Shadal Bereshit 14 – שד"ל בראשית יד‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {רביעי} וַיְהִ֗י בִּימֵי֙ אַמְרָפֶ֣ל מֶֽלֶךְ⁠־שִׁנְעָ֔ר אַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙^א מֶ֣לֶךְ עֵילָ֔ם וְתִדְעָ֖ל מֶ֥לֶךְ גּוֹיִֽם׃ (ב) עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת⁠־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת⁠־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔ים^ב וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא⁠־צֹֽעַר׃ (ג) כׇּל⁠־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל⁠־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃ (ד) שְׁתֵּ֤ים עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה עָבְד֖וּ אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר^ג וּשְׁלֹשׁ⁠־עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה מָרָֽדוּ׃ (ה) וּבְאַרְבַּע֩ עֶשְׂרֵ֨ה שָׁנָ֜ה בָּ֣א כְדׇרְלָעֹ֗מֶר^ד וְהַמְּלָכִים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֤וּ אֶת⁠־רְפָאִים֙ בְּעַשְׁתְּרֹ֣ת קַרְנַ֔יִם וְאֶת⁠־הַזּוּזִ֖ים בְּהָ֑ם וְאֵת֙ הָֽאֵימִ֔ים^ה בְּשָׁוֵ֖ה^ו קִרְיָתָֽיִם׃ (ו) וְאֶת⁠־הַחֹרִ֖י בְּהַרְרָ֣ם^ז שֵׂעִ֑יר עַ֚ד אֵ֣יל פָּארָ֔ן אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־הַמִּדְבָּֽר׃ (ז) וַ֠יָּשֻׁ֠בוּ וַיָּבֹ֜אוּ אֶל⁠־עֵ֤ין מִשְׁפָּט֙ הִ֣וא קָדֵ֔שׁ וַיַּכּ֕וּ אֶֽת⁠־כׇּל⁠־שְׂדֵ֖ה הָעֲמָלֵקִ֑י וְגַם֙ אֶת⁠־הָ֣אֱמֹרִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בְּחַֽצְצֹ֥ן תָּמָֽר׃ (ח) וַיֵּצֵ֨א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֜ם וּמֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֗ה וּמֶ֤לֶךְ אַדְמָה֙ וּמֶ֣לֶךְ צְבֹיִ֔ים^ח וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִוא⁠־צֹ֑עַר וַיַּֽעַרְכ֤וּ אִתָּם֙ מִלְחָמָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הַשִּׂדִּֽים׃ (ט) אֵ֣ת כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר^ט מֶ֣לֶךְ עֵילָ֗ם וְתִדְעָל֙ מֶ֣לֶךְ גּוֹיִ֔ם וְאַמְרָפֶל֙ מֶ֣לֶךְ שִׁנְעָ֔ר וְאַרְי֖וֹךְ מֶ֣לֶךְ אֶלָּסָ֑ר אַרְבָּעָ֥ה מְלָכִ֖ים אֶת⁠־הַחֲמִשָּֽׁה׃ (י) וְעֵ֣מֶק הַשִּׂדִּ֗ים^י בֶּֽאֱרֹ֤ת^יא בֶּאֱרֹת֙ חֵמָ֔ר וַיָּנֻ֛סוּ מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֥ם וַעֲמֹרָ֖ה וַיִּפְּלוּ⁠־שָׁ֑מָּה וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים הֶ֥רָה^יב נָּֽסוּ׃ (יא) וַ֠יִּקְח֠וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־רְכֻ֨שׁ סְדֹ֧ם וַעֲמֹרָ֛ה וְאֶת⁠־כׇּל⁠־אׇכְלָ֖ם וַיֵּלֵֽכוּ׃ (יב) וַיִּקְח֨וּ אֶת⁠־ל֧וֹט וְאֶת⁠־רְכֻשׁ֛וֹ בֶּן⁠־אֲחִ֥י אַבְרָ֖ם וַיֵּלֵ֑כוּ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב בִּסְדֹֽם׃ (יג) וַיָּבֹא֙ הַפָּלִ֔יט וַיַּגֵּ֖ד לְאַבְרָ֣ם הָעִבְרִ֑י וְהוּא֩ שֹׁכֵ֨ן בְּאֵֽלֹנֵ֜י מַמְרֵ֣א הָאֱמֹרִ֗י אֲחִ֤י אֶשְׁכֹּל֙ וַאֲחִ֣י עָנֵ֔ר וְהֵ֖ם בַּעֲלֵ֥י בְרִית⁠־אַבְרָֽם׃ (יד) וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָ֔ם כִּ֥י נִשְׁבָּ֖ה אָחִ֑יו וַיָּ֨רֶק אֶת⁠־חֲנִיכָ֜יו יְלִידֵ֣י בֵית֗וֹ שְׁמֹנָ֤ה עָשָׂר֙ וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֔וֹת וַיִּרְדֹּ֖ף עַד⁠־דָּֽן׃ (טו) וַיֵּחָלֵ֨ק עֲלֵיהֶ֧ם ׀ לַ֛יְלָה ה֥וּא וַעֲבָדָ֖יו וַיַּכֵּ֑ם וַֽיִּרְדְּפֵם֙^יג עַד⁠־חוֹבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר מִשְּׂמֹ֖אל לְדַמָּֽשֶׂק׃ (טז) וַיָּ֕שֶׁב אֵ֖ת כׇּל⁠־הָרְכֻ֑שׁ וְגַם֩ אֶת⁠־ל֨וֹט אָחִ֤יו וּרְכֻשׁוֹ֙ הֵשִׁ֔יב וְגַ֥ם אֶת⁠־הַנָּשִׁ֖ים וְאֶת⁠־הָעָֽם׃ (יז) וַיֵּצֵ֣א מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹם֮ לִקְרָאתוֹ֒ אַחֲרֵ֣י^יד שׁוּב֗וֹ מֵֽהַכּוֹת֙^טו אֶת⁠־כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר^טז וְאֶת⁠־הַמְּלָכִ֖ים אֲשֶׁ֣ר אִתּ֑וֹ אֶל⁠־עֵ֣מֶק שָׁוֵ֔ה ה֖וּא עֵ֥מֶק הַמֶּֽלֶךְ׃ (יח) וּמַלְכִּי⁠־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃ (יט) וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ^יז וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כ) וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר⁠־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן⁠־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃ (כא) {חמישי} וַיֹּ֥אמֶר מֶֽלֶךְ⁠־סְדֹ֖ם אֶל⁠־אַבְרָ֑ם תֶּן⁠־לִ֣י הַנֶּ֔פֶשׁ וְהָרְכֻ֖שׁ קַֽח⁠־לָֽךְ׃ (כב) וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל⁠־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי^יח יָדִ֤י אֶל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃ (כג) אִם⁠־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל^יט וְאִם⁠־אֶקַּ֖ח מִכׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת⁠־אַבְרָֽם׃ (כד) בִּלְעָדַ֗י רַ֚ק אֲשֶׁ֣ר אָֽכְל֣וּ^כ הַנְּעָרִ֔ים וְחֵ֙לֶק֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים^כא אֲשֶׁ֥ר הָלְכ֖וּ אִתִּ֑י עָנֵר֙ אֶשְׁכֹּ֣ל וּמַמְרֵ֔א הֵ֖ם יִקְח֥וּ חֶלְקָֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א כְּדׇרְלָעֹ֙מֶר֙ =א⁠(ס),ל,ש1,ק3 <א⁠(ס)=חדא מלה? כן> והכוונה לכאורה לכולם (יד,א [כאן]; יד,ד; יד,ה; יד,ט; יד,יז); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים. מ"ג-ש1 על במדבר א׳: <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג': ...כדרלעמר>.
• ש,ו=כְּדׇר⁠־לָעֹ֙מֶר֙ (בכל המקומות); בכתי"ו קשה להבחין במקף בחלק מהמקומות, אבל הוא ברור בפסוקים ט, יז. גם בכתי"ל בפסוק י"ז השם כתוב כשתי מילים, וראו שם בהערה.

^ב צְבֹיִ֔ים ל-כתיב=<צְבֹיִי֔ם> (מקום הטעם) והשוו להלן פסוק ח' ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).
• (צביים) [צְבוֹיִ֔ם] =ו (כתיב "צְבֹיִ֔ים" ומסור עליו <חס' ו'>); וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים. ומשמע כמו כן ב-ש1,ק3: כתיב="צְבֹיִ֔ים" אמנם אין בהם הערת קרי.
• הערות ברויאר והמקליד

^ג כְּדׇרְלָעֹ֑מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.

^ד כְדׇרְלָעֹ֗מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.

^ה הָֽאֵימִ֔ים ל=הָֽאֵימִ֔ים בגעיה ימנית

^ו בְּשָׁוֵ֖ה =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=צֵרי? כן>

^ז בְּהַרְרָ֣ם =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=בְּהַֽרְרָ֣ם מתג? אין בה מתג>

^ח צְבֹיִ֔ים ל,ש-כתיב=<צְבֹייִ֔ם> (מקום החיריק והטעם), והשוו הערה לעיל (פסוק ב') ובפרשת נִצבים (דברים כט,כב).

^ט כְּדׇרְלָעֹ֜מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.

^י הַשִּׂדִּ֗ים =ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=הַשִׂדִּ֗ים (חסר דגש באות שי"ן)
• הערות ברויאר והמקליד

^יא בֶּֽאֱרֹ֤ת ל=בֶּֽאֱרֹ֤ת בגעיה ימנית

^יב הֶ֥רָה =א⁠(ס),ל,ש,ק3,ו <א⁠(ס)=הֵרָה צֵרי? אינו כן אלא בסגול>

^יג וַֽיִּרְדְּפֵם֙ ל=וַֽיִּרְדְּפֵם֙ בגעיה ימנית

^יד אַחֲרֵ֣י ש,ש1,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובכתבי⁠־יד ספרדים ובדפוסים
• ל!=אַחַרֵ֣י (חסרות נקודות החטף בחי"ת) והמקליד תיקן בלי להעיר

^טו מֵֽהַכּוֹת֙ מֵֽהַכּוֹת֙ בגעיה ימנית

^טז כְּדׇרְלָעֹ֔מֶר ראו בהערה לעיל על פסוק א'.
• ל=כְּדָר⁠־לָעֹ֔מֶר (שלא כמו בפעמים הקודמות), ורואים את המקף בבירור בהגדלה (כך דעתו של המקליד בגירסה 4.14 ודעתנו); אבל שתי התיבות כל-כך קרובות, עד כדי כך שאולי לא היה צורך לתקן, ורק הוספת השווא נשכחה (וכן דעתם של ברויאר במהדורותיו האחרונות, ושל דותן, ושל המקליד בגירסה 4.16).
• הערות ברויאר ודותן והמקליד

^יז וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ ל=וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ בגעיה ימנית

^יח הֲרִמֹ֨תִי =ש,ק3,ו ומסורת טברנית ורמ"ה (כתיב חסר יו"ד)
• ל=הֲרִימֹ֨תִי (כתיב מלא יו"ד)
• הערת ברויאר

^יט וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ⁠־נַ֔עַל =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=וע֣ד שרוך מונח? כן>

^כ אָֽכְל֣וּ ל=אָֽכְל֣וּ בגעיה ימנית

^כא הָֽאֲנָשִׁ֔ים ל=הָֽאֲנָשִׁ֔ים בגעיה ימנית

E/ע

הערותNotes

(א) אלסר – לא נזכר במקום אחר ואיננו נודע. אריוך – היה ג״כ שם רב הטבחים של נבוכדנצר (דניאל ב׳:י״ד). מלך גוים – דעת קלעריקוס וראזנמילר שהוא גליל הגוים (ישעיהו ח׳:כ״ג), וגעזעניוס דוחה סברה זאת באמרו כי נקרא כן גליל הגוים אחר שישבו ישראל בארץ כנען מפני שנשארו באותו גליל עובדי אלילים. ואעפ״י כן אין להכחיש כי נמצא אומה נקראת גוים גם קודם בוא ישראל בארץ כנען, כי כתוב ביהושע (י״ב:כ״ג) מלך גוים לגלגל, וגעזעניוס אומר כי גם ביהושע אין גוים שם האומה, אלא שם כנוי שֶכִנו אותם ישראל, וזה רחוק מאד בעיני, ובהפך נ״ל שהיתה אומה שנקראת כן בא״י וגם אחרת בארץ אחרת. ויפה אמר געזעניוס שיפה תרגם מתרגם אחד יוני לא נודע שמו, מלך Pamphylia כי כן השם הזה ענינו ביוני כל-גוים, כל משפחות, ויתכן שנקבצו מאומות רבות בארץ אחת, כדברי בראשית רבא {מ״ב:ד׳} שהביא רש״י. (ב) היא צער – לפי שזו לבדה היתה קיימת בימי משה, שלא נהפכה במהפכת סדום, לכך הזכיר השם שהיו קוראים לה בימיו. ומה שלא הזכיר שמו של מלך בלע אולי כי המלכים האחרונים שמלכו בסדום ועמורה אדמה וצבויים היו מפורסמים לרשעתם, וע״כ קראו להם כינויים המורים על רשעתם (ברע ל׳ רע, ברשע ל׳ רשע, ושנאב ושמאבר אולי כפי רש״י, ואולי להוראה אחרת בלתי ידועה לנו), אבל מלך צער לא היה כל כך רשע (וגם בני עירו לא היו כל כך רשעים ולפיכך ניצולו), ע״כ לא היה מפורסם בכנוי פרטי ועיר צער קיימת עדיין וקוראים לו זגר, קוראים לים המלח בַחְרְ אל זגר על שם עיר צער הקרובה אליו. (ג) כל אלה – מלך סדום ועמורה וכו׳. עמק השדים – כך היה שמו קודם שתחרב הארץ ההיא. ים המלח – כל ים (mare) הוא מלוח, אלא שבלשון הקודש נקרא ים גם Lacus {אגם גדול}, כמו ים כנרת, ועוד ים סדום הוא מלוח הרבה מאד מכל שאר ימים. (ד) עבדו – העלו לו מס ומנחה. ושלש עשרה – ובשלש עשרה כלומר ובשנת שלש עשרה, כן דעת רשב״ג בבראשית רבא {בראשית רבה מ״ב} ותרגום ירושלמי וראב״ע ואחרים, אבל רבי אסי (בסדר עולם ובבר׳ רבא) ואנקלוס ורש״י פי׳ שהמרידה נמשכה י״ג שנה. (ה) בא כדרלעמר – הנכון כדעת דון יצחק, כי כדרלעמר וחבריו לא באו על מלכי סדום ועמורה אלא על הרפאים וחבריהם, ומלך סדום שכבר מרד בהם בשנה הקודמת ולא נתן המס, כשראה אותם חוזרים לארצם בבזה רבה נפל עליהם פתאום, כסבור לקחת את כל השלל. את רפאים – שם אומה שכבר נכרתה בימי משה, ככתוב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים (דברים ג׳:י״א). והוא היה מולך בעשתורת ובאדרעי היא ארץ הבשן אשר היתה לחצי שבט המנשה. הזוזים בהם – לא נודעו. האימים – נזכרו בדברים ב׳:י׳ והיו יושבים בארץ מואב. (ו) החורי – היושבים בשעיר קודם שיירשום האדומיים. איל פארן – איל שם אילן כמו כי יבושו מאילים אשר חמדתם. (ישעיהו א׳:כ״ט) (רמב״ן והמתרגם האלכסנדרי וגעזעניוס) ונקרא המישור על שם האילן, כמו אלון מורה, אלוני ממרה. פארן – חלק מֵעֲרב מדברית, גם תלמי הזכיר אומת Pharanitae, ונשאר שֵם פארן עד היום לעמק רחוקה מן Suez כ״ד פרסאות. (ז) וישובו ויבאו – ואח״כ באו; היא קדש – כך היה שמה בימי משה, ותרגם אנקלוס רקם, ופלאויוס אומר כי Arekem היא Petra אֵם Arabia Petrea. שדה העמלקי – הארץ אשר היתה אח״כ לעמלק, והיא בין מצרים וכנען. חצצון תמר – נקרא אח״כ עין גדי, והיו שם תמרים הרבה (Plinius 5. 17). (י) ועמק השדים – הספור קצר והכוונה כי כדרלעמר וחבריו נצחו מלך סדום וחבריו עד שהוכרחו לנוס. בארות חמר – שהיו לוקחים משם חמר, ואולי ריקנים היו, או שהיה החמר קשה, כי לא טבעו בו. ויפלו שמה – ברצונם, להסתר (וכן קלעריקוס) על דרך {בראשית כ״ד:ס״ד} ותפול מעל הגמל. (יב) והוא יושב בסדום – בתחלה נטה אהלו קרוב לסדום, אבל אח״כ ישב בעיר סדום עצמה, ועי״כ בזזו את כל רכושו. (יג) הפליט – בה״א הידיעה, אולי מעטים נשארו, על דרך ובא הארי (שמואל א י״ז:ל״ד), להיות האריות בלתי מצויים ביישוב, אומרים בא האריה, לא בא אריה שטעמו אריה אחד, ומשמעו כי אחרים הרבה מצויים שם מלבדו. לאברם העברי – שבא מעבר הנהר והיה נכרי בארץ, והיו קוראים אותו בשם זה ובו היה נודע, והנה הפליט שהיה מאנשי סדום ועמורה היה יודע כי לוט היה נכרי ועברי, ע״כ הלך והגיד לאברהם העברי, כי אמר אולי ממשפחתו הוא, ויתעורר לבוא לעזרתו. גם נראה כי להיות אנשי סדום רעים ושנואים לכל, ידע הפליט כי לא יימצא מי שיתעורר לבוא להושיעם, ע״כ הלך אצל קרובי לוט שלא היה סדומי ואמר אולי יש לו אוהבים שיתעוררו להושיע לו, ומתוך כך יצילו את אנשי סדום. ואולי (כדעת מוהר״ר אברהם מיינסטער) הפליט היה מאנשי לוט, ולפיכך הלך אצל אברהם, ולפיכך נזכר בה״א הידיעה, כי הוא לבדו נשאר מאנשי לוט. (יד) וירק – הנכון כדעת Gussetius, קלעריקוס וראזנמילר, הוציאם מן הבית לצאת למלחמה (וקרוב לזה תרגום אנקלוס), ולשון הרקה הושאלה על הוצאת דבר ממה שהוא בתוכו, וזה שהיה הדבר בתוכו נשאר ריק, כמו שכתב רש״י על אריק חרבי (שמות ט״ו:ט׳) וכן בלשון רומי evacuare gladios, וכן כאן וירק את חניכיו, הוציאם החוצה. חניכיו – מחונכיו והוא פעיל, כמו משיח, וכן ילידי ביתו. עד דן – איננה ליש הנקראת דן בימי השופטים {שופטים י״ח:ז׳} אלא מקום אחר, כי אפי׳ לדעת האומרים שנוסף אחר זמן, לא יתכן זה, כי אז היה ראוי שיהיה כתוב וירדף עד ליש היא דן, ואז היה אפשר לומר מלות היא דן נוספות, אבל שיגיה אדם ויחליף מילה בתורה לא ראינו ולא שמענו. (טו) חובה – Eusebius מזכיר שהיה בימיו כפר ששמו כן סביבות דמשק. משמאל – מצפון, כי מזרח נקרא פנים וקדם, מערב אחור, דרום ימין ותימן, וצפון שמאל. (יז) עמק המלך – כן היה העמק ההוא נקרא בימי משה, והוא נזכר בשמואל ב׳ י״ח:י״ח; ולענין מלת ריס הנזכרת בתרגום אנקלוס עיין יומא פרק ו׳ משנה ד׳, ו⁠{ר}⁠ע״ב ותי״ט. (יח) מלכי צדק מלך שלם – אולי היא ירושלם (הנקראת ג״כ שלם ויהי בשלם סכה, תהלים ע״ו:ג׳), כי ראינו ביהושע (י׳:א׳ וגו׳) אדוני צדק מלך ירושלם, נראה שהיה מנהג מלכי העיר ההיא להיקרא על שם הצדק, ואולי זאת כוונת צדק ילין בה (ישעיהו א׳:כ״א) (הרמב״ן ואחרים). והיירונימוס כתב שעיר אחרת היתה בימיו הנקראת שלם, והיא קרוב לבית שאן (Scytopolis) והיו מראים בה חרבות ארמון גדול שהיו אומרים שהוא בית מלכי צדק – והסכים עמו ראזנמילר ויש אומרים כי שלם היה שם המחוז, שהיו בו ערים רבות, שכם ושילה ונוב וגבעון, וגם ירושלם (נתיבות השלום). והוא כהן לאל עליון – היה דרך קצת המלכים בימי קדם להיות ג״כ כהנים וכן וירגיליוס (איניאידי ג׳:פ׳) Rex Anius, rex idem hominum Poebique Sacerdos. ומלכי צדק היה כהן לאל עליון שהיה אצלם גדול משאר אלוהות, כמו שהיה Iupiter {יופיטר} אצל היונים והרומיים, ואין ראיה מזה שלא היה מודה בע״ז. (כ) מגן – נתן והסגיר, כמו איך אתנך אפרים אמגנך ישראל (הושע י״א:ח׳) (רש״י). (כב) הרמתי ידי – דרך שבועה, כמו וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם (דניאל י״ב:ז׳) וכן וירגיליוס (איניאידי י״ב קצ״ה): Suspiciens Coclum tenditque ad sidera dextram. הרימותי – מרים אני עכשו, וכן בי נשבעתי (למטה כ״ב:ט״ז) נשבע אני עכשו (רש״י וראב״ע). (כג) אם – ל׳ שבועה, והכוונה שלא אקח; מחוט – אמר ר׳ וואלף היידנהיים שהכוונה על חוטין שקושרים בהם השער, כמו שאמרו בשבת (דף נ״ז) חוטי צמר וחוטי פשתן שבראשי הבנות, ולפי זה הזכיר החלק היותר קטן וקל שעל האדם מכף רגל ועד ראש. (כד) בלעדי – הוא הנפרד מן בלעדֵי, ואין יו״ד לכנוי (רד״ק), כמו אֲזַי, וטעמו בַל עַד, לֹא עוֹד, לא זולת, לא אקח מכל אשר לך מאומה, רק אשר אכלו הנערים וגו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון