(א)מִ֭שְׁלֵיאשְׁלֹמֹ֣הבֶן־דָּוִ֑דמֶ֝֗לֶךְביִשְׂרָאֵֽל׃ (ב)לָדַ֣עַתחׇכְמָ֣הוּמוּסָ֑רלְ֝הָבִ֗יןאִמְרֵ֥יבִינָֽה׃ (ג)לָ֭קַחַתמוּסַ֣רהַשְׂכֵּ֑לצֶ֥דֶקוּ֝מִשְׁפָּ֗טוּמֵשָׁרִֽים׃ (ד)לָתֵ֣תלִפְתָאיִ֣םעׇרְמָ֑הלְ֝נַ֗עַרדַּ֣עַתוּמְזִמָּֽה׃ (ה)יִשְׁמַ֣עחָ֭כָםוְי֣וֹסֶףלֶ֑קַחוְ֝נָב֗וֹןתַּחְבֻּל֥וֹתיִקְנֶֽה׃ (ו)לְהָבִ֣יןמָ֭שָׁלוּמְלִיצָ֑הדִּבְרֵ֥יחֲ֝כָמִ֗יםוְחִידֹתָֽם׃ (ז)יִרְאַ֣תיְ֭הֹוָהי֭״ירֵאשִׁ֣יתדָּ֑עַתחׇכְמָ֥הוּ֝מוּסָ֗ראֱוִילִ֥יםבָּֽזוּ׃(ח)שְׁמַ֣עבְּ֭נִימוּסַ֣ראָבִ֑יךָוְאַל־תִּ֝טֹּ֗שׁתּוֹרַ֥תאִמֶּֽךָ׃ (ט)כִּ֤י׀ לִוְיַ֤תחֵ֓ןהֵ֬םלְרֹאשֶׁ֑ךָוַ֝עֲנָקִ֗יםלְגַרְגְּרֹתֶֽךָ׃ (י)בְּנִ֡יאִם־יְפַתּ֥וּךָחַ֝טָּאִ֗יםאַל־תֹּבֵֽא׃ (יא)אִם־יֹאמְרוּ֮לְכָ֢האִ֫תָּ֥נוּנֶאֶרְבָ֥הלְדָ֑םנִצְפְּנָ֖הלְנָקִ֣יחִנָּֽם׃ (יב)נִ֭בְלָעֵםכִּשְׁא֣וֹלחַיִּ֑יםוּ֝תְמִימִ֗יםכְּי֣וֹרְדֵיבֽוֹר׃ (יג)כׇּל־ה֣וֹןיָקָ֣רנִמְצָ֑אנְמַלֵּ֖אבָתֵּ֣ינוּשָׁלָֽל׃ (יד)גּ֭וֹרָ֣לְךָתַּפִּ֣ילבְּתוֹכֵ֑נוּכִּ֥יסאֶ֝חָ֗דיִהְיֶ֥הלְכֻלָּֽנוּ׃ (טו)בְּנִ֗יאַל־תֵּלֵ֣ךְבְּדֶ֣רֶךְאִתָּ֑םמְנַ֥ערַ֝גְלְךָ֗מִנְּתִיבָתָֽם׃ (טז)כִּ֣ירַ֭גְלֵיהֶםלָרַ֣עיָר֑וּצוּוִ֝ימַהֲר֗וּלִשְׁפׇּךְ־דָּֽם׃ (יז)כִּֽי־חִ֭נָּםמְזֹרָ֣ההָרָ֑שֶׁתבְּ֝עֵינֵ֗יכׇּל־בַּ֥עַלכָּנָֽף׃ (יח)וְ֭הֵםלְדָמָ֣םיֶאֱרֹ֑בוּיִ֝צְפְּנ֗וּלְנַפְשֹׁתָֽם׃ (יט)כֵּ֗ןאׇ֭רְחוֹתכׇּל־בֹּ֣צֵֽעַבָּ֑צַעאֶת־נֶ֖פֶשׁבְּעָלָ֣יויִקָּֽח׃(כ)חׇ֭כְמוֹתבַּח֣וּץתָּרֹ֑נָּהבָּ֝רְחֹב֗וֹתתִּתֵּ֥ןקוֹלָֽהּ׃ (כא)בְּרֹ֥אשׁהֹמִיּ֗וֹתתִּ֫קְרָ֥אבְּפִתְחֵ֖ישְׁעָרִ֥יםבָּעִ֗יראֲמָרֶ֥יהָתֹאמֵֽר׃ג(כב)עַד־מָתַ֣י׀פְּתָיִם֮תְּֽאֵהֲב֫וּפֶ֥תִיוְלֵצִ֗יםלָ֭צוֹןחָמְד֣וּלָהֶ֑םוּ֝כְסִילִ֗יםיִשְׂנְאוּ־דָֽעַת׃ (כג)תָּשׁ֗וּבוּלְֽת֫וֹכַחְתִּ֥יהִנֵּ֤האַבִּ֣יעָהלָכֶ֣םרוּחִ֑יאוֹדִ֖יעָהדְבָרַ֣יאֶתְכֶֽם׃ (כד)יַ֣עַןקָ֭רָאתִיוַתְּמָאֵ֑נוּנָטִ֥יתִייָ֝דִ֗יוְאֵ֣יןמַקְשִֽׁיב׃ (כה)וַתִּפְרְע֥וּכׇל־עֲצָתִ֑יוְ֝תוֹכַחְתִּ֗ילֹ֣אאֲבִיתֶֽם׃ (כו)גַּם־אֲ֭נִיבְּאֵידְכֶ֣םאֶשְׂחָ֑קאֶ֝לְעַ֗גבְּבֹ֣אפַחְדְּכֶֽם׃ (כז)בְּבֹ֤א [כְשׁוֹאָ֨ה׀] (כשאוה) פַּחְדְּכֶ֗םוְֽ֭אֵידְכֶםכְּסוּפָ֣היֶאֱתֶ֑הבְּבֹ֥אעֲ֝לֵיכֶ֗םצָרָ֥הוְצוּקָֽה׃ (כח)אָ֣זיִ֭קְרָאֻנְנִיוְלֹ֣אאֶעֱנֶ֑היְ֝שַׁחֲרֻ֗נְנִיוְלֹ֣איִמְצָאֻֽנְנִי׃ (כט)תַּ֭חַתכִּֽי־שָׂ֣נְאוּדָ֑עַתוְיִרְאַ֥תיְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗לֹ֣אבָחָֽרוּ׃ (ל)לֹא־אָב֥וּלַעֲצָתִ֑ינָ֝אֲצ֗וּכׇּל־תּוֹכַחְתִּֽי׃ (לא)וְֽ֭יֹאכְלוּמִפְּרִ֣ידַרְכָּ֑םוּֽמִמֹּעֲצֹ֖תֵיהֶ֣םיִשְׂבָּֽעוּ׃ (לב)כִּ֤ימְשׁוּבַ֣תפְּתָיִ֣םתַּהַרְגֵ֑םוְשַׁלְוַ֖תכְּסִילִ֣יםתְּאַבְּדֵֽם׃ (לג)וְשֹׁמֵ֣עַֽלִ֭ייִשְׁכׇּן־בֶּ֑טַחוְ֝שַׁאֲנַ֗ןמִפַּ֥חַדרָעָֽה׃
נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
אמִ֭שְׁלֵי =מ״ש ובדפוסים וקורן (אות מ״ם גדולה) • א,ל=מִ֭שְׁלֵי (מ״ם רגילה) • מעיון בצילום כתי״ל נראה שאין אות גדולה, וכן דעתם של דותן והמקליד. אמנם ברויאר ציין ספק, כי גובה האות מתחילה טיפה מתחת לשורה, אבל ברור שאין בכך כוונה מיוחדת.
במֶ֝֗לֶךְ א=מֶ֝לֶךְ (השמטת נקודת הרביע)
גבְּרֹ֥אשׁ הֹמִיּ֗וֹת‹ר0›תִּ֫קְרָ֥א‹ר1›בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּעִ֗יר‹ר1›אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃ =א,ל וכן הוא במ״ג דפוס ונציה ובחלק מהדפוסים (כגון במבורגר). אך בחלק מהדפוסים (כגון לטריס ומ״ג דפוס וורשה) תיבת ״בעיר״ שייכת לחלק השלישי של הפסוק ולא השני; ולכן אצלם ״בפתחי״ במרכא במקום טפחא, ו״שערים״ באתנחתא, ואח״כ ״בעיר״ ברביע מוגרש: <בְּרֹ֥אשׁ הֹֽמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֥י שְׁעָרִ֑ים בָּ֝עִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃> • קורן=<בְּרֹ֥אשׁ הֹֽמִיּ֗וֹת תִּ֫קְרָ֥א בְּפִתְחֵ֖י שְׁעָרִ֥ים בָּ֝עִ֗יר אֲמָרֶ֥יהָ תֹאמֵֽר׃> (!)
E/ע
ר׳ סעדיה גאון פירוש ערבית
הערותNotes
(א-ז)
לקב הד׳א אלכתאב באנה אמת׳אלא עלי מא קדמנא אן אלעקל אד׳א קצד תאדיב אלטבע מת׳ל לה מא הו ט׳אהר ללעקל וכ׳פא ען אלטבע במא הו ט׳אהר להמא ג׳מיעא, וקאל לה אן הד׳א מת׳ל הד׳א, ולד׳לך אתבעה בקולה לדעת חכמה ומוסר, פאמא חכמה הו מא טהר ללעקל וצח ענדה. ואמא מוסר פהו אלאדב אלד׳י יודב הו בה אלטבע ויכפה ויעפה. פוצף אלחכים אן הד׳א יכמל באג׳תמאע ארבעה אשיא, אלאול להבין אמרי בינה, והו אלתמייז אלד׳י בה יפהם אלצואב מן אלכ׳טא. ואלת׳אני לקחת מוסר השכל, והו אלקבול אעני אלתעלם, וקד יסמא איצ׳א בד׳לך אד׳ יקול את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך, וקאל קח נא מפיו תורה.
וג׳מע פי הד׳א אלפסוק ארבעה אשיא, השכל, צדק, משפט, מישרים. פמעני השכל הו מא יתעלמה אלמתעלם מן אלחכים ומן אלאמור אלמעקולה אלתי תקום בנפסהא, כקסמהֵ אלעדד ואלמקאבלה ואלג׳ד׳ר פאנהא תערף בנפסהא אן אלמאיה תקאבל אלמאיה, ואן אלמאיה נצף אלמאיתין. ומעני צדק הו מא יקבלה אלמתעלם בחג׳ה עאדלה אעני במסתכ׳רג׳ מן מחמול ומוצ׳וע, כאלאשכאל אלהנדסיה אלתי מנהא מא יעלם בחג׳ה, ומנהא באת׳נתאן, ומנהא בת׳לאת׳ ובמא פוק ד׳לך. ומעני משפט הו מא יתלקנה אלמתעלם מן אלאמור אלדיאניה אלתי יקצ׳י בהא אלעקל, פיאמרה במא קד גרסה אלבארי פי עקלה מסתחסנא, וינהאה ען כל מא רכבה אלכ׳אטר פי תמייזה מסתקבחא, ולד׳לך סמי משפט. ומעני משרים הי אלשראיע אלתי לא יוג׳בהא אלעקל ולא ימנעהא, בל הי ענדה מסתקימה אן ג׳א אלכ׳בר בפעלהא או תרכהא לם יאב ד׳לך. ואלת׳אלת׳ לתת לפתאים ערמה, והו אסתעמאל אלכ׳אטר, לאן ג׳מיע מא תחט׳רה אלכ׳ואטר מן שאן אלאנסאן אן יכון גאפלא ענה קבל אנתצאבה פי אלאוהאם פלד׳לך קאל פיה פתאים, ולקבהא בנהצ׳ה לאנהא תנהץ׳ אלפכר ותחרכה חתי יג׳ול. ופצח פי הד׳א אלבאב בקולה לנער, לאן אלאחדאת׳ לם תמר עליהם אלתג׳ארב אלכת׳ירה פהם יחתאג׳ון אלי פצ׳ל אסתעמאל אלכ׳אטר ליקום ד׳לך להם כאלכ׳טוב אלמג׳רבה. ואלראבע ישמע חכם ויוסף לקח, ד׳לך קוהֵ אלחפט׳ ואלד׳כר, והי תחתאג׳ אלי סיאסתין, אלאולי אן יכון אלמתעלם מע אזדיאדה פי כל וקת מן אלעלם לא יד׳ר מד׳אכרהֵ מא תקדם מן ד׳לך, ופיהא יקול ויוסף לקח. ואלת׳אניה יחתאג אלי חיל ולטף ותדביר כיף יחרסהא חתי לא תנסא, וד׳לך כאלג׳ואמע אלתי תפעלהא אלעלמא. ואמא אלספרא פוצ׳עו אלמסארה ואשבאההא, ואלפלאספה קסמו כלאמהם אקסאמא.
ת׳ם וצף עלם אלתקריב אלד׳י בה יקרב אלעקל ללטבע מא בעד ענה, פקאל אנה יכון עלי ארבעה צ׳רוב, משל, ומליצה, דברי חכמים, וחידותם. פאמא משל, פהו כמא צ׳רב יותם לאהל שכם הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך, וג׳מיע אלקצה. וכמא צ׳רב יואש מלך ישראל מת׳לא לאמציה מלך יהודה החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון, וג׳מיע אלקצה, והד׳א אצ׳עף אלאקסאם אד׳ כאן ט׳אהרה ליס כונה ממכן בתה. ואקוי מנה מליצה, והי אלפטנה לתאויל אלאמת׳אל אלמצ׳רובה אלתי תחתמל וג׳והא כת׳ירה, פיקצד מנהא אלצחיח כמא תאול יוסף חלום פרעה שבע פרות ושבע שבלים, וד׳אך באן חל אלתאליף וולפה תאליף אכ׳ר פקאל שבע פרות טובות תאכל שבע שבלים טובות הד׳א ידל עלי כ׳צב ושבע, ושבע פרות רעות תאכל שבע שבלים רעות הד׳א ידל עלי ג׳דב וג׳וע. וכמא תאול אלמדיני חלם רפיקה כקולה והנה צליל לחם שעורים. וכמא עבר דניאל חלום נבוכדנצר אלאול ואלת׳אני.
ואקוי מנה דברי חכמים והי אלאמת׳אל אלתי יצ׳רבהא אללה עז וג׳ל עלי ידי אנביאה, כקולה לדוד עלי ידי נתן שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש, וסאיר אלקצה, ואקתצ׳אה אלחכם. וכקולה עלי ידי ישעיה ען ישראל כרם היה לידידי, וסאיר אלקצה, ואקתצ׳א אלאמה אלחכם. ואקוי מן ד׳לך וחידותם והי אלאמת׳אל אלתי יצ׳רבהא אללה נסכ׳תין, אלמת׳ל ותפסירה, כקולה עלי ידי יחזקאל בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בני ישראל ואמרת כה אמר אדני ה׳ הנשר הגדול, ת׳ם פסר ד׳לך אד׳ קאל אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם וסאיר אלתפסיר. פעלי הד׳ה אלארבעה אלאנחא יכון אלמתמת׳יל ואלתאויל.
ואמא קולה יראת ה׳ ראשית דעת, וכד׳לך קול דוד ראשית חכמה יראת ה׳ פאנהמא לא יעניא בד׳לך אן יכון תקוי אללה אסבק מן אלמערפה, לאנה מן אלמחאל אן יכון תקוי אללה בלא מערפה, ולכן מענאהמא פי ד׳לך עלי מא רסמנאה, אן אלמערפה אול מא תוג׳בה ואבלגה ואשרפה הו תקוי אללה ג׳ל ת׳נאה, פכמא תקע ללאנסאן אלמערפה פקד וקע לה וג׳וב אלטאעה תלאותהא ועאקבתהא סואא.
וקולה חכמה ומוסר אוילים בזו הו מן אקואלה אלחתם, יעני בד׳לך לא יזרי באלחכמה ואלאדב אלא אלג׳אהל, וד׳לך אן אלאדב מן אנכרה מן אלנאס פקד אבאח אלתעדי, ואנמא יביח אלתעדי לאנה ענדה יסר אלמתעדי, פאן כאן אלאמר עלי מא יקול אן כל שי יסר אלטבע פהו חכמה ומא יולמה פהו ג׳הל, פאן אלג׳ור ואלתעדי יסראן אלט׳אלם ויולמאן אלמט׳לום, פקד וג׳ב אן יכונאן חכמה וג׳הל מעא, והד׳א אלקול פי גאיהֵ אלג׳הל לא יטלקה אלא ג׳אהל.
פקד תבין ג׳הל מן אנכר אלאדב. וכד׳לך מן אנכר אלחכמה פקאל אני קד עלמת אן אלעלום לא תנפע אד׳ ליס להא חקיקה, פקד אקר באן ההנא עלמא קד כשף לה חקיקה מא, פיכון פציח קולה אן אלעלם יוג׳ב חקיקה הי אן אלעלם לא יוג׳ב חקיקה, והד׳א מבאלגה פי אלג׳הל לא יקולהא אלא ג׳אהל. ת׳ם קאל:
(ח-ט)
מן עאדה אלעבראניין אן ינסבון שיין אלי שכ׳צין במעני אנהמא ג׳מיעא מנסובאן אלי כל ואחד מנהמא, ד׳לך כקול אללה עז וגל אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, לם ינף מא אוג׳בה לצדיק ען ישרי לב, ולא מא אוג׳בה לישרי לב ען אלצדיק, בל אלג׳מיע לכל ואחד מנהמא, פיכון אלנט׳אם אור ושמחה זרועים לצדיק ולישרי לב. כד׳לך ההנא לם יפרד אלאב במוסר ואלאם בתורה, בל כלאהמא מנסובאן אלי אלאב ואלאם, פיכון אלנט׳אם פי אלתפסיר שמע בני מוסר אביך ואמך ותורתם אל תטוש. וקולה כי לוית חן וכו׳ אראד בה אן אלעלם ואלדין אדב ג׳מיעהמא זין אלאנסאן פי אלדארין ג׳מיעא כמא יתזין באללולו ואלעקוד. פאמא פי דאר אלדניא פהו מא יפזע אלנאס אלי אלעלמא ענד כל נאיבה ויקבלון ראיהם ומשורתהם ופתיאהם, ויחקרון אלג׳האל ויכ׳סונהם. ואמא פי אלאכ׳רה פאן אלמת׳יב עז וג׳ל יג׳אזיהם באחסן אלג׳זא עלי מא כדו ושקיו חתי שחד׳ו אפכארהם ותחפט׳ו כתבה ועקלו מנה אמרה ונהיה, פכיף אן הם אצ׳אפו אלי ד׳לך אסתצלאח אלנאס לטאעתה ואסתרדאדהם מן אלכ׳טא. ת׳ם קאל:
(י-יט)
חכי אלחכים פי הד׳ה אלקצה אלדואעי אלתי תדעו אלט׳אלמין אלי אלט׳לם ואלסרק ואלקתל, והי אלכלב עלי אמור אלדניא ואלשרה אליהא, ואלחכרה ואלסרף מן ערוצ׳הא, כקולה כל הון יקר נמצא. פאד׳א וצ׳ע אלאנסאן ד׳לך פי פכרה ראץ׳ נפסה ריאצ׳הֵ אלאסכתלאב באלאקדאם עלי אלקתל ואכ׳ד׳ אלאמואל כקולה נארבה לדם, חתי יצארע כ׳לק אלחנה ואלרחמה אלד׳ין פי טבעה ויקאומהמא, פיציר כאלקבר אלתי לא תקאל עליה אלחנה למית ולא ארת׳א כקולה נבלעם כשאול חיים וכו׳. והד׳א משאהד מן אכ׳לאק אלט׳אלמין אנהם לא יחנון ולא ירת׳ון למן יט׳למונה כטבע אלבהאים אלמפתרסה ואלטאיר אלג׳ארח כקולה פיהם הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף. וקאל אריה טורף בדי גורותיו ומחנק ללבאותיו וימלא טרף חוריו ומעונותיו טרפה, הנני אליך נאם ה׳ צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך. פאד׳א אלהם אלאנסאן נפסה אלט׳לם אסתגרק חנתה ורחמתה פי חנקה וקסאותה, וגלב טבע אלבהאים עלי אלנפס, פמת׳ל באלבהאים, ולד׳לך תג׳דה פי אלכתאב ממת׳ל אלמלוך אלט׳אלמין באפתראס אלאסד אד׳ קאל עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקומו לשום ארצך שממה ועריך תצינה מאין יושב, לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה, הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצם. וישבההם איצ׳א כאלנסור אד׳ יקול ישא ה׳ עליך גוי מרחוק וכו׳, הנה כנשר יעלה וידאה וגו׳, יעופו כנשר חש לאכל, ואשבאה ד׳לך. ובעד מא וצף אלחכים הד׳ה אלריאצ׳ה אלסו אלתי ירוץ׳ בהא אלט׳אלם נפסה וצף לה עאקבתהא, ורסם לה פי ד׳לך ארבעה פואסיק, את׳נין תנביה ואת׳נין מת׳ל, פאלאול ואלת׳אלת׳ תנביה קאל פיהמא כי רגליהם לרע ירוצו וגו׳ והם לדמם יארבו וגו׳, מג׳מועהמא אנהם יסארעון ליספכון אלדם יט׳נון אן דם גירהם הם יספכון, ואנמא הי דמאהם ואנפסהם במא קד אוקעו אנפסהם פי שדיד עקאב אללה אלד׳י לא יכ׳לצהם מנה אצ׳עאף ד׳לך אלמאל אלד׳י הם בסבבה יקתלון כקולה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת ה׳. ואלפסוק אלת׳אני ואלראבע המא אמת׳אל, קאל פיהמא כי חנם מזרה הרשת וגו׳ כן ארחות כל בצע בצע וגו׳, מולפהמא אן אגתראר אלאנסאן באלט׳לם יראה אלעקל אנה מסאוי לאגתראר אלטאיר באלחב פיוקעה פי אלפך, וד׳לך אן אלטאיר אלד׳י הו בעל כנף יחסב אן אלחב אלד׳י פי אלשרך נצב מג׳אנא פינקץ׳ עליה, וליס יעלם אנה אנמא ג׳על לאכ׳ד׳ נפסה, וכד׳לך אלמאל אלחראם ואלטמע יתוהם אלאנסאן אנה יכתסבה מג׳אנא, ואנמא בנפסה יכתסב ד׳לך לקולה את נפש בעליו יקח.
וכמא קאל פי אלזנא מת׳ל הד׳א כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא. וקד וג׳דנא פי מואצ׳ע מן אלמקרא פואסיק לא תנעטף עלי אלאקרב אליהא בל עלי אלד׳י קבלה כקולה עיני ה׳ אל צדיקים, פני ה׳ בעושי רע, צעקו וה׳ שמע, הד׳א נסק אלמכתוב, ואנמא נט׳אם אלמקצוד פהו עיני ה׳ אל צדיקים, צעקו וה׳ שמע, פני ה׳ בעושי רע, קרוב ה׳ לנשברי לב.
כד׳לך ההנא אלתרתיב אלמראד כי רגליהם לרע ירוצו, והם לדמם יארבו, כי חנם, כן ארחות.
ופסרת מזורה מבסוט, לאן אלאצל פיה אלתד׳ריה, פלמא לם תטלק אללגה אלמכ׳רג׳ אליהא ד׳לך עלי אלשרך נקלתה אלי אלבסט.
ת׳ם קאל:
(כ-לג)
פסרת תרנה תנאדי, לאני צרפתה מן קולה ויעבר הרנה במחנה אלד׳י הו אלמנאדי. ואשתקקת ושלות כסילים תאבדם מן קולה די יימר שלו, אלד׳י הו זלה בלגהֵ אלתרגום. ופסרת דרכם מד׳אהבהם, מת׳ל היטיבו דרכיכם ומעלליכם.
וגרץ׳ הד׳ה אלקצה אלתי פסרת נצהא פי אלתדביר ואלאסתעדאד מן אואיל אלאמור אלי אואכ׳רהא, פאן אלענאיה בד׳לך הי אלסעאדה אלתאמה, ואהמאל ד׳לך ואגפאלה גאיהֵ אלשקא.
ואלתדביר עלי ארבעה צ׳רוב כל ואחד מקדם הו אג׳ל ואעלא מן אלמוכ׳ר בעדה. פאלאול תרך אלדכ׳ול פימא יחתאג׳ אלי חילה ליתכ׳לץ מנה. ואלת׳אני אלתמאס אלחילה בעד אלדכ׳ול פיה קבל ורוד אלאפה. ואלת׳אלת׳ טלבהֵ אלחילה מע חלול אלאפה. ואלראבע טלב אלאצלאח בעד אלאפסאד והו אצ׳עפהא ואכ׳סהא. וכל ואחד מן הד׳ה אלארבעה אלצ׳רוב ינקסם קסמין תלקא אמור אלדין ואלדניא. וקד ינבגי אן נצ׳ע להא מת׳אלאת מן אלקסמין ג׳מיעא, ונקול אן מת׳להא מן אמור אלדניא, אמא אסתדפאע אלחאג׳ה אלי אלחילה פהו כאלאנסאן אלבציר באלטבע ואלאגדיה וקוהֵ אלאדויה וצלאח אלריאצ׳ה פהו ידבר ג׳סמה במא יסתדפע בה אלעלל מן אן תחדת׳ בה, במא יעדל אלמזאג׳ חתי לא תעלו מנה כיפיה עלי כיפיה.
ומת׳לה מן אלאמור אלדיאניה אלעבד אלעאלם במא אמרה אללה ונהאה אלד׳י ירוץ׳ נפסה ריאצ׳הֵ אלטאעה ויעודהא פעל אלכ׳יר חתי יציר להא ד׳לך כאלטביעה אלת׳אניה, פקד אמן אן יגלב שרהה או גצ׳בה או איהֵ דאעיה כאנת מן דואעיה עלי דינה, וקד צאר כאנה מא יערף אלשר, ופי מת׳לה יקול לבב עקש יסור ממני וגו׳. ואמא חילהֵ קבל, פמת׳להא מן אמור אלדניא כמן לם יען בתעדיל כיפיאת מזאג׳ה חתי שער בגלבהֵ אלדם, פלמא שער בד׳לך תכ׳וף אן תנצב אלי בעץ׳ אלאעצ׳א פתחדת׳ אוראמא או מא אשבה ד׳לך ממא שאנהא אן תפעלה, פבאדר בתנקיצהא או בתטפיתהא.
ומת׳לה מן אלאמור אלדיאניה כמן לם יטבע נפסה באלעאדה עלי אלאשמזאז מן אלמעאצי, לכנה למא אחס באלמעציה אנהא תחצ׳ר בין ידיה אעתצם וקטע אלמאדה בבעד יום או יומין או בימין או במא אשבה ד׳לך ממא יחסמה ען פעלהא, כמא חסם דוד אלטמע בקתל שאול בימין לקולה חי ה׳ כי אם ה׳ יגפנו, וכמא דפע יוסף טמע סידתה באלהרוב לקולה וינס ויצא החוצה, ומא שאכל דלך.
ואמא חילהֵ מע, פהו למן תרך אלאמרין אלאולין ג׳מיעא והמא חילהֵ אלאחתראז וחילהֵ קבל, פאחתאג׳ אלי חילהֵ מע. ומת׳לה פי אמור אלדניא מת׳ל מן אהמל תדביר ג׳סמה חתי ט׳הר פיה בעץ׳ אלאלאם אלד׳י אן הו תרכה אלאמרה אלי עטב ופסאד, פאלוג׳ה פי ד׳לך אן יבאדר קבל אן יסתחכם אלוג׳ע פיעאלג׳ה ויסתנפץ׳ בליתה או בעצ׳ה. ומת׳לה מן אמור אלדין כמן אהמל מג׳אנבהֵ אלמעאצי חתי אלבה אלאמר אלי אן אבתדי פיהא, פאלצואב אן ירג׳ע ען קריב קבל אן תבעד עליה אלמסאפה, ופי מת׳ל ד׳לך אמר אללה יקול המלו לה׳ והסירו ערלות לבבכם. ואלראבע אלד׳י הו חילהֵ בעד, והי אלתלאפי אלד׳י יתלאפי אלאנסאן מא קד עמלה, ומת׳אלה מן אמור אלדניא מן בדא בה מרץ׳ פתרכה חתי אסתחכם פלא חילה לה אלא באלקטע ללעצ׳ו או אלכי או אלבט, פאלאצלח אן ימתת׳ל ד׳לך ולא יצ׳ר בג׳מיע ג׳סדה. ומת׳לה מן אמור אלדיאנה מן אסרף פי אלמעאצי חתי גמרתה פלא חילה לה אלא אלתובה, בל הי אצלח מן אלתמאדי פי אלכ׳טא, ופיה יקול רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל.
והד׳ה אלארבעה צ׳רוב אלתי וצפנא כמא אן אסתעמאלהא פי אלטב כד׳לך אסתעמאלהא פי תדביר אלמלך ואלסלטאן, פאמא אלאחתראז פהו שחנהֵ אלמדן באלעסאכר, ואלא יעקד לוא אלא ללאמנא מן אלנאס, ומא נחי הד׳א אלנחו.
וחילהֵ קבל, פהי כמא קד ישער אלמלך בכ׳ארג׳ יקצד אלכ׳רוג׳ עליה. וחילהֵ מע, פהי מע כ׳רוג׳ה וקצדה באלחרוב ואלמלאחם. וחילהֵ בעד, פהי בעד אלהזימה אן אהמלת אלאמור חתי תכון, ולכל ואחד מן הד׳ה אלאשיא שרוח נכ׳תצר שרחהא ללא נטול. וכד׳לך אסתעמאל הד׳ה אלארבעה צ׳רוב פי אמור אלתג׳ארה עלי מא יעמלה אלאסתאד׳ין פיהא, לא אטול. ואסתעמאלהא איצ׳א פי אלג׳דל ואלנט׳ר בין ואצ׳ח יעמלוה אלנאט׳רין מן אלאחתראז באלמקדמאת אלד׳י תחפט׳ אלמד׳אהב, ודון ד׳לך ענד אלשעור באלטען אנה ירד, ודונהמא אד׳א הו ורד, ודון אלג׳מיע בעד אנקטאע אלחג׳ה. פאי פן מן הד׳ה אלפנון אעני אלטב ואלמלך ואלתג׳ארה ואלג׳דל וצ׳ענאהא מת׳לא ושבהנא בה חואדת׳ אלדיאנה כאן ג׳איזא גיר מסתנכר, בל אוצ׳ע אלאבואב מן אמור אלדיאנה אלד׳י הו אלתובה לא יכון כ׳סיסא נט׳יר הד׳א אלבאב מע גירה בעד אן תכון אלתובה נצוחא והי אלתצ׳מן אן לא יעאוד אלכ׳טא.
פלמא כאן ללתדביר הד׳ה אלארבע מנאזל, ג׳על שלמה לט׳הור אלחכמה ומכ׳אטבתהא ארבע מנאזל אלאול פי אלאול אקוי, קאל חכמות בחוץ תרנה תלקא אלתדביר ואלאחתראז, לאן אלמנאדי ינד׳ר באלשי קבל כונה לד׳לך קאל תרנה. וקולה ברחובות תתן קולה באיזא חילהֵ קבל, אלד׳י אלאמר חיניד׳ ואסע כאלרחבה אלואסעה ואלצות לה בעד אלאעלאן. וקולה בראש הומיות תקרא מקאבל תדביר מע, אלד׳י קד צ׳אק אלאמר פיה כצ׳יק אלאזקה וליס פיה תתן קולה. ואלראבע בפתחי שערים יחאד׳י תדביר בעד, אלד׳י הו אצ׳יק אלג׳מיע כפתח באב אלמנזל אלד׳י הו אצ׳יק מן אלאזקה וליס פיה אלא קול פקט, אמריה תאמר, לא תקרא ולא תתן קולה פכיף תרנה, פאעלמנא אן אלאול פי אלאול אפצ׳ל. ת׳ם ד׳ם אלת׳לאת׳ה תדאביר אלמתאכ׳רה באן סמי אצחאבהם פתאים ולצים וכסילים, פמן תרך אלאחתראז סמי פתי, לאנה גפל ען פהם שי כאן יג׳ב אן ינתבה לה, ומן תרך אלאחתראז ותרך מעה אלתדביר אלקבל, סמי לץ, אד׳ יתדאהא וית׳ק בראיה. ומן תרכהא מע תדביר אלמע, סמי כסיל, אד׳ ג׳הל ת׳לאת׳ טבקאת.
וכמא אן הד׳א אלכלאם פי אמור אלדניא משאהדא כד׳אך הו פי אמור אלדין מעקולא, ולד׳לך שבה עאקבהֵ אהמאל תדביר אלדין ואלדניא בשיין איד ופחד, פאמא איד, פהי אלמציבה אלדניאיה כקולה קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד, וקאל אל תבא בשער עמי ביום אידם וגו׳, ואשבאה ד׳לך כת׳יר, פמן תרך תדביר אלדניא חל בה ד׳לך כקולה גם אני באידכם אשחק. ואמא פחד, פהו עקאב אללה לתארכי אלדין כקולה פחדו בציון חטאים, ואיצ׳א שם פחדו פחד וגו׳ ומא אשבה ד׳לך. פמן תרך תדביר אלדין חל בה ד׳לך כקולה אלעג בבוא פחדכם. ויויד תפסיר איד אנה פי אמור אלדניא אד׳ שבהה בסופה וקאל ואידכם כסופה יאתה, כמא סבילה אן ימת׳ל מצאיב אלדניא ויקול בסער ביום סופה, ואיצ׳א וגלגליו כסופה, ומא אשבההמא. ויקוי תפסיר פחד אנה פי אמור אלאכ׳רה אד׳ שבהה בשואה לקולה בבא כשואה פחדכם, כמא ישבה יום אלקיאמה אד׳ יקול ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא, וקאל פי אלט׳אלם תבאהו שואה לא ידע, ואמת׳אל ד׳לך. פאן אנסאק אלאנסאן מע ג׳הלה חתי יהמל הד׳ה אלארבעה תדאביר כלהא, טלב אלחכמה בעד ד׳לך פלם יג׳דהא, כקולה באלמת׳ל אז יקראנני ולא אענה וגו׳. פאן כאן אלתדביר פי טב פסד אלג׳סם, ואן כאן פי מלך זאל, ואן כאן פי תג׳ארה כ׳סר, ואן כאן פי ג׳דל גלב אצחאבה, ואצעב מן ד׳לך אג׳מע אן כאן פי דין ופאתתה אלתובה איצ׳א פיבשר בטול אלעקאב.
וג׳על פי הד׳א אלמוצ׳ע תרגיב ותרהיב, פאמא אלתרגיב פקולה תשובו לתוכחתי באצ׳מאר אם תשובו. ואלתרהיב קולה יען קראתי ותמאנו אלי אכ׳ר אלקצה, מא כ׳לא ושומע לי ישכן בטח פאנה מצ׳מום אלי אלתרגיב. ופסרת הנה אביעה סארוי, לאן הד׳ה מן אלאלפאט׳ אלעזיזה אלתי ליס הי מסתפיצ׳ה, לאן אלסין אלמזאדה פי אלועד מקאמהא פי אלעבראני הן והנה אד׳ יקול הנה ישכיל עבדי, הנה יום בא לה׳, הן גוי לא תדע תקרא, ואשכאל ד׳לך כת׳יר.
וכמא רוע אלחכים וכ׳וף אלג׳אהל ען אלתדביר במא יחל בה מן סו תדבירה גפלה כקולה כי משובת פתאים וגו׳, כד׳לך קרר וסכן אלמסתעמל אלתדביר פי אמר אלדין ואלדניא כקולה ושומע לי ישכן בטח. פמן דבר אמר דניאה אמן אלעואקב פי מלכה או תג׳ארתה או טבה או ג׳דלה. ומן כאן עלי חד׳ר פי אמר דינה לם יהולה אלמות ולא אלקדום אלי אלאכ׳רה.
מהדורת הרב יוסף קאפח, באדיבות מכון מש"ה ובסיוע פרויקט פרידברג (כל הזכויות שמורות)