×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
זכריה י״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) הִנֵּ֥ה יֽוֹם⁠־בָּ֖א לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְחֻלַּ֥ק שְׁלָלֵ֖ךְ בְּקִרְבֵּֽךְ׃ (ב) וְאָסַפְתִּ֨י אֶת⁠־כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל⁠־יְרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒ וְנִלְכְּדָ֣ה הָעִ֗יר וְנָשַׁ֙סּוּ֙ הַבָּ֣תִּ֔ים וְהַנָּשִׁ֖ים [תִּשָּׁכַ֑בְנָה] (תשגלנה) וְיָצָ֞א חֲצִ֤י הָעִיר֙ בַּגּוֹלָ֔ה וְיֶ֣תֶר הָעָ֔ם לֹ֥א יִכָּרֵ֖ת מִן⁠־הָעִֽיר׃ (ג) וְיָצָ֣א יְהֹוָ֔הי״י֔ וְנִלְחַ֖ם בַּגּוֹיִ֣ם הָהֵ֑ם כְּי֥וֹם הִֽלָּחֲמ֖וֹ בְּי֥וֹם קְרָֽב׃ (ד) וְעָמְד֣וּ רַגְלָ֣יו בַּיּוֹם⁠־הַ֠ה֠וּא עַל⁠־הַ֨ר הַזֵּיתִ֜ים אֲשֶׁ֨ר עַל⁠־פְּנֵ֥י יְרֽוּשָׁלַ֘͏ִם֮ מִקֶּ֒דֶם֒ וְנִבְקַע֩ הַ֨ר הַזֵּיתִ֤ים מֵֽחֶצְיוֹ֙ מִזְרָ֣חָה וָיָ֔מָּה גֵּ֖יא גְּדוֹלָ֣ה מְאֹ֑ד וּמָ֨שׁ חֲצִ֥י הָהָ֛ר צָפ֖וֹנָה וְחֶצְיוֹ⁠־נֶֽגְבָּה׃ (ה) וְנַסְתֶּ֣ם גֵּיא⁠־הָרַ֗י כִּי⁠־יַגִּ֣יעַ גֵּֽי⁠־הָרִים֮ אֶל⁠־אָצַל֒ וְנַסְתֶּ֗ם כַּאֲשֶׁ֤ר נַסְתֶּם֙ מִפְּנֵ֣י הָרַ֔עַשׁ בִּימֵ֖י עֻזִּיָּ֣ה מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֑ה וּבָא֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהַ֔י כׇּל⁠־קְדֹשִׁ֖ים עִמָּֽךְ׃ (ו) וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא לֹֽא⁠־יִֽהְיֶ֣ה א֔וֹר יְקָר֖וֹת [וְקִפָּאֽוֹן] (יקפאון (ז) וְהָיָ֣ה יוֹם⁠־אֶחָ֗ד ה֛וּא יִוָּדַ֥ע לַיהֹוָ֖הי״י֖ לֹא⁠־י֣וֹם וְלֹא⁠־לָ֑יְלָה וְהָיָ֥ה לְעֵֽת⁠־עֶ֖רֶב יִֽהְיֶה⁠־אֽוֹר׃ (ח) וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יֵצְא֤וּ מַֽיִם⁠־חַיִּים֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם חֶצְיָ֗ם אֶל⁠־הַיָּם֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וְחֶצְיָ֖ם אֶל⁠־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן בַּקַּ֥יִץ וּבָחֹ֖רֶף יִֽהְיֶֽה׃ (ט) וְהָיָ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ לְמֶ֖לֶךְ עַל⁠־כׇּל⁠־הָאָ֑רֶץ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶחָ֖ד וּשְׁמ֥וֹ אֶחָֽד׃ (י) יִסּ֨וֹב כׇּל⁠־הָאָ֤רֶץ כָּֽעֲרָבָה֙ מִגֶּ֣בַע לְרִמּ֔וֹן נֶ֖גֶב יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְֽרָאֲמָה֩ וְיָשְׁבָ֨ה תַחְתֶּ֜יהָ לְמִשַּׁ֣עַר בִּנְיָמִ֗ן עַד⁠־מְק֞וֹם שַׁ֤עַר הָֽרִאשׁוֹן֙ עַד⁠־שַׁ֣עַר הַפִּנִּ֔ים וּמִגְדַּ֣ל חֲנַנְאֵ֔ל עַ֖ד יִקְבֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ (יא) וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה⁠־ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לָבֶֽטַח׃ (יב) וְזֹ֣את׀ תִּהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר צָבְא֖וּ עַל⁠־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָמֵ֣ק׀ בְּשָׂר֗וֹ וְהוּא֙ עֹמֵ֣ד עַל⁠־רַגְלָ֔יו וְעֵינָיו֙ תִּמַּ֣קְנָה בְחֹֽרֵיהֶ֔ן וּלְשׁוֹנ֖וֹ תִּמַּ֥ק בְּפִיהֶֽם׃ (יג) וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא תִּהְיֶ֧ה מְהֽוּמַת⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ רַבָּ֖ה בָּהֶ֑ם וְהֶחֱזִ֗יקוּ אִ֚ישׁ יַ֣ד רֵעֵ֔הוּ וְעָלְתָ֥ה יָד֖וֹ עַל⁠־יַ֥ד רֵעֵֽהוּ׃ (יד) וְגַ֨ם⁠־יְהוּדָ֔ה תִּלָּחֵ֖ם בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם וְאֻסַּף֩ חֵ֨יל כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֜ם סָבִ֗יב זָהָ֥ב וָכֶ֛סֶף וּבְגָדִ֖ים לָרֹ֥ב מְאֹֽד׃ (טו) וְכֵ֨ן תִּהְיֶ֜ה מַגֵּפַ֣ת הַסּ֗וּס הַפֶּ֙רֶד֙ הַגָּמָ֣ל וְהַחֲמ֔וֹר וְכׇ֨ל⁠־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִֽהְיֶ֖ה בַּמַּחֲנ֣וֹת הָהֵ֑מָּה כַּמַּגֵּפָ֖ה הַזֹּֽאת׃ (טז) וְהָיָ֗ה כׇּל⁠־הַנּוֹתָר֙ מִכׇּל⁠־הַגּוֹיִ֔ם הַבָּאִ֖ים עַל⁠־יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָל֞וּ מִדֵּ֧י שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֗ה לְהִֽשְׁתַּחֲוֺת֙ לְמֶ֙לֶךְ֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת וְלָחֹ֖ג אֶת⁠־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ (יז) וְ֠הָיָ֠ה אֲשֶׁ֨ר לֹֽא⁠־יַעֲלֶ֜ה מֵאֵ֨ת מִשְׁפְּח֤וֹת הָאָ֙רֶץ֙ אֶל⁠־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לְמֶ֖לֶךְ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֑וֹת וְלֹ֥א עֲלֵיהֶ֖ם יִהְיֶ֥ה הַגָּֽשֶׁם׃ (יח) וְאִם⁠־מִשְׁפַּ֨חַת מִצְרַ֧יִם לֹֽא⁠־תַעֲלֶ֛ה וְלֹ֥א בָאָ֖ה וְלֹ֣א עֲלֵיהֶ֑ם תִּֽהְיֶ֣ה הַמַּגֵּפָ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִגֹּ֤ף יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת⁠־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ (יט) זֹ֥את תִּהְיֶ֖ה חַטַּ֣את מִצְרָ֑יִם וְחַטַּאת֙ כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יַעֲל֔וּ לָחֹ֖ג אֶת⁠־חַ֥ג הַסֻּכּֽוֹת׃ (כ) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ עַל⁠־מְצִלּ֣וֹת הַסּ֔וּס קֹ֖דֶשׁ לַיהֹוָ֑הי״י֑ וְהָיָ֤ה הַסִּירוֹת֙ בְּבֵ֣ית יְהֹוָ֔הי״י֔ כַּמִּזְרָקִ֖ים לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (כא) וְ֠הָיָ֠ה כׇּל⁠־סִ֨יר בִּירוּשָׁלַ֜͏ִם וּבִיהוּדָ֗ה קֹ֚דֶשׁ לַיהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת וּבָ֙אוּ֙ כׇּל⁠־הַזֹּ֣בְחִ֔ים וְלָקְח֥וּ מֵהֶ֖ם וּבִשְּׁל֣וּ בָהֶ֑ם וְלֹֽא⁠־יִֽהְיֶ֨ה כְנַעֲנִ֥י ע֛וֹד בְּבֵית⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) הנה יום בא – חביב להקב״ה.
וחלק שללך בקרבך – שלל שתשללי באוייבייך יחלקו יושביך בקרבך וכן תירגמו יונתן ויפלגון בית ישראל נכסי עממיא בגויך ירושלים.
(ב) ויתר העם לא יכרת – לא יגלו כולם ולמה יניחם להגלות חציים ולשסות הבתים כדי שלא יהא להם פתחון פה לומר לא למלחמה באנו כי להשתחות באנו. (ג) כיום הלחמו ביום קרב – כיום אגחותיה קרב על ימא דסוף. (ד) מחציו – מאמצעיתו.
מזרחה וימה – מן המזרח למערב כמו שמסיים והולך.
ומש חצי ההר צפונה וגו׳ – חציו הצפוני ימוש ממקומו וימשך לצד צפון וכן חציו נגבה – לצד דרום, ויהיה הגיא ביניהם ראשו למזרח וסופו למערב.
(ה) ונסתם גיא הרי – יונתן תירגם: ויסתתם גיא הרי לפי שירושלים הרים סביב לה (תהלים קכ״ה:ב׳) ויש גיא בין הר שבצפון ובין הר הזיתים וכן בדרום וכשימשך חצי ההר הזיתים אצל הר שבצפונו יסתם הגיא שהיה ביניהם וכן בדרום.
כי יגיע – גובה גיא שהיה בין ההרים.
אל אצל – אל גובה ראשי ההרים שמכאן ומכאן וכן חברו מנחם עם ומאציליה קראתיך (ישעיהו מ״א:ט׳) ופירשו לשון גובה.
ונסתם – בראותכם המופת הגדול הזה.
כאשר נסתם מפני הרעש – ביום וינועו אמות הסיפים (ישעיהו ו׳:ד׳) ביום שנתנגע עוזיה.
כל קדשים – מלאכים.
(ו) לא יהיה אור יקרות וקפאון – יונתן תירגם לא יהי נהורא אלהין עדי וגליד יהי נהורא לא יהיה אור נוגה כי יקרות וקפאון יהיה האור. יקרות – לשון כיקר כרים (תהלים ל״ז:כ׳) הוא כמין אור הנראה שחרית על ההרים וכלה והולך.
וקפאון – קפוי וחשוך ועב כקרח שנקפה ומגליד כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י׳:י׳).
(ז) והיה יום אחד – והיה הדבר הזה יום אחד מיומו של הקב״ה הוא היום יוודע שהוא להכנת ישעו של הקב״ה.
לא יום ולא לילה – לא אור נוגה כאור של עולם הבא שנאמר בו: ואור החמה יהיה שבעתים (ישעיהו ל׳:כ״ו) ולא לילה ולא עת של צרה כצרת שיעבוד המלכיות שמקדם כי ימות המשיח יהיו ואין בהן שיעבוד.
והיה לעת ערב – קודם שיגמרו אלף שנה יהיה אור הנוגה וכל הטוב האמור על ישראל וכן תירגם יונתן לא כניהור ימם ולא כקבל ליליא.
(ח) והיה ביום ההוא – כשיבקע הר הזיתים מן המזרח למערב.
יצאו מים חיים מירושלים – וילכו למזרח דרך אותה בקיעה עד הים הקדמוני שהוא למזרחו של עולם קדמה וחציו יפנה למערב אל הים המערבי הוא המעיין שניבא יואל: ומעיין מבית י״י יצא (יואל ד׳:י״ח), הוא הנחל שנבא יחזקאל: וימד אלף ויעבירני במים וגו׳ (יחזקאל מ״ז:ד׳).
(ט) יהיה י״י אחד – שכל האומות שאין להם תורה האמתית יעזבו הבליהם, נמצא שאין עמו אל נכר.⁠1
ושמו אחד – שיהא שמו נזכר בפי כולם.
(י) יסוב כל הארץ – יהפך להיות כל הארץ כערבה, ישפלו ההרים ויהא כל העולם מישור וירושלים הר כדי שתיראה גבוהה על הכל.
מגבע לרמון נגב ירושלים – שנינו בתוספתא דסוטה (תוספתא סוטה י״א:ט״ו) נגב ירושלים מישור הוא וגבע רמון טרשין וקרקסין וכן פתרונו מגבע לרמון שהוא מקום הרים משם יתחילו להיות נהפכים לערבה ומישור ויהו דומין לנגב ירושלים שהוא מישור.
וראמה – מתוך שכל סביביה מישור תיראה היא גבוהה.
וישבה תחתיה – במקומה.
עד שער הפנים ומגדל חננאל – גם הוא במקומו ומשם ימשך אורך העיר.
עד יקבי המלך – תירגם יונתן שיחי דמלכא פושיין בלעז, כמו (ב״ק נ.) שיחין ומערות וכן כל יקבים שבמקרא לשון שיחין הן בור שלפני הגת שהיין זב לתוכו.
ומדרש אגדה: יקבי המלך – הוא מקוה ים אוקיינוס שתגיע ירושלים עד סוף העולם יקבים שחצבם מלך מלכי המלכים.
(יא) וחרם לא יהיה – העיר עוד. (יב) המק בשרו והוא עומד – זה ניפול איברים. (יג) תהיה מהומת י״י רבה בהם – לערבב חכמתם להפכה לשגעון.
והחזיקו איש יד רעהו – יאחז בו להורגו.
ועלתה ידו – כל דאלים גבר.
(יד) וגם יהודה – על כרחה תלחם על ירושלים. (טו) כמגפה הזאת – המפורשת למעלה: המק בשרו וגו׳ (זכריה י״ד:י״ב). (טז) את חג הסוכות – כמו שפירשו רז״ל במסכת עבודה זרה: מצוה קלה יש לי וסוכה שמה כו׳ כדאיתה בשמועה ראשונה (בבלי ע״ז ג׳). (יז) הגשם – גשמים ממש להצמיח פירות ארצם.
[ומה ראה לגזור עליהם עצירת גשמים לפי שמצות החג על הגשמים הם ארבעת מינים שבלולב וניסוך המים לרצות על המים על שהחג זמן גשמי שנה הוא ואלו המפקפקין בחג הסוכות לא עליהם יהיה הגשם כך למדתי בתוספתא דסוכה (תוספתא סוכה ג׳:ט״ז).]
(יח) ואם משפחת מצרים לא תעלה – והם אינן צריכין לגשמים שהנילוס עולה ומשקה אותה.
ולא עליהם – תהיה הגשם שלהם כלומר לא ישקה אותם נילוס וכן תירגם יונתן: לא עליהון ייסק נילוס.
תהיה המגפה – אבל תהיה בהם המגפה של רעב.
אשר יגוף י״י וגו׳ – זאת תהיה עונש מצרים ועונש כל הגוים כמה שאמור: לא עליהם יהיה הגשם (זכריה י״ד:י״ז).
(כ) על מצלות הסוס קדש לי״י – שם קדש לי״י יהא קרוי אף על מצלות בסוס. אף הנקישות שתולין לסוס לנוי בין עיניו אף אותם יקדישו לעשות כלי שרת למזרקים לדם ולסירות לבשל בשר הזבחים לרוב.
והיה הסירות – שהם לדשן את הדשן אף הם יהיו של כסף ושל זהב כמזרקים אשר לפני המזבח.
מצלות הסוס – לשון מצילתים, טינטין בלעז.
(כא) ולא יהיה כנעני – לא יצטרכו לסחורה, כמו כנעניה נכבדי ארץ (ישעיהו כ״ג:ח׳).
דבר אחר: אין כאן עני.⁠2
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בדברים ל״ב:י״ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×