×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
יהושע א׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַֽיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י מ֥וֹת מֹשֶׁ֖ה עֶ֣בֶד יְהֹוָ֑הי״י֑ וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙י״י֙ אֶל⁠־יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן⁠־נ֔וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹֽר׃ (ב) מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת⁠־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכׇל⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל⁠־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ג) כׇּל⁠־מָק֗וֹם אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף⁠־רַגְלְכֶ֛ם בּ֖וֹ לָכֶ֣ם נְתַתִּ֑יו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל⁠־מֹשֶֽׁה׃ (ד) מֵהַמִּדְבָּר֩ וְהַלְּבָנ֨וֹן הַזֶּ֜ה וְֽעַד⁠־הַנָּהָ֧ר הַגָּד֣וֹל נְהַר⁠־פְּרָ֗ת כֹּ֚ל אֶ֣רֶץ הַֽחִתִּ֔ים וְעַד⁠־הַיָּ֥ם הַגָּד֖וֹל מְב֣וֹא הַשָּׁ֑מֶשׁ יִֽהְיֶ֖ה גְּבוּלְכֶֽם׃ (ה) לֹא⁠־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ לְפָנֶ֔יךָ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֨ר הָיִ֤יתִי עִם⁠־מֹשֶׁה֙ אֶהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א אַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א אֶעֶזְבֶֽךָּ׃ (ו) חֲזַ֖ק וֶאֱמָ֑ץ כִּ֣י אַתָּ֗ה תַּנְחִיל֙ אֶת⁠־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶת⁠־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר⁠־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבוֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ (ז) רַק֩ חֲזַ֨ק וֶאֱמַ֜ץ מְאֹ֗ד לִשְׁמֹ֤ר לַֽעֲשׂוֹת֙ כְּכׇל⁠־הַתּוֹרָ֔הא אֲשֶׁ֤ר צִוְּךָ֙ מֹשֶׁ֣ה עַבְדִּ֔י אַל⁠־תָּס֥וּר מִמֶּ֖נּוּ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔יל בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ (ח) לֹֽא⁠־יָמ֡וּשׁ סֵ֩פֶר֩ הַתּוֹרָ֨ה הַזֶּ֜ה מִפִּ֗יךָ וְהָגִ֤יתָ בּוֹ֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה לְמַ֙עַן֙ תִּשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת כְּכׇל⁠־הַכָּת֖וּב בּ֑וֹ כִּי⁠־אָ֛ז תַּצְלִ֥יחַ אֶת⁠־דְּרָכֶ֖ךָ וְאָ֥ז תַּשְׂכִּֽיל׃ (ט) הֲל֤וֹא צִוִּיתִ֙יךָ֙ חֲזַ֣ק וֶאֱמָ֔ץ אַֽל⁠־תַּעֲרֹ֖ץ וְאַל⁠־תֵּחָ֑ת כִּ֤י עִמְּךָ֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תֵּלֵֽךְ׃ (י) וַיְצַ֣ו יְהוֹשֻׁ֔עַ אֶת⁠־שֹׁטְרֵ֥י הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ (יא) עִבְר֣וּ׀ בְּקֶ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֗ה וְצַוּ֤וּ אֶת⁠־הָעָם֙ לֵאמֹ֔ר הָכִ֥ינוּ לָכֶ֖ם צֵידָ֑ה כִּ֞י בְּע֣וֹד׀ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֗ים אַתֶּם֙ עֹֽבְרִים֙ אֶת⁠־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֔ה לָבוֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם נֹתֵ֥ן לָכֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (יב) וְלָרֽאוּבֵנִי֙ וְלַגָּדִ֔י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑הב אָמַ֥ר יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹֽר׃ (יג) זָכוֹר֙ אֶת⁠־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֥ה אֶתְכֶ֛ם מֹשֶׁ֥ה עֶבֶד⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ לֵאמֹ֑ר יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מֵנִ֣יחַ לָכֶ֔ם וְנָתַ֥ן לָכֶ֖ם אֶת⁠־הָאָ֥רֶץ הַזֹּֽאת׃ (יד) נְשֵׁיכֶ֣ם טַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵיכֶם֒ יֵשְׁב֕וּ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֥ן לָכֶ֛ם מֹשֶׁ֖ה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֩ תַּעַבְר֨וּ חֲמֻשִׁ֜ים לִפְנֵ֣י אֲחֵיכֶ֗ם כֹּ֚ל גִּבּוֹרֵ֣י הַחַ֔יִל וַעֲזַרְתֶּ֖ם אוֹתָֽם׃ (טו) עַ֠ד אֲשֶׁר⁠־יָנִ֨יחַ יְהֹוָ֥הי״י֥ ׀ לַאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם⁠־הֵ֔מָּה אֶת⁠־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָהֶ֑ם וְשַׁבְתֶּ֞ם לְאֶ֤רֶץ יְרֻשַּׁתְכֶם֙ וִירִשְׁתֶּ֣ם אוֹתָ֔הּ אֲשֶׁ֣ר׀ נָתַ֣ן לָכֶ֗ם מֹשֶׁה֙ עֶ֣בֶד יְהֹוָ֔הי״י֔ בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרַ֥ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ (טז) וַֽיַּעֲנ֔וּ אֶת⁠־יְהוֹשֻׁ֖עַ לֵאמֹ֑ר כֹּ֤ל אֲשֶׁר⁠־צִוִּיתָ֙נוּ֙ נַעֲשֶׂ֔ה וְאֶֽל⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר תִּשְׁלָחֵ֖נוּ נֵלֵֽךְ׃ (יז) כְּכֹ֤ל אֲשֶׁר⁠־שָׁמַ֙עְנוּ֙ אֶל⁠־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֖ן נִשְׁמַ֣ע אֵלֶ֑יךָ רַ֠ק יִֽהְיֶ֞ה יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ כַּאֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה עִם⁠־מֹשֶֽׁה׃ (יח) כׇּל⁠־אִ֞ישׁ אֲשֶׁר⁠־יַמְרֶ֣ה אֶת⁠־פִּ֗יךָ וְלֹֽא⁠־יִשְׁמַ֧ע אֶת⁠־דְּבָרֶ֛יךָ לְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־תְּצַוֶּ֖נּוּ יוּמָ֑ת רַ֖ק חֲזַ֥ק וֶאֱמָֽץ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א כְּכׇל⁠־הַתּוֹרָ֔ה =א ובדפוסים (בשתי נקודות לטעם זקף קטן), וכן הוא במג״ה ובמהדורתו הראשונה של ברויאר ובמכון ממרא.
• ל,ק=כְּכׇל⁠־הַתּוֹרָ֗ה (בנקודה אחת לרביע), וכן בקורן ובמהדורותיו האחרונות של ברויאר ובסימנים.
• ראוי להוסיף שנקודת הזקף העליונה קטנה מהרגיל ואף מטושטשת (או מחוקה?) בחלקה העליון, מה שתומך עוד קצת בגירסה השנייה, ואולם הנקודה בכל זאת ברורה לגמרי.
ב הַֽמְנַשֶּׁ֑ה א=הַֽמֲנַשֶּׁ֑ה (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי אחרי מות משה עבד י״י – מחובר על סדר התורה המסיימתא בפטירת משה, וזה מחובר לה. ב[משרת משה – למה נאמר, לומר: משם זכה, כמו שנאמר: נצר תאנה יאכל פריה (משלי כ״ז:י״ח).] (ב) משה עבדי מת – שאילו היה קיים,⁠ג בו הייתי חפץ, ורבותינו דרשוהוד (בבלי תמורה ט״ז.) על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו באבלוה של משה, בא יהושע ושאל, אמר לו הקב״ה: לומר לך אי איפשר ו לךז וטורדן במלחמה. (ג) כל מקום אשר תדרך כף רגלכם וגו׳ – כיוצא בו נאמר למשה (דברים י״א:כ״ד). ושנינו בסיפרי (ספרי דברים י״א:כ״ד) אם ללמד על תחומי ארץ ישראל, הרי הוא אומר מן המדבר והלבנוןח (דברים י״א:כ״ד), אם כן למה נאמר: כל מקום אשר תדרך כף רגלכם, אף חוצה לארץ, משתכבשו את הארץ, כל מקום שכיבשתם חוצה לארץ יהיה קדש ויהיה שלכם. (ד) מהמדבר והלבנוןט הזה – הוא מדבר קדש, מדבר צין שעל ידי אדום, שהיה במקצוע דרומית מזרחית ודרך שם נכנסו לארץ, שנאמר: והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך (במדבר כ׳:ט״ז). ומנין שהיה במזרחית דרומית, שנאמר: והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על ידי אדום וגומ׳ (במדבר ל״ד:ג׳). ועד הנהר הגדול נהר פרת – זה רחבה מדרום לצפון. כלי ארץ החיתים – בכלל הזה. ועד הים הגדול מבוא השמש – לאורכה, מן המזרח למערב. (ו) חזק ואמץ – בדרך ארץ, כמו שנאמר: כי אתה תנחיל. (ז) רק חזק ואמץ מאד – בתורה, כמו שהוא אומר לשמור ולעשותיא ככל התורה. יב[תשכיל – תצליח.] (ח) ספר התורה – זהיג ספר משנה תורה שהיה לפניו. יד[והגית בו – אין הגיון אלא בלב. מ״ר.]⁠טו טז[והגית בו – והתבוננת בו, כל הגיון שבתורה בלב הוא,⁠יז כמה דאת אמר: והגיון לבי לפניך (תהלים י״ט:ט״ו), לב צדיקיח יהגה לענות (משלי ט״ו:כ״ח),⁠יט לבך יהגה אימה (ישעיהו ל״ג:י״ח).] (ט) הלוא צויתיך חזק ואמץ – במלחמה, כמו שהוא אומר: אל תערוץ ואל תחת. והיכן ציוהו, בימי משה שנאמר: ויצו את יהושע בן נון וגו׳ (דברים ל״א:כ״ג). (י) ויצו יהושע את שוטרי העם – ביום שתמו ימי אבלו של משה. (יא) בעוד שלשת ימים – בסוף.⁠כ עוד יהיוכא כאן שלשת ימים ואחר תעברו.⁠כב כג[הכינו לכם צדה – כל דבר הצריך לדרך וכלי זייני המלחמהכד אמר להם לתקן, שאם אתה אומר במאכל ובמשתה, הרי היו מסתפקים במן שבכליהם עד י״ו בניסן, וכן הוא אומר: וישבות המן ממחרת הפסח (יהושע ה׳:י״ב). מ״ר.] (יד) כה[נשיכם טפכם ומקניכם – בנשיכם כתוב יו״ד לשון רבים, טפכם ומקנכםכו לא כתוב יו״ד,⁠כז שאפילו הן אלף או ב׳ אלפים נקראו טף אחד או מקנה אחד, כמו: ויהי מקנהוכח שבעת אלפי צאן (איוב א׳:ג׳). מ״ר.] כל גבורי החיל – שבכם יעברו חלוצים.⁠כט (טו) בעבר הירדן מזרח השמש – עבר מזרחו של ירדן. ל[ואע״פ שהן היו שם עומדין, היו קורין אותו עבר הירדן, הואיל והיו עתידין לעוברו, ויהיה מקום זה עבר הירדן. מ״ר.] (יד) לא[ואתם תעברו חמושים לפני אחיכם – בני גד ובני ראובן היו עוברין לפניהם לפי שהן גיבורים ומכים בזרוע שנאמר: וטרף זרוע אף קדקד (דברים ל״ג:כ׳) – בהכותו במלחמה היה חותכן מקדקדם עד חצי הגוף שכנגד זרוע. מ״ר.] (יז) לב[רק יהיה י״י אלהיך עמך – על תניי זה אנו עוברין שם לעשות משלחתך, שאם חילוף לא נלך אחריך.] (יח) ימרה – יקניט את דבריך. [ואין זהלג לשון תמורה, אלא לשון ממרים הייתם (דברים ט׳:כ״ד).]לדרשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י אוקספורד אופ׳ 34 וברוב כ״י. בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104: ״המסויימת״.
ב הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י סנקט פטרבורג I C 6. מקור הביאור הוא בספרי והוא מובא ברש״י במדבר כ״ז:ט״ז, ואפשר שאף הביאור כאן הוא תוספת של רש״י עצמו או תלמידו.
ג המלים ״היה קיים״ חסרות בכ״י לוצקי 777 והושלמו מכ״י אוקספורד אופ׳ 34 וברסלאו 104.
ד כן בכ״י אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777: ״דרשו״.
ה בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״בימי אבלו״.
ו בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״משה עבדי מת, והתורה על שמו נקראת, לומר לך אי איפשר״.
ז בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״צא״.
ח כן בפסוק שם ובכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: ״ועד הלבנון וגומ׳ הזה״.
ט כן בכ״י בפסוק ובכ״י אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לוצקי 777: מן המדבר ועד הלבנון. בכ״י ברסלאו 104 (בהשפעת דברים י״א:כ״ד): ״מן המדבר והלבנון״.
י בכ״י לוצקי 777 בטעות: ״אל״.
יא כן בכ״י. בנוסח המקרא שלנו: לעשות.
יב ד״ה ״תשכיל״ מופיע בכ״י לוצקי 777 ובכ״י האיטלקיים הדומים לו ובכ״י וינה 23. הוא חסר ברוב כ״י אחרים, ואפשר שרש״י הוסיף את הפירוש בשלב מאוחר יותר.
יג כן בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34: ״ספר התורה הזה – ספר...⁠״.
יד הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת של רש״י המובאת ע״י תלמידו החתומה: ״מ״ר {=מפי רבי}״. הוא מופיע רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8.
טו כן בכ״י ברסלאו 104. בכ״י לוצקי 777: ״מתוך הלב״.
טז הביאור הבא בסוגריים המרובעים הוא כנראה ביאור חילופי של רש״י, והוא מקביל לפירוש רש״י תהלים א׳:ב׳, והוא מורחב יותר מהביאור המופיע בכ״י האיטלקיים (לוצקי 777 ועוד בהערה הקודמת). ביאור שני זה מופיע בכ״י מינכן 5, לונדון 26879, סנקט פטרבורג I.12, אוקספורד אופ׳ 34, ברלין 122, פריס 154, וטיקן 94, ברלין 935, וינה 24, סנקט פטרבורג I.12. אף אחד משני הביאורים מופיע בכ״י פרמא 2726, ברלין 1221, פרמא 3260, וינה 23.
יז מלת ״הוא״ חסרה בכ״י לונדון 26879.
יח כן בפסוק. בכ״י מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34: ״לבך״.
יט הפסוק ממשלי חסר בכ״י ברלין 935.
כ בדפוסים הראשונים נוספו כאן המלים ״שלשת ימים״.
כא כן בכ״י לוצקי 777, פריס 162, פירנצה III.8. בכ״י ברסלאו 104, פרמא 2994: תעמדו. בכ״י מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34: ״תהיו״.
כב בכ״י לונדון 26879: בעוד שלשת ימים – בסוף. כלומר, אחר ג׳ ימים עוד תהיו כאן שלשת ימים, ואחר תעברו – למחרת של אותו יום שלישי.
כג הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת של רש״י המובאת ע״י תלמידו החתומה: ״מ״ר {=מפי רבי}״. [בכ״י ברסלאו 104 הוא מופיע בחתימת ״מדרש רבות׳⁠ ⁠״, שהיא כנראה פיענוח מוטעה של ״מ״ר״.] הוא מופיע בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8. הוא מופיע גם במקראות גדולות דפוס בומברג שנת רפ״ה ובדפוסים ששאבו ממנו ומשם הועתק לגיליון בכ״י פרמא 3260 [עיינו נספח ג׳ במאמרו של י׳ פנקובר, ״הגהות רש״י לפירושיו ליהושע ולמלכים״, עיוני מקרא ופרשנות ח׳ (רמת גן, תשס״ח)].
כד כן בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104. במקראות גדולות דפוס בומברג שנת רפ״ה: ״זיינם למלחמה״.
כה הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת של רש״י המובאת ע״י תלמידו החתומה: ״מ״ר {=מפי רבי}״. הוא מופיע רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8.
כו כן בכ״י ברסלאו 104, פירנזה III.8, פריס 162. בפסוק ובכ״י לוצקי 777, פרמא 2994: ״ומקניכם״.
כז כן בפסוק בדברים ג׳:י״ט, אך לא בנוסח שלנו בפסוק כאן ביהושע.
כח כן בפסוק ובכ״י ברסלאו 104, פירנזה III.8, פרמא 2994. בכ״י לוצקי 777, פריס 162: ״מקניהו״.
כט ביאור זה מופיע בכ״י מינכן 5, לונדון 26879, אוקספורד אופ׳ 34, פרמא 2726, ברלין 1221, פרמא 3260, וינה 23. הוא חסר בכ״י האיטלקיים (כ״י לוצקי 777 ועוד), ובמקומו מופיעים הביאורים בסוגריים המרובעים על פסוקים י״ד-ט״ו שהם התוספות ״מפי רבי״.
ל הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת של רש״י המובאת ע״י תלמידו החתומה: ״מ״ר {=מפי רבי}״. הוא מופיע רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8.
לא הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת של רש״י המובאת ע״י תלמידו החתומה: ״מ״ר {=מפי רבי}״. הוא מופיע רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8, והוא מופיע לאחר הביאורים על פסוק ט״ו. תוספת מקבילה מופיעה ברש״י במדבר ל״ב:י״ז עם החתימה ״צוני ר׳ להגיה כך כתב רבנו שמעיה״. ביאורים מקבילים מופיעים גם ברש״י דברים ג׳:י״ח, ל״ג:כ-כ״א, יהושע ו׳:ז׳.
לב הביאור בסוגריים המרובעים הינו תוספת המופיעה רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8.
לג המלה ״זה״ מופיעה רק בכ״י ברסלאו 104, פרמא 2994.
לד המלים ״ואין זה לשון תמורה״ הינן תוספת המופיעה רק בכ״י לוצקי 777, ברסלאו 104, פרמא 2994, פריס 162, פירנזה III.8. המלים ״אלא לשון ממרים הייתם״ מופיעים רק בכ״י ברסלאו 104.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144