×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
משלי י״דתנ״ך
א֣
אָ
(א) חַכְמ֣וֹת נָ֭שִׁים בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ וְ֝אִוֶּ֗לֶת בְּיָדֶ֥יהָ תֶהֶרְסֶֽנּוּ׃ (ב) הוֹלֵ֣ךְ בְּ֭יׇשְׁרוֹ יְרֵ֣א יְהֹוָ֑הי״י֑ וּנְל֖וֹז דְּרָכָ֣יו בּוֹזֵֽהוּ׃ (ג) בְּֽפִי⁠־אֱ֭וִיל חֹ֣טֶר גַּאֲוָ֑ה וְשִׂפְתֵ֥י חֲ֝כָמִ֗ים תִּשְׁמוּרֵֽם׃ (ד) בְּאֵ֣ין אֲ֭לָפִים אֵב֣וּס בָּ֑ר וְרׇב⁠־תְּ֝בוּא֗וֹת בְּכֹ֣חַ שֽׁוֹר׃ (ה) עֵ֣ד אֱ֭מוּנִים לֹ֣א יְכַזֵּ֑ב וְיָפִ֥יחַ כְּ֝זָבִ֗ים עֵ֣ד שָֽׁקֶר׃ (ו) בִּקֶּשׁ⁠־לֵ֣ץ חׇכְמָ֣ה וָאָ֑יִן וְדַ֖עַת לְנָב֣וֹן נָקָֽל׃ (ז) לֵ֣ךְ מִ֭נֶּגֶד לְאִ֣ישׁ כְּסִ֑יל וּבַל⁠־יָ֝דַ֗עְתָּ שִׂפְתֵי⁠־דָֽעַת׃ (ח) חׇכְמַ֣ת עָ֭רוּם הָבִ֣ין דַּרְכּ֑וֹ וְאִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים מִרְמָֽה׃ (ט) אֱ֭וִלִים יָלִ֣יץ אָשָׁ֑ם וּבֵ֖ין יְשָׁרִ֣ים רָצֽוֹן׃ (י) לֵ֗ב י֭וֹדֵעַ מׇרַּ֣ת נַפְשׁ֑וֹ וּ֝בְשִׂמְחָת֗וֹ לֹא⁠־יִתְעָ֥רַב זָֽר׃ (יא) בֵּ֣ית רְ֭שָׁעִים יִשָּׁמֵ֑ד וְאֹ֖הֶל יְשָׁרִ֣ים יַפְרִֽיחַ׃ (יב) יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי⁠־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי⁠־מָֽוֶת׃ (יג) גַּם⁠־בִּשְׂחֹ֥ק יִכְאַב⁠־לֵ֑ב וְאַחֲרִיתָ֖הּ שִׂמְחָ֣ה תוּגָֽה׃ (יד) מִדְּרָכָ֣יו יִ֭שְׂבַּע ס֣וּג לֵ֑ב וּ֝מֵעָלָ֗יו אִ֣ישׁ טֽוֹב׃ (טו) פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכׇל⁠־דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃ (טז) חָכָ֣ם יָ֭רֵא וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וּ֝כְסִ֗יל מִתְעַבֵּ֥ר וּבוֹטֵֽחַ׃ (יז) קְֽצַר⁠־אַ֭פַּיִם יַעֲשֶׂ֣ה אִוֶּ֑לֶת וְאִ֥ישׁ מְ֝זִמּ֗וֹת יִשָּׂנֵֽא׃ (יח) נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת וַ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃ (יט) שַׁח֣וּ רָ֭עִים לִפְנֵ֣י טוֹבִ֑ים וּ֝רְשָׁעִ֗ים עַֽל⁠־שַׁעֲרֵ֥י צַדִּֽיק׃ (כ) גַּם⁠־לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃ (כא) בׇּז⁠־לְרֵעֵ֥הוּ חוֹטֵ֑א וּמְחוֹנֵ֖ן [עֲנָוִ֣ים] (עניים) אַשְׁרָֽיו׃ (כב) הֲֽלוֹא⁠־יִ֭תְעוּ חֹ֣רְשֵׁי רָ֑ע וְחֶ֥סֶד וֶ֝אֱמֶ֗ת חֹ֣רְשֵׁי טֽוֹב׃ (כג) בְּכׇל⁠־עֶ֭צֶב יִהְיֶ֣ה מוֹתָ֑ר וּדְבַר⁠־שְׂ֝פָתַ֗יִם אַךְ⁠־לְמַחְסֽוֹר׃ (כד) עֲטֶ֣רֶת חֲכָמִ֣ים עׇשְׁרָ֑ם אִוֶּ֖לֶת כְּסִילִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃ (כה) מַצִּ֣יל נְ֭פָשׁוֹת עֵ֣ד אֱמֶ֑ת וְיָפִ֖חַ כְּזָבִ֣ים מִרְמָֽה׃ (כו) בְּיִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָהי֭״י מִבְטַח⁠־עֹ֑ז וּ֝לְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה׃ (כז) יִרְאַ֣ת יְ֭הֹוָהי֭״י מְק֣וֹר חַיִּ֑ים לָ֝ס֗וּר מִמֹּ֥קְשֵׁי מָֽוֶת׃ (כח) בְּרׇב⁠־עָ֥ם הַדְרַת⁠־מֶ֑לֶךְ וּבְאֶ֥פֶס לְ֝אֹ֗ם מְחִתַּ֥ת רָזֽוֹן׃ (כט) אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם רַב⁠־תְּבוּנָ֑ה וּקְצַר⁠־ר֝֗וּחַ מֵרִ֥ים אִוֶּֽלֶת׃ (ל) חַיֵּ֣י בְ֭שָׂרִים לֵ֣ב מַרְפֵּ֑א וּרְקַ֖ב עֲצָמ֣וֹת קִנְאָֽה׃ (לא) עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל חֵרֵ֣ף עֹשֵׂ֑הוּ וּ֝מְכַבְּד֗וֹ חֹנֵ֥ן אֶבְיֽוֹן׃ (לב) בְּֽ֭רָעָתוֹ יִדָּחֶ֣ה רָשָׁ֑ע וְחֹסֶ֖ה בְמוֹת֣וֹ צַדִּֽיק׃ (לג) בְּלֵ֣ב נָ֭בוֹן תָּנ֣וּחַ חׇכְמָ֑ה וּבְקֶ֥רֶב כְּ֝סִילִ֗ים תִּוָּדֵֽעַ׃ (לד) צְדָקָ֥ה תְרוֹמֵֽם⁠־גּ֑וֹי וְחֶ֖סֶד לְאֻמִּ֣ים חַטָּֽאת׃ (לה) רְֽצוֹן⁠־מֶ֭לֶךְ לְעֶ֣בֶד מַשְׂכִּ֑יל וְ֝עֶבְרָת֗וֹ תִּהְיֶ֥ה מֵבִֽישׁ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) אתה יודע שמיכל הצילה את דוד מן המות1, ואביגיל הצילה נבל ועשרו מן הכליון כאמרו ותפל לפגי רגליו, אל נא ישים אדני את לבו, שא נא לפשע אמתך2. ואיזבל יעצה להרוג את נבות והשמידה את בית אחאב ואת עצמה כאמרו ותכתב ספרים בשם אחאב3ושאר הפרשה. (ג) לפי שתראהו מדבר בגסות ובשחצנות, והחכמים ברוך ונחת. (ד) אומר במשל זה שהסכל מדמה בכל דבר שדרך עשייתו ושבילו ונתיבו בכח ובעמל ובקושי כמו עבודת האדמה שאינה נעשת כי אם ביגיעה ובמאמץ, ואינו יודע כי לנחת יש יתרון. וכבר הוכיח ה׳ בכיוצא בזה ואמר ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש זרעו לכם לצדקה, חרשתם רשע עולתה קצרתם4, כל זמן שאתם חושבים כך, לכן החליפוהו בנחת ובצדק5. (ה) ענינו, שהמדבר דברי שקר חושב שאינה נכתבת לו עדות שקר6, והיא כך נכתבת עליו, כיון שהשומעים חושבים אותה לאמת. (ו) כלומר אם נקבצו בו חמשת הדברים7. (ז) זה כמו שאמר דוד אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי8. ויש בפסוק זה מלה נסתרת והיא ואם לאו9. (ח) כלומר שמרמתם היא כסילותם. (ט) דבור זה אזהרה, אמר כי אשמתך תעיד בך ותליץ עליך. (י) כלומר שהוא מתיחד בתוגתו ובשמחתו אם יתלונן או יודה פי כמה, לא יעמוד איש שיחו ולא אותו שהוא מודה בפניו על האמת כמוהו, וכיון שהדבר כך אל תספר לבני אדם, כי הם עם מה שלא יועילוך הרי אפשר שלא יאמינו לך. (יא) בעולם הזה על דרך המופת, ולעתיד לבא במשפט. (יב) הוא מה שמשמח את הטבע ורע בעיני השכל10. (יג) זה מיוחד בשחוק ושמחה שמוזהרים עליהם. (יד) זה כפי שמן הראוי שיקוץ הרשע ברשעותיו, ואין ראוי לצדיק שיקוץ בצדקותיו. (טו) כמו שהאמין חנון לדברי חבריו על דוד כאשר אמרו לו המכבד דוד את אביך הלא בעבור לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ11, והתפרץ נגד שלוחיו, וגלח זקנם וכרת מדויהם כפי שנזכר. והצדיק אינו מקבל כמו שאמר גדליה ליוחנן בן קרח כי שקר אתה דובר אל ישמעאל12, אלא עושה כמו שצוה ה׳ ודרשת וחקרת13. (טז) ראשון הכסילים הוא הסומך על ההקלה14, ויותר סכל ממנו הסומך על מקצת צדקותיו15, ויותר סכל משניהם מי שסומך על רחמי ה׳16, ויותר סכל מן הכל מי שסומך על הכפירה17. והנה בראשון אמר הכתוב דברו לנו חלקות חזו מהתלות18. ובשני נאמר הגנב ורצוח ונאוף והשבע לשקר וקטר לבעל ובאתם ועמדתם לפני19. ובשלישי נאמר ויזכרו כי אלהים צורם ויפתוהו בפיהם ולבם לא נכון עמו והוא רחום20. וברביעי נאמר ויאמרו לא יראה יה21. והחכם ישמר מכולן. (יז) כלומר יש שהוא מתון ומאופק ושונאים אותו בני אדם ואומרים כמה קשה מתינותו, צוה ואמר אל תשים לב לדבריהם התמתן והיה נוח כיון שנתברר לך שהמהירות מתארי הסכלות. (יט) רוצה לומר כדי שילמדו מטובותיהם וצדקותיהם. (כ) גם זה תאור המציאות, והוא בעיניהם מגונה. (כא) הוספתי בפירוש מלת כך, לפי שאני ספחתיו לפסוק הקודם שבו נאמר שאחי הרש שונאים אותו ומזלזלים בו, לפיכך קראם הנביא חוטאים. (כב) יש כאן מלה נסתרת והיא וימצאו. (כג) מן הידוע שהאדם שולט על מה שלא דבר יותר מאשר על מה שדבר, ושכאשר מדבר מלה שולטת בו, ולפני שידבר אותה הוא שולט בה. (כד) כוונתו בזה שהחכמים שמחים בחכמתם, ומן הכסילים יש שאינו יודע שהוא כסיל אלא מדמה שהוא נבון, לפי שהם שלשה סוגים, האחד כסיל היודע שהוא כסיל, אותו קראה החכמה ואמרה וכסילים הבינו לב22. וכסיל מדמה שהוא חכם, ובו אמרה ראית איש חכם בעיניו23. וכסיל חושב את שאר בני אדם סכלים, ובו אמרה וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר24. ושני אלה האחרונים אינם יודעים את סכלותם. (כו) יש בזה מלה נסתרת והיא הולך. (כט) כנה כאן את הרבוי בהרמה והוא אמרו מרים אולת. (ל) רואים את זה בעניני העולם הזה שהמקנאים במאבק וצער, ובעניני הדת מי שמקנא בבעלי הכעס והעברות בצער ויסורים, ולפיכך אמר אל תקנא באיש חמס25, ואמר עוד אל יקנא לבך בחטאים26. (לא) העושק הזה אינו בממון, אלא הוא בסבר הפנים והשלום והויכוחים27, לפי שהוא היפך ומכבדו, והבנוי בוו אשר בתיבת ומכבדו מורה כלפי ה׳ יתרומם שבחו. (לב) ענינו שהרשע כאשר חלה עליו מכה מוסיף בתעייתו כמו שאמר על אחז ובעת הצר לו ויוסף למעול בה׳ הוא המלך אחז28. אבל דוד ותצר לדוד מאד ויתחזק דוד בה׳ אלהיו29. וכך חזקיהו וזולתם. (לג) הלא תראה שעם הארץ כאשר שומע מלה מן המדע רוצה להתפאר בה, ואומרה במעמד שאינו מקומה, ובעת שאינו זמנה, ואף אינו אומרה כראוי, ואם יקשו עליו בה קושיא קלה ייעצר. (לד) חסד האמור כאן כמו חסד הוא ונכרתו30, וגזרתם ממה שנאמר פן יחסדך שומע31. וכבר ידעת שצדקת הקיני הצילתם32, ומחרפים אנשי סדום וכנען ומצרים וזולתם במה שחטאו. (לה) זה במלך המלכים יתהדר ויתרומם, וגם במלכי בני אדם.מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה (כל הזכויות שמורות)
הערות
2 שמואל א כה כד-כה.
4 הושע י יא-יג.
5 אפשר: ובכנות. או: ובברות הלב.
6 נדמה לו שענשו קל או שאין עליו עונש, ובאמת ענשו חמור כמעיד שקר.
7 נתבארו לעיל בסוף ההקדמה.
9 אפשר: ולא. וו קמוצה.
10 וראה לקמן טז כה.
12 ירמיה מ טז.
14 כלומר מה שחבריו או מתעיו מקילים בעיניו את מעשיו הרעים, והוא משלה עצמו בכך.
15 ונדמה לו שזה יכסה על זה.
16 עושה את פשעיו בחסות התחנה והתפלה.
17 נדמה לו שכשהוא כופר בה׳ יוצא הוא מתחת חסותו, וכעין דברי חז״ל לא עבדו ישראל ע״ז אלא להתיר להם עריות, ראה סנהדרין סח ב.
19 ירמיה ז ט-י.
20 תהלים עח לה-לו.
21 שם צד ז.
22 לעיל ה ו.
23 לקמן כו יב.
24 קהלת י, ג.
25 לעיל ג לא.
26 לקמן כג יז.
27 שבעת הויכוח והמשא ומתן עמו בדברי עיון ינהג בו בכבוד. וכדברי חז״ל ברכות ו ב.
30 ויקרא כ יט.
31 לקמן כה י.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144