×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית ל״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {חמישי} וְיוֹסֵ֖ף הוּרַ֣ד מִצְרָ֑יְמָה וַיִּקְנֵ֡הוּ פּוֹטִיפַר֩ סְרִ֨יס פַּרְעֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְעֵאלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הוֹרִדֻ֖הוּ שָֽׁמָּה׃ (ב) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יוא הַמִּצְרִֽי׃ (ג) וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖הי״י֖ מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃ (ד) וַיִּמְצָ֨א יוֹסֵ֥ף חֵ֛ן בְּעֵינָ֖יו וַיְשָׁ֣רֶת אֹת֑וֹ וַיַּפְקִדֵ֙הוּ֙ עַל⁠־בֵּית֔וֹ וְכׇל⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדֽוֹ׃ (ה) וַיְהִ֡י מֵאָז֩ הִפְקִ֨יד אֹת֜וֹ בְּבֵית֗וֹ וְעַל֙ כׇּל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־בֵּ֥ית הַמִּצְרִ֖י בִּגְלַ֣ל יוֹסֵ֑ף וַיְהִ֞י בִּרְכַּ֤ת יְהֹוָה֙י״י֙ בְּכׇל⁠־אֲשֶׁ֣ר יֶשׁ⁠־ל֔וֹ בַּבַּ֖יִת וּבַשָּׂדֶֽה׃ (ו) וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־לוֹ֮ בְּיַד⁠־יוֹסֵף֒ וְלֹא⁠־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר⁠־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה⁠־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃ (ז) {ששי} וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת⁠־אֲדֹנָ֛יו אֶת⁠־עֵינֶ֖יהָ אֶל⁠־יוֹסֵ֑ף וַתֹּ֖אמֶר שִׁכְבָ֥ה עִמִּֽי׃ (ח) וַיְמָאֵ֓ן׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל⁠־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא⁠־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה⁠־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר⁠־יֶשׁ⁠־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃ (ט) אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא⁠־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם⁠־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ⁠־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃ (י) וַיְהִ֕י כְּדַבְּרָ֥הּ אֶל⁠־יוֹסֵ֖ף י֣וֹם ׀ י֑וֹם וְלֹא⁠־שָׁמַ֥ע אֵלֶ֛יהָ לִשְׁכַּ֥ב אֶצְלָ֖הּ לִהְי֥וֹת עִמָּֽהּ׃ (יא) וַֽיְהִי֙ב כְּהַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה וַיָּבֹ֥א הַבַּ֖יְתָה לַעֲשׂ֣וֹת מְלַאכְתּ֑וֹ וְאֵ֨ין אִ֜ישׁ מֵאַנְשֵׁ֥י הַבַּ֛יִת שָׁ֖ם בַּבָּֽיִת׃ (יב) וַתִּתְפְּשֵׂ֧הוּ בְּבִגְד֛וֹ לֵאמֹ֖ר שִׁכְבָ֣ה עִמִּ֑י וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (יג) וַֽיְהִי֙ג כִּרְאוֹתָ֔הּ כִּֽי⁠־עָזַ֥ב בִּגְד֖וֹ בְּיָדָ֑הּ וַיָּ֖נׇס הַחֽוּצָה׃ (יד) וַתִּקְרָ֞א לְאַנְשֵׁ֣י בֵיתָ֗הּ וַתֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ לֵאמֹ֔ר רְא֗וּ הֵ֥בִיא לָ֛נוּ אִ֥ישׁ עִבְרִ֖י לְצַ֣חֶק בָּ֑נוּ בָּ֤א אֵלַי֙ לִשְׁכַּ֣ב עִמִּ֔י וָאֶקְרָ֖א בְּק֥וֹל גָּדֽוֹל׃ (טו) וַיְהִ֣י כְשׇׁמְע֔וֹ כִּֽי⁠־הֲרִימֹ֥תִי קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ אֶצְלִ֔י וַיָּ֖נׇס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה׃ (טז) וַתַּנַּ֥ח בִּגְד֖וֹ אֶצְלָ֑הּ עַד⁠־בּ֥וֹא אֲדֹנָ֖יו אֶל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (יז) וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֔יו כַּדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לֵאמֹ֑ר בָּֽא⁠־אֵלַ֞יד הָעֶ֧בֶד הָֽעִבְרִ֛י אֲשֶׁר⁠־הֵבֵ֥אתָ לָּ֖נוּ לְצַ֥חֶק בִּֽי׃ (יח) וַיְהִ֕י כַּהֲרִימִ֥י קוֹלִ֖י וָאֶקְרָ֑א וַיַּעֲזֹ֥ב בִּגְד֛וֹ אֶצְלִ֖י וַיָּ֥נׇס הַחֽוּצָה׃ (יט) וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ אֲדֹנָ֜יו אֶת⁠־דִּבְרֵ֣י אִשְׁתּ֗וֹ אֲשֶׁ֨ר דִּבְּרָ֤ה אֵלָיו֙ לֵאמֹ֔ר כַּדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה עָ֥שָׂהה לִ֖י עַבְדֶּ֑ךָ וַיִּ֖חַר אַפּֽוֹ׃ (כ) וַיִּקַּח֩ אֲדֹנֵ֨י יוֹסֵ֜ף אֹת֗וֹ וַֽיִּתְּנֵ֙הוּ֙ אֶל⁠־בֵּ֣ית הַסֹּ֔הַר מְק֕וֹם אֲשֶׁר⁠־[אֲסִירֵ֥י] (אסורי) הַמֶּ֖לֶךְ אֲסוּרִ֑ים וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖םו בְּבֵ֥ית הַסֹּֽהַר׃ (כא) וַיְהִ֤י יְהֹוָה֙י״י֙ אֶת⁠־יוֹסֵ֔ף וַיֵּ֥ט אֵלָ֖יו חָ֑סֶד וַיִּתֵּ֣ן חִנּ֔וֹ בְּעֵינֵ֖י שַׂ֥ר בֵּית⁠־הַסֹּֽהַר׃ (כב) וַיִּתֵּ֞ן שַׂ֤ר בֵּית⁠־הַסֹּ֙הַר֙ בְּיַד⁠־יוֹסֵ֔ף אֵ֚ת כׇּל⁠־הָ֣אֲסִירִ֔ם אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֣ית הַסֹּ֑הַר וְאֵ֨ת כׇּל⁠־אֲשֶׁ֤ר עֹשִׂים֙ שָׁ֔ם ה֖וּא הָיָ֥ה עֹשֶֽׂה׃ (כג) אֵ֣ין׀ שַׂ֣ר בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַרז רֹאֶ֤ה אֶֽת⁠־כׇּל⁠־מְא֙וּמָה֙ בְּיָד֔וֹ בַּאֲשֶׁ֥ר יְהֹוָ֖הי״י֖ אִתּ֑וֹ וַֽאֲשֶׁר⁠־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה יְהֹוָ֥הי״י֥ מַצְלִֽיחַ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ה,ש2 (טפחא ומרכא) וכמו כן ברוב הדפוסים
• מ״ג=בְּבֵ֥ית אֲדֹנָ֖יו (מרכא וטפחא) וכמו כן בתיגאן (!), וכך הייתה בהקלדה (טעות בעקבות BHS).
ב וַֽיְהִי֙ =ק3,ו (בגעיה) וכך תיקן ברויאר ובמג״ה.
• ל,ל-מ?,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ג וַֽיְהִי֙ =ל-מ,ק3,ו וברויאר תיקן על פי ל-מ.
• ל,ל1,ש=וַיְהִי֙ (אין געיה)
ד בָּֽא⁠־אֵלַ֞י =ל,ל1,ש,ק3,ו,ה,ש2 (״בא״ מוקפת)
• דפוסים=בָּ֣א אֵלַ֞י (״בא״ בטעם מונח) וכמו כן ברוב התיגאן (!)
ה עָ֥שָׂה =ל?,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל?!=עָ֥שָׂהּ (נקודת מפיק בה״א?)
• הערות דותן והמקליד
ו וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם ל=וַֽיְהִי⁠־שָׁ֖ם בגעיה ימנית
ז בֵּית⁠־הַסֹּ֗הַר =ל1,ב,ש,ק3,ו ובדפוסים
• ל!=בֵּית⁠־הַסֹּהַ֗ר (מקום הטעם) והמקליד תיקן בלי להעיר
• הערות ברויאר ודותן
E/ע
הערותNotes
(ב) ויהי בבית אדוניו וגו׳ – הנה יסדר הכתוב הדרגות המעלות אשר העלה ה׳ אותו, כי מקודם כשקנאו נתנו לעבוד עבודת עבדים העובדים עבודת חוץ כי הגדולים לא יעמידו לשרת בבתיהם אלא אשר יהיה איש ראוי ומצליח, ולזה צוה ה׳ אתו את ההצלחה ובזה היה בבית אדוניו המצרי משומרי הבית, והוא אומרו ויהי בבית אדוניו ולא בשאר עבודות, ועוד לו מדרגה אחרת כשראה אדוניו וגו׳ וישרת אותו פירוש יחדו לשרת אותו ביחוד שבזה יהיה חשוב ולא יחיה חיי צער כחיי העבדים השפלים. ועוד לו ויפקידהו על ביתו הרי זה קנה מעלה על כל קנין אדונו. ועוד לו ויעזוב כל אשר לו וגו׳, ועוד לו שלא ידע אתו וגו׳ שלא היה יודע הנכנסים והיוצאים ונעשה הוא שליט פירוש מיירדומ״ו בלע״ז בכל קנין המצרי. (ט) באשר את אשתו – פי׳ לא שחשך אותך ממני בצו לצו אלא לצד שאת אשתו הוא הדבר המחשיך אותך ממני. או לשלול צד המעלה.
ואיך אעשה וגו׳ – פי׳ כי בזה אני מפסיד כל הטוב המושג אצלי.
ועוד אני מחסיר עצמי ממקור הנשמות כי דבר זה הוא אסור גם לבני נח, והוא אומרו וחטאתי לאלהים.
ועוד ירצה כי אין לה לטעון כי תסתיר הדבר ולא ידע אדונו ונמצא עומד במצבו באין מחסור, לזה אמר וחטאתי לאלהים והוא שעשאני במצב זה וממנו לא יסתר דבר ונמצא מפסיד מצבו הטוב.
(יב) ותתפשהו וגו׳ לאמר וגו׳ – פי׳ התורה מגדת כוונתה בתפיסת הבגד שכוונתה לאמר וגו׳, אבל היא לא אמרה כלום אלא שלחה ידה לתופסו להכריחו קום עשה. (יד) ותקרא לאנשי וגו׳ – לצד שידעה צדק יוסף בעיני אדונו ולא יאמין לדבריה, לזה נתכוונה ותקרא להם שהם יאמרו בבוא אדוני יוסף, והוא אומרו לאמר, ובערה בם אש הקנאה להעיד והוא אומרו ראו הביא לנו וגו׳ לצחק בנו שתפתם בצרתה כי גם עליהם גדלו והוא איש נכרי.
או ירצה באומרו ראו כי יעידו על הדברים כי כן ראו, והוא אומרו לאמר ראו, גם נתחכמה להתרעם נגד הבעל שבזה אם יליץ טובה עליו תאמר אף זו מן התוכחות עליך תלונתי.
(יז) ותדבר אליו וגו׳ לאמר – פי׳ אומרו לאמר כי כן יאמרו אנשי הבית עדים בדבר, ולזה תמצא שלא חרה אפו על יוסף אלא על מה שנתנה חוזק לדבריה מהודעות הזולת והוא אומרו כשמוע אדוניו וגו׳ לאמר כדברים וגו׳ כי לא היה צריך הכתוב לומר אלא כשמוע אדוניו דברי אשתו, אלא נתכוין לומר שלא חרה אפו אלא כשמוע שיש מגידים על הדברים, והוא אומרו לאמר כדברים וגו׳. עוד יתבאר בסמוך.
לאמר כדברים וגו׳ – פירוש לא שהאמין בה כי כדבריה כן היה אלא לצד שאמרה אשתו כן עשה תנועה קטנה, ולזה לא יסרו ולא עשה לו דבר כמשפט הנעשה לעבד הנותן עיניו באשת אדונו.
(כא) ויהי ה׳ את יוסף ויט וגו׳ – פי׳ כי בהשראת שכינה על האדם יושפע הנסמך מהמשרה שכינתו ממה שבו, וידוע הוא חן המקום ברוך הוא כי הוא מקור החן, והוא אומרו ויהי ה׳ את יוסף ובזה ויט אליו חסד פירוש ממילא, ואומרו ויתן חנו להיות כי לא תרגיש בחינת הרע במתק החן לזה הוצרך ה׳ להרכיב בעין שר בית הסוהר אמצעי לערב אליו חן צדיק, והוא אומרו ויתן חנו בעיני וגו׳ והבן. (כב) הוא היה עושה – תרגום פי׳ על מימריה. ולדבריו למה לא ידבר הכתוב צחות ויאמר בפירוש על פיו היו עושים. ואולי שנתכוין הכתוב בשנותו את טעמו להודיע גם כן שהגם שהיה הוא המנהיג לא היה מתנהג בשררה ומונע עצמו מתשמיש דבר אשר היו עושים שם האסורים אלא ידו כיד כולן שוה, וזה יגיד מזג טבעו כי טוב הוא ומצא חן ושכל טוב בעיני ה׳ ואדם. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×