×
Mikraot Gedolot Tutorial
תנ״ך
פירוש
הערותNotes
E/ע
שמואל ב ו׳תנ״ך
א֣
אָ
(א)  וַיֹּ֨⁠סֶף ע֥וֹד דָּוִ֛ד אֶת⁠־כׇּל⁠־בָּח֥וּר בְּ⁠יִשְׂרָאֵ֖ל שְׁ⁠לֹשִׁ֥ים אָֽלֶף׃ (ב) וַיָּ֣⁠קׇם⁠׀ ⁠וַיֵּ֣⁠לֶךְ דָּוִ֗ד וְ⁠כׇל⁠־הָעָם֙ אֲשֶׁ֣ר אִתּ֔⁠וֹ מִֽבַּ⁠עֲלֵ֖י יְ⁠הוּדָ֑ה לְ⁠הַעֲל֣וֹת מִשָּׁ֗⁠ם אֵ֚ת אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁר⁠־נִקְרָ֣א שֵׁ֗ם שֵׁ֣ם יְהֹוָ֧הי״י֧ צְ⁠בָא֛וֹת יֹשֵׁ֥ב הַכְּ⁠רֻבִ֖ים עָלָֽיו׃ (ג) וַיַּ⁠רְכִּ֜בוּ אֶת⁠־אֲר֤וֹן הָאֱלֹהִים֙ אֶל⁠־עֲגָלָ֣ה חֲדָשָׁ֔ה וַיִּ֨שָּׂ⁠אֻ֔הוּ מִבֵּ֥⁠ית אֲבִינָדָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בַּגִּ⁠בְעָ֑ה וְ⁠עֻזָּ֣⁠א וְ⁠אַחְי֗וֹ בְּ⁠נֵי֙ אֲבִ֣ינָדָ֔ב נֹהֲגִ֖ים אֶת⁠־הָעֲגָלָ֥ה חֲדָשָֽׁה׃ (ד) וַיִּשָּׂ⁠אֻ֗הוּ מִבֵּ֤⁠ית אֲבִֽינָדָב֙ אֲשֶׁ֣ר בַּגִּ⁠בְעָ֔ה עִ֖ם אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וְ⁠אַחְי֕וֹ הֹלֵ֖ךְ לִפְנֵ֥י הָאָרֽוֹן׃ (ה) וְ⁠דָוִ֣ד⁠׀ וְ⁠כׇל⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְ⁠שַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ בְּ⁠כֹ֖ל עֲצֵ֣י בְ⁠רוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּ⁠ר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔⁠ים וּבִמְנַעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֱלִֽים׃ (ו) וַיָּ⁠בֹ֖אוּ עַד⁠־גֹּ֣רֶן נָכ֑וֹן וַיִּ⁠שְׁלַ֨ח עֻזָּ֜⁠ה אֶל⁠־אֲר֤וֹן הָֽאֱלֹהִים֙ וַיֹּ֣⁠אחֶז בּ֔וֹ כִּ֥י שָֽׁמְ⁠ט֖וּ הַבָּ⁠קָֽר׃ (ז) וַיִּֽ⁠חַר⁠־אַ֤ף יְהֹוָה֙י״י֙ בְּ⁠עֻזָּ֔⁠ה וַיַּכֵּ֥⁠הוּ שָׁ֛ם הָאֱלֹהִ֖ים עַל⁠־הַשַּׁ֑⁠ל וַיָּ֣⁠מׇת שָׁ֔ם עִ֖ם אֲר֥וֹן הָאֱלֹהִֽים׃ (ח) וַיִּ֣⁠חַר לְ⁠דָוִ֔ד עַל֩ אֲשֶׁ֨ר פָּרַ֧ץ יְהֹוָ֛הי״י֛ פֶּ֖רֶץ בְּ⁠עֻזָּ֑⁠ה וַיִּ⁠קְרָ֞א לַמָּ⁠ק֤וֹם הַהוּא֙ פֶּ֣רֶץ עֻזָּ֔⁠ה עַ֖ד הַיּ֥⁠וֹם הַזֶּֽ⁠ה׃ (ט) וַיִּ⁠רָ֥א דָוִ֛ד אֶת⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ בַּיּ֣⁠וֹם הַה֑וּא וַיֹּ֕⁠אמֶר אֵ֛יךְ יָב֥וֹא אֵלַ֖י אֲר֥וֹן יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (י) וְ⁠לֹא⁠־אָבָ֣ה דָוִ֗ד לְ⁠הָסִ֥יר אֵלָ֛יו אֶת⁠־אֲר֥וֹן יְהֹוָ֖הי״י֖ עַל⁠־עִ֣יר דָּוִ֑ד וַיַּטֵּ֣⁠הוּ דָוִ֔ד בֵּ֥ית עֹבֵֽד⁠־אֱדֹ֖ם הַגִּתִּֽ⁠י׃ (יא) וַיֵּ֩⁠שֶׁב֩ אֲר֨וֹן יְהֹוָ֜הי״י֜ בֵּ֣ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם הַגִּתִּ֖⁠י שְׁ⁠לֹשָׁ֣ה חֳדָשִׁ֑ים וַיְבָ֧רֶךְ יְהֹוָ֛הי״י֛ אֶת⁠־עֹבֵ֥ד אֱדֹ֖ם וְ⁠אֶת⁠־כׇּל⁠־בֵּיתֽוֹ׃ (יב) וַיֻּגַּ֗⁠ד לַמֶּ֣⁠לֶךְ דָּוִד֮ לֵאמֹר֒ בֵּרַ֣ךְ יְהֹוָ֗הי״י֗ אֶת⁠־בֵּ֨ית עֹבֵ֤ד אֱדֹם֙ וְ⁠אֶת⁠־כׇּל⁠־אֲשֶׁר⁠־ל֔וֹ בַּעֲב֖וּר אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים וַיֵּ֣⁠לֶךְ דָּוִ֗ד וַיַּ֩⁠עַל֩ אֶת⁠־אֲר֨וֹן הָאֱלֹהִ֜ים מִבֵּ֨⁠ית עֹבֵ֥ד אֱדֹ֛ם עִ֥יר דָּוִ֖ד בְּ⁠שִׂמְחָֽה׃ (יג) וַיְהִ֗י כִּ֧י צָעֲד֛וּ נֹשְׂ⁠אֵ֥י אֲרוֹן⁠־יְהֹוָ֖הי״י֖ שִׁשָּׁ֣⁠ה צְ⁠עָדִ֑ים וַיִּ⁠זְבַּ֥ח שׁ֖וֹר וּמְרִֽיא׃ (יד) וְ⁠דָוִ֛ד מְ⁠כַרְכֵּ֥ר בְּ⁠כׇל⁠־עֹ֖ז לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑הי״י֑ וְ⁠דָוִ֕ד חָג֖וּר אֵפ֥וֹד בָּֽד׃ (טו) וְ⁠דָוִד֙ וְ⁠כׇל⁠־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מַעֲלִ֖ים אֶת⁠־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֑הי״י֑ בִּתְרוּעָ֖ה וּבְק֥וֹל שׁוֹפָֽר׃ (טז) וְ⁠הָיָה֙ אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔הי״י֔ בָּ֖א עִ֣יר דָּוִ֑ד וּמִיכַ֨ל בַּת⁠־שָׁא֜וּל נִשְׁקְ⁠פָ֣ה⁠׀ בְּ⁠עַ֣ד הַחַלּ֗⁠וֹן וַתֵּ֨⁠רֶא אֶת⁠־הַמֶּ֤⁠לֶךְ דָּוִד֙ מְ⁠פַזֵּ֤⁠ז וּמְכַרְכֵּר֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔הי״י֔ וַתִּ֥⁠בֶז ל֖וֹ בְּ⁠לִבָּֽ⁠הּ׃ (יז) וַיָּ⁠בִ֜אוּ אֶת⁠־אֲר֣וֹן יְהֹוָ֗הי״י֗ וַיַּצִּ֤⁠גוּ אֹתוֹ֙ בִּמְקוֹמ֔וֹ בְּ⁠ת֣וֹךְ הָאֹ֔הֶל אֲשֶׁ֥ר נָטָה⁠־ל֖וֹ דָּוִ֑ד וַיַּ֨⁠עַל דָּוִ֥ד עֹל֛וֹת לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖הי״י֖ וּשְׁלָמִֽים׃ (יח) וַיְכַ֣ל דָּוִ֔ד מֵהַעֲל֥וֹת הָעוֹלָ֖ה וְ⁠הַשְּׁ⁠לָמִ֑ים וַיְבָ֣רֶךְ אֶת⁠־הָעָ֔ם בְּ⁠שֵׁ֖ם יְהֹוָ֥הי״י֥ צְ⁠בָאֽוֹת׃ (יט) וַיְחַלֵּ֨⁠ק לְ⁠כׇל⁠־הָעָ֜ם לְ⁠כׇל⁠־הֲמ֣וֹן יִשְׂרָאֵל֮ לְ⁠מֵאִ֣ישׁ וְ⁠עַד⁠־אִשָּׁ⁠ה֒ לְ⁠אִ֗ישׁ חַלַּ֥⁠ת לֶ֙חֶם֙ אַחַ֔ת וְ⁠אֶשְׁפָּ֣ר אֶחָ֔ד וַאֲשִׁישָׁ֖ה אֶחָ֑ת וַיֵּ֥⁠לֶךְ כׇּל⁠־הָעָ֖ם אִ֥ישׁ לְ⁠בֵיתֽוֹ׃ (כ) וַיָּ֥⁠שׇׁב דָּוִ֖ד לְ⁠בָרֵ֣ךְ אֶת⁠־בֵּית֑וֹ וַתֵּ⁠צֵ֞א מִיכַ֤ל בַּת⁠־שָׁאוּל֙ לִקְרַ֣את דָּוִ֔ד וַתֹּ֗⁠אמֶר מַה⁠־נִּ⁠כְבַּ֨ד הַיּ֜⁠וֹם מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר נִגְלָ֤ה הַיּ⁠וֹם֙ לְ⁠עֵינֵי֙ אַמְה֣וֹת עֲבָדָ֔יו כְּ⁠הִגָּ⁠ל֥וֹת נִגְל֖וֹת אַחַ֥ד הָרֵקִֽים׃ (כא) וַיֹּ֣⁠אמֶר דָּוִד֮ אֶל⁠־מִיכַל֒ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗הי״י֗ אֲשֶׁ֨ר בָּחַר⁠־בִּ֤י מֵֽאָבִיךְ֙ וּמִכׇּ⁠ל⁠־בֵּית֔וֹ לְ⁠צַוֺּ֨⁠ת אֹתִ֥י נָגִ֛יד עַל⁠־עַ֥ם יְהֹוָ֖הי״י֖ עַל⁠־יִשְׂרָאֵ֑ל וְ⁠שִׂחַקְתִּ֖י לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽהי״יֽ׃ (כב) וּנְקַלֹּ֤⁠תִי עוֹד֙ מִזֹּ֔⁠את וְ⁠הָיִ֥יתִי שָׁפָ֖ל בְּ⁠עֵינָ֑י וְ⁠עִם⁠־הָֽאֲמָהוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְתְּ עִמָּ֖⁠ם אִכָּ⁠בֵֽדָה׃ (כג) וּלְמִיכַל֙ בַּת⁠־שָׁא֔וּל לֹא⁠־הָ֥יָה לָ֖הּ יָ֑לֶד עַ֖ד י֥וֹם מוֹתָֽהּ׃נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ויוסף עוד – לפי שהיו רבים נאספים אליו מעת המלכו, לזה אמר שהוסיף עוד לאסוף אליו את הנבחרים בישראל, להעלות הארון. (ב) מבעלי יהודה להעלות וגו׳ – מקרא קצר הוא, ורוצה לומר: שהלכו מבעלי יהודה אשר באו שמה להעלות משם וכו׳.
אשר נקרא שם – אשר נקרא עליו שם, וחזר ומפרש מהו השם, ואמר: שם ה׳ צבאות יושב הכרובים, הוא הנקרא עליו.
(ג) וישאוהו – על ידי הבקר אשר משכו העגלה.
את העגלה – רוצה לומר: נהגו הבקר המושכים את העגלה.
(ד) וישאוהו וגו׳ עם ארון – רוצה לומר: הבקר נשאו העגלה עם הארון אשר עליו.
לפני הארון – להנהיג את הבקר, אבל עוזא הלך מצד הארון, ולזה חזר וכתבו, לומר שאחיו לבד הלך לפני הארון ולא עוזא, ולזה הרגיש הוא אשר שמטו הבקר להארון, ואחיו לא הרגיש.
(ה) לפני ה׳ – לפני ארון ה׳.
בכל עצי ברושים – בכלי שיר העשויים מעצי ברושים.
(ו) וישלח עוזה – הושיט את ידו.
כי שמטו הבקר – נענעוהו ממקומו וחשב עוזה שיפול מן העגלה.
(ז) ויחר – על מיעוט האמנתו בה׳, לחשוב שיפול ארונו לארץ.
על השל – על המעשה שעשה בשגגה, וכאלו שכח שארון ה׳ הוא.
עם ארון – סמוך להארון.
(ח) ויחר לדוד – על עצמו חרה, כדרך המיצר ונבהל, וכן: ויחר לשמואל (שמואל א ט״ו:י״א).
על אשר פרץ – בעבור דאגת הפרץ.
(ט) את ה׳ – את ארון ה׳, כי חשב שאי אפשר להיות נזהר בקדושתו. (י) ויטהו – נטה אותו מדרך עיר דוד, אל בית עובד אדום. (יב) בעבור ארון האלהים – אשר יושב בביתו כי קודם לזה לא בא לכלל ברכה הזאת.
עיר דוד – לעיר דוד, והיא ציון.
ויזבח – אחר כל ששת הצעדים.
(יד) אפוד בד – מלבוש עשוי כדמות האפוד של כהן גדול, והיתה מיוחדת להאנשים המתבודדים בעבודת ה׳, וכן בשמואל נאמר: ושמואל וגו׳ חגור אפוד בד (שמואל א ב׳:י״ח), ודוד הלבישו בעת העלאת הארון. (טז) ותבז לו בלבה – בזתה אותו בלבה, כי חשבה שאין זה מדרך המלך, ואף לפני הארון. (יז) במקומו – במקום שהכין לו, והוא בתוך האהל וגו׳. (יט) לכל העם – הבאים עם הארון.
לאיש – רצה לומר: לכל אחד, בין איש ובין אשה.
(כ) וישב דוד – לאחר שחלק לכל העם וגו׳, אחר הברכה שברכם בשם ה׳, שב לברך גם אנשי ביתו.
מה נכבד – מה מאד נעשית היום מכובד בעיני כל, ובדרך לעג אמרה כן, כאלו אמרה מאוד נעשית מבוזה בעיני כל.
אשר נגלה היום – על אשר בהכרכר היה נגלה מה מבשר הגוף, ואמהות עבדיו רואות, וכדרך הרקים שאינם חוששים לכסות בשר גופן לבל יראה.
(כא) לפני ה׳ – רצה לומר: הלא כרכורי היה לפני ה׳ וגו׳, וכבוד המלכים כאין נגדו.
ושחקתי – ובעבור זה שחקתי לפניו.
(כב) ונקלותי עוד מזאת – ואם הייתי עושה מעשה קלות עוד יותר ממה שעשיתי.
והייתי – ואם הייתי שפל בעיני להקל מאוד בכבודי, ואפילו לפני האמהות אשר אמרת.
עמם אכבדה – עם מעשים כאלה הייתי עוד מכובד ולא מבוזה, הואיל ועשויים לכבוד הארון.
(כג) לא היה לה ילד – בעון שבזתה את דוד על שהקל בכבודו לפני ארון האלהים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tanakh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144