×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
תהלים ל׳תנ״ך
א֣
אָ
(א) מִזְמ֡וֹר שִׁיר⁠־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃ א (ב) אֲרוֹמִמְךָ֣ יְ֭הֹוָהי֭״י כִּ֣י דִלִּיתָ֑נִי וְלֹֽא⁠־שִׂמַּ֖חְתָּ אֹיְבַ֣י לִֽי׃ (ג) יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱלֹהָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי׃ (ד) יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗ הֶעֱלִ֣יתָ מִן⁠־שְׁא֣וֹל נַפְשִׁ֑י חִ֝יִּיתַ֗נִי [מִיׇּֽרְדִי] (מיורדי)⁠־בֽוֹרב׃ (ה) זַמְּר֣וּ לַיהֹוָ֣הי״י֣ חֲסִידָ֑יו וְ֝הוֹד֗וּ לְזֵ֣כֶר קׇדְשֽׁוֹ׃ (ו) כִּ֤י רֶ֨גַע׀ בְּאַפּוֹ֮ חַיִּ֢ים בִּרְצ֫וֹנ֥וֹ בָּ֭עֶרֶב יָלִ֥ין בֶּ֗כִי וְלַבֹּ֥קֶר רִנָּֽה׃ (ז) וַ֭אֲנִי אָמַ֣רְתִּי בְשַׁלְוִ֑י בַּל⁠־אֶמּ֥וֹט לְעוֹלָֽם׃ (ח) יְֽהֹוָ֗היֽ״י֗ בִּרְצוֹנְךָ֮ הֶעֱמַ֢דְתָּה לְֽהַרְרִ֫י עֹ֥ז הִסְתַּ֥רְתָּ פָנֶ֗יךָ הָיִ֥יתִי נִבְהָֽל׃ (ט) אֵלֶ֣יךָ יְהֹוָ֣הי״י֣ אֶקְרָ֑א וְאֶל⁠־אֲ֝דֹנָ֗י אֶתְחַנָּֽן׃ (י) מַה⁠־בֶּ֥צַע בְּדָמִי֮ בְּרִדְתִּ֢י אֶ֫ל שָׁ֥חַת הֲיוֹדְךָ֥ עָפָ֑ר הֲיַגִּ֥יד אֲמִתֶּֽךָ׃ (יא) שְׁמַע⁠־יְהֹוָ֥הי״י֥ וְחׇנֵּ֑נִי יְ֝הֹוָ֗הי֝״י֗ הֱֽיֵה⁠־עֹזֵ֥ר לִֽי׃ (יב) הָפַ֣כְתָּ מִסְפְּדִי֮ לְמָח֢וֹל לִ֥֫יג פִּתַּ֥חְתָּ שַׂקִּ֑י וַֽתְּאַזְּרֵ֥נִי שִׂמְחָֽה׃ (יג) לְמַ֤עַן׀ יְזַמֶּרְךָ֣ כָ֭בוֹד וְלֹ֣א יִדֹּ֑ם יְהֹוָ֥הי״י֥ אֱ֝לֹהַ֗י לְעוֹלָ֥ם אוֹדֶֽךָּ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
א ‹ר4› פרשה פתוחה
ב [מִיׇּֽרְדִי⁠־] (מיורדי) א=יתיר ו׳
• בפירוש דעת מקרא כתב המפרש (הערה 4): ״א. ׳מירדי׳ כתיב מלא וי״ו. אפשר לומר, שהוי״ו שבכתיב מורה על הקמץ שהוא קטון. ויש כמה פעמים שבאה וי״ו בקמץ קטן ובעלי המסורה ציינו זאת כחילוף של כתיב וקרי (כגון לקמן קא ה ועוד). ואפשר שהכתיב מכוון לניקוד מיוֹרְדֵי, כמו לעיל כח א. ב. ׳מירדי׳, היו״ד בגעיא על פי המסורה ועי׳ לעיל טז א על תבת ׳שמרני׳. ואף כאן מסורת הספרדים להגות קמץ גדול, וכן נוהגים למעשה כשאומרים מזמור זה בכל בוקר בתפלת שחרית. ואף על פי שיש מדקדקים שאין דעתם נוחה מכך, מכל מקום יש לקוראים קמץ קמץ גדול על מה שיסמוכו, ומסורת אבותם בידם, ואין לבטל מנהגם. – ואמנם במסורה תימנית (בתהלים עם תרגום ופירוש רס״ג מהד׳ הרב קאפח) כתוב, שהקמץ ביו״ד קטון, אפילו תהיה בו געיא. אולם לפי קריאת התימנים אין הבדל בין קמץ גדול לקטן, ואותה המסורת לא נכתבה אלא להודיע שהשוא ברי״ש הוא נח ולא נע, שלפי קריאת התימנים יש הבדל גדול מאוד בין שוא נח ובין שוא נע. – ולגופו של עניין כתוב במסורת ההיא שהגעיא אינה ביו״ד אלא במי״ם.
ג לִ֥֫י א=לִ֥י (השמטת נקודת הרביע)
E/ע
הערותNotes
(א) חנוכת – התחלת הדבר שעתיד לעמוד בה קרוי חנוך בלשון המקרא. (ב) דליתני – רוממתני כמו דלו עיני למרום (ישעיהו ל״ח:י״ד). (י) מה בצע – מה תועלת וחמדה כמו ומה בצע (מלאכי ג׳:י״ד). (יב) למחול – מלשון מחולות ורקוד.
פתחת – ענין התרת הקשר כמו פתחת למוסרי (תהלים קט״ז:ט״ז).
(יג) כבוד – היא הנשמה שהיא כבוד הגוף. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×