(א)וַיַּ֥עַןאִיּ֗וֹבוַיֹּאמַֽר׃ (ב)מֶה־עָזַ֥רְתָּלְלֹא־כֹ֑חַה֝וֹשַׁ֗עְתָּזְר֣וֹעַלֹא־עֹֽז׃ (ג)מַה־יָּ֭עַצְתָּלְלֹ֣אחׇכְמָ֑הוְ֝תֻשִׁיָּ֗הלָרֹ֥בהוֹדָֽעְתָּ׃ (ד)אֶת־מִ֭יהִגַּ֣דְתָּמִלִּ֑יןוְנִשְׁמַת־מִ֝֗יאיָצְאָ֥המִמֶּֽךָּ׃ (ה)הָרְפָאִ֥יםיְחוֹלָ֑לוּמִתַּ֥חַתמַ֝֗יִםוְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ (ו)עָר֣וֹםשְׁא֣וֹלנֶגְדּ֑וֹוְאֵ֥יןכְּ֝ס֗וּתלָאֲבַדּֽוֹן׃ (ז)נֹטֶ֣הצָפ֣וֹןעַל־תֹּ֑הוּתֹּ֥לֶהאֶ֝֗רֶץבעַל־בְּלִי־מָֽה׃ (ח)צֹרֵֽר־מַ֥יִםבְּעָבָ֑יווְלֹֽא־נִבְקַ֖עעָנָ֣ןתַּחְתָּֽם׃ (ט)מְאַחֵ֥זפְּנֵֽי־כִסֵּ֑הפַּרְשֵׁ֖זעָלָ֣יועֲנָנֽוֹ׃ (י)חֹֽק־חָ֭געַל־פְּנֵי־מָ֑יִםעַד־תַּכְלִ֖יתא֣וֹרעִם־חֹֽשֶׁךְ׃ (יא)עַמּוּדֵ֣ישָׁמַ֣יִםיְרוֹפָ֑פוּוְ֝יִתְמְה֗וּמִגַּעֲרָתֽוֹ׃ (יב)בְּ֭כֹחוֹרָגַ֣עהַיָּ֑ם [וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ] (ובתובנתו) מָ֣חַץרָֽהַב׃ (יג)בְּ֭רוּחוֹשָׁמַ֣יִםשִׁפְרָ֑החֹלְלָ֥הגיָ֝ד֗וֹנָחָ֥שׁבָּרִֽחַ׃ (יד)הֶן־אֵ֤לֶּה׀ קְצ֬וֹתדְּרָכָ֗ווּמַה־שֵּׁ֣מֶץדָּ֭בָרנִשְׁמַע־בּ֑וֹוְרַ֥עַםגְּ֝בוּרֹתָ֗ומִ֣ייִתְבּוֹנָֽן׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אוְנִשְׁמַת־מִ֝֗י א=וְנִשְׁמַת־מִ֝י (השמטת נקודת הרביע)
באֶ֝֗רֶץ א=אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
גחֹלְלָ֥ה א=חֹלֲלָ֥ה (חטף)
E/ע
ילקוט שמעוני
הערותNotes
(ה)הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם – הגבורים שבדור המבול היה אחד מהם נותן רגלו על התהום וסותמה ונותן ידו על החלון וסותמה והיה בא ליכנס לתבה והיו רגליו מערכלות הה״ד הרפאים יחוללו.
(ז)נוטה צפון על תהו – ארבעה רוחות נבראו בעולם, רוח פנת המזרח משם יוצא אור לעולם, רוח פנת הדרום משם טללי ברכה יורדים לעולם, רוח פנת המערב משם אוצרות שלג וברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם, רוח פנת הצפון בראו ולא גמרו לפי שאמר כל מי שאומר אני אלוה יבא ויגמור הפנה הזאת שהנחתי, ושם הוא מדורן של מזיקים ורוחות ושדים, ומשם יוצאין לעולם שנאמר מצפון תפתח הרעה.
תולה ארץ על בלימה – אמר רבא א״ר יוחנן אין העולם מתקיים אלא בזכות משה ואהרן שנאמר ונחנו מה וכתיב תולה ארץ על בלימה, א״ר אלעזר אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה, א״ר אבהו אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שמשים עצמו כאילו אינו שנאמר ומתחת זרועות עולם.
(ט)מאחז פני כסא פרשז עליו עננו – א״ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום וכו׳ (כתוב בתהלים במזמור ז׳ ובמלכים ברמז רכ״ח).
(יא)עמודי שמים ירופפו – א״ר יהודה אמר רב בשעה שברא הקב״ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בהם והעמידם שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו, והיינו דאמר רשב״ל מ״ד אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלמלא כן עדין מרחיבין והולכים, ואיכא דאמרי ארשב״ל בשעה שברא הקב״ה את הים הגדול היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב״ה ויבש שנאמר גוער בים ויבשהו.
(יב)בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב – א״ר יהודה אמר רב בשעה שברא הקב״ה את עולמו א״ל לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם, אמר לפניו רבש״ע די שאבלע מימי שלי, מיד בעט בו הקב״ה והרגו שנאמר בכחו רגע הים וגו׳, א״ר יצחק ש״מ שרה של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד מפני ריחו שנאמר כמים לים מכסים, אל תקרי לים מכסים אלא לשרו של ים מכסים.
(יג)