלתם אצלו חבל וגורל אחד כמו שאמר בספר יהושע, ואתם גלעד שלקחתם מעבר הירדן, פליטים אתם מן השבט, כי היה מקומכם הראוי בתוך אפרים בתוך מנשה, רק הלכתם לפלטה אל עבר הירדן, ואיך תעיזו לבחור קצין שוטר ומושל?!, מלבי״ם.

4. רש״י.

5. תרגום יונתן, רש״י.

6. תרגום יונתן, רש״י.

7. מצודת דוד.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ה) וַיִּלְכֹּ֥ד גִּלְעָ֛ד אֶֽת⁠־מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן לְאֶפְרָ֑יִם וְֽ֠הָיָ֠ה כִּ֣י יֹאמְר֞וּ פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אֶֽעֱבֹ֔רָה וַיֹּ֨אמְרוּ ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי⁠־גִלְעָ֛ד הַאֶפְרָתִ֥י אַ֖תָּה וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹֽא׃

The Gileadites took the fords of the Jordan against the Ephraimites. It was so, that when the fugitives of Ephraim said, "Let me go over", the men of Gilead said to him, "Are you an Ephraimite?⁠" If he said, "No",

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמקראות שלובותעודהכל

וַאֲחַדוּ דְבֵית גִלְעָד יַת מְגִיזַת יַרְדְנָא עַל דְבֵית אֶפְרַיִם וַהֲוָה כַּד אֲמַר חַד מִמְשֵׁיזְבַיָא דְבֵית אֶפְרַיִם אֶעְבַר וְאָמְרִין לֵיהּ אֱנָשֵׁי גִלְעָד אֶפְרָתִי אַתְּ וַאֲמַר לָא.

וילכוד גלעד את מעברות וגו׳ – היו שומרים במקום המעברות.

The Gilodites captured the Yardein crossings. They posted sentries at the crossing areas.

פליטי אפרים – הם בני אפרים שעברו את הירדן להלחם עם יפתח ולפי שלסוף גברה יד יפתח עליהם ובקשו לברוח לעבור את הירדן למקומם ולא יכולו לפי שלכדו להם יושבי גלעד את מעברות הירדן ויש מהם שברחו עד שלא לכדו להם את המעברות, ויש מהם שלא נתנום לעבור, לפיכך קורא להם פליטי אפרים.

THE FUGITIVES OF EPHRAIM. The reference is to the Ephraimites who crossed the Jordan to fight against Jephthah. After Jephthah overcame them they sought to flee to their place across the Jordan. However, they were unable to do so because the inhabitants of Gilead took the fords of the Jordan. Some of the Ephraimites fled before they lost the fords, and some were prevented from crossing the fords because the Gileadites did not let them pass. This is the reason that Scripture calls the Ephraimites, the fugitives of Ephraim.

האפרתי אתה – נקרא אפרתי אשר משבט אפרים, ונקרא אפרתי אשר מבית לחם אפרת, כמו: ודוד בן איש אפרתי (שמואל א י״ז:י״ב).

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ומפני זה זכר שלכד גלעד מעברות הירדן אשר אפרים יעבור בם, ואמרו והיה כי יאמרו פליטי אפרים, פירושו אצלי והיה בעבור מה שאומרים קודם זה פליטי אפרים (כמו שנזכר למעלה) בעבור זה היו אומרים להם אנשי גלעד בהיותם שם על מעברות הירדן האפרתי אתה? ר״ל אם היה משבט אפרים, ולהיותם באים נפוצים כצאן אשר אין להם רועה היו אומרים לא.

והיה כי יאמרו – הוא״ו בגעיא בספרים מדוייקים כ״י ודפוס ישן.

מעברות – רצה לומר העמידו שומרים במקום מעבר הירדן, אשר יעברו בו בני אפרים.

כי יאמרו – כאשר אמרו אעבור הירדן.

פליטי אפרים – בני אפרים הנשארים מן החרב, או רצה לומר, הפחותים, כי החשובים היו ידועים וניכרים, ולא היו צריכים לשאול אם הוא אפרתי.

האפרתי אתה – אם מבני אפרים אתה.

ויאמר לא – וכאשר אמר לא.

וַיִּלְכֹּ֥ד בית¹ גִּלְעָ֛ד אֶֽת מַעְבְּר֥וֹת הַיַּרְדֵּ֖ן והעמידו שומרים במעבר אשר שימש² לְפליטי³ אֶפְרָ֑יִם שבקשו לעבור את הירדן לברוח ולחזור למקומם⁴, וְֽ֠הָיָה כִּ֣י כאשר יֹאמְר֞וּ היו אומרים⁵ אותם פְּלִיטֵ֤י אֶפְרַ֙יִם֙ אשר ניצלו מחרב יפתח⁶, ״אֶעֱבֹ֔רָה״ ברצוני לעבור, וַיֹּ֨אמְרוּ היו אומרים ל֧וֹ אַנְשֵֽׁי גִלְעָ֛ד לאותו אחד שביקש לעבור, הַֽאֶפְרָתִ֥י האם מבני אפרים⁷ אַ֖תָּה? וַיֹּ֥אמֶֽר וכאשר הוא היה עונה⁸ | לֹֽא⁹:

1. תרגום יונתן.

2. רש״י, מצודת דוד.

3. ר״י קרא.

4. ר״י קרא.

5. מצודת דוד.

6. ר״י קרא. ויתכן לומר הפחותים מאפרים, כי החשובים היו ידועים וניכרים, ולא היו צריכים לשאול אם הוא אפרתי, מצודת דוד.

7. רד״ק, מצודת דוד.

8. מצודת דוד.

9. ולהיותם באים נפוצים כצאן אשר אין להם רועה היו אומרים לא, אברבנאל.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרלב״ג תועלותאברבנאלמנחת שימצודת דודמקראות שלובותהכל

(ו) וַיֹּ֣אמְרוּ לוֹ֩ אֱמׇר⁠־נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת וַיֹּ֣אמֶר סִבֹּ֗לֶת וְלֹ֤א יָכִין֙ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן וַיֹּאחֲז֣וּ אוֹת֔וֹ וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ אֶל⁠־מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן וַיִּפֹּ֞ל בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף׃

then they said to him, "Say now Shibboleth". And if said, "Sibboleth" for he couldn't manage to pronounce it right, then they laid hold of him and killed him at the fords of the Jordan. At that time forty-two thousand of Ephraim fell.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וְאָמְרִין לֵיהּ אֱמַר כְּעַן שׁוּבַּלְתָּא וַאֲמַר סוּבַּלְתָא וְלָא מְתַקֵין לְמַלָלָא כֵּן וְאַחֲדִין לֵיהּ וְנַכְסִין לֵיהּ בִמְזִיגַת יַרְדְנָא וְאִתְקְטָלוּ בְעִידָנָא הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבְּעִין וּתְרֵין אַלְפִין.

אמר נא שבולת – שבולת הנהר הזה אעבור.

ולא יכין לדבר כן – שהיו מגמגמים בלשונם.

Say Shiboles please. May I cross this river flow?⁠¹

They were not proficient in proper pronunciation. They were speech deficient.

1. Shiboles” is translated as “flow”.

ולא יכין לדבר כן^א – לפי שהן כבדי שפה.

א. כך תיקן עפנשטיין. בכ״י (לפי עדותו): ״בו״.

FOR HE COULD NOT FRAME TO PRONOUNCE IT RIGHT. Because they suffered from a speech impediment (Ex. 6:30).

שבלת – כמו שהיו מנסין אותם בזאת המלה כן היו מנסין אותם בכל מלה שיש בו שי״ן, והאפרתים היו קורין אותה סי״ן, ולקח הכתוב אחת מהמלות.

וי״מ כי לקח מלת שבולת לפי שהיה שבולת הנהר במקום שהיו עוברים בני אפרים שהיו מגמגמין באות השי״ן. אולי היה אויר ארצם גורם להם זה, כמו אנשי צרפת שאינן מבינים לקרא השי״ן, וקוראין אותה כמו תי״ו רפה.

אמר נא שבולת – פירוש: על שבולת הנהר.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק א]

ואנשי גלעד היו מבחינים אותם באמרם אמור נא שבולת, לפי שהאפרתיים לא יכלו לומר שבולת, כי היו אומרים סבולת, והיו מכירים בזה שמשבט אפרים הם והיו שוחטים אותם באותם מעברות הירדן, וממה שאמר ויפול בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף, יודע לך שהיה זה ביום המלחמה שעשו בני אפרים ליפתח ולאנשי גלעד, ולא שהיה מנהגם לעשות כן לרועים משבט אפרים שהיו עוברים מעבר הירדן כמו שכתב רבי דוד קמחי. ואחרים פירשו שהיו עושים הנסיון בשבולת וסבולת לפי שהיה שבולת מים במקום שהיו עוברים שמה, והיה אויר ארץ אפרים ומזגיהם גורם להם שלא יוכלו לומר שי״ן כי אם סי״ן, כמו אנשי צרפת שאינם קוראים שי״ן וקוראים אותה תי״ו רפא:

שבלת – כן יקרא מרוצת המים, כמו: ושבולת שטפתני (תהלים ס״ט:ג׳).

יכין – רוצה לומר, לכוין, והוא מלשון הכנה, וכן: אמת נכון הדבר (דברים י״ג:ט׳).

כן – רוצה לומר, כמו שהוא ראוי, ודוגמתו: כן בנות צלפחד דברת (במדבר כ״ז:ז׳).

אמר נא – רצה לומר, אז היו מבחינים לדעת אם הוא אפרתי או לא, ואמרו לו, אמור ׳אעבור שבולת המים׳.

ויאמר סבלת – וכאשר אמר ׳סבולת׳, כדרך האפרתים שאומרים במקום השי״ן סמ״ך.

ולא יכין – ולא היה יכול לכוון לדבר כהוגן וכראוי, אז אחזו אותו וישחטוהו.

שבלת – למה בחרו בני גלעד בתיבה זו? נ״ל כי בהיותם על שפת הירדן שיתכן לו גם שם שבלת כי בימי הקציר נחל שוטף הוא היו אומרים לפליטי אפרים קראו למים האלה בשמם כמתלהלה המשחק בהם, ולכן לא היו חושדים בני אפרים בדבר ומוציאים השין כהרגלם, ואם היו יודעים כי לחקרם באו היו דוחקים עצמם ומוציאים הברת השי״ן אל נכון, ובודאי מעט מהם מתו במיתה זו שאל״כ היה נודע הדבר ובני אפרים היו מתחבאים או גולים תחת הואיל לעבור הירדן.

וַיֹּ֣אמְרוּ היו אומרים לוֹ֩ כדי לבחון אם הוא משבט אפרים או לא¹, אֱמָר נָ֨א שִׁבֹּ֜לֶת² הנהר הזה אעבור³, וַיֹּ֣אמֶר וכאשר היה אומר אותו אחד במקום ״שִׁבֹּלֶת״⁴ ״סִבֹּ֗לֶת״ כדרך האפרתים שמבטאים סמ״ך במקום שי״ן⁵, וְלֹ֤א יָכִין֙ היה יכול לכוון⁶ לְדַבֵּ֣ר כֵּ֔ן כראוי⁷, כי היו אפרים מגמגמים⁸ וכבדי שפה⁹, ואז בהכירם כי הוא משבט אפרים¹⁰, וַיֹּאחֲז֣וּ היו אוחזים אוֹת֔וֹ אנשי גלעד וַיִּשְׁחָט֖וּהוּ ושוחטים אותו אֶל על יד מַעְבְּר֣וֹת הַיַּרְדֵּ֑ן, וַיִּפֹּ֞ל ומתו במלחמה זו¹¹ בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ מֵֽאֶפְרַ֔יִם, אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנַ֖יִם אָֽלֶף אנשים:

1. מצודת דוד.

2. שבולת היא מרוצת המים, מצודת ציון. והיו מנסים אותם בכל מלה שיש בו שי״ן והאפרתים היו קורין אותה סי״ן ולקח הכתוב אחת מהמלות, ויש מפרשים כי לקח מלת ״שבולת״ לפי שהיה שבולת הנהר במקום, רד״ק.

3. רש״י, רי״ד, מצודת דוד.

4. מצודת דוד.

5. מצודת דוד.

6. מצודת דוד.

7. מצודת ציון.

8. רש״י.

9. ר״י קרא. כי היה אויר ארץ אפרים ומזגיהם גורם להם שלא יוכלו לומר שי״ן כי אם סי״ן, כמו אנשי צרפת שאינם קוראים שי״ן וקוראים אותה תי״ו רפא, רד״ק, אברבנאל.

10. אברבנאל.

11. אברבנאל, כלי יקר.

תרגום יונתןרש״יר״י קרארד״קרי״דרלב״ג תועלותאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ז) וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וַיָּ֗מׇת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעָרֵ֥י גִלְעָֽד׃

Jephthah judged Israel six years. Then Jephthah the Gileadite died, and he was buried in the cities of Gilead.

תרגום יונתןר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וְדָן יִפְתָּח יַת יִשְׂרָאֵל שִׁית שְׁנִין וּמִית יִפְתָּח גִלְעָדָאָה וְאִתְקְבַר בְּקִרְוֵי גִלְעָד.

ויקבר בערי גלעד – באחת מערי גלעד, ומדרש רבותינו שהיה נישול איברים ונקבר בערי גלעד בעון בתו.

THEN DIED JEPHTHAH THE GILEADITE, AND WAS BURIED IN THE CITIES OF GILEAD.⁠¹ This is to be rendered and was buried in one of the cities of Gilead. The Midrash composed by our teachers interpret and was buried in the cities of Gilead his organs fell from his body [and he was buried in various cities of Gilead]⁠² as a punishment for sinning against his daughter.⁠³

1. Literal translation.

2. Va-Yikrah Rabbah 37:4.

3. By not having his vow anulled.

בערי גלעד – דרך הדרש בזה שהוכה בשחין כבד, והיה נופל איברים מעיר לעיר, ובכל עיר שהיה נופל איברו היה נקבר שם. וזה היה לו עונש שהרג בתו ולא נשאל על נדרו.

ובדרך הפשט פירוש בערי הגלעד – באחת מערי הגלעד. וכמוהו: בשתים תתחתן בי (שמואל א י״ח:כ״א) – באחת משתים, ועל עיר בן אתונות (זכריה ט׳:ט׳) – בן אחת האתונות.

וספר אחר זה שכבר מת יפתח ונקבר בערי גלעד והנה הרצון בזה שכבר יקבר באחת מערי גלעד והנכון אצלי כי יפתח מפני שלא השאיר אחריו בן או בת יהיה נקרא בהם שמו צוה שיקברו עצמותיו בכל ערי גלעד קצת פה וקצת פה כדי שיהי׳ לו זכר באותן המקומו׳ שהציל מיד מלך בני עמון.

וזכר ששפט יפתח שש שנים את ישראל ושנקבר כאחד מאחת ערי גלעד, ונשלם בזה ספור מעשיו ונפלאותיו:

בערי גלעד – באחד מערי גלעד, או שחלקו עצמותיו וקברו בכל עיר ועיר, לזכרון שהציל את כולם מיד בני עמון.

בערי הגלעד – לא נודעה קבורתו על כן כתב בערי לשון רבים ולא כתב בגלעד סתם אולי לזכרון גבורתו קברוהו בעיר ולא בשדה.

וַיִּשְׁפֹּ֥ט יִפְתָּ֛ח אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים, וַיָּ֗מָת יִפְתָּח֙ הַגִּלְעָדִ֔י, וַיִּקָּבֵ֖ר בְּאחת¹ מֵעָרֵ֥י גִלְעָֽד: (פ)

1. כך פשוטו, ומדרשו שהוכה יפתח בשחין כבד, והיה נופל איברים מעיר לעיר, ובכל עיר שהיה נופל איברו היה נקבר שם, וזה היה לו עונש שהרג בתו ולא נשאל על נדרו, ר״י קרא, רד״ק. רלב״ג ומצודת דוד ביארו כי מפני שלא השאיר אחריו בן או בת שיהיה נקרא בהם שמו, ציווה יפתח שיקברו את עצמותיו בכל ערי גלעד לזכרון שהציל את כולם מיד בני עמון.

תרגום יונתןר״י קרארד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל

(ח) וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן מִבֵּ֥ית לָֽחֶם׃

After him Ibzan of Bethlehem judged Israel.

תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותעודהכל

וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל אִבְצָן דְמִבֵּית לֶחֶם.

אבצן – זה בועז.

Ivtzan. Boaz.⁠¹

1. The husband of Rus, ancestor of King David. (Bava Basra, 91:a)

אבצן מבית לחם – אמרו רז״ל: אבצן זה בועז. והנראה בעיני כי אמרו זה בעבור ספור הכתוב נשואי בניו ובנותיו. וסמך לו דבר מנוח ללמדך שלא יתגאה אדם לא בעושר ולא בבנים, כי אבצן עשה ששים סעודות בין בניו ובנותיו, ובכלן לא זימן מנוח לפי שהיה עקר, והיה אומר כודנתא עקרתא במאי פרע לי, ואירע לו מפני זה שכולן מתו בחייו, והיה לו למנוח בן קיים והיה שופט ישראל, כי ראה השם בעלבונו. וטוב הוא אם קבלה היתה אצלם זה.

ולפי דרך הפשט ספר הכתוב נשואי בניו ובנותיו לספר ההצלחה הגדולה שהיתה לו בבנים ובבנות, כי כלם השיאם בחייו. ובאמת היו בו דברים טובים אשר בשכרם הגיע לזאת ההצלחה ולמעלה גדולה להיותו שופט ישראל.

והנה זכר שכבר שפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם ולפי שבועז נראה מענינו שהיה שופט ישראל והיה מבית לחם ולא נמצא בשופטים זולת אבצן שיהיה מבית לחם אמרו רבותנו ז״ל כי אבצן זה בועז ונכון הוא ואחריו שפט את ישראל אילון הזבולוני ואחריו שפט את ישראל עבדון בן הלל.

וישפוט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם וגו׳. זכר הכתוב שאבצן מבית לחם שפט את ישראל אחרי מות יפתח.

אבצן – אמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבלי בבא בתרא צ״א.) שהוא בועז.

וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל אִבְצָ֖ן¹ מִבֵּ֥ית לָֽחֶם, והיו בו דברים טובים אשר בשכרם הגיע להצלחה ולמעלה גדולה להיותו שופט ישראל²:

1. אמרו רז״ל (בבא בתרא צא.) אבצן זה בועז, רש״י, רלב״ג, מצודת דוד. רד״ק ביאר כי אמרו רז״ל ״אבצן זה בועז״, בעבור סיפור הכתוב נשואי בניו ובנותיו, וסמך לו דבר מנוח, ללמדך שלא יתגאה אדם לא בעושר ולא בבנים, כי אבצן עשה ששים סעודות בין בניו ובנותיו ובכולן לא זימן את מנוח לפי שהיה עקר והיה אומר ״כודנתא עקרתא במאי פרע לי״ (פרדה עקרה זו במה תפרע לי), ואירע לו בגלל זה שכולן מתו בחייו, ואילו למנוח היה בן קיים הוא שמשון אשר שפט את ישראל, כי ראה ה׳ בעלבונו ושטוב הוא.

2. רד״ק.

תרגום יונתןרש״ירד״קרלב״גאברבנאלמצודת דודמקראות שלובותהכל

(ט) וַֽיְהִי⁠־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן⁠־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

He had thirty sons. He sent thirty daughters outside, and thirty daughters he brought from outside for his sons. He judged Israel seven years.

תרגום יונתןר״י קרארלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וַהֲוָה לֵיהּ תְּלָתִין בְּנִין וּתְלָתִין בְּנָן שִׁלַח לְבָרָא וּתְלָתִין בְּנָן כַּלָן אָעֵיל לִבְנוֹהִי מִן בְּרָא וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל שְׁבַע שְׁנִין.

ושלשים בנות שלח החוצה – חוץ לירושתו, לומר שאין הבנות יורשות.

AND THIRTY DAUGHTERS HE SENT ABROAD. Outside of his patrimony. This teaches us that daughters do not inherit a share of their deceased father's property.

התועלת הי״א – הוא להודיע שראוי שתלך האשה אחר בעלה ולא ימנעה מזה גדלות בית אביה, לזה זכר מאבצן, עם היותו גדול שכבר שלח שלשים בנות החוצה.

ושהיו לו שלשים בנים ושלשים בנות, ושהבנות שלח החוצה להנשא לבעליהן והביא לבניו נשים מחוץ, והיה מנהגו א״כ כמנהג אנשי זינוב״א עוד היום, שהאיש הנכבד יושיב עמו בביתו כל בניו בהיותם נשואים והבנות ילכו לבעליהן, ולזה כוון מה שנאמר בתורה (דברים כ״ה ה׳) לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר, כי היו הנשים תמיד בבית בעליהן עם אבי של הבעלים, ולכן במות אישיהם בלי השארת זרע יהיו הנשים חוץ מהבית, ולזה אבצן שלח הבנות חוצה ללכת אחרי הבעלים, והביא לבניו בנות מחוץ כי היו הבנים עמו. וזכר הכתוב הספור הזה להודיע שגלגל הוא שחוזר בעולם, כי הנה יפתח לא היה לו כי אם בת אחת יחידה ולא זכתה לשתנשא, כי מפני נדר אביה נשארת מקודשת לה׳ ואיש לא ידעה, ואבצן ששפט ישראל אחריו היו לו שלשים בנים ושלשים בנות וזכה לשנשא את כלם בחייו, ואחז״ל (ב״ב צ״א ע״א) שאבצן היה בועז שהיה מבית לחם:

שלח החוצה – רצה לומר, השיאן לאנשים.

הביא לבניו – להנשא להם (וספר מגודל הצלחתו שהשיא בחייו כל בניו, עם כי רבו).

החוצה – רחוק מארץ מולדתו, וזה יורה כי נודע שמו בשאר הערים והשבטים, והרבה בקשו להתחתן בו.

וַיְהִי ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙, ולמרות מספרם הרב השיא את כולם בחייו¹, את בנותיו שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה מירושתו² דהיינו שהשיאן לאנשים³, וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן הַח֑וּץ להנשא להם⁴, וַיִּשְׁפֹּ֥ט אִבְצָן אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים:

1. מצודת דוד.

2. לומר שאין הבנות יורשות, ר״י קרא.

3. מצודת דוד.

4. מצודת דוד. והיה מנהגו שהאיש הנכבד יושיב עמו בביתו כל בניו בהיותם נשואים, והבנות ילכו לבעליהן, אברבנאל.

תרגום יונתןר״י קרארלב״ג תועלותאברבנאלמצודת דודהואיל משהמקראות שלובותהכל

(י) וַיָּ֣מׇת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

Ibzan died, and he was buried at Bethlehem.

תרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

וּמִית אִבְצָן וְאִתְקְבַר בְּבֵית לֶחֶם.

וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן, וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם מקום מגוריו¹: (פ)

1. כך משמע מאברבנאל.

תרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(יא) וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים׃

After him Elon the Zebulunite judged Israel; and he judged Israel ten years.

תרגום יונתןאברבנאלמקראות שלובותעודהכל

וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל אֵילוֹן דְמִבֵּית זְבוּלֻן וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל עֲסַר שְׁנִין.

וכן ספר שאחריו שפט אילון הזבולני.

וַיִּשְׁפֹּ֤ט אַֽחֲרָיו֙ אֶת יִשְׂרָאֵ֔ל אֵיל֖וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י מבית זבולון¹, וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל עֶ֥שֶׂר שָׁנִֽים:

1. תרגום יונתן.

תרגום יונתןאברבנאלמקראות שלובותהכל

(יב) וַיָּ֖מׇת אֵיל֣וֹן הַזְּבוּלֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן׃

Elon the Zebulunite died, and he was buried in Aijalon in the land of Zebulun.

תרגום יונתןמקראות שלובותעודהכל

וּמִית אֵילוֹן דְבֵית זְבוּלֻן וְאִתְקְבַר בְּאַיָלוֹן בְּאֲרַע זְבוּלֻן.

וַיָּ֖מָת אֵל֣וֹן הַזְּבֽוּלֹנִ֑י מבית זבולון¹ וַיִּקָּבֵ֥ר בְּאַיָּל֖וֹן אשר בְּאֶ֥רֶץ זְבוּלֻֽן: (פ)

1. תרגום יונתן.

תרגום יונתןמקראות שלובותהכל

(יג) וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן⁠־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי׃

After him Abdon the son of Hillel the Pirathonite judged Israel.

תרגום יונתןאברבנאלמקראות שלובותעודהכל

וְדָן בַּתְרוֹהִי יַת יִשְׂרָאֵל עַבְדוֹן בַּר הִלֵל דְמִפִּרְעָתוֹן.

(יג-יד) ואחריו עבדון ושהיו לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים, והיה מטוב הצלחתו שהיו כלם אנשים גדולים בימיו, ולכן היו רוכבים על שבעים עיירים, כי ברוב עשרם לא היו מתעסקים באומנות מה ולא בעבודת האדמה ומרעה הצאן, אבל היו הולכים רוכבים על עיירים כאנשים נכבדים, ורוכבים כלם אחריו לכבדו כחצים ביד גבור, ובזה היה מעלה וכבוד לשופט ההוא מאד, אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם:

וַיִּשְׁפֹּ֥ט אַחֲרָ֖יו אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל עַבְדּ֥וֹן בֶּן הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִֽי מִפִּרְעָתוֹן¹:

1. תרגום יונתן.

תרגום יונתןאברבנאלמקראות שלובותהכל

(יד) וַֽיְהִי⁠־ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים רֹכְבִ֖ים עַל⁠־שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים׃

He had forty sons and thirty sons' sons, who rode on seventy donkey colts. He judged Israel eight years.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותעודהכל

וַהֲוָה לֵיהּ אַרְבְּעִין בְּנִין וּתְלָתִין בְּנֵי בְנִין רְכִיבִין עַל שַׁבְעִין עַיְלִין וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל תְּמַנְיָא שְׁנִין.

רוכבים על שבעים עירים – הספור הזה גם כן להודיע הצלחתו, שראה בנים ובנות ובני בנים גדולים, אנשים רוכבים על עירים, כלומר מרוב עשרם וגדולתם לא היו צריכין להתעסק במלאכה אחרת ובעבודת הארץ, אלא רוכבים על עירים ונתמנה שופט ישראל.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק יג]

עירם – כן יקראו החמורים בעודם קטנים.

רכבים וגו׳ – ודבר חשיבות הוא זה.

וגם הוא הצליח¹ והיה חשוב², וַיְהִי ל֞וֹ אַרְבָּעִ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁים֙ בְּנֵ֣י בָנִ֔ים, והיו רֹכְבִ֖ים עַל שִׁבְעִ֣ים עֲיָרִ֑ם חמורים קטנים³, ומרוב עשרם וגדולתם לא היו צריכין להתעסק במלאכה אחרת ובעבודת הארץ⁴ ומרעה הצאן, אלא היו הולכים רוכבים על עיירים כאנשים נכבדים, ורוכבים כולם אחריו לכבדו כחיצים ביד גבור⁵, וַיִּשְׁפֹּ֥ט עַבְדּוֹן אֶת יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁמֹנֶ֥ה שָׁנִֽים:

1. רד״ק.

2. מצודת דוד.

3. מצודת ציון.

4. רד״ק.

5. אברבנאל.

תרגום יונתןרד״קאברבנאלמצודת ציוןמצודת דודמקראות שלובותהכל

(טו) וַיָּ֛מׇת עַבְדּ֥וֹן בֶּן⁠־הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי׃

Abdon the son of Hillel the Pirathonite died, and he was buried in Pirathon in the land of Ephraim, in the hill country of the Amalekites.

תרגום יונתןהואיל משהמקראות שלובותעודהכל

וּמִית עַבְדוֹן בַּר הִלֵל דְמִפִּרְעָתוֹן וְאִתְקְבַר בְּפִרְעָתוֹן בְּאַרַע שִׁבְטָא דְאֶפְרַיִם בְּטוּרָא דְבֵית עֲמָלֵק.

בהר העמלקי – ארץ עמלק בערב הצפוני Arabia Petrea קרוב לצד מצרים ונחלת אפרים באמצע א״י, א״כ אין לומר שהר זה היה מקדם נחלת עמלק רק נקרא בשמו מחמת איזה מלחמה עם בני עמלק או מחמת איזה מגבוריהם שנלחם תוך בני כנען.

וַיָּ֛מָת עַבְדּ֥וֹן בֶּן הִלֵּ֖ל הַפִּרְעָתוֹנִ֑י מִפִּרְעָתוֹן¹, וַיִּקָּבֵ֤ר בְּפִרְעָתוֹן֙ אשר בְּאֶ֣רֶץ אֶפְרַ֔יִם, בְּהַ֖ר הָעֲמָלֵקִֽי: פ

1. תרגום יונתן.

תרגום יונתןהואיל משהמקראות שלובותהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון