מליצה על פי תהלים קג, ה.
יהושע ג, י.
בראשית טז, יג.
שם יז, א.
שמות לד, ו.
ישעיה מה, כא.
שם י, כא.
יואל ב, כב.
דברים יח, יג.
נחמיה ח, ט. [שהרי המשך הפסוק הוא: ״וכרות עמו הברית״].
בראשית ו, ט.
תהלים קטז, ט.
בראשית יב, ב.
תהלים קיט, פ.
בראשית רבה סא, א.
בראשית ו, ט.
שם יז, ד.
שם יב, ז.
שם יג, טו.
שם טו, ה.
ואע״פ.
בראשית יב, ב.
על בראשית טו, ה.
אל תתמה ותפקפק כיצד אפשר להיות.
מליצה על פי ירמיה לב, יז.
שמות לד, כז.
שם כד, ז.
ויקרא כו, כה.
דברים יז, ב.
בראשית ו, יח.
שם ט, ט.
שם יג, טז.
שם יז, ו.
בלי לפרש מה הוא שיתרבה.
בראשית ג, טז.
שמות ז, ג.
איוב כט, יח.
שמות לב, יג.
דברים א, י.
דברים ח, יג.
במדבר טז, ד.
שם טז, כב.
על בראשית יז, ג.
במדבר טז, כב. אמר העורך: צ״ע מדוע רמב״ן חזר על אותו המקרא ב׳ פעמים? אלא נ״ל יש כאן טעות של המעתיק הראשון לפני מאות שנים לדברי רמב״ן לדפוס, והיה צ״ל ״וישמע משה ויפול על פניו״
(במדבר טז, ד).
שם טז, כא-כב.
שמות לב, י.
בפירוש רבינו נסים על התורה.
בראשית ב, ז.
במדבר טז, ד.
ולא היה שם עונש הסותר לדעתו.
בראשית מב, ז.
ספרי, במדבר יב, א. (
בהעלותך, פסקא מא).
תהלים קטז, י.
שם קטז, יא.
קהלת ב, טו.
שם, שם.
בראשית א, א.
שם ו, יז.
בראשית יז, ב ד״ה ואתנה בריתי ביני ובינך.
שהקב״ה משרה.
שמות לג, טז.
ישעיה נט, כא.
בלי אות למ״ד.
מל״ב ב, יב.
בראשית ד, כ.
שם ד, כא.
ישעיה ב, ג.
שם ס, ג.
דברים ד, ו.
על בראשית יא, ד.
איוב לב, ב.
דברים ב, י.
מליצה על פי ישעיה נב, יג.
בראשית לב, כט.
שם כה, כו.
מתחיל פרק לג פסוק א׳ עד סוף ספר בראשית, מופיע שם ״יעקב״ 62 פעם. ומול זה באותם הפרקים מופיע שם ״ישראל״ רק 16 פעם.
תהלים מז, י.
יג ע״א.
א, פסוק כב.
דברים ד, ו.
בראשית יב, ב.
בראשית יא, ו.
״ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, לדעת מה יעשה ישראל״ (דברי הימים-א יב, לג).
כאן רבינו מתגונן נגד מבקרי ביקורת על שמפנה ענין הפרשה לפירוש מחודש לא כמו רש״י, באומרו כי גם רמב״ן פלס דרך לא כמו רש״י.
בראשית לה, יא.
שם מח, ד.
ולמה אמר במקרא ״ממך״?
בראשית לה, יא. גם שם אמר ״ממך״.
אחרי ארבע המלכויות: בבל, מדי ופרס, יון, רומי.
זכריה ט, י.
וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא:
(דניאל ב, מד).
בראשית ב, ב.
שם ח, ט-יז.
שם ח, יא.
שם ח, טז.
ירמיה לא, לד-לה.
שם לג, כ-כא.
תהלים מז, ט.
שם מז, ח.
דברים לב, ט.
הרחיב בזה רבינו בספרו ״רוח חן״ (מהד׳ ראשון לציון, תשע״ח) עמ׳ 428-429, 749.
יחזקאל יד, יג.
בראשית כח, כא.
שם כח, יד.
מליצה על פי תהלים יט, ח.
בראשית יב, ז.
דברים יא, יב.
תהלים קלב, יג.
ראה כאן דברי רש״י.
שמו״א כו, יט.
כתובות קי, ב.
תהלים קלג, ג.
פסוק ד.
פסוק יא.
דברים י, טז.
איוב יד, ב.
תהלים לז, ב.
איוב כד, כד.
שבת קח, א.
ויקרא יט, כג.
בראשית יז, ב.
בפסוק יד.
בפירושו על ויקרא יב, ג. והובאו דבריו ברמב״ן כאן.
פעל למול.
דברים י, טז.
לא מצאנו במקרא. ושמא יש כאן שגרת לשון על פי ״ערל שפתים״
(שמות ו, יב).
שבת קלז, א.
סנהדרין פב, ב.
שם.
סנהדרין סה, ב.
כלומר זיקפת האבר מפני מחשבתו של בעל האבר.
בראשית לד, טו.
שם לד, כד.
שם א, יד.
פסוק יג.
שמות לא, יג.
שם לא, טז-יז.
שמות יג, ט.
חגיגה ד, א.
יואל ג, ב.
פסוק ט.
פסוק י.
דברים י, טז.
ויקרא יט, כג.
שבת קח, א.
שמות כג, יב.
לפי בית שמאי, שבת יח, א.
מליצה על פי תהלים יט, י.
כלומר זה פשוט מדאי ומובן מאליו שאם אינו מל, לא קיים הברית. והוא כפל ענין שלא לצורך. אלא ודאי בא ללמד שאם אינו מל הרי הוא מפר את הברית הכללית יותר, אותה הברית להיות לכלל ישראל לקיים משפטיו וחוקיו של הקב״ה.
והרי זה טעות.
יחזקאל מד, ט.
הכללית.
אבות פ״ג משנה יא.
יין לבנון, מהד׳ ראשון לציון (תשע״ח) עמ׳ 281-288.
במדבר טו, לא.
המנויים במשנה ראשונה של מסכת כריתות.
במדבר טו, לא.
בראשית ב, כג.
שם יב, ב.
שופטים א, טו.
ויקרא כה, כא.
תהלים כד, ה.
בראשית יז, א.
שם יז, ב.
שם יז, ו.
שם.
מליצה. והמקרא המלא הוא: וְלֵהּ יְהִיב שָׁלְטָן וִיקָר וּמַלְכוּ וְכֹל עַמְמַיָּא אֻמַיָּא וְלִשָּׁנַיָּא לֵהּ יִפְלְחוּן שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם דִּי לָא יֶעְדֵּה וּמַלְכוּתֵהּ דִּי לָא תִתְחַבַּל:
(דניאל ז, יד).
משלי ח, לא.
שמו״ב ו, ה.
בראשית כא, ו.
תהלים קכו, ב.
קהלת ב, ב.
כמו שביאר רבינו לעיל על פסוק ג׳ ״ויפל אברם על פניו״.
בראשית יז, א.
שם מב, כא.
מל״ב ד, יד.
שמו״ב יד, ה.
מליצה על פי שמות לד, י: וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְדֹוָד כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ:
מליצה על פי יחזקאל לז, יא.
דברים לב, לו.
בראשית ט, ט.
שם ט, יב-יג.
דברים יא, כג.
בראשית ב, ב.
שמות לט, לב.
שם מ, לג.
תהלים מז, ו.
בראשית לה, יג.
בפירוש רבינו נסים על התורה.
בראשית לה, יד.
בראשית רבה מז, ו.
״הצדיקים הן הן המרכבה״ (מסילת ישרים, פרק כ״ו).
הזכיר.
לפרש ״זכר״ על עצם האבר.
בראשית לט, יד.
ולא על ידי שליח.
יבמות מח, ב.
פירוש רש״י על פסוק כ״ו.