תנ״ך
פירוש
(א) אֵ֣ת כׇּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹת֥וֹ תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשׂ֑וֹת לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖ע מִמֶּֽנּוּ׃
(ב) כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא א֖וֹ חֹלֵ֣ם חֲל֑וֹם וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ א֖וֹת א֥וֹ מוֹפֵֽת׃
(ג) וּבָ֤א הָאוֹת֙ וְהַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞הא אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖ם וְנׇֽעׇבְדֵֽם׃
(ד) לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤הי״י֤ אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל־נַפְשְׁכֶֽם׃
(ה) אַחֲרֵ֨י יְהֹוָ֧הי״י֧ אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹת֣וֹ תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֺתָ֤יו תִּשְׁמֹ֙רוּ֙ וּבְקֹל֣וֹ תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹת֥וֹ תַעֲבֹ֖דוּ וּב֥וֹ תִדְבָּקֽוּן׃
(ו) וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָ֠ה עַל־יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמּוֹצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
(ז) בכִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּ֠ךָ אֽוֹ־בִנְךָ֨ אֽוֹ־בִתְּךָ֜ א֣וֹ׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ א֧וֹ רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶר לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃
(ח) מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ א֖וֹ הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ה הָאָֽרֶץ׃
(ט) לֹא־תֹאבֶ֣ה ל֔וֹ וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָח֤וֹס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃
(י) כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָ֥דְךָ֛ג תִּֽהְיֶה־בּ֥וֹ בָרִֽאשׁוֹנָ֖ה לַהֲמִית֑וֹ וְיַ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃
(יא) וּסְקַלְתּ֥וֹ בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ הַמּוֹצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃
(יב) וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔לד יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יוֹסִ֣פוּ לַעֲשׂ֗וֹת כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃
(יג) כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃
(יד) יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֙עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃
(טו) וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ה וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתּוֹעֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃
(טז) הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛יו הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
(יז) וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תּ֣וֹךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כׇּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יל לַיהֹוָ֖הי״י֖ אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עוֹלָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֽוֹד׃
(יח) וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַ֩עַן֩ יָשׁ֨וּב יְהֹוָ֜הי״י֜ מֵחֲר֣וֹן אַפּ֗וֹ וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣ וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃
(יט) כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקוֹל֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם לַעֲשׂוֹת֙ הַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א נֵֽלְכָ֞ה ל=נֵֽלְכָ֞ה בגעיה ימנית
ב ‹סס› ל=אין פרשה
ג יָ֥דְךָ֛ =ל?,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל?=יָֽדְךָ֛ (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?=יָֽדְךָ֛ (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן
ד וְכׇ֨ל־יִשְׂרָאֵ֔ל =ק3,ו,ל3 ושיטת-א וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל,ל1,ש,ש1,ל9=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל (אין מתיגה)
• ל,ל1,ש,ש1,ל9=וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל (אין מתיגה)
ה וְחָקַרְתָּ֛ =ל1,ש,ש1,ק3,ו?,ל3,ל9 (בטעם תביר) וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל!=וְחָקַרְתָּ֧ (בטעם דרגה)
• הערות ייבין ודותן והמקליד
• ל!=וְחָקַרְתָּ֧ (בטעם דרגה)
• הערות ייבין ודותן והמקליד
ו אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י =ל?,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ושיטת-א (מרכא בתיבת תביר)
• ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?=אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י (געיה ותביר) וכך בהקלדה, וכמו כן בדפוסים וקורן
(א)
את כל הדבר – קלה כחמורה.
תשמרוןא לעשות – לתת לא תעשה על עשה האמורין בפרשה, שכל השמר לשון לא תעשה הוא, אלא שאין לוקין על השמר של עשה.
לא תסף עליו – חמש טוטפות, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות לברכתב כהנים. (ב) ונתן אליך אות או מופת – בשמים, כגוןג שנאמר בגדעון: ועשית עמדי אות (שופטים ו׳:י״ז), ואומר:ד יהי נא חורב עלה הגיזה וגומ׳ (שופטים ו׳:ל״ט).
או מופת – בארץ. (ד) אף על פי כן, לא תשמעו לו.
ואם תאמר: אם כן, למה נתן לו הקב״ה ממשלה לעשות אות? כי מנסה י״י אלהיכם אתכם. (ה) ואת מצותיו תשמרו – תורת משה.
ובקולו תשמעו – בקול הנביאים.
ואותו תעבודוז – במקדשו.
ובו תדבקון – הדבק בדרכיו וגמולח חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב״ה. (ו)סרה – דבר המוסר מן העולם, שלא היה ושלא נברא, ושלא ציויתי לדבר כן, דישטוליר בלעז.
והפדך מבית עבדים – אפילו אין לו עליך אלא שפדאך משם, דיו. (ז) כי יסיתך – אין הסתה אלא גירוי, שנאמר: אם י״י הסיתך בי (שמואל א כ״ו:י״ט), אמיטרא בלעז, שמשיאיןט לעשות כן.
אחיך – מאב.
בן אמך – מאם.
חיקך – השוכבת בחיקיך, ומחוקה בך, אפיקייר בלעז, וכן: מחיקי הארץ (יחזקאל מ״ג:י״ד) – מיסוד התקוע בארץ.
אשר כנפשך – זה אביך. פירש לך הכתוב את החביבים לך,יא קל וחומר לאחרים.
בסתר – דבר הכתוב בהווה, שאין דברי מסית אלא בסתר, וכן אמר שלמה: בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה (משלי ז׳:ט׳).
אשר לא ידעת אתה ואבותיך – דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותם, וזה אומר לך לעזוביב מה שמסרו לך אבותיך. (ח) הקרבים אליך או הרחוקים ממך – למה פרט קרבים ורחוקים? אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים.
מקצה הארץ וגומ׳ – זה חמה ולבנה וצבא השמים, שהם מתהלכין מסוף העולם ועד סופו. (ט) לא תאבה לו – לא תהיה תאב לו, לא תאהבנו. לפי שנאמר: ואהבת לרעך (ויקרא י״ט:י״ח), את זה לא תאהב.
ולא תשמע אליו – בהתחננו על נפשו למחול לו, לפי שנאמר: עזוב תעזוביג עמו (שמות כ״ג:ה׳), לזה לא תעזוב.
לא תחוס עינך עליו – לפי שנאמר: לא תעמודיד על דם רעךטו (ויקרא י״ט:ט״ז), על זה לא תחוס.
לא תחמולטז – לא תהפך בזכותו.
ולא תכסה עליו – אם אתה יודע לו חובה, אינך רשאי לשתוק. (י) כי הרג תהרגנו – יצא מבית דין זכאי – החזירהו לחובה, יצא מבית דין חייב – לא תחזירהו לזכות.
ידך תהיה בו בראשונה – מצוה ביד הניסת להמיתו. לא מת בידו – ימות בידי אחרים, שנאמר: ויד כל העם וגומ׳. (יג) לשבת שם – פרט לירושלם, שלא ניתנה לדירה. (יג-יד) {כי תשמע לאמר – אומרים כן: יצאו אנשים.}יז (יד) בני בליעל – בלי עול, שפרקו עולו של הקב״ה.יח
אנשים – ולא נשים.יט
יושבי עירם – ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו (בבלי סנהדרין קי״א:): אין נעשית נידחתכ עד שידיחו אנשים ועד שיהו מדיחיה מתוכה. (טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב – מכאן למדו (בבלי סנהדרין מ׳.) שבע חקירות מריבוי המקרא. כאן יש שלש: דרישה, וחקירה, והיטב. ושאלת אינו מן המניין, וממנו למדנו בדיקות. ובמקום אחר הוא אומר: ודרשת היטב (דברים י״ז:ד׳), ועוד במקום אחר: ודרשו השופטים היטב (דברים י״ט:י״ח), למדו היטב היטב לגזירה שוה, ליתן האמור של זה בזה. (טז) הכה תכה – אם אינך יכול להמיתן במיתה הכתובה בם, המיתם במיתה אחרת. (יז) לי״י אלהיך – לשמו ובשבילו. (יח) למען ישוב י״י מחרון אפו –למען ישוב י״י – מוסב על הכה תכהכא (דברים י״ג:ט״ז). מחרון אפו – שכל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
את כל הדבר – קלה כחמורה.
תשמרוןא לעשות – לתת לא תעשה על עשה האמורין בפרשה, שכל השמר לשון לא תעשה הוא, אלא שאין לוקין על השמר של עשה.
לא תסף עליו – חמש טוטפות, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות לברכתב כהנים. (ב) ונתן אליך אות או מופת – בשמים, כגוןג שנאמר בגדעון: ועשית עמדי אות (שופטים ו׳:י״ז), ואומר:ד יהי נא חורב עלה הגיזה וגומ׳ (שופטים ו׳:ל״ט).
או מופת – בארץ. (ד) אף על פי כן, לא תשמעו לו.
ואם תאמר: אם כן, למה נתן לו הקב״ה ממשלה לעשות אות? כי מנסה י״י אלהיכם אתכם. (ה) ואת מצותיו תשמרו – תורת משה.
ובקולו תשמעו – בקול הנביאים.
ואותו תעבודוז – במקדשו.
ובו תדבקון – הדבק בדרכיו וגמולח חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב״ה. (ו)
סרה – דבר המוסר מן העולם, שלא היה ושלא נברא, ושלא ציויתי לדבר כן, דישטוליר בלעז.
והפדך מבית עבדים – אפילו אין לו עליך אלא שפדאך משם, דיו. (ז) כי יסיתך – אין הסתה אלא גירוי, שנאמר: אם י״י הסיתך בי (שמואל א כ״ו:י״ט), אמיטרא בלעז, שמשיאיןט לעשות כן.
אחיך – מאב.
בן אמך – מאם.
חיקך – השוכבת בחיקיך, ומחוקה בך, אפיקייר בלעז, וכן: מחיקי הארץ (יחזקאל מ״ג:י״ד) – מיסוד התקוע בארץ.
אשר כנפשך – זה אביך. פירש לך הכתוב את החביבים לך,יא קל וחומר לאחרים.
בסתר – דבר הכתוב בהווה, שאין דברי מסית אלא בסתר, וכן אמר שלמה: בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה (משלי ז׳:ט׳).
אשר לא ידעת אתה ואבותיך – דבר זה גנאי גדול הוא לך, שאף האומות אין מניחין מה שמסרו להם אבותם, וזה אומר לך לעזוביב מה שמסרו לך אבותיך. (ח) הקרבים אליך או הרחוקים ממך – למה פרט קרבים ורחוקים? אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים.
מקצה הארץ וגומ׳ – זה חמה ולבנה וצבא השמים, שהם מתהלכין מסוף העולם ועד סופו. (ט) לא תאבה לו – לא תהיה תאב לו, לא תאהבנו. לפי שנאמר: ואהבת לרעך (ויקרא י״ט:י״ח), את זה לא תאהב.
ולא תשמע אליו – בהתחננו על נפשו למחול לו, לפי שנאמר: עזוב תעזוביג עמו (שמות כ״ג:ה׳), לזה לא תעזוב.
לא תחוס עינך עליו – לפי שנאמר: לא תעמודיד על דם רעךטו (ויקרא י״ט:ט״ז), על זה לא תחוס.
לא תחמולטז – לא תהפך בזכותו.
ולא תכסה עליו – אם אתה יודע לו חובה, אינך רשאי לשתוק. (י) כי הרג תהרגנו – יצא מבית דין זכאי – החזירהו לחובה, יצא מבית דין חייב – לא תחזירהו לזכות.
ידך תהיה בו בראשונה – מצוה ביד הניסת להמיתו. לא מת בידו – ימות בידי אחרים, שנאמר: ויד כל העם וגומ׳. (יג) לשבת שם – פרט לירושלם, שלא ניתנה לדירה. (יג-יד) {כי תשמע לאמר – אומרים כן: יצאו אנשים.}יז (יד) בני בליעל – בלי עול, שפרקו עולו של הקב״ה.יח
אנשים – ולא נשים.יט
יושבי עירם – ולא יושבי עיר אחרת, מכאן אמרו (בבלי סנהדרין קי״א:): אין נעשית נידחתכ עד שידיחו אנשים ועד שיהו מדיחיה מתוכה. (טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב – מכאן למדו (בבלי סנהדרין מ׳.) שבע חקירות מריבוי המקרא. כאן יש שלש: דרישה, וחקירה, והיטב. ושאלת אינו מן המניין, וממנו למדנו בדיקות. ובמקום אחר הוא אומר: ודרשת היטב (דברים י״ז:ד׳), ועוד במקום אחר: ודרשו השופטים היטב (דברים י״ט:י״ח), למדו היטב היטב לגזירה שוה, ליתן האמור של זה בזה. (טז) הכה תכה – אם אינך יכול להמיתן במיתה הכתובה בם, המיתם במיתה אחרת. (יז) לי״י אלהיך – לשמו ובשבילו. (יח) למען ישוב י״י מחרון אפו –
למען ישוב י״י – מוסב על הכה תכהכא (דברים י״ג:ט״ז). מחרון אפו – שכל זמן שעבודה זרה בעולם, חרון אף בעולם.
רשימת מהדורות© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה, וכן היה גם בכ״י מינכן 5, לונדון 26917 לפני שתוקנו. בנוסח המקרא שלנו: ״תשמרו״.
ב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בכ״י ליידן 1: ״בברכת״.
ג כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״כעניין״. בכ״י מינכן 5: ״כעיניין״.
ד כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״ויאמר״.
ה כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בפסוק: ״אל״.
ו כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״תשמעו״.
ז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, לונדון 26917. בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34: ״ואתו תעבדו״.
ח כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״גמול״.
ט כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״שמשיאו״.
י כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים כלשון הפסוק: ״ומחיק״.
יא כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34. בכ״י מינכן 5, לונדון 26917: ״עליך״.
יב כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, לונדון 26917, דפוס רומא. בכ״י אוקספורד 34, דפוסי שונצינו, סביונטה: ״עזוב״.
יג כן בכ״י לייפציג 1, ליידן 1. בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״עזב תעזב״.
יד כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, המבורג 13. בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״תעמד״.
טו כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, מינכן 5, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״ריעיך״.
טז כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, לונדון 26917. בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, אוקספורד אופ׳ 34: ״תחמל״.
יז ביאור זה מופיע בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, לונדון 26917, המבורג 37, פריס 157, דפוס רומא. הביאור חסר בכ״י לייפציג 1, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, סינסינטי 1.
יח כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא. בדפוסי שונצינו, סביונטה: ״מקום״.
יט כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו, סביונטה. בדפוסים מאוחרים: ד״ה ״אנשים״ קודם לד״ה ״בני בליעל״.
כ כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא: ״עיר הנידחת״. בכ״י אוקספורד 165: ״נדחת עיר״.
כא ״מחרון אפו... הכה תכה״ מופיע בכ״י לייפציג 1 (אך שם המלים ״למען ישוב י״י מוסב על הכה תכה מחרון״ מוקטנות), אוקספורד 165, המבורג 37, המבורג 13, דפוס רומא. המלים חסרות (אולי עקב השמטה ע״י הדומות) בכ״י ששון 369, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי שונצינו, סביונטה.
הערות
Tanakh
Peirush