Rashi Yeshayahu 40 – רש"י ישעיהו מ‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) נַחֲמ֥וּ נַחֲמ֖וּ עַמִּ֑י יֹאמַ֖ר אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (ב) דַּבְּר֞וּ עַל⁠־לֵ֤ב יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ וְקִרְא֣וּ אֵלֶ֔יהָ כִּ֤י מָֽלְאָה֙ צְבָאָ֔הּ כִּ֥י נִרְצָ֖ה עֲוֺנָ֑הּ כִּ֤י לָֽקְחָה֙ מִיַּ֣ד יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּפְלַ֖יִם בְּכׇל⁠־חַטֹּאתֶֽיהָ׃ (ג) ק֣וֹל קוֹרֵ֔א בַּמִּדְבָּ֕ר פַּנּ֖וּ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֑הי״י֑ יַשְּׁרוּ֙ בָּעֲרָבָ֔ה מְסִלָּ֖ה לֵאלֹהֵֽינוּ׃ (ד) כׇּל⁠־גֶּיא֙ יִנָּשֵׂ֔א וְכׇל⁠־הַ֥ר וְגִבְעָ֖ה יִשְׁפָּ֑לוּ וְהָיָ֤ה הֶֽעָקֹב֙ לְמִישׁ֔וֹר וְהָרְכָסִ֖ים^א לְבִקְעָֽה׃ (ה) וְנִגְלָ֖ה כְּב֣וֹד יְהֹוָ֑הי״י֑ וְרָא֤וּ כׇל⁠־בָּשָׂר֙ יַחְדָּ֔ו כִּ֛י פִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ דִּבֵּֽר׃ (ו) ק֚וֹל אֹמֵ֣ר קְרָ֔א וְאָמַ֖ר מָ֣ה אֶקְרָ֑א כׇּל⁠־הַבָּשָׂ֣ר חָצִ֔יר וְכׇל⁠־חַסְדּ֖וֹ כְּצִ֥יץ הַשָּׂדֶֽה׃ (ז) יָבֵ֤שׁ חָצִיר֙ נָ֣בֵֽל⁠־צִ֔יץ^ב כִּ֛י ר֥וּחַ יְהֹוָ֖הי״י֖ נָ֣שְׁבָה בּ֑וֹ אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם^ג׃ (ח) יָבֵ֥שׁ חָצִ֖יר נָ֣בֵֽל צִ֑יץ וּדְבַר⁠־אֱלֹהֵ֖ינוּ יָק֥וּם לְעוֹלָֽם׃ (ט) עַ֣ל הַר⁠־גָּבֹ֤הַּ עֲלִי⁠־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָרִ֙ימִי֙ אַל⁠־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ (י) הִנֵּ֨ה אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־הֹוִה֙ בְּחָזָ֣ק יָב֔וֹא וּזְרֹע֖וֹ מֹ֣שְׁלָה ל֑וֹ הִנֵּ֤ה שְׂכָרוֹ֙ אִתּ֔וֹ וּפְעֻלָּת֖וֹ לְפָנָֽיו׃ (יא) כְּרֹעֶה֙ עֶדְר֣וֹ יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעוֹ֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיק֖וֹ יִשָּׂ֑א עָל֖וֹת יְנַהֵֽל׃ (יב) מִי⁠־מָדַ֨ד בְּשׇׁעֳל֜וֹ מַ֗יִם וְשָׁמַ֙יִם֙ בַּזֶּ֣רֶת תִּכֵּ֔ן וְכָ֥ל בַּשָּׁלִ֖שׁ עֲפַ֣ר הָאָ֑רֶץ וְשָׁקַ֤ל בַּפֶּ֙לֶס֙ הָרִ֔ים וּגְבָע֖וֹת בְּמֹאזְנָֽיִם׃ (יג) מִֽי⁠־תִכֵּ֥ן אֶת⁠־ר֖וּחַ יְהֹוָ֑הי״י֑ וְאִ֖ישׁ עֲצָת֥וֹ יוֹדִיעֶֽנּוּ׃ (יד) אֶת⁠־מִ֤י נוֹעָץ֙ וַיְבִינֵ֔הוּ וַֽיְלַמְּדֵ֖הוּ בְּאֹ֣רַח מִשְׁפָּ֑ט וַיְלַמְּדֵ֣הוּ דַ֔עַת וְדֶ֥רֶךְ תְּבוּנ֖וֹת יוֹדִיעֶֽנּוּ׃ (טו) הֵ֤ן גּוֹיִם֙ כְּמַ֣ר מִדְּלִ֔י וּכְשַׁ֥חַק מֹאזְנַ֖יִם נֶחְשָׁ֑בוּ הֵ֥ן אִיִּ֖ים כַּדַּ֥ק יִטּֽוֹל׃ (טז) וּלְבָנ֕וֹן אֵ֥ין דֵּ֖י בָּעֵ֑ר וְחַ֨יָּת֔וֹ אֵ֥ין דֵּ֖י עוֹלָֽה׃ (יז) כׇּל⁠־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ⁠־לֽוֹ׃ (יח) וְאֶל⁠־מִ֖י תְּדַמְּי֣וּן אֵ֑ל וּמַה⁠־דְּמ֖וּת תַּ֥עַרְכוּ לֽוֹ׃ (יט) הַפֶּ֙סֶל֙ נָסַ֣ךְ חָרָ֔שׁ וְצֹרֵ֖ף בַּזָּהָ֣ב יְרַקְּעֶ֑נּוּ וּרְתֻק֥וֹת כֶּ֖סֶף צוֹרֵֽף׃ (כ) הַֽמְסֻכָּ֣ן^ד תְּרוּמָ֔ה עֵ֥ץ לֹא⁠־יִרְקַ֖ב יִבְחָ֑ר חָרָ֤שׁ חָכָם֙ יְבַקֶּשׁ⁠־ל֔וֹ לְהָכִ֥ין פֶּ֖סֶל לֹ֥א יִמּֽוֹט׃ (כא) הֲל֤וֹא תֵֽדְעוּ֙ הֲל֣וֹא תִשְׁמָ֔עוּ הֲל֛וֹא הֻגַּ֥ד מֵרֹ֖אשׁ לָכֶ֑ם הֲלוֹא֙ הֲבִ֣ינוֹתֶ֔ם מוֹסְד֖וֹת הָאָֽרֶץ׃ (כב) הַיֹּשֵׁב֙ עַל⁠־ח֣וּג הָאָ֔רֶץ וְיֹשְׁבֶ֖יהָ כַּחֲגָבִ֑ים הַנּוֹטֶ֤ה כַדֹּק֙ שָׁמַ֔יִם וַיִּמְתָּחֵ֥ם כָּאֹ֖הֶל לָשָֽׁבֶת׃ (כג) הַנּוֹתֵ֥ן רוֹזְנִ֖ים לְאָ֑יִן שֹׁ֥פְטֵי אֶ֖רֶץ כַּתֹּ֥הוּ עָשָֽׂה׃ (כד) אַ֣ף בַּל⁠־נִטָּ֗עוּ אַ֚ף בַּל⁠־זֹרָ֔עוּ אַ֛ף בַּל⁠־שֹׁרֵ֥שׁ בָּאָ֖רֶץ גִּזְעָ֑ם וְגַם⁠־נָשַׁ֤ף בָּהֶם֙ וַיִּבָ֔שׁוּ וּסְעָרָ֖ה כַּקַּ֥שׁ תִּשָּׂאֵֽם׃ (כה) וְאֶל⁠־מִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְאֶשְׁוֶ֑ה יֹאמַ֖ר קָדֽוֹשׁ׃ (כו) שְׂאוּ⁠־מָר֨וֹם עֵינֵיכֶ֤ם וּרְאוּ֙ מִֽי⁠־בָרָ֣א אֵ֔לֶּה הַמּוֹצִ֥יא בְמִסְפָּ֖ר צְבָאָ֑ם לְכֻלָּם֙ בְּשֵׁ֣ם יִקְרָ֔א מֵרֹ֤ב אוֹנִים֙ וְאַמִּ֣יץ כֹּ֔חַ אִ֖ישׁ לֹ֥א נֶעְדָּֽר׃ (כז) לָ֤מָּה תֹאמַר֙ יַעֲקֹ֔ב וּתְדַבֵּ֖ר יִשְׂרָאֵ֑ל נִסְתְּרָ֤ה דַרְכִּי֙ מֵיְהֹוָ֔הי״י֔ וּמֵאֱלֹהַ֖י מִשְׁפָּטִ֥י יַעֲבֽוֹר׃ (כח) הֲל֨וֹא יָדַ֜עְתָּ אִם⁠־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ אֱלֹהֵ֨י עוֹלָ֤ם ׀ יְהֹוָה֙י״י֙ בּוֹרֵא֙ קְצ֣וֹת הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יִיעַ֖ף וְלֹ֣א יִיגָ֑ע אֵ֥ין חֵ֖קֶר לִתְבוּנָתֽוֹ׃ (כט) נֹתֵ֥ן לַיָּעֵ֖ף כֹּ֑חַ וּלְאֵ֥ין אוֹנִ֖ים עׇצְמָ֥ה יַרְבֶּֽה׃ (ל) וְיִעֲפ֥וּ נְעָרִ֖ים וְיִגָ֑עוּ וּבַחוּרִ֖ים כָּשׁ֥וֹל יִכָּשֵֽׁלוּ׃ (לא) וְקוֹיֵ֤ יְהֹוָה֙י״י֙ יַחֲלִ֣יפוּ כֹ֔חַ יַעֲל֥וּ אֵ֖בֶר כַּנְּשָׁרִ֑ים יָר֙וּצוּ֙ וְלֹ֣א יִיגָ֔עוּ יֵלְכ֖וּ וְלֹ֥א יִיעָֽפוּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְהָרְכָסִ֖ים א=וְהָרֲכָסִ֖ים (חטף)

^ב נָ֣בֵֽל⁠־צִ֔יץ =א (מקף בתיבת משרת)
• ל,ק=נָ֣בֵֽל צִ֔יץ (אין מקף) וכן בדפוסים
• ראו ייבין, כתר, כט.3 עמ׳ 235.

^ג אָכֵ֥ן חָצִ֖יר הָעָֽם =א,ל (מרכא וטפחא וסילוק) וכן הוא במ״ג דפוס ונציה
• בחלק מהדפוסים וקורן=<אָכֵ֖ן חָצִ֥יר הָעָֽם> (טפחא ומרכא וסילוק) ובעקבותיהם גם במהדורת סימנים (נגד הכתר!) בהסתמך על ההפטרה שבחומשים לפי ר׳ וולף היידנהיים.

^ד הַֽמְסֻכָּ֣ן א=הַֽמֲסֻכָּ֣ן (חטף)

E/ע

הערותNotes

(א) נחמו נחמו – חוזר על נבואותיו העתידות. לפי שמכאן ועד סוף הספר דברי נחמות, הפסיק פרשה זו בינם לבין הפורעניות.
נחמו – אתם נביאיי, נחמו את עמי. (ב) כי מלאה צבאה – תרגם יונתן: עתידא דתיתמלי מעם גלוותה, כמו: כי מלאה מצבאה.
ויש פותרין: צבאה – זמנה, כמו: הלא צבא לאנוש (איוב ז׳:א׳).
נרצה – נתפייס.
כי לקחה וגו׳ – ארי קבילת תנחומין מן קדם י״י כאילו לקת על חד תרין בכל חובהא.
[ולפי פשוטו יתכן לפרשה: כי לקחה פורענות כפלים, לכך נחמוה בכפלים. ואם תאמר: היאך מדתו של הקב״ה לשלם לאדם כפלים בחטאו? מצינו מקרא מלא: ושלמתי ראשונה משנה עוונם וחטאתם (ירמיהו ט״ז:י״ח).]⁠^א (ג) קול – רוח הקדש, קורא במדבר – דרך ירושלם, פנו דרך י״י – לשוב גליותיה לתוכה. (ד) כל גיא ינשא וההר ישפל – הרי הדרך חלקה ושוה ונוחה.
והרכסים – הרים הסמוכים זה לזה, ומתוך סמיכתם מורד שביניהם זקוף ואינו מעוקם, שיהא נוח לירד ולעלות.⁠^ב
הרכסים – כמו וירכסו את החשן (שמות כ״ח:כ״ח).
לבקעה – קנפניא, ארץ חלקה ושוה. (ו-ט) קול – מאת הקב״ה אומר אלי קרא.
ואמר – רוחי אליו מה אקרא.
והקול משיבו: זאת קרא: כל הבשר חציר – כל שרי המלכות תהפך גדולתם ותכלה כחציר.
וכל חסדו כציץ השדה – כי חסד לאומים חטאת (משלי י״ד:ל״ד).
[דבר אחר: כל הבשר חציר – סוף כל אדם למות. לפיכך אם אמר לעשות חסד, הרי הוא כציץ השדה אשר ימולל ויבש ואין לסמוך עליה, שאין בידו לקיים שמא ימות, שכשיבש חציר נבל הציץ – כשמת האדם בטלה אבטחתו אבל דבר אלהינו יקום לעולם – כי הוא חי וקיים ובידו לקיים לפיכך על הר גבוה עלי ובשרי מבשרת ציון – כי מפי החי לעולם היא אבטחת הבשורה.]⁠^ג
נַבֵל – כמֵש. (ט) מבשרת ציון – נבייא דמבסרין^ד לציון, ובמקום אחר הוא אומר: רגלי מבשר (ישעיהו נ״ב:ז׳). זכו – קל כזכר, לא זכו – תש כנקבה, ומאחר פעמיו עד הקץ. (י) בחזק יבא – להפרע מן האומות.
הנה שכרו – מזומן אתו לצדיקים.
ופעולתו – שכר פעֻלה שעליו ליתן להם. (יא) כרועה עדרו ירעה אשר בזרועו יקבץ טלאים ובחיקו נושאם.⁠^ה
עלות ינהל – מינקתא מדבר בנייח, הצאן המניקות.
ינהל – כמו מנהל. (יב) מי מדד וגו׳ – בכל זה היה בו כח לעשות, וכל שכן שיש בו כח לשמור אבטחות הללו.
בשעלו – בהליכתו, שנאמר: דרכת בים סוסיך (חבקוק ג׳:ט״ו).
בשעלו – כמו: במשעול הכרמים (במדבר כ״ב:כ״ד) – שביל הילוך.
[דבר אחר: שעל – שם כלי הוא, וכן בשעלי שעורים (יחזקאל י״ג:י״ט).]⁠^ו
תכן – הוא לשון מדה ומניין, כמו ותוכן לבנים (שמות ה׳:י״ח), את הכסף המתכן (מלכים ב י״ב:י״ב), כן כל תוכן שבמקרא.
תיכן – אַמוֺלַאד.
וכל בשליש – ומדד בשלישיות: שליש מדבר, שליש יישוב, שליש ימים ונהרות.
לשון אחר: בשליש – מאגדל ועד אמה שלישי לאצבעות.
ומנחם פירש: שהוא שם כלי, וכן ותשקימו בדמעות שָלִיש (תהלים פ׳:ו׳).
ושקל בפלס הרים – הכל לפי הארץ, הרים הכבידים תקע בארץ קשה, והקלים בארץ רכה. (יג) מי תיכן את רוח – הקדש, בפי הנביאים.
י״י – תיכנו, וכדיי הם להאמין.
ולאיש עצתו יודיענו – רוחו, כן תרגמו יונתן.
[ולפי משמעו: ואיש עצתו יודיענו מוסב לראש המקרא: מי תכן את רוחו ומי איש עצתו אשר יודיענו – להקב״ה עצה.]⁠^ז (יד) את מי – מן האומות, נועץ – כמו שנועץ עם הנביאים, כגון אברהם שנאמר: וי״י אמר המכסה אני מאברהם^ח וגו׳ (בראשית י״ח:י״ז).
ויבינהו וילמדהו באורח משפט – את מי מן האומות עשה כן שלימדו חכמה, כמה שעשה לאברהם שנתן לו לב להכירו מאליו ולהבין בתורה, שנאמר: וישמר משמרתי (בראשית כ״ו:ה׳), ואומר: למען אשר יצוה וגו׳ (בראשית י״ח:י״ט), וכליותיו היו נובעות לו חכמה, שנאמר: אף לילות יסרוני כליותיי (תהלים ט״ז:ז׳).
[את מי נועץ ויבינהו – האיש להקב״ה: הן כל גוים לפניו כמר מדלי לפניו, ואיך ילמדו לו.]⁠^ט (טו) הן גוים כמר מדלי – ^י ואינן חשובין לו להעמיד מהן נביאים לגלות סודו.
כמר מדלי – כטפה מרה המטפטפת משולי הדלי, מרה ממשקע טנופת המים ורקבון העץ, לימונידא בלעז.⁠^יא
כשחק מאזנים – שהנחשת מעלה עיפוש ומשתחק.
כדק – אבק דק.
כדק יטול – כאבק הנשא ועולה על ידי רוח, כדק אשר ינטל. (טז) אין די בער – על מזבחו.
וחיתו – של לבנון, אין די עולה.
[דבר אחר: ולבנון אין די בער וגו׳ – לכפר על עון האומות.]⁠^יב (יז) כאין נגדו – כאין הם בעיניו, אינן חשובין לפניו. (יט) נסך – לשון מסכה.
נסך חרש – נפח של ברזל, נוסכו מברזל או מנחשת, ואחר כך הצורף מרקעו בטסי זהב ומצפהו מלמעלה.
ורתוקות – שלשלאות. (כ) המסכן תרומה – או אם בא לעשותו של עץ, המסכן תרומה – המלומד להבחין, להבדיל בין עץ המתקיים לשאר עצים, עץ לא ירקב מהר יבחר.
מסכן – מלומד, כמו: ההסכן הסכנתי (במדבר כ״ב:ל׳).
תרומה – הפרשה ברירת העצים. (כא) הלא תדעו מוסדות הארץ – מי יסדה, אותו היה לכם לעבוד. (כב) חוג – לשון מחוגה (ישעיהו מ״ד:י״ג), עוגל קומפש בלעז.
ויושביה – לפניו כחגבים.
כדוק – כיריעה, טיילא. (כד) אף בל נטעו – גם הרי הם כמי שלא נטעו.
אף בל זורעו – ועוד יתר מיכן ישורשו ויעקרו כאלו לא זורעו, זריעה פחותה מנטיעה.
בל שורש בארץ גזעם – לכשיעקרו, לא ישריש הגזע בארץ שיהא מחליף.
כל שורש שבמקרא טעמו באות ראשונה ונקודת הרי״ש פתח, וזה טעמו למטה ונקוד קמץ,⁠¹ לפי שהוא לשון פוֺעֵל, בלעז אֵינְרַצִעַץ. (כו) מי ברא אלה – כל הצבא אשר תראו במרום.
מרוב אונים – שיש לו, ושהוא אַמִיץ כח, איש מן הצבא לא נעדר – שלא יִקָרא בשם. (כז) למה תאמר – עם יעקב ותדבר בגלות.
נסתרה דרכי – העלים מנגד עיניו כל מה שעבדנוהו, והמשיל עלינו אותם שלא ידעוהו.
ומאלהי משפטי יעבר – העביר מלפניו משפטי הגמול הטוב שהיה לו לשלם ולאבותינו ולנו. (כח) בורא קצות הארץ – ומי שיש לו כח כזה וחכמה כזו, הוא יודע את המחשבות למה הוא מאחר טובתכם, ^יגכדי לכלות הפשע ולהתם את החטאת על ידי הייסורין. (כט) נותן ליעף כח – וסופו להחליף כח לעייפותכם. (ל) ויעפו נערים – גבורת אויביכם^יד המנוערים מן המצות תיעף.
ובחורים כשל יכשלו – אותם^טו שהם עכשיו גבורים וחזקים יכשלו. (לא) ואתם קויי י״י תחליפו כח – חזק.⁠^טז
אבר – כנף. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ בלשון ימינו: צירה. והשוו רש״י בראשית ד׳:כ״ב ובהערה שם.

