×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים ע״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף אלָמָ֣ה אֱ֭לֹהִים זָנַ֣חְתָּ לָנֶ֑צַח יֶעְשַׁ֥ן אַ֝פְּךָ֗ בְּצֹ֣אן מַרְעִיתֶֽךָ׃ (ב) זְכֹ֤ר עֲדָתְךָ֨׀ קָ֘נִ֤יתָ קֶּ֗דֶם גָּ֭אַלְתָּ שֵׁ֣בֶט נַחֲלָתֶ֑ךָ הַר⁠־צִ֝יּ֗וֹן זֶ֤ה׀ שָׁכַ֬נְתָּ בּֽוֹ׃ (ג) הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כׇּל⁠־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃ (ד) שָׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָב בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃ (ה) יִ֭וָּדַע כְּמֵבִ֣יא לְמָ֑עְלָה בִּסְבׇךְ⁠־עֵ֝֗ץג קַרְדֻּמּֽוֹת׃ (ו) [וְ֭עַתָּה] (ועת) פִּתּוּחֶ֣יהָ יָּ֑חַד בְּכַשִּׁ֥יל וְ֝כֵילַפּ֗וֹת יַהֲלֹמֽוּן׃ (ז) שִׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֝אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן⁠־שְׁמֶֽךָ׃ (ח) אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כׇל⁠־מוֹעֲדֵי⁠־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃ (ט) אֽוֹתֹתֵ֗ינוּ לֹ֥א רָ֫אִ֥ינוּ אֵֽין⁠־ע֥וֹד נָבִ֑יא וְלֹֽא⁠־אִ֝תָּ֗נוּ יֹדֵ֥עַ עַד⁠־מָֽה׃ (י) עַד⁠־מָתַ֣י אֱ֭לֹהִים יְחָ֣רֶף צָ֑ר יְנָ֘אֵ֤ץ אוֹיֵ֖ב שִׁמְךָ֣ לָנֶֽצַח׃ (יא) לָ֤מָּה תָשִׁ֣יב יָ֭דְךָ וִימִינֶ֑ךָ מִקֶּ֖רֶב [חֵיקְךָ֣] (חוקך) כַלֵּֽה׃ (יב) וֵ֭אלֹהִים מַלְכִּ֣י מִקֶּ֑דֶם פֹּעֵ֥ל יְ֝שׁוּע֗וֹת בְּקֶ֣רֶב הָאָֽרֶץ׃ (יג) אַתָּ֤ה פוֹרַ֣רְתָּ בְעׇזְּךָ֣ יָ֑ם שִׁבַּ֥רְתָּ רָאשֵׁ֥י תַ֝נִּינִ֗ים עַל⁠־הַמָּֽיִם׃ (יד) אַתָּ֣ה רִ֭צַּצְתָּ רָאשֵׁ֣י לִוְיָתָ֑ן תִּתְּנֶ֥נּוּ מַ֝אֲכָ֗ל לְעָ֣ם לְצִיִּֽים׃ (טו) אַתָּ֣ה בָ֭קַעְתָּ מַעְיָ֣ן וָנָ֑חַל אַתָּ֥ה ה֝וֹבַ֗שְׁתָּ נַהֲר֥וֹת אֵיתָֽן׃ (טז) לְךָ֣ י֭וֹם אַף⁠־לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃ (יז) אַתָּ֣ה הִ֭צַּבְתָּ כׇּל⁠־גְּבוּל֣וֹת אָ֑רֶץ קַ֥יִץ וָ֝חֹ֗רֶף אַתָּ֥ה יְצַרְתָּֽם׃ (יח) זְכׇר⁠־זֹ֗את א֭וֹיֵב חֵרֵ֣ף ׀ יְהֹוָ֑הי״י֑ וְעַ֥ם נָ֝בָ֗ל נִאֲצ֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ (יט) אַל⁠־תִּתֵּ֣ן לְ֭חַיַּת נֶ֣פֶשׁ תּוֹרֶ֑ךָ חַיַּ֥ת עֲ֝נִיֶּ֗יךָ אַל⁠־תִּשְׁכַּ֥ח לָנֶֽצַח׃ (כ) הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי⁠־אֶ֝֗רֶץד נְא֣וֹת חָמָֽס׃ (כא) אַל⁠־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃ (כב) קוּמָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִיבָ֣ה רִיבֶ֑ךָ זְכֹ֥ר חֶרְפָּתְךָ֥ מִנִּי⁠־נָ֝בָ֗ל כׇּל⁠־הַיּֽוֹם׃ (כג) אַל⁠־תִּ֭שְׁכַּח ק֣וֹל צֹרְרֶ֑יךָה שְׁא֥וֹן קָ֝מֶ֗יךָ עֹלֶ֥ה תָמִֽיד׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר3› פרשה פתוחה
ב צֹ֭רְרֶיךָ א=צֹ֭רֲרֶיךָ (חטף)
ג בִּסְבׇךְ⁠־עֵ֝֗ץ א=בִּסֲבָךְ⁠־עֵ֝ץ (חטף; השמטת נקודת הרביע)
ד מַחֲשַׁכֵּי⁠־אֶ֝֗רֶץ א=מַחֲשַׁכֵּי⁠־אֶ֝רֶץ (השמטת נקודת הרביע)
