×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
בראשית מ״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) {רביעי} וַיִּקְרָ֥א יַעֲקֹ֖ב אֶל⁠־בָּנָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר הֵאָֽסְפוּ֙ וְאַגִּ֣ידָה לָכֶ֔ם אֵ֛ת אֲשֶׁר⁠־יִקְרָ֥א אֶתְכֶ֖ם בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ (ב) הִקָּבְצ֥וּ וְשִׁמְע֖וּ בְּנֵ֣י יַעֲקֹ֑ב וְשִׁמְע֖וּ אֶל⁠־יִשְׂרָאֵ֥ל אֲבִיכֶֽם׃ (ג) רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣רִי אַ֔תָּה כֹּחִ֖י וְרֵאשִׁ֣ית אוֹנִ֑י יֶ֥תֶר שְׂאֵ֖ת וְיֶ֥תֶר עָֽז׃ (ד) פַּ֤חַז כַּמַּ֙יִם֙ אַל⁠־תּוֹתַ֔ר כִּ֥י עָלִ֖יתָ מִשְׁכְּבֵ֣י אָבִ֑יךָ אָ֥ז חִלַּ֖לְתָּ יְצוּעִ֥י עָלָֽה׃ (ה)  שִׁמְע֥וֹן וְלֵוִ֖י אַחִ֑ים כְּלֵ֥י חָמָ֖ס מְכֵרֹתֵיהֶֽם׃ (ו) בְּסֹדָם֙ אַל⁠־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל⁠־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ⁠־שֽׁוֹר׃ (ז) אָר֤וּר אַפָּם֙ כִּ֣י עָ֔ז וְעֶבְרָתָ֖ם כִּ֣י קָשָׁ֑תָה אֲחַלְּקֵ֣ם בְּיַעֲקֹ֔ב וַאֲפִיצֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ (ח)  איְהוּדָ֗ה אַתָּה֙ יוֹד֣וּךָ אַחֶ֔יךָ יָדְךָ֖ בְּעֹ֣רֶף אֹיְבֶ֑יךָ יִשְׁתַּחֲו֥וּב לְךָ֖ בְּנֵ֥י אָבִֽיךָ׃ (ט) גּ֤וּר אַרְיֵה֙ יְהוּדָ֔ה מִטֶּ֖רֶף בְּנִ֣י עָלִ֑יתָ כָּרַ֨ע רָבַ֧ץ כְּאַרְיֵ֛ה וּכְלָבִ֖יא מִ֥י יְקִימֶֽנּוּ׃ (י) לֹֽא⁠־יָס֥וּר שֵׁ֙בֶט֙ מִֽיהוּדָ֔ה וּמְחֹקֵ֖ק מִבֵּ֣ין רַגְלָ֑יו עַ֚ד כִּֽי⁠־יָבֹ֣א שִׁילֹ֔ה וְל֖וֹ יִקְּהַ֥ת עַמִּֽים׃ (יא) אֹסְרִ֤י לַגֶּ֙פֶן֙ עִירֹ֔ה וְלַשֹּׂרֵקָ֖ה בְּנִ֣י אֲתֹנ֑וֹ כִּבֵּ֤ס בַּיַּ֙יִן֙ לְבֻשׁ֔וֹ וּבְדַם⁠־עֲנָבִ֖ים סוּתֹֽה׃ (יב) חַכְלִילִ֥יג עֵינַ֖יִם מִיָּ֑יִן וּלְבֶן⁠־שִׁנַּ֖יִם מֵחָלָֽב׃ (יג)  זְבוּלֻ֕ן לְח֥וֹף יַמִּ֖ים יִשְׁכֹּ֑ן וְהוּא֙ לְח֣וֹף אֳנִיֹּ֔תד וְיַרְכָת֖וֹ עַל⁠־צִידֹֽן׃ (יד)  היִשָּׂשכָ֖ר חֲמֹ֣ר גָּ֑רֶם רֹבֵ֖ץ בֵּ֥ין הַֽמִּשְׁפְּתָֽיִם׃ (טו) וַיַּ֤רְא מְנֻחָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב וְאֶת⁠־הָאָ֖רֶץ כִּ֣י נָעֵ֑מָה וַיֵּ֤ט שִׁכְמוֹ֙ לִסְבֹּ֔ל וַיְהִ֖י לְמַס⁠־עֹבֵֽד׃ (טז)  דָּ֖ן יָדִ֣ין עַמּ֑וֹ כְּאַחַ֖ד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ (יז) יְהִי⁠־דָן֙ נָחָ֣שׁ עֲלֵי⁠־דֶ֔רֶךְ שְׁפִיפֹ֖ן עֲלֵי⁠־אֹ֑רַח הַנֹּשֵׁךְ֙ עִקְּבֵי⁠־ס֔וּס וַיִּפֹּ֥ל רֹכְב֖וֹ אָחֽוֹר׃ (יח) לִישׁוּעָֽתְךָ֖ו קִוִּ֥יתִי יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃ (יט) {חמישי} זגָּ֖ד גְּד֣וּד יְגוּדֶ֑נּוּ וְה֖וּא יָגֻ֥ד עָקֵֽב׃ (כ)  מֵאָשֵׁ֖ר שְׁמֵנָ֣ה לַחְמ֑וֹ וְה֥וּא יִתֵּ֖ן מַֽעֲדַנֵּי⁠־מֶֽלֶךְ׃ (כא)  נַפְתָּלִ֖י אַיָּלָ֣ה שְׁלֻחָ֑ה הַנֹּתֵ֖ן אִמְרֵי⁠־שָֽׁפֶר׃ (כב)  בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי⁠־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי⁠־שֽׁוּר׃ (כג) וַֽיְמָרְרֻ֖הוּח וָרֹ֑בּוּ וַֽיִּשְׂטְמֻ֖הוּ בַּעֲלֵ֥י חִצִּֽים׃ (כד) וַתֵּ֤שֶׁב בְּאֵיתָן֙ קַשְׁתּ֔וֹ וַיָּפֹ֖זּוּ זְרֹעֵ֣י יָדָ֑יו מִידֵי֙ אֲבִ֣יר יַעֲקֹ֔ב מִשָּׁ֥ם רֹעֶ֖ה אֶ֥בֶן יִשְׂרָאֵֽל׃ (כה) מֵאֵ֨ל אָבִ֜יךָ וְיַעְזְרֶ֗ךָּ וְאֵ֤ת שַׁדַּי֙ וִיבָ֣רְכֶ֔ךָּ בִּרְכֹ֤ת שָׁמַ֙יִם֙ מֵעָ֔ל בִּרְכֹ֥ת תְּה֖וֹם רֹבֶ֣צֶת תָּ֑חַת בִּרְכֹ֥ת שָׁדַ֖יִם וָרָֽחַם׃ (כו) בִּרְכֹ֣ת אָבִ֗יךָ גָּֽבְרוּ֙ עַל⁠־בִּרְכֹ֣ת הוֹרַ֔י עַֽד⁠־תַּאֲוַ֖ת גִּבְעֹ֣ת עוֹלָ֑ם תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ט לְרֹ֣אשׁ יוֹסֵ֔ף וּלְקׇדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ (כז) {ששי} בִּנְיָמִין֙ זְאֵ֣ב יִטְרָ֔ף בַּבֹּ֖קֶר יֹ֣אכַל עַ֑ד וְלָעֶ֖רֶב יְחַלֵּ֥ק שָׁלָֽל׃ (כח) כׇּל⁠־אֵ֛לֶּה שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר וְ֠זֹ֠את אֲשֶׁר⁠־דִּבֶּ֨ר לָהֶ֤ם אֲבִיהֶם֙ וַיְבָ֣רֶךְ אוֹתָ֔ם אִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר כְּבִרְכָת֖וֹ בֵּרַ֥ךְ אֹתָֽם׃ (כט) וַיְצַ֣ו אוֹתָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אֲנִי֙ נֶאֱסָ֣ף אֶל⁠־עַמִּ֔י קִבְר֥וּ אֹתִ֖י אֶל⁠־אֲבֹתָ֑י אֶ֨ל⁠־הַמְּעָרָ֔הי אֲשֶׁ֥ר בִּשְׂדֵ֖ה עֶפְר֥וֹן הַֽחִתִּֽי׃ (ל) בַּמְּעָרָ֞ה אֲשֶׁ֨ר בִּשְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־מַמְרֵ֖איא בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן אֲשֶׁר֩ קָנָ֨ה אַבְרָהָ֜ם אֶת⁠־הַשָּׂדֶ֗ה מֵאֵ֛ת עֶפְרֹ֥ן הַחִתִּ֖י לַאֲחֻזַּת⁠־קָֽבֶר׃ (לא) שָׁ֣מָּה קָֽבְר֞וּ אֶת⁠־אַבְרָהָ֗ם וְאֵת֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֔וֹ שָׁ֚מָּה קָבְר֣וּ אֶת⁠־יִצְחָ֔ק וְאֵ֖ת רִבְקָ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וְשָׁ֥מָּה קָבַ֖רְתִּי אֶת⁠־לֵאָֽה׃ (לב) מִקְנֵ֧ה הַשָּׂדֶ֛ה וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר⁠־בּ֖וֹ מֵאֵ֥ת בְּנֵי⁠־חֵֽת׃ (לג) וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת⁠־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל⁠־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל⁠־עַמָּֽיו׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ב יִשְׁתַּחֲו֥וּ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל=יִשְׁתַּחֲוּ֥וּ (נקודה בוי״ו עיצורית)
• הערות ברויאר ודותן
ג חַכְלִילִ֥י יש ספרים=חַכְלִילִ֥י באות חי״ת גדולה
ד אֳנִיֹּ֔ת =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומסורת-ל וטברניות ורמ״ה (כתיב חסר וי״ו)
• ל!=אֳנִיּ֔וֹת (כתיב מלא וי״ו)
• הערת ברויאר
ה ‹פפ› ל=פרשה סתומה
ו לִישׁוּעָֽתְךָ֖ =ל-מ? ראו רשימת ברויאר ב״ספיקות שאין להם הכרע״, הערה 8 ובספר טעמי המקרא פרק ח (וכך במג״ה).
• ל!=לִֽישׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות למ״ד) וכך אצל ברויאר.
• ש,ק3=לִישֽׁוּעָתְךָ֖ (געיה באות שי״ן)
• ל-מ?,ל1,ב,ש1,ו=לִישׁוּעָתְךָ֖ (אין געיה)
• קורן=לִֽישׁוּעָֽתְךָ֖ (שתי געיות)
ז ‹סס› ל=אין פרשה
ח וַֽיְמָרְרֻ֖הוּ =ל1,ש,ש1,ק3,ו ובדפוסים
• ל,ב=וַֽיְמָרֲרֻ֖הוּ (חטף)
• הערת ברויאר
ט תִּֽהְיֶ֙יןָ֙ =ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו ומ״ש
• ל!=תִּֽהְיֶ֙ין֙ (חסר קמץ באות נו״ן סופית)
• הערות ברויאר ודותן
י אֶ֨ל⁠־הַמְּעָרָ֔ה =ב,ש1 ושיטת-א ומ״ש
• ל,ו=אֶל⁠־הַ֨מְּעָרָ֔ה (מקום המתיגה)
• ש=אֶל⁠־הַמְּעָרָ֔ה (אין מתיגה)
• הערת ברויאר
יא אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵי⁠־מַמְרֵ֖א =ל,ל1,ב,ש,ש1,ק3,ו (״אשר״ בטעם מרכא ו״פני״ מוקפת); בכולם יש גם געיה <אֲשֶׁ֥ר עַל⁠־פְּנֵֽי⁠־מַמְרֵ֖א> חוץ מכתי״ל.
• דפוסים וקורן=<אֲשֶׁ֥ר⁠־עַל⁠־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א> (״אשר״ מוקפת ו״פני״ בטעם מרכא)
E/ע
הערותNotes
(א) ויקרא יעקב אל בניו1ביקש לגלות את הקץ, וסתמו הקב״ה ממנו, 2ושנים הם שבקשו לגלות את הקץ, יעקב ודניאל. האספו וגידה לכם – ולא רצה הקב״ה והתחיל ראובן בכורי אתה כחי וראשית אוני, 3מכאן שלא ראה יעקב קרי עד שנולד ראובן. (ג) יתר שאת4יתר זו בכורה. 5שאת זו כהונה, 6כמו שנאמר וישא אהרן את ידיו (ויקרא ט׳:כ״ב). 7עז – זו מלוכה, שנאמר ויתן עוז [למלכו] (שמואל א ב׳:י׳), 8בחללו יצועי אביו ניתנה בכורה ליוסף, וכהונה ללוי, ומלכות ליהודה. (ד) פחז כמים9לשון נוטריקון פׄחזתה חׄבתה זׄעתה, כלומר שלא יהיה לך מתוך החלקים יותר מאחיך, לפי שעלית משכבי אביך. אז חללת יצועי עלה10אמר לו בני אין לך רפואה עד שיבוא משה, שכתוב בו ומשה עלה אל האלהים (שמות י״ט:ג׳), 11וכיון שבא משה ומינה שבטו של ראובן תחלה על הקללה בהר עיבל ופתח תחלה פיו שבטו של ראובן ואמר ארור שוכב עם אשת אביו (דברים כ״ז:כ׳), אז ידעו הכל שהוא זכאי ומחל לו הקב״ה. (ה) מכרתיהם12לשון יוני כי כן קוראים לסכין מכירי. (ו) בסודם אל תבא נפשי13זו מחלוקת קרח שעשה עם משה ועם אהרן, ועשו עצה רעה ומעשים רעים. בקהלם אל תחד כבודי – כמו שנאמר ויקהלו על משה וגו׳ (במדבר ט״ז:ג׳), וכן היה 14שלא נזכר יעקב באותה מעשה דכתיב ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי (במדבר ט״ז:א׳) ולא כתיב בן ישראל, ובמקום אחר כתיב בן קהת בן לוי בן ישראל (דברי הימים א ו׳:כ״ג). (ז) ארור אפם כי עז15לא רצה לקללם וקלל אפם. אחלקם ביעקב16זה שמעון שלא היה חלקו מחובר ביחד, כי יהודה מפסיק בחלקו של שמעון, דכתיב ויאמר יהודה [לשמעון אחיו] עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני (שופטים א׳:ג׳). ואפיצם בישראל17אלו כהנים ולוים שלא היה להם חלק עם ישראל שנאמר ונחלה לא יהיה לו וגו׳ (דברים י״ח:ב׳), ומחזרים על הגרנות לחפש אחר תרומות ומעשרות. דבר אחר: ארור אפם כי עז18בשעה שהרגו שכם בן חמור. (ח) יהודה אתה יודוך אחיך19בוא וראה מה כתיב למעלה שמעון ולוי אחים, וכולם אינם אחים, אלא אחים הם בעצה של שכם, שנאמר ויקחו שני בני יעקב [שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו] (בראשית ל״ד:כ״ה), וגם נטלו עצה על יוסף להרגו שנאמר ויאמרו איש אל אחיו גו׳ ועתה לכו ונהרגהו וגו׳ (שם ל״ז:י״ט-כ׳), ומי הם אם תאמר ראובן, הרי כבר נאמר וישמע ראובן [ויצילהו מידם] (בראשית ל״ז:כ״א), ואם תאמר יהודה, הרי כבר נאמר [ויאמר יהודה אל אחיו] מה בצע וגו׳ (בראשית ל״ז:כ״ו), ואם תאמר בני השפחות, הלא כבר נאמר והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה (בראשית ל״ז:ב׳), מכאן אתה למד ששמעון ולוי היו, וכיון שבאו למצרים אמר יוסף אם אניח שני האחים ביחד מחריבין את כרך מצרים, כמו שחרבו כרך של שכם, מה עשה, לקח [את] שמעון ואסר אותו, וכיון שהפרישו 20נעשה לוי יחידי, ותשש כחו באותה שעה, לכך נאמר שמעון ולוי אחים, וכיון שהוכיחם אביהם, הוריקו פניהם, 21וגם יהודה הוריקו פניו, מיד פתח יהודה אתה יודוך אחיך, לפי שהודיתה במעשה תמר. ידך בערף איביך22אמר לו בני אתה הקשית ערפך שעה אחת, וביישת את עצמך במעשה תמר, 23תזכה שתהרוג את אויביך, וכן היה בימי דוד, דאמר ר׳ תנחומא מה כתיב (ואכרית) [ואכרתה] את [כל] אויביך, [מפניך] (שמואל ב ז׳:ט׳) וכן היה כי כולם נכרתו, והיה לו אויב שקול כנגד הכל הוא שאול, שנאמר ביום הציל ה׳ אותו מכף כל אויביו ומיד שאול (תהלים י״ח:א׳), והלא שאול הוא בכלל אויביו, ולמה הבדילו לצד, באמרו מכף כל אויביו ומיד שאול, אלא בא ללמדך שהיה שאול שקול כנגד כל אויביו. ישתחוו לך בני אביך24אילו היה אומר בני אמך נמצא שלא השתחוו לו כולם, וכיון שאמר בני אביך השתחוו לו כולם. (ט) גור אריה יהודה25בתחלה גור כשלטון, ולבסוף אריה כמלך. דבר אחר: גור אריה יהודה26זה משיח בן דוד, שעתיד לצאת משני שבטים, אביו מיהודה ואמו מדן ובשניהם כתיב גור אריה, בדן כתיב [דן] גור אריה (דברים ל״ג:כ״ב), וביהודה כתיב גור אריה [יהודה]. מטרף בני עלית27כלומר ממה שהייתי חושדך שהייתי אומר טרוף טורף יוסף, לא הייתי אומר בשבילך, לפי שהיית מלך, ומאותה חשדא סילקת את עצמך, לפיכך לעתיד לבוא יהא כורע ורובץ כאריה, זה משיח בן דוד בין האומות, שירבץ בם ואין מי יקימנו. (י) לא יסור שבט מיהודה28זה משיח בן דוד, שעתיד לרדות את העם במקל, שנאמר תרועם בשבט ברזל (תהלים ב׳:ט׳). ומחקק מבין רגליו29אלו יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים (דברי הימים א ב׳:נ״ה), שמורים הלכות בישראל, והם סנהדרי גדולה שיושבת בלשכת הגזית בחלקו של יהודה שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ (שם). ולו יקהת עמים30שמקהה שינים של אומות העולם, שנאמר והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה (זכריה י״ב:ג׳). דבר אחר: לא יסור שבט מיהודה31אלו ראשי גליות שבבבל, שרודים את העם בשבט. ומחקק מבין רגליו32אלו ראשי ישיבות שבארץ ישראל. עד כי יבא שילה33זה מלך המשיח, שיהא מלכות בית דוד קיימת. דבר אחר: לא יסור שבט מיהודה – עד עדי עד, כלומר עד עולם, וכאשר יבא משיח לו יקהת עמים. (יא) אסרי לגפן עירה [ולשרקה בני אתונו]. 34שמגפן אחת מספקת עירו, ומשורקה אחת שני בני אתונות, 35ואם תאמר אין בו טעם שאמר בו ולבן שינים מחלב [ת״ל חכלילי עינים מיין כל חיך שטועמו אומר לי לי], 36ואם תאמר לבחורים טוב ולא לזקנים, תלמוד לומר ולבן שינים מחלב, אל תיקרי לבן שינים אלא לבן שנים. דבר אחר: אסרי לגפן עירה37גפן זה (מצרים) [ישראל, שנאמר גפן ממצרים] תסיע (תהלים פ׳:ט׳), ר״ל כי מצרים יסיעם הקב״ה ממצרים וינערם בים. ולשורקה בני אתונו – כשיבוא משיח בן דוד, ויקויים בהם המקרא הזה ואנכי נטעתיך שורק (ירמיהו ב׳:כ״א), אל תיקרי בני אתונו אלא בני איתננו, כלומר ישראל יתקבצו כולם עד שער האיתון. כבס ביין לבשו, כמו שנאמר מי זה בא מאדום [חמוץ בגדים מבצרה] (ישעיהו ס״ג:א׳). ובדם ענבים סותה38טעותו, כמו יסיתך אחיך וגו׳ (דברים י״ג:ז׳), וגם כי חמה פן יסיתך בשפק (איוב ל״ו:י״ח), כלומר שיכבס הקב״ה טעותו של משיח, ר״ל חרבו בדם אומות העולם שנקראו ענבים כהות. דבר אחר: אסרי לגפן עירה – כלומר יהיו הגפנים טובות ביהודה ביותר, שאם יהיו כל אנשי עיר אחת בגפן אחת לא יוכלו לבצור אותה מרוב שהיא טעונה. ולשורקה בני אתונו – שיהא החמור טעון משורק אחת שביהודה, וגם ידיהם לא יכבסו אלא ביין, ובדם ענבים לבושם. (יב) חכלילי עינים מיין – שיאדימו עיניהם משופע היין. ולבן שנים מחלב – שילבינו שיניהם משופע החלב. 39דבר אחר: ולבן שנים מחלב – כשיעמוד אדם במקום גבוה על שן הסלעים, יראה הבקעה לבנה ביותר מחלב מן השעירים והצאן והבקר שביהודה. (יג) זבולן לחוף ימים ישכן40מה ראה יעקב שבירך זבולן אחר יהודה, והלא יששכר יותר גדול ממנו, והוא היה ראוי לברך תחלה, אלא שצפה ברוח הקדש וראה בית המקדש שעתיד ליחרב, וראה סנהדרין שתעקר משבטו של יהודה ולהקבע בחלקו של זבולן. 41דבר אחר: זבולן מתרעם על מדותו היה ואמר רבונו של עולם לאחיי נתת שדות וכרמים, [ולי נתת הרים וגבעות, לאחיי נתת ארצות] ולי נתת נהרות וימים, אמר לו הקב״ה כולם צריכים לך 42על ידי (חלקך) [חלזון] שקונים, אמר זבולן רבון העולמים ואחי באים ולוקחין בלי ידיעתי ובלי דמים, אמר לו סימן יהא מסור בידך, 43שכל מי שיטול ממנו בלא דמים, אינו נהנה בפרקמטיא שלו. (יד) יששכר חמר גרם44אל תיקרי גרם אלא גרם, 45שהלך ראובן בשדה ומצא דודאים, ולא היה יודע מה הם, והלך ואסר חמור בדודאים והלך לו, מה עשה החמור רצה לברוח ונעקרו הדודאים וצעקו צעקה גדולה ומת החמור, כי כן דרך הדודאים, וכשבא ראובן אצל חמורו וראהו מת, הבין שהיו דודאים, ולקחם ונתנם לאמו לאה ונולד יששכר ואותו החמור שהוציא הדודאים גרם ליששכר שנולד ועל כן אמר, יששכר לא גרם לו שיבא כי אם החמור. רובץ בין המשפתים – זו תורה. (טו) וירא מנחה כי טוב46ואין מנוחה אלא בית המקדש שבו התורה, שנאמר זאת מנוחתי עדי עד (תהלים קל״ב:י״ד). כי טוב47זה תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם וגו׳ (משלי ד׳:ב׳). ויט שכמו לסבול48עולה של תורה. ויהי למס עבד – לתלמידי חכמים. (טז) דן ידין עמו49זה שמשון. שפיפון50שהיה חיגר בשתי רגליו, שבלעם לא היה חגר אלא ברגלו אחת, כתיב ביה וילך שפי (במדבר כ״ג:ג׳), ובשמשון כתיב ביה שפיפון, לכך בשתי רגליו. (יז) יהי דן נחש עלי דרך51זה שמשון שצפה יעקב ברוח הקודש שיהיה עומד בין שני עמודים, ועיניו מעוורים, ופלשתים עליו שמחים, התפלל עליו שיתן לו הקב״ה כח, שנאמר (חזקני ואמצני) [זכרני נא וחזקיני] נא [אך] הפעם הזה וגו׳ (שופטים ט״ז:כ״ח), ולכך אמר לישועתך קויתי ה׳, כלומר ישועתך קויתי שתשמע תפלתו. (יט) גד גדוד יגודנו – זה שבטו של גד, 52בשעה שהיה אחד מהם יוצא למלחמה, היו הורגין בלא חרב ובלא חנית, אלא בזרועו, שכל מי שמכה אותו לא היה חי, שנאמר וטרף זרוע אף קדקוד (דברים ל״ג:כ׳), לפיכך כשעברו ישראל את הירדן לא היה חלוץ אלא בשבט גד. (כ) מאשר שמנה לחמו53שהיו מספקין שמן המשחה. והוא יתן מעדני מלך54זה שמן אפרסמון שמשיר את השער ומעדן את הבשר. (כא) נפתלי אילה שלחה – אילה כמו אילת (משלי ה׳:י״ט). שלוחה 55כמו משקין בית השלחין. הנותן אמרי שפר – שיהיו תלמידיו פקחים, 56אל תיקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר. דבר אחר: נפתלי אילה שלוחה57כשהביאו יעקב לקבורה, היה עשו מעכב מלקברו, היה אומר מערת המכפלה אינה מחזקת אלא ארבעה זוגות, וכבר קבר את לאה במקומו, אמר לו יוסף מכרת חלקך, שנאמר בקברי אשר כריתי לי (בראשית נ׳:ה׳), והרי השטר במצרים, אמרו מי ילך, ילך נפתלי כי קל הוא כאילה, מיד קפץ והלך למצרים להביא שטר המערה לקבור את אביו, עד שהוא הולך בא חושים בן דן והיה חרש, וכשראה שהיו מונעין ליעקב מלקברו, אמר מפני מה אבי אבא אינו נקבר, אמרו לו עשו מונע, והיה בידו מרה והכהו על צוארו, 58וראשו נפלה במערה, וכל מטתו של יעקב נתמלא דם, לקיים מה שנאמר ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהלים נ״ח:י״א), ואותה שעה נתקיימה נבואת רבקה שאמרה למה אשכל גם שניכם יום אחד (בראשית כ״ז:מ״ה). דבר אחר: נפתלי אילה שלוחה – שאלמלא לא היה נפתלי היה יוסף נהרג, וכשרצו להרוג את יוסף בא נפתלי והגיד ליהודה ובא יהודה והצילו. הנותן אמרי שפר59שיהיה לשונם מתוקה בתורה כדבש ונופת. (כב) בן פורת יוסף וגו׳ – 60מלמד שאין עין הרע שולטת בזרעו, 61מפני שהחביא [את] אמו מפני עשו הרשע, שלא יתן עיניו בה, בשעה שבאו להשתחוות לו. בנות צעדה עלי שור62מצריות בנות מלכים שבקשו לראות פני יוסף 63ולא תלה עיניו באחת מהם. דבר אחר: בן פורת יוסף וגו׳ – 64שהיה זרעו פרה ורבה כעוף של מים. 65דבר אחר: בן פורת וגו׳ עלי עין – אל תיקרי עלי עין, אלא עולי עין, שאין עין הרע שולט בזרעו. דבר אחר: בן פורת יוסף66שעל ידי הפתרון עלה לגדולה, דכתיב ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי (בראשית מ״א:כ״ד), שהיה בוחן אותם ולא נמצא איש שיאמר לו האמת, עד שבא אצל יוסף והיה מגיד לו יותר ממה ששאל הוא וענהו יוסף לא חלמת כך, כיון ששמע פרעה כך, אמר ליוסף אין נבון וחכם כמוך (בראשית מ״א:ל״ט), שעמדת על האמת. (כג) וימררהו ורבו67זה פוטיפרע, כשראה שהרכיב פרעה את יוסף במרכבת המשנה אשר לו, אמר לפרעה מפני מה המלכת את עבדי, והלא קניתיו אני בעשרים כספים, מיד ענהו יוסף והלא אתה חייב מיתה בשעה שקניתני, שאין קונין עבד אלא מכנען, שנאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו (בראשית ט׳:כ״ה), ואני מבני שם, ועוד בן מלכים אני, שהרי פרעה המלך שעשה דמות שרה אמי, ועתה הביא הדמות, אם אין הדמות דומה לי הדין עמך, וכן עשה ונדמו איקונין שלו לאיקונין של שרה. (כד) באיתן קשתו – בכח קשתו. ויפזו – כמו ויפזרו. זרועי – כח ידיו. מידי אביר יעקב68בשביל שראה דמות יעקב. דבר אחר: ותשב באיתן קשתו – בשעה שלקחתו אשת פוטיפרע ואמרה לו שכבה עמי כבש ביצרו, ולפי שכבש ביצרו, זכה ושם פרעה המלך זהב מופז על זרועי ידיו. מידי אביר יעקב – [משם רועה אבן ישראל] כלומר כל זאת עשה לו יעקב אביו, שעלה בדעתו לשכב עמה, וראה דמות אביו בחלון ופירש ממנה, ואותו נס גרם שיהא רועה אבן ישראל. אבן – זה מלך, שנאמר אבן בוחן (ישעיהו כ״ח:ט״ז), וכתיב (דימטורא התגזרת) [די מטורא אתגזרת] אבן (דניאל ב׳:מ״ה). אבן – זה מלך המשיח. (כה) מאל אביך ויעזרך – כלומר אותו האל שאמר לו אנכי האל אלהי אביך (בראשית מ״ו:ג׳), הוא יעזרך. ואל שדי ויברך אותך בברכות שמים מעל69זהו שאמר יצחק ליעקב מטל השמים (שם כ״ז:כ״ח). ברכות תהום רובצת תחת – [ברכות שדים ורחם]. שלא יהיו לך רחם משכל בשיכול בנים ושדים צומקים. דבר אחר: בעת שבירך יעקב את בניו בירך את יוסף מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך, ולא אמר ואל שדי, למה מפני 70כי זו הברכה מאל״ף ועד תי״ו ויהיה הברכה על ראש יוסף ואחיו, ואם היה אומר ואל שדי היה הברכה מאל״ף עד למ״ד, ויהיה חצי הברכה, וכיון שאמר ואת שדי, תהיה הברכה מאל״ף ועד תי״ו, ותהיה הברכה תמימה. ברכת שדים ורחם71זהו האיש שיורה שכבת זרע כחץ, ושדיים לשון ירייה, כמו ירה בים (שמות ט״ו:ד׳), ומתרמינן שדי בימא, וקיימא לן כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ אינו מוליד, וכן בירך יעקב ליוסף שיהא שכבת זרע שלו יורה כחץ, שלא יהא איש משכיל. ורחם – זו אשה שלא תהיה משכלת. (כו) ברכת אביך – [גברו על ברכת הורי] דאילו באברהם כתיב ונתתיך לגוים וגו׳ (בראשית י״ז:ו׳), ואילו ביעקב כתיב גוי וקהל גוים (בראשית ל״ה:י״א). עד תאות גבעת72תאות זהו גבול, כמו והתאויתם לכם (במדבר ל״ד:י׳), כלומר שיבואו עליך כל הברכות הללו עד זמן שיעמוד גבול עולם. ולקדקד נזיר אחיו73זה יוסף שהיה פורש מאחיו. דבר אחר: ולקדקד נזיר אחיו – שלא שתה יין מיום שפירש מאחיו עד שראם, שנאמר וישתו וישכרו עמו (בראשית מ״ג:ל״ד), 74עד עכשיו לא שתה יין. דבר אחר: נזיר אחיו – שלא שתה יין לאחר מכאן. (כז) בנימין זאב יטרף75כמו זאב חוטף כך שבטו של בנימין חוטף, שנאמר וחטפתם לכם איש אשתו מבנות (שילה) [שילו] וגו׳ (שופטים כ״א:כ״א), 76מלמד שהיו חוטפין נשים לבניהם, 77משום השבועה שנשבעו עליהם ישראל, שלא ישיאו להם נשים. בבקר יאכל עד78זה תמיד של שחרית. ולערב יחלק שלל – אלו הקרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש, שנאמר את הכבש אחד תעשה בבקר (שמות כ״ט:ל״ט). דבר אחר: בנימין זאב וגו׳ – בחלקו של בנימין היה בית המקדש בנוי, זאב זה אב, ואי זה זה בית המקדש, וקיימא לן ירושלם לא נחלקה לשבטים, 79ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין, 80ושם היה מזבח בנוי, 81וקרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד, לפי שלא היתה בחלקו של בנימין, אבל קרן מערבית צפונית שם היה היסוד, ואותו קרן היה עומד בחלקו של בנימין שנקרא חוטף. (כח) כל אלה שבטי ישראל [וגו׳ ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם]. 82מלמד שכללם כולם בברכה אחת. (כט) ויצו אותם83ומה צוה להם, מלמד שצום אל תניחו אדם ליגע במטתי, כי אם שנים עשר שבטים סביב מטתי, יהודה יששכר וזבולן יטענו מטתי מן המזרח, ראובן שמעון (ולוי) [וגד] ישאו מן הדרום, דן ונפתלי ואשר מן (המערב) [הצפון], בנימין (גד ויוסף) [אפרים ומנשה] מן (הצפון) [המערב], וכאשר תשאו את מטתי כן תשאו את המשכן, כדכתיב באותות בית אבותם (במדבר ב׳:ב׳), כאשר צוה להם אביהם. (ל) המכפלה84שהיתה כפולה זו לפנים מזו. 85דבר אחר: מכפילה – שהיתה כפולה זו למעלה מזו. (לג) ויאסוף רגליו על המטה – ועליו נאמר כי לא לקלים המרוץ (קהלת ט׳:י״א), תמול וישא יעקב וגו׳ (בראשית כ״ט:א׳), ועתה כתיב ויאסף רגליו אל המטה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 ביקש יעקב לגלות את הקץ וסתמו הקב״ה ממנו. בב״ר פצ״ח אות ב׳ והגי׳ ונתכסה ממנו, ובשיטה חדשה וגנזו הקב״ה ממנו, ובגמרא פסחים דף נ״ו ע״א ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה, וכן הביא רש״י על התורה, ועיין תנחומא ויחי אות ט׳, וע״ש הערה מ״ד.
2 ושנים הם. ב״ר שם וסיים דניאל דכתיב ואתה דניאל סתום את הדברים וחתים (דניאל י״ב:ד׳) ע״כ, ואח״כ כתיב ואומרה אל אדוני מה אחרית אלה והשיב כי סתומים וחתומים הדברים וגו׳.
3 מכאן. ב״ר פצ״ח אות ד׳ ופצ״ט אות ו׳, ושיטה חדשה, ותנחומא אות י״א, וע״ש הערה נ״ט, ובתנחומא הנדפס מכבר אות ט׳, יבמות ע״ו ע״א, ורש״י על התורה, ולק״ט: וע״ש הערה ח׳, וכן בתרגום יב״ע.
4 יתר זו בכורה. עיין ב״ר ושיטה חדשה יתר שאת הבכורה היתה שלך והכהונה היתה שלך והמלכות היתה שלך. ובלק״ט הביא יתר זו בכורה שנוטל פי שנים.
5 שאת זו כהונה. רש״י כתב שאת כהונה לשון נשיאות כפים.
6 כמו שנאמר וישא וגו׳. וכן מובא גם בב״ר פצ״ט אות ו׳, ובתנחומא הנדפס מכבר אות ט׳, ובעל לקח טוב הביא הכתוב ואותה נתן לכם לשאת (ויקרא י׳:י״ז), ע״ש הערה י״א.
7 עוז זו מלוכה. שם שם.
8 ובחללו. ב״ר פצ״ח אות ד׳, שיטה חדשה, ולק״ט וכן תרגם יב״ע.
9 לשון נוטריקון. עיין ב״ר פצ״ח אות ד׳, ופצ״ט אות י׳, ושיטה חדשה, ושבת נ״ה ע״ב, ותנחומא הנדפס מכבר אות ט׳, ותנחומא שלנו אות י״ב, ובאגדת בראשית פפ״ב, ולק״ט, ותמצא דרשות שונות עפ״י נוטריקון.
10 אמר לו בני. שיטה חדשה, וב״ר פצ״ח ופצ״ט, ולק״ט, ותנחומא הנדפס מכבר אות ט׳.
11 וכיון שבא משה. שיטה חדשה, וב״ר פצ״ח, ועיין ספרי וזאת הברכה פיסקא שמ״ז, ולק״ט.
12 לשון יוני. ב״ר פצ״ט, ותנחומא הנדפס מכבר אות ט׳, ויקר׳ ריש פל״ג, ופדר״א פל״ח, ורש״י עה״ת בשם התנחומא, ולק״ט ובאגדת בראשית, ועיין בתנחומא שלנו אות י״ב והערה ס״ב.
13 זה מחלוקת קרח. ב״ר פצ״ח אות ה׳, פצ״ט אות ז׳, תנחומא הנדפס מכבר אות י׳, ועיין תנחומא שלנו בהערה ס״ג, סנהדרין ק״ט ע״ב, ולק״ט וע״ש הערה כ״ח.
14 שלא נזכר יעקב. תנחומא הנדפס מכבר אות י׳.
15 לא רצה לקללם. ב״ר פצ״ט אות ז׳, תנחומא שם, ורש״י.
16 זה שמעון שלא היה חלקו מחובר ביחד כי יהודה מפסיק בחלקו של שמעון. ז״ל הלקח טוב שהרי שמעון נתנו לו חלק בב׳ מקומות בארץ ישראל, וכן לוי אין לו נחלה אלא ארבעים ושמונה עיר נפוצים בישראל, והבאתי שמה בהערה ל״ו כי גם הראב״ע היא מצאנו כי גורל שמעון נפל בתוך נחלת בני יהודה, והנה הוא ברשות אחר, וגם ערי׳ לא היו דבקות זו לזו רק מפוזרות בינות גורל יהודה גם כן לוי שהיו לו שמונה וארבעים עיר והן מפוזרות בינות השבטים עכ״ל.
17 אלו כהנים ולוים כו׳. עיין תנחומא הנדפס מכבר אות י׳, וב״ר פצ״ט סוף אות ז׳, ורש״י על התורה שהביא ושבטו של לוי עשאו מחזיר על הגרנות לתרומות ולמעשרות נתן לו תפוצתו דרך כבוד, ועיין לקח טוב בהערה ל״ה.
18 בשעה שהרגו שכם בן חמור. שיטה חדשה, ולקח טוב, ושם איתא בשעה שהרגו שכם וחמור וכל אנשי העיר ולא נמלכו באביהם וארר כעסן שהיה קשה ביותר כו׳.
19 בוא וראה מה כתיב למעלה. כל המאמר הוא בשיטה חדשה.
20 נעשה לוי יחידי. בשיטה חדשה נוסף: שנאמר ויפתח האחד את שקו, וכי אחד היה והלא כבר נאמר ויהי הם מריקים שקיהם, אלא האחד זה לוי, שנעשה יחידי, ואולי נשמט זה לפנינו.
21 וגם יהודה הוריקו פניו. עיין בשיטה חדשה ששם יש הוספת דברים מר׳ תנחום בר חנילאי בשעה שהוכיח וכו׳.
22 אמר לו בני. שיטה חדשה שם.
23 תזכה שתהרוג את אויביך. ע״כ הוא בשיטה חדשה, ומן וכן היה בימי דוד ליתא שם, וכן המאמר דאמר ר׳ תנחומא כן, לא נודע לי המקור, ובתנחומא הנדפס מכבר, וב״ר פצ״ט, נאמר רק ידך בעורך אויביך זה דוד שעמד ממנו דכתיב ואויבי נתת לי עורף.
24 אילו היה אומר בני אמך. עיין דרשה אחרת בתנחומא שם, וב״ר פצ״ח אות ו׳, ופצ״ט אות ח׳, ומובא ברש״י על התורה.
25 בתחלה גור כשלטון כו׳. כן ת״א שלטון יהי בשרויא, ובסופא יתרבא מלכא מדבית יהודה, ועיין בפירש״י.
26 זה שיח בן דוד. שיטה חדשה.
27 כלומר ממה שהייתי חושדך שהייתי אומר טרוף טורף יוסף. בשיטה חדשה ובלק״ט כתוב רק, אמר לו, יהודה בני מסולק אתה מאותו עון שאמרתי טרוף טורף יוסף, וכל השאר שהביא ליתא שם.
28 זה משיח בן דוד. שיטה חדשה.
29 אלו יושבי יעבץ. שיטה חדשה, והסיום שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ ליתא שם, ומיותר הוא, ומובא גם בילקוט רמז ק״ס
30 שמקהה שינים של אוה״ע. בב״ר פצ״ט אות ח׳ מי שמקהה שיני כל האומות, ומובא שם פסוק אחר, וכן בתנחומא הנדפס מכבר אות י׳ יקהת שיני עמים.
31 אלו ראשי גליות. סנהדרין ה׳ ע״א, ושם הגירסא שרודין את ישראל וגם רש״י הביא אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את העם בשבט שממונים על פי המלכות.
32 אלו ראשי ישיבות שבארץ ישראל. בגמרא שם אלו בני בניו של חלל שמלמדים תורה ברבים, ורש״י עה״ת הביא התלמידים, אלו נשיאי ארץ ישראל.
33 זה מלך המשיח. ב״ר פצ״ח אות ח׳, ועיין סנהדרין צ״ח, וכן רש״י על התורה הביא מלך המשיח שהמלוכה שלו, וכן ת״א עד דייתא משיחא דדיליה היא מלכותא.
34 שמגפן אחת. עיין כתובות קי״א ע״ב אוסרי לגפן עירה אין לך כל גפן וגפן שבא״י שאין צריך עיר אחת לבצור כו׳.
35 ואם תאמר אין בו טעם. שם ושם. והוספתי כמו שהוא בגמרא שם ודרשו חכלילי נוטריקון.
36 ואם תאמר לבחורים טוב. שם שם.
37 גפן זה ישראל. כצ״ל ועיין תנחומא הנדפס מכבר אות י׳ גפן אלו ישראל שנאמר גפן ממצרים תסיע יאסור לעירה עיר הקודש לשורקה אלו ישראל שנאמר ואנכי נטעתיך שורק, בני אתונו יבנה שער האתון, ועיין ב״ר פצ״ט אות ח׳, ומובא בלקח טוב ביתר ביאור, גפן זה ישראל, שנאמר גפן ממצרים תסיע, יקבץ אותם לעירו בירושלים שנקרא עיר ה׳ צבאות, ולשורקה אלו ישראל, שנאמר ואנכי נטעתיך שורק, בני אתונו, המה יבנו בית מקדשו, שכן כתוב ביחזקאל שער האיתון (יחזקאל מ׳:ט״ו), לשון ביאה הוא, שיבואו ישראל לירושלים ויבנו אותה לימות המשיח ע״כ. וכן ת״א ורש״י על התורה בשם אונקלוס.
38 טעותו. ב״ר פצ״ט ותנחומא שם אין סותו אלא עות, שנאמר כי יסיתך אחיך, אם יטעו בהלכה תהא מתכבסת בתחומו, ר״ל בלשכת הגזית.
39 דבר אחר: כשיעמוד אדם במקום גבוה כו׳. וכן ת״א יחורן בקעתא בעיבור בעדרי ענא, ויהי׳ שנים לשון שיני הסלעים, וכן בלקח טוב הגבעות יתלבנו מן הצאן, ועיין בפירש״י.
40 מה ראה יעקב. שיטה חדשה וטעם אחר בב״ר פצ״ט אות ט׳, ויק״ר פכ״ה, תנחומא הנדפס מכבר אות י״א ולק״ט, ורש״י דברים ל״ג י״ח.
41 דבר אחר: זבולן מתרעם על מדותיו היה. מגילה ו׳ ע״א.
42 ע״י חלקך. תקנתי חלזון, כמו שהוא לנכון בגמרא שם, וע״ש בפירש״י שכתב ע״י חלזון, חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים.
43 שכל מי שיטול ממנו. ר״ל מן החלזון, ובגמרא שם כל הנוטל ממך בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום.
44 אל תקרי גרם אלא גרם. ר״ל אל תקרי גָרֶם אלא גָרַם, וכן בב״ר פצ״ח אות י״ב יששכר חמור גרם יששכר חמור לגרמיה, צ״ל חמור גרמיה, ר״ל היה גורם לו, ועיין ב״ר פצ״ט אות ח׳ חמור גרם חמור גרם אותו.
45 שהלך ראבן בשדה כו׳ והלך ואסר חמור בדודאים כו׳. זה לא מצאתי בשום מקום ודבר מפליא הוא.
46 ואין מנוחה אלא בית המקדש. זה ליתר בב״ר שם רק בתנחומא איתא מנוחה זו תורה שנאמר, יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי, וראיתי כי כן מתורגם בת״י וחזא בית מקדשא דאתקרי מנוחה.
47 זו תורה שנ׳ כי לקח טוב. כ״ה בב״ר פצ״ח ופצ״ט ותנחומא וברכות ה׳ ע״ב.
48 עולה של תורה. תנחומא שם וב״ר פצ״ח אות י״ב.
49 זה שמשון. ב״ר פצ״ח אות י״ג ופצ״ט אות י״א, ותנחומא אות י״ב, ורש״י ולק״ט וע״ש הערה ע״ש, ועיין סוטה י׳ ע״א.
50 שהיה חיגר סוטה י׳ י״א.
51 זה שמשון שצפה יעקב כו׳. שיטה חדשה, ועיין לק״ט הערה פ״ג והערה פ״ו, ורש״י על התורה בפסוק י״ח.
52 בשעה שהיה אחד יוצא למלחמה. בשיטה חדשה נאמר גד גדוד יגודנו של שבטו של גד כשהיה אחד מהם יוצא למלחמה היו נוצחין והיו הורגין מפרק הראש עם הזרוע, ורש״י בפ׳ וטרף זרוע אף קדקד (דברים ל״ג:כ׳) כתב וז״ל הרוגיהן היו ניכרין, חותכים הראש עם הזרוע במכה אחת, וכן מתורגם כן בת״י ויב״ע שם.
53 שהיו מספקין שמן המשחה. שיטה חדשה, וילקוט רמז קס״א, וכן מובא בלק״ט, וסיים שהכרמל בחלק אשר הי׳, וע״ש הערה צ׳.
54 זה שמן אפרסמון שמשיר את השער ומעדן את הבשר. צ״ל זה שמן אנפקנון, מגילה י״ג ע״א, והמלה יונית, ופי׳ שמן עשוי מזיתים בעודם פגים. עיין ערוך השלם בערכו, והמחבר מפרש מעדני מלשון מעדן, וכן ראיתי בב״ר פצ״ח אות ט״ז והוא יתן מעדני מלך כפליות ואנפיקטן צ״ל ואנפקינון.
55 כמו משקין בית השלחין. מ״ק ב׳ ע״א במשנה, וכן במדרש ב״ר שם אות י״ז אילה שלוחה מדבר בארצו שכולה בית השלחין, ועיין ביפה תואר שם.
56 אל תקרי. סוטה י״ג ע״א.
57 כשהביאו יעקב לקבורה היה עשו מעכב. עיין סוטה שם, ודברי המחבר פה הוא כמו שמובא בשיטה חדשה, וכן בעל לק״ט הביא כמו שהוא בשיטה חדשה, ובמקום והיה בידו מרה והכהו על צוארו, נאמר שם דקרו בידו על צוארו, וגם בלקח טוב מובא דקרו בידיו על צוארו, ונראה כי המחבר הביא כמו שהוא בגמרא שם שקל קולפא מחייא ארישיה.
58 וראשו נפלה במערה. בגמרא נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, ובשיטה חדשה ונפלו שתים [ובנ״א שניהם] על מטתו, ובלק״ט ונפלו שתי עיניו על מטתו, ועיין ב״ר פצ״ח אות י״ז, פדר״א ספל״ט, ובת״י ויב״ע בראשית מ״ט כ״א, וביב״ע שם נ׳ י״ג, ובספר הישר, וברמב״ן בראשית נ׳ ל״א.
59 שיהיה לשונם מתוקה. שיטה חדשה, ולק״ט וע״ש הערה צ״ב.
60 מלמד שאין עין הרע. סוטה ל״ו ע״ב, ולק״ט, ושיטה חדשה.
61 מפני שהחביא. עיין ב״ר פע״ח אות י׳, ועיין לעיל ל״ג ו׳ בדברי המחבר.
62 מצריות בנות מלכים. שיטה חדשה, ופדר״א פל״ט, ות״י ויב״ע ורש״י ולק״ט.
63 ולא תלה עיניו באחת מהם. בשיטה חדשה סיים וזכה לירש ב׳ עולמים שלא הרהר באחת מהן, וכן הביא הילקוט ברמז קס״א.
64 שהיה זרעו פרה ורבה. עיין לקח טוב דבר אחר: עלי עין שהיה שבטו פרה ורבה כמעיין הנובע כו׳.
65 דבר אחר: אל תקרי. ברכות נ״ב ע״ב, סוטה ל״ו ע״ב, ולק״ט.
66 שעל ידי הפתרון עלה לגדולה. ואולי דורש פורת כמו פותר. ובב״ר סוף פצ״ט, ותנחומא הנדפס מכבר סוף אות י״ג ע״י פרות נתגדל, ור״ל ע״י חלום הפרות.
67 זה פוטיפרע כו׳. לא מצאתי המקור, ורש״י הביא וימררוהו פוטיפר ואשתו.
68 בשביל שראה דמות יעקב. סוטה ל״ו ע״ב, ירושלמי הוריות פ״ב ה״ה, וב״ר פפ״ז ופצ״ח איקונין של אביו ראה, ורש״י עה״ת.
69 מהו שאמר יצחק ליעקב מטל השמים. וכן הביא הלק״ט ברכת שמים מעל היא ברכה שבירך יצחק את יעקב ויתן לך אלהים מטל השמים.
70 כי זו הברכה מאל״ף עד תי״ו כו׳. ר״ל מלת את אותיות א׳ ת׳.
71 זהו האיש שיורה כחץ כו׳. וכן הביא רש״י על התורה.
72 האות זה גבול. וכן הביא רש״י בשם מנחם.
73 זה יוסף שהיה פורש מאחיו. וכן הביא רש״י בשם ת״א פרישא דאחוהו שנבדל מאחיו.
74 עד עכשיו לא שתה יין. שבת קל״ט ע״א, וב״ר סוף פצ״ה.
75 כמו הזאב חוטף. שיטה חדשה, ותנחומא שלנו אות י״ג, ותנחומא הנדפס מכבר אות י״ד, וילקו׳ רמז קס״א.
76 מלמד שהיו חוטפין. זה מובא רק בשיטה חדשה, ובלקח טוב.
77 משום השבועה. כי נשבעו בני ישראל ארור נותן אשה לבנימין (שופטים כ״א:י״ח).
78 זה תמיד של שחרית, שנאמר את הכבש אחד תעשה בבקר ולערב יחלק שלל. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים, ועיין בתנחומא שלנו סוף אות ט״ו, ובתנחומא הנדפס מכבר אות י״ד, וב״ר פצ״ט אות ג׳, ובלק״ט. וראיתי בשיטה חדשה הביא בבקר יאכל עד אלו הקרבנות שמקריבין בבית המקדש, דכתיב את הכבש האחד, חסר הסיום ולערב יחלק שלל ואת הכבש השני תעשה בין הערבים.
79 ורצועה היתה יוצאה. מגילה כ״ו ע״ב, יומא י״ב ע״א.
80 ושם היה חלקו של בנימין, שנאמר חופף עליו כל היום, וכן בלק״ט סיים שהרי המזבח היה בחלקו של בנימין וכן משה רבינו אמר לבנימין אמר ידיד ה׳ ישכון וגו׳.
81 וקרן מזרחית דרומית לה היה לה יסוד. זבחים נ״ג ע״ב.
82 מלמד שכללם. עיין ב״ר פרשה צ״ט אות ד׳, ובתנחומא שלנו אות י״ז, ובשיטה חדשה, וברש״י על התורה.
83 ומה צוה להם. עיין ב״ר פ״ק אות ב׳ ושם המאמר בקיצור שאו אותי שלשה מן הצפון ושלשה מן הדרום ושלשה מן המזרח שלשה מן המערב. אבל מבואר שמותם בפרטות בתנחומא במדבר אות י״ב אות ח׳ ובתנחומא הנדפס במדבר אות י״ב ובמדרש במ״ר פ״ב אות ח׳ ותקנתי בפנים כמו שהוא שם לנכון, ושם מפורש יוסף אל יטעון שהוא מלך, ולוי אל יטעון שהוא טוען את הארון, ומי שהוא טוען את ארון חי העולמים, אינו טוען ארונו של מת.
84 שהיתה כפולה זו לפנים מזו. עירובין נ״ג ע״א לדעת רב.
85 דבר אחר: זו למעלה מזו. שם שם. לדעת שמואל וע״ש בפירש״י.
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144