×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל א ט״ותנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל אֹתִ֨י שָׁלַ֤ח יְהֹוָה֙י״י֙ לִמְשׇׁחֳךָ֣א לְמֶ֔לֶךְ עַל⁠־עַמּ֖וֹ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֣ה שְׁמַ֔ע לְק֖וֹל דִּבְרֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (ב) כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת פָּקַ֕דְתִּי אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה עֲמָלֵ֖ק לְיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר⁠־שָׂ֥ם לוֹ֙ בַּדֶּ֔רֶךְ בַּעֲלֹת֖וֹ מִמִּצְרָֽיִם׃ (ג) עַתָּה֩ לֵ֨ךְ וְהִכִּיתָ֜ה אֶת⁠־עֲמָלֵ֗ק וְהַֽחֲרַמְתֶּם֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ל עָלָ֑יו וְהֵמַתָּ֞ה מֵאִ֣ישׁ עַד⁠־אִשָּׁ֗ה מֵֽעֹלֵל֙ וְעַד⁠־יוֹנֵ֔ק מִשּׁ֣וֹר וְעַד⁠־שֶׂ֔ה מִגָּמָ֖ל וְעַד⁠־חֲמֽוֹר׃ (ד) וַיְשַׁמַּ֤ע שָׁאוּל֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם וַֽיִּפְקְדֵם֙ בַּטְּלָאִ֔ים מָאתַ֥יִם אֶ֖לֶף רַגְלִ֑י וַעֲשֶׂ֥רֶת אֲלָפִ֖ים אֶת⁠־אִ֥ישׁ יְהוּדָֽה׃ (ה) וַיָּבֹ֥א שָׁא֖וּל עַד⁠־עִ֣יר עֲמָלֵ֑ק וַיָּ֖רֶב בַּנָּֽחַל׃ (ו) וַיֹּ֣אמֶר שָׁא֣וּל אֶֽל⁠־הַקֵּינִ֡י לְכוּ֩ סֻּ֨רוּ רְד֜וּ מִתּ֣וֹךְ עֲמָלֵקִ֗י פֶּן⁠־אֹֽסִפְךָ֙ עִמּ֔וֹ וְאַתָּ֞ה עָשִׂ֤יתָֽה חֶ֙סֶד֙ עִם⁠־כׇּל⁠־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בַּעֲלוֹתָ֖ם מִמִּצְרָ֑יִם וַיָּ֥סַר קֵינִ֖י מִתּ֥וֹךְ עֲמָלֵֽק׃ (ז) וַיַּ֥ךְ שָׁא֖וּל אֶת⁠־עֲמָלֵ֑ק מֵֽחֲוִילָה֙ בּוֹאֲךָ֣ שׁ֔וּר אֲשֶׁ֖ר עַל⁠־פְּנֵ֥י מִצְרָֽיִם׃ (ח) וַיִּתְפֹּ֛שׂ אֶת⁠־אֲגַ֥ג מֶלֶךְ⁠־עֲמָלֵ֖ק חָ֑י וְאֶת⁠־כׇּל⁠־הָעָ֖ם הֶחֱרִ֥ים לְפִי⁠־חָֽרֶב׃ (ט) וַיַּחְמֹל֩ שָׁא֨וּל וְהָעָ֜ם עַל⁠־אֲגָ֗ג וְעַל⁠־מֵיטַ֣ב הַצֹּאן֩ וְהַבָּקָ֨ר וְהַמִּשְׁנִ֤ים וְעַל⁠־הַכָּרִים֙ וְעַל⁠־כׇּל⁠־הַטּ֔וֹב וְלֹ֥א אָב֖וּ הַחֲרִימָ֑ם וְכׇל⁠־הַמְּלָאכָ֛ה נְמִבְזָ֥ה וְנָמֵ֖ס אֹתָ֥הּ הֶחֱרִֽימוּ׃ (י) וַֽיְהִי֙ דְּבַר⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֖ל לֵאמֹֽר׃ (יא) נִחַ֗מְתִּי כִּֽי⁠־הִמְלַ֤כְתִּי אֶת⁠־שָׁאוּל֙ לְמֶ֔לֶךְ כִּי⁠־שָׁב֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְאֶת⁠־דְּבָרַ֖י לֹ֣א הֵקִ֑ים וַיִּ֙חַר֙ לִשְׁמוּאֵ֔ל וַיִּזְעַ֥ק אֶל⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ כׇּל⁠־הַלָּֽיְלָהב׃ (יב) וַיַּשְׁכֵּ֧ם שְׁמוּאֵ֛ל לִקְרַ֥את שָׁא֖וּל בַּבֹּ֑קֶר וַיֻּגַּ֨ד לִשְׁמוּאֵ֜ל לֵאמֹ֗ר בָּֽא⁠־שָׁא֤וּל הַכַּרְמֶ֙לָה֙ וְהִנֵּ֨ה מַצִּ֥יב לוֹ֙ יָ֔ד וַיִּסֹּב֙ וַֽיַּעֲבֹ֔ר וַיֵּ֖רֶד הַגִּלְגָּֽל׃ (יג) וַיָּבֹ֥א שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־שָׁא֑וּל וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ שָׁא֗וּל בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ הֲקִימֹ֖תִי אֶת⁠־דְּבַ֥ר יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (יד) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל⁠־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאׇזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃ (טו) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל מֵעֲמָלֵקִ֣י הֱבִיא֗וּם אֲשֶׁ֨ר חָמַ֤ל הָעָם֙ עַל⁠־מֵיטַ֤ב הַצֹּאן֙ וְהַבָּקָ֔ר לְמַ֥עַן זְבֹ֖חַ לַיהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֑יךָ וְאֶת⁠־הַיּוֹתֵ֖ר הֶחֱרַֽמְנוּ׃ (טז) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל הֶ֚רֶף וְאַגִּ֣ידָה לְּךָ֔ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהֹוָ֛הי״י֛ אֵלַ֖י הַלָּ֑יְלָה [וַיֹּ֥אמֶר] (ויאמרו) ל֖וֹ דַּבֵּֽר׃ (יז) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל הֲל֗וֹא אִם⁠־קָטֹ֤ן אַתָּה֙ בְּעֵינֶ֔יךָ רֹ֛אשׁ שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אָ֑תָּה וַיִּמְשָׁחֲךָ֧ יְהֹוָ֛הי״י֛ לְמֶ֖לֶךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (יח) וַיִּשְׁלָחֲךָ֥ יְהֹוָ֖הי״י֖ בְּדָ֑רֶךְ וַיֹּ֗אמֶר לֵ֣ךְ וְהַחֲרַמְתָּ֞ה אֶת⁠־הַֽחַטָּאִים֙ אֶת⁠־עֲמָלֵ֔ק וְנִלְחַמְתָּ֣ ב֔וֹ עַ֥ד כַּלּוֹתָ֖ם אֹתָֽם׃ (יט) וְלָ֥מָּה לֹֽא⁠־שָׁמַ֖עְתָּ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑הי״י֑ וַתַּ֙עַט֙ אֶל⁠־הַשָּׁלָ֔ל וַתַּ֥עַשׂ הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל⁠־שְׁמוּאֵ֗ל אֲשֶׁ֤ר שָׁמַ֙עְתִּי֙ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֔הי״י֔ וָאֵלֵ֕ךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁר⁠־שְׁלָחַ֣נִי יְהֹוָ֑הי״י֑ וָאָבִ֗יא אֶת⁠־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וְאֶת⁠־עֲמָלֵ֖ק הֶחֱרַֽמְתִּי׃ (כא) וַיִּקַּ֨ח הָעָ֧ם מֵהַשָּׁלָ֛ל צֹ֥אן וּבָקָ֖ר רֵאשִׁ֣ית הַחֵ֑רֶם לִזְבֹּ֛חַ לַיהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶ֖יךָ בַּגִּלְגָּֽל׃ (כב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַחֵ֤פֶץ לַֽיהֹוָה֙י״י֙ בְּעֹל֣וֹת וּזְבָחִ֔ים כִּשְׁמֹ֖עַ בְּק֣וֹל יְהֹוָ֑הי״י֑ הִנֵּ֤ה שְׁמֹ֙עַ֙ מִזֶּ֣בַח ט֔וֹב לְהַקְשִׁ֖יב מֵחֵ֥לֶב אֵילִֽים׃ (כג) כִּ֤י חַטַּאת⁠־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃ (כד) וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֤וּל אֶל⁠־שְׁמוּאֵל֙ חָטָ֔אתִי כִּֽי⁠־עָבַ֥רְתִּי אֶת⁠־פִּֽי⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וְאֶת⁠־דְּבָרֶ֑יךָ כִּ֤י יָרֵ֙אתִי֙ אֶת⁠־הָעָ֔ם וָאֶשְׁמַ֖ע בְּקוֹלָֽם׃ (כה) וְעַתָּ֕ה שָׂ֥א נָ֖א אֶת⁠־חַטָּאתִ֑י וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְאֶֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כו) וַיֹּ֤אמֶר שְׁמוּאֵל֙ אֶל⁠־שָׁא֔וּל לֹ֥א אָשׁ֖וּב עִמָּ֑ךְ כִּ֤י מָאַ֙סְתָּה֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ וַיִּמְאָסְךָ֣ יְהֹוָ֔הי״י֔ מִֽהְי֥וֹת מֶ֖לֶךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ (כז) וַיִּסֹּ֥ב שְׁמוּאֵ֖ל לָלֶ֑כֶת וַיַּחֲזֵ֥ק בִּכְנַף⁠־מְעִיל֖וֹ וַיִּקָּרַֽע׃ (כח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ שְׁמוּאֵ֔ל קָרַ֨ע יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶֽת⁠־מַמְלְכ֧וּת יִשְׂרָאֵ֛ל מֵעָלֶ֖יךָ הַיּ֑וֹם וּנְתָנָ֕הּ לְרֵעֲךָ֖ הַטּ֥וֹב מִמֶּֽךָּ׃ (כט) וְגַם֙ נֵ֣צַח יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יְשַׁקֵּ֖ר וְלֹ֣א יִנָּחֵ֑ם כִּ֣י לֹ֥א אָדָ֛ם ה֖וּא לְהִנָּחֵֽם׃ (ל) וַיֹּ֣אמֶר חָטָ֔אתִי עַתָּ֗ה כַּבְּדֵ֥נִי נָ֛א נֶ֥גֶד זִקְנֵֽי⁠־עַמִּ֖י וְנֶ֣גֶד יִשְׂרָאֵ֑ל וְשׁ֣וּב עִמִּ֔י וְהִֽשְׁתַּחֲוֵ֖יתִי לַיהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהֶֽיךָ׃ (לא) וַיָּ֥שׇׁב שְׁמוּאֵ֖ל אַחֲרֵ֣י שָׁא֑וּל וַיִּשְׁתַּ֥חוּ שָׁא֖וּל לַיהֹוָֽהי״יֽ׃ (לב) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֗ל הַגִּ֤ישׁוּ אֵלַי֙ אֶת⁠־אֲגַג֙ מֶ֣לֶךְ עֲמָלֵ֔ק וַיֵּ֣לֶךְ אֵלָ֔יו אֲגַ֖ג מַעֲדַנֹּ֑ת וַיֹּ֣אמֶר אֲגָ֔ג אָכֵ֖ן סָ֥ר מַר⁠־הַמָּֽוֶת׃ (לג) וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֨ר שִׁכְּלָ֤ה נָשִׁים֙ חַרְבֶּ֔ךָ כֵּן⁠־תִּשְׁכַּ֥ל מִנָּשִׁ֖ים אִמֶּ֑ךָ וַיְשַׁסֵּ֨ף שְׁמוּאֵ֧ל אֶת⁠־אֲגָ֛ג לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ בַּגִּלְגָּֽל׃ (לד) וַיֵּ֥לֶךְ שְׁמוּאֵ֖ל הָרָמָ֑תָה וְשָׁא֛וּל עָלָ֥ה אֶל⁠־בֵּית֖וֹ גִּבְעַ֥ת שָׁאֽוּל׃ (לה) וְלֹא⁠־יָסַ֨ף שְׁמוּאֵ֜ל לִרְא֤וֹת אֶת⁠־שָׁאוּל֙ עַד⁠־י֣וֹם מוֹת֔וֹ כִּֽי⁠־הִתְאַבֵּ֥ל שְׁמוּאֵ֖ל אֶל⁠־שָׁא֑וּל וַיהֹוָ֣הי״י֣ נִחָ֔ם כִּֽי⁠־הִמְלִ֥יךְ אֶת⁠־שָׁא֖וּל עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לִמְשׇׁחֳךָ֣ לגבי קמץ קטן ראו בדוידזון וכך גם בקורן
ב כׇּל⁠־הַלָּֽיְלָה
• א!=כׇּל⁠־הַלָּֽילָה (חסר שווא באות יו״ד)
E/ע
הערותNotes
(א) למשחך למלך – בקמץ חטף החית.
ועתה שמע – כלומר כיון שנמשחת למלך על ישראל צריך שתעשה מה שמצוה עליך לעשות, והוא מלחמת עמלק.
ואמרו רבותינו ז״ל: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: למנות עליהם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה, ועל זה המלך נאמר: וירם מאגג מלכו (במדבר כ״ד:ז׳).
(ב) פקדתי – עתה אני רוצה לפקוד ולגמול על עמלק את אשר עשה לישראל.
שם לו – מארבים וחילות בדרך. ויונתן תרגם: דכמן ליה באורחא.
(ג) והחרמתם – כמו: ואת כל הנשמה החרים (יהושע י׳:מ׳), לשון כלייה והשחתה. וכן תרגם יונתן: ותגמר.
ואדוני אבי ז״ל פי׳: לשון חרם וקללה, כלומר בתחלה החרימו שלא יהנה אדם מהם, ואחר כך: והמתה.
ולא תחמול – לפי שסופם לחמול, כמו שאמר: ויחמול שאול והעם (שמואל א ט״ו:ט׳), הזהירו: ולא תחמול עליו, שלא יהיה לו פתחון פה.
ועד חמור – כי אם יחיו מהם שור או חמור, יאמרו: זה היה משלל עמלק, והרי לא נמחה זכר עמלק, והכתוב אומר: תמחה את זכר עמלק (דברים כ״ה:י״ט).
(ד) וישמע – כמו: ויאסף, וכן תרגם יונתן: וכנש, כלומר אספם שיהיו נשמעים אליו ללכת למלחמה, או פי׳: אספם על ידי כרוז משמע, וכן במשנה: באחד באדר משמיעים על השקלים, פירוש: מכריזין.
בטלאים – שם מקום, אף על פי שבא בה״א הידיעה ושלא כמנהג. הנה כמוהו: בקרקר (שופטים ח׳:י׳), בסכות (ויקרא כ״ג:מ״ג), בשטים (במדבר כ״ה:א׳).
ויונתן פירשו כמו: ובזרועו יקבץ טלאים, שתרגומו: באמרי פסחיא. ואם כדבר יונתן שפסחים היו, אם כן, זמן פסח היה ובנוב שהיה אהל מועד שם פקדם, שהביאו פסחיהם ועל ידי הפסחים ידע מניינם, כי פסח לא היה קרב בבמת יחיד.
ובדברי רבותי ז״ל: שמנה אותם בטלאים, לא מן הפסחים, אלא שאמר להם שיקחו כל אנשי החיל טלאים משלו, ויקח כל אחד טלה אחד, ואחר כך צוה למנות הטלאים.
וסמכו על זה הפסוק ואמרו: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, שנאמר: ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר: כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר: אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב׳:א׳). ואמרו כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך חסרו. בימי דוד נראה כי אפילו מנה אותם בדבר אחד, כיון שמנה אותם שלא לצורך הם חסרים, שאם כן למה לא לקח יואב מכל אחד שום דבר וימנה הדבר ההוא, ולא יהיה בהם נגף.⁠1 וכן כשמנה אותם לצורך צריך שימנה אותם בדבר אחד, כמו שאול שמנה אותם בטלאים. וכן במלחמה הראשונה שפקדם בבזק, שפירושו: באבנים, כמו שפירשנו.
(ה) וירב בנחל – שרשו: ארב, משפטו: ויארב, מבנין הפעיל, או מן הדגוש, ומשפטו: ויארב, והוא הנכון מפני קמצות היו״ד.
ויש לפרשו ענין ריב ומצה, כלומר יצא עמלק עליהם ונלחם אתם בנחל.
ויונתן תרגם: וטקיס משריתיה ואגח קרבא בנחלא.
ובדברי רבותינו ז״ל: לשון דין, הוא רב ודן שאול בעצמו על עסקי נחל, כלומר עגלה הערופה בנחל, אמר: ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה, כל הנפשות הללו לא כל שכן? יצאתה בת קול ואמרה לו: שאול אל תהי צדיק הרבה (קהלת ז׳:ט״ז) יותר מבוראך.
(ו) ויאמר שאול אל הקיני – ואף על פי שראינו בכבוש הארץ כי הקיני עלו מעיר התמרים (שופטים א׳:ט״ז) וישבו עם בני יהודה במדבר יהודה, הלכו להם כולם או מקצתם לשבת עם העמלקי, כי יושבי אהלים היו והיו נוסעים ממקום למקום כפי שהיה מזדמן להם.
פן אוסיפך – שרשו: אסף מבנין הפעיל, על דרך: אובידה עיר (ירמיהו מ״ו:ח׳). ענינו לשון כליון.
ואתה עשית חסד – בעצה שנתן יתרו למשה, ונחשב לזרעו אחריו כאילו הם עשו החסד, וזהו שאמר: עם כל ישראל, כמו שאמר שם: וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום (שמות י״ח:כ״ג).
ובדרש: וכי עם כל בני ישראל עשה חסד, והלא לא עשה חסד אלא עם משה? הדא דכתיב: קראן לו ויאכל לחם (שמות ב׳:כ׳), אלא ללמדך שכל העושה טובה עם אחד מגדולי ישראל, מעלה עליו כאילו עשה חסד עם כל ישראל.
(ז) מחוילה בואך שור – אולי שכנו שם עם בני ישמעאל, או לקח הארץ מידם.
וכ״ף באכה פירשתי שהיא לנכח ידוע המקום.
(ט) והמשנים – תרגם יונתן כמו הפוך: והשמנים, שתרגם: שמיני׳, ותרגם: הכרים – פטימיא. ורוצה לומר השמנים, שהם שמנים מאליהם על ידי מרעיתם, והמפוטמים, שהם מפוטמים על ידי אדם שמאכילם, כי כן דרך הפטם, שמפטם הבהמות, מכין המאכל ומשי׳ בפי הבהמה.
ויש לפרש המשנים – הכבשים בני שנה, והכרים – גדולים משנה.
ויש מפרשים: המשנים – שהם שניים לבטן.
וכל המלאכה – פירוש: המקנה. וכן: לרגל המלאכה אשר לפני (בראשית ל״ג:י״ד), כי כל דבר שיתעסק בו האדם נקרא מלאכה, ומעשה מלאכת אומנות בין עבודת האדמה בין במקנה.
נמבזה ונמס – בתוספת שתי אותיות. וכן: מתלאה (מלאכי א׳:י״ג). ואמר: נמבזה ונמס נקבה וזכר, כמו רוח גדולה וחזק (מלכים א י״ט:י״א), והנקבה על המלאכה והזכר על הענין. וכן: יעשה מלאכה (ויקרא י״א:ל״ב), והענין בזה המקום: המקנה.
(יא) נחמתי – מבנין נפעל. (יב) מציב לו יד – מכין לו שם מקום לחנות החיל ולחלוק הבזה. וכן תרגם יונתן: מתקן ליה תמן אתר לפלגא ביה בזתא.
ובדרש: בונה לו מזבח שם בכרמל, והוא המזבח שנאמר באליהו: וירפא את מזבח י״י ההרוס (מלכים א י״ח:ל׳).
ויסב ויעבר – אחר שהציב לו יד בכרמל, סבב ועבר לו הגלגל לזבוח שם, כמו שאמר. והטעם לפי שהיה שם המזבח ואהל מועד תחילה כשבאו לארץ, ואף על פי שעתה היה בנוב, היו מכבדים מקום אהל מועד בגלגל, והיו זובחים שם בשעת היתר הבמות. וכן חדשו שם המלוכה וזבחו שם זבחי שלמים.
(טו) למען זבוח – לא חמלו עליהם להנאתם, אלא למען זבוח לי״י שהיה עמהם במלחמה.
ואמר: אלהיך – לכבוד שמואל, להגדיל מעלתו, כי כל מה שיגדל האדם ראוי לומר עליו: אלהיו, אלהיך. וכן היו הנביאים אומרים: י״י אלהי, וכן אמר בחטא הנשיא: מכל מצות י״י אלהיו (ויקרא ד׳:כ״ב).
(טז) ויאמרו לו דבר – כתיב: ויאמרו, רוצה לומר שאול והזקנים אשר עמו. וקרי: ויאמר, רוצה לומר שאול. (יז) הלא אם קטן אתה – לפי שאמר לו שאול: אשר חמל העם (שמואל א ט״ו:ט״ו), כלומר העם חמל ולא הוא, ולא רצה למנעם. אמר לו שמואל: הלא אם קטן אתה בעיניך, כלומר אף על פי שאתה קטן בעיניך, ולא רצית להתגדל על העם ולמנעם, הלא ראש שבטי ישראל אתה, ולפיכך משחך י״י למלך עליהם, להנהיגם על הדרך הישרה ולמנעם מהעבירה, ואיך הנחת אותם לעבור על דברי י״י? לא עשו הם אלא אתה, שהיה בידך למחות ולא מחית. נראה כי רצונך וחפצך היה בדבר, וחמדת השלל ותעט אליו.
ויונתן תרגם הפסוק כן: הלא מן שריותך הויתא שיט וגו׳.
וכן אמר בדרש: כי כשעברו ישראל את הים והיו מתיראים ישראל לעבור, קפץ שבטו של בנימן והתחילו לעבור, וראו שבט יהודה והתחילו לרגמם באבנים כדי שיחזרו להם, וקפץ נחשון בן עמינדב ועבר עם כל שבטו ואחריו כל ישראל, וסמכו על הפסוק הזה: שם בנימן צעיר רודם (תהלים ס״ח:כ״ח) – אל תיקרי רודם, אלא רד ים. וכתיב בתריה: שרי יהודה רגמתם וגו׳ (תהלים ס״ח:כ״ח).
(יח) עד כלותם אותם – עד כלות ישראל אותם. ותהיה מ״ם כלותם על הפועל, או תהי׳ על הפעול, ותהיה מלת אותם הבאה אחריו תוספת ביאור. (יט) ותעט – כבר פירשנו המלה הזאת שהיא כמו ותסר או ותטה. (כ) אשר שמעתי בקול י״י – זה אשר אמר שאול היה הפסק לדברי שמואל, כי עדיין לא השלים דבריו, ולא אמר לו עדיין מה שדבר אליו י״י הלילה, שאמר לו: נחמתי, והוא שאמר לו שמואל בסוף הענין: כי מאסת את דבר י״י וימאסך ממלך (שמואל א ט״ו:כ״ג). אבל כשאמר לו שמואל: ולמה לא שמעת (שמואל א ט״ו:י״ט), הפסיק שאול את דבריו ואמר: אשר שמעתי.
ופירושו: כן שמעתי בקול י״י. ויש לפרשו כמשמעו, כמו שתתפרש מלת אשר בכל מקום, שהוא טעם למה שקדם, וחוזר למה שאמר שאול תחילה: הקימותי את דבר י״י (שמואל א ט״ו:י״ג). אמר עוד: אמת אמרתי כי הקימותי את דבר י״י (שמואל א ט״ו:י״ג), אשר שמעתי בקול י״י ואלך בדרך אשר שלחני.
ואביא את אגג – כלומר אם לא המיתיו עם האחרים, לא שלחתיו לנפשו כי הנה הביאותיו ויומת.
(כא) ראשית החרם – פי׳ ממיטב החרם, כמו: ראשית שמנים ימשחו (עמוס ו׳:ו׳).
ויונתן תרגם לשון תחלה: קדם דיחרמון, כלומר טרם שיחרימו ויקללו, שלא יהנה אדם מהשלל, לקחו העם הצאן והבקר לזבוח לי״י לא לדבר אחר.
(כג) כי חטאת קסם מרי – חסר כ״ף הדמיון, כמו: לב שמח ייטיב גהה (משלי י״ז:כ״ב). וכן תירגם יונתן: ארי כחובי גבריא דשאלין בקסמא וגו׳, כלומר כמו שחטא קסם הוא חטאה גדולה, כי הוא מסיר בטחונו מהקב״ה ונותן בטחונו בקסם, כן הוא חטאת גדולה חטאת מרי, והוא מי שמורה פי האל ואינו עושה מה שצוהו, כי אחרי שעבר על מצותו הרי הוא כופר בו ומסיר בטחונו ממנו, ואומר כי אין בידו להטיב ולהרע, לפיכך לא יירא ממנו לעבור על מצותו, והרי הוא כעובד עבודת אלילים. וכתרפים גם כן שהוא חטאת גדולה, כן הוא חטאת גדולה הפצר. והוא מי שעובר על רצון המצוה אותו כמו שפירשנו.
וימאסך – הוי״ו כוי״ו: וישא אברהם את עיניו (בראשית כ״ב:ד׳). וכן הוא הפי׳: יען מאסת דבר י״י מאסך ממלך, ר״ל מהיות מלך.
(כד) ואת דבריך – שאמרת לי במצות י״י.
ותרגם יונתן: ארי עברית על מימרא די״י ובסרית על פתגמך.
(כז) ללכת – בסגול באתנחתא.
ויחזק בכנף מעילו – שאול החזיק בכנף מעיל שמואל כדי שישוב עמו.
ובמדרש חולקין בו: יש אומרים כי שמואל קרע במעיל שאול ורמז לו בזה כי מי שיכרות כנף מעילו הוא ימלוך אחריו, וי״א כי שמואל קרע מעילו של עצמו, שכן דרכן של צדיקים להיות קורעין בשעה שאין נטיעתן משובחת.
(כח) קרע י״י את ממלכות ישראל מעליך היום – ואף על פי שאמר לו זה בגלגל כשהעלה העולה: ממלכתך לא תקום (שמואל א י״ג:י״ד), ועתה אמר לו היום: אפשר שהחטא ההוא היה נמחל לו ע״י תשובה ומעשים טובים, וכיון ששנה בחטא, אמר לו: היום נקרעה הממלכה ממך.
ויש לפרש עוד כי בחטא הראשון אמר לו: ממלכתך לא תקום (שמואל א י״ג:י״ד), כלומר שלא תתקיים לו ולבניו אחריו, אבל אפשר כי הוא יאריך ימים במלכותו, ועתה אמר לו כי גם הוא לא יאריך בממלכתו, וזהו שאמר: קרע י״י מעליך. וכן אמר לו שמואל כשהעלהו באוב: ויקרע י״י את הממלכה מידיך וגו׳ (שמואל א כ״ח:י״ז), ולא עשית חרון אפו בעמלק (שמואל א כ״ח:י״ח) – הנה כי בדבר עמלק נגמר דינו.
(כט) וגם נצח ישראל לא ישקר – אף על פי שממלכתך לא תקום, נצח ישראל לא יסור ממקומו ולא ישקר אותו הב״ה, אבל יעמידהו, כי לא ינחם – כלומר ולא ינחם על הטובה שדבר עליהם.
כי לא אדם הוא להנחם – כי האדם ינחם על טובה שיבטיח לאדם מפני כעסו עליו, אם נשתנה לבבו שלא יהיה שלם לבו עמו כמו שהיה מתחילה, אבל הקב״ה אין בו שנוי חפץ, וכיון שהבטיח את ישראל לא ישקר להם הבטחתו הטובה אף על פי שחטאו. ייסרם כפי חטאם, אבל הטובה קיימת אחרי קבלם ענשם.
אבל לשאול לא הבטיחו על המלוכה לעולם, ואם היה שומר מצות י״י היה מאריך לו המלוכה ג״כ ולבניו אחריו אם ישמרו את מצות י״י. אבל לדוד שהבטיחו על המלוכה לעולם, לא תסור ממנו המלוכה לעולם אף על פי שתפסק מבניו זמן כפי עונם, הטובה והמלוכה קיימת להם לעולם, ותשוב להם אחרי קבלם ענשם, כמו שכתוב: אשר בהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים וגו׳ (שמואל ב ז׳:י״ד), וחסדי לא יסור ממנו (שמואל ב ז׳:ט״ו).
ויונתן תרגם הפסוק כן: ואם תימר אתוב מחובי וישתביק לי בדיל דעבד מלכו אנא ובני על ישראל לעלם כבר גזיר מן קדם מריה נצחניה דישראל דלית קדמוהי שקר ולא תאיב ממה דאמר ארי לא כבני אינשא הוא דאמרין ומכדבין גזרין ולא מקימין.
(לב) אגג מעדנות – כתרגומו: מפנקא, כלומר הלך אליו כמהלך המלכים בתענוג, כלומר אף על פי שהיה קרוב למיתה הלך אליו בגאוה.
או פירושו: הלך אליו בתענוג ובשמחה כי בחר מותו מחייו.
וי״מ מעדנות – קשורים, מן: התקשר מעדנות כימה (איוב ל״ח:ל״א), כלומר בקשורים ובשלשלאות של ברזל שהיה בהם, הלך אליו.
אכן סר מר המות – הגיע מרירות המות, ידע כי להמיתו הביאו אותו אליו.
(לג) וישסף שמואל – כמו: ויבקע, כתרגומו: ופשח, כמו: ויפשחני (איכה ג׳:י״א). וכן בדברי רבותינו ז״ל: הוה מפשח ויהיב לן אלותא – כלומר בוקע. (לד) גבעת שאול – אפשר שהיא גבעת בנימן שזכר למעלה, ובנה שם שאול בית מלוכה, לפיכך סמכה אליו. או היתה גבעה אחרת שבנה אותה שאול. (לה) וי״י נחם – נפעל עומד כי הוא קמוץ. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 השוו ללשון הפסוק בשמות ל׳:י״ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×