ה צֹרְרֶ֑יךָ א=צֹרֲרֶ֑יךָ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(א) מאמר הסברה בו מהללים בית (משפחת) אסף. ה׳! אל תאכזב לעד. ושלא יבער בכעס שלך על קבוצת אנשים שהם לך כמו צאן שאתה רועה אותם. (ב) וגם תזכור את הקבוצה שלך [עם ישראל] שהם הקנין שלך מלפנים. והשבטים שהם הנחלה שלך אשר גאלת אותם ואת הר ציון שהשרית בו שכינתך. (ג) ותגלה את העונש שלך על ההרעשות התמידיות [שהם אומרים שהם נצחו כלפי שמיא עפ״ל דוג׳ טיטוס] ממה שעשו האויבים בקודש. (ד) שהרי הם שאגו הצוררים שלך בתוך המשכנות שלך וכבר עשו לעצמם שם עקבות וסימנים [כאילו זה שלהם מעולם]. (ה) שיודע הדבר הזה [גלוי העונש עליהם (מפסוק ג)] כפי שהקרדומים יורדים על סבכי העצים לחתוך אותם [ברעש גדול]. (ו) ועתה הם עשו את החריטות שלהם [שיש לעם שלך בקודש] הם מכים עליהם בגרזנים ובמגרפות [כדי לשבר אותם ולהעלים הוכחות שזה שלנו]. (ז) וכבר הניחו לאש [שתשרוף] במקדש שלך. וטמאו את המשכן שלך והשליכו אותו עד הארץ. (ח) ואפילו הזרע שלהם אמרו עלינו יחד בלב שלהם. כאשר שרפו את כל משכנות האל בארץ שלו. (ט) [אומרים בית אסף] שאנחנו לא ראינו את המופתים שלנו הקדומים. ואין נביא שיביא לנו ואין מי שהוא עמנו שיודע מתי תבוא הגאולה. (י) ה׳! עד כמה האויב יחרף אותנו. והצורר יסרב לשם שלך תמיד. (יא) אם כך אל תשיב מהם ידך ואת ימינך (אל תמנע מהם את העונשים שלך) אלא תרחיק (נ״א: תחסל) אותם מחלל הבית שלך. (יב) ואתה ה׳ מלכינו הנצחי. עושה הישועות במדינות. (יג) ואתה זה שגזרת את הים בעוז שלך. ושברת ראשי עם שדומים לתנינים על המים [שם שברת את הראשים שלהם]. (יד) אתה זה שזעזעת את ראשי המתעקשים ונתת אותם [את הראשים שלהם] מאכל לעם יורדי הים. (טו) ואתה זה שבקעת לאבותינו מעיינות ונחלים. וגם יבשת להם את הנהרות האיתנים (שהיו מלאים מים על כל גדותיהם). (טז) ולך היום עם הלילה [אתה מושל בשניהם] ואתה הכנת את הירח ואת השמש יחד. (יז) והעמדת את כל גבולות הארץ. ואת בראת גם את זמני החום ואת זמני הקור. (יח) אם כך תזכור את הדברים האלה אשר חירף בהם האויב את עם ה׳ [וגם תזכור] את העם הסכלים שסירבו לשמיך. (יט) ואל תשליט את האריות על נפש שאתה מדריך אותה. ואת חיי המוחלשים שלך. אל תשכח [אותם] לעד. (כ) וגם תביט לברית כי כבר מילאו עמי הארץ (הכסילים) את המעונות שלנו ברשע. (כא) ואל יחזור המוחלש מבוייש. אלא [להיפך] שיהיו המוחלש והמסכן מהללים את השם שלך. (כב) באופן הזה [כמו שעזרת למוחלש וכו׳] כך אלוהינו! תקום נגד האויבים שלנו ותריב את הריב שלנו. ותזכור מה שהשיג אותנו מחרפת הסכלים בהרבה מהזמנים. (כג) ואל תשכח את מאמר החירוף של האויב. ולא את ההרעשה שתמיד היא מוגבהת [בקול גדול] של המתקוממים נגדנו. מהדורת המכון להוצאת כתבי רס"ג, באדיבות הרב יעקב עטר והרב חביב עטר (כל הזכויות שמורות); המהדורה הדיגיטלית נועדה ללימוד אישי בלבד
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×