R. Yosef ibn Kaspi First Commentary Mishlei 23 – ר' יוסף אבן כספי פירוש ראשון משלי כג‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) כִּֽי⁠־תֵ֭שֵׁב לִלְח֣וֹם אֶת⁠־מוֹשֵׁ֑ל בִּ֥ין תָּ֝בִ֗ין אֶת⁠־אֲשֶׁ֥ר לְפָנֶֽיךָ׃ (ב) וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם⁠־בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃ (ג) אַל⁠־תִּ֭תְאָו לְמַטְעַמּוֹתָ֑יו וְ֝ה֗וּא לֶ֣חֶם כְּזָבִֽים׃ (ד) אַל⁠־תִּיגַ֥ע לְֽהַעֲשִׁ֑יר מִֽבִּינָתְךָ֥ חֲדָֽל׃ (ה) [הֲתָ֤עִיף] (התעוף) עֵינֶ֥יךָ בּ֗וֹ וְֽאֵ֫ינֶ֥נּוּ כִּ֤י עָשֹׂ֣ה יַעֲשֶׂה⁠־לּ֣וֹ כְנָפַ֑יִם כְּ֝נֶ֗שֶׁר [יָע֥וּף] (ועיף) הַשָּׁמָֽיִם׃ (ו) אַל⁠־תִּלְחַ֗ם אֶת⁠־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל⁠־תִּ֝תְאָ֗ו לְמַטְעַמֹּתָֽיו׃ (ז) כִּ֤י׀ כְּמ֥וֹ שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן⁠־ה֥וּא^א אֱכ֣וֹל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל⁠־עִמָּֽךְ׃ (ח) פִּֽתְּךָ⁠־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים׃ (ט) בְּאׇזְנֵ֣י כְ֭סִיל אַל⁠־תְּדַבֵּ֑ר כִּי⁠־יָ֝ב֗וּז לְשֵׂ֣כֶל מִלֶּֽיךָ׃ (י) אַל⁠־תַּ֭סֵּג גְּב֣וּל עוֹלָ֑ם וּבִשְׂדֵ֥י יְ֝תוֹמִ֗ים אַל⁠־תָּבֹֽא׃ (יא) כִּֽי⁠־גֹאֲלָ֥ם חָזָ֑ק הֽוּא⁠־יָרִ֖יב אֶת⁠־רִיבָ֣ם אִתָּֽךְ׃ (יב) הָבִ֣יאָה לַמּוּסָ֣ר לִבֶּ֑ךָ וְ֝אׇזְנֶ֗ךָ לְאִמְרֵי⁠־דָֽעַת׃ (יג) אַל⁠־תִּמְנַ֣ע מִנַּ֣עַר מוּסָ֑ר כִּֽי⁠־תַכֶּ֥נּוּ בַ֝שֵּׁ֗בֶט לֹ֣א יָמֽוּת׃ (יד) אַ֭תָּה בַּשֵּׁ֣בֶט תַּכֶּ֑נּוּ וְ֝נַפְשׁ֗וֹ מִשְּׁא֥וֹל תַּצִּֽיל׃ (טו) בְּ֭נִי אִם⁠־חָכַ֣ם לִבֶּ֑ךָ יִשְׂמַ֖ח לִבִּ֣י גַם⁠־אָֽנִי׃ (טז) וְתַעְלֹ֥זְנָה כִלְיוֹתָ֑י בְּדַבֵּ֥ר שְׂ֝פָתֶ֗יךָ מֵישָׁרִֽים׃ (יז) אַל⁠־יְקַנֵּ֣א לִ֭בְּךָ בַּחַטָּאִ֑ים כִּ֥י אִם⁠־בְּיִרְאַת⁠־יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃ (יח) כִּ֭י אִם⁠־יֵ֣שׁ אַחֲרִ֑ית וְ֝תִקְוָתְךָ֗ לֹ֣א תִכָּרֵֽת׃ (יט) שְׁמַע⁠־אַתָּ֣ה בְנִ֣י וַחֲכָ֑ם וְאַשֵּׁ֖ר בַּדֶּ֣רֶךְ לִבֶּֽךָ׃ (כ) אַל⁠־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי⁠־יָ֑יִן בְּזֹלְלֵ֖י^ב בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃ (כא) כִּֽי⁠־סֹבֵ֣א וְ֭זוֹלֵל יִוָּרֵ֑שׁ וּ֝קְרָעִ֗ים תַּלְבִּ֥ישׁ נוּמָֽה׃ (כב) שְׁמַ֣ע לְ֭אָבִיךָ זֶ֣ה יְלָדֶ֑ךָ וְאַל⁠־תָּ֝ב֗וּז כִּֽי⁠־זָקְנָ֥ה אִמֶּֽךָ׃ (כג) אֱמֶ֣ת קְ֭נֵה וְאַל⁠־תִּמְכֹּ֑ר חׇכְמָ֖ה וּמוּסָ֣ר וּבִינָֽה׃ (כד) [גִּ֣יל] (גול) יָ֭גִיל אֲבִ֣י צַדִּ֑יק [וְיוֹלֵ֥ד] (יולד) חָ֝כָ֗ם (וישמח) [יִשְׂמַח⁠־]בּֽוֹ׃ (כה) יִֽשְׂמַח⁠־אָבִ֥יךָ וְאִמֶּ֑ךָ וְ֝תָגֵ֗ל יוֹלַדְתֶּֽךָ׃ (כו) תְּנָה⁠־בְנִ֣י לִבְּךָ֣ לִ֑י וְ֝עֵינֶ֗יךָ דְּרָכַ֥י [תִּצֹּֽרְנָה] (תרצנה)^ג׃ (כז) כִּֽי⁠־שׁוּחָ֣ה עֲמֻקָּ֣ה זוֹנָ֑ה וּבְאֵ֥ר צָ֝רָ֗ה נׇכְרִיָּֽה׃ (כח) אַף⁠־הִ֭יא כְּחֶ֣תֶף תֶּאֱרֹ֑ב וּ֝בוֹגְדִ֗ים בְּאָדָ֥ם תּוֹסִֽף׃ (כט) לְמִ֨י א֥וֹי לְמִ֪י אֲב֡וֹי לְמִ֤י [מִדְיָנִ֨ים׀] (מדונים) לְמִ֥י שִׂ֗יחַ לְ֭מִי פְּצָעִ֣ים חִנָּ֑ם לְ֝מִ֗י חַכְלִל֥וּת עֵינָֽיִם׃ (ל) לַֽמְאַחֲרִ֥ים עַל⁠־הַיָּ֑יִן לַ֝בָּאִ֗ים לַחְקֹ֥ר מִמְסָֽךְ׃ (לא) אַל⁠־תֵּ֥רֶא יַּיִן֮ כִּ֤י יִתְאַ֫דָּ֥ם כִּֽי⁠־יִתֵּ֣ן [בַּכּ֣וֹס] (בכיס) עֵינ֑וֹ יִ֝תְהַלֵּ֗ךְ בְּמֵֽישָׁרִֽים׃ (לב) אַ֭חֲרִיתוֹ כְּנָחָ֣שׁ יִשָּׁ֑ךְ וּֽכְצִפְעֹנִ֥י יַפְרִֽשׁ׃ (לג) עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃ (לד) וְ֭הָיִיתָ כְּשֹׁכֵ֣ב בְּלֶב⁠־יָ֑ם וּ֝כְשֹׁכֵ֗ב בְּרֹ֣אשׁ חִבֵּֽל׃ (לה) הִכּ֥וּנִי בַל⁠־חָלִיתִי֮ הֲלָמ֗וּנִי בַּל⁠־יָ֫דָ֥עְתִּי מָתַ֥י אָקִ֑יץ א֝וֹסִ֗יף אֲבַקְשֶׁ֥נּוּ עֽוֹד׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א כֶּ֫ן⁠־ה֥וּא =א (במקף)
• דפוסים=כֶּ֫ן ה֥וּא

^ב בְּזֹלְלֵ֖י א=בְּזֹלֲלֵ֖י (חטף)

^ג [תִּצֹּֽרְנָה] (תרצנה) א-כתיב=תִּרְצֹּֽנָה

E/ע

הערותNotes

(א) כי תשב ללחום את מושל – בעבור שזכר הקורבה למלכים יזכיר איך ראוי להתנהג עמם לפי התחלף מדותם, ושראוי לו לשמור פיו. (ב) ושמת סכין בלֺעך – שרשו לוע, וטעמו בבית הבליעה, כי הבליעה וההשחתה קרובים בטעם, והכונה לכבוש יצרו מלאכול מה שיזיקהו, וזה על דרך משל שלא ישאוהו הכבוד להיות שורר בבית המלך. (ג) אל תתאו – והוא לחם כזבים, כאמרם ז״ל: נראים כאוהבים בשעת הנאתן (משנה אבות ב׳:ג׳) ואין זה גזרה גמורה כוללת כמו: והוא יושב (משלי ב׳:כ״ט) אבל היה על צד התנאי. (ד) אל תיגע להעשיר – הטעם כי הטרדה בפעולת המלכות תמנעך מהלימוד. (ה) התעיף – ענינו כמו ארץ עפתה (איוב י׳:כ״ב) שהוא מטעם חושך, וטעמו בעצמו, ויש מי שפירשו היפך זה, לשון הברקה ויהיה טעמו בעוד שאתה מביט אליו יתעלם. (ו) אל תלחם את לחם רע עין – הטעם אם הוא מושל או זולתו. (ז) כי כמו שער – הטעם כי אין האמת כמו שנראה מדבריו אבל כמו שדמה בנפשו. (ח) פתך אכלת – ושחת דבריך הנעימים – כי תעשה כדמות זה אל תספר נכוחות. (ט) באזני כסיל – כי יבוז – אם יבוז. (י) אל תסג גבול עולם – לפי דעתי, שזה משל לבלתי מנוע הלימוד מההגון, אחר שצוה המניעה מהבלתי הגיון, וזה כי בעבור היות החכמה מוכנת ונתונה לכל מי שירצה, נקרא המונע למורה חומס וגוזל, ואמר החכם: אל תמסור חכמה למי שאינו ראוי פן תחמסוה, ואל תמניעה מאנשיה פן תחמסום. (יב) הביאה למוסר – ליסר. (יד) אתה בשבט תכנו – הטעם אם תלקה גופו, תציל נפשו, וזה משאול. (טו) וטעם גם אני – שכל חכם ישמח. (יז) כִי אם ביראת – הטעם אבל תשתדל ביראת השם. (יח) כי אם – באמת יש אחרית, כמו: אם תם הכסף (בראשית מ״ז:י״ח). (כא) וקרעים – לבוש שבו קרעים. (כב) שמע לאביך – ואל תבוז. יש בו קדומה ואחור, וענינו, אל תבוז אמך כי זקנה. (כג) אמת קנה ואל תמכור – כמאמרם ז״ל: מה אני בחנם (בבלי נדרים ל״ז), וזה ראוי, אלא אם כן צריך לו צורך חכם, או היה זה משל לעזיבה, כי כל מוכר עוזב. (כח) אף היא כחתף – מטעם מהירות, והכ״ף לקרוב. (כט) למי אוי – מטעם: אוי לך (במדבר כ״א:כ״ט).
אבוי – כמו אביון, וזה כמו שקדם. כי זולל וסובא יורש. (ל) למאחרים – המתעכבים שם, כמו: ומאחרי בנשף (ישעיהו ה׳:י״א).
לבאים – מעיר אחרת לחקור היין הטוב. (לא) אל תרא יין – הטעם אל תשגיח בו לחמוד מראהו עד שתמשוך אחריו.
יתן – רמז ליין.
עינו – מראהו וזהרו כמו: ועינו (במדבר י״א:ז׳) כי מראה אדמימות בכוס.
יתהלך – כמו הולך לדודי (שיר השירים ז׳:י׳). (לב) אחריתו – כנוי ליין, יפרש, מענין הפרש, והטעם יפריד החיבור וישבור. (לג) עיניך יראו זרות – אלו מקרי השכור. (לד) חבל – ספינה ובעליה נקרא חובל, ויש מי שגזר אותו מחֶבל כי הספינה צריכה לחבלים ומֵיתרים רבים, ויש מי שגוזר אותו מתחבלות, כי צריך מנהיגה לדעת ולמחשבה רבה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון