×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית י״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {שלישי} וַ֠יָּבֹ֠אוּ שְׁנֵ֨י הַמַּלְאָכִ֤ים סְדֹ֙מָה֙ בָּעֶ֔רֶב וְל֖וֹט יֹשֵׁ֣ב בְּשַֽׁעַר⁠־סְדֹ֑ם וַיַּרְא⁠־לוֹט֙ וַיָּ֣קׇם לִקְרָאתָ֔ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַפַּ֖יִם אָֽרְצָה׃ (ב) וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣הא נָּא⁠־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל⁠־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃ (ג) וַיִּפְצַר⁠־בָּ֣ם מְאֹ֔ד וַיָּסֻ֣רוּ אֵלָ֔יו וַיָּבֹ֖אוּ אֶל⁠־בֵּית֑וֹ וַיַּ֤עַשׂ לָהֶם֙ מִשְׁתֶּ֔ה וּמַצּ֥וֹת אָפָ֖ה וַיֹּאכֵֽלוּ׃ (ד) טֶ֘רֶם֮ יִשְׁכָּ֒בוּ֒ וְאַנְשֵׁ֨י הָעִ֜יר אַנְשֵׁ֤י סְדֹם֙ נָסַ֣בּוּ עַל⁠־הַבַּ֔יִת מִנַּ֖עַר וְעַד⁠־זָקֵ֑ן כׇּל⁠־הָעָ֖ם מִקָּצֶֽה׃ (ה) וַיִּקְרְא֤וּ אֶל⁠־לוֹט֙ וַיֹּ֣אמְרוּ ל֔וֹ אַיֵּ֧ה הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר⁠־בָּ֥אוּ אֵלֶ֖יךָ הַלָּ֑יְלָה הוֹצִיאֵ֣ם אֵלֵ֔ינוּ וְנֵדְעָ֖ה אֹתָֽם׃ (ו) וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה וְהַדֶּ֖לֶת סָגַ֥ר אַחֲרָֽיו׃ (ז) וַיֹּאמַ֑ר אַל⁠־נָ֥א אַחַ֖י תָּרֵֽעוּ׃ (ח) הִנֵּה⁠־נָ֨א לִ֜י שְׁתֵּ֣י בָנ֗וֹת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא⁠־יָדְעוּ֙ אִ֔ישׁ אוֹצִֽיאָה⁠־נָּ֤א אֶתְהֶן֙ אֲלֵיכֶ֔ם וַעֲשׂ֣וּ לָהֶ֔ן כַּטּ֖וֹב בְּעֵינֵיכֶ֑ם רַ֠ק לָֽאֲנָשִׁ֤ים הָאֵל֙ אַל⁠־תַּעֲשׂ֣וּ דָבָ֔ר כִּֽי⁠־עַל⁠־כֵּ֥ן בָּ֖אוּ בְּצֵ֥ל קֹרָתִֽי׃ (ט) וַיֹּאמְר֣וּ׀ גֶּשׁ⁠־הָ֗לְאָה וַיֹּֽאמְרוּ֙ הָאֶחָ֤ד בָּֽא⁠־לָגוּר֙ וַיִּשְׁפֹּ֣ט שָׁפ֔וֹט עַתָּ֕ה נָרַ֥ע לְךָ֖ מֵהֶ֑ם וַיִּפְצְר֨וּ בָאִ֤ישׁ בְּלוֹט֙ מְאֹ֔ד וַֽיִּגְּשׁ֖וּ לִשְׁבֹּ֥ר הַדָּֽלֶת׃ (י) וַיִּשְׁלְח֤וּ הָֽאֲנָשִׁים֙ב אֶת⁠־יָדָ֔ם וַיָּבִ֧יאוּ אֶת⁠־ל֛וֹט אֲלֵיהֶ֖ם הַבָּ֑יְתָה וְאֶת⁠־הַדֶּ֖לֶת סָגָֽרוּ׃ (יא) וְֽאֶת⁠־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר⁠־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד⁠־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃ (יב) וַיֹּאמְר֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים אֶל⁠־ל֗וֹט עֹ֚ד מִֽי⁠־לְךָ֣ פֹ֔ה חָתָן֙ וּבָנֶ֣יךָ וּבְנֹתֶ֔יךָ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־לְךָ֖ בָּעִ֑יר הוֹצֵ֖א מִן⁠־הַמָּקֽוֹם׃ (יג) כִּֽי⁠־מַשְׁחִתִ֣ים אֲנַ֔חְנוּ אֶת⁠־הַמָּק֖וֹם הַזֶּ֑ה כִּֽי⁠־גָדְלָ֤הג צַעֲקָתָם֙ אֶת⁠־פְּנֵ֣י יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וַיְשַׁלְּחֵ֥נוּ יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה לְשַׁחֲתָֽהּ׃ (יד) וַיֵּצֵ֨א ל֜וֹט וַיְדַבֵּ֣ר׀ אֶל⁠־חֲתָנָ֣יו׀ לֹקְחֵ֣י בְנֹתָ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ ק֤וּמוּ צְּאוּ֙ מִן⁠־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה כִּֽי⁠־מַשְׁחִ֥ית יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה אֶת⁠־הָעִ֑יר וַיְהִ֥י כִמְצַחֵ֖ק בְּעֵינֵ֥י חֲתָנָֽיו׃ (טו) וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה וַיָּאִ֥יצוּ הַמַּלְאָכִ֖ים בְּל֣וֹט לֵאמֹ֑ר קוּם֩ קַ֨ח אֶֽת⁠־אִשְׁתְּךָ֜ וְאֶת⁠־שְׁתֵּ֤י בְנֹתֶ֙יךָ֙ הַנִּמְצָאֹ֔ת פֶּן⁠־תִּסָּפֶ֖ה בַּעֲוֺ֥ן הָעִֽיר׃ (טז) וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ דוַיַּחֲזִ֨יקוּה הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֣וֹ וּבְיַד⁠־אִשְׁתּ֗וֹ וּבְיַד֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו בְּחֶמְלַ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עָלָ֑יו וַיֹּצִאֻ֥הוּ וַיַּנִּחֻ֖הוּ מִח֥וּץ לָעִֽיר׃ (יז) וַיְהִי֩ כְהוֹצִיאָ֨ם אֹתָ֜ם הַח֗וּצָה וַיֹּ֙אמֶר֙ הִמָּלֵ֣ט עַל⁠־נַפְשֶׁ֔ךָ אַל⁠־תַּבִּ֣יט אַחֲרֶ֔יךָ וְאַֽל⁠־תַּעֲמֹ֖ד בְּכׇל⁠־הַכִּכָּ֑ר הָהָ֥רָה הִמָּלֵ֖ט פֶּן⁠־תִּסָּפֶֽה׃ (יח) וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹט אֲלֵהֶ֑ם אַל⁠־נָ֖א אֲדֹנָֽי׃ (יט) הִנֵּה⁠־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת⁠־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן⁠־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃ (כ) הִנֵּה⁠־נָ֠א הָעִ֨יר הַזֹּ֧את קְרֹבָ֛ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וְהִ֣ואו מִצְעָ֑ר אִמָּלְטָ֨ה נָּ֜א שָׁ֗מָּה הֲלֹ֥א מִצְעָ֛ר הִ֖וא וּתְחִ֥י נַפְשִֽׁי׃ (כא) {רביעי} וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ נָשָׂ֣אתִי פָנֶ֔יךָ גַּ֖ם לַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה לְבִלְתִּ֛י הׇפְכִּ֥יז אֶת⁠־הָעִ֖יר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃ (כב) מַהֵר֙ הִמָּלֵ֣ט שָׁ֔מָּה כִּ֣י לֹ֤א אוּכַל֙ לַעֲשׂ֣וֹת דָּבָ֔ר עַד⁠־בֹּאֲךָ֖ שָׁ֑מָּה עַל⁠־כֵּ֛ן קָרָ֥א שֵׁם⁠־הָעִ֖יר צֽוֹעַר׃ (כג) הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָהח׃ (כד) וַֽיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗הט הִמְטִ֧יר עַל⁠־סְדֹ֛ם וְעַל⁠־עֲמֹרָ֖ה גׇּפְרִ֣ית וָאֵ֑שׁ מֵאֵ֥ת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה מִן⁠־הַשָּׁמָֽיִם׃ (כה) וַֽיַּהֲפֹךְ֙י אֶת⁠־הֶעָרִ֣ים הָאֵ֔ל וְאֵ֖ת כׇּל⁠־הַכִּכָּ֑ר וְאֵת֙ כׇּל⁠־יֹשְׁבֵ֣י הֶעָרִ֔ים וְצֶ֖מַח הָאֲדָמָֽה׃ (כו) וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃ (כז) וַיַּשְׁכֵּ֥ם אַבְרָהָ֖ם בַּבֹּ֑קֶר אֶ֨ל⁠־הַמָּק֔וֹםיא אֲשֶׁר⁠־עָ֥מַד שָׁ֖ם אֶת⁠־פְּנֵ֥י יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (כח) וַיַּשְׁקֵ֗ף עַל⁠־פְּנֵ֤י סְדֹם֙ וַעֲמֹרָ֔ה וְעַֽל⁠־כׇּל⁠־פְּנֵ֖ייב אֶ֣רֶץ הַכִּכָּ֑ר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה עָלָה֙ קִיטֹ֣ר הָאָ֔רֶץ כְּקִיטֹ֖ר הַכִּבְשָֽׁן׃ (כט) וַיְהִ֗י בְּשַׁחֵ֤ת אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־עָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת⁠־אַבְרָהָ֑ם וַיְשַׁלַּ֤ח אֶת⁠־לוֹט֙ מִתּ֣וֹךְ הַהֲפֵכָ֔ה בַּהֲפֹךְ֙ אֶת⁠־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁר⁠־יָשַׁ֥ב בָּהֵ֖ן לֽוֹט׃ (ל) וַיַּ֩עַל֩ ל֨וֹט מִצּ֜וֹעַר וַיֵּ֣שֶׁב בָּהָ֗ר וּשְׁתֵּ֤י בְנֹתָיו֙ עִמּ֔וֹ כִּ֥י יָרֵ֖א לָשֶׁ֣בֶת בְּצ֑וֹעַר וַיֵּ֙שֶׁב֙ בַּמְּעָרָ֔ה ה֖וּא וּשְׁתֵּ֥י בְנֹתָֽיו׃ (לא) וַתֹּ֧אמֶר הַבְּכִירָ֛ה אֶל⁠־הַצְּעִירָ֖ה אָבִ֣ינוּ זָקֵ֑ן וְאִ֨ישׁ אֵ֤ין בָּאָ֙רֶץ֙ לָב֣וֹא עָלֵ֔ינוּ כְּדֶ֖רֶךְ כׇּל⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לב) לְכָ֨ה נַשְׁקֶ֧ה אֶת⁠־אָבִ֛ינוּ יַ֖יִן וְנִשְׁכְּבָ֣ה עִמּ֑וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ (לג) וַתַּשְׁקֶ֧יןָ אֶת⁠־אֲבִיהֶ֛ן יַ֖יִן בַּלַּ֣יְלָה ה֑וּא וַתָּבֹ֤א הַבְּכִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב אֶת⁠־אָבִ֔יהָ וְלֹֽא⁠־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקוּׄמָֽהּ׃יג (לד) וַֽיְהִי֙יד מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַתֹּ֤אמֶר הַבְּכִירָה֙ אֶל⁠־הַצְּעִירָ֔ה הֵן⁠־שָׁכַ֥בְתִּי אֶ֖מֶשׁ אֶת⁠־אָבִ֑י נַשְׁקֶ֨נּוּ יַ֜יִן גַּם⁠־הַלַּ֗יְלָה וּבֹ֙אִי֙ שִׁכְבִ֣י עִמּ֔וֹ וּנְחַיֶּ֥ה מֵאָבִ֖ינוּ זָֽרַע׃ (לה) וַתַּשְׁקֶ֜יןָ גַּ֣ם בַּלַּ֧יְלָה הַה֛וּא אֶת⁠־אֲבִיהֶ֖ן יָ֑יִן וַתָּ֤קׇם הַצְּעִירָה֙ וַתִּשְׁכַּ֣ב עִמּ֔וֹ וְלֹֽא⁠־יָדַ֥ע בְּשִׁכְבָ֖הּ וּבְקֻמָֽהּ׃ (לו) וַֽתַּהֲרֶ֛יןָטו שְׁתֵּ֥י בְנֽוֹת⁠־ל֖וֹט מֵאֲבִיהֶֽן׃ (לז) וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי⁠־מוֹאָ֖ב עַד⁠־הַיּֽוֹם׃ (לח) וְהַצְּעִירָ֤ה גַם⁠־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן⁠־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי⁠־עַמּ֖וֹן עַד⁠־הַיּֽוֹם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הִנֶּ֣ה =א⁠(ס),ל,ש,ק3,ו <א⁠(ס)="הִנֶה נא" סגול? כן>
ב הָֽאֲנָשִׁים֙ ל=הָֽאֲנָשִׁים֙ בגעיה ימנית
ג כִּֽי⁠־גָדְלָ֤ה =ש,ש1,ל-מ,ל1,ק3,ו (געיה באות כ"ף) וכך אצל ברויאר ומג"ה; ראו רשימת ברויאר ב"ספיקות שאין להם הכרע", הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח.
• ל!=כִּֽי⁠־גָֽדְלָ֤ה בשתי געיות (געיה ימנית בגימ"ל)
• קורן=כִּי⁠־גָֽדְלָ֤ה (געיה באות גימ"ל)
ד וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ׀ ל=וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ בגעיה ימנית
ה וַיַּחֲזִ֨יקוּ =ש,ש1,ל1,ק3,ו ומסורות-א,ל וטברניות ורמ"ה (כתיב מלא יו"ד)
• ל!=וַיַּחֲזִ֨קוּ (כתיב חסר יו"ד)
• הערת ברויאר
ו וְהִ֣וא =ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ"ה (כתיב וי"ו)
• ל!=וְהִ֣יא (כתיב יו"ד)
• הערת ברויאר
ז הׇפְכִּ֥י =א⁠(ס),ל,ל1?,ש,ש1,ק3,ו <א⁠(ס)=הׇפְכִּי דגש? כן>
ח צֹֽעֲרָה =א⁠(ס),ל <א⁠(ס)=צֹֽערה מלעיל? כן>
ט וַֽיהֹוָ֗הי⁠־⁠הֹוָ֗ה ל=וַֽיהוָ֗הי⁠־⁠הוָ֗ה בגעיה ימנית
י וַֽיַּהֲפֹךְ֙ ל=וַֽיַּהֲפֹךְ֙ בגעיה ימנית
יא אֶ֨ל⁠־הַמָּק֔וֹם =ש1,ק3,ו ושיטת-א ובדפוסים
• ל,ל1=אֶל⁠־הַ֨מָּק֔וֹם (מקום המתיגה)
• ש=אֶל⁠־הַמָּק֔וֹם (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
יב וְעַֽל⁠־כׇּל⁠־פְּנֵ֖י =ל,ש,ק3,ו ("ועל" מוקפת ובגעיה)
• ש1=<וְעַ֥ל כׇּל⁠־פְּנֵ֖י> וכך בתיגאן ובדפוסים ("ועל" בטעם מרכא)
יג וּבְקוּׄמָֽהּ =ל,ש,ש1,ק3 ובדפוסים.
יד וַֽיְהִי֙ ל=וַֽיְהִי֙ בגעיה ימנית
טו וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ ל=וַֽתַּהֲרֶ֛יןָ בגעיה ימנית
E/ע
הערותNotes
(א) ויבאו שני המלאכים סדמה בערב – אף על פי שהגיעו שם בלי איחור, כאמרם: גבריאל בשתים, מיכאל באחת (ברכות ד׳:), וכן הורה למעלה באמרו ״וילכו סדמה״ (י״ח:כ״ב), מכל מקום לא נכנסו בסדום עד הערב, שכבר נסתתמו טענות אברהם המליץ, ונגמר הדין. ויקם לקראתם – פן ילינו ברחוב, כמו שהיה אז המנהג בשאר הערים כשאין מכניס אורחים, ויזיקו להם רשעי העיר. וישתחו אפים ארצה – כי היה תארם נורא בלי ספק. (ג) משתה – קביעות סעודה על היין, בהיות היין אהוב אצלו, כמו שהוכיח סופו על תחלתו. אבל אברהם לא עשה משתה, זולתי ביום הגמל את יצחק לגדולי הדור, שהיו מורגלים בכך בעת שמחתם, כאמרם זכרונם לברכה: קמי דשתי חמרא חמרא (סוטה י׳.). (ח) אוציאה נא אתהן אליכם – חשב שיקומו ״לקחי בנתיו״, וקאם שאון ביניהם (על פי הושע י׳:י״ד). (ט) גש הלאה – מעל הפתח ונשבור הדלת. האחד בא לגור – היש גם אחד שיעשה כך. (י) ואת הדלת סגרו – כדי שילאו למצוא הפתח ויפרסמו גודל רשעם. (יא) וילאו למצא הפתח – אף על פי שהיו מוכים בסנורים, טרחו למצוא הפתח כדי לשבור הדלת, כאמרם זכרונם לברכה: רשעים אפילו עומדים בפתחו של גיהנם אינם חוזרים בתשובה (עירובין י״ט.). (יד) ויצא לוט – אחר שנלאו והלכו להם. (טו) ויאיצו – כדי שיהיה פורענותם בזריחת השמש אלהיהם הגדול, כאמרם זכרונם לברכה: בשעה שהחמה זורחת וכל מלכי מזרח ומערב מניחין כתריהן בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס הקדוש ברוך הוא (ברכות ז׳.). (טז) בחמלת ה׳ עליו – אף על פי שבזכות אברהם היה נמלט, כאמרו ״ויזכר אלהים את אברהם, וישלח את לוט מתוך ההפכה״ (בראשית י״ט:כ״ט), הנה כיון שהיה מאחר ומתעכב אחר אזהרת המלאכים היה ראוי להיות נספה, אבל היתה החמלה עליו, כי לא במרד ולא במעל היה עכובו, אלא מצד עצלה ונפש נבהלה. (יז) אל תביט אחריך – כי הרעה תתפשט עדיך כמהלכת אחריך ולא תזיקך, אבל אם תתעכב להביט, תדבק בך, כמו שקרה לאשתו, כאמרו ״ותהי נציב מלח״ (בראשית י״ט:כ״ו). (כד) מאת ה׳ מן השמים – לא שהעלה נשיאים מקצה הארץ, באופן שיתהלכו באויר, כמו שיקרה בברקים ואבני אש בטבע. (כה) ויהפך – שנהפך הארץ ההיא ויושביה לטבע גפרית ואש, כמו ״הפך את מימיהם לדם״ (תהלים ק״ה:כ״ט), ובהם נהפך לטבע מלח אותו הטל שעלה קודם הזריחה, כאמרו ״גפרית ומלח שרפה כלך ארצה״ (דברים כ״ט:כ״ב), כמשפט כל לחות תפל, מעורב עם חלקים שרופים. (כז) אל המקום אשר עמד שם את פני ה׳ – אל המקום שלוה שם את המלאכים, כי שם היתה עליו יד ה׳, וזה כי חשב לבקש עליהם רחמים, אחרי שלא מצא להם זכות בדין. (כח) וישקף – השקפת איבה על רב רשעם. וירא והנה עלה קיטר הארץ – ובכן ראה שאין עוד להתפלל עליהם. (כט) מתוך ההפכה בהפך את הערים – בהיות שנמלט בזכות אברהם ״מתוך ההפכה״, בעוד שהיה האל יתברך הופך את הערים קודם שיצא לוט מכל הככר, ולזה לא היה זוכה בשום פנים, אחרי שלא נמלט קודם התחלת הפורענות בעצלותו כאמרו ״ויתמהמה״ (פסוק ט״ז) לפיכך ירא לשבת בצער, כי חשב שההפכה תמתין גם לצער עד שימלט הוא ממנה בזכות אברהם, ושאחרי צאתו משם תתפשט ההפכה גם בצער. (ל) וישב בהר – כי חשב שההפכה תתפשט בכל הככר עד ההר, כמו שהורה המלאך באמרו ״ההרה המלט״ (בראשית י״ט:י״ז). (לא) אבינו זקן – ולא יתאמץ להרחיק נדוד אל ארץ אחרת. ואיש אין בארץ לבוא עלינו – אין איש בזה הגליל ראוי לבוא עלינו. כדרך כל הארץ – שהמנהג הוא שלא תנשא האשה אלא להגון לה. (לז-לח) ותקרא שמו מואב – ותקרא שמו בן עמי להורות שלא נתעברו מאדם בלתי הגון. הוא אבי מואב... הוא אבי בני עמון – שירשו ארץ, כי מפני שהיתה כוונת הנשים רצויה היה זרעם לשני גויים יורשי אברהם בקצת, כאמרם: ״בכל דרכיך דעהו״ (משלי ג׳:ו׳) אפילו לדבר עבירה (ברכות ס״ג.).מהדורת הרב יהודה קופרמן באדיבות המו"ל (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144