×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים ב כ״התנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיְהִי֩ בִשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְמׇלְכ֗וֹ בַּחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִי֮ בֶּעָשׂ֣וֹר לַחֹ֒דֶשׁ֒ בָּ֠א נְבֻכַדְנֶאצַּ֨ר מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֜ל ה֧וּא וְכׇל⁠־חֵיל֛וֹ עַל⁠־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וַיִּ֣חַן עָלֶ֑יהָ וַיִּבְנ֥וּ עָלֶ֛יהָ דָּיֵ֖ק סָבִֽיב׃ (ב) וַתָּבֹ֥א הָעִ֖יר בַּמָּצ֑וֹר עַ֚ד עַשְׁתֵּ֣י עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ צִדְקִיָּֽהוּ׃ (ג) בְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא⁠־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ (ד) וַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל⁠־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה ׀ הַלַּ֙יְלָה֙ דֶּ֜רֶךְ שַׁ֣עַר׀ בֵּ֣ין הַחֹמֹתַ֗יִם אֲשֶׁר֙ עַל⁠־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל⁠־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּ֖לֶךְ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ (ה) וַיִּרְדְּפ֤וּ חֵיל⁠־כַּשְׂדִּים֙ אַחַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּשִּׂ֥גוּ אֹת֖וֹ בְּעַֽרְב֣וֹת יְרֵח֑וֹ וְכׇ֨ל⁠־חֵיל֔וֹ נָפֹ֖צוּ מֵעָלָֽיו׃ (ו) וַֽיִּתְפְּשׂוּ֙ אֶת⁠־הַמֶּ֔לֶךְ וַיַּעֲל֥וּ אֹת֛וֹ אֶל⁠־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָ֑תָה וַיְדַבְּר֥וּ אִתּ֖וֹ מִשְׁפָּֽט׃ (ז) וְאֶת⁠־בְּנֵי֙ צִדְקִיָּ֔הוּ שָׁחֲט֖וּ לְעֵינָ֑יו וְאֶת⁠־עֵינֵ֤י צִדְקִיָּ֙הוּ֙ עִוֵּ֔ר וַיַּאַסְרֵ֙הוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְבִאֵ֖הוּ בָּבֶֽל׃ (ח) וּבַחֹ֤דֶשׁ הַחֲמִישִׁי֙ בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ הִ֗יא שְׁנַת֙ תְּשַֽׁע⁠־עֶשְׂרֵ֣ה שָׁנָ֔ה לַמֶּ֖לֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ⁠־בָּבֶ֑ל בָּ֞א נְבוּזַרְאֲדָ֧ן רַב⁠־טַבָּחִ֛ים עֶ֥בֶד מֶלֶךְ⁠־בָּבֶ֖ל יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃ (ט) וַיִּשְׂרֹ֥ף אֶת⁠־בֵּית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ וְאֶת⁠־בֵּ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְאֵ֨ת כׇּל⁠־בָּתֵּ֧י יְרוּשָׁלַ֛͏ִם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־בֵּ֥ית גָּד֖וֹל שָׂרַ֥ף בָּאֵֽשׁ׃ (י) וְאֶת⁠־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כׇּל⁠־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב⁠־טַבָּחִֽים׃ (יא) וְאֵת֩ יֶ֨תֶר הָעָ֜ם הַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּעִ֗יר וְאֶת⁠־הַנֹּֽפְלִים֙ אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ עַל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל וְאֵ֖ת יֶ֣תֶר הֶהָמ֑וֹן הֶגְלָ֕ה נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב⁠־טַבָּחִֽים׃ (יב) וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֖יר רַב⁠־טַבָּחִ֑ים לְכֹרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃ (יג) וְאֶת⁠־עַמּוּדֵ֨י הַנְּחֹ֜שֶׁת אֲשֶׁ֣ר בֵּית⁠־יְהֹוָ֗הי״י֗ וְֽאֶת⁠־הַמְּכֹנ֞וֹת וְאֶת⁠־יָ֧ם הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר בְּבֵית⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ שִׁבְּר֣וּ כַשְׂדִּ֑ים וַיִּשְׂא֥וּ אֶת⁠־נְחֻשְׁתָּ֖ם בָּבֶֽלָה׃ (יד) וְאֶת⁠־הַסִּירֹ֨ת וְאֶת⁠־הַיָּעִ֜ים וְאֶת⁠־הַֽמְזַמְּר֣וֹת וְאֶת⁠־הַכַּפּ֗וֹת וְאֵ֨ת כׇּל⁠־כְּלֵ֧י הַנְּחֹ֛שֶׁת אֲשֶׁ֥ר יְשָֽׁרְתוּ⁠־בָ֖ם לָקָֽחוּ׃ (טו) וְאֶת⁠־הַמַּחְתּוֹת֙ וְאֶת⁠־הַמִּזְרָק֔וֹת אֲשֶׁ֤ר זָהָב֙ זָהָ֔ב וַאֲשֶׁר⁠־כֶּ֖סֶף כָּ֑סֶף לָקַ֖ח רַב⁠־טַבָּחִֽים׃ (טז) הָעַמּוּדִ֣ים׀ שְׁנַ֗יִם הַיָּ֤ם הָֽאֶחָד֙ וְהַמְּכֹנ֔וֹת אֲשֶׁר⁠־עָשָׂ֥ה שְׁלֹמֹ֖ה לְבֵ֣ית יְהֹוָ֑הי״י֑ לֹא⁠־הָיָ֣ה מִשְׁקָ֔ל לִנְחֹ֖שֶׁת כׇּל⁠־הַכֵּלִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃ (יז) שְׁמֹנֶה֩ עֶשְׂרֵ֨ה אַמָּ֜ה קוֹמַ֣ת׀ הָעַמּ֣וּד הָאֶחָ֗ד וְכֹתֶ֨רֶת עָלָ֥יו ׀ נְחֹ֘שֶׁת֮ וְקוֹמַ֣ת הַכֹּתֶ֘רֶת֮ שָׁלֹ֣שׁ [אַמּוֹת֒] (אמה) וּשְׂבָכָ֨ה וְרִמֹּנִ֧ים עַֽל⁠־הַכֹּתֶ֛רֶת סָבִ֖יב הַכֹּ֣ל נְחֹ֑שֶׁת וְכָאֵ֛לֶּה לַעַמּ֥וּד הַשֵּׁנִ֖י עַל⁠־הַשְּׂבָכָֽה׃ (יח) וַיִּקַּ֣ח רַב⁠־טַבָּחִ֗ים אֶת⁠־שְׂרָיָה֙ כֹּהֵ֣ן הָרֹ֔אשׁ וְאֶת⁠־צְפַנְיָ֖הוּ כֹּהֵ֣ן מִשְׁנֶ֑ה וְאֶת⁠־שְׁלֹ֖שֶׁת שֹׁמְרֵ֥י הַסַּֽף׃ (יט) וּמִן⁠־הָעִ֡יר לָקַח֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד אֲֽשֶׁר⁠־ה֥וּא פָקִ֣יד׀ עַל⁠־אַנְשֵׁ֣י הַמִּלְחָמָ֗ה וַחֲמִשָּׁ֨ה אֲנָשִׁ֜ים מֵרֹאֵ֤י פְנֵֽי⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נִמְצְא֣וּ בָעִ֔יר וְאֵ֗ת הַסֹּפֵר֙ שַׂ֣ר הַצָּבָ֔א הַמַּצְבִּ֖א אֶת⁠־עַ֣ם הָאָ֑רֶץ וְשִׁשִּׁ֥ים אִישׁ֙ מֵעַ֣ם הָאָ֔רֶץ הַֽנִּמְצְאִ֖ים בָּעִֽיר׃ (כ) וַיִּקַּ֣ח אֹתָ֔ם נְבוּזַרְאֲדָ֖ן רַב⁠־טַבָּחִ֑ים וַיֹּ֧לֶךְ אֹתָ֛ם עַל⁠־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל רִבְלָֽתָה׃ (כא) וַיַּ֣ךְ אֹתָם֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֧ל וַיְמִיתֵ֛ם בְּרִבְלָ֖ה בְּאֶ֣רֶץ חֲמָ֑ת וַיִּ֥גֶל יְהוּדָ֖ה מֵעַ֥ל אַדְמָתֽוֹ׃ (כב) וְהָעָ֗ם הַנִּשְׁאָר֙ בְּאֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הִשְׁאִ֔יר נְבוּכַדְנֶאצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיַּפְקֵ֣ד עֲלֵיהֶ֔ם אֶת⁠־גְּדַלְיָ֖הוּ בֶּן⁠־אֲחִיקָ֥ם בֶּן⁠־שָׁפָֽן׃ (כג) וַיִּשְׁמְעוּ֩ כׇל⁠־שָׂרֵ֨י הַחֲיָלִ֜ים הֵ֣מָּה וְהָאֲנָשִׁ֗ים כִּֽי⁠־הִפְקִ֤יד מֶֽלֶךְ⁠־בָּבֶל֙ אֶת⁠־גְּדַלְיָ֔הוּ וַיָּבֹ֥אוּ אֶל⁠־גְּדַלְיָ֖הוּ הַמִּצְפָּ֑ה וְיִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְתַנְיָ֡ה וְיוֹחָנָ֣ן בֶּן⁠־קָ֠רֵ֠חַ וּשְׂרָיָ֨ה בֶן⁠־תַּנְחֻ֜מֶת הַנְּטֹפָתִ֗י וְיַאֲזַנְיָ֙הוּ֙ בֶּן⁠־הַמַּ֣עֲכָתִ֔י הֵ֖מָּה וְאַנְשֵׁיהֶֽם׃ (כד) וַיִּשָּׁבַ֨ע לָהֶ֤ם גְּדַלְיָ֙הוּ֙ וּלְאַנְשֵׁיהֶ֔ם וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם אַל⁠־תִּֽירְא֖וּ מֵעַבְדֵ֣י הַכַּשְׂדִּ֑ים שְׁב֣וּ בָאָ֗רֶץ וְעִבְד֛וּ אֶת⁠־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְיִטַ֥ב לָכֶֽם׃ (כה) וַיְהִ֣י׀ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י בָּ֣א יִשְׁמָעֵ֣אל בֶּן⁠־נְ֠תַנְיָ֠ה בֶּן⁠־אֱלִ֨ישָׁמָ֜ע מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֗ה וַעֲשָׂרָ֤ה אֲנָשִׁים֙ אִתּ֔וֹ וַיַּכּ֥וּ אֶת⁠־גְּדַלְיָ֖הוּ וַיָּמֹ֑ת וְאֶת⁠־הַיְּהוּדִים֙ וְאֶת⁠־הַכַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁר⁠־הָי֥וּ אִתּ֖וֹ בַּמִּצְפָּֽה׃ (כו) וַיָּקֻ֨מוּ כׇל⁠־הָעָ֜ם מִקָּטֹ֤ן וְעַד⁠־גָּדוֹל֙ וְשָׂרֵ֣י הַחֲיָלִ֔ים וַיָּבֹ֖אוּ מִצְרָ֑יִם כִּ֥י יָֽרְא֖וּ מִפְּנֵ֥י כַשְׂדִּֽים׃ (כז) וַיְהִי֩ בִשְׁלֹשִׁ֨ים וָשֶׁ֜בַע שָׁנָ֗ה לְגָלוּת֙ יְהוֹיָכִ֣ין מֶֽלֶךְ⁠־יְהוּדָ֔ה בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ חֹ֔דֶשׁ בְּעֶשְׂרִ֥ים וְשִׁבְעָ֖ה לַחֹ֑דֶשׁ נָשָׂ֡א אֱוִ֣יל מְרֹדַךְ֩ מֶ֨לֶךְ בָּבֶ֜ל בִּשְׁנַ֣ת מׇלְכ֗וֹ אֶת⁠־רֹ֛אשׁ יְהוֹיָכִ֥ין מֶלֶךְ⁠־יְהוּדָ֖ה מִבֵּ֥ית כֶּֽלֶא׃ (כח) וַיְדַבֵּ֥ר אִתּ֖וֹ טֹב֑וֹת וַיִּתֵּן֙ אֶת⁠־כִּסְא֔וֹ מֵעַ֗ל כִּסֵּ֧א הַמְּלָכִ֛ים אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בְּבָבֶֽל׃ (כט) וְשִׁנָּ֕א אֵ֖ת בִּגְדֵ֣י כִלְא֑וֹ וְאָכַ֨ל לֶ֧חֶם תָּמִ֛יד לְפָנָ֖יו כׇּל⁠־יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃ (ל) וַאֲרֻחָת֗וֹ אֲרֻחַ֨ת תָּמִ֧יד נִתְּנָה⁠־לּ֛וֹ מֵאֵ֥ת הַמֶּ֖לֶךְ דְּבַר⁠־י֣וֹם בְּיוֹמ֑וֹ כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽו׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) בשנת התשיעית למלכו – למלכות צדקיהו, והיא שנת י״ז לנבוכדנצר.
ויבנו עליה דיק – הוא מגדל עץ שבונין נגד העיר לכבשה.
(ג) בתשעה לחדש – ולא זכר באיזה חדש, ובספר ירמיה אמר: בחדש הרביעי בתשעה לחדש (ירמיהו ל״ט:ב׳, נ״ב:ו׳). (ד) ותבקע העיר – בקעו הכשדים חומת העיר. וכיון שראו אנשי המלחמה אשר בעיר כי בקעו העיר, ברחו בלילה ההוא, וזהו שאמר: וכל אנשי המלחמה הלילה – רוצה לומר: ברחו בלילה ההוא. וכן אמר בספר ירמיהו: וכל אנשי המלחמה ברחוא ויצאו מן העיר לילה (ירמיהו ל״ט:ד׳).
דרך שער בין החומתים אשר על גן המלך – יצאו דרך השער שהיה בין שתי החומות, בסתר, שלא ירגישו בהם הכשדים.
וילך דרך הערבה – וילך צדקיהו ואשר יצאו עמו.
ובדרש: בין החומותים – מערה היתה מבית צדקיהו עד ערבות יריחו, וברח לו דרך המערה, והקב״ה זימן צבי שהלך על גג המערה, ורדפו כשדים אחר הצבי, וכשהגיעו לפתח המערה בערבות יריחו היה צדקיהו יוצא, וראהו ולכדוהו. הוא שאמר יחזקאל: ופרשתי רשתי עליו ונתפש במצודתי (יחזקאל י״ב:י״ג).
(ו) אל מלך בבל רבלתה – והרי נבוכדנצר בא לירושלם, כמו שכתוב: בא נבוכדנצר מלך בבל וכל חילו על ירושלם (מלכים ב כ״ה:א׳), אלא שארכו ימי המצור, כמו שאומר (מלכים ב כ״ה:ב׳), והלך לו נבוכדנצר בארץ חמת רבלתה והניח חילו במצור וכשכבשו ירושלם היה הוא ברבלתה, והעלו את צדקיהו אליו.
ובדרש: לא עלה נבוכדנצר לירושלים, אלא מה שאומר: בא נבוכדנצר (מלכים ב כ״ה:א׳) – נבוזראדן הוא שעלה, ודמות דיוקנו של נבוכדנצר היתה חקוקה לו במרכבתו, והיתה אימתו מוטלת עליו כאילו הוא עומד לפניו, כמו שאומר בספר ירמיה: עמד בפני מלך בבל בירושלם (ירמיהו נ״ב:י״ב).
וידברו אתו משפט – הוכיחו על שמרד בו ועבר על שבועתו כמו שכתוב: וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים (דברי הימים ב ל״ו:י״ג).
(ח) בשבעה לחדש – ובירמיה כתוב: בעשור לחדש (ירמיהו נ״ב:י״ב). פי׳ רז״ל: בשבעה בו נכנסו גוים להיכל, ואכלו ושתו וקלקלו בו שמיני ותשיעי, ובתשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך עד סוף עשירי.
היא שנת י״ט למלך נבוכדנצר – וכן כתוב בירמיה בזה הפסוק: היא שנת י״ט (ירמיהו נ״ב:י״ב), אבל בסוף (ירמיהו נ״ב:כ״ט) אמר בשנת י״ח לנבוכדנצר הגלה מירושלים נפש ח׳ מאות, כמו שפי׳ (רד״ק מלכים ב כ״ד:י״ב): בז׳ ובח׳ – סוף ז׳ ותחלת ח׳, וכן הוא: שנת י״ח – בסוף י״ח והתחלת י״ט.
ורבותינו ז״ל אמרו: גלו בי״ט, גלו בי״ח, וחשבון אחד הוא, אלא י״ט למלכות נבוכדנצר, וי״ח לכבוש יהויקים שהיה בשנה שניה לנבוכדנצר.
(ט) ואת כל בית גדול – כל בית אדם גדול, ר״ל: בתי הגדולים. וכן תרגם יונתן: בתי רברביא. (י) אשר רב טבחים – אשר עם רב הטבחים, וכן כתוב בירמיה: אשר את רב טבחים (ירמיהו נ״ב:י״ד). (יא) ואת הנופלים אשר נפלו – שיצאו אליו קודם כבוש העיר, ומסרו עצמם אליו, כמו: אל הכשדים אתה נופל (ירמיהו ל״ז:י״ג).
ותרגם יונתן: וית שמיעיא דאשתמעו, כלומר: שסרו אל משמעתו.
על המלך בבל – סמוך ה״א הידיעה, כמו הארון הברית (יהושע ג׳:י״ד).
(יב) לכורמים וליוגבים – כורמים – עובדי הכרמים, יוגבים – עובדי השדות. וכן תרגם יונתן: למהוי מפלחין בכרמין ובחקלין. וכתוב: ולגבים – בלא י׳ פ׳ הפעל. 1
ובדברי רבותינו ז״ל: תני רב יוסף: לכורמים – אלו מלקטי אפרסמון מעין גדי עד רמתא. וליוגבים – אלו צדי חלזון מסולמא דצור עד חיפא.
(יח) כהן הראש – כהן גדול, שהוא ראש לשאר הכהנים.
כהן משנה – שני לכהן גדול, והוא הסגן. וכן תרגם יונתן: סגן כהניא.
שומרי הסף – שומרי כלי בית המקדש.
(יט) ומן העיר לקח – לפי שאלו שזכר היו מבית המקדש, אמר: ומן העיר לקח.
סריס אחד – סריס ממש, כתרגומו: גוזא.
וחמשה אנשים מרואי פני המלך – ובירמיהו אומר: שבעה אנשים מראי פני המלך (ירמיהו נ״ב:כ״ה). השנים לא היו גדולים כמו החמשה, לפיכך לא מנאן כאן.
ובדברי רבותינו ז״ל: כתוב אחד אומר חמשה, וכתוב אחד אומר שבעה, להביא שני סופרי הדיינין.
המצביא את עם הארץ – שעל פיו היו יוצאים העם לצבא.
(כז) בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרודך – שמת נבוכדנצר ומלך אויל מרודך בנו. ובירמיה אומר: בעשרים וחמשה (ירמיהו נ״ב:ל״א).
פירשו רז״ל: בכ״ה מת נבוכדנצר, בכ״ו נקבר, בכ״ז הוציאו אויל מרודך בנו מקברו כי פחד שמא ישוב עדיין, כמו שעשה אחר שנטרד ודר עם החיות והמית בן אחד שהמליכו תחתיו.
ובקצת הנסחאות בדרש כתוב אויל מרודך הוא שהמליכו תחתיו, וכששב נבוכדנצר ומצאו על כסאו נתנו בבית האסורים, ועכשיו פחד אויל מרודך אולי ישוב ויהרגהו, והוציאו מקברו לראות אם מת בלא ספק, לקיים עליו מה שכתוב: ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב (ישעיהו י״ד:י״ט).
(כט) ושנא – באל״ף במקום ה״א, ושל ירמיהו (ירמיהו נ״ב:ל״ג) כתיב בה״א.
לפניו – לא לפניו על שולחנו, שהרי אומר: ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו (מלכים ב כ״ה:ל׳).
(ל) כל ימי חייו – ימי חייו של יהויכין.
ובדברי רז״ל: רב ולוי, חד אמר: ימי חייו של אויל מרודך, וחד אמר: ימי חייו של יהויכין. ומסתברא כמאן דאמר ימי חייו של יהויכין, שכשהקדוש ברוך הוא נותן שלוה לצדיקים אינו נוטלה מהם אלא הולכת עמהם לגן עדן.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 עיינו במנחת ש״י.
א כן בכ״י וטיקן 71, פריס 196. בנוסח המקרא שלנו: ״ויברחו״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×