תנ״ך
פירוש
(א) {רביעי / שני במחוברות} וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔םא אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ (ב) וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהֹוָ֤היְ־הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹל֔וֹ כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (ג) וְשָׁ֨ב יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכׇּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהֹוָ֥היְ־הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ (ד) אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ (ה) וֶהֱבִיאֲךָ֞ב יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ (ו) וּמָ֨ל יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֥ וּבְכׇל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ (ז) {חמישי / שלישי במחוברות} וְנָתַן֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כׇּל־הָאָל֖וֹת הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ (ח) וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑היְ־הֹוָ֑ה וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּֽוֹם׃ (ט) וְהוֹתִֽירְךָ֩ יְהֹוָ֨היְ־הֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹבָ֑הג כִּ֣י׀ יָשׁ֣וּב יְהֹוָ֗היְ־הֹוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְט֔וֹב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ (י) כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֺתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתּוֹרָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכׇל־לְבָבְךָ֖ וּבְכׇל־נַפְשֶֽׁךָ׃ (יא) {ששי} דכִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לֹא־נִפְלֵ֥אתה הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ (יב) לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ (יג) וְלֹא־מֵעֵ֥בֶרו לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבׇר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ (יד) כִּֽי־קָר֥וֹב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ (טו) {שביעי ומפטיר / רביעי במחוברות} רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ (טז) אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיּוֹם֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהֹוָ֤היְ־הֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֺתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (יז) וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃ (יח) הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיּ֔וֹם כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָב֥וֹאז שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ (יט) הַעִדֹ֨תִיח בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔יםט לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖הי אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ (כ) לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹל֖וֹ וּלְדׇבְקָה־ב֑וֹ כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהֹוָ֧היְ־הֹוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּכׇ֨ל־הַגּוֹיִ֔ם =א,ש1,ק3
• ל,ל1,ש,ל9=בְּכָל־הַגּוֹיִ֔ם (אין מתיגה)
• ל3=בְּכָל־הַ֨גּוֹיִ֔ם (מקום המתיגה)
• ל,ל1,ש,ל9=בְּכָל־הַגּוֹיִ֔ם (אין מתיגה)
• ל3=בְּכָל־הַ֨גּוֹיִ֔ם (מקום המתיגה)
ב וֶהֱבִיאֲךָ֞ =א (אין געיה)
• ל=וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ (געיה)
• ל=וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ (געיה)
ג לְטֹבָ֑ה =א,ל1,ש,ש1[תיקון],ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=לְטוֹבָ֑ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=לְטוֹבָ֑ה (כתיב מלא וי״ו)
ד ‹סס› ל=פרשה פתוחה
ה לֹא־נִפְלֵ֥את =א (אין געיה)
• ל=לֹֽא־נִפְלֵ֥את (געיה)
• ל=לֹֽא־נִפְלֵ֥את (געיה)
ו וְלֹא־מֵעֵ֥בֶר =א (אין געיה)
• ל=וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר (געיה)
• ל=וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר (געיה)
ז לָב֥וֹא =א,ל1?,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב מלא וי״ו)
• ל!=לָבֹ֥א (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=לָבֹ֥א (כתיב חסר וי״ו)
ח הַעִדֹ֨תִי =א,ל1,ש,ש1,ק3,ל3,ל9 ומסורות-א,ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר יו״ד)
• ל!=הַעִידֹ֨תִי (כתיב מלא יו״ד)
• ל!=הַעִידֹ֨תִי (כתיב מלא יו״ד)
ט בַּחַיִּ֔ים =א (אין געיה)
• ל=בַּֽחַיִּ֔ים (געיה)
• ל=בַּֽחַיִּ֔ים (געיה)
י תִּֽחְיֶ֖ה =א (געיה)
• ל=תִּחְיֶ֖ה (אין געיה)
• ל=תִּחְיֶ֖ה (אין געיה)
(ג) 
ושב י״יא את שבותך – ושב – כמו: ושבתיב את שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳), וזהו פשוטו.ג היה לו לכתוב: והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן: ששכינה בגלות,ד כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלים הכתיב הגאולה לעצמו שהוא יושבה עמהם. ועוד יש לומר: שגדולו קיבוץ גליות ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידוז ממש, איש איש ממקומו, כעניין שנאמר: ואתםח תלוקטוט לאחד אחד מבניי ישראל (ישעיהו כ״ז:י״ב). ואף בגליות שאר אומות מצינו כן: ושבתייא שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳). (יא) לא נפלאת היא ממך – לא מכוסה היא ממך, כמו: כי יפלא (דברים י״ז:ח׳) – ארי יתכסי (תרגום ירושלמי דברים י״ז:ח׳), ותרד פלאים (איכה א׳:ט׳) – ותרד במטמוניות, מכוסה חבושה בטמון (איוב מ׳:י״ג). (יב) לא בשמים – שאילו היאיב בשמים, היתהיג צריך לעלות אחריה ללומדה. (יד) כי קרוב אליך – התורה נתנה להםיד בכתב ובעל פה. (טו) החיים והמות והטוב והרעטו – זה תלוי בזה, אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך מות. והכתוב מפרש והולך היאך: (טז) אשר אנכי מצוך היום לאהבה – הרי הטוב, ובו תלוי: וחיית ורבית – הרי החיים.טז (יז) ואם יפנה לבבך – הרי הרע. (יח) כי אבד תאבדון – הרי המות. (יט) העידותי בכםיז את השמים וגו׳ – שהן קיימין לעולם, וכאשר תקראיח אתכם הרעה, יהו עדיי שאני התריתי בכם בכל זאת. דבר אחר: העידותי בכםיט את השמים ואת הארץ – אמר להם הקב״ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שינו את מידתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כעניין שנאמר: וזרח השמש ובא השמש (קהלת א׳:ה׳)? הסתכלו בארץ שנבראת לשמשכם, שמא שינתכ מידתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חיטים והעלתכא שעורים? ומה אילו שנעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכין אין מקבלין שכר, ואם חוטאין אין מקבלין פורענות, לא שינו את מידתם, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות, על אחת כמה וכמה. ובחרת בחיים – אני מורה לכם שתבחרו בחלק חיים, כאדם האומר לבנו:כב בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק היפה, ואומר: את זה ברור לך. ועל זה נאמר: י״י מנת חלקי וכוסי אתה תומךכג גורלי (תהלים ט״ז:ה׳) – הנחת ידי על גורל הטוב, כדאת זה קח לך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ושב י״יא את שבותך – ושב – כמו: ושבתיב את שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳), וזהו פשוטו.ג היה לו לכתוב: והשיב את שבותך. רבותינו למדו מכאן: ששכינה בגלות,ד כביכול שרויה עם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלים הכתיב הגאולה לעצמו שהוא יושבה עמהם. ועוד יש לומר: שגדולו קיבוץ גליות ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידוז ממש, איש איש ממקומו, כעניין שנאמר: ואתםח תלוקטוט לאחד אחד מבניי ישראל (ישעיהו כ״ז:י״ב). ואף בגליות שאר אומות מצינו כן: ושבתייא שבות בני עמון (ירמיהו מ״ט:ו׳). (יא) לא נפלאת היא ממך – לא מכוסה היא ממך, כמו: כי יפלא (דברים י״ז:ח׳) – ארי יתכסי (תרגום ירושלמי דברים י״ז:ח׳), ותרד פלאים (איכה א׳:ט׳) – ותרד במטמוניות, מכוסה חבושה בטמון (איוב מ׳:י״ג). (יב) לא בשמים – שאילו היאיב בשמים, היתהיג צריך לעלות אחריה ללומדה. (יד) כי קרוב אליך – התורה נתנה להםיד בכתב ובעל פה. (טו) החיים והמות והטוב והרעטו – זה תלוי בזה, אם תעשה טוב הרי לך חיים, ואם תעשה רע הרי לך מות. והכתוב מפרש והולך היאך: (טז) אשר אנכי מצוך היום לאהבה – הרי הטוב, ובו תלוי: וחיית ורבית – הרי החיים.טז (יז) ואם יפנה לבבך – הרי הרע. (יח) כי אבד תאבדון – הרי המות. (יט) העידותי בכםיז את השמים וגו׳ – שהן קיימין לעולם, וכאשר תקראיח אתכם הרעה, יהו עדיי שאני התריתי בכם בכל זאת. דבר אחר: העידותי בכםיט את השמים ואת הארץ – אמר להם הקב״ה לישראל, הסתכלו בשמים שבראתי לשמש אתכם, שמא שינו את מידתם, שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם, כעניין שנאמר: וזרח השמש ובא השמש (קהלת א׳:ה׳)? הסתכלו בארץ שנבראת לשמשכם, שמא שינתכ מידתה, שמא זרעתם אותה ולא צמחה, או שמא זרעתם חיטים והעלתכא שעורים? ומה אילו שנעשו לא לשכר ולא להפסד, אם זוכין אין מקבלין שכר, ואם חוטאין אין מקבלין פורענות, לא שינו את מידתם, אתם שאם זכיתם אתם מקבלים שכר, ואם חטאתם תקבלו פורענות, על אחת כמה וכמה. ובחרת בחיים – אני מורה לכם שתבחרו בחלק חיים, כאדם האומר לבנו:כב בחר לך חלק יפה בנחלתי, ומעמידו על חלק היפה, ואומר: את זה ברור לך. ועל זה נאמר: י״י מנת חלקי וכוסי אתה תומךכג גורלי (תהלים ט״ז:ה׳) – הנחת ידי על גורל הטוב, כדאת זה קח לך.רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בפסוק נוסף: א-להיך.
ב כן בכ״י לייפציג 1, סינסינטי 1, המבורג 37, ברלין 1221 (ובדומה להלן בפירוש המדרשי גם בשאר כה״י), אך לשון הפסוק בירמיהו מ״ט:ו׳ היא: ״אשיב״, וכנראה לשון רש״י נגרר אחר לשון הפסוק בירמיהו מ״ח:מ״ז.
ג פירוש זה מופיע (בלי הפירוש המדרשי שלאחריו ״היה לו לכתוב...״) בכ״י סינסינטי 1, המבורג 37, ברלין 1221, וינה 24, ס״פ 118, ושם לא מופיע הפירוש המדרשי של ״היה לו לכתוב... עמון״. מאידך, בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, לונדון 26917, דפוס רומא, מופיע רק הפירוש המדרשי ולא הפירוש לפי הפשט. בכ״י לייפציג 1 יש הרכבה של ב׳ הפירושים, והעיר על כך א׳ טויטו במאמרו בתרביץ ס״א:א׳ עמ׳ 94-93.
ד כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא חסר: ״בגלות״, אך בכ״י אוקספורד 165 נותר רווח עבור המלה.
ה כן בכ״י לייפציג 1. ואפשר שעדיף הנוסח בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״ישוב״.
ו כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13 נוסף כאן: ״יום״.
ז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״בידיו״.
ח כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״אתם״.
ט כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בפסוק ובכ״י מינכן 5: ״תלקטו״.
י כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, וכן בפסוק: ״בני״. בכ״י המבורג 13, אוקספורד 34 חסר: ״מבני ישראל״.
יא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, ליידן 1, ויימר 652. כן גם בכ״י מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, פריס 154, פריס 155, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה, וכן גם לעיל בכ״י שמביאים רק את פירוש לפי הפשט, רק שבכל עדי נוסח אלו נתווספה כאן מלת ״את״. לעומת כל אלו, לשון הפסוק בירמיהו מ״ט:ו׳ היא: ״אשיב״, וכנראה לשון רש״י נגרר אחר לשון הפסוק בירמיהו מ״ח:מ״ז. בדפוסים מאוחרים אכן תוקנה לשונו של רש״י להיות מוסבת על פסוק זה ובהם מופיע: ״ושבתי שבות מואב (ירמיהו מ״ח:מ״ז)״.
יב כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5: ״היית״. בכ״י המבורג 13: ״הייתה״. בכ״י ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״היתה״. בכ״י אוקספורד 165 חסר: ״היא״.
יג כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י מינכן 5, ליידן 1: ״הייתה״. בכ״י לונדון 26917: ״היית״.
יד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1. בכ״י מינכן 5: לך. בכ״י לונדון 26917: ״לכם״. בכ״י אוקספורד אופ׳ 34 המלה חסרה.
טו כן בכ״י לייפציג 1. בפסוק ובכ״י מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, פריס 155, לונדון 26917: ״את החיים ואת הטוב״. בכ״י אוקספורד 165: ״את החיים ואת המות״.
טז כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 כנראה בהשפעת רש״י להלן פסוק י״ט (במקום ״החיים״): ״שהן קיימין לעולם״.
יז כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בדפוסי שונצינו, סביונטה נוסף כאן כמו בפסוק: ״היום״.
יח כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה, והשוו לשון הכתוב בדברים ל״א:כ״ט. בדפוסים מאוחרים: ״תקרה״.
יט כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917 נוסף כאן: ״היום״, והשוו להערה בתחילת הפסוק. בכ״י לייפציג 1 חסר: ״העידותי בכם״
כ כן בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1, אוקספורד אופ׳ 34: ״שינה״.
כא כן בכ״י מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י ליידן 1: ״והעלית״. בכ״י אוקספורד 165: ״וצמחו״. בכ״י לייפציג 1: ״והעלה״.
כב כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, המבורג 37, אוקספורד 34. בכ״י אוקספורד 165, דפוס רומא: ״לחברו״. בכ״י המבורג 13, לונדון 26917, ליידן 1: ״לחבירו״.
כג כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13: ״תומיך״.
כד כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917. בדפוס רומא נוסף כאן: ״ואמרת״.
הערות
Tanakh
Peirush