×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
במדבר כ״התנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל⁠־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב׃ (ב) וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּא לֵאלֹֽהֵיהֶֽןב׃ (ג) וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר⁠־אַ֥ף יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ד) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶל⁠־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת⁠־כׇּל⁠־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהֹוָ֖הי״י֖ נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ (ה) וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל⁠־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר׃ (ו) וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל⁠־אֶחָיו֙ אֶת⁠־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כׇּל⁠־עֲדַ֣ת בְּנֵי⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ז) {מפטיר} וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן⁠־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן⁠־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֙קׇם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ׃ (ח) וַ֠יָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ⁠־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל⁠־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת⁠־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת⁠־הָאִשָּׁ֖ה אֶל⁠־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ט) וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ (י) {פרשת פינחס} וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יא) פִּֽינְחָ֨סג בֶּן⁠־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן⁠־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת⁠־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת⁠־קִנְאָתִ֖י בְּתוֹכָ֑ם וְלֹא⁠־כִלִּ֥יתִי אֶת⁠־בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ (יב) לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן ל֛וֹ אֶת⁠־בְּרִיתִ֖י שָׁלֽוֹם׃ד (יג) וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עוֹלָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל⁠־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יד) וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת⁠־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן⁠־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית⁠־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃ (טו) וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כׇּזְבִּ֣י בַת⁠־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמּ֥וֹת בֵּֽית⁠־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃ (טז) וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶל⁠־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ (יז) צָר֖וֹר אֶת⁠־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃ (יח) כִּ֣י צֹרְרִ֥יםה הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר⁠־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל⁠־דְּבַר⁠־פְּע֑וֹר וְעַל⁠־דְּבַ֞ר כׇּזְבִּ֨י בַת⁠־נְשִׂ֤יא מִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיוֹם⁠־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל⁠־דְּבַר⁠־פְּעֽוֹרו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וַיִּֽשְׁתַּחֲו֖וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל=וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ (נקודה בוי״ו עיצורית)
• הערות דותן וברויאר והמקליד
ב לֵאלֹֽהֵיהֶֽן =ש,ק3; ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכן בקורן).
• ל=לֵֽאלֹהֵיהֶֽן וכך אצל ברויאר
• ל1?,ב,ש1,ו=לֵאלֹהֵיהֶֽן (אין געיה) וכך במג״ה; בכתי״ל1 הדף קרוע באות הראשונה.
ג פִּֽינְחָ֨ס =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• בספרי ספרד ואשכנז נהוג לכתוב פִּֽינְחָ֨ס באות יו״ד זעירא (קטנה). מנהג זה הוא על פי ספר הזוהר, ואין לו זכר בכתבי⁠־היד וספרות המסורה. וראו באור תורה ובמנחת שי.
ד שָׁלֽוֹם =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו וספרי תימן <קטיעא איך צורתו? לא נמצא בו שום שינוי משאר ווין>
• יש התייחסות לוי״ו שבתיבה זו בספרות המסורה המאוחרת ובדפוסי המקראות הגדולות, שמציינים אותה בתור אות קטנה (לפי מנחת שי רק רגלהּ קטנה) או קטועה (אור תורה), אבל צורתה מוטלת בספק. וראו באור תורה ובמנחת שי. בספרי ספרד ואשכנז: וי״ו קטיעא.
ה כִּ֣י צֹרְרִ֥ים =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו
• א(ס),ב=כִּ֣י צֹרֲרִ֥ים <כִּי⁠־צֹרֲרִ֥ים חטף פתח ומוקף? חטף פתח אבל ״כי״ במונח>
• חלק מהדפוסים וקורן=כִּי⁠־צֹרְרִ֥ים (״כי״ מוקפת; בקורן גם בחטף כִּי⁠־צֹרֲרִ֥ים)
ו עַל⁠־דְּבַר⁠־פְּעֽוֹר =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״דבר״ מוקפת) <על דב֣ר פעור? לא כן אבל שניהם מוקפים>
• דפוסים וקורן=עַל⁠־דְּבַ֥ר פְּעֽוֹר (״דבר״ בטעם מרכא)
E/ע
הערותNotes
(א) ושרון ישראל בשיטין ושרון עמא למזניא עם בנתהון דמואבאי. (ב) וקרין לעמא לדבחי טעוותהן. (ג) ואדבקו ישראל לפלחי טעוותא דפעור ותקיף רוגזא דיי על ישראל. (ד) ואמר מימרא דיי למשה סב ית כל רישי עמא ואוקים יתהון סנהדרין קדם יי ויהוין צלבין כל מן דמתחייב למתקטלא ועם מעלי שמשא יהוין מחתין נבלתיה וקברין בכן יחזור תקוף רוגזא דיי מן ישראל. (ה) ואמר משה לסרכיא דישראל קטולו גבר ית אנש ביתיה אילין די אדביקו לפלחי טעוותא דפעור. (ו) והא גבר מבני ישראל אתא וקריב לות אחוי ית מדיניתא קדם משה וקדם כל כנשתא דבני ישראל והא אינון בכיין בתרע משכן זמנא. (ז) וחמא פינחס בר אלעזר ברא דאהרן כהנא רבא וקם מגו קהלא ונסיב רומחא. (ח) ועל בתר גבר ישראל לקובתא ודקר ית תרויהון ית גברא בר ישראל וית אתתא בקפדא ואתכליית מגיפתא מעילוי בני ישראל. (ט) והוו אלין דמייתין במגיפתא עשרין וארבעה אלפין. (יב) בשבועא אזיל משה ואמר לפינחס הא אנא יהב ליה. (יח) בנכליהם בשקריהון. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×