×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
איוב כ״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃ (ב) מֶה⁠־עָזַ֥רְתָּ לְלֹא⁠־כֹ֑חַ ה֝וֹשַׁ֗עְתָּ זְר֣וֹעַ לֹא⁠־עֹֽז׃ (ג) מַה⁠־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חׇכְמָ֑ה וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃ (ד) אֶת⁠־מִ֭י הִגַּ֣דְתָּ מִלִּ֑ין וְנִשְׁמַת⁠־מִ֝֗יא יָצְאָ֥ה מִמֶּֽךָּ׃ (ה) הָרְפָאִ֥ים יְחוֹלָ֑לוּ מִתַּ֥חַת מַ֝֗יִם וְשֹׁכְנֵיהֶֽם׃ (ו) עָר֣וֹם שְׁא֣וֹל נֶגְדּ֑וֹ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֲבַדּֽוֹן׃ (ז) נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל⁠־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֝֗רֶץב עַל⁠־בְּלִי⁠־מָֽה׃ (ח) צֹרֵֽר⁠־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא⁠־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃ (ט) מְאַחֵ֥ז פְּנֵֽי⁠־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃ (י) חֹֽק⁠־חָ֭ג עַל⁠־פְּנֵי⁠־מָ֑יִם עַד⁠־תַּכְלִ֖ית א֣וֹר עִם⁠־חֹֽשֶׁךְ׃ (יא) עַמּוּדֵ֣י שָׁמַ֣יִם יְרוֹפָ֑פוּ וְ֝יִתְמְה֗וּ מִגַּעֲרָתֽוֹ׃ (יב) בְּ֭כֹחוֹ רָגַ֣ע הַיָּ֑ם [וּ֝בִתְבוּנָת֗וֹ] (ובתובנתו) מָ֣חַץ רָֽהַב׃ (יג) בְּ֭רוּחוֹ שָׁמַ֣יִם שִׁפְרָ֑ה חֹלְלָ֥הג יָ֝ד֗וֹ נָחָ֥שׁ בָּרִֽחַ׃ (יד) הֶן⁠־אֵ֤לֶּה׀ קְצ֬וֹת דְּרָכָ֗ו וּמַה⁠־שֵּׁ֣מֶץ דָּ֭בָר נִשְׁמַע⁠־בּ֑וֹ וְרַ֥עַם גְּ֝בוּרֹתָ֗ו מִ֣י יִתְבּוֹנָֽן׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְנִשְׁמַת⁠־מִ֝֗י א=וְנִשְׁמַת⁠־מִ֝י (השמטת נקודת הרביע)
ב אֶ֝֗רֶץ א=אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
ג חֹלְלָ֥ה א=חֹלֲלָ֥ה (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ה) הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם – הגבורים שבדור המבול היה אחד מהם נותן רגלו על התהום וסותמה ונותן ידו על החלון וסותמה והיה בא ליכנס לתבה והיו רגליו מערכלות הה״ד הרפאים יחוללו. (ז) נוטה צפון על תהו – ארבעה רוחות נבראו בעולם, רוח פנת המזרח משם יוצא אור לעולם, רוח פנת הדרום משם טללי ברכה יורדים לעולם, רוח פנת המערב משם אוצרות שלג וברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם, רוח פנת הצפון בראו ולא גמרו לפי שאמר כל מי שאומר אני אלוה יבא ויגמור הפנה הזאת שהנחתי, ושם הוא מדורן של מזיקים ורוחות ושדים, ומשם יוצאין לעולם שנאמר מצפון תפתח הרעה.
תולה ארץ על בלימה – אמר רבא א״ר יוחנן אין העולם מתקיים אלא בזכות משה ואהרן שנאמר ונחנו מה וכתיב תולה ארץ על בלימה, א״ר אלעזר אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שבולם עצמו בשעת מריבה שנאמר תולה ארץ על בלימה, א״ר אבהו אין העולם מתקיים אלא בזכות מי שמשים עצמו כאילו אינו שנאמר ומתחת זרועות עולם.
(ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו – א״ר יהושע בן לוי בשעה שעלה משה למרום וכו׳ (כתוב בתהלים במזמור ז׳ ובמלכים ברמז רכ״ח). (יא) עמודי שמים ירופפו – א״ר יהודה אמר רב בשעה שברא הקב״ה את העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי עד שגער בהם והעמידם שנאמר עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו, והיינו דאמר רשב״ל מ״ד אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די שאלמלא כן עדין מרחיבין והולכים, ואיכא דאמרי ארשב״ל בשעה שברא הקב״ה את הים הגדול היה מרחיב והולך עד שגער בו הקב״ה ויבש שנאמר גוער בים ויבשהו. (יב) בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב – א״ר יהודה אמר רב בשעה שברא הקב״ה את עולמו א״ל לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות שבעולם, אמר לפניו רבש״ע די שאבלע מימי שלי, מיד בעט בו הקב״ה והרגו שנאמר בכחו רגע הים וגו׳, א״ר יצחק ש״מ שרה של ים רהב שמו ואלמלא מים מכסין אותו אין כל בריה יכולה לעמוד מפני ריחו שנאמר כמים לים מכסים, אל תקרי לים מכסים אלא לשרו של ים מכסים. (יג)
רמז תתקיד
ברוחו שמים שפרה – ר׳ יוחנן כשהיה מגיע לפסוק זה היה אומר יפה למדני ר׳ חנינא, יצאת אש מלמעלה ולחכה פני הרקיע.
(יד) הן אלה קצות דרכיו – אמר רב הונא כל מה שאתה רואה קצות דרכיו של הקב״ה הן שנאמר הן אלה קצות דרכיו.
ומה שמץ דבר – (נמצא) [נשמע] בו ורעם גבורותיו וגו׳, א״ר הונא הרעם הזה בשעה שהוא יוצא כתקונו אין כל בריה יכולה לעמוד עליו יתבונן אין כתיב כאן אלא מי יתבונן, הפקחין יודעין רמזו של דבר והגיונו. א״ר הונא אם על סדרו של רעם אי אתה יכול לעמוד, על סדרו של עולם על אחת כמה וכמה, אם יאמר לך אדם יכול אני לעמוד על סדרו של עולם, אמור לו אחרי מלך ב״ו אי אתה יכול לעמוד, אחרי מלך מלכי המלכים הקב״ה עאכ״ו, א״ר נחמן משל לחורשת קנים שלא היה אדם יכול ליכנס לתוכה שכל מי שנכנס לתוכה היה טועה, מה עשה פקח אחד כסח ונכנס כסח ונכנס, נכנס דרך הכסוח ויצא דרך הכסוח, התחילו הכל נכנסים ויוצאים דרך הכסוח, רב נחמן אמר חורי משל לפלטין גדולה שהיו בה פתחין הרבה וכל מי שנכנס לתוכה היה טועה, מה עשה פקח אחד נטל פקעת אחת וקשרה נגד הפתח נכנס דרך הפקעת ויצא דרך הפקעת התחילו הכל נכנסים ויוצאין דרך הפקעת. א״ר שמעון בן יוחאי משל למלך בשר ודם שבנה פלטין והבריות נכנסין לתוכה ואומרים אילו היו העמודים גבוהים היתה נאה, אילו היו הכתלים גבוהין היתה נאה, אילו היתה תקרה גבוהה היתה נאה, שמא יבא אדם ויאמר אילו היו לי שלש עינים שלש רגלים היה יפה לי אתמהא, הה״ד אשר כבר עשוהו, עשהו אין כתיב כאן אלא עשוהו, כביכול מלך מלכי המלכים הקב״ה ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שלך והעמידך על מכונך שנאמר הוא עשך ויכוננך, א״ר לוי בר חמא מלך בשר ודם בנה פלטין ואם בנה ביבא על פתחה אינו נאה, אבל מלך מלכי המלכים הקב״ה ברא את האדם ונתן ביבא על פתחו ואי זה זה חוטמו והוא נויו והוא שבחו.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×