×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יהושע י״חתנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיִּקָּ֨הֲל֜וּ כׇּל⁠־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלֹ֔ה וַיַּשְׁכִּ֥ינוּ שָׁ֖ם אֶת⁠־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָאָ֥רֶץ נִכְבְּשָׁ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃ (ב) וַיִּוָּֽתְרוּ֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר לֹא⁠־חָֽלְק֖וּ אֶת⁠־נַחֲלָתָ֑ם שִׁבְעָ֖ה שְׁבָטִֽים׃ (ג) וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַד⁠־אָ֙נָה֙ אַתֶּ֣ם מִתְרַפִּ֔ים לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם יְהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֵ֥י אֲבוֹתֵיכֶֽם׃ (ד) הָב֥וּ לָכֶ֛ם שְׁלֹשָׁ֥ה אֲנָשִׁ֖ים לַשָּׁ֑בֶט וְאֶשְׁלָחֵ֗ם וְיָקֻ֜מוּ וְיִֽתְהַלְּכ֥וּ בָאָ֛רֶץ וְיִכְתְּב֥וּ אוֹתָ֛הּ לְפִ֥י נַחֲלָתָ֖ם וְיָבֹ֥אוּ אֵלָֽי׃ (ה) וְהִֽתְחַלְּק֥וּ אֹתָ֖הּ לְשִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֑ים יְהוּדָ֞ה יַעֲמֹ֤ד עַל⁠־גְּבוּלוֹ֙ מִנֶּ֔גֶב וּבֵ֥ית יוֹסֵ֛ף יַעַמְד֥וּ עַל⁠־גְּבוּלָ֖ם מִצָּפֽוֹן׃ (ו) וְאַתֶּ֞ם תִּכְתְּב֤וּ אֶת⁠־הָאָ֙רֶץ֙ שִׁבְעָ֣ה חֲלָקִ֔ים וַהֲבֵאתֶ֥ם אֵלַ֖י הֵ֑נָּה וְיָרִ֨יתִי לָכֶ֤ם גּוֹרָל֙ פֹּ֔ה לִפְנֵ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ז) כִּ֠י אֵֽין⁠־חֵ֤לֶק לַלְוִיִּם֙ בְּקִרְבְּכֶ֔ם כִּֽי⁠־כְהֻנַּ֥ת יְהֹוָ֖הי״י֖ נַחֲלָת֑וֹ וְגָ֡ד וּרְאוּבֵ֡ן וַחֲצִי֩ שֵׁ֨בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֜הא לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֤בֶר לַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָהֶ֔ם מֹשֶׁ֖ה עֶ֥בֶד יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ח) וַיָּקֻ֥מוּ הָאֲנָשִׁ֖ים וַיֵּלֵ֑כוּ וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֡עַ אֶת⁠־הַהֹלְכִים֩ לִכְתֹּ֨ב אֶת⁠־הָאָ֜רֶץ לֵאמֹ֗ר לְ֠כ֠וּ וְהִתְהַלְּכ֨וּ בָאָ֜רֶץ וְכִתְב֤וּ אוֹתָהּ֙ וְשׁ֣וּבוּ אֵלַ֔י וּ֠פֹ֠ה אַשְׁלִ֨יךְ לָכֶ֥ם גּוֹרָ֛ל לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּשִׁלֹֽה׃ (ט) וַיֵּלְכ֤וּ הָאֲנָשִׁים֙ וַיַּעַבְר֣וּ בָאָ֔רֶץ וַיִּכְתְּב֧וּהָ לֶעָרִ֛ים לְשִׁבְעָ֥ה חֲלָקִ֖ים עַל⁠־סֵ֑פֶר וַיָּבֹ֧אוּ אֶל⁠־יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶל⁠־הַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁלֹֽה׃ (י) וַיַּשְׁלֵךְ֩ לָהֶ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ גּוֹרָ֛ל בְּשִׁלֹ֖ה לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיְחַלֶּק⁠־שָׁ֨ם יְהוֹשֻׁ֧עַ אֶת⁠־הָאָ֛רֶץ לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל כְּמַחְלְקֹתָֽם׃ (יא) וַיַּ֗עַל גּוֹרַ֛ל מַטֵּ֥ה בְנֵֽי⁠־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וַיֵּצֵא֙ גְּב֣וּל גּוֹרָלָ֔ם בֵּ֚ין בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּבֵ֖ין בְּנֵ֥י יוֹסֵֽף׃ (יב) וַיְהִ֨י לָהֶ֧ם הַגְּב֛וּל לִפְאַ֥ת צָפ֖וֹנָה מִן⁠־הַיַּרְדֵּ֑ן וְעָלָ֣ה הַגְּבוּל֩ אֶל⁠־כֶּ֨תֶף יְרִיח֜וֹ מִצָּפ֗וֹן וְעָלָ֤ה בָהָר֙ יָ֔מָּה [וְהָיוּ֙] (והיה) תֹּֽצְאֹתָ֔יו מִדְבַּ֖רָה בֵּ֥ית אָֽוֶן׃ (יג) וְעָבַר֩ מִשָּׁ֨ם הַגְּב֜וּל ל֗וּזָה אֶל⁠־כֶּ֤תֶף ל֙וּזָה֙ נֶ֔גְבָּה הִ֖יא בֵּֽית⁠־אֵ֑ל וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ עַטְר֣וֹת אַדָּ֔ר עַל⁠־הָהָ֕ר אֲשֶׁ֛ר מִנֶּ֥גֶב לְבֵית⁠־חֹר֖וֹן תַּחְתּֽוֹן׃ (יד) וְתָאַ֣ר הַגְּבוּל֩ וְנָסַ֨ב לִפְאַת⁠־יָ֜ם נֶ֗גְבָּה מִן⁠־הָהָר֙ אֲשֶׁ֨ר עַל⁠־פְּנֵ֥י בֵית⁠־חֹרוֹן֮ נֶ֒גְבָּה֒ [וְהָי֣וּ] (והיה) תֹצְאֹתָ֗יו אֶל⁠־קִרְיַת⁠־בַּ֙עַל֙ הִ֚יא קִרְיַ֣ת יְעָרִ֔ים עִ֖יר בְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה זֹ֖את פְּאַת⁠־יָֽם׃ (טו) וּפְאַת⁠־נֶ֕גְבָּה מִקְצֵ֖ה קִרְיַ֣ת יְעָרִ֑ים וְיָצָ֤א הַגְּבוּל֙ יָ֔מָּה וְיָצָ֕א אֶל⁠־מַעְיַ֖ן מֵ֥י נֶפְתּֽוֹחַ׃ (טז) וְיָרַ֨ד הַגְּב֜וּל אֶל⁠־קְצֵ֣ה הָהָ֗ר אֲשֶׁר֙ עַל⁠־פְּנֵי֙ גֵּ֣י בֶן⁠־הִנֹּ֔ם אֲשֶׁ֛ר בְּעֵ֥מֶק רְפָאִ֖ים צָפ֑וֹנָה וְיָרַד֩ גֵּ֨י הִנֹּ֜ם אֶל⁠־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ נֶ֔גְבָּה וְיָרַ֖ד עֵ֥ין רֹגֵֽל׃ (יז) וְתָאַ֣ר מִצָּפ֗וֹן וְיָצָא֙ עֵ֣ין שֶׁ֔מֶשׁ וְיָצָא֙ אֶל⁠־גְּלִיל֔וֹת אֲשֶׁר⁠־נֹ֖כַח מַעֲלֵ֣ה אֲדֻמִּ֑ים וְיָרַ֕ד אֶ֥בֶן בֹּ֖הַן בֶּן⁠־רְאוּבֵֽן׃ (יח) וְעָבַ֛ר אֶל⁠־כֶּ֥תֶף מוּל⁠־הָעֲרָבָ֖ה צָפ֑וֹנָה וְיָרַ֖ד הָעֲרָבָֽתָה׃ (יט) וְעָבַ֨ר הַגְּב֜וּל אֶל⁠־כֶּ֣תֶף בֵּית⁠־חׇגְלָה֮ צָפ֒וֹנָה֒ [וְהָי֣וּ׀] (והיה) [תֹּצְא֣וֹת] (תצאותיו) הַגְּב֗וּל אֶל⁠־לְשׁ֤וֹן יָם⁠־הַמֶּ֙לַח֙ צָפ֔וֹנָה אֶל⁠־קְצֵ֥ה הַיַּרְדֵּ֖ן נֶ֑גְבָּה זֶ֖ה גְּב֥וּל נֶֽגֶב׃ (כ) וְהַיַּרְדֵּ֥ן יִגְבֹּל⁠־אֹת֖וֹ לִפְאַת⁠־קֵ֑דְמָה זֹ֡את נַחֲלַת֩ בְּנֵ֨י בִנְיָמִ֧ן לִגְבֽוּלֹתֶ֛יהָ סָבִ֖יב לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ (כא) וְהָי֣וּ הֶֽעָרִ֗ים לְמַטֵּ֛ה בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶ֑ם יְרִיח֥וֹ וּבֵית⁠־חׇגְלָ֖ה וְעֵ֥מֶק קְצִֽיץ׃ (כב) וּבֵ֧ית הָעֲרָבָ֛ה וּצְמָרַ֖יִם וּבֵֽית⁠־אֵֽל׃ (כג) וְהָעַוִּ֥ים וְהַפָּרָ֖ה וְעׇפְרָֽה׃ (כד) וּכְפַ֧ר [הָעַמֹּנָ֛ה] (העמני) וְהָעׇפְנִ֖י וָגָ֑בַע עָרִ֥ים שְׁתֵּים⁠־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶֽן׃ (כה) גִּבְע֥וֹן וְהָרָמָ֖ה וּבְאֵרֽוֹת׃ (כו) וְהַמִּצְפֶּ֥ה וְהַכְּפִירָ֖ה וְהַמֹּצָֽה׃ (כז) וְרֶ֥קֶם וְיִרְפְּאֵ֖ל וְתַרְאֲלָֽה׃ (כח) וְצֵלַ֡ע הָאֶ֜לֶף וְהַיְבוּסִ֨י הִ֤יא יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ גִּבְעַ֣ת קִרְיַ֔ת עָרִ֥ים אַרְבַּֽע⁠־עֶשְׂרֵ֖ה וְחַצְרֵיהֶ֑ן זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי⁠־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַֽמְנַשֶּׁ֜ה א=הַֽמֲנַשֶּׁ֜ה (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) וישכינו שם את אהל מועד – שעשו במדבר, ולא היה שם תיקרה, אלא בית של אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן, כך שנינו בשחיטת קדשים (בבלי זבחים נ״ד:).
והארץ נכבשה לפניהם – משנקבע המשכן, היתה הארץ נוחה ליכבש לפניהם.⁠א
(ב) שבעה שבטים – שכבר קבלו נחלתן ראובן וגד וחצי שבט מנשה, בימי משה בעבר הירדן, ובארץ כנען כבר נפל הגורל ליהודה ולאפרים ולחצי שבט מנשה, הרי חמשה שבטים.⁠ב (ג) מתרפים – מתרשלים. (ד) לשבט – לכל שבט מן השבעה.
לפי נחלתם – לשבעה חלקים, ולא בשוה אלאג לפי שבטים הראויין לחלקה, לרב לפי רובו ולמעט לפי מיעוטו, כמו שנאמר: לרב תרבו את נחלתו וגו׳ (במדבר ל״ג:נ״ד).⁠ד
(ה) והתחלקו אותה לשבעה חלקים – אותה שנכבשה כבר והעתידהה ליכבש.
יהודה יעמוד על גבולו מנגב – ארץ ישראלו ששם נפל גורלו כל מצר הדרומי.
ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון – צפוני למה שנכבש כבר, ועוד יש הרבה לכבוש עד המצר מבעל גד עדז לבא חמת, שהוא אצל הרח ההר במצר הצפוני, ושבעה השבטים יחלקו אותה שבין יהודה ליוסף, אותה העומדת ליכבש.
(ו) ויריתי – והשלכתי, כמו: ירה בים (שמות ט״ו:ד׳). (יב) ויהי להם הגבול לפאת צפונה – ויהי מצר הגבול הצפוני שלהם מן הירדן – שבמזרח מתחיל המצר.
ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון – ועלה משם אל המערב אל עבר יריחו, מושך החוט בצפונה של יריחו, נמצאת יריחו לפנים מן החוט בחלק בנימין.
מדברה בית און – למדבר של בית און.
ט[והיו תוצאותיו מדברה ביתאון – הוא שאמרנו בגבול בני יוסף: המדבר עולה מיריחו בהר ביתאל (יהושע ט״ז:א׳), בית און היא ביתאל,⁠י ונקראת על שם סופה, שנאמר: וביתאל יהיה לאון (עמוס ה׳:ה׳).]
(יג) ועבר משם – לצד המערב.
לוזה אל כתף לוזה נגבהיא היא בית אל – שקראה יעקב (בראשית כ״ח:י״ט). ולא זו היא בית אל שאצל העי, שהרי אמרנו בגבול יוסף: ויצא מבית אל לוזה (יהושע ט״ז:ב׳), למדנו ששתים היו. ולוז לא בחלק בנימין הייתה, שהרי חוט המצר מלוז ולפנים, כמו שהוא אומר: אל כתף לוזה נגבה (יהושע י״ח:י״ג), שהחוט הולך בדרומה של לוז, נמצאת לוז מן החוט ולחוץ בנחלת בני יוסף. ובית אל היתה בנחלת בנימין, כמו שכתוב למטה בעניין (יהושע י״ח:כ״ב).
יב[ובעיני נראה: ביתאל לוזה האמור למעלה (יהושע ט״ז:ב׳), כך קורא שם ביתאל לבדה ביתאל לוזה. לפי שביתאל אחר יש בחלק בנימן כמו שכתוב למטה: וצמרים וביתאל (יהושע י״ח:כ״ב), הוצרך לקרות אותה שאצל העי: ביתאל לוזה, כלומר ששמה לוז.]
(יד) ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה – בעטרותיג אדר כל האורך הצפוני מן המזרח למערב, ומשם נסב החוט לגבול המערב של בנימיןיד לילך נגבה מן הצפון לדרום, חוטטו המערבי.
מן ההר אשר על פני בית חורון נגבה – מן ההר אשר בדרומה של בית חורון, משם היה מתחיל מקצוע צפוני מערבי של בנימן, ובא לו החוט מצפון לדרום. [והוא החוט גבול מערבי.⁠טז]
והיו תוצאותיו – מקצוע מערבית דרומית שלו, אל קרית יערים של יהודה, נמצא רוחב גבול בנימן נוטל כל רוחב הארץ שבין יהודה לאפרים, גבול דרומי שלו עם גבול צפוני של יהודה, ושם היתה ירושלם כמו שאמור למטה בעיניין, לפיכך היו לשני השבטים חלק בה, וגבול צפונית של בנימן ודרומית של אפרים נוגעים זה בזה, ושם היתה שילה בחלק אפרים, כמה שנאמר ויטשיז משכן שלויח וגו׳ וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר (תהלים ע״ח:ס׳-ס״ז). ואף לבנימן היה בו חלק, וכך שנינו בשחיטת קדשים (בבלי זבחים נ״ד:) בשלשה מקומות שרתה להם שכינה לישראל, בשילה ובנב ובבית העולמים, ובכולם לא שרתה אלא בחלקו של בנימין.
זאת פאת ים – רוח מערבית מעטרות אדר עד קרית יערים.
(טו) ופאת נגבה – מצר דרומי לבנימן והוא צפונו של יהודה. התחומיםיט המנויין כאן ניתמנו בצפונו של יהודה, וכל מקום שנאמרכ כאן וירד, כתוב ביהודה ועלה, שכאן הוא מונה מן המערב למזרח, ושם מנהכא מן המזרח למערב.
ויצא הגבול ימה – אל ים אחד ולא ידעתי אי זה יםכב הוא.
(יט) אל לשון ים המלח צפונה – בצפונו של לשון, נמצא כל הלשון בחלקו של יהודה.
אל קצה הירדן – מקום שהירדן נופל בים המלח, והוא נמנה בקרן מזרחית צפונית ליהודה,⁠כג וכאן הוא נמנה במקצוע דרומית מזרחית לבנימן.
(כ) והירדן יגבל אותו לפאת קדמה – הירדן היהכד לו לבנימין מצר מזרחי,⁠כה שהירדן הולך על פניכו רוחב כל גבולו למזרח. (כח) וצלע האלף והיבוסיכז היא ירושלים – כל אחת עיר לעצמה, וכן גבעת,⁠כח קרית – חמש ערים בפסוק זה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א בכ״י לונדון 26879 מופיע כאן השגת תלמיד על פירושו של רש״י והצעת ביאור חילופי: זאת אי איפשר לומר, שהרי כל שבע שכיבשו ושבע שחלקו עמד המשכן בגלגל, ואחר נקבע בשילה, כמפורש בפרק אחרון דזבחים ובסדר עולם. ומקרא זה כך: וישכינו שם את אהל מועד והארץ כבר נכבשה לפניהם – ונתחלקה כשנקבע בשילה. ולא נכתב כאן אלא אגב שכתב: ויקהלו כל עדת בני ישראל שילה, ובא לומר כי שם בשילה השכינו את אהל {מועד}, לאחר כיבוש וחילוק נאמר.
ב בכ״י פריס 163, ברסלאו 104, פרמא 2994 מופיעה כאן תוספת שאינה קיימת בכ״י אחרים: ״קיבלו חלקם נשארו שבעה״.
ג כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו חסרה מלת: ״אלא״.
ד כן בכ״י לוצקי 777. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: תרבה נחלתו (במדבר כ״ו:נ״ד). בהרבה כ״י אחרים מופיע ציטוט שאינו נמצא במקרא: ״תרבו נחלתו״.
ה כן בכ״י פריס 163. בכ״י לוצקי 777: ״ועתידה״.
ו כן בכ״י פירנזה III.8. בכ״י לוצקי 777, פריס 162 חסרה מלת: ״ישראל״.
ז כן בכ״י סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו, וכן בכ״י מינכן 5, חסרה מלת: ״עד״.
ח כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו חסרה מלת: ״הר״.
ט הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לונדון 26879, ואפשר שהוא תוספת של רש״י עצמו או תלמידו.
י בכ״י לונדון 26879 (במקום ״בית און היא ביתאל״): ״און וביתאל היא בית״.
יא כן בפסוק ובכ״י לונדון 26879. בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, אוקספורד אופ׳ 34, לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו: ״מנגב״.
יב הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י לונדון 26879 ואפשר שהוא תוספת של רש״י עצמו או תלמידו. הוא קשור לתוספת המופיעה ברש״י יהושע ט״ז:ב׳-ג׳.
יג בכ״י לוצקי 777 נוספה כאן מלת: ״דור״.
יד כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו חסר: ״של בנימין״.
טו כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו: ״חוץ מן״.
טז המלים בסוגריים המרובעים מופיעות רק בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו.
יז כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777 נוספה כאן מלת: ״את״.
יח כן בפסוק. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״שילה״.
יט כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777 בטעות: ״החתומים״.
כ כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777 נוספה כאן בטעות מלת: ״ביהודה״.
כא כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777 חסרה מלת: ״מנה״.
כב כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777 בטעות: ״יום״.
כג כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777 בטעות: ״יהודה״.
כד כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו חסרה מלת ״היה״.
כה כן בכ״י מינכן 5, סנקט פטרבורג I.12, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו ובכ״י לונדון 26879: ״מצד מזרחית״.
כו כן בכ״י פריס 162. בכ״י לוצקי 777: ״לפני״.
כז כן בפסוק ובכ״י פירנזה III.8. בכ״י לוצקי 777: ״היבוסי״.
כח כן בכ״י סנקט פטרבורג I.12, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34 (וכן בכ״י מינכן 5 אך שם הושמטה מלת ״קרית״). בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים חסרות המלים ״וכן גבעת״ ונוספה אחרי מלת ״קרית״ המלה: ״ערים״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×