×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ירמיהו מ״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) אֲשֶׁ֨ר הָיָ֧ה דְבַר⁠־יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶל⁠־יִרְמְיָ֥הוּ הַנָּבִ֖יא עַל⁠־הַגּוֹיִֽם׃ (ב) לְמִצְרַ֗יִם עַל⁠־חֵ֨יל פַּרְעֹ֤ה נְכוֹ֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁר⁠־הָיָ֥ה עַל⁠־נְהַר⁠־פְּרָ֖ת בְּכַרְכְּמִ֑שׁ אֲשֶׁ֣ר הִכָּ֗ה נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל בִּשְׁנַת֙ הָרְבִיעִ֔ית לִיהוֹיָקִ֥ים בֶּן⁠־יֹאשִׁיָּ֖הוּ מֶ֥לֶךְ יְהוּדָֽה׃ (ג) עִרְכ֤וּ מָגֵן֙ וְצִנָּ֔ה וּגְשׁ֖וּ לַמִּלְחָמָֽה׃ (ד) אִסְר֣וּ הַסּוּסִ֗ים וַֽעֲלוּ֙ הַפָּ֣רָשִׁ֔ים וְהִֽתְיַצְּב֖וּ בְּכוֹבָעִ֑ים מִרְקוּ֙ הָרְמָחִ֔ים לִבְשׁ֖וּ הַסִּרְיֹנֹֽת׃ (ה) מַדּ֣וּעַ רָאִ֗יתִי הֵ֣מָּה חַתִּים֮ נְסֹגִ֣ים אָחוֹר֒ וְגִבּוֹרֵיהֶ֣ם יֻכַּ֔תּוּ וּמָנ֥וֹס נָ֖סוּ וְלֹ֣א הִפְנ֑וּ מָג֥וֹר מִסָּבִ֖יב נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ו) אַל⁠־יָנ֣וּס הַקַּ֔ל וְאַל⁠־יִמָּלֵ֖ט הַגִּבּ֑וֹר צָפ֙וֹנָה֙ עַל⁠־יַ֣ד נְהַר⁠־פְּרָ֔ת כָּשְׁל֖וּ וְנָפָֽלוּ׃ (ז) מִי⁠־זֶ֖ה כַּיְאֹ֣ר יַעֲלֶ֑ה כַּנְּהָר֕וֹת יִֽתְגָּעֲשׁ֖וּ מֵימָֽיו׃ (ח) מִצְרַ֙יִם֙ כַּיְאֹ֣ר יַעֲלֶ֔ה וְכַנְּהָר֖וֹת יִתְגֹּ֣עֲשׁוּ מָ֑יִם וַיֹּ֗אמֶר אַֽעֲלֶה֙ אֲכַסֶּה⁠־אֶ֔רֶץ אֹבִ֥ידָה עִ֖יר וְיֹ֥שְׁבֵי בָֽהּ׃ (ט) עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלְל֣וּא הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבּוֹרִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃ (י) וְֽהַיּ֨וֹם הַה֜וּא לַֽאדֹנָ֧י יֱהֹוִ֣היֱ⁠־הֹוִ֣ה צְבָא֗וֹת י֤וֹם נְקָמָה֙ לְהִנָּקֵ֣ם מִצָּרָ֔יו וְאָכְלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ וְשָׂ֣בְעָ֔ה וְרָוְתָ֖ה מִדָּמָ֑ם כִּ֣י זֶ֠בַח לַאדֹנָ֨י יֱהֹוִ֧היֱ⁠־הֹוִ֧ה צְבָא֛וֹת בְּאֶ֥רֶץ צָפ֖וֹן אֶל⁠־נְהַר⁠־פְּרָֽת׃ (יא) עֲלִ֤י גִלְעָד֙ וּקְחִ֣י צֳרִ֔י בְּתוּלַ֖ת בַּת⁠־מִצְרָ֑יִם לַשָּׁוְא֙ [הִרְבֵּ֣ית] (הרביתי) רְפֻא֔וֹת תְּעָלָ֖ה אֵ֥ין לָֽךְ׃ (יב) שָׁמְע֤וּ גוֹיִם֙ קְלוֹנֵ֔ךְ וְצִוְחָתֵ֖ךְ מָלְאָ֣ה הָאָ֑רֶץ כִּֽי⁠־גִבּ֤וֹר בְּגִבּוֹר֙ כָּשָׁ֔לוּ יַחְדָּ֖יו נָפְל֥וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ (יג) הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶֽל⁠־יִרְמְיָ֖הוּ הַנָּבִ֑יא לָב֗וֹא נְבֽוּכַדְרֶאצַּר֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל לְהַכּ֖וֹת אֶת⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (יד) הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֙יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעֽוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס אִמְר֗וּ הִתְיַצֵּב֙ וְהָכֵ֣ן לָ֔ךְ כִּֽי⁠־אָכְלָ֥ה חֶ֖רֶב סְבִיבֶֽיךָ׃ (טו) מַדּ֖וּעַ נִסְחַ֣ף אַבִּירֶ֑יךָ לֹ֣א עָמַ֔ד כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ הֲדָפֽוֹ׃ (טז) הִרְבָּ֖ה כּוֹשֵׁ֑ל גַּם⁠־נָפַ֞ל אִ֣ישׁ אֶל⁠־רֵעֵ֗הוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ ק֣וּמָה׀ וְנָשֻׁ֣בָה אֶל⁠־עַמֵּ֗נוּ וְאֶל⁠־אֶ֙רֶץ֙ מוֹלַדְתֵּ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַיּוֹנָֽה׃ (יז) קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃ (יח) חַי⁠־אָ֙נִי֙ נְאֻם⁠־הַמֶּ֔לֶךְ יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ כִּ֚י כְּתָב֣וֹר בֶּהָרִ֔ים וּכְכַרְמֶ֖ל בַּיָּ֥ם יָבֽוֹא׃ (יט) כְּלֵ֤י גוֹלָה֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ יוֹשֶׁ֖בֶת בַּת⁠־מִצְרָ֑יִם כִּי⁠־נֹף֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וְנִצְּתָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃ (כ) עֶגְלָ֥ה יְפֵה⁠־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃ (כא) גַּם⁠־שְׂכִרֶ֤יהָ בְקִרְבָּהּ֙ כְּעֶגְלֵ֣י מַרְבֵּ֔ק כִּֽי⁠־גַם⁠־הֵ֧מָּה הִפְנ֛וּ נָ֥סוּ יַחְדָּ֖יו לֹ֣א עָמָ֑דוּ כִּ֣י י֥וֹם אֵידָ֛ם בָּ֥א עֲלֵיהֶ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃ (כב) קוֹלָ֖הּ כַּנָּחָ֣שׁ יֵלֵ֑ךְ כִּֽי⁠־בְחַ֣יִל יֵלֵ֔כוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת֙ בָּ֣אוּ לָ֔הּ כְּחֹטְבֵ֖י עֵצִֽים׃ (כג) כָּרְת֤וּב יַעְרָהּ֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּ֖י לֹ֣א יֵחָקֵ֑ר כִּ֤י רַבּוּ֙ מֵֽאַרְבֶּ֔ה וְאֵ֥ין לָהֶ֖ם מִסְפָּֽר׃ (כד) הֹבִ֖ישָׁה בַּת⁠־מִצְרָ֑יִם נִתְּנָ֖ה בְּיַ֥ד עַם⁠־צָפֽוֹן׃ (כה) אָמַר֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הִנְנִ֤י פוֹקֵד֙ אֶל⁠־אָמ֣וֹן מִנֹּ֔א וְעַל⁠־פַּרְעֹה֙ וְעַל⁠־מִצְרַ֔יִם וְעַל⁠־אֱלֹהֶ֖יהָ וְעַל⁠־מְלָכֶ֑יהָ וְעַ֨ל⁠־פַּרְעֹ֔ה וְעַ֥ל הַבֹּטְחִ֖ים בּֽוֹ׃ (כו) וּנְתַתִּ֗ים בְּיַד֙ מְבַקְשֵׁ֣י נַפְשָׁ֔ם וּבְיַ֛ד נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל וּבְיַד⁠־עֲבָדָ֑יו וְאַחֲרֵי⁠־כֵ֛ן תִּשְׁכֹּ֥ן כִּֽימֵי⁠־קֶ֖דֶם נְאֻם⁠־יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כז) וְ֠אַתָּ֠ה אַל⁠־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ וְאַל⁠־תֵּחַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י הִנְנִ֤י מוֹשִֽׁעֲךָ֙ מֵרָח֔וֹק וְאֶֽת⁠־זַרְעֲךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ שִׁבְיָ֑ם וְשָׁ֧ב יַעֲק֛וֹב וְשָׁקַ֥ט וְשַׁאֲנַ֖ן וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃ (כח) אַ֠תָּ֠ה אַל⁠־תִּירָ֞א עַבְדִּ֤י יַֽעֲקֹב֙ נְאֻם⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ כִּ֥י אִתְּךָ֖ אָ֑נִי כִּי֩ אֶעֱשֶׂ֨ה כָלָ֜ה בְּכׇֽל⁠־הַגּוֹיִ֣ם׀ אֲשֶׁ֧ר הִדַּחְתִּ֣יךָ שָּׁ֗מָּה וְאֹֽתְךָ֙ לֹא⁠־אֶעֱשֶׂ֣ה כָלָ֔ה וְיִסַּרְתִּ֙יךָ֙ לַמִּשְׁפָּ֔ט וְנַקֵּ֖ה לֹ֥א אֲנַקֶּֽךָּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א וְהִתְהֹלְל֣וּ א=וְהִתְהֹלֲל֣וּ (חטף)
ב כָּרְת֤וּ =א,ל והקמץ גדול; וראו באריכות בפירושו של הרד״ק שהוא פועל עבר.
• ק=כָּֽרְת֤וּ (בגעיה). ברויאר כתב: ״בנוסח ק הקמץ הוא קמץ גדול; ואין ספק שכן הוא גם בנוסח א, ל; אלא שהם השמיטו את הגעיה כדרכם בתיבות רבות המוטעמות במשרת.⁠״
E/ע
הערותNotes
(ב) למצרים – נבא תחילה על פורענות מלך מצרים שבאה לו מחוץ לארצו והוא כאשר הלך על נהר פרת בכרכמיש אחר שלכדה מלך אשור ממלך ארם כמו שאמר הלא ככרכמיש כלנו וגו׳ (ישעיהו י׳:ט׳) והלך שם פרעה נכה בימי יאשיהו וארכו לו ימי המצור שם עד השנה הרביעית ליהויקים ועלה עליו נבוכדנצר ונאמר עליו נבואה זו ואחר כן נבא על ארץ מצרים שיכבשנה נבוכדנצר.
אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל בשנת הרביעית – מנהג הלשון לבוא סמוך על המספר, וכן בשנת שלש למלכו (אסתר א׳:ג׳), ואחרים זולתו.
פרעה נכה – תרגם יונתן פרעה חגירא.
(ג) ערכו מגן – כנגד חיל נבוכדנצר שיערכו להלחם על חיל פרעה (ירמיהו מ״ו:ב׳) או אומר כנגד חיל פרעה שיערכו לעמוד כנגד חיל נבוכדנצר הבא עליהם.
וצנה – כמו מגן אלא שהוא עשוי בתכונה אחרת ותרגם יונתן סדרו עגילין ותריסין.
(ד) אסרו הסוסים – כמו ויאסר את רכבו (שמות י״ד:ו׳).
ועלו הפרשים – אותם הפרשים עלו על הסוסים שתאסרו.
והתיצבו בכובעים – התיצבו על הסוסים בכובעים שבראשיכם.
מרקו הרמחים – מרקו אותם מהחלודה וצחצחו אותם.
לבשו השריונות – הם לבושי הברזל שעשוים טבעות טבעות.
(ה) מדוע, המה חתים – חיל מצרים ראיתי חתים מפני חיל נבוכדנצר מדוע היה זה איפה גבורתם.
נסוגים אחור – שבים לאחור מפני חיל נבוכדנצר.
יכתו – ענין שבר וכתיתה.
ומנוס נסו – מנוס שם בפלס מקום.
ולא הפנו – לא החזירו פניהם כנגד הרודפים אחריהם, אלא נסו בחזקה זהו שאמר ומנוס נסו לחזק המנוס.
מגור מסביב – בעודם נסים יהיה להם פחד מסביב שיפחדו שיבאו להם מכל סביבותיהם.
ויונתן תרגם מגור – ענין אסיפה, ולא מחפנן למיקם מן קדם דקטלין בחרבא דמתכנשין עליהון מן סחור סחור.
(ו) אל ינוס – מי שהוא קל ברגליו לא ינוס כי לא יועילו לו כי ישיגוהו הרודפים.
ולא ימלט הגבור – ולא יחשב הגבור שימלט אם יעמוד להלחם כנגדם כי לא תועילהו גבורתו ויפול בידם.
צפונה – בפאת צפון לכרכמיש כי שם היתה המלחמה או כרכמיש היתה צפונית למצרים לפיכך אמר צפונה וכן אמר למטה בארץ צפון.
(ז) מי זה – אמר על פרעה דרך לעג מי זה שהיה עולה מן הארץ.
כיאור – כמו יאור שעולה ומתפשט בארץ.
כנהרות – כמו הנהרות הגדולים כן יתגעשו מימיו של פרעה והוא משל על חילותיו וכיון שהיו עולים כל כך בגבורה איך כשלו ונפלו עתה לפני נבוכדנצר וכפל הענין לחזק עוד ואמר.
(ח) מצרים כיאור – הראשון יתגעשו מבנין התפעל וזה השני יתגעשו בחולם הגימ״ל מורכבת מן התפעל הדומה למרובע אמר כמו שהנהרות יתגעשו מים כן יתגעשו חילותיו של פרעה בבאו לארץ וענין יתגעשו הוא ענין געשת המים ותנועתה בחוזק.
ויונתן תרגם כיאור – כעננא.
ויאמר אעלה אכסה ארץ – אעלה בפתח האל״ף במקום סגול וכן אענה אף אני חלקי (איוב ל״ב:י״ז), כי הם פועלים עומדים ואילו היו מבנין הפעול היו יוצאין ואיננו רחוק שתהיה האל״ף בפתח אף על פי שאין כן המנהג.
אובידה – מבנין הפעיל משפטו אאבידה אלא שבא כן להניח על האל״ף כמשפט.
(ט) עלו הסוסים – עתה בבא חיל נבוכדנצר עלו הסוסים נראה מה תעשו אתם הסוסים כלומר סוסי מצרים עלו כנגד החיל הבא עליכם כמו שהייתם עולים טרם בואם כמו המים העולים.
והתהוללו – אתם הרכב כמו שהייתם עושים מתחילה והרכב שם כלל כמו שש מאות רכב בחור (שמות י״ד:ז׳). והוללות הרכב הוא מרוצת הסוסים רצוא ושוב ודהירתם שידמה הוללות ושגעון.
ויצאו הגבורים – בצרי היו״ד והוא איתן ולית כוותיה ושארא ויצאו בקמץ היו״ד.
כוש ופוט – באו עם פרעה וכן לודים.
תפשי דרכי קשת – סמוך על סמוך כמו נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ׳:י״ז), חכמי יועצי פרעה (ישעיהו י״ט:י״א), ושפוני טמוני חול (דברים ל״ג:י״ט).
(י) והיום ההואיום נקמה להנקם מצריו נקמת יאשיהו המלך שהמיתו פרעה נכה במגדו.
ורותה מדמם – מן הקל ולית כותיה ושארא רותה ורותה מן הדגוש.
אל נהר פרת – כמו על וכן אל ההרים לא אכל (יחזקאל י״ח:ו׳).
(יא) עלי גלעד – ואם תעלי ותקחי צרי לא יועילוך.
לשוא הרבית רפואות – לחנם תקחי רפואות למכתך.
כי תעלה אין לך – ותעלה כמו רפואה והרפואה היא משל על עזרת העוזרים כמו כוש פוט ולוד.
הרביתי – כתוב ביו״ד רוצה לומר שהם יאמרו כן בעת מפלתם והרבית קרי שאומר הנביא כנגד בתולת בת מצרים.
(יב) שמעו, וצוחתך – כמו צעקתך וכן צוחה על היין (ישעיהו כ״ד:י״א).
גבור בגבור כשלו – כי אפילו הגבורים ינוסו ויכשלו איש באחיו1 בנוסם כי בכח מנוסת הראשון יכשל ויפול והאחרון יכשל בו בנוסו שימצאנו כמוטל בדרך ויכשל בו בנוסו והנה יחדיו נפלו שניהם.
(יג) הדבר – אחר כן בא נבוכדנצר עוד להכות את ארץ מצרים והתנבא הנביא עליהם טרם בואו ואמר. (יד) הגידו במצרים – זכר תחלה כלל במצרים ואחר כן פרט במגדול והוא שנזכר בתורה בין מגדול ובין הים (שמות י״ד:ב׳). וכן בנוף ובתחפנחס ערי ממלכה לפרעה. (טו) מדוע נסחף אביריך לא עמד – והתשובה כי י״י הדפו נסחף מן מטר סוחף (משלי כ״ח:ג׳), כאילו סחפו מטר לא יוכל לעמוד בעצמו ואמר נסחף לשון יחיד ואמר אביריך לשון רבים ר״ל כל אחד ואחד מן אביריך. (טז) הרבה כושל – י״י שזכר הרבה בהם כושלים.
גם נפל איש אל רעהו – כמו על רעהו כמו שאמר גבור בגבור כשלו (ירמיהו מ״ו:י״ב).
ויונתן תרגם נפל – כמו אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו ל״ז:י״ג), שתרגם משתמע. וכן תרגם אף אשתמעו גבר לחבריה.
ויאמרו קומה ונשובה אל עמנו – הגרים במצרים מארצות כי כשהיה רעב היו באים לגור במצרים כי ברוב השנים יש שבע במצרים יותר משאר ארצות וכשיבא חיל נבוכדנצר ואמרו איש לחברו קומה ונשובה אל עמנו.
היונה – האונסת כי אין מי שיעמוד כנגדה וכן והאכלתי את מוניך (ישעיהו מ״ט:כ״ו) – אונסיך. וכן לא יונו עוד נשיאי את עמי (יחזקאל מ״ה:ח׳).
ויונתן תרגם מענין יין, שתרגם: מן קדם חרב סנאה דהיא כחמר מרויא.
(יז) קראו – אמרו שם במצרים דרך קריאה על פרעה מלך מצרים שהיה מלך שאון והמון רב.
העביר המועד – המועד שנתן למלך בבל לצאת להלחם עמו העביר אותו לו מפחדו אליו ומלך עומד במקום שנים מלך מצרים ומלך שאון.
ויונתן תרגם קראו – זמינו.
(יח) חי אני, כי כתבור בהרים – פירש אדוני אבי ז״ל כמו שהר תבור הוא מועד לצוד שם ולפרוש שם רשתות כמו שאמר ורשת פרושה על תבור (הושע ה׳:א׳), כן יצודו אותם.
וככרמל בים יבא – כמו עצי הכרמל שמביאים בים כן יביאו אותם בשביה.
ויונתן תרגם: ארי כמה דיציב פתגמא דתבור בטוריא וככרמלא בימא כן ייתי תביריה.
(יט) כלי גולה, יושבת בת מצרים – את בת מצרים שהיית יושבת כלומר יושבת לבטח והיית חושבת שתשבי זמן רב בארצך עתה עשי לך כלי גולה (יחזקאל י״ב:ג׳) כי תגלו ממנה וזכר נוף שהיתה עיר ממלכה.
ונצתה – תשם כמו עריו נצתו ונצתה כמדבר וכן תרגם יונתן ותצדי.
(כ) עגלה יפה פיה מצרים – יפה פיה שתי מלות וענינו מלה אחת וכן פקחקוח והבוז לגאיונים והוא ינהגנו עלמות כל אלו שתי מלות וענינם מלה אחת וכן יפה פיה. ונכפלו בה העי״ן והלמ״ד לרב היופי ודימה מצרים לעגלה יפהפיה לרב יפיה ודשנה וכן כנה הכתוב הנשים היפות והדשנות פרות הבשן.
קרץ מצפון בא בא – ענין קריצה וגזרה, כמו מחומר קורצתי גם אני (איוב ל״ג:ו׳).
מצפון – מבבל שהיא צפונית ואמר בא בא כפל הדבר לחזק הענין.
(כא) גם שכיריה – גייסות ששכרו לעזרם הם בקרבה.
כעגלי מרבק – כמו העגלים שעומדים בבית לפטמן כן הם יושבים ואוכלים ושותים ולא יצאו להלחם.
ויונתן תרגם שכירים – רברבהא כמו השכירה שפירש גדולה מרבק ענין פטום וכן עגל מרבק (שמואל א כ״ח:כ״ד). וכן בדברי רבותינו ז״ל הכניסה לרבקה.
הפנו – פי׳ הפנו ערף.
(כב) קולה כנחש ילך – קול צעקת מצרים ילך למרחוק כקול נחש.
ויונתן תרגם: קל ניקוש זיניהון כחוין זחלין.
(כג) כרתו יערה – מחלוקת במלה הזאת יש קוראים כרתו צווי כמו חרבו מאד (ירמיהו ב׳:י״ב). כאילו מדבר כנגד החיל ויש קוראים כרתו פעל עבר כמו שמרו זכרו ובמקצת ספרים מדויקים הכ״ף מעמדת בגעיא וזאת היא הקריאה הנכונה לפי הענין ויש אומרים כי לא יתכן היותו פעל עבר בעבור שאמר אחריו נאם י״י ואין המנהג לבא נאם י״י אחר פעל עבר בדברי הנבואה והנה שכחו ירדו לטבח נאם המלך י״י צבאות שמו (ירמיהו מ״ח:ט״ו), ובדברי תוכחה כלכם פשעתם בי נאם י״י (ירמיהו ב׳:כ״ט).
ואמר כרתו לשון עבר ואף על פי שענינו לעתיד כי כן המנהג במקומות רבים בדברי הנבואה כי דבר הנבואה העתיד הוא קיים כאילו בא.
יערה – רוצה לומר עצי יערה והוא משל על עם מצרים או על גדוליה וכן תרגם יונתן רברבהא.
כי לא יחקר – חיל נבוכדנצר הבא עליהם לא יחקר מרוב.
(כד) הובישה – פעל עומד וכן הובישו אכרים (יואל א׳:י״א) וזולתו. ויש יוצא כמו הובשת היום את פניא עבדיך (שמואל ב י״ט:ו׳). אמר בשת יהיה לה לבת מצרים כשתנתן ביד עם צפון שהם הכשדים כי הם הגלו תחילה הכשדים מעל ירושלם ועתה נתנה בידם ודין הוא שתבוש. (כה) אמר י״י צבאות אלהי ישראל – זכר אלהי ישראל לפי שהפורענות הבאה למצרים הוא לעונש שהרע לישראל שישק מלך מצרים וכן פרעה נכה שהמית יאשיהו כמו שאמר נקמה להנקם מצריו (ירמיהו מ״ו:י׳) כמו שפי׳ למעלה.
אל אמון מנא – כמו על אמון הוא מלך העיר הנקרא נא והיא ממלכות מצרים.
ויונתן תרגם אמון – כמו המון ותרגם נא – אלכסנדריא, וכן תרגם: הא אנא מסער על אתרגשות אלכסנדריא.
(כו) ונתתים, ואחרי כן תשכן – כמו שנבא יחזקאל מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים וגומר (יחזקאל כ״ט:י״ג).
ומה שאמר כימי קדם – לא אמר שתהיה במעלתה שהיתה מימי קדם שהרי אמר ביחזקאל והיו שם ממלכה שפלה (יחזקאל כ״ט:י״ד), אלא פירושו שתשכן בארצה כימי קדם.
(כז) ואתה אל תירא – פרשה זו עתידה וכבר פירשתיה למעלה במקומה ושנה אותה הנה עם שנוי מלות מעט והענין אחד והטעם לפי שזכר הנה פורענות הגוים אמר כנגד ישראל ואתה אל תירא שאינך כמותם ואף על פי שהם ישובו בארצם אחר גלותם לא יהיו שלוים ושקטים אלא סופם שיכלו מהיות גוי ולא יזכר שמם וישראל לא יסוף שמם וזכרם יעמוד כימי השמים על הארץ. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בויקרא כ״ו:ל״ז.
א כן בכ״י וטיקן 71. בפסוק נוסף: ״כל״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×