×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים צ׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) תְּפִלָּה֮ לְמֹשֶׁ֢ה אִֽישׁ⁠־הָאֱלֹ֫הִ֥יםאאֲֽדֹנָ֗י מָע֣וֹן אַ֭תָּה הָיִ֥יתָ לָּ֗נוּ בְּדֹ֣ר וָדֹֽר׃ (ב) בְּטֶ֤רֶם׀ הָ֘רִ֤ים יֻלָּ֗דוּ וַתְּח֣וֹלֵֽל אֶ֣רֶץ וְתֵבֵ֑לוּֽמֵעוֹלָ֥ם עַד⁠־ע֝וֹלָ֗םאַתָּ֥ה אֵֽל׃ (ג) תָּשֵׁ֣ב אֱ֭נוֹשׁ עַד⁠־דַּכָּ֑אוַ֝תֹּ֗אמֶר שׁ֣וּבוּ בְנֵֽי⁠־אָדָֽם׃ (ד) כִּ֤י אֶ֪לֶף שָׁנִ֡יםבְּֽעֵינֶ֗יךָ כְּי֣וֹם אֶ֭תְמוֹל כִּ֣י יַעֲבֹ֑רוְאַשְׁמוּרָ֥ה בַלָּֽיְלָה׃ (ה) זְ֭רַמְתָּם שֵׁנָ֣ה יִהְי֑וּ בַּ֝בֹּ֗קֶר כֶּחָצִ֥יר יַחֲלֹֽף׃ (ו) בַּ֭בֹּקֶר יָצִ֣יץ וְחָלָ֑ףלָ֝עֶ֗רֶב יְמוֹלֵ֥ל וְיָבֵֽשׁ׃ (ז) כִּי⁠־כָלִ֥ינוּ בְאַפֶּ֑ךָ וּֽבַחֲמָתְךָ֥ נִבְהָֽלְנוּ׃ (ח) שַׁתָּ֣ב עֲוֺנֹתֵ֣ינוּ לְנֶגְדֶּ֑ךָ עֲ֝לֻמֵ֗נוּ לִמְא֥וֹר פָּנֶֽיךָ׃ (ט) כִּ֣י כׇל⁠־יָ֭מֵינוּ פָּנ֣וּ בְעֶבְרָתֶ֑ךָ כִּלִּ֖ינוּ שָׁנֵ֣ינוּ כְמוֹ⁠־הֶֽגֶה׃ (י) יְמֵֽי⁠־שְׁנוֹתֵ֨ינוּ בָהֶ֥ם שִׁבְעִ֪ים שָׁנָ֡הוְאִ֤ם בִּגְבוּרֹ֨ת׀ שְׁמ֘וֹנִ֤ים שָׁנָ֗הוְ֭רׇהְבָּם עָמָ֣ל וָאָ֑וֶןכִּי⁠־גָ֥ז חִ֝֗ישׁג וַנָּעֻֽפָה׃ (יא) מִֽי⁠־י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃ (יב) לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑עוְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חׇכְמָֽה׃ (יג) שׁוּבָ֣ה יְ֭הֹוָהיְ֭⁠־⁠הֹוָה עַד⁠־מָתָ֑יוְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל⁠־עֲבָדֶֽיךָ׃ (יד) שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכׇל⁠־יָמֵֽינוּ׃ (טו) שַׂ֭מְּחֵנוּ כִּימ֣וֹת עִנִּיתָ֑נוּ שְׁ֝נ֗וֹת רָאִ֥ינוּ רָעָֽה׃ (טז) יֵרָאֶ֣ה אֶל⁠־עֲבָדֶ֣יךָ פׇעֳלֶ֑ךָ וַ֝הֲדָרְךָ֗ עַל⁠־בְּנֵיהֶֽם׃ (יז) וִיהִ֤י׀ נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַעֲשֵׂ֣ה יָ֭דֵינוּ כּוֹנְנָ֥הד עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵׂ֥ה יָ֝דֵ֗ינוּ כּוֹנְנֵֽהוּה׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר3› פרשה פתוחה
ב שַׁתָּ֣ =קורן (לשיטתם ושיטתנו)
• א,ל-קרי=שַׁתָּ֣ה וכן בדפוסים (וכן הכריע ברויאר!)
ג חִ֝֗ישׁ א=חִ֝ישׁ (השמטת נקודת הרביע)
ד כּוֹנְנָ֥ה א=כּוֹנֲנָ֥ה (חטף)
ה כּוֹנְנֵֽהוּ א=כּוֹנֲנֵֽהוּ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) תפלה למשה – אחד עשר מזמורים מכאן עד לדוד מזמור כולם משה אמרם. כנגדם בירך אחד עשר ברכות לאחד עשר שבטים בזאת הברכה. מעון אתה היית לנו – מדור ומנוס לבא שם, אתה היית לנו. בדר ודר – מעולם כי אתה מקדם הכל היית. (ב) בטרם הרים יולדו – נבראו ובטרם חוללת ארץ ותבל ומעולם ראשון ועד עולם אחרון אתה. (ג) תשב אנוש עד דכא – אתה מביא ייסורים על האדם עד שאתה מחזירו להיות תשוש כח וקרוב למות, ותאמר לו בייסורין שובו בני אדם מדרכיכם הרעים. (ד) [כי אלף שנים בעיניך – אלף שנים של בני אדם הם כיום אחד של הקב״ה ועוד מן הלילה עמו כי יום א׳ של הקב״ה ומעט מן הלילה של הקב״ה הם אלף שנים שהרי לא אמר הכתוב שיהא יומו של הקב״ה אחד כאלף שנים אבל כשיצא מעט מן הלילה עמו אז יומו שלם והוי אלף שנים ולכך מת אדם הראשון תוך אלף שאם היה חי אלף היה יותר מיומו של הקב״ה ושמא שיעור אותה אשמורה הוא כמו שיש ממיתת אדם הראשון עד אלף שנים ואנן לא ידעינן כמה הוי אותה אשמורה כי אם מסברא. מצאתי.] כי אלף שנים בעיניך וגו׳ – וכשעלתה תשובה בדעתך מתחלה יפה דנת ובראת אותה וראויים היו השנים לכך לפי שהיו ימי בני אדם רבים שלא היו אלף שנים בעיניך אלא כיום עובר וחולף ומעט מן הלילה עמו שהרי אמרת לאדם הראשון כי ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב׳:י״ז), וחיה תשע מאות ושלשים שנה נמצאו אלף שנים עולים ליום שלם ומעט מן הלילה עמו. כיום אתמול כי יעבור – שכבר עבר. (ה) זרמתם שינה יהיו – עכשיו חטפתם לאותן השנים והבאתם לימים מועטים שאינן אלא כשנות תנומה ששני הדורות שבעים שנה הם, כמו שמפרש בסוף העניין ימי שנותינו בהם שבעים שנה, והן חשובין שינה אחת כעיניין: בשוב י״י את שיבת ציון היינו כחולמים (תהלים קכ״ו:א׳) ועל שבעים שנה של גלות בבל נאמר שהיה שבעים שנה. זרמתם – לשון שטיפה, כמו: זרם מים (חבקוק ג׳:י׳). בבקר כחציר יחלוף – הנולד בלילה מת בבקר לסוף השינה. (ו) ואם בבוקר יציץ ומיד חלף ועד בא הערב ימולל ויבש. (ז) למה? כי כלינו באפך וגו׳. (ח) ועל כל זה שתה עונותינו לנגדך, ואת עלומינו – חטאות נעורינו שמתה למאור פניך. עלומינו – נעורינו, כמו: בן מי זה העלם (שמואל א י״ז:נ״ו). למאור פניך – למולך להביט בהם. (ט) פנו בעברתך – נפנו ונבערו והלכו להם בעברתך. כמו הגה – כדבור הממהר לִכְלוֺת. (י) ימי שנותינו בהם שבעים שנה – שנותינו אלה בעונותינו אלה ובעלומינו אלה שבעים שנה הם. ואם בגבורות – ואם הרבה גברו ימיו שמונים שנה הם. ורהבם עמל ואון – וכל הגדולה והסררה שיש לו לאדם בימים האלה אינה אלא עמל ואון ולמה שהרי כי גז חיש ונעופה בתוך עֲבַרַה מהר אנו עפים ומתים. גז – לשון העברה, כמו: נגוזו ועבר (נחום א׳:י״ב) ויגז שלוים (במדבר י״א:ל״א). (יא) מי יודע עוז אפך – בימים מועטים כאלה מי יקנה לו לב לדעת את עז אפך וליראה אותך. ואתה כיראתך עברתך – כשם שאתה יראוי כך עברתך קשה ונפרע מן החוטאים. (יב) למנות ימינו כן הודע – כאשר בתחלה הודע בעולם את מניין ימינו ארוכים וכיון שנאריך ימים נוכל לקנות לב ונביא בתוכם לבב חכמה. ונביא – לשון הבאה. [ויש אומרים: למנות ימינו כן – כמנין כ״ן שבעים שנה ונמות לפי שיעור ימינו שהן מעט כן תייסר אותנו וכן ויודע בהם אנשי סוכות (שופטים ח׳:ט״ו).] (יג) שובה י״י – מחרון אפך. והנחם – חשוב מחשבה טובה על עבדיך. (יד) שבעינו בבקר – ביום הגאולה והתשועה שהוא בקר לליל הצרה והאנחה. ונרננה ונשמחה אז בכל ימינו – כלומר בכל הצרות שעברו עלינו בימינו אלה. (טו) שמחינו – לימות המשיח, כמניין ימות עיניתנו – בגליות, וכמניין שנות אשר ראינו רעה. (יז) ויהי נועם אדני אלהינו – שכינתו ותנחומיו. ומעשה ידינו כוננה עלינו – לשון תחינה הוא, כוננה כמו שמרה שפטה. כוננהו – כונן אותו, ושני פעמים ומעשה ידינו כוננהו – אחד על מלאכת המשכן שבירכן לישראל והתפלל שתשרה שכינה במעשה ידיהם במשכן ואחד שתהא ברכה במעשה ידיהם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144