Ramban Bemidbar 36 – רמב"ן במדבר לו‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) {שביעי} וַֽיִּקְרְב֞וּ^א רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי⁠־גִלְעָד֙ בֶּן⁠־מָכִ֣יר בֶּן⁠־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יוֹסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּ לִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָב֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ב) וַיֹּאמְר֗וּ אֶת⁠־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהֹוָ֔הי״י֔ לָתֵ֨ת אֶת⁠־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהֹוָ֔הי״י֔ לָתֵ֗ת אֶֽת⁠־נַחֲלַ֛ת צְלׇפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃ (ג) וְ֠הָי֠וּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי⁠־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנוֹסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃ (ד) וְאִם⁠־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֽוֹסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ (ה) וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל⁠־פִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי⁠־יוֹסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃ (ו) זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר⁠־צִוָּ֣ה יְהֹוָ֗הי״י֗ לִבְנ֤וֹת צְלׇפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטּ֥וֹב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְ לְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃ (ז) וְלֹֽא⁠־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל⁠־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (ח) וְכׇל⁠־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַן יִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ (ט) וְלֹֽא⁠־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר^ב כִּי⁠־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָת֔וֹ יִדְבְּק֕וּ מַטּ֖וֹת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (י) כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖הי״י֖ אֶת⁠־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנ֥וֹת צְלׇפְחָֽד׃ (יא) {מפטיר} וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחׇגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנ֣וֹת צְלׇפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃ (יב) מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי⁠־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן⁠־יוֹסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל⁠־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃ (יג) אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֺ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛הי״י֛ בְּיַד⁠־מֹשֶׁ֖ה אֶל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וַֽיִּקְרְב֞וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 וכמו כן בדפוסים וקורן
• ל?=וַֽיִקְרְב֞וּ (חסר דגש באות יו״ד?)
• ברויאר ציין שאין דגש ביו״ד, אבל מעיון בכתי״ל ייתכן שהוא קיים, וכך דעתו של דותן וכמו כן בהקלדה.

^ב לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר =ל,ל1,ב,ש,ש1?,ק3,ו,ל3 (סגול באות טי״ת)
• ל9=<לְמַטֵּ֣ה אַחֵ֑ר> (צירה באות טי״ת) וכמו כן בדפוסים וקורן

E/ע

הערותNotes

(ז-ט) ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה – לא חשש הכתוב אלא לתקן העת ההיא, כי אם היו בישראל נשים נשואות לשבט אחר והן יורשות נחלה היום, או שתירשנה מיום זה ואילך, שימות אביהן או אחיהן בלא בנים, על כרחנו תסוב נחלתן ממטה אל מטה, ומי יוכל לתקן בזמן את אשר עותו,⁠¹ כי לא רצתה התורה לצוות שלא יירשו אותן הבן והבעל, שלא ראתה לעקור משפט הירושה. וכן לא יחוש הכתוב למקרים העתידים לבא, כי הבנות שאינן יורשות נחלה יכולות להנשא לכל השבטים, ואיפשר שתהיינה יורשות נחלה בזמן הבא, כי ימותו אחיהן בחיי האב ותעבור נחלת אביהן או קרוביהן להן.
ועל דעת רבותינו (בבלי בבא בתרא ק״כ.) שדרשו דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה, יתכן שלא היו בכל הדור ההוא הבא בארץ יורשות נחלה בלתי בנות צלפחד, כי על כן לא דברו, וצוה הכתוב שאם ימות אדם מן היום ההוא עד שתחלק הארץ לשבטיהם ותהיה בתו יורשת אותו לא תנשא לשבט אחר, שלא יבא האיש ההוא בעת חלוק הארץ לקחת לו נחלה בתוך מטה אחר, כי הקפדה להם תהיה יותר גדולה בעת החלוק שלא יתערבו השבטים זה עם זה בנחלה, כי לאחרי כן כבר נודעה נחלתם ולא יקפידו כל כך. ובעבור שלא נודע זמן החלוק, הזהיר בכל הדור. והשם אשר בידו נפש כל חי² אין לו לחוש מיכאן ואילך.
ונכון הוא על דרך הפשט לאמר, שאין: ולא תסוב נחלה טעם כדי שלא תסוב הנחלה, אבל הן שתי מצות: צוה ביורשות נחלה שלא תנשאנה רק למטה אביהן, וצוה בנשואות כבר ואשר תבא אליהן נחלה אחרי היותן לאיש, שלא תסוב הנחלה ממטה למטה אחר, אבל יירשו אותן אחיהן וקרוביהן, לא בניהן ובעליהן. והזהיר^א מתחלה בבנות צלפחד ואחרי כן בכל בת יורשת נחלה, ואמר: בכל ישראל שלא תסוב נחלה ממטה אל מטה (במדבר ל״ו:ט׳), שאף הנשואות או המוזהרות אם עברו על המצוה, יירשו אותן אנשי המטה שיהו כולם דבקים וקשורים בנחלת מטה אבותם, לא תפרד נחלתן מהם והם לא יפרדו מנחלתם. ולא נהג כל זה רק בדור הנוחל את הארץ בעת החלוקה, והנה נתן להם עצה בפנויות אשר שאלו, ותקן גם בנשואות. (סיום) ונשלם ספר הפקודים ודגלי הצבאות,⁠³
ולאלהים י״י צבאות, שבח והודאות, למאות ולאלפים ורבואות,
וכאשר עשה עם אבותינו הגדולות והנוראות,⁠⁴
יחיש בימינו קץ הנפלאות,⁠⁵
יבנה הבית והלשכות, וגבול לפני התאות,⁠⁶
ויכין שם לבית דוד כסאות, ועינינו רואות,⁠⁷
והוא ברחמיו ינקנו מנסתרות, ומכל שגיאות,⁠⁸
ויראנו מתורתו נפלאות.⁠⁹ רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ השוו ללשון הפסוק בקהלת ז׳:י״ג.

² השוו ללשון הפסוק באיוב י״ב:י׳.

³ השוו ללשון הפסוק בבמדבר א׳:נ״ב.

⁴ השוו ללשון הפסוק בדברים י׳:כ״א.

⁵ השוו ללשון הפסוק בדניאל י״ב:ו׳.

⁶ השוו ללשון הפסוק ביחזקאל מ׳:י״ב.

⁷ השוו ללשון הפסוק במלכים א א׳:מ״ח, תהלים קכ״ב:ה׳.

⁸ השוו ללשון הפסוק בתהלים י״ט:י״ג.

⁹ השוו ללשון הפסוק בתהלים קי״ט:י״ח.

^א כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, פריס 222. בכ״י פרמא 3255: ״ותזהיר״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון