×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
משלי י״חתנ״ך
א֣
אָ
(א) לְֽ֭תַאֲוָה יְבַקֵּ֣שׁ נִפְרָ֑ד בְּכׇל⁠־תּ֝וּשִׁיָּ֗ה יִתְגַּלָּֽע׃ (ב) לֹא⁠־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה כִּ֝֗יא אִֽם⁠־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃ (ג) בְּֽבוֹא⁠־רָ֭שָׁע בָּ֣א גַם⁠־בּ֑וּז וְֽעִם⁠־קָל֥וֹן חֶרְפָּֽה׃ (ד) מַ֣יִם עֲ֭מֻקִּים דִּבְרֵ֣י פִי⁠־אִ֑ישׁ נַ֥חַל נֹ֝בֵ֗עַ מְק֣וֹר חׇכְמָֽה׃ (ה) שְׂאֵ֣ת פְּנֵי⁠־רָשָׁ֣ע לֹא⁠־ט֑וֹב לְהַטּ֥וֹת צַ֝דִּ֗יק בַּמִּשְׁפָּֽט׃ (ו) שִׂפְתֵ֣י כְ֭סִיל יָבֹ֣אוּ בְרִ֑יב וּ֝פִ֗יו לְֽמַהֲלֻמ֥וֹת יִקְרָֽא׃ (ז) פִּֽי⁠־כְ֭סִיל מְחִתָּה⁠־ל֑וֹ וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃ (ח) דִּבְרֵ֣י נִ֭רְגָּן כְּמִֽתְלַהֲמִ֑ים וְ֝הֵ֗ם יָרְד֥וּ חַדְרֵי⁠־בָֽטֶן׃ (ט) גַּ֭ם מִתְרַפֶּ֣ה בִמְלַאכְתּ֑וֹ אָ֥ח ה֝֗וּאב לְבַ֣עַל מַשְׁחִֽית׃ (י) מִגְדַּל⁠־עֹ֭ז שֵׁ֣ם יְהֹוָ֑הי״י֑ בּֽוֹ⁠־יָר֖וּץ צַדִּ֣יק וְנִשְׂגָּֽב׃ (יא) ה֣וֹן עָ֭שִׁיר קִרְיַ֣ת עֻזּ֑וֹ וּכְחוֹמָ֥ה נִ֝שְׂגָּבָ֗ה בְּמַשְׂכִּתֽוֹ׃ (יב) לִפְנֵי⁠־שֶׁ֭בֶר יִגְבַּ֣הּ לֶב⁠־אִ֑ישׁ וְלִפְנֵ֖י כָב֣וֹד עֲנָוָֽה׃ (יג) מֵשִׁ֣יב דָּ֭בָר בְּטֶ֣רֶם יִשְׁמָ֑ע אִוֶּ֥לֶת הִיא⁠־ל֝֗וֹג וּכְלִמָּֽה׃ (יד) רֽוּחַ⁠־אִ֭ישׁ יְכַלְכֵּ֣ל מַחֲלֵ֑הוּ וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה מִ֣י יִשָּׂאֶֽנָּה׃ (טו) לֵ֣ב נָ֭בוֹן יִקְנֶה⁠־דָּ֑עַת וְאֹ֥זֶן חֲ֝כָמִ֗ים תְּבַקֶּשׁ⁠־דָּֽעַת׃ (טז) מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וְלִפְנֵ֖י גְדֹלִ֣ים יַנְחֶֽנּוּ׃ (יז) צַדִּ֣יק הָרִאשׁ֣וֹן בְּרִיב֑וֹ (יבא) [וּבָֽא⁠־]רֵ֝עֵ֗הוּ וַחֲקָרֽוֹ׃ (יח) מִ֭דְיָנִים יַשְׁבִּ֣ית הַגּוֹרָ֑ל וּבֵ֖ין עֲצוּמִ֣ים יַפְרִֽיד׃ (יט) אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת⁠־עֹ֑ז [וּ֝מִדְיָנִ֗ים] (ומדונים) כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן׃ (כ) מִפְּרִ֣י פִי⁠־אִ֭ישׁ תִּשְׂבַּ֣ע בִּטְנ֑וֹ תְּבוּאַ֖ת שְׂפָתָ֣יו יִשְׂבָּֽע׃ (כא) מָ֣וֶת וְ֭חַיִּים בְּיַד⁠־לָשׁ֑וֹן וְ֝אֹהֲבֶ֗יהָ יֹאכַ֥ל פִּרְיָֽהּ׃ (כב) מָצָ֣א אִ֭שָּׁה מָ֣צָא ט֑וֹב וַיָּ֥פֶק רָ֝צ֗וֹן מֵיְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כג) תַּחֲנוּנִ֥ים יְדַבֶּר⁠־רָ֑שׁ וְ֝עָשִׁ֗יר יַעֲנֶ֥ה עַזּֽוֹת׃ (כד) אִ֣ישׁ רֵ֭עִים לְהִתְרֹעֵ֑עַ וְיֵ֥שׁ אֹ֝הֵ֗ב דָּבֵ֥ק מֵאָֽח׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כִּ֝֗י א=כִּ֝י (השמטת נקודת הרביע)
ב ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)
ג הִיא⁠־ל֝֗וֹ א=הִיא⁠־ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)
E/ע
הערותNotes
(א) לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע – דרש רבא לתאוה יבקש נפרד – זה לוט שנתאוה לבנותיו, נפרד דכתיב ויפרדו איש מעל אחיו, בכל תושיה יתגלע – שנתגלה קלונו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות דתנן עמוני ומואבי אסורים. ר׳ יודן דמן גליא ור׳ שמואל בר נחמני תרויהון משום ר׳ אליהועיני אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו או אם בנותיו נתאוו לו, ממה שכתיב לתאוה יבקש נפרד – הוי הוא נתאוה לבנותיו ולא בנותיו נתאוו לו, ר׳ תנחומא בר׳ חייא משום ר׳ אושעיא אין כל (שבת ושבת) [שנה ושנה] שאין קורין בו פרשתו של לוט מ״ט בכל תושיה יתגלע. א״ר חייא יתגלעו אין כתיב כאן אלא יתגלע האנשים נתרחקו והנשים נתקרבו. (ג) בבא רשע בא גם בוז – רשע זה עשו שנאמר וקראו להם גבול רשעה. ועם קלון חרפה – שנתלוה לו קלונו של רעב, ואין חרפה אלא רעב שנאמר ולא אתן אתכם עוד חרפת רעב בגוים. דבר אחר: בבא רשע – כיון שנכנס עשו נכנס גיהנם עמו שנאמר ויחרד יצחק חרדה גדולה וכו׳ (כתוב לעיל). (ז) פי כסיל מחתה לו – א״ר שמעון בן חלפתא זה דור הפלגה שנאמר פן נפוץ על פני כל הארץ, וכתיב ויפץ י״י אותם. ד״א אלו דתן ואבירם דכתיב העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה, וכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. ד״א זה פרעה דכתיב הבה נתחכמה לו פן ירבה, וכתיב וכאשר יענו אותו כן ירבה. ד״א אלו ארבעה שפתחו באף ואבדו באף. (ח) דברי נרגן כמתלהמים – זה דור המדבר דכתיב ויהי העם כמתאוננים מבקשים תרעומות היאך לפרוש מאחרי המקום, וכן הוא אומר (צאו) [דעו] נא וראו כי מתאנה הוא לי, וכתיב כי תואנה הוא מבקש מפלשתים, וכה״א ותרגנו באהליכם, הם היו כמתלהמים אבל סכין ירדה מן השמים ובקעה בכריסן שנאמר והם ירדו חדרי בטן. (יג) משיב דבר בטרם ישמע – כתוב בספר בן סירא, הכל שקלתי במאזנים ולא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו, וקל מחתן הדר בבית חמיו אורח מכניס אורח, וקל מאורח מכניס אורח משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה. (טז) מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו – א״ר אבהו כתיב השמר לך פן תעזוב את הלוי מה כתיב בתריה כי ירחיב י״י אלהיך את גבולך וכי מה ענין זה לזה, אמר הקב״ה לפי מתנתך מרחיבין לך. רב הונא בשם רבי אחא עבד מביא פר ורבו מביא טלה עבד קודם לרבו, מעשה בר׳ אליעזר ור׳ יהושע ור׳ עקיבא שהלכו לחולת אנטוכיא לעסק מגבת חכמים, הוה תמן חד אבא יודן שהיה עושה מצוה בעין יפה וירד לו מנכסיו, כיון שראה רבותינו עלה לביתו ופניו חולניות אמרה לו אשתו מה לך ולמה פניך חולניות, תני לה עובדא רבותינו כאן ואיני יודע מה לעשות להם, אשתו שהיתה צדקת אמרה לו נשתיירה לך שדה אחת מכור חציה ותן להם, הלך ועשה כן, כשהוא נותן להם אמרו לו המקום ימלא חסרונך, הלכו להם רבותינו, יצא לחרוש כשהוא חורש חצי שדהו (האיר לו הקב״ה עיניו) נבקעה הארץ מתחתיו ונפלה פרתו ונשברה רגלה, ירד להעלותה [האיר לו הקב״ה עיניו] ומצא תחתיה סימא אמר לטובתי נשברה רגל פרתי, כשחזרו רבותינו שאלו עליו מה אבא יודן עביד, אמרו להם אבא יודן דעזי אבא יודן דגמלי אבא יודן דחמרי, בא אצלם ואמר להם עשתה תפלתכם עלי פירות ופירי פירות, אמרו לו אע״פ שנתן אחד יותר ממך לך כתבנו בראש, נטלוהו והושיבוהו אצלם וקראו עליו הפסוק הזה מתן אדם ירחיב לו וגו׳. רבי חייא עבד פסיקא למיתן בהדא מדרשא דטבריא, קם חד מדבית פלוני ופסק ליטרא של זהב, נטלו רבי חייא והושיבהו אצלו וקרא עליו מתן אדם ירחיב לו וגו׳. ריש לקיש אזל לבצרה הוה תמן חד אבא יודן רמאי, חס ושלום לא היה רמאי אלא שהיה מרמה במצות, הוה חמי מה צבור הוה פסיק ופסיק לקבל צבורא, נטלו ריש לקיש והושיבו אצלו וקרא עליו מתן אדם ירחיב לו. (יט) 
רמז תתקנז
אח נפשע – דרש רבא זה לוט שנפרד מאברהם, ומדינים כבריח ארמון שהטיל בריחים לארמון לא יבא עמוני ומואבי. דבר אחר: אח נפשע – זה לוט שהיה בן אחיו של אברהם, נפשע פשעת באברהם כפרת ביה שקרת ביה, ומה גרם לו ומדינים כבריח ארמון הביא עליו דינים כבריח בית המקדש, מה להלן לא יבא עמוני טמא לכל דבר אף כאן לא יבא עמוני ומואבי. דבר אחר: אח נפשע – זה קרח שהיה הוא ומשה בני אחים, נפשע שפשע בתורה שהוא קרית עוזו של הקב״ה שנאמר י״י עוז לעמו יתן, ומדינים כבריח ארמון שהעלתה הארץ בריחיה בעדו שנאמר ותפתח הארץ את פיה. (כא) מות וחיים ביד לשון – וכי יש יד ללשון וכו׳ (כתוב בתהלים ברמז תשס״ח וברמז תשכ״ח). (כב) מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מי״י – (כתוב ברמז תשס״ט). טובה היתה אביגיל מכל קרבנות שבעולם, אילו עשה אותו מעשה שחשב לעשות לנבל אילו היה מקריב כל הקרבנות שבעולם לא היה מתכפר לו והיא באתה אליו (ומלכותו) [ומלטתו], וכן אתה מוצא באשת און בן פלת, וכשם שאין סוף לאשה טובה כך אין סוף לאשה רעה זו אשתו של קרח. דבר אחר: מצא אשה מצא טוב – א״ר יוחנן בן נורי אתה מוצא עד שלא נבראה האשה כתיב לא טוב היות האדם לבדו, אבל משנבראת כתיב וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ד״א כשהאשה טובה מצא טוב – כשהאשה רעה מוצא טוב שהוא מוצא את כל הטובות מביתו, מה היא עושה גונבת את כל אשר לו ומוכרת ועושה אותו עני, אבל אם היתה טובה כתיב אשת חיל מי ימצא וגו׳ בטח בה לב בעלה.
רמז תתקנח
מעשה בבנו של ר׳ עקיבא שנשא אשה. מה עשה כיון שהכניסה עמד לו כל הלילה והיה קורא בתורה (בפרשה), אמר לה סיבי בוצינא ואנהירי לי, סבת לה כל ליליא בוצינא והות קיימא קמיה מנהרא עד דאתא צפרא, בצפרא קרב רבי עקיבא לגביה ואמר ליה ברי מצא או מוצא, אמר ליה מצא וכו׳. (כתוב בקהלת ברמז תת״ק ובאיוב בפסוק וידעת כי שלום אהלך). (כג) 
רמז תתקנט
תחנונים ידבר רש – זה משה שבא אצל בוראו בתחנונים. ועשיר יענה עזות – א״ר תנחומא זה עשירו של עולם זה הקב״ה ענה אותו עזות אל תוסף דבר אלי. דבר אחר: תחנונים ידבר רש – א״ר יוחנן אלו נביאי ישראל שאין לך בנביאים גדול כמשה וישעיה ושניהם לא באו אלא בתחנונים, ישעיה אמר י״י חננו לך קוינו, ומשה ואתחנן אל י״י, ועשיר יענה עזות אלו נביאי עו״א ואין לך צדיק באומות העולם יותר מאיוב ולא בא אלא בתוכחות שנאמר אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות וכו׳ (כתוב ביהושע ברמז י״ז). (כד) איש רעים להתרועע – תניא רבי מאיר אומר לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנאמר איש רעים להתרועע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144