R. Yosef Kara Iyyov 41 – ר' יוסף קרא איוב מא‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) הֵן⁠־תֹּחַלְתּ֥וֹ נִכְזָ֑בָה הֲגַ֖ם אֶל⁠־מַרְאָ֣יו יֻטָֽל׃ (ב) לֹֽא⁠־אַ֭כְזָר כִּ֣י יְעוּרֶ֑נּוּ וּמִ֥י ה֝֗וּא^א לְפָנַ֥י יִתְיַצָּֽב׃ (ג) מִ֣י הִ֭קְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּ֑ם תַּ֖חַת כׇּל⁠־הַשָּׁמַ֣יִם לִי⁠־הֽוּא׃ (ד) (לא) [לוֹ⁠־]אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר⁠־גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃ (ה) מִֽי⁠־גִ֭לָּה פְּנֵ֣י לְבוּשׁ֑וֹ בְּכֶ֥פֶל רִ֝סְנ֗וֹ מִ֣י יָבֽוֹא׃ (ו) דַּלְתֵ֣י פָ֭נָיו מִ֣י פִתֵּ֑חַ סְבִיב֖וֹת שִׁנָּ֣יו אֵימָֽה׃ (ז) גַּ֭אֲוָה אֲפִיקֵ֣י מָגִנִּ֑ים סָ֝ג֗וּר חוֹתָ֥ם צָֽר׃ (ח) אֶחָ֣ד בְּאֶחָ֣ד יִגַּ֑שׁוּ וְ֝ר֗וּחַ לֹא⁠־יָבֹ֥א בֵינֵיהֶֽם׃ (ט) אִישׁ⁠־בְּאָחִ֥יהוּ יְדֻבָּ֑קוּ יִ֝תְלַכְּד֗וּ וְלֹ֣א יִתְפָּרָֽדוּ׃ (י) עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי⁠־שָֽׁחַר׃ (יא) מִ֭פִּיו לַפִּידִ֣ים יַהֲלֹ֑כוּ כִּיד֥וֹדֵי אֵ֝֗שׁ^ב יִתְמַלָּֽטוּ׃ (יב) מִ֭נְּחִירָיו יֵצֵ֣א עָשָׁ֑ן כְּד֖וּד נָפ֣וּחַ וְאַגְמֹֽן׃ (יג) נַ֭פְשׁוֹ גֶּחָלִ֣ים תְּלַהֵ֑ט וְ֝לַ֗הַב מִפִּ֥יו יֵצֵֽא׃ (יד) בְּֽ֭צַוָּארוֹ יָלִ֣ין עֹ֑ז וּ֝לְפָנָ֗יו תָּד֥וּץ דְּאָבָֽה׃ (טו) מַפְּלֵ֣י בְשָׂר֣וֹ דָבֵ֑קוּ יָצ֥וּק עָ֝לָ֗יו בַּל⁠־יִמּֽוֹט׃ (טז) לִ֭בּוֹ יָצ֣וּק כְּמוֹ⁠־אָ֑בֶן וְ֝יָצ֗וּק כְּפֶ֣לַח תַּחְתִּֽית׃ (יז) מִ֭שֵּׂתוֹ יָג֣וּרוּ אֵלִ֑ים מִ֝שְּׁבָרִ֗ים יִתְחַטָּֽאוּ׃ (יח) מַשִּׂיגֵ֣הוּ חֶ֭רֶב בְּלִ֣י תָק֑וּם חֲנִ֖ית מַסָּ֣ע וְשִׁרְיָֽה׃ (יט) יַחְשֹׁ֣ב לְתֶ֣בֶן בַּרְזֶ֑ל לְעֵ֖ץ רִקָּב֣וֹן נְחוּשָֽׁה׃ (כ) לֹא⁠־יַבְרִיחֶ֥נּוּ בֶן⁠־קָ֑שֶׁת לְ֝קַ֗שׁ נֶהְפְּכוּ⁠־ל֥וֹ אַבְנֵי⁠־קָֽלַע׃ (כא) כְּ֭קַשׁ נֶחְשְׁב֣וּ תוֹתָ֑ח וְ֝יִשְׂחַ֗ק לְרַ֣עַשׁ כִּידֽוֹן׃ (כב) תַּ֭חְתָּיו חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ^ג יִרְפַּ֖ד חָר֣וּץ עֲלֵי⁠־טִֽיט׃ (כג) יַרְתִּ֣יחַ כַּסִּ֣יר מְצוּלָ֑ה יָ֝֗ם^ד יָשִׂ֥ים כַּמֶּרְקָחָֽה׃ (כד) אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃ (כה) אֵֽין⁠־עַל⁠־עָפָ֥ר מׇשְׁל֑וֹ הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי⁠־חָֽת׃ (כו) אֵֽת⁠־כׇּל⁠־גָּבֹ֥הַּ יִרְאֶ֑ה ה֝֗וּא^ה מֶ֣לֶךְ עַל⁠־כׇּל⁠־בְּנֵי⁠־שָֽׁחַץ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

^ב אֵ֝֗שׁ א=אֵ֝שׁ (השמטת נקודת הרביע)

^ג חַדּ֣וּדֵי חָ֑רֶשׂ =א?,ל,ש1,ק-מ ובדפוסים (וכן הכריעו ברויאר ומג״ה)
• א?=חַדּ֣וּדֵי⁠־חָ֑רֶשׂ (מקף בתיבת משרת?)
• האזור בין שתי התיבות מטושטש, והתיבות צמודות, אך בהגדלה נראה בקושי שאולי ייתכן שנשאר בו רושם של מקף.

^ד יָ֝֗ם א=יָ֝ם (השמטת נקודת הרביע)

^ה ה֝֗וּא א=ה֝וּא (השמטת נקודת הרביע)

E/ע

הערותNotes

(א) הן תוחלתו נכזבה הגם אל מראיו יוטל – פתרונו: מעתה דברים קל וחומר: הן תוחלתו נכזבה – שאם אתה מוחיל ומקוה לשום עליו כפך, אפילו מאחריו, אין תוחלת זו תוחלת, שדבר זה דבר שאי איפשר הוא^א ומה מאחריו ומגבו אי אתה יכול לגעת בו, ותוחלת זו אבודה היא תוחלת של אל^ב מראיו יוטל – חץ, חנית, או חרב, להכות בו ולהמיתו, על אחת כמה וכמה שתוחלת זו נכזבה.
אל מראיו – פתרונו: בפניו. (ב) לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב – פתרונו: אין אכזר וגיבור ועריץ בעולם יעורנו למקומו להקימו. ומעתה דברים קל וחומר: אם בבריה^ג אחת שבראתי בעולם, אין גיבור בעולם שיתייצב לפניו, כל שכן שאין מי שיתיצב לפניו. (ג) מי הקדימני ואשלם – פתרונו: מי הקדים את פני^ד בדורון או בשום עבדות, שאני עתיד לשלם לו שכרו, שלא הקדמתי אותו תחילה.
והלא כל מה שיש תחת כל^ה השמים לי הוא – נמצא שאני^ו הקדמתי אותו ונתתי לו הדבר שהוא עובד אותי בו. לא מל אדם את בנו לשמי, אלא אם כן נתתי לו בן, מי עשה לפני מעקה ומזוזה אלא אם כן נתתי לו בית תחילה, מי הפריש תרומות ומעשרות והניח לקט שכחה ופיאה אלא אם כן נתתי לו שדה. (ד) לא אחריש בדיו – פתרונו: אף על פי שמשלי הוא עובד אותי, איני מחריש לזרעו של צדיק לשלם לבנים שכר האבות.
ודבר גבורות וחין ערכו – דבר גבורותיו אשר נתגבר לעשות הטוב והישר, ותחינת סידורו של צדיק אשלם^ז שכרו גם לבניו אחריו.
בדיו – ענפיו, והם בניו, כמו: ותעש בדים ותשלח פארות (יחזקאל י״ז:ו׳). (ה) מי גילה פני לבושו – חוזר על הראשונות, לדבר על לויתן: מי יוכל לגלות קשקשת שעליו, שהן לבושו.
בכפל רסנו – את פיו קורא: רסנו, בכפל שפתיו כשהן פתוחות, מי אשר יכנס שם.
בכפל – הם שפתים שהם כפולות, אחת למעלה ואחת למטה, שאין בריה רשאה ליכנס שם מפני אימתו. (ו) דלתי פניו מי פתח – מי יוכל לפתוח דלתות פניו, הם השפתים, כשהוא סוגר את פיו, מי יוכל לפותחה.
סביבות שיניו אימה – אשר מפני פחדו ואימתו אין בריה יכולה להתקרב לשיניו. (ז) גאוה אפיקי מגינים – פתרונו: גאוה גדולה יש לו בחתיכות הקשקשים שלו, המגינים עליו כמגן. שכשם שאמר: אפיקי נחושה (איוב מ׳:י״ח) – שפתרונו: חתיכות נחשת, כך יאמר: אפיקי מגינים – אילו הקשקשים העשויין חתיכות חתיכות.
ויש פותרים: אפיקי מגינים – חוזק מגינים.
סגור חותם צר – הקשקשים שלו אינן קשקשים כשאר דגים. ששאר דגים אדם יכול להעביר קשקשין שלהם, אבל קשקשין שלו סגורין וחתומין ומצוררין זו בזו. (ח) כמו שמפרש והולך: אחד באחד יגשו – הקשקשין, שכולן מוגשות ותכופות זו בזו, עד שאפילו רוח לא יכנס ביניהם.⁠^ח (ט) איש באחיהו ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו – כפל לשון. (י) עטישותיו תהל אור – בכל עטישה ועטישה שהוא מתעטש, תהל ותזריח אור מפניו, מפני ההבל היוצא מפיו.
תהל – כמו: בהילו נרו (איוב כ״ט:ג׳).
ועיניו כעפעפי שחר – עיניו זורחות ומאירות כדמדומי חמה, כמו לעת הבוקר שהשמש מאדמתו. (יא) כידודי אש – פתרונו לפי עניינו. כמו: לפידים, וכן פתר דונש.
יתמלטו – שונט אשמוצר. (יב) כדוד נפוח – כסיר נפוח.
ואגמון – פתרונו לפי עניינו: כלי חרש הוא, כמו דוד. (יד) ולפניו תדוץ דאבה – כל דאבה נעשית^ט לפניו דיצה, לפי שאינו ירא משום בריה. (טו) מפלי בשרו דבקו – חתיכות בשרו נדבקות ותכופות זו בזו, שהדגים עשויין חתיכות חתיכות בבשרן ומדובקות זו בזו, ובדג גדול כשהוא מבושל נראות החתיכות כשהן שוכבות זו על זו וזו אצל זו. וכן הילוך סידור המילה: תחילה דיבר בקשקשותיו של לוייתן, ואחרי כן בחתיכות בשרו וחוזק לבו.
מפלי – לשון נפילת חתיכות.
ויש לומר: כמו איפליי איפלויי בלשון תלמוד, לשון בקוע,⁠^י במסכת ברכות בפרק ג׳ (ברכות כ״ה.), ביקועי חתיכותיו.
דבקו – ב׳ קמוצה בקמץ קטן, כמו: ולשונם לחיכם דבקה (איוב כ״ט:י׳), וכן הרבה באתנחתא^יא וסוף פסוק. (טז) לבו יצוק כמו אבן – לבו חזק בקרבו כמו אבן קבועה ונתונה ביסוד בניין בחוזק.
ויצוק כפלח תחתית – שפלח תחתית של ריחים קשה, והעליונה רכה ממנה. (יז) משאתו יגורו אלים – כשהוא זוקף את ראשו מן התהום, מתייראין הגיבורים והחזקין ממנו, בין דגים בין שאר בריות.
משברים יתחטאו – משברי ים, הם גלי הים, יתחסרו ממקומן, ויורדין להם למקום רבצו, וממלאין את הגומא.
יתחטאו – לשון חסרון, כמו: אל השערה ולא^יב יחטיא (שופטים כ׳:ט״ז). (יח) משיגהו חרב בלי תקום – גיבור המשיגהו להלחם בו בחרב, לא תתקיים חרבו, כי ישברנה.
חנית מסע ושריה – כל כלי המלחמה שביד המשיג לא יתקיימו, ולא יעמדו בפניו^יג של לויתן.
מסע – יש לומר שהוא אחד מכלי המלחמה, כמו: חנית, חרב, ושריה.
ויש לומר: מסע – דוגמת אבן שלימה מסע נבנה (מלכים א ו׳:ז׳), וזה פתרונו: חנית מסע^יד – חנית שהוא גדול, ואינו נוח לטלטל כל כך, מפני שהוא חזק וגדול מאד, כעניין שנאמר בגלית הפלשתי: ועץ חניתו כמנור אורגים, ולהבת חניתו שש מאות שקלים^טו וגו׳ (שמואל א י״ז:ז׳). (כא) תותח – פתרון לפי עניינו: שם כלי זיין. (כב) תחתיו חדודי חרש – במקום חניתו ויש תחתיו זהרורי חרש, כי סנפיריו אשר בבטנו מאירות ומזריחות כשמש.
חדודי – כמו: חרב חדה^טז (תהלים נ״ז:ה׳) שהיא לטושה. על שם כך קורא לזהרורי: חדודי.
חרש – שמש, כמו: האמר לחרס ולא יזרח (איוב ט׳:ז׳).
ירפד חרוץ עלי טיט – פתרונו: תחתיו – מקום משכבו מתוקן בזהב עלי טיט, והטיט והחול מלמטה והזהב מלמעלה.
ירפד – לשון תיקון, כמו: רפידתו זהב (שיר השירים ג׳:י׳), וכן: רפדתי יצועי (איוב י״ז:י״ג). (כג) ירתיח כסיר מצולה – כסיר קטן נפוח, שמעלה מהרה^יז רתיחות תכופות רצופות. כך הוא מרתיח את המצולה שהיא גדולה ועמוקה.
ים ישים כמרקחה – כמרקחת^יח ריקוח בשמים שהיא מעורבת, כמו כן ישים ויערב את הים. (כד) אחריו יאיר נתיב – אחרי שאיתו, שהוא עומד וזוקף קומתו.
יאיר נתיב – בים, מזיוו.
יחשוב תהום לשיבה – לכלום. אין תהום חשוב לפניו^יט לכלום, זהו פשוטו.
ומדרשו (בבלי ב״ב ע״ה.): כשהוא שותה מן התהום אינו חוזר לאיתנו עד שבעים שנה. (כה) אין על עפר משלו – המ׳ ננקד בחטף קמץ, לפיכך, משלו שם דבר הוא. ופתרונו: אין על עפר שיש לו ממשלה כממשלתו.
העשו לבלי חת – פתרונו: לבלי מורא. (כו) את כל גבוה יראה – כל הגבוהים שבעולם הוא רואה תחתיו. וכן מנהג העולם: העומד למעלה רואה את התחתון יותר ממה שרואה תחתון את העליון. אין לתחתון גבורה וניצחון נגד העליון. ולויתן רואה את כל הגבוהים וחזקים שבעולם, לומר: שאין בהן כח וגבורה כנגדו.
הוא מלך על כל בני שחץ – מילה כפולה: הוא על את כל גבוה יראה. הוא מלך על כל בני גסות, אשר בראתי בעולמי, אשר אין להם כנגדו ממשלה ושררה, והיאך נשאך לבך לשאת ראש לפני, להתווכח כנגדי, כי אני עושה כל הנפלאות האלה. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

^א כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״הוא״.

^ב כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בדפוס ברסלאו: ״תוחלת שאל״. בכ״י פריס 162: ״תוחלת של שאול״.

^ג כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״כברייה״.

^ד כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״מי הקדימני״.

^ה כן בדפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225 חסר: ״כל״.

^ו כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו: ״שאם״.

^ז כן בדפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225: ״אשלח״.

^ח כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״ביניהן״.

^ט כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״נעשת״.

^י כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״לשון בקוע״.

^יא כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״בתנחומא״.

^יב כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו, וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״לא״.

^יג כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225. בכ״י פריס 162, דפוס ברסלאו: ״לפניו״.

^יד כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 הושמט ע״י הדומות: ״חנית מסע״.

^טו כן בדפוס ברסלאו וכן בפסוק. בכ״י פריס 162: ״שקל״.

^טז כן בדפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162, אוקספורד הונט׳ 225: ״זה״.

^יז כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״מהרה״.

^יח כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162 חסר: ״כמרקחת״.

^יט כן בכ״י אוקספורד הונט׳ 225, דפוס ברסלאו. בכ״י פריס 162: ״עליו״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון