Rashi Shir HaShirim 6 – רש"י שיר השירים ו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃ (ב) דּוֹדִי֙ יָרַ֣ד לְגַנּ֔וֹ לַעֲרֻג֖וֹת^א הַבֹּ֑שֶׂם לִרְעוֹת֙ בַּגַּנִּ֔ים וְלִלְקֹ֖ט שֽׁוֹשַׁנִּֽים׃ (ג) אֲנִ֤י לְדוֹדִי֙ וְדוֹדִ֣י לִ֔י הָרֹעֶ֖ה בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים^ב׃ (ד) ^גיָפָ֨ה אַ֤תְּ רַעְיָתִי֙ כְּתִרְצָ֔ה נָאוָ֖ה כִּירוּשָׁלָ֑͏ִם אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ (ה) הָסֵ֤בִּי עֵינַ֙יִךְ֙ מִנֶּגְדִּ֔י שֶׁ֥הֵ֖ם הִרְהִיבֻ֑נִי שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מִן⁠־הַגִּלְעָֽד׃ (ו) שִׁנַּ֙יִךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽרְחֵלִ֔ים שֶׁעָל֖וּ מִן⁠־הָרַחְצָ֑ה שֶׁכֻּלָּם֙ מַתְאִימ֔וֹת וְשַׁכֻּלָ֖ה אֵ֥ין בָּהֶֽם׃ (ז) כְּפֶ֤לַח הָרִמּוֹן֙ רַקָּתֵ֔ךְ מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵֽךְ׃ (ח) שִׁשִּׁ֥ים הֵ֙מָּה֙ מְלָכ֔וֹת^ד וּשְׁמֹנִ֖ים פִּֽילַגְשִׁ֑ים וַעֲלָמ֖וֹת אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ (ט) אַחַ֥ת הִיא֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י אַחַ֥ת הִיא֙ לְאִמָּ֔הּ בָּרָ֥ה הִ֖יא לְיֽוֹלַדְתָּ֑הּ רָא֤וּהָ בָנוֹת֙ וַֽיְאַשְּׁר֔וּהָ מְלָכ֥וֹת וּפִֽילַגְשִׁ֖ים וַֽיְהַלְלֽוּהָ׃ (י) מִי⁠־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ⁠־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃ (יא) אֶל⁠־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָֽרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים׃ (יב) לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּ֥י נָדִֽיב^ה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א לַעֲרֻג֖וֹת =א(ק),ק-מ,ב1 ומסורה (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)
• ל=לַעֲרוּג֖וֹת (כתיב מלא וי״ו ומלא וי״ו)

^ב בַּשּׁוֹשַׁנִּֽים ל!=בַּשׁוֹשַׁנִּֽים (חסר דגש בשי״ן הראשונה)
• הערת המקליד

^ג ‹סס› =ל
• קמחי לא סימן כאן פרשה בכתר ארם צובה, אבל יש כאן פרשה בכתבי⁠־היד הטברנים האחרים (ל=סתומה, ק-מ=פתוחה). לכן על סמך ההנחה שקמחי השמיט כאן פרשה ברשימותיו, הביא כאן ברויאר פרשה סתומה ע״פ כתי״ל, ובעקבותיו במג״ה ובמהדורתנו. ואכן למרות שכתי״ק-מ בדרך כלל הקרוב ביותר לכתר ארם צובה בפרשותיו (ובו הפרשה פתוחה), הקירבה בולטת יותר בשאלת האם קיימת פרשה בכלל (ולא בצורת הפרשה). בפרשות רבות בשיר השירים יש בכתי״ק-מ פרשה פתוחה איפה שהיא סתומה ברשימת קמחי וכן בכתי״ל, ולכן גם אנחנו מסמנים כאן פרשה סתומה בדומה לברויאר.

^ד מְלָכ֔וֹת =ש1 ובדפוסים (וכן הכריעו דותן וברויאר ומג״ה)
• ל!=מְּלָכ֔וֹת (מ״ם דגושה)
• קורן, ברויאר, מג״ה, סימנים, מכון ממרא

^ה עַמִּ֥י נָדִֽיב =ש1,ק-מ ובדפוסים (״עמי״ בטעם מרכא)
• ל=עַמִּי⁠־נָדִֽיב (״עמי״ מוקפת במקום טעם עצמאי של מרכא)
• קורן, ברויאר, סימנים, מכון ממרא, מג״ה

E/ע

הערותNotes

(א) אנה הלך דודך – מְאַנִּים ומקנתרין האומות את ישראל: אנה הלך דודך – למה הניח אותך עזובה אלמנה.
אנה פנה דודך – כשחזר והשרה רוחו על כורש, ונתן רשות לבנות הבית והתחילו לבנות, באו ואמרו להם: אנה פנה דודך – אם חוזר הוא אליך נבקשנו עמך, כעיניין שנאמר: וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל וגו׳ ויגשו אל זרבבל וגו׳ נבנה עמכם כי ככם נדרש לאלהיכם (עזרא ד׳:ב׳). וכוונתם לרעה כדי להשביתם מן המלאכה. (ב) והם משיבים: דודי ירד לגנו – צוה לנו לבנות היכלו ויהיה שם עמנו.
לערוגת הבשם – מקום^א מקטר הקטרת.
לרעות בגנים – ועוד ירד לרעות צאנו בגנים אשר נפוצו שם, אותם שלא עלו מן הגולה משרה שכינתו עליהם בבתי כנסיות ובתי מדרשות.
וללקוט שושנים – שומע ומקשיב נדברים בתורתו^ב ללקוט זכיותיהן, לכותבם בספר זכרון לפניו, כעיניין שנאמר: אז נדברו יראי י״י^ג וגו׳ (מלאכי ג׳:ט״ז). (ג) ומה שאתם אומרין לבקשו עמנו ולבנות עמנו, אני לדודי – ולא אתם לו, ולא תבנו עמנו, כעיניין שנאמר: לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו (עזרא ד׳:ג׳), ואומר: ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם^ד (נחמיה ב׳:כ׳).
הרעה בשושנים – הרעה צאנו במרעה נוח וטוב. (ד) יפה את רעייתי כתרצה – והקדוש ברוך הוא מקלסם על זאת: יפה את רעייתי – כשאת רצוייה לי, כך הוא נדרש בסיפרי.
נאוה – את עתה כאשר בראשונה בירושלם.⁠^ה
אימה כנדגלות – חיילי מלאכים,⁠^ו אימתך אטיל עליהם שלא להלחם ולהשביתכם מן המלאכה, כמו שנאמר בעזרא. (ה) הסבי עיניך מנגדי – כבחור שארוסתו עריבה עליו ועיניה נאות, ואומר לה: הסבי עיניך מנגדי כי בראותי אותם לבי משתחץ עלי ורוחי גסה בי ואיני יכול להתאפק.
הרהיבוני – הגיסו לבי, כמו ורהבם עמל ואון (תהלים צ׳:ט׳), רהב הם שבת (ישעיהו ל׳:ז׳), אֵישְוַויֵֿיר בלעז.
והדוגמא כך: אמר הקדוש ברוך הוא במקדש זה אי איפשי להשיב לכם ארון וכפרת וכרוב^ז שהם הרהיבוני בבית ראשון להראותכם חיבה יתירה עד שמעלתם בי.
שערך כעדר העזים – בקטנים ודקים שבכם יש שבח הרבה. (ו) שנייך – קצינים וגבורים שביך כולם לטובה.
כעדר הרחלים – הרחל הזו כולה קדושה: צמרה לתכלת, בשרה לקרבן, קרניה לשופרות, שוקיה לחלילין, מעיה לכנורות, עורה לתוף. אבל האומות נמשלו לכלבים שאין מהם לקדושה כלום. (ח) ששים המה מלכות – אברהם ויוצאי ירכו ששים: בני קטורה שש עשרה, ישמעאל ובניו שלש עשרה, יצחק ובניו שלשה, בני יעקב שנים עשר, בני עשו שש עשרה בדברי הימים, הרי ששים. ואם תאמר: צא מהם תמנע שהיא אשה, אברהם מן המיניין.
ושמנים פילגשים – נח ובניו עד אברהם כל תולדות יוצאי התיבה שמנים תמצאם. וכשם שהמלכות שהם נשי המלך יתירות בגדולה על הפילגשים כך היו אברהם ויוצאי יריכו חשובים גדולים ויתירים בחשיבות על הכל כאשר תראה הגר בת מלכים היתה,⁠^ח תמנע בת שלטונים היתה ונעשת^ט פילגש לעשו. ואומר: אל עמק שוה וגו׳ (בראשית י״ד:י״ז) – הושוו כולם בעצה אחת והמליכוהו עליהם.
ועלמות אין מספר – למשפחות הרבה נחלקו כל אלה. (ט-י) אחת היא יונתי – ומכולם אחת היא^י הנבחרת לי ליונה תמה שהיא תמימה עם בן זוגה.
אחת היא לאמה – לכניסייתה הרבה מחלוקות בבתי מדרשות, כולם לבם להבין תורה על מכונה ועל אמיתתה.
ברה היא ליולדתה – יעקב ראה אותן מטה שלימה בלי פסול והודה וקילס למקום, שנאמר: וישתחו ישראל על ראש המטה (בראשית מ״ז:ל״א).
ראוה בנות – בגדולתה.
ויאשרוה – ומה הוא קילוסן: מי זאת הנשקפה עלינו. ממקום גבוה לנמוך קרוייה השקפה, כך בית המקדש גבוה מכל הארצות. (י) כמו שחר – הולך ומאיר מעט מעט, כך היו ישראל בבית שיני. בתחילה זרבבל פחת יהודה ולא מלך, משועבדים^יא לפרס וליון, ואחר כך נצחום בית חשמונאי ונעשו מלכים.
איומה בגיבוריה, כנדגלות – של מלאכים,⁠^יב כל זה הקב״ה^יג מקלס את כנסת ישראל: יפה את רעייתי כתרצה (שיר השירים ו׳:ד׳) וכל העיניין עד כאן. (יא) אל גינת אגוז^יד ירדתי – עוד זה מדברי שכינה הנני באתי אל מקדש שיני זה אליך.
לראות באבי הנחל – מה לחלוחית מעשים טובים אראה ביך.
הפרחה הגפן – אם תפריחי לפניי תלמידים^טו וסופרים ושונים.
הנצו הרמונים – מקיימי מצוות, מליאי זכיות. למה נמשלו ישראל באגוז? מה אגוז זה אתה רואה אותו כולו עץ ואין ניכר מה בתוכו. פצעו, מוצאו מלא מגורות מגורות של אוכלין. כך ישראל צנועין ועינוותנין^טז ואין תלמידין שבהן ניכרין, ואין מתפארין להכריז על שבחן. בדקתו, אתה מוצא אותו מלא חכמה.
ועוד כמה מדרשות לדבר: מה אגוז זה נופל בטיט ואין מה שבתוכו נמאס, אף ישראל גולין לבין האומות ולוקין מלקיות הרבה ואין מעשיהן נמאסין. (יב) לא ידעתי – כנסת ישראל מתאוננת: לא ידעתי להיזהר מן החטא שאעמוד בגדולתי ובכבודי, ונכשלתי בשנאת חנם ומחלוקת שגבר במלכי בית חשמונאי הורקנוס ואריסטובלוס, עד שהביא אחד מהם את מלך רומי וקיבל מידו המלוכה ונעשה לו עבד. ומאז, נפשי שמתני להיות מִרְכֶבת להרכיב עלי נדיבות שאר אומות.
עמי נדיב – כמו עם נדיב, יו״ד יתירה^יז כיו״ד שכני לבדד^יח (מיכה ז׳:י״ד), גנובתי יום (בראשית ל״א:ל״ט), רבתי עם (איכה א׳:א׳).
נפשי שמתני – אני בעצמי מניתים עלי, כעיניין שנאמר: ואת למדת אותם עליך אלופים לראש (ירמיהו י״ג:כ״א). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״מקום״.

^ב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5 (בגיליון), אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״בתורתי״.

^ג כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165 חסר: ״יראי י״י״.

^ד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״בירושלים״.

^ה כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״בירושלים״.

^ו כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, וכן ברש״י שיר השירים ו׳:י׳ בכ״י לוצקי 778, והשוו תנחומא במדבר י״ב. בכ״י אוקספורד 142: ״מלכים״.

^ז כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בדפוסים: ״וכרובים״.

^ח כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, אוקספורד 142. בכ״י מינכן 5, לייפציג 1 (שם: ״ונעשית״) נוסף כאן: ״ונעשת פילגש לאברהם״.

^ט כן בכ״י לוצקי 778. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142, אוקספורד 34: ״ונעשית״.

^י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״היא״.

^יא כן בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165 (שם: ״לפרס ויון משועבדים״). בכ״י לייפציג 1, מינכן 5: ״ומשועבדין״. בכ״י אוקספורד 142: ״כי היו משועבדים״.

^יב כן בכ״י לוצקי 778, וכן לעיל שיר השירים ו׳:ד׳, והשוו תנחומא במדבר י״ב. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142: ״מלכים״.

^יג כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778 חסר: ״הקב״ה״.

^יד כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״איגוז״.

^טו כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד 142. בכ״י מינכן 5: ״תלמידי חכמים״.

^טז כן בכ״י לוצקי 778, וכן גם ברש״י דניאל ז׳:י״ד בכ״י לוצקי 778. בכ״י לייפציג 1: ״ועינותנין״. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142: ״וענותנין״.

^יז כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד 142. בכ״י לוצקי 778: ״יתירא״.

^יח כן בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 142: ״סנה (דברים ל״ג:ט״ז)״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון