רש״י, מצודת דוד, מלבי״ם.
שתחילת הנפילה ניסה,
(סוטה מד:), אברבנאל.
אברבנאל.
רד״ק, מצודת ציון. וכיוון ששאול לחם ברב כח, ולכן לא כתב ״וישיגו״, מלבי״ם, וכך משמע גם מאברבנאל.
ונראה שאיש-בשת בנו של שאול לא בא אל המלחמה לחולשתו או לסיבה אחרת, או שנס ונמלט ממנה עם אבנר ושאר הגבורים שנשארו, אברבנאל. או יתכן שאיש-בשת לא היה יוצא במלחמה, רד״ק.
אברבנאל, מלבי״ם.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
מצודת דוד.
אברבנאל, מצודת דוד.
תרגום יונתן.
תרגום יונתן, מלבי״ם.
אברבנאל.
מצודת ציון.
ולא פחד שאול מהם פן ימיתוהו (כי הוא היה בוחר מות מחיים אחרי שראה בעיניו מיתת בניו וידע מדברי שמואל על ידי בעלת האוב שגם הוא לא יחיה), אבל פחד מאד פן יכו אותו באופן שלא ימות מיד ולא יוכל ללחום, ויתפשוהו חי ויתעללו בו, בנקרם עיניו וחתכם אותו אבר אבר, לשנאת הפלשתים אותו למה שהשחית בהם, ובחר שימות על ידי אוהביו ולא על ידי אויביו, אברבנאל.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מצודת ציון.
רי״ד.
מצודת ציון.
מצודת דוד.
מצודת דוד. מלבי״ם מבאר ששאול ידע בוודאות שהם גם יתעללו בו וגם יהרגו אותו (וכך גם משמע מרד״ק), לכן העדיף למות ללא צער וקלון. וראה את רד״ק בפס׳ ה׳ ואברבנאל בפס׳ ז׳ להלן המבארים כי לא חטא שאול בזה, שכן ידע שימות כי כך אמר לו שמואל.
מצודת דוד.
רד״ק.
אברבנאל.
מצודת דוד.
רד״ק.
אברבנאל. האברבנאל מבאר כי בעוד קריעת מלכות שאול נבעה מחטא עמלק, הריגתו הוא ובני ביתו בחרב נבעה מחטא הריגת כהני נוב.
מצודת דוד.
רד״ק.
תרגום יונתן, רד״ק.
וערים אלא נלקחו בעבר על ידם מהפלשתים, אברבנאל.
מלבי״ם.
מלבי״ם.
מצודת ציון.
מצודת ציון.
מצודת ציון.
כי הנזר והאצעדה העמלקי לקחם (לקמן שמואל ב א,י), רד״ק.
מצודת דוד.
מצודת דוד.
מלבי״ם.
מלבי״ם. אנשי בית עבודה זרה הקרוים ״עצבים״, כי מעציבים לב עובדיהם, צועקים אליהם ואינם עונים, מצודת ציון.
והם צלמים העשוים בצורת עשתרות, רד״ק. וכן ראה רד״ק בשופטים ב׳ י״ג המבאר כי עשתרות אלו פסלים בצורה של כבשות צאן.
רד״ק, אברבנאל.
ר״י קרא, מצודת ציון. ויונתן תרגם צלבו, וכך ביארו רי״ד ומלבי״ם. ורד״ק ואברבנאל כתבו כי תקעו את גווית שאול במסמרים.
רד״ק. וכוונתם היתה שכדי לבשר בית עצביהם שמו שם את כליו ואת ראשו, ורצו להזכיר על שנכרת ראש דגון בסבת ארון אלהי ישראל והנה עתה ראש שאול הנכרת נמצא בבית דגון, וכדי לבשר על הדבר תקעו וצלבו גוייתו בחומת בית שן.
תרגום יונתן, רש״י, ר״י קרא, רד״ק, מצודת דוד. ואברבנאל ביאר כי כתוב ״אליו״ היות שדאג ליבם על שאול ועל בניו, והם התעוררו ראשונים לכבוד שאול, כמו שהתעורר הוא להושיעם מנחש בני עמון בתחילת מלכותו, וזהו וישמעו ״אליו״, דהיינו נתקבצו בעבורו.
תרגום יונתן, כדתנן
(עבודה זרה יא.) ״שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי״, רש״י. ושרפו את מטתן וכלי תשמישן כפי שעושים למלכים, רד״ק, מצודת דוד. ויש שפירשו ששרפו את בשרם להיותם סרוחים ורימה עלתה בהם, ולא רצו לקברם עם התולעים ושרפו הבשר וקברו העצמות, רד״ק, אברבנאל, מצודת דוד. ור״י קרא ורי״ד ביארו ששרפו בשמים כדי לעלות הריח ומשחו בהם עצמות שאול ועצמות בניו, והיא החנטה שעושים עליהם בבשמים רבים שלא יסריחו ושורפים בשמים באותה החנטה.
מצודת ציון.
סוג עץ, ובדברי הימים א׳ י׳ י״ב כתוב ״תחת האלה״ כי האשל הזה היה אילן אלה, רד״ק, מלבי״ם.
ר״י קרא.
מצודת דוד (ראה פרק יא׳ לעיל).
רד״ק, אברבנאל.