×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
מלכים א ב׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) וַיִּקְרְב֥וּ יְמֵֽי⁠־דָוִ֖ד לָמ֑וּת וַיְצַ֛ו אֶת⁠־שְׁלֹמֹ֥ה בְנ֖וֹ לֵאמֹֽר׃ (ב) אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כׇּל⁠־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ׃ (ג) וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת⁠־מִשְׁמֶ֣רֶת׀ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֱלֹהֶ֗יךָ לָלֶ֤כֶת בִּדְרָכָיו֙ לִשְׁמֹ֨ר חֻקֹּתָ֤יו מִצְוֺתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְעֵדְוֺתָ֔יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֗יל אֵ֚ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה וְאֵ֛ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֥ר תִּפְנֶ֖ה שָֽׁם׃ (ד) לְמַ֩עַן֩ יָקִ֨ים יְהֹוָ֜הי״י֜ אֶת⁠־דְּבָר֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֣ר עָלַי֮ לֵאמֹר֒ אִם⁠־יִשְׁמְר֨וּ בָנֶ֜יךָ אֶת⁠־דַּרְכָּ֗ם לָלֶ֤כֶת לְפָנַי֙ בֶּאֱמֶ֔ת בְּכׇל⁠־לְבָבָ֖ם וּבְכׇל⁠־נַפְשָׁ֑ם לֵאמֹ֕ר לֹֽא⁠־יִכָּרֵ֤ת לְךָ֙ אִ֔ישׁ מֵעַ֖ל כִּסֵּ֥א יִשְׂרָאֵֽל׃ (ה) וְגַ֣ם אַתָּ֣ה יָדַ֡עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁר⁠־עָ֨שָׂה לִ֜י יוֹאָ֣ב בֶּן⁠־צְרוּיָ֗ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֣ה לִשְׁנֵֽי⁠־שָׂרֵ֣י צִבְא֣וֹת יִ֠שְׂרָאֵ֠ל לְאַבְנֵ֨ר בֶּן⁠־נֵ֜ר וְלַעֲמָשָׂ֤א בֶן⁠־יֶ֙תֶר֙ וַיַּ֣הַרְגֵ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דְּמֵֽי⁠־מִלְחָמָ֖ה בְּשָׁלֹ֑ם וַיִּתֵּ֞ן דְּמֵ֣י מִלְחָמָ֗ה בַּחֲגֹֽרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּמׇתְנָ֔יו וּֽבְנַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּרַגְלָֽיו׃ (ו) וְעָשִׂ֖יתָ כְּחׇכְמָתֶ֑ךָ וְלֹֽא⁠־תוֹרֵ֧ד שֵׂיבָת֛וֹ בְּשָׁלֹ֖ם שְׁאֹֽל׃ (ז) וְלִבְנֵ֨י בַרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ תַּֽעֲשֶׂה⁠־חֶ֔סֶד וְהָי֖וּ בְּאֹכְלֵ֣י שֻׁלְחָנֶ֑ךָ כִּי⁠־כֵן֙ קָרְב֣וּ אֵלַ֔י בְּבׇרְחִ֕י מִפְּנֵ֖י אַבְשָׁל֥וֹם אָחִֽיךָ׃ (ח) וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ֠ שִֽׁמְעִ֨י בֶן⁠־גֵּרָ֥א בֶֽן⁠־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֙נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא⁠־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהֹוָה֙י״י֙ לֵאמֹ֔ר אִם⁠־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃ (ט) וְעַתָּה֙ אַל⁠־תְּנַקֵּ֔הוּ כִּ֛י אִ֥ישׁ חָכָ֖ם אָ֑תָּה וְיָֽדַעְתָּ֙ אֵ֣ת אֲשֶׁ֣ר תַּֽעֲשֶׂה⁠־לּ֔וֹ וְהוֹרַדְתָּ֧ אֶת⁠־שֵׂיבָת֛וֹ בְּדָ֖ם שְׁאֽוֹל׃ (י) וַיִּשְׁכַּ֥ב דָּוִ֖ד עִם⁠־אֲבֹתָ֑יו וַיִּקָּבֵ֖ר בְּעִ֥יר דָּוִֽד׃ (יא) וְהַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר מָלַ֤ךְ דָּוִד֙ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֔ל אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה בְּחֶבְר֤וֹן מָלַךְ֙ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּבִירוּשָׁלַ֣͏ִם מָלַ֔ךְ שְׁלֹשִׁ֥ים וְשָׁלֹ֖שׁ שָׁנִֽים׃ (יב) וּשְׁלֹמֹ֕ה יָשַׁ֕ב עַל⁠־כִּסֵּ֖א דָּוִ֣ד אָבִ֑יו וַתִּכֹּ֥ן מַלְכֻת֖וֹ מְאֹֽד׃ (יג) וַיָּבֹ֞א אֲדֹנִיָּ֣הוּ בֶן⁠־חַגִּ֗ית אֶל⁠־בַּת⁠־שֶׁ֙בַע֙ אֵם⁠־שְׁלֹמֹ֔ה וַתֹּ֖אמֶר הֲשָׁל֣וֹם בֹּאֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר שָׁלֽוֹם׃ (יד) וַיֹּ֕אמֶר דָּבָ֥ר לִ֖י אֵלָ֑יִךְ וַתֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ (טו) וַיֹּ֗אמֶר אַ֤תְּ יָדַ֙עַתְּ֙ כִּי⁠־לִי֙ הָיְתָ֣ה הַמְּלוּכָ֔ה וְעָלַ֞י שָׂ֧מוּ כׇֽל⁠־יִשְׂרָאֵ֛ל פְּנֵיהֶ֖ם לִמְלֹ֑ךְ וַתִּסֹּ֤ב הַמְּלוּכָה֙ וַתְּהִ֣י לְאָחִ֔י כִּ֥י מֵיְהֹוָ֖הי״י֖ הָ֥יְתָה לּֽוֹ׃ (טז) וְעַתָּ֗ה שְׁאֵלָ֤ה אַחַת֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֵ֣ל מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל⁠־תָּשִׁ֖בִי אֶת⁠־פָּנָ֑י וַתֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו דַּבֵּֽר׃ (יז) וַיֹּ֗אמֶר אִמְרִי⁠־נָא֙ לִשְׁלֹמֹ֣ה הַמֶּ֔לֶךְ כִּ֥י לֹֽא⁠־יָשִׁ֖יב אֶת⁠־פָּנָ֑יִךְ וְיִתֶּן⁠־לִ֛י אֶת⁠־אֲבִישַׁ֥ג הַשּׁוּנַמִּ֖ית לְאִשָּֽׁה׃ (יח) וַתֹּ֥אמֶר בַּת⁠־שֶׁ֖בַע ט֑וֹב אָנֹכִ֕י אֲדַבֵּ֥ר עָלֶ֖יךָ אֶל⁠־הַמֶּֽלֶךְ׃ (יט) וַתָּבֹ֤א בַת⁠־שֶׁ֙בַע֙ אֶל⁠־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה לְדַבֶּר⁠־ל֖וֹ עַל⁠־אֲדֹנִיָּ֑הוּ וַיָּ֩קׇם֩ הַמֶּ֨לֶךְ לִקְרָאתָ֜הּ וַיִּשְׁתַּ֣חוּ לָ֗הּ וַיֵּ֙שֶׁב֙ עַל⁠־כִּסְא֔וֹ וַיָּ֤שֶׂם כִּסֵּא֙ לְאֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וַתֵּ֖שֶׁב לִימִינֽוֹ׃ (כ) וַתֹּ֗אמֶר שְׁאֵלָ֨ה אַחַ֤ת קְטַנָּה֙ אָֽנֹכִי֙ שֹׁאֶ֣לֶת מֵֽאִתָּ֔ךְ אַל⁠־תָּ֖שֶׁב אֶת⁠־פָּנָ֑י וַיֹּֽאמֶר⁠־לָ֤הּ הַמֶּ֙לֶךְ֙ שַׁאֲלִ֣י אִמִּ֔י כִּ֥י לֹא⁠־אָשִׁ֖יב אֶת⁠־פָּנָֽיִךְ׃ (כא) וַתֹּ֕אמֶר יֻתַּ֖ן אֶת⁠־אֲבִישַׁ֣ג הַשֻּׁנַמִּ֑ית לַאֲדֹנִיָּ֥הוּא אָחִ֖יךָ לְאִשָּֽׁה׃ (כב) וַיַּ֩עַן֩ הַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְאִמּ֗וֹ וְלָמָה֩ אַ֨תְּ שֹׁאֶ֜לֶת אֶת⁠־אֲבִישַׁ֤ג הַשֻּֽׁנַמִּית֙ לַאֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ וְשַֽׁאֲלִי⁠־לוֹ֙ אֶת⁠־הַמְּלוּכָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא אָחִ֖י הַגָּד֣וֹל מִמֶּ֑נִּי וְלוֹ֙ וּלְאֶבְיָתָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וּלְיוֹאָ֖ב בֶּן⁠־צְרוּיָֽה׃ (כג) וַיִּשָּׁבַע֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בַּיהֹוָ֖הי״י֖ לֵאמֹ֑ר כֹּ֣ה יַֽעֲשֶׂה⁠־לִּ֤י אֱלֹהִים֙ וְכֹ֣ה יוֹסִ֔יף כִּ֣י בְנַפְשׁ֔וֹ דִּבֶּר֙ אֲדֹ֣נִיָּ֔הוּ אֶת⁠־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ (כד) וְעַתָּ֗ה חַי⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ אֲשֶׁ֣ר הֱכִינַ֗נִי [וַיּֽוֹשִׁיבַ֙נִי֙] (ויושיביני) עַל⁠־כִּסֵּא֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וַאֲשֶׁ֧ר עָשָׂה⁠־לִ֛י בַּ֖יִת כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֵּ֑ר כִּ֣י הַיּ֔וֹם יוּמַ֖ת אֲדֹנִיָּֽהוּ׃ (כה) וַיִּשְׁלַח֙ הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה בְּיַ֖ד בְּנָיָ֣הוּ בֶן⁠־יְהוֹיָדָ֑ע וַיִּפְגַּע⁠־בּ֖וֹ וַיָּמֹֽת׃ (כו) וּלְאֶבְיָתָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן אָמַ֣ר הַמֶּ֗לֶךְ עֲנָתֹת֙ לֵ֣ךְ עַל⁠־שָׂדֶ֔יךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ מָ֖וֶת אָ֑תָּה וּבַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה לֹ֣א אֲמִיתֶ֗ךָ כִּֽי⁠־נָשָׂ֜אתָ אֶת⁠־אֲר֨וֹן אֲדֹנָ֤י יֱהֹוִה֙יֱ⁠־הֹוִה֙ לִפְנֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔י וְכִ֣י הִתְעַנִּ֔יתָ בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר⁠־הִתְעַנָּ֖ה אָבִֽי׃ (כז) וַיְגָ֤רֶשׁ שְׁלֹמֹה֙ אֶת⁠־אֶבְיָתָ֔ר מִֽהְי֥וֹת כֹּהֵ֖ן לַיהֹוָ֑הי״י֑ לְמַלֵּא֙ אֶת⁠־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔הי״י֔ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר עַל⁠־בֵּ֥ית עֵלִ֖י בְּשִׁלֹֽה׃ (כח) וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד⁠־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נׇסב יוֹאָב֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל יְהֹוָ֔הי״י֔ וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ (כט) וַיֻּגַּ֞ד לַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה כִּ֣י נָ֤ס יוֹאָב֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל יְהֹוָ֔הי״י֔ וְהִנֵּ֖ה אֵ֣צֶל הַמִּזְבֵּ֑חַ וַיִּשְׁלַ֨ח שְׁלֹמֹ֜ה אֶת⁠־בְּנָיָ֧הוּ בֶן⁠־יְהוֹיָדָ֛ע לֵאמֹ֖ר לֵ֥ךְ פְּגַע⁠־בּֽוֹ׃ (ל) וַיָּבֹ֨א בְנָיָ֜הוּ אֶל⁠־אֹ֣הֶל יְהֹוָ֗הי״י֗ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה⁠־אָמַ֤ר הַמֶּ֙לֶךְ֙ צֵ֔א וַיֹּ֥אמֶֽר ׀ לֹ֖א כִּ֣י פֹ֣ה אָמ֑וּת וַיָּ֨שֶׁב בְּנָיָ֤הוּ אֶת⁠־הַמֶּ֙לֶךְ֙ דָּבָ֣ר לֵאמֹ֔ר כֹּֽה⁠־דִבֶּ֥ר יוֹאָ֖ב וְכֹ֥ה עָנָֽנִי׃ (לא) וַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ עֲשֵׂה֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר וּפְגַע⁠־בּ֖וֹ וּקְבַרְתּ֑וֹ וַהֲסִירֹ֣תָ׀ דְּמֵ֣י חִנָּ֗ם אֲשֶׁר֙ שָׁפַ֣ךְ יוֹאָ֔ב מֵעָלַ֕י וּמֵעַ֖ל בֵּ֥ית אָבִֽי׃ (לב) וְהֵשִׁיב֩ יְהֹוָ֨הי״י֨ אֶת⁠־דָּמ֜וֹ עַל⁠־רֹאשׁ֗וֹ אֲשֶׁ֣ר פָּגַ֣ע בִּשְׁנֵֽי⁠־אֲ֠נָשִׁ֠ים צַדִּקִ֨ים וְטֹבִ֤ים מִמֶּ֙נּוּ֙ וַיַּהַרְגֵ֣ם בַּחֶ֔רֶב וְאָבִ֥י דָוִ֖ד לֹ֣א יָדָ֑ע אֶת⁠־אַבְנֵ֤ר בֶּן⁠־נֵר֙ שַׂר⁠־צְבָ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת⁠־עֲמָשָׂ֥א בֶן⁠־יֶ֖תֶר שַׂר⁠־צְבָ֥א יְהוּדָֽה׃ (לג) וְשָׁ֤בוּ דְמֵיהֶם֙ בְּרֹ֣אשׁ יוֹאָ֔ב וּבְרֹ֥אשׁ זַרְע֖וֹ לְעֹלָ֑ם וּלְדָוִ֡ד וּ֠לְזַרְע֠וֹ וּלְבֵית֨וֹ וּלְכִסְא֜וֹ יִהְיֶ֥ה שָׁל֛וֹם עַד⁠־עוֹלָ֖ם מֵעִ֥ם יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (לד) וַיַּ֗עַל בְּנָיָ֙הוּ֙ בֶּן⁠־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיִּפְגַּע⁠־בּ֖וֹ וַיְמִתֵ֑הוּ וַיִּקָּבֵ֥ר בְּבֵית֖וֹ בַּמִּדְבָּֽר׃ (לה) וַיִּתֵּ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ אֶת⁠־בְּנָיָ֧הוּ בֶן⁠־יְהוֹיָדָ֛ע תַּחְתָּ֖יו עַל⁠־הַצָּבָ֑א וְאֶת⁠־צָד֤וֹק הַכֹּהֵן֙ נָתַ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ תַּ֖חַת אֶבְיָתָֽר׃ (לו) וַיִּשְׁלַ֤ח הַמֶּ֙לֶךְ֙ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֔י וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ בְּֽנֵה⁠־לְךָ֥ בַ֙יִת֙ בִּיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם וְיָשַׁבְתָּ֖ שָׁ֑ם וְלֹא⁠־תֵצֵ֥א מִשָּׁ֖ם אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ (לז) וְהָיָ֣ה׀ בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְעָֽבַרְתָּ֙ אֶת⁠־נַ֣חַל קִדְר֔וֹן יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת דָּמְךָ֖ יִהְיֶ֥ה בְרֹאשֶֽׁךָ׃ (לח) וַיֹּ֨אמֶר שִׁמְעִ֤י לַמֶּ֙לֶךְ֙ ט֣וֹב הַדָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֤ר דִּבֶּר֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ כֵּ֖ן יַעֲשֶׂ֣ה עַבְדֶּ֑ךָ וַיֵּ֧שֶׁב שִׁמְעִ֛י בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ (לט) וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֔ים וַיִּבְרְח֤וּ שְׁנֵֽי⁠־עֲבָדִים֙ לְשִׁמְעִ֔י אֶל⁠־אָכִ֥ישׁ בֶּֽן⁠־מַעֲכָ֖ה מֶ֣לֶךְ גַּ֑ת וַיַּגִּ֤ידוּ לְשִׁמְעִי֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה עֲבָדֶ֖יךָ בְּגַֽת׃ (מ) וַיָּ֣קׇם שִׁמְעִ֗י וַֽיַּחֲבֹשׁ֙ אֶת⁠־חֲמֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ גַּ֙תָה֙ אֶל⁠־אָכִ֔ישׁ לְבַקֵּ֖שׁ אֶת⁠־עֲבָדָ֑יו וַיֵּ֣לֶךְ שִׁמְעִ֔י וַיָּבֵ֥א אֶת⁠־עֲבָדָ֖יו מִגַּֽת׃ (מא) וַיֻּגַּ֖ד לִשְׁלֹמֹ֑ה כִּי⁠־הָלַ֨ךְ שִׁמְעִ֧י מִירוּשָׁלַ֛͏ִם גַּ֖ת וַיָּשֹֽׁב׃ (מב) וַיִּשְׁלַ֨ח הַמֶּ֜לֶךְ וַיִּקְרָ֣א לְשִׁמְעִ֗י וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו הֲל֧וֹא הִשְׁבַּעְתִּ֣יךָ בַיהֹוָ֗הי״י֗ וָאָעִ֤ד בְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר בְּי֣וֹם צֵאתְךָ֗ וְהָֽלַכְתָּ֙ אָ֣נֶה וָאָ֔נָה יָדֹ֥עַ תֵּדַ֖ע כִּ֣י מ֣וֹת תָּמ֑וּת וַתֹּ֧אמֶר אֵלַ֛י ט֥וֹב הַדָּבָ֖ר שָׁמָֽעְתִּי׃ (מג) וּמַדּ֕וּעַ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֵ֖ת שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֑הי״י֑ וְאֶת⁠־הַמִּצְוָ֖ה אֲשֶׁר⁠־צִוִּ֥יתִי עָלֶֽיךָ׃ (מד) וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶל⁠־שִׁמְעִ֗י אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ אֵ֣ת כׇּל⁠־הָרָעָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יָדַע֙ לְבָ֣בְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתָ לְדָוִ֣ד אָבִ֑י וְהֵשִׁ֧יב יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־רָעָתְךָ֖ בְּרֹאשֶֽׁךָ׃ (מה) וְהַמֶּ֥לֶךְ שְׁלֹמֹ֖ה בָּר֑וּךְ וְכִסֵּ֣א דָוִ֗ד יִהְיֶ֥ה נָכ֛וֹן לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ עַד⁠־עוֹלָֽם׃ (מו) וַיְצַ֣ו הַמֶּ֗לֶךְ אֶת⁠־בְּנָיָ֙הוּ֙ בֶּן⁠־יְה֣וֹיָדָ֔ע וַיֵּצֵ֕א וַיִּפְגַּע⁠־בּ֖וֹ וַיָּמֹ֑ת וְהַמַּמְלָכָ֥ה נָכ֖וֹנָה בְּיַד⁠־שְׁלֹמֹֽה׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א לַאֲדֹנִיָּ֥הוּ =ל,ק ובדפוסים (יו״ד דגושה)
• א!=לַאֲדֹנִיָ֥הוּ (חסר דגש ביו״ד)
ב וַיָּ֤נׇס =ק ובדפוסים (יו״ד דגושה)
• א?!=וַיָ֤נָס (כנראה חסר דגש ביו״ד), אבל זה לא ברור לגמרי בצילום.
E/ע
הערותNotes
(ד) לאמר לא יכרת – זה השנות על לאמר הראשון בעבור שארכו הדברים. (ה) אשר עשה לי... אשר עשה לשני וגו׳ – הכל אמת רק האחד פועל קרוב והאחר פועל רחוק.
ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו – הטעם עשה רציחה מדי בואו, עם היות עדין חגורתו במתניו ונעלו ברגליו, כענין אמרו ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק וגו׳ (ישעיהו ה׳:כ״ז).
(כ) כי לא אשיב את פניך – לא אמר זה בכח החרם. (כג) כי בנפשו דבר – מה לנו לבקש בזה טעמים ואין ספק כי שלמה לקחה לעצמו. ועזות גדול היה זה מאדוניה, ועל כל פנים לא היה בזה לבן חיל, גם נמצאת בו רעה בעיני שלמה, ודי לשלמה במעט טענה להרוג את אדניה, כי כל הימים אשר הוא ויואב חיים לא תכון מלכותו, ובאור זה יותר אוצר י״י יבוא. (כד) ואשר עשה לי בית – כמו ויעש להם בתים (שמות א׳:כ״א). (כו) ענתות לך – נהוג בעברי גם ללעוזות לקצר ולזכור המקום לרמוז על האיש שהוא משם.
וביום הזה – זה יום רחב מאד, והכונה מימיך על מה שעשית עד עתה.
(כח) ואחרי אבשלום לא נטה – חלילה כמו שאמרנו פעמים רבות שיהיה בכל ספרי הקדש שם תמורת שם כמ״ש אבן גנאח שהכונה בכאן שלמה, והביא ראיה מפיוט משורר שכור. ואולם האמת בכאן כי אמרו והשמועה באה עד יואב, כלומר שמע מה שעשה שלמה לאדניה ואביתר, והוא דבק עם וינס וגו׳ כלומר כי בעבור זאת השמועה נס יואב. ואמרו כי נטה וגו׳ הוא מאמר כותב הספר נכנס בנתים להפלגות נחוץ וזריזות וזיווג הענינים להראותינו סכלות יואב. ואיך סִיכֵל י״י את עצתו למען הביא עליו ענש אבנר ועמשא. וזה כי אדניה ואבשלום היו אחי שלמה ונשמר יואב מנטות אחרי אבשלום ולא נשמר מנטות אחרי אדניה, וכבר היה ידוע אצלם בחירת שלמה מאת י״י קודם צמיחת מלכות אבשלום. וכמה וכמה מאלה בתורה ובנביאים. ובאור כלל זה אוצר י״י יבוא. (לב) את אבנר בן נר – באור שני אנשים שקדם זכרם ואם הוא רחוק ורבים כן. (לח) ימים רבים – ידוע שרב ורבים ממאמר המצטרף ופה פרש שהיו אלה שלש שנים. (לט) ויהי מקץ – זה מבואר שטעמו מיום השבועה הנזכרת, ואין כן בכל מקום. וראה הפלגה כי דוד אמר לשלמה כי נשבע לשמעי אם אמיתך בחרב (מלכים א ב׳:ח׳), והנה יעבור על שבועתו אם יצוה לבנו שימיתהו מצד העברי וההגיון, אבל לא כן יעשה אם שלמה ימיתהו מעצמו. רק חשש דוד שאם ישתוק הוא, שלא ימיתהו ולכן הוכרח שיאמר לו ועתה אל תנקהו וגו׳ (מלכים א ב׳:ט׳). ושלמה שהיה טוב השעור ואִמוד הדעת, התחכם לעשות לו מה שעשה. עם היות בזה סבה אחרת והיא שאם ירחק ממנו היה יכול לעשות כמה חטאים שלא יהיו ידועים לשלמה. וגם אין ספק אצלי, שגם עתה אם יארכו הימים מאד, ימצא לו טענה שבה ימות והכל בצדק, ועתה אמר השבעתיך וגו׳ (פסוק מ״ב). (מב) וישלח המלך ויקרא לשמעי – זה בלי ספק היה אמת, ואם לא נזכר זה בכתוב לפנים, ועוד ראה המאמר הראשון משלמה לשמעי ר״ל אמרו לו ביום צאתך וגו׳ מות תמות. איך הוא שוה למאמר השם לאדם ביום אכלך ממנו מות תמות (בראשית ב׳:י״ז), אבל הבדל יש בהוכחות אחר החטא, ובאור זה אוצר י״י יבוא. (מג) ומדוע לא שמרת – לא היתה לו תשובה, ע״כ שתק. ויש אחרים כן, ובאור זה אוצר י״י יבוא. (מו) והממלכה נכונה – כי מתו עתה כל האנשים שהיה לו צד פחד מהם לאיזו טענה שהיתה שם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×