^א הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לייפציג 1, פרמא 3260, אוקספורד 34, ברלין 122, וטיקן 94. הוא מצוין כתוספת בכ״י אוקספורד 165, והוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778.

^ב בדפוסים נוסף כאן: ״הרכסים – מתורגם: גדודיו, לשון גובה, כמו גדודי הנהר.⁠״ הביאור אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94.

^ג הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא חסר בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1.

^ד כן בכ״י לוצקי 778, ברלין 122, וכן בתרגום. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34, וטיקן 94: ״דמבשרין״.

^ה כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר כל הביאור: ״כרועה עדרו... נושאם״.

^ו הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא חסר בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1.

^ז הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165 (באמצע פסוק ט״ו), אוקספורד 34 (באמצע פסוק ט״ו), וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260, ברלין 122.

^ח כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34. בכ״י לוצקי 778, וטיקן 94 חסר: ״מאברהם״.

^ט הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 34. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, פרמא 3260, ברלין 122, וטיקן 94.

^י בדפוסים נוסף כאן: ״האומות הממאנים להכיר את בוראם״. המלים לא מופיעות בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94.

^יא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״לימונידא בלעז״.

^יב הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י אוקספורד 165, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, פרמא 3260.

^יג כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, פרמא 3260. בכ״י אוקספורד 34 נוסף כאן: ״אלא״.

^יד כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בדפוסים צונזר וכתוב: ״הכשדים״.

^טו כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, פרמא 3260, ברלין 122, אוקספורד 34, וטיקן 94. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״אותם״.

^טז כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165. בכ״י פרמא 3260, וטיקן 94: ״חדש חזק״. בכ״י ברלין 122: ״חדשה חזק״. בכ״י אוקספורד 34: ״חדש וחזק״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון