R. Moshe Kimchi Iyyov 18 – ר' משה קמחי איוב יח‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) וַ֭יַּעַן בִּלְדַּ֥ד הַשֻּׁחִ֗י וַיֹּאמַֽר׃ (ב) עַד⁠־אָ֤נָה׀ תְּשִׂימ֣וּן קִנְצֵ֣י לְמִלִּ֑ין תָּ֝בִ֗ינוּ וְאַחַ֥ר נְדַבֵּֽר׃ (ג) מַ֭דּוּעַ נֶחְשַׁ֣בְנוּ כַבְּהֵמָ֑ה נִ֝טְמִ֗ינוּ בְּעֵינֵיכֶֽם׃ (ד) טֹרֵ֥ף נַפְשׁ֗וֹ בְּאַ֫פּ֥וֹ הַֽ֭לְמַעַנְךָ תֵּעָ֣זַב אָ֑רֶץ וְיֶעְתַּק⁠־צ֝֗וּר^א מִמְּקֹמֽוֹ׃ (ה) גַּ֤ם א֣וֹר רְשָׁעִ֣ים יִדְעָ֑ךְ וְלֹא⁠־יִ֝גַּ֗הּ שְׁבִ֣יב אִשּֽׁוֹ׃ (ו) א֭וֹר חָשַׁ֣ךְ בְּאׇהֳל֑וֹ וְ֝נֵר֗וֹ עָלָ֥יו יִדְעָֽךְ׃ (ז) יֵ֭צְרוּ צַעֲדֵ֣י אוֹנ֑וֹ וְֽתַשְׁלִיכֵ֥הוּ עֲצָתֽוֹ׃ (ח) כִּֽי⁠־שֻׁלַּ֣ח בְּרֶ֣שֶׁת בְּרַגְלָ֑יו וְעַל⁠־שְׂ֝בָכָ֗ה יִתְהַלָּֽךְ׃ (ט) יֹאחֵ֣ז בְּעָקֵ֣ב פָּ֑ח יַחֲזֵ֖ק עָלָ֣יו צַמִּֽים׃ (י) טָמ֣וּן בָּאָ֣רֶץ חַבְל֑וֹ וּ֝מַלְכֻּדְתּ֗וֹ עֲלֵ֣י נָתִֽיב׃ (יא) סָ֭בִיב בִּעֲתֻ֣הוּ בַלָּה֑וֹת וֶהֱפִיצֻ֥הוּ לְרַגְלָֽיו׃ (יב) יְהִי⁠־רָעֵ֥ב אֹנ֑וֹ וְ֝אֵ֗יד נָכ֥וֹן לְצַלְעֽוֹ׃ (יג) יֹ֭אכַל בַּדֵּ֣י עוֹר֑וֹ יֹאכַ֥ל בַּ֝דָּ֗יו בְּכ֣וֹר מָֽוֶת׃ (יד) יִנָּתֵ֣ק מֵ֭אׇהֳלוֹ מִבְטַח֑וֹ וְ֝תַצְעִדֵ֗הוּ לְמֶ֣לֶךְ בַּלָּהֽוֹת׃ (טו) תִּשְׁכּ֣וֹן בְּ֭אׇהֳלוֹ מִבְּלִיל֑וֹ^ב יְזֹרֶ֖ה עַל⁠־נָוֵ֣הוּ גׇפְרִֽית׃ (טז) מִ֭תַּחַת שׇׁרָשָׁ֣יו יִבָ֑שׁוּ וּ֝מִמַּ֗עַל יִמַּ֥ל קְצִירֽוֹ׃ (יז) זִֽכְרוֹ⁠־אָ֭בַד מִנִּי⁠־אָ֑רֶץ וְלֹא⁠־שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ^ג עַל⁠־פְּנֵי⁠־חֽוּץ׃ (יח) יֶ֭הְדְּפֻהוּ מֵא֣וֹר אֶל⁠־חֹ֑שֶׁךְ וּֽמִתֵּבֵ֥ל יְנִדֻּֽהוּ׃ (יט) לֹ֘א נִ֤ין ל֣וֹ וְלֹא⁠־נֶ֣כֶד בְּעַמּ֑וֹ וְאֵ֥ין שָׂ֝רִ֗יד בִּמְגוּרָֽיו׃ (כ) עַל⁠־י֭וֹמוֹ נָשַׁ֣מּוּ אַחֲרֹנִ֑ים וְ֝קַדְמֹנִ֗ים אָ֣חֲזוּ שָֽׂעַר׃ (כא) אַךְ⁠־אֵ֭לֶּה מִשְׁכְּנ֣וֹת עַוָּ֑ל וְ֝זֶ֗ה מְק֣וֹם לֹֽא⁠־יָדַֽע⁠־אֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א וְיֶעְתַּק⁠־צ֝֗וּר א=וְיֶעְתַּק⁠־צ֝וּר (השמטת נקודת הרביע)

^ב מִבְּלִיל֑וֹ =ק13,ק-מ,פטרבורג-EVR-II-B-92,פטרבורג-EVR-II-B-34 ומסורות-א,ק-מ,ש1 (תיבה אחת); וכמו בכתי״ק-מ בעוד כתבי⁠־יד תימנים: ב1, ושני ספרי כתובים שנכתבו על⁠־ידי בניה הסופר ובנו יוסף, ובכולם רשום במסורה ג׳); וכך הכריעו ברויאר ומג״ה. מ״ג-ש1 על במדבר א׳: <[מלין] דכתב חדה וכן קורין ומצאנו אותם במעשה המלמד הגדול אהרן בן משה בן אשר במעשיו במחזור המכונה באלתאג׳: ...בלילו>.
• א,ל,מ״ש=מִבְּלִי⁠־ל֑וֹ (״מבלי״ מוקפת), וכמו כן בכתבי⁠־יד ספרדים (ש2, פריז-Heb-25, תנ״ך ליסבון; אין בהם הערת מסורה) ובדפוסים וקורן; המקף ברור בכתר ובכתי״ל.

^ג ל֝֗וֹ א=ל֝וֹ (השמטת נקודת הרביע)

E/ע

הערותNotes

(ב) תשימון – כנגד אליפז ואיוב ידבר.
קנצי – עד מתי תשימון סוף ותכלית למליכם שתבינו ותשכילו.
ואחר נדבר – אני וצופר. (ג) נטמינו – נהיה נמאסים בעיניכם כטמא. (ד) טורף נפשו באפו – כנגד איוב ידבר ופ׳ הורג נפשו בכעסו אם בעבורך תעזב ארץ שיעזבה י״י.
ויעתק צור – והענין ראוי היה העולם שיהרס בגללך אם צדקת אכן הנפש החוטאת היא תמות.⁠¹ (ה) וזהו: גם אור רשעים ידעך – והאור והשביב כמשמעם וחזר פעם אחרת לאמר. (ו) אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך – להראות סימן רע עליו בהדליק נרו והוא ידעך. (ז) יֵצְרוּ – הפך תרחיב צעדי תחתני (שמואל ב כ״ב:ל״ז) והענין שלא יוכל להמלט ותשליכהו עצתו הרעה לארץ. (ח) ברשת ברגליו – פי׳ עצתו שלחתהו ברשת שהיא ברגליו וטעם הרשת והשבכה והפח והתבל והמלכדת רמז לצרות המוצאות אותו. (יא) והפיצהו – הבלהות יפיצו החבל לרגליו או המפיצים. (יב) יהי רעב – בנו שהוא כחו ואונו.
לצלעו – של האב יהיה הכאב נכון לצדו ולא יוכל להטריח עצמו על כן יהיה רעב בנו. (יג) בדי עורו – הם עצמותיו.
בדיו – הם בניו.
בכור מות – כי הבכור לוקח פי שנים וכן המות שיאכל האב והבנים קראו בכור, וכן ורעו בכורי דלים (ישעיהו י״ד:ל׳) על רוב החסד שיעשה השם עמם. (יד) ינתק – הרשע מאהלו שהיה מבטחו לשכן בו.
ותצעדהו למלך בלהות – הממונה על הצרות הוא מדומה למלך והבלהות כצבא. (טו) תשכון – יש אומ׳ חיה רעה תשכן באהלו מבלי שיהיה לו לשכן בו.
יזרה על נוהו גפרית – מאת השם כדרך סדום. (טז) שרשיו יבשו – ממשלתו החזקה תאבד.
ימל קצירו – יכרת בנו. (יז) זכרו אבד – פי׳ ולא שם לו. (יח) יהדפֻהו – הממונים עליו.
מאור – החיים.
אל חשך – רמז לקבר.
ומתבל – מן הישוב ירחיקוהו. (יט) ואין שריד במגוריו – שירשם. (כ) על יומו – הקשה תמהו אחרונים השומעים וקדמונים שהיו בדור הרשע.
אחזו שער – להתאבל עליו ברצונם וכן צירים וחבלים יאחזון (ישעיהו י״ג:ח׳) כי הצירים והחבלים פעולים והאנשים פועלים אוחזים ברצונם, אך – יאחזמו רעד, אחזה רעדה חנפים (ישעיהו ל״ג:י״ד), יאחזוני ימי עוני (איוב ל׳:ט״ז) הפך הדבר כי הרעדה מושלת בהם ומכאבת אותם שלא ברצונם, ועל מגוריו החרבים אומרים אלה משכנות איש עול וזה מקום עול שלא ידע אל. מהדורת פרופ' צבי בסר ופרופ' דב ולפיש (אטלנטה, תשנ"ב) על פי כתב יד רומא 72 וכתבי יד נוספים, ברשותם האדיבה של המהדירים (כל הזכויות שמורות למהדירים)

הערות

¹ השוו ללשון הפסוק ביחזקאל י״ח:ד׳,כ׳.

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון