×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
ישעיהו י״טתנ״ך
א֣
אָ
(א) מַשָּׂ֖א מִצְרָ֑יִם הִנֵּ֨ה יְהֹוָ֜הי״י֜ רֹכֵ֨ב עַל⁠־עָ֥ב קַל֙ וּבָ֣א מִצְרַ֔יִם וְנָע֞וּ אֱלִילֵ֤י מִצְרַ֙יִם֙ מִפָּנָ֔יו וּלְבַ֥ב מִצְרַ֖יִם יִמַּ֥ס בְּקִרְבּֽוֹ׃ (ב) וְסִכְסַכְתִּ֤י מִצְרַ֙יִם֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְנִלְחֲמ֥וּ אִישׁ⁠־בְּאָחִ֖יו וְאִ֣ישׁ בְּרֵעֵ֑הוּ עִ֣יר בְּעִ֔יר מַמְלָכָ֖ה בְּמַמְלָכָֽה׃ (ג) וְנָבְקָ֤ה רוּחַ⁠־מִצְרַ֙יִם֙ בְּקִרְבּ֔וֹ וַעֲצָת֖וֹ אֲבַלֵּ֑עַ וְדָרְשׁ֤וּ אֶל⁠־הָֽאֱלִילִים֙ וְאֶל⁠־הָ֣אִטִּ֔ים וְאֶל⁠־הָאֹב֖וֹת וְאֶל⁠־הַיִּדְּעֹנִֽים׃ (ד) וְסִכַּרְתִּי֙ אֶת⁠־מִצְרַ֔יִם בְּיַ֖ד אֲדֹנִ֣ים קָשֶׁ֑ה וּמֶ֤לֶךְ עַז֙ יִמְשׇׁל⁠־בָּ֔ם נְאֻ֥ם הָאָד֖וֹן יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָאֽוֹת׃ (ה) וְנִשְּׁתוּ⁠־מַ֖יִם מֵֽהַיָּ֑ם וְנָהָ֖ר יֶחֱרַ֥ב וְיָבֵֽשׁ׃ (ו) וְהֶאֶזְנִ֣יחוּ נְהָר֔וֹת דָּלְל֥וּא וְחָרְב֖וּ יְאֹרֵ֣י מָצ֑וֹר קָנֶ֥ה וָס֖וּף קָמֵֽלוּ׃ (ז) עָר֥וֹת עַל⁠־יְא֖וֹר עַל⁠־פִּ֣י יְא֑וֹר וְכֹל֙ מִזְרַ֣ע יְא֔וֹר יִיבַ֥שׁ נִדַּ֖ף וְאֵינֶֽנּוּ׃ (ח) וְאָנוּ֙ הַדַּיָּגִ֔ים וְאָ֣בְל֔וּ כׇּל⁠־מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה וּפֹרְשֵׂ֥י מִכְמֹ֛רֶת עַל⁠־פְּנֵי⁠־מַ֖יִם אֻמְלָֽלוּ׃ (ט) וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי׃ (י) וְהָי֥וּ שָׁתֹתֶ֖יהָ מְדֻכָּאִ֑ים כׇּל⁠־עֹ֥שֵׂי שֶׂ֖כֶר אַגְמֵי⁠־נָֽפֶשׁ׃ (יא) אַךְ⁠־אֱוִלִים֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן חַכְמֵי֙ יֹעֲצֵ֣י פַרְעֹ֔ה עֵצָ֖ה נִבְעָרָ֑ה אֵ֚יךְ תֹּאמְר֣וּ אֶל⁠־פַּרְעֹ֔ה בֶּן⁠־חֲכָמִ֥ים אֲנִ֖י בֶּן⁠־מַלְכֵי⁠־קֶֽדֶם׃ (יב) אַיָּם֙ אֵפ֣וֹא חֲכָמֶ֔יךָ וְיַגִּ֥ידוּ נָ֖א לָ֑ךְ וְיֵ֣דְע֔וּ מַה⁠־יָּעַ֛ץ יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת עַל⁠־מִצְרָֽיִם׃ (יג) נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת⁠־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃ (יד) יְהֹוָ֛הי״י֛ מָסַ֥ךְ בְּקִרְבָּ֖הּ ר֣וּחַ עִוְעִ֑ים וְהִתְע֤וּ אֶת⁠־מִצְרַ֙יִם֙ בְּכׇֽל⁠־מַעֲשֵׂ֔הוּ כְּהִתָּע֥וֹת שִׁכּ֖וֹר בְּקִיאֽוֹ׃ (טו) וְלֹא⁠־יִהְיֶ֥ה לְמִצְרַ֖יִם מַעֲשֶׂ֑ה אֲשֶׁ֧ר יַעֲשֶׂ֛ה רֹ֥אשׁ וְזָנָ֖ב כִּפָּ֥ה וְאַגְמֽוֹן׃ (טז) בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יִהְיֶ֥ה מִצְרַ֖יִם כַּנָּשִׁ֑ים וְחָרַ֣ד׀ וּפָחַ֗ד מִפְּנֵי֙ תְּנוּפַת֙ יַד⁠־יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר⁠־ה֖וּא מֵנִ֥יף עָלָֽיו׃ (יז) וְ֠הָיְתָ֠ה אַדְמַ֨ת יְהוּדָ֤ה לְמִצְרַ֙יִם֙ לְחׇגָּ֔א כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יַזְכִּ֥יר אֹתָ֛הּ אֵלָ֖יו יִפְחָ֑ד מִפְּנֵ֗י עֲצַת֙ יְהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֔וֹת אֲשֶׁר⁠־ה֖וּא יוֹעֵ֥ץ עָלָֽיו׃ (יח) בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִהְיוּ֩ חָמֵ֨שׁ עָרִ֜ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם מְדַבְּרוֹת֙ שְׂפַ֣ת כְּנַ֔עַן וְנִשְׁבָּע֖וֹת לַיהֹוָ֣הי״י֣ צְבָא֑וֹת עִ֣יר הַהֶ֔רֶס יֵאָמֵ֖ר לְאֶחָֽת׃ (יט) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶ֤ה מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔הי״י֔ בְּת֖וֹךְ אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וּמַצֵּבָ֥ה אֵצֶל⁠־גְּבוּלָ֖הּ לַֽיהֹוָֽהי״יֽ׃ (כ) וְהָיָ֨ה לְא֥וֹת וּלְעֵ֛ד לַיהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי⁠־יִצְעֲק֤וּ אֶל⁠־יְהֹוָה֙י״י֙ מִפְּנֵ֣י לֹחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מוֹשִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם׃ (כא) וְנוֹדַ֤ע יְהֹוָה֙י״י֙ לְמִצְרַ֔יִם וְיָדְע֥וּ מִצְרַ֛יִם אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְעָֽבְדוּ֙ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֔ה וְנָדְרוּ⁠־נֵ֥דֶר לַיהֹוָ֖הי״י֖ וְשִׁלֵּֽמוּ׃ (כב) וְנָגַ֧ף יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־מִצְרַ֖יִם נָגֹ֣ף וְרָפ֑וֹא וְשָׁ֙בוּ֙ עַד⁠־יְהֹוָ֔הי״י֔ וְנֶעְתַּ֥ר לָהֶ֖ם וּרְפָאָֽם׃ (כג) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא תִּהְיֶ֨ה מְסִלָּ֤ה מִמִּצְרַ֙יִם֙ אַשּׁ֔וּרָה וּבָא⁠־אַשּׁ֥וּר בְּמִצְרַ֖יִם וּמִצְרַ֣יִם בְּאַשּׁ֑וּר וְעָבְד֥וּ מִצְרַ֖יִם אֶת⁠־אַשּֽׁוּר׃ (כד) בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִהְיֶ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ שְׁלִ֣ישִׁיָּ֔ה לְמִצְרַ֖יִם וּלְאַשּׁ֑וּר בְּרָכָ֖ה בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ׃ (כה) אֲשֶׁ֧ר בֵּרְכ֛וֹב יְהֹוָ֥הי״י֥ צְבָא֖וֹת לֵאמֹ֑ר בָּר֨וּךְ עַמִּ֜י מִצְרַ֗יִם וּמַעֲשֵׂ֤ה יָדַי֙ אַשּׁ֔וּר וְנַחֲלָתִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א דָּלְל֥וּ א=דָּלֲל֥וּ (חטף)
ב בֵּרְכ֛וֹ א=בֵּרֲכ֛וֹ (חטף)
E/ע
הערותNotes
(ב) וסכסכתי – ענין בלבול וגרוי כמו ואת אויביו יסכסך (ישעיהו ט׳:י׳). (ג) ונבקה – ענין רקות כמו הבוק תבוק הארץ (ישעיהו כ״ד:ג׳).
אבלע – אשחית.
האטים – שם ממיני הכשוף הנעשה בנחת ובחשאי והוא מלשון ויהלך אט (מלכים א כ״א:כ״ז).
האובות – הידעונים מיני כשוף.
(ד) וסכרתי – כמו וסגרתי כי גיכ״ק מתחלף והוא ענין מסירה כמו היסגרוני בעלי קעילה (שמואל א כ״ג:י״א).
אדונים – זהו ענין לשון תפארת ליחיד לומר עליו בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט:כ׳).
עז – חזק.
(ה) ונשתו – ענין העתקה והסרה וכן גיד הנשה (בראשית ל״ב:ל״ג).
יחריב – ענין יבשות.
(ו) והאזניחו – האל״ף נוספת כי הוא ענין עזיבה כמו כי לא יזנח (איכה ג׳:ל״א).
דללו – ענין הרמה כמו דלו מאנוש נעו (איוב כ״ח:ד׳).
מצור – מלשון צור וחוזק כי חריצי המים הסביב לעיר הם לה לחוזק וכן ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (ישעיהו ל״ז:כ״ה).
קנה וסוף – מיני דשאים הגדלים על שפת הנהר כמו כאשר ינוד הקנה במים (מלכים א י״ד:ט״ו) וכמו ותשם בסוף (שמות ב׳:ג׳).
קמלו – ענין כריתה כמו החפיר לבנון קמל (ישעיהו ל״ג:ט׳).
(ז) ערות – ענינו דבר המעורה ונשרש יפה כמו ומתערה כאזרח רענן (תהלים ל״ז:ל״ה).
נדף – ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב ל״ב:י״ג).
ואיננו – ואין לו.
(ח) ואנו – מלשון אנינות.
הדיגים – הצדים את הדגים.
ואבלו – מלשון אבלות.
חכה – שם כלי הצדיה עשוי כמחט כפוף וכן תמשוך לויתן בחכה (איוב מ׳:כ״ה).
מכמורת – רשת כמו ויאספהו במכמרתו (חבקוק א׳:ט״ו).
אמללו – נכרתו כמו ימולל ויבש (תהלים צ׳:ו׳).
(ט) עובדי פשתים – עושי פשתים וכן יכיר מעבדיהם (איוב ל״ד:כ״ה).
שריקות – מלשון מסרק והוא שם כלי עשוי לסרוק הפשתן להפרידו ולהשליך הקסמים ממנו.
חורי – נקבים וכן סלי חורי (בראשית מ׳:ט״ז).
(י) שתותיה – ענין יסודות כמו כי השתות יהרסון (תהלים י״א:ג׳).
מדוכאים – ענין כתיתה כמו דכא לארץ חיתי (תהלים קמ״ג:ג׳).
שכר – ענין סתימה כמו ויסכרו מעיינות תהום (בראשית ח׳:ב׳).
אגמי – כן יקראו מים מכונסים כמו לאגם מים (תהלים ק״ז:ל״ה).
נפש – ענין מנוחה והשקט כמו שבת וינפש (שמות ל״א:י״ז).
(יא) נבערה – ענין כסילות כמו איש בער לא ידע (תהלים צ״ב:ז׳).
מלכי קדם – מלכי מזרח.
(יג) נואלו – ענין אוילות ושטות כמו אשר נואלנו (במדבר י״ב:י״א).
נשאו – ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג׳:י״ג).
והתעו – מי ששוגה בדעתו קרוי תועה והושאל מהתועה בדרך.
פנת – דבר החשוב נקרא בלשון שאלה פנה על כי הדרך לשום האבן המובחרת בפנת הבנין להיות נראה משתי הצדדים וכמ״ש אבן וכו׳ היתה לראש פנה (תהלים קי״ח:כ״ב).
שבטיה – מלשון שבט ומשפחה.
(יד) מסך – ענין ערבוב ובלבול כמו מסכה יינה (משלי ט׳:ב׳) שהוא ערבוב המים ביין.
עועים – מלשון עוות ועקימות.
בקיאו – ענינו החזרת המאכל אל החוץ כמו וספק מואב בקיאו (ירמיהו מ״ח:כ״ו).
(טו) וזנב – תחתיות הדבר קורא זנב ויורה על השפלות.
כפה – ענינו ענף כמו כפות תמרים (ויקרא כ״ג:מ׳).
ואגמון – הוא צמח רך והוא הפוך מן גומא וכן הלכוף כאגמון ראשו (ישעיהו נ״ח:ה׳).
(טז) וחרד – ענין רעדה.
תנופת – ענין הרמ׳.
(יז) לחגא – ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל׳ (שיר השירים ב׳:י״ד). (יח) ההרס – מלשון הריס׳ ונתיצה. (כ) לאות – לסימן.
לוהצים – ענין דחק כמו וגר לא תלחץ (שמות כ״ג:ט׳).
ורב – ענינו גדול וחשוב כמו ורבי המלך (ירמיהו מ״א:א׳).
(כב) ונגף – ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב).
ונעתר – הוא ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח׳:י״א) ור״ל יקבל מרבית תפלתם ויתרצה להם וכן ונעתור להם (דברי הימים א ה׳:כ׳).
(כד) שלישיה – מלשון שלש או יתכן שהוא מענין ממשלת ונסיכות כמו ומבחר שלשיו (שמות ט״ו:ד׳). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×