×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״אתנ״ך
א֣
אָ
(א) {פרשת מקץ} וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל⁠־הַיְאֹֽר׃ (ב) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת יְפ֥וֹת מַרְאֶ֖ה וּבְרִיאֹ֣ת בָּשָׂ֑ר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (ג) וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן⁠־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (ד) וַתֹּאכַ֣לְנָה הַפָּר֗וֹת רָע֤וֹת הַמַּרְאֶה֙ וְדַקֹּ֣ת הַבָּשָׂ֔ר אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַפָּר֔וֹת יְפֹ֥ת הַמַּרְאֶ֖ה וְהַבְּרִיאֹ֑ת וַיִּיקַ֖ץ פַּרְעֹֽה׃ (ה) וַיִּישָׁ֕ן וַֽיַּחֲלֹ֖ם שֵׁנִ֑ית וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹל֛וֹת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד בְּרִיא֥וֹת וְטֹבֽוֹת׃ (ו) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים דַּקּ֖וֹת וּשְׁדוּפֹ֣ת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽן׃ (ז) וַתִּבְלַ֙עְנָה֙ הַשִּׁבֳּלִ֣ים הַדַּקּ֔וֹת אֵ֚ת שֶׁ֣בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֔יםא הַבְּרִיא֖וֹת וְהַמְּלֵא֑וֹת וַיִּיקַ֥ץ פַּרְעֹ֖ה וְהִנֵּ֥ה חֲלֽוֹם׃ (ח) וַיְהִ֤י בַבֹּ֙קֶר֙ וַתִּפָּ֣עֶם רוּח֔וֹ וַיִּשְׁלַ֗ח וַיִּקְרָ֛א אֶת⁠־כׇּל⁠־חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם וְאֶת⁠־כׇּל⁠־חֲכָמֶ֑יהָ וַיְסַפֵּ֨ר פַּרְעֹ֤ה לָהֶם֙ אֶת⁠־חֲלֹמ֔וֹ וְאֵין⁠־פּוֹתֵ֥ר אוֹתָ֖ם לְפַרְעֹֽה׃ (ט) וַיְדַבֵּר֙ שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֔ים אֶת⁠־פַּרְעֹ֖ה לֵאמֹ֑ר אֶת⁠־חֲטָאַ֕י אֲנִ֖י מַזְכִּ֥יר הַיּֽוֹם׃ (י) פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל⁠־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃ (יא) וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃ (יב) וְשָׁ֨ם אִתָּ֜נוּ נַ֣עַר עִבְרִ֗י עֶ֚בֶד לְשַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹב וַיִּפְתׇּר⁠־לָ֖נוּ אֶת⁠־חֲלֹמֹתֵ֑ינוּ אִ֥ישׁ כַּחֲלֹמ֖וֹ פָּתָֽר׃ (יג) וַיְהִ֛י כַּאֲשֶׁ֥ר פָּֽתַר⁠־לָ֖נוּ כֵּ֣ן הָיָ֑ה אֹתִ֛י הֵשִׁ֥יב עַל⁠־כַּנִּ֖י וְאֹת֥וֹ תָלָֽה׃ (יד) וַיִּשְׁלַ֤ח פַּרְעֹה֙ וַיִּקְרָ֣א אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְרִיצֻ֖הוּ מִן⁠־הַבּ֑וֹר וַיְגַלַּח֙ וַיְחַלֵּ֣ף שִׂמְלֹתָ֔יו וַיָּבֹ֖א אֶל⁠־פַּרְעֹֽה׃ (טו) {שני} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף חֲל֣וֹם חָלַ֔מְתִּי וּפֹתֵ֖ר אֵ֣ין אֹת֑וֹ וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ׃ (טז) וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת⁠־פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת⁠־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה׃ (יז) וַיְדַבֵּ֥ר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף בַּחֲלֹמִ֕י הִנְנִ֥י עֹמֵ֖ד עַל⁠־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃ (יח) וְהִנֵּ֣ה מִן⁠־הַיְאֹ֗ר עֹלֹת֙ שֶׁ֣בַע פָּר֔וֹת בְּרִיא֥וֹת בָּשָׂ֖ר וִיפֹ֣ת תֹּ֑אַר וַתִּרְעֶ֖ינָה בָּאָֽחוּ׃ (יט) וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹתג אֲחֵרוֹת֙ עֹל֣וֹת אַחֲרֵיהֶ֔ן דַּלּ֨וֹת וְרָע֥וֹת תֹּ֛אַר מְאֹ֖ד וְרַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר לֹֽא⁠־רָאִ֧יתִי כָהֵ֛נָּה בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לָרֹֽעַ׃ (כ) וַתֹּאכַ֙לְנָה֙ הַפָּר֔וֹת הָרַקּ֖וֹת וְהָרָע֑וֹת אֵ֣ת שֶׁ֧בַע הַפָּר֛וֹת הָרִאשֹׁנ֖וֹת הַבְּרִיאֹֽת׃ (כא) וַתָּבֹ֣אנָה אֶל⁠־קִרְבֶּ֗נָה וְלֹ֤א נוֹדַע֙ כִּי⁠־בָ֣אוּ אֶל⁠־קִרְבֶּ֔נָה וּמַרְאֵיהֶ֣ן רַ֔ע כַּאֲשֶׁ֖ר בַּתְּחִלָּ֑ה וָאִיקָֽץ׃ (כב) וָאֵ֖רֶא בַּחֲלֹמִ֑י וְהִנֵּ֣ה׀ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֗ים עֹלֹ֛ת בְּקָנֶ֥ה אֶחָ֖ד מְלֵאֹ֥ת וְטֹבֽוֹת׃ (כג) וְהִנֵּה֙ שֶׁ֣בַע שִׁבֳּלִ֔ים צְנֻמ֥וֹת דַּקּ֖וֹת שְׁדֻפ֣וֹת קָדִ֑ים צֹמְח֖וֹת אַחֲרֵיהֶֽם׃ (כד) וַתִּבְלַ֙עְןָ֙ הַשִּׁבֳּלִ֣יםד הַדַּקֹּ֔ת אֵ֛ת שֶׁ֥בַע הַֽשִּׁבֳּלִ֖יםה הַטֹּב֑וֹת וָֽאֹמַר֙ אֶל⁠־הַֽחַרְטֻמִּ֔ים וְאֵ֥ין מַגִּ֖יד לִֽי׃ (כה) וַיֹּ֤אמֶר יוֹסֵף֙ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה חֲל֥וֹם פַּרְעֹ֖ה אֶחָ֣ד ה֑וּא אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הִגִּ֥יד לְפַרְעֹֽה׃ (כו) שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃ (כז) וְשֶׁ֣בַע הַ֠פָּר֠וֹת הָֽרַקּ֨וֹת וְהָרָעֹ֜ת הָעֹלֹ֣ת אַחֲרֵיהֶ֗ן שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ו הָרֵק֔וֹת שְׁדֻפ֖וֹת הַקָּדִ֑ים יִהְי֕וּ שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י רָעָֽב׃ (כח) ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי אֶל⁠־פַּרְעֹ֑ה אֲשֶׁ֧ר הָאֱלֹהִ֛ים עֹשֶׂ֖ה הֶרְאָ֥ה אֶת⁠־פַּרְעֹֽה׃ (כט) הִנֵּ֛ה שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים בָּא֑וֹת שָׂבָ֥ע גָּד֖וֹל בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (ל) וְ֠קָ֠מוּ שֶׁ֜בַעז שְׁנֵ֤י רָעָב֙ אַחֲרֵיהֶ֔ן וְנִשְׁכַּ֥ח כׇּל⁠־הַשָּׂבָ֖ע בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְכִלָּ֥ה הָרָעָ֖ב אֶת⁠־הָאָֽרֶץ׃ (לא) וְלֹֽא⁠־יִוָּדַ֤ע הַשָּׂבָע֙ בָּאָ֔רֶץ מִפְּנֵ֛י הָרָעָ֥ב הַה֖וּא אַחֲרֵי⁠־כֵ֑ן כִּֽי⁠־כָבֵ֥ד ה֖וּא מְאֹֽד׃ (לב) וְעַ֨ל הִשָּׁנ֧וֹת הַחֲל֛וֹם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה פַּעֲמָ֑יִם כִּֽי⁠־נָכ֤וֹן הַדָּבָר֙ מֵעִ֣ם הָאֱלֹהִ֔ים וּמְמַהֵ֥ר הָאֱלֹהִ֖ים לַעֲשֹׂתֽוֹ׃ (לג) וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣אח פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (לד) יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל⁠־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃ (לה) וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹתט הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ⁠־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד⁠־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃ (לו) וְהָיָ֨ה הָאֹ֤כֶל לְפִקָּדוֹן֙ לָאָ֔רֶץ לְשֶׁ֙בַע֙ שְׁנֵ֣י הָרָעָ֔ב אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖יןָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְלֹֽא⁠־תִכָּרֵ֥ת הָאָ֖רֶץ בָּרָעָֽב׃ (לז) וַיִּיטַ֥ב הַדָּבָ֖ר בְּעֵינֵ֣י פַרְעֹ֑ה וּבְעֵינֵ֖י כׇּל⁠־עֲבָדָֽיו׃ (לח) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃ (לט) {שלישי} וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת⁠־כׇּל⁠־זֹ֑את אֵין⁠־נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃ (מ) אַתָּה֙ תִּהְיֶ֣ה עַל⁠־בֵּיתִ֔י וְעַל⁠־פִּ֖יךָ יִשַּׁ֣ק כׇּל⁠־עַמִּ֑י רַ֥ק הַכִּסֵּ֖א אֶגְדַּ֥ל מִמֶּֽךָּ׃ (מא) וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מב) וַיָּ֨סַר פַּרְעֹ֤ה אֶת⁠־טַבַּעְתּוֹ֙ מֵעַ֣ל יָד֔וֹ וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֖הּ עַל⁠־יַ֣ד יוֹסֵ֑ף וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ בִּגְדֵי⁠־שֵׁ֔שׁ וַיָּ֛שֶׂם רְבִ֥ד הַזָּהָ֖ב עַל⁠־צַוָּארֽוֹ׃ (מג) וַיַּרְכֵּ֣ב אֹת֗וֹ בְּמִרְכֶּ֤בֶת הַמִּשְׁנֶה֙ אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ וַיִּקְרְא֥וּ לְפָנָ֖יו אַבְרֵ֑ךְ וְנָת֣וֹן אֹת֔וֹ עַ֖ל כׇּל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מד) וַיֹּ֧אמֶר פַּרְעֹ֛ה אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף אֲנִ֣י פַרְעֹ֑ה וּבִלְעָדֶ֗יךָ לֹֽא⁠־יָרִ֨ים אִ֧ישׁ אֶת⁠־יָד֛וֹ וְאֶת⁠־רַגְל֖וֹ בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מה) וַיִּקְרָ֨א פַרְעֹ֣ה שֵׁם⁠־יוֹסֵף֮ צָֽפְנַ֣ת פַּעְנֵ֒חַ֒ וַיִּתֶּן⁠־ל֣וֹ אֶת⁠־אָֽסְנַ֗ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֛רַעייא כֹּהֵ֥ן אֹ֖ן לְאִשָּׁ֑ה וַיֵּצֵ֥א יוֹסֵ֖ף עַל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מו) וְיוֹסֵף֙ בֶּן⁠־שְׁלֹשִׁ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעׇמְד֕וֹ לִפְנֵ֖י פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ⁠־מִצְרָ֑יִם וַיֵּצֵ֤א יוֹסֵף֙ מִלִּפְנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַֽיַּעֲבֹ֖ריב בְּכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (מז) וַתַּ֣עַשׂ הָאָ֔רֶץ בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע לִקְמָצִֽים׃ (מח) וַיִּקְבֹּ֞ץ אֶת⁠־כׇּל⁠־אֹ֣כֶל׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּתֶּן⁠־אֹ֖כֶל בֶּעָרִ֑ים אֹ֧כֶל שְׂדֵה⁠־הָעִ֛יר אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתֶ֖יהָ נָתַ֥ן בְּתוֹכָֽהּ׃ (מט) וַיִּצְבֹּ֨ר יוֹסֵ֥ף בָּ֛ר כְּח֥וֹל הַיָּ֖ם הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֑ד עַ֛ד כִּי⁠־חָדַ֥ל לִסְפֹּ֖ר כִּי⁠־אֵ֥ין מִסְפָּֽר׃ (נ) וּלְיוֹסֵ֤ף יֻלַּד֙יג שְׁנֵ֣י בָנִ֔ים בְּטֶ֥רֶם תָּב֖וֹא שְׁנַ֣ת הָרָעָ֑ב אֲשֶׁ֤ר יָֽלְדָה⁠־לּוֹ֙ אָֽסְנַ֔ת בַּת⁠־פּ֥וֹטִי פֶ֖רַעידטו כֹּהֵ֥ן אֽוֹן׃ (נא) וַיִּקְרָ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת⁠־שֵׁ֥ם הַבְּכ֖וֹר מְנַשֶּׁ֑ה כִּֽי⁠־נַשַּׁ֤נִי אֱלֹהִים֙ אֶת⁠־כׇּל⁠־עֲמָלִ֔י וְאֵ֖ת כׇּל⁠־בֵּ֥ית אָבִֽי׃ (נב) וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי⁠־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃ (נג) {רביעי} וַתִּכְלֶ֕ינָה שֶׁ֖בַע שְׁנֵ֣י הַשָּׂבָ֑ע אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נד) וַתְּחִלֶּ֜ינָה שֶׁ֣בַע שְׁנֵ֤י הָרָעָב֙ לָב֔וֹא כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֤י רָעָב֙ בְּכׇל⁠־הָ֣אֲרָצ֔וֹת וּבְכׇל⁠־אֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם הָ֥יָה לָֽחֶם׃ (נה) וַתִּרְעַב֙ כׇּל⁠־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֛ם אֶל⁠־פַּרְעֹ֖ה לַלָּ֑חֶם וַיֹּ֨אמֶר פַּרְעֹ֤ה לְכׇל⁠־מִצְרַ֙יִם֙ לְכ֣וּ אֶל⁠־יוֹסֵ֔ף אֲשֶׁר⁠־יֹאמַ֥ר לָכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ (נו) וְהָרָעָ֣ב הָיָ֔ה עַ֖ל כׇּל⁠־פְּנֵ֣י הָאָ֑רֶץ וַיִּפְתַּ֨ח יוֹסֵ֜ף אֶֽת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר בָּהֶם֙ וַיִּשְׁבֹּ֣ר לְמִצְרַ֔יִם וַיֶּחֱזַ֥ק הָֽרָעָ֖ב בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ (נז) וְכׇל⁠־הָאָ֙רֶץ֙ בָּ֣אוּ מִצְרַ֔יְמָה לִשְׁבֹּ֖ר אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף כִּֽי⁠־חָזַ֥ק הָרָעָ֖ב בְּכׇל⁠־הָאָֽרֶץ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א הַֽשִּׁבֳּלִ֔ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִ֔ים (חסר דגש באות שי״ן) כמו בעוד מקומות (ראו פסוקים כ״ד, כ״ז)
• הערת דותן
ב וַ֨נְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ =ב ושיטת-א וכמו כן בתאג׳ דפוס ראשון ובדפוסים (וכך אצל ברויאר ומג״ה)
• ל,ל1,ש1=וַנְּ֨סַפֶּר⁠־ל֔וֹ (מקום המתיגה) וכמו כן בתאג׳ חבשוש
• ש,ו=וַנְּסַפֶּר⁠־ל֔וֹ (אין מתיגה)
• דותן תיקן וַנְּסַ֨פֶּר⁠־ל֔וֹ כמנהג-ל
• הערות ברויאר ודותן
ג וְהִנֵּ֞ה שֶֽׁבַע⁠־פָּר֤וֹת =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״שבע״ מוקפת) <מונח? אינו כן אלא במקף ומתג בשי״ן במ״ש> וכמו כן בתיגאן
• דפוסים=<וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֣בַע פָּר֤וֹת> (״שבע״ בטעם מונח)
ד הַשִּׁבֳּלִ֣ים =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הָשִׁבֳּלִ֣ים (קמץ באות ה״א וחסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר ודותן והמקליד
ה הַֽשִּׁבֳּלִ֖ים =ל?,ב,ל1,ש,ק3,ו
• ל?=הַֽשִׁבֳּלִ֖ים (חסר דגש באות שי״ן?)
• הערת ברויאר
ו הַֽשִּׁבֳּלִים֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=הַֽשִׁבֳּלִים֙ (חסר דגש באות שי״ן)
• הערות ברויאר (בספק) ודותן (בוודאי והצדק עמו).
ז שֶׁ֜בַע =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (בטעם גרש)
• דפוסים=שֶׁ֨בַע (בטעם קדמא) וכמו כן בתיגאן (!); וכך היה בהקלדה בטעות, כנראה בעקבות BHS, עד שתקנו בגירסה 4.20.
ח יֵרֶ֣א =א(ס),ל,ל1,ב,ש,ש,1,ק3,ו <צֵרי? אינו כן אלא בסגול ונמסר על ה׳>
ט הַטֹּב֔וֹת =ל1,ב,ש,ש1(ההתחלה חסרה אבל מלא וי״ו בסוף),ק3,ו,ה,ש2 ומסורת-ל וטברנית ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו ומלא וי״ו)
• ל!=הַטֹּבֹ֔ת (כתיב חסר וי״ו וחסר וי״ו)
• הערת ברויאר
י פּ֥וֹטִי פֶ֛רַע =א(ס),ל,ב,ש,ש1,ק3,פטרבורג-EVR-II-C-1,פטרבורג-EVR-II-B-80,פטרבורג-EVR-II-B-8,ש2 ומסורת-א(ס),ל <ב מלות בלי מקף? כן ומסר עליו תרתין מלין> וטברניות, וכן בספרי ספרד ואשכנז ובדפוסים.
• בכתבי⁠־היד ל,ש,ש1,ק3,פטרבורגEVR-II-C-1 התיבות צמודות אך בשתי הטעמות, והעיר על כך הרב ברויאר (נוסח המקרא ב״כתר ירושלים״ ומקורותיו במסורה וכתבי היד, עמ׳ 7 הערה 43 [על פסוק נ׳]): ״וראוי לציין עוד: כתבי היד כותבים לפעמים ׳פוטיפרע׳ כתיבה אחת; אך הנקדן תיקן את הכתיב הזה על ידי שהטעמים את התיבה בשני טעמים. ויוצא מכלל זה רק ש כאן [=בפסוק נ׳], שכתב את התיבה וגם הטעמים אותה כתיבה אחת.⁠״ אף בכתי״ו התיבות צמודות ואין בו הטעמה כלל בחלק הראשון.
• ה?=פּֽוֹטִיפֶ֛רַע וכמו כן בתיגאן
יא בספרי תימן: פּֽוֹטִיפֶ֛רַע בתיבה אחת.
יב וַֽיַּעֲבֹ֖ר =ב,ש,ש1,ק3,ו
• ל!=וַֽיַּעְבֹ֖ר (שווא במקום חטף באות עי״ן)
• הערות ברויאר ודותן
יג יֻלַּד֙ =א(ס),ל,ב,ש1,ק3(לאחר תיקון),ו,ה,ש2 ובן⁠־אשר בחילופים <קמץ? אינו כן אלא בפתח ומסר עליו מבחוץ פתח> וכמו כן בתיגאן
• ש,ה=יֻלׇּד֙ (בקמץ) וכך בן⁠־נפתלי בחילופים, וכמו כן מ״ג דפוס ונציה ובדפוסים
יד פּ֥וֹטִי פֶ֖רַע =ב,ש1,ק3,ו,ה,ש2
• ראו הערה לעיל בפסוק מ״ה
טו בספרי תימן: פּֽוֹטִיפֶ֖רַע בתיבה אחת.
E/ע
הערותNotes
(א) ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר – מסוף שנתים ימים שעשה פרעה המשתה הזה חלם פרעה זה החלום.
ופרעה חלם – היה חולם שהיה עומד על היאר – סמוך ליאר, כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב׳:כ׳) והדומים לו. יתברך נורא עלילה על בני אדם (תהלים ס״ו:ה׳) אשר סבב כל הסבות האלה מסבה לסבה עד שירדו אבותינו למצרים לגור שם ובאו שם בכבוד והיו שם בכבוד עד שמת יוסף כמו מאה שנה עד שגרמו עונות ובאו ימי השעבוד. והחלום היה מאת האל כדמות נבואה כמו שאמר הכתוב: ויקרא רעב על הארץ (תהלים ק״ה:ט״ז), כי נתקיים החלום כאשר פתרו יוסף, והחלום מבואר הפתרון היה לכל מבין אלא שאבדה חכמת חכמיו כדי שיפתרהו יוסף ויעלה לגדלה על ידיא הפתרון, ועל זה ועל כיוצא בו נאמר משיב חכמים אחור ודעתם יסכל (ישעיהו מ״ד:כ״ה).
(ב) והנֵה מן היאור עֹלֹת שבע פרות – היה זה מענין הפתרון כי יאור מצרים עולה ומשקה הארץ, והפרות חורשות ודשות התבואה.
ותרעינה באחו – כי היו מוצאות חציר לרוב.
(ג) והנֵהותעמדנה – ולא אמר ותרעינה, אלא שהיו עומדות סמוכות לראשונות וכל זה מבואר הפתרון. (ד) ותאכלנַה – וזה ענין הפתרון כי בשבע שני הרעב אכלו תבואת שני השבע. (ז) ויקץ פרעה – יקץ בין חלום לחלום שאם היה כלו חלום אחד ידמה האחרון מוסיף ענין על הראשון, אבל כשהיו שני חלומות לא הוסיף ענין האחרון על הראשון אלא שנה אותו לענין מהירות הדבר, כמו שנאמר: ויישן, והנה חלום, ותבלענה, והנה חלום. והנה החלום נשלם ולא חלם עוד אותו הלילה. (ח) וַיְהִי בבקר ותפעם רוחו – נשברה רוחו מדאגתו על החלום, כי ראה חלום על דרך אחת והוא חלוק במראה ונבהל על פתרונו.
וישלחויקרא – קרא להם על ידי שלוחיו.
ואין פותר אותם – מהם, כמו הם יצאו אתב העיר (בראשית מ״ד:ד׳).
(ט) וַיְדַּבֵּראת חטאי – אף על פי שאינו מן המוסר להזכיר אדם חטאיו שחטא אל המלך לפניו אחר שעברה עת הסליחה, עתה אני מזכיר אותם לצורך המלך. (י) פרעהאתי ואת שר האופים – אף על פי שזכר אתי, שנה עוד מפני הדברים, כי כן דרך הלשון, כמו: אם באמת ובתמים (שופטים ט׳:ט״ז) ששנה אותו מפני הדבריםג שהיו ביניהם, וכן: ואין אני ואחי ונערי וגו׳ (נחמיה ד׳:י״ז), ושנה: אין אנחנו פושטים בגדינו (נחמיה ד׳:י״ז) מפני הדברים שהיו ביניהם. (יא) ונחלמהכפתרון חלומו – פרשנוהו. (יב) ושם נער – לפי שהיה משרת אותם במשמר אמר כן ואמר עבד לשר הטבחים – לפי שהיה נודע בעבורו ושישאלהו הקורא אותו שם בשמו.
איש כחלומו – חסר למ״ד השמוש, ר״ל לאיש כחלומו, כלומר לכל אחד פתר כענין חלומו, זה למשקה וזה למאכל.
(יד) ויהיוישלחויריצוהו – הוציאו אותו במרוצה משם כי דבר המלך נחוץ (שמואל א כ״א:ט׳).
ויגלח ויחלף שמלותיוד – כי אין לבא לפני המלך אלא אם כן מהודר בגופו ובלבושיו.
(טו) ויאמרלאמר – שאומרים שאתה מבין חלום לפתרו על נכון.
תשמע – כמו תבין, וכן גוי אשר לא תשמע לשונו (דברים כ״ח:מ״ט).
(טז) ויעןבלעדי – זולתי, שאפתר אותו כפי שכלי.
אלהים יענה בזה את שלום פרעה – והוא יקימנו לשלום לך.
ופירוש יענה – כמו מענה בשמחת לבו (קהלת ה׳:י״ט) שיהיה חפץ ומכון בשלום פרעה, או שישים בפי בפתרונו שלום פרעה, והוא על דרך, ומי״י מענה לשון (משלי ט״ז:א׳).
(יז) וידבר – כבר כתבנו כי בשנות אדם הדברים יוסיף או יגרע או ישנה, אינו שומר אלא שיהיה הענין אחד, וכן בספור זה החלום. (יט) והנֵהוהנֵהורקות בשר – ברי״ש, שרשו רקק, מן ורקיקי מצות. (כ) ותאכלנה הַרַקות – ברי״ש כמו ורקות בשר (בראשית מ״א:י״ט) שפירשנו. (כא) ותׇבאנׇהולא נודע – מזה אמר בפתרון: ולא יודע השבע (בראשית מ״א:ל״א). (כג) ואִרֶא והנה צנֻמות – מדברי רבותינו (ברכות ל״ט) פת צנומה בקערה, וכל הספור והפתרון מבואר הוא. (כז) ושבע הפרות הרקות – ברי״ש מן רקק כמו האחרים.
השבלים הרֵקות – מן והבור רק.
(כח) קדמאה: הגיד (בראשית מ״א:כ״ה), תנינא: הראה. וחד פסוק סימן מהגידה את המראה (שמואל א ג׳:ט״ו). (לב) ועל השנות – אמר: פעמים – אחר שאמר: השנות לתוספת באור. (לד) יעשהוחִמֵש – יקח אחד מן החמשה. (לה) ויקבצו את כל אכל השנים – על החמישית אמר שיקבצו כל החמישית שיקח פרעה בשבע השנים הטובות, ויצברו כל אותו האכל תחת יד פרעה בכל עיר ועיר ויהיה שמור לשבע שני הרעב (בראשית מ״א:ל״ו), מלבד מה שיאצר כל אחד לעצמו, ובכל עיר ועיר יהיו לו אוצרות לפרעה שיצבור שם כל החמשית שיקח בשבע שני השבע. (לו) והיהלפִקׇדון – יהיה להם כמו פקדון שימצאו אותו לעת הצרך, ואף על פי שיקנו אותו, טוב יהיה להם שימצאו בר שיקנו. (לז) וייטב – כי הבינו כי עצתו טובה, ועל הפתרון האמינוהו, כי ראו כי קרוב מאד הפתרון לחלום, ועוד כי שמעו משר המשקים כי כאשר פתר להם כן היה, ועוד שלא רחק המעשה אלא אמר הנה שבע שנים באות (בראשית מ״א:כ״ט). (לח) ויאמרהנמצא כזה – הנו״ן למדברים, אמר, הוא אמר שנשית איש חכם ונבון על ארץ מצרים ואנה נמצא כמוהו, כי חכמתו גדולה מכל החרטומים והחכמים, הנה אין זה כי אם רוח אלהים שיש בו. (מ) ויאמר. אתהיִשַק – עניןו נשק כתרגומו.
הכסא אגדל ממך – בדבר הכסא אהיה גדול ממך.
(מא) ויאמרראה נתתי אותך – ראה כי המשלתיך עליה, הנהיגה כפי שכלך. (מב) ויסר הטבעת – היא אות וסימן לממשלה, ויחתם בה לאשר ירצה. (מג) וירכבבמרכבת המשנה – במרכבת השר שהיה משנה למלך.
או פירושו: כתרגומו.
אַבְרֵךְ – האל״ף במקום ה״א והוא מקור כמו ונתון אותו, כלומר לזה נאה להבריך לפניו ולתת אותו למושל על ארץ מצרים.
או תהיה האל״ף למדבר אומר כי כל אחד היה קורא לפניו אברך, וְנׇתֹן אתו – כל אחד היה אומר: זה ראוי לתתו על כל ארץ מצרים.
(מד) ויאמראני פרעה – אף על פי שאני מלך, בלא רשותך לא ירים איש את ידו ואת רגלו לכל דבר הארץ. (מה) ויקראצפנת פענח – לשון מצרי הוא, כמו שקרא נבוכדנצר לדניאל וחבריו שם בלשון ארמי, והמפרשים פרשו שהוא לשון הקדש. ותמה הוא איך קרא לו פרעה שם בלשון קדש.
ויצא יוסף על ארץ מצרים – יצא להחזיק בממשלתו שנתן לו פרעה.
(מו) ויוסףויצא יוסף – יצא מלעמוד לפניו תמיד כשאר השרים.
ויעבֹר בכל ארץ מצרים – על עניני המלכות לפקוד ולחקור עליהם לפי שפרעה שמהו אדון על הכל.
(מז) ותעש – עשתה הארץ התבואה לקמצים, כלומר מגרגיר אחד הוציאה קמצים רבים. (מח) וַיִקבץ את כל אכל – פרשנוהו.
ויתן אכל בערים – כי האוצרות עשה בערים, לא בכפרים, ומה שהיה מקבץ מן החמישית משדות הכפרים היה נותן באוצרות בערים.
(מט) וַיִצְברכחול הים – דרך הפלגה. (נ) וליוסף יֻלַד – דרך כלל, ואולי תאומים נולדו, לפיכך אמר ילד, כי נולדו בלדה אחת.
שנת הרעב – הראשונה. ואמר בטרם תבא כי בשנה אחרונה של השבע נולדו. והנה היה יוסף בן ל״ז שנה כשנולדו, והיו הם בני י״ט כשמת יעקב.⁠ז
ורבותינו ז״ל דרשו בו (תענית י״א): כי לפיכך אמר: בטרם תבא שנת הרעב ללמד שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון.
אשר ילדה לו אסנת – להודיע כי לא היתה לו אשה אחרת כי שניהם היו לו ממנה.
(נא) ויקראכי נשני – כל כך נתן לי עשר וכבוד עד כי השכיחני את כל עמלי שהיה לי משנמכרתי וגם כל בית אבי השכיחני.
נשני – הפת״ח במקום חרק על משקל צוני. ויש אומרים: כי שרשו בשקל חנני.
(נב) ואתבארץ עניי – שהיתה ליח מתחלה ארץ עניי ועתה הפרני האל בה בבנים ובעושר וכבוד. (נג) ותכלנהטאשר היה – דרך כלל. (נד) ותחלינה – בכל הארצות הקרובות לארץ מצרים היה לחם – מאשר אצר כל אחד לעצמו. (נה) וַתִרְעַב – כי כלו לאכל את אשר אצרו כי לא יכלו לאצור לכל שבע השנים מפני החמישית שנתנו לפרעה.
ויצעק העם – כי ידעו כי יוסף אצר אוצרות מן החמישית, ולצרך העם אצרו שימצאו תבואה לקנות, לפיכך צעקו אל פרעה בעבור הלחם והרעב.
(נו) ויפתח יוסף את כל אשר בהם – פתח כל האוצרות שבהם תבואה.
וישבר למצרים – תחלה מכר להם עד שנודע בארצות כי במצרים תבואה ומכר גם להם.
ולשון שבר מבנין הקל נופל על המוכר ועל הקונה, כי הפעולה בזה על שם התבואה שנקראת שברי לפי שהיא שוברת הרעב על דרך ישברו פראים צמאם (תהלים ק״ד:י״א) והנה המוכר נותן השבר והקונה לוקח השבר, והנה הפעלה על שניהם. אבל בנין הפעול ממנו אינו נופל אלא על המוכר לפי שהפעלה יוצאת מאתו. ובנין הפעיל ברוב הוא יוצא.
ויחזק הרעב – משבאו לקנות לפיכך אמר אחריו וכל הארץ, כי לפי שרבו הקונים חזק הרעב במצרים, כי לא היו מוכרים להם אלא בצמצום מפני שהיה צריך גם כן למכור לשאר ארצות, ומפני זמן הרעב שיהיה ארוך.
(נז) וכל הארץלשבר אל יוסף – כמו הפוך: באו אל יוסף לשבר. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ידי״.
ב כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495: ״מן״.
ג כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 הושמט ע״י הדומות: ״כי כן דרך הלשון... מפני הדברים״.
ד כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״שמלותיו״.
ה כן בכ״י פריס 193, וכן בפסוק. בכ״י מוסקבה 495: ״מלהגיד״.
ו בכ״י מוסקבה 495 נכפל: ״ענין״.
ז כן בכ״י מוסקבה 495. בכ״י פריס 193: ״בני ע״ג כשמת יוסף״.
ח כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495: ״לו״.
ט כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495: ״וַתחִלֶינַה״.
י כן בכ״י פריס 193. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״שבר״